טיניטוס: האמת מאחורי הצלילים

הטיניטוס (או הטינטון כפי שהיא מכונה בישראל) הוא תופעה מוחית שמתבטאת בכך שהאדם שומע צפצוף או שריקה באוזניו, בהעדר גירוי שמיעתי חיצוני.

בימים האחרונים ולאור הלחימה בצפון והחשיפה לרעשים חזקים וחריגים של קטיושות ופיצוצים, עלה הנושא לכותרות, ומסתבר שרב הנסתר על הגלוי. חבלת רעש יכולה לגרום לליקוי שמיעה זמני, ולהופעה של תופעות שונות, כמו טיניטוס, תחושת מלאות באוזניים, ובמקרים החמורים בהם האדם נמצא בסמיכות ישירה לפיצוץ, גם לנקבים בעור התוף ולפגיעה בשווי המשקל.

מרבית התופעות הפיכות, וברוב המקרים עם החלמת החבלה האקוסטית והשיפור במצב האוזן, הטיניטוס נעלם ואיננו.

על מנת להבין מהו תהליך הטיניטוס וכיצד הוא נעלם במרבית המקרים יש לדעת מעט פרטים על התופעה והקשר בינה לבין ליקוי שמיעה ומצבי מתח (סטרס).

כמעט כל אדם נורמלי יכול בתנאים מסוימים לקלוט רעשי רקע הנובעים מפעילות חשמלית של תאים חיים במסלולי השמיעה, ולזהותם כצלילים. הטיניטוס אינו אלא קליטה של פעילות ספונטנית המתרחשת כל העת במערכת המוחית השמיעתית. מרבית האנשים, בריאים ובעלי שמיעה תקינה, שיהיו במקום שקט באופן חריג (כמו למשל בתא אטום של בדיקת שמיעה), ירגישו בטיניטוס באופן זמני. כשיצאו מהשקט אל העולם הסובב שבו רחשי רקע רבים, הטיניטוס יעלם. מכאן אפשר להבין שכאשר יש ליקוי שמיעה, קיים יותר סיכוי לחוש בטיניטוס גם באופן ספונטני.

טיניטוס יכול להתקיים בכל גיל, אבל הוא שכיח יותר ככל שהגיל עולה, ואולי בשל ההחמרה במצב השמיעה עם ההזדקנות. הוא יכול להתקיים אצל אדם גם בנוכחות שמיעה נורמלית, אבל רוב החולים סובלים מליקוי שמיעה כלשהו. לטיניטוס יש קשר לחשיפה לרעש, כלומר הטיניטוס שכיח יותר באנשים החשופים לרעשים חזקים, ושוב ברוח הימים הקשים האחרונים, חשוב לדעת כי גם אחרי חבלת רעש או פיצוץ חזק אפשר להרגיש בטיניטוס, וזאת על רקע ליקוי השמיעה הזמני שנוצר.

במחקרים בעולם המערבי, מעריכים כי ל-13% מהאוכלוסייה טיניטוס ממושך, מרביתם (75%) ללא פגיעה באיכות החיים. הטיניטוס שהם חשים לא מטריד אותם ולא פוגע בשלוותם. הם חשים בו רק כשהם במקומות שקטים במיוחד, כאשר המוח אינו מקבל גירוי סביבתי מתחרה לרעש הפנימי.

במרבית המקרים, כאמור, הטיניטוס זמני. כאשר התופעה מתקיימת אחרי חבלת רעש למשל, שהיא הנושא החשוב כעת לאור המלחמה בגבול הצפון, היא צפויה לחלוף במקרים רבים.

לצערנו, נושא זה נחקר רבות בישראל על רקע המצב הבטחוני לאורך כל שנות קיומנו כמדינה. בעבודתם של רופאי בית החולים איכילוב על נפגעי פיגוע אוטובוס קו 5 ברחוב דיזינגוף בתל אביב, נמצא כי בתחילה היה טיניטוס למרבית נפגעי האוזניים (88%), ואילו לאחר חצי שנה, הסתדרו מרביתם ו-60% מהם החלימו מהתופעה, וזאת ללא כל טיפול ספציפי לטיניטוס, אלא כנגזרת של החלמת האוזן ושיפור במצב השמיעה. בעבודות אחרות בעולם התוצאות טובות בהרבה וההחלמה מטיניטוס חריף אחרי חבלת רעש נחשבת טובה יותר. הטיניטוס חולף ככל שהשמיעה חוזרת למצב תקין יותר.

במקרים של חבלה אקוסטית חשוב לעבור בדיקת רופא אא"ג ובדיקת שמיעה, ואין צורך בהתחלה של כל טיפול אלא מעקב. זאת, משום שמרבית המקרים ישתפרו בשבועות הקרובים; השמיעה תשתפר והטיניטוס ירגע מאליו, ורק במקרים בהם הוא הופך לעיקש יש צורך בטיפול.

רק רבע מאלה שיש להם טיניטוס כרוני ממושך, סובלים מפגיעה באיכות החיים שיכולה להיות בינונית עד חמורה. הם עשויים לסבול מקושי בהרדמות משום שבמקום לישון החולים שומעים את "הזמזם הפנימי בראש", מתח רגשי וגופני, עייפות, דיכאון, פחדים ואף מיתר לחץ דם. הם חוששים מכך שיתחרשו, ופוחדים שיסבלו מהטיניטוס לנצח. חלקם גם בעלי רגישות יתר לרעש (היפראקוזיס) הנלווית לירידה בשמיעה ולטיניטוס.

קבוצה זו של הסובלים ממתח בעקבות הטיניטוס זקוקה לטיפול, ובעולם המערבי מקובלים מספר סוגי טיפולים.

1. טיפולים תרופתיים:

א. נוגדי דיכאון (כמו אלטרולט) גורמים לשיפור כללי במצב הדיכאוני של חולים רבים, אך לא מטפלים בטיניטוס עצמו.

ב. מרפי שרירים ומרגיעים (כמו ואליום) יכולים להקל באופן דומה מעצם הרגעת החולים. התרופות עשויות לגרום להתמכרות, ולכן לא מתאימות לשימוש ממושך.

ג. מרחיבי כלי דם וביתאהיסטין (אגיסרק) לא הוכחו כטיפולים ספציפיים לטיניטוס.

ד. תרופות נגד אפילפסיה אינן יעילות בהשוואה לפלצבו.

ה. חומר הרדמה במתן תוך ורידי יכול להקל אבל ההקלה קצרת מועד, והסיבוכים קשים.

ו. בחלק מהחולים נמצא חסר בצינק, אולם אין הבדל משמעותי בתוצאות טיפול בצינק בהשוואה לפלצבו מבחינת חומרת הטיניטוס.

2. Biofeedback וטכניקות הרפייה שונות: ביופידבק יכול להיות חלק מטיפול יעיל למחלות הקשורות ללחץ, ביניהן טיניטוס. טיפול זה מומלץ בשילוב שיטת טיפול אחרת או כששיטות אחרות לא הפיקו את התוצאות הרצויות.

טיפולים נוספים להפחתת לחצים והרגעה: טכניקות הרפייה, מדיטציה, רפלקסולוגיה וכו' ניתנים לשילוב בתכניות טיפול.

3. Tinnitus Masking: בעבר, מטופלים הבחינו כי רעשים שונים מביאים לאי שמיעת הטיניטוס, לדוגמא: במהלך מקלחת, ישיבה ליד מזרקת מים וכו', ועוד בימי הרומאים החלו לטפל במיסוך הטיניטוס בנסיון להסוותו. פותחו מכשירים הגורמים למיסוך הטיניטוס על ידי רעש לבן בעוצמה מעל סף הטיניטוס. המיסוך יכול להיות יעיל לטווח קצר, אולם אחרי פרק זמן כזה או אחר הטיניטוס נוטה לחזור.

4. שיקום שמיעה: שיקום נכון של ליקוי שמיעתי עשוי לשפר את המצב אצל 50% מהסובלים מטיניטוס עיקש, וזאת גם במקרים של ליקוי שמיעה חד צדדי או ליקוי שאינו חמור.

5. TRT- Tinnitus Retraining Therapy: טיפול המבוסס על מודל נוירופיזיולוגי, המסביר את תופעת הטיניטוס כהתניה מוחית שלילית בתגובה לפעילות רקע עצבית חסרת ערך שמיעתי. ההתניה השלילית יוצרת התמקדות של המוח בטיניטוס והגברתו.

על פי המודל ניתן לאבחן ולנתח את מצב החולה, ולהתאים לו טיפול אישי המכוון להתרת ההתניה השלילית שנוצרת במוח, ובמקביל לטפל בבעיות השמיעה ולגרות את מערכת השמיעה, כך שתפסיק בהדרגה להתמקד בטיניטוס. מטרת הטיפול אינה הסתגלות לשמה, אלא גירוי המוח על מנת שיפסיק להגביר את הטיניטוס. בנוסף לטיפול בטיניטוס, שיטה זו היא היחידה המקובלת כיום לטיפול בחוסר סבילות לרעש. לשיטה זו תוצאות טובות מאוד בעבודות על אלפי חולים ברחבי העולם.

6. Cognitive-Behavior Terapy: זוהי גישה פסיכולוגית המבוססת גם היא על המודל הנוירופיזיולוגי המסייעת למטופלים להסתגל לטיניטוס, משפיעה על רמת המודעות של המטופל, לגישתו ולהתנהגויות הנלוות שלו, כך שהטיניטוס לא יגרום עוד להשפעה שלילית על חייו. גם לשיטה זו תוצאות טובות מאוד בשיפור איכות החיים של חולים רבים ברחבי העולם. הטיפול יכול להיות פרטני או בסדנאות קבוצתיות.

7. Electrical Stimulation: זרם חשמלי מסוג DC הביא לירידה זמנית בטיניטוס, אך לא ניתן להשתמש בשיטה זו עקב גרימת נזק לרקמות.

8. Low Level Laser Therapy: שימוש בלייזר בעוצמה נמוכה על מערכת השמיעה בחיות גרם להקטנת פוטנציאל הפעולה בעצב השמיעה. על בסיס זה נעשה ניסיון לפתח שיטת טיפול בלייזר. עם זאת, במחקרים מבוקרים לא הוכחה יעילות השיטה, על אף היותה פופולארית ברחבי העולם.

9. Ultrasound stimulation - טיפול בו ניסו גירוי לאוזן, אולם לא נמצא הבדל בהשוואה לפלצבו.

10. Magnetic stimulation of the ear - מחקרים מבוקרים לא הדגימו תועלת מעבר לפלצבו.

11. רפואה אלטרנטיבית:

א. היפנוזה - הטיפול ההיפנוטי לא נמצא משמעותי בטיניטוס, אולם אפשר לשלב כחלק מהרפיה.

ב. הומיאופתיה - בהשוואה לפלצבו לא נמצא הבדל משמעותי.

ג. Ginko Biloba - גם כאן לא נמצא הבדל בין החומר לפלצבו במחקרים מבוקרים.

ד. דיקור סיני - במחקרים מבוקרים, אין יעילות מעבר לפלצבו. ויש מחקרים הטוענים כי לעיתים קיימת החמרה בטיניטוס אחרי טיפול בדיקור.

מה צריך לעשות אדם שנחשף לרעש חריג בעוצמתו כמו למשל בימים קשים אלה? ראשית להרגע ולא לדאוג כי מרבית הסיכויים שהתופעה תדעך, השמיעה תשתפר והטיניטוס יחלוף ויחזור למצב הנורמלי (כלומר, מה שכל אדם יכול לשמוע לפעמים בתנאים מסוימים...).

צריך לזכור כי חרדה ומתח רק מגבירים את התופעה משום שאז המוח נעשה "קשוב" יותר לכל אות של סכנה, כולל הטיניטוס שמוכלל בהגדרה זו, בשל ההתניה השלילית שנוצרת כלפיו.

ואם נחשפתם לחבלת רעש, פיצוץ וטראומה שמיעתית במאורעות הימים האחרונים העוברים עלינו, ובעיקר בחזית הצפון (אך אל לנו לשכוח את הקסאמים בדרום הארץ), כדאי לגשת לבדיקת אא"ג דחופה באזור המגורים וכמובן לבדיקת שמיעה בהקדם. בבדיקה זו ניתן לזהות אם יש חשש לנקב בעור התוף (בעיקר אחרי פיצוץ חזק מאוד וקרוב שגרם לכאבים או הפרשה מהאוזן או לסחרחורת) ולעקוב ולטפל בהתאם.

בבדיקת השמיעה אפשר לגלות אם יש פגיעה בתדרים מסוימים של השמיעה ואיזה, לצורך המעקב וכדי לקבוע טיפול בהמשך. מעבר לחשיבות טיפול רפואי במידת הצורך, יש חשיבות לבדיקות מוקדמות אצל רופא אא"ג ולו גם על מנת להיות מוכר בעתיד מבחינת הרשויות כמו המוסד לביטוח לאומי, כנפגע פעולות איבה. לדבר זה קשר ישיר גם על העלויות שעשויות להיות בעתיד למשל במקרים של ליקוי שמיעה שאינו מסתדר, המצריך מכשירי שמיעה.
אבל יותר מכל, חשוב לדעת כי רוב הסיכויים שהתופעה תחלוף, ואם לא - יש פתרונות טיפוליים שונים לטיניטוס, ואפשר לברור טיפול או שילוב של טיפולים שיכולים להקל ולעזור.

בואו לדבר על זה בפורום אף אוזן גרון בניהולה של ד"ר טליה מרק.