זה אצלנו בדם: הכל על בדיקות דם

כולנו התנסינו, לא פעם, בהליך השגרתי כל כך של לקיחת דגימת דם מהאצבע או מן הווריד. בדיקת דם, אחת מבדיקות המעבדה השגרתיות ביותר, היא למעשה גם הדרך הנפוצה, היעילה והחשובה ביותר לאיתור מחלות בגוף האדם. אמנם חלק מאיתנו מתייחסים לבדיקת דם כאל חוויה לא נעימה ואף טראומטית, אך לעיתים אין מנוס ממנה.

בדיקות דם נחשבות לבדיקות הרפואיות הנפוצות ביותר לאחר בדיקת רופא ומשמשות לאיתור מחלות רבות. באמצעות הבדיקות ניתן למדוד את מרכיבי הדם השונים (בדיקות המטולוגיות כמו ספירת דם) וכן רמות מלחים, גורמי קרישה, אנזימים, הורמונים, שומנים, חלבונים, סוכרים, ויטמינים, גורמים הקשורים למערכת החיסון, תרופות ורעלים. כמו כן ניתן להצמיח מהדם מגוון תרביות חיידקים, פיטריות ואפילו נגיפים (וירוסים) וטפילים הגורמים למחלות.

בכתבה זו נלמד מה משמעותם של מדדי הדם השונים, מדוע חשוב שחלק מבדיקות הדם ייערכו לאחר צום והאם קיימת שעה מועדפת למעבר הבדיקות. כמו כן ניווכח כי אין "בדיקות דם כלליות".

אז לכל מי שחשב עד כה שלימודי סינית עתיקה קלים יותר מפענוח תוצאות בדיקות דם ושכוכביות קיימות רק כמקש בטלפון - מוגש המדריך הבא (פורסם לראשונה במגזין "דינמי").

שימו לב: טווח התוצאות התקינות יכול לנוע מעט בין המעבדות השונות וקופות החולים השונות.

מהו הרכב הדם?

הדם מורכב מתאים ומנוזל הדם (פלזמה). נוזל הדם מכיל חלבונים, מלחים וחומרים כימיים רבים אחרים, כמו הורמונים וויטמינים. למעשה, נוזל הדם מכיל כל חומר כימי החיוני לגוף או מוחדר אליו (כגון תרופות או רעלים).

תאי הדם נמצאים בתרחיף בתוך נוזל הדם. הם כוללים שלוש קבוצות עיקריות: תאי דם אדומים (אריתרוציטים), תאי דם לבנים (לויקוציטים, הכוללים גרנולוציטים, לימפוציטים ומונוציטים) וטסיות הדם. תאי הדם תופסים כ- 40% מנפח נוזל הדם של אדם בריא. לאדם הממוצע 70 מיליליטר דם לכל ק"ג משקל גוף (בסביבות חמישה ליטרים דם).

דגימות דם נלקחות מוורידים, מעורקים או מנימי דם. מרבית הדגימות נלקחות מן הווריד, בדרך כלל זה הנמצא בין הזרוע לאמה. הסיבוך השכיח ביותר שכרוך בלקיחת דם מן הווריד הוא חרדה או התעלפות. על אנשים המודעים כי הם עלולים לסבול מתופעות אלה להתריע על כך לפני הבדיקה ולבקש שתיערך בישיבה או בשכיבה. לעיתים יש לקחת דם מן העורק, במיוחד במצבים שבהם מבקשים למדוד את הלחץ החלקי של החמצן בדם. במקרים אחרים נדרשת טיפת דם או שתיים ואז ניתן לקחת דם נימי באמצעות דקירת קצה האצבע במחט דקיקה. בדיקה זו משמשת בדרך כלל למדידת ריכוז הסוכר בדם או למדידת ריכוז חומצת החלב בדם במבדקים פיזיולוגיים במאמץ.

מרבית דגימות הדם נלקחות מן הווריד. צילום: שאטרסטוק

מהי המטולוגיה של הדם - ספירת דם?

הבדיקה הפופולרית ביותר בין בדיקות הדם; מאפשרת לקבל מידע על זיהומים ודלקות, על אנמיה ועל הפרעות המטולוגיות שונות. הבדיקה אינה מחייבת היערכות מיוחדת ותוצאותיה מתקבלות במהירות.

תאי דם לבנים (WBC)
--------------------------
בבדיקה זו נספרים תאי הדם הלבנים (לויקוציטים), שמשמשים מרכיב חשוב ביותר בהגנה מפני פולשים זרים לגוף. קיימים כמה סוגים של תאי דם לבנים. מספר התאים הלבנים עולה עקב מחלות זיהומיות ודלקתיות (תופעה זו נקראת לויקוציטוזיס). במצבים מסוימים נצפית ירידה במספר התאים הלבנים (לויקופניה), שמובילה לדיכוי מערכת החיסון ולעלייה בסיכון למחלות זיהומיות מזדמנות.

מטרות הבדיקה: סיוע באבחון מחלות זיהומיות ודלקתיות ובמעקב אחריהן; מעקב אחר השפעת תרופות מסוימות, בייחוד תרופות נוגדות סרטן.

ערכים תקינים: 4,300 - 10,800.

נויטרופילים
---------------
תאים אלה הם 50% מסך תאי הדם הלבנים. הנויטרופילים נוצרים במח העצם ולאחר הבשלתם מגיעים לזרם הדם. התפקיד החשוב ביותר בהשמדת חיידקים שפלשו לגוף שייך לנויטרופילים. בעת זיהום חיידקי עולה מספרם הכולל ובהתאם גם האחוז שלהם מסך תאי הדם הלבנים. ירידה חדה במספרם עלולה לחשוף את הגוף לזיהום חיידקי; מצב זה נובע לעיתים מחשיפה לתרופות מסוימות.

מטרות הבדיקה: זיהוי מחלה זיהומית חיידקית; הערכת הסיכון למחלה זיהומית בחולים שמטופלים בכימותרפיה; אבחון סרטן הדם.

ערכים תקינים: 54%-28% מכלל תאי הדם הלבנים.

לימפוציטים
---------------
שייכים גם הם לתאי הדם הלבנים. קיימים כמה סוגים של לימפוציטים ולכל סוג תפקיד ייחודי. הלימפוציטים אחראים על קטילת נגיפים וחיידקים הנמצאים בגוף זמן ממושך. ערכים נמוכים של לימפוציטים מעידים על בעיה ביצירת תאי דם. ערכים גבוהים עלולים להצביע על זיהום חיידקי ממושך, על זיהום נגיפי או על סרטן בלוטות הלימפה.

מטרות הבדיקה: אבחון מחלות דם או מחלות מערכת החיסון.

ערכים תקינים: 52%-36% מכלל תאי הדם הלבנים.

מונוציטים
---------------
תאי דם לבנים בלעניים המשוחררים ממח העצם בשעת הצורך. המונוציטים חודרים לרקמות, הופכים לתאים בלעניים מקצועיים (מאקרופאג'ים) ומשמשים קו הגנה שני מפני פולשים זרים.

מטרות הבדיקה: אבחון מחלות זיהומיות; אבחון מחלות גידוליות של מח העצם והדם.

ערכים תקינים: 9%-2% מכלל תאי הדם הלבנים.

תאי דם אדומים (RBC)
------------------------------
בבדיקה זו נספרים תאי הדם האדומים בדם. תאים אלה נוצרים במח העצם ומכילים את חלבון ההמוגלובין, הנושא את החמצן בדם. משך חיים ממוצע של תא אדום הוא 120 ימים; לאחר מכן הוא נהרס בכבד או בטחול. בעבר היה נהוג לספור את התאים ידנית. כיום נערכת הספירה בסיוע ציוד אוטומטי בספירת דם מלא - תאים ופלזמה (CBC Complete Blood Count). בנוסף למספר התאים מחשבת המכונה גם את נפח תאי הדם האדומים (MCV) ואת ריכוז ההמוגלובין בכל תא (MCHC).

ירידה במספר תאי הדם האדומים גורמת לחוסר דם (אנמיה). פגיעה בייצור תאי הדם האדומים עלולה להתרחש עקב מחלה תורשתית, גידול או חוסר בברזל, בחומצה פולית או בוויטמין 12B. סיבה אחרת לירידה בכמות תאי הדם עשויה להיות דימום או תמס של התאים (המוליזה).

מטרות הבדיקה: אבחון סיבה לחוסר דם (אנמיה).

ערכים תקינים: 4.5 5.3.

המטוקריט (HCT)
-------------------------
אחוז נפח תאי הדם האדומים מסך כל נפח הדם. ההמטוקריט משמש מדד נוסף למספר תאי הדם האדומים ולריכוז ההמוגלובין.

מטרות הבדיקה: סיוע באבחון אנמיה או פוליציטמיה (ייצור מוגבר של תאי דם אדומים).

כמו כן, ההמטוקריט מאפשר סינון ראשוני של ספורטאים החשודים כי השתמשו בשיטות אסורות להעלאת מספר תאי הדם האדומים (ספורטאים עושים זאת במטרה לשפר את כושר נשיאת החמצן בדם).

ערכים תקינים: גברים 54%-37%; נשים 47%-33%.

טסיות (PLT)
-----------------
תאים האחראים על קרישת הדם. למרות גודלן הקטן הטסיות מכילות חומרים רבים, האחראים על תהליכי קרישת הדם ותהליכי דלקת אחרים. ירידה במספר הטסיות או פגיעה בהן עלולות לגרום דימומים קשים. עלייה מתונה במספרן אינה גורמת לנזק, אולם עלייה ניכרת (למעלה ממיליון טסיות) עלולה להוביל להפרעה בזרימת הדם התקינה.

מטרות הבדיקה: אבחון הפרעה בקרישת הדם.

ערכים תקינים: 150,000- 450,000.

מהי בדיקת כימיה של הדם?

בדיקה זו משמשת לבדיקת הרכיבים הכימיים השונים שמייצר הגוף. הבדיקה מעריכה את מצב חילוף החומרים בגוף, מאבחנת מחלות שונות ובוחנת את יעילות הטיפול הניתן לחולה. חובה על הנבדק לצום במשך שמונה שעות לפחות לפני הבדיקה, משום שישנם מאכלים המשנים את הרכבו הכימי של נוזל הדם.

אלבומין (Alb)
------------------
חלבון הדם החשוב ביותר. האלבומין נוצר בכבד ותפקידו לשמור על הלחץ האונקוטי בכלי הדם (הלחץ שמונע את דליפת נוזל הדם מחוץ לכלי הדם; לחץ זה חיוני לזרימת מים בין הדם ובין נוזל הרקמה). האלבומין משמש להעברת חומרים שונים בדם הורמונים, סידן ותרופות.

ירידה בריכוז האלבומין בדם מביאה לבריחת נוזלים לנוזל החוץ-תאי ובעקבות זאת לבצקות. ערכים גבוהים של אלבומין מעידים לרוב על התייבשות. ערכים נמוכים עשויים להצביע על שורת ליקויים: מחלות כליה, כוויות, הצטברות נוזלים בחלל הבטן, מחלות כבד וספיגה לקויה של מזון.

מטרות הבדיקה: הערכת מצב תזונתי; אבחון מחלות כבד וכליות.

ערכים תקינים: 3.4 - 5.4 מ"ג לדציליטר.

סוכר (גלוקוז)
-------------------
בדיקה שבה נמדד ריכוז הסוכר בנסיוב (נוזל צהבהב צלול שנפרד מדם שנקרש) או בפלזמה. גלוקוז הוא הסוכר שמשמש מקור האנרגיה המיידי לתאי הגוף. כדי לאבחן את מחלת הסוכרת נהוג לקחת דם מהווריד או לערוך מבחן סבילות לגלוקוז. ניתן לבדוק את ריכוז הסוכר בדם באמצעי ביתי פשוט לאחר הקזת דם מן האצבע.

ערכים גבוהים של סוכר בדם עלולים להעיד על מחלת הסוכרת, בעיות הורמונליות, דלקת בלבלב או צריכת יתר של מזון. ערכים נמוכים מדי עלולים להצביע על גידול המייצר רמות גבוהות של אינסולין, בעיות הורמונליות או תזונה לקויה.

מטרות הבדיקה: אבחון סוכרת; מעקב אחר יעילות הטיפול בסוכרת; מעקב אחר מטופלים הנוטלים תרופות שעלולות לגרום לעלייה ברמת הסוכר בדם.

ערכים תקינים: 70 - 110 מ"ג לדציליטר דם (לאחר צום לילה).

פוספאטאז בסיסי (Alk Phos)
---------------------------------------
אנזים המשתתף בתהליכי שחרור האנרגיה בגוף ונמצא כמעט בכל רקמות הגוף. הריכוז הגדול ביותר של האנזים נמצא בכבד, בדרכי המרה ובעצמות. פגיעה בתאים גורמת לשחרור האנזים ולעליית רמתו בדם. בקרב מתבגרים נוטים לראות רמות גבוהות של אנזים שמקורו בעצמות. ערכים נמוכים של האנזים עלולים להעיד על תת-תזונה או על מחסור בחלבונים. הבדיקה תיערך לאחר צום של שש שעות לפחות.

מטרות הבדיקה: אבחון מחלות כבד ועצמות; אבחון בעיה בדרכי המרה.

ערכים תקינים: 44 - 147 יחידות בינלאומיות לליטר.

קריאטין פוספוקינאז (CPK)
-----------------------------------
אנזים זה נמצא בעיקר בשרירים ובשריר הלב ומשתתף בתהליכי הפקת האנרגיה בשרירים. כאשר ניזוק שריר שלד או שריר הלב, דולף ה-CPK מהשריר ההרוס לדם וריכוזו עולה.

ה-CPK שמקורו בשריר השלד (MM) שונה מזה שמקורו בשריר הלב (MB). כאשר עולה הריכוז הכללי של האנזים בדם מודדים את צורותיו השונות (שנקראות איזואנזימים). רמת CPK-MB שגבוהה מ- 5% בסך כלל ה- CPK מעידה כי נגרם נזק לשריר הלב.

מאמצים גופניים ניכרים גורמים לעלייה משמעותית בריכוזי האנזים, אולם במקרים אלה תנבע העלייה בעיקר משרירי השלד. בספורט ההישגי נהוג כיום לבקר את עצימות האימון באמצעות מדידות תקופתיות של CPK.

מטרות הבדיקה: אבחון נזק לשריר הלב (לדוגמה באוטם שריר הלב); אבחון נזק לשרירי שלד בקרת עצימות האימונים בספורטאי הישג.

ערכים תקינים: 0 190.

אוריאה (BUN)
--------------------
התוצר הסופי של חילוף החומרים של החלבון בגוף. האוריאה נוצרת בכבד מאמוניה ומופרשת דרך הכליות; היא מייצגת את כמות החלבון שצרך האדם ואת כמות הפרשתו דרך הכליות. ערכים גבוהים עלולים להעיד על כשל לבבי (פחות דם מגיע לכליות), צריכה עודפת של חלבון, מחלות כליה או אובדן דם רב. ערכים נמוכים של אוריאה עלולים להעיד על מחלת כבד, שתייה מרובה או צריכה מעטה של חלבון בתזונה. כמו כן, האוריאה היא כלי להערכת מצב גופני ומוכנות לעומסי אימון בקרב ספורטאים הישגיים שנמצאים בתקופת אימונים קשה.

מטרות הבדיקה: הערכת תפקוד הכליות; מצב הנוזלים של הנבדק.

ערכים תקינים: 7 - 20 מ"ג לדציליטר.

קריאטינין (Cr)
--------------------
קריאטין הוא אחד החומרים החשובים ביותר ברקמת שרירי השלד. בתהליכי חילוף החומרים הופך הקריאטין לקריאטינין ומופרש מחוץ לגוף באמצעות הכליות. בהתאם, רמת הקריאטינין בדם מייצגת את מסת השריר ואת תפקוד הכליות. כאשר מסת השרירים בגוף גדולה, יהיו ערכי הקריאטינין בנסיוב גבוהים; כאשר מסת השרירים נמוכה, יהיו גם ערכי הקריאטינין נמוכים. זהו ההסבר לרמת הקריאטינין הנמוכה יותר בממוצע בנשים. ככל שערך פינוי הקריאטינין נמוך יותר, כך תפקוד הכליות לקוי יותר.

מטרות הבדיקה: הערכת תפקוד הכליות למטרות אבחון ומעקב אחר מחלת כליות.

ערכים תקינים: 0.6 - 1.2 מ"ג לדציליטר.

בילירובין (Bil)
---------------------
בילירובין הוא תוצר פירוק של המוגלובין. לאחר שתא הדם האדום מסיים את חייו הוא מתפרק ונאכל על ידי תאים בלעניים. ההמוגלובין מתפרק לשני רכיבים, הם וגלובין; ההם הופך לבילירובין, מובל לכבד ומופרש למעי באמצעות המרה, שם הוא הופך בתיווך חיידקים לחומר בשם אורובילין. חומר זה מעניק לצואה את צבעה החום. עודף בילירובין שוקע במקומות שונים בגוף (עור, עיניים, ריריות) ועשוי לגרום לצהבת. מדידת הבילירובין תיערך לאחר צום של ארבע שעות לפחות.

מטרות הבדיקה: אישור והערכת חומרת מחלת הצהבת; הערכת תפקוד הכבד; אבחון מחלה בדרכי המרה.

ערכים תקינים: בילירובין ישיר (שעבר דרך הכבד) 0 - 0.3 מ"ג לדציליטר. בילירובין כללי (ישיר, שלא עבר דרך הכבד) 0.3 - 1.9 מ"ג לדציליטר.

הדם מורכב מתאים ומנוזל הדם (פלזמה). צילום: שאטרסטוק

מהו פרופיל שומנים?

השומנים משמשים כמאגר האנרגיה הגדול ביותר בגופנו. הם נאגרים בתאי אדיפוס (תאי שומן) ברקמות תת-עוריות. לשומנים תפקידים רבים נוספים בגוף: הם חלק ממבנה התאים, משמשים בסיס ליצירת הורמונים שונים ועוד.

רמות גבוהות מדי של שומנים גורמות להצטברותם בזרם הדם, ואחראיות להתפתחות מחלות לב וכלי דם קטלניות. חשוב שילדים ומבוגרים כאחד יערכו בדיקת דם למדידת רמות השומנים בו. רמות גבוהות של שומנים בדם עלולות להעיד על קיום מחלות כרוניות, שאת סיבוכיהן אפשר למנוע בעזרת טיפול מקדים.

בדיקת דם למדידת רמות השומנים בדם מחייבת צום של 12-8 שעות, משום שסוגי מזון מסוימים עלולים להביא לתוצאות גבוהות שאינן משקפות את המצב האמיתי.

מהי בדיקת כולסטרול כללי?

כולסטרול הוא חומר דמוי שומן המיוצר בכבד ומצוי בכל תאי הגוף וכן בזרם הדם. הכולסטרול חיוני לבניית קרום התא ולייצור הורמונים ממשפחת הסטרואידים, ויטמין D וחומצות מרה. תזונה עשירה בחומצות שומן רוויות (שמקורן בעיקר מן החי) מגבירה את ספיגת השומנים, בעיקר את הכולסטרול, ומביאה לעלייה ברמתו בדם. לעומת זאת, תזונה עשירה בחומצות שומן בלתי רוויות (בעיקר מן הצומח) עשויה לסייע בהפחתת רמת הכולסטרול בדם.

הכולסטרול נישא בדם באמצעות ליפופרוטאינים - מבנים כדוריים המורכבים מחלבון ושומן, שהחשובים בהם הם ליפופרוטאינים בעלי צפיפות גבוהה (HDL) ונמוכה (LDL). מחקרים מצאו קשר בין רמה גבוהה של כולסטרול בדם, במיוחד זה הנישא באמצעות LDL, לבין הסיכון לחלות בטרשת עורקים, בייחוד בעורקים הכליליים של הלב. מומלץ לגברים מגיל 35 ולנשים מגיל 45 לערוך בדיקת כולסטרול ושומנים בדם אחת לחמש שנים.

מטרות הבדיקה: הערכת הסיכון למחלת לב ולטרשת של העורקים; הערכת חילוף החומרים של השומנים.

ערכים תקינים: פחות מ- 200 מ"ג לדציליטר.
ערכים גבוהים מעידים על סיכון לפתח מחלת לב טרשתית, על תת-תפקוד של בלוטת התריס, על מחלת כליות או על סוכרת. רמות של 240 מ"ג לדציליטר ומעלה מכפילות את הסיכון ללקות במחלות לב וכלי דם. הריון עשוי לגרום לעלייה בריכוזי הכולסטרול בדם.

ערכים נמוכים נובעים מפעילות יתר של בלוטת התריס, ממחלות כבד, מספיגת מזון לקויה, מתזונה לקויה, מזיהום בדם או ממחסור בוויטמין 12B.

HDL כולסטרול
--------------------
מכונה 'הכולסטרול הטוב'. זוהי מולקולה דמוית חלבון הנושאת את הכולסטרול מתאי הגוף אל הכבד, ומסייעת בכך לגוף להיפטר מעודפי שומנים.

ערכים תקינים: 62-29 מ"ג לדציליטר בגברים; 80-35 מ"ג לדציליטר בנשים.

רמות גבוהות של HDL לרוב אינן מזיקות. רמות ה- HDL גבוהות מהרגיל בנשים שטרם הגיעו לגיל הבלות, בגלל פעילות הורמון האסטרוגן, המגרה את הכבד להפריש רמות גבוהות של HDL. בנוסף, פעילות גופנית מעלה את רמות ה-HDL.

רמות נמוכות עלולות להצביע על סיכון למחלות לב, על עודף שומנים בדם ועל סוכרת מבוגרים.

LDL כולסטרול
---------------------
מכונה בשם 'הכולסטרול הרע'. גם כאן מדובר על מולקולה דמוית חלבון, אך בשונה מה- HDL כולסטרול, היא נושאת את הכולסטרול לרקמות שונות בגוף. רמת ה-LDL מחושבת מתוך ערך הכולסטרול הכללי בגוף.

ערכים תקינים: 160-30 מ"ג לדציליטר

רמות גבוהות עלולות להצביע על סיכון מוגבר למחלות לב טרשתיות.

רמות נמוכות עלולות להעיד על ספיגה לקויה של מזון או על תזונה לקויה.

מהי בדיקת טריגליצרידים?

רמתם של שומנים אלה בדם משקפת את חילוף החומרים של השומנים בגוף. טריגליצרידים מורכבים מגליצרול (רכיב שקיים בשומנים רבים; מקורו במזון והוא נספג לבדו או עם שומנים נוספים) המחובר לשלוש מולקולות של חומצות שומן.

טריגליצרידים הם המרכיב העיקרי בגוף המשמש לאחסון אנרגיה. רמה גבוהה של טריגליצרידים בדם צועדת פעמים רבות (אם כי לא בהכרח) יד ביד עם עודף משקל ניכר. רמת טריגליצרידים גבוהה במיוחד עלולה לגרום למחלת לב, לדלקת הלבלב ולהצטברות שומן במקומות לא טיפוסיים. רמת טריגליצרידים גבוהה נובעת בדרך כלל ממחלה תורשתית (ליקוי בגן האחראי על אחסון השומנים בגוף) או מעודף שומן.

מטרות הבדיקה: איתור בעיה תורשתית במאזן השומנים; הערכת הסיכון למחלת לב, בייחוד בחולי סוכרת; הערכת הסיכון לדלקת הלבלב.

ערכים תקינים: 190-30 מ"ג לדציליטר.

ערכים גבוהים עלולים להעיד על שחמת הכבד, על תת-פעילות של בלוטת התריס, על תזונה עשירה בשומנים, על מחלות כליה או על דלקת הלבלב.

ערכים נמוכים עלולים להצביע על תזונה לקויה או דלת שומן, על ספיגה לקויה של מזון או על פעילות יתר של בלוטת התריס.

מהם תפקודי כבד?

הכבד הוא "בית החרושת" הכימי של הגוף. איבר חיוני וייחודי זה פועל כל הזמן במטרה לסנן ולפרק רעלים ולבנות רכיבים חיוניים לגוף. לבדיקת תפקודי כבד נהוג להפנות אנשים שלקו בדלקות כבד, בצמקת הכבד (צירוזיס), בגידולים ובצהבת וכן חולים כרוניים, חולים לפני ניתוח או אנשים הסובלים מחום מתמשך ובלתי מוסבר. בדיקת תפקודי הכבד נערכת כשגרה במסגרת בדיקות דם למגוון מטרות.

ALT (אלאנין טראנסאמינאז או SGPT)
--------------------------------------------------
אנזים הקשור במטבוליזם של החומצה האמינית אלאנין. רמותיו הגבוהות ביותר של האנזים מצויות בתאי הכבד. עלייה ברמות ה- ALT בדם מעידה על נזק לתאים המכילים אנזים זה. הבדיקה משמשת להערכת יעילות הטיפול במחלות כבד שונות או להבחנה בין סוגי צהבת שונים, המופיעים כתוצאה ממגוון מחלות כבד.

מטרות הבדיקה: אבחון ומעקב אחר מחלת כבד.

ערכים תקינים: עד 40 יחידות בינלאומיות לליטר.

ערכים גבוהים עלולים להעיד על מחלת כבד.

AST (אספרטאט אמינוטראנספראז או SGOT)
-------------------------------------------------------------
אנזים זה קשור במטבוליזם של החומצה האמינית אספרטאט. האנזים מצוי בעיקר בכבד, בשריר הלב ובשרירי השלד. עלייה ברמות ה-AST בדם מעידה על נזק לתאים המכילים אנזים זה. הבדיקה רגישה לגילוי נזק בכבד ובשריר הלב (עם זאת, קיימות בדיקות רגישות מזו לגילוי נזק בשריר הלב.

מטרות הבדיקה: אבחון ומעקב אחר מחלת כבד; אבחון מחלת לב.

ערכים תקינים: עד 40 יחידות בינלאומיות לליטר.

ערכים גבוהים עלולים להופיע בבדיקות של חולים הסובלים ממחלת כבד, מאנמיה המוליטית (הרס תאי דם אדומים), מזיהום, מהתקף לב, מכוויות חמורות או מנזק לשריר. כמו כן עשויים ערכים גבוהים להופיע לאחר פעילות גופנית או בעת הריון, אולם במקרים אלה הם אינם מצביעים בהכרח על בעיה.

GGT (או גמא גלוטאמיל טרנספפטידאז)
-----------------------------------------------------
אנזים המצוי בכמויות גבוהות בכבד, בדרכי המרה הממוקמות מאחורי הכבד ובכליות. עלייה ברמתו בדם מעידה בדרך כלל על נזק לכבד. תפקידו העיקרי של האנזים הוא בתהליך חילוף החומרים.

מטרות הבדיקה: הערכת נזק לכבד; אבחנה מבדלת בין נזק לעצמות או לכבד כאשר רמת הפוספאטאז הבסיסי גבוהה (ראו לעיל).

ערכים תקינים: עד 50 יחידות בינלאומיות לליטר.

ערכים גבוהים עלולים להתגלות בתוצאות בדיקותיהם של הסובלים ממחלת כבד, מכשל לבבי או ממחלה בדרכי המרה.

פוספאטאז בסיסי (Alk Phos)
---------------------------------------
בדיקה שמטרותיה אבחון מחלות כבד ועצמות ואבחון בעיה בדרכי המרה (ראה פירוט למעלה)

בילירובין (Bil)
------------------
בדיקה שמטרותיה אישור והערכת חומרת מחלת הצהבת, הערכת תפקוד הכבד ואבחון מחלה בדרכי המרה (ראו פירוט למעלה)

מה כוללת בדיקת מאגרי הברזל?

ברזל
--------------

הברזל חיוני ליצירת ההמוגלובין ואנזימים רבים. רוב הברזל מגיע לגוף מן התזונה וחלקו הקטן מפירוק תאי דם אדומים. הברזל נישא לרקמות הגוף השונות כשהוא קשור לחלבון בשם טרנספרין (ראו לעיל).

בגוף מאוחסן הברזל כפריטין (ראו לעיל) בכבד, בטחול ובמוח העצם. רמת הברזל בגוף נוטה לרדת עקב תזונה לקויה, עלייה בצריכה (כמו בעת הריון) או אובדן בעקבות דימום. רמות גבוהות של ברזל עלולות להופיע כתוצאה מהמוסידרוזיס (מחלה הנובעת משקיעה עודפת של ברזל ברקמות).

מטרות הבדיקה: אבחון הסיבה לאנמיה; אבחון רמת ברזל גבוהה.

ערכים תקינים: 60 - 170 מיקרוגרם לדציליטר.

פריטין
----------
תרכובת של ברזל וחלבון, המשמשת מאגר הברזל הגדול ביותר בגוף (למעט כמובן המאגר שנמצא בהמוגלובין). נהוג לבדוק את כמות הפריטין בדם כאשר קיים חשד לחסר דם על רקע של מחסור בברזל. זוהי אחת הבדיקות החשובות ביותר לספורטאים.

מטרות הבדיקה: אבחון הסיבה לאנמיה; הערכת מצב תזונתי.

ערכים תקינים: 20 - 300 ננוגרם למיליליטר.

טרנספרין
---------------
חומר זה מורכב מסוכר ומחלבון המיוצר בכבד ומצוי בדם. הטרנספרין נקשר לברזל ומעבירו לרקמות שונות בגוף ובעיקר למוח העצם, שם הוא משמש ליצירת תאי דם אדומים חדשים. נהוג לבדוק את רמת הטרנספרין במסגרת אבחון אנמיה.

מטרות הבדיקה: בירור הסיבה להמוגלובין נמוך; הערכת יכולת ייצור חלבונים בכבד.

ערכים תקינים: 200 - 400 מ"ג לדציליטר. ערכים חריגים עלולים להעיד על קיום בעיה המטולוגית.

מהי בדיקת ויטמין 12B?

ויטמין 12B חיוני ביותר לחלוקת התא ולכן מחסור בוויטמין זה עלול לפגוע בייצור תאי הדם, תאי מערכת העיכול ותאי המעטפת של מערכת העצבים. ויטמין 12B נמצא בעיקר במוצרים שמקורם בבעלי חיים כגון בשר, ביצים וחלב, ולפיכך המחסור בו אופייני בעיקר לצמחונים. כמו כן, פגיעה בקיבה (במיוחד בהפרשת החומר Intrinsic Factor, האחראי על ספיגת הוויטמין) או באיזור הספיגה במעי עשויות לגרום להפרעה בספיגת הוויטמין ולמחסור בו.

מחסור בוויטמין 12B הוא אחת הסיבות לאנמיה שבה תאי הדם האדומים גדולים מהרגיל (מגלובלאסטית). לחוסר בוויטמין 12B כמה תסמינים: חולשה, חיוורון, דפיקות לב הנובעות מאנמיה, תחושת צריבה, תחושה של "נמלים" בגפיים עקב פגיעה במעטפת העצבים וכן הפרעה בעיכול, כולל בספיגת ויטמין 12B כתוצאה מפגיעה ברירית מערכת העיכול.

מטרות הבדיקה: אבחון אנמיה מגלובלאסטית; אבחון הפרעה עצבית בגפיים.

ערכים תקינים: 150 - 900 פיקוגרם למיליליטר.

רמה נמוכה: לגוף מאגרים רבים של ויטמין 12B וכמעט כל הוויטמין המופרש בדרכי המרה נספג מחדש. לפיכך עוברות שנים עד שרמת 12B בדם יורדת לאחר הפסקה ארוכה בצריכתו. עם זאת, חוסר ב-Intrinsic Factor עשוי להחיש את התהליך.

מולי אפשטיין - ראש מדור שירותים מדעיים לספורטאי הישג, מכון וינגייט.

בואו לדבר על כך בפורום המטולוגיה ובפורום רפואת משפחה.