רופא זוכה מאחריות לשתוק מוחין

בית המשפט המחוזי בחיפה דחה תביעה שהוגשה על ידי קטינה והוריה נגד פרופ' אריה הרמן ומדיקל קונסלטנטס אינטרנשיונל לפיצוי בשל נזקים שנגרמו לילדה, כיום בת 11, בזמן לידתה. הילדה נולדה בניתוח קיסרי בשבוע ה- 37 להריון של אמה.

בזמן לידתה סבלה הילדה מבעיות רפואיות קשות שנגרמו מהצטברות נוזלים בגופה בעקבות אי התאמה בין דם האם לדם העובר - שכן העובר נשא אנטיגן מסוג Kell והאם נשאה נוגדנים לאנטיגן זה. נוגדנים אלה עברו מדם האם לדמו של העובר וגרמו להרס כדוריות דם אדומות, אשר הביא בסופו של דבר, לנזק. הילדה נולדה כשהיא סובלת משיתוק מוחין קשה.

לטענת ההורים, ניתן היה לגלות כי האם נושאת נוגדנים לאנטיגן Kell בבדיקת סקר פשוטה המבוצעת באמצעות בדיקת דם ("בדיקת סקר נוגדנים"). אין מחלוקת בין הצדדים כי בדיקה זו היתה מוכרת ובשימוש בארץ בזמן הריונה של האם.

לדברי ההורים, הרופא המטפל התרשל בכך שלא הפנה את האם במסגרת מעקב ההריון לבדיקת הסקר. עוד טענו ההורים, כי היה מקום להפנות את האם לבדיקה בהתחשב בכך שהיתה בסיכון גבוה לפתח נוגדנים עקב הפלה וניתוח קיסרי בעברה.

הרופא טען, מנגד, כי לא נפל כל פגם במעקב ההריון שביצע, וכי כל פעולותיו נעשו בהתאם לסטנדרט הטיפולי הרפואי שהיה מקובל באותה תקופה. לטענתו, לא היה מקובל באותה עת לבצע בדיקת סקר נוגדנים כשגרה לאישה בעלת סוג דם Rh חיובי, כמו זה שהיה לאם. עוד נטען, כי האם לא השתייכה לקבוצת סיכון וכי עברה המיילדותי - ההפלה היזומה וניתוח הקיסרי, לא היוו גורמי סיכון שהצדיקו את הפנייתה לבדיקת סקר נוגדנים.

היעדר חובת הפניה לבדיקה

השופטת יעל וילנר דחתה את התביעה באומרה כי לא היתה מוטלת על הרופא החובה להפנות את התובעת לבדיקה, וכי לא היה מקובל כדבר שבשגרה ליידע כל אישה הרה שלא השתייכה לקבוצת סיכון אודות הבדיקה.

השופטת ציינה כי לשאלת היקף חובת הגילוי במקרה של בדיקות סקר פנים יש כמה גישות. מצד אחד, יש צדק רב בגישה הדוגלת במסירת מידע נרחב לגבי האופציות הקיימות לאישה ההרה, כדי לוודא את בריאותו של העובר שברחמה. עם זאת, לדברי השופטת, יש טעם רב בגישה הגורסת כי אין מקום "להציף" את האישה במידע רב שאינו רלוונטי לגביה, מאחר שהיא לא נמנית עם קבוצת סיכון המצדיקה יידוע כאמור.

"לדידי, שאלה זו קשה מאוד בענייננו ומצויה על קו התפר בין קיומה של החובה לשלילתה", כתבה השופטת בפסק הדין.

בהמשך, על אף שנקבע כי הרופא לא התרשל, בחנה השופטת את שאלת הקשר הסיבתי, וקבעה כי לא הוכח קשר סיבתי בין הפרת חובת הגילוי על ידי הרופא לבין הנזקים שנגרמו לתובעים, שכן הנזק התגלה רק בסמוך ללידה ולא בשלבים מוקדמים יותר של ההריון.

התביעה נדחתה כאמור, אך השופטת החליטה שלא לחייב את התובעים בהוצאות, בנסיבות המיוחדות של המקרה ונוכח הטרגדיה שפקדה את התובעים.

(ת"א 800-06 ח. ואח' נ' פרופ' אריה הרמן - מ.ר 12639 ואח').

הקליקו על מידע בנושא - רשלנות רפואית.

בואו לדבר על זה בפורום הריון ולידה - הלל יפה.