חיסונים: לא רק לילדים

חיסון הוא אחת הדרכים היעילות ביותר למניעת תחלואה ממחלות מדבקות. החיסון הוא תמיסה המכילה חיידק או נגיף מוחלש, מומת, או חלקים ממנו. החדרת החיסון לגוף מעוררת תגובה המגנה מפני זיהום בעתיד. חיסונים נחשבים לאחת מהצלחות הרפואה המערבית. לא פעם הוכח שמדיניות מתן החיסונים הביאה למניעה של מגיפות שונות. אחת הדוגמאות הבולטות ביותר בהיסטוריה הרפואית היא גילוי החיסון למחלת האבעבועות השחורות, אשר כונתה בעבר "מלאך המוות", שהביא להכחדתה של המחלה.

מדוע לחסן מבוגרים?

רוב החיסונים ניתנים בשנות החיים הראשונות, אך רמת החיסון נוטה לרדת עם השנים. לפיכך, חיסונים רבים דורשים "תחזוקה" בצורת מנות דחף הניתנות למבוגרים. בנוסף, יש חיסונים המיועדים לאוכלוסיות סיכון מוגדרות או לקבוצות גיל מסוימות. מערך החיסון בישראל, המתחיל בבתי החולים ליולדות ונמשך בגני הילדים ובבתי הספר, הביא לירידה משמעותית בשיעור החולים ומקרי התמותה ממחלות כגון פוליו וטטנוס, שבעבר לא היה להן מרפא. אולם על פי המלצות הוועדה המייעצת למחלות זיהומיות ולחיסונים של משרד הבריאות, אין כיום "חיסון מבוגרים עבור מבוגרים" ו"חיסון ילדים עבור ילדים". ההבנה כיום בעולם המערבי היא שחיסון המבוגרים מגן על אוכלוסיית הילדים, ממש כפי שחיסון ילדים מגן על האוכלוסייה המבוגרת. לכן חיסונים ניתנים במהלך החיים מרגע הלידה ועד הזיקנה.

ד"ר אפי הלפרין, מנהל היחידה למחלות זיהומיות בבית החולים "ביקור חולים", מרחיב בנושא: "יש סיבות שונות בעטיין מבוגרים עלולים לחלות במחלות שחוסנו נגדן. למשל, שעלת. לכאורה זו מחלת ילדים, אך בשנים האחרונות היא נפוצה גם בקרב מבוגרים. חיסון נגד שעלת חשוב במיוחד לנשים לאחר לידה ובאחרים הבאים במגע עם תינוקות מתחת לגיל שנה, וזאת על מנת למנוע את העברת המחלה לתינוק. דוגמה נוספת היא מחלת האדמת. כאשר אישה הרה לוקה באדמת, משום שלא חוסנה בילדותה או משום שהחיסון שלה נחלש ברבות הימים, נשקפת סכנה של ממש לשלום עוברה".

ממה לחסן?

בישראל, ככל הנראה, הדרך עוד ארוכה לחיסון האוכלוסייה בהיקף מספק וקיימים בה עדיין מספר מכשולים. על אף פרסום ההמלצות, לא ברור היכן ניתן לקבל את החיסון ומיהו הגורם אשר יממן אותם. "לוח החיסונים המומלצים למבוגרים 2012" אמנם מהווה צעד חשוב ראשון אותו הובילו אנשי המקצוע במשרד הבריאות, אך בפועל, עדיין חסרים מרכיבים חיוניים כדי שיותיר את רישומו.

ברשימה הבאה נמנים החיסונים השונים אשר חלקם מומלצים לכל האוכלוסייה וחלקם לקבוצות סיכון בלבד:

צפדת/דיפטריה/שעלת - זהו "החיסון המשולש" הניתן לילדים. שימור ארוך טווח של רמת נוגדנים מתאפשר על ידי מנות דחף נוספות שתינתנה אחת לעשר שנים.

חזרת/אדמת/חצבת - למי שנולד לאחר 1957 מומלץ לתת 2 מנות חיסון במרווח של 4 שבועות זו מזו. אנשים שנולדו טרם 1957 נחשבים מחוסנים (אלא אם הם עוסקים במקצועות הבריאות, ואז מומלץ כי יקבלו מנת חיסון אחת).

אבעבועות רוח - החיסון מומלץ לילידי 1993 ואילך. החיסון ניתן בשתי מנות בהפרש של 4 שבועות לפחות.

שפעת - חיסון עונתי מומלץ לכל מבוגר, אך במיוחד לאנשים הסובלים ממחלות כרוניות (אסתמה, אי ספיקת לב, אי ספיקת כליות, סרטן ודיכוי חיסוני), נשים בהריון, וכל מי שבא במגע עם אוכלוסיות אלו.

דלקת כבד A - מתן שתי מנות חיסון במרווח של חצי שנה אחת מהשנייה. החיסון מומלץ לאוכלוסיות בסיכון למחלה: אנשים הסובלים ממחלת כבד כרונית, אנשים הנוסעים לארצות בהן הדלקת נפוצה, הומוסקסואלים ואלו הנחשפים לנגיף מתוקף עיסוקם.

דלקת כבד B - מתן שתי מנות חיסון במרווח של 4 שבועות זו מזו, כאשר מתן מנת חיסון נוספת, שלישית, מתבצע כחמישה חודשים לאחר המנה השנייה. החיסון מומלץ לאוכלוסיות בסיכון למחלה: אנשים הסובלים מאי ספיקת כליות ונזקקים לדיאליזה, חולי HIV, חולים במחלת כבד כרונית, חולים המקבלים מנות דם בתכיפות גבוהה, גברים המקיימים יחסי מין עם גברים, משתמשים בסמים ועובדי בריאות, וכן עובדים במקצועות אשר עשויים להיחשף לאנטיגן HBsAg (מחולל דלקת כבד נגיפית מסוג B) - עובדי חברות קדישא, סוהרים, שוטרים במחלקות מסוימות.

חיידק הפנאומוקוק - זהו חיסון נגד הגורם השכיח לדלקת ריאות ודלקת קרום המוח במבוגרים. החיסון מיועד לבני 65 ומעלה ולסובלים ממחלת לב או ריאות כרונית, סוכרת, אי ספיקת כליות, מחלת כבד ועוד. אם הוחלט על מנה נוספת, היא תינתן 5 שנים לאחר מתן מנת החיסון הראשונה.

HPV - נגיף מועבר ביחסי מין וגורם לסרטן צוואר הרחם ולהתפתחות של סרטן צוואר הרחם ושל יבלות באיברי המין. קיימים שני תרכיבים Cervarix ו-Gardasil. משרד הבריאות ממליץ על חיסון נשים עד גיל 45 באמצעות ה- Cervarix או ה-Gardasil שמיועד לנשים עד גיל 45 וגם לגברים עד גיל 26.

בואו לדבר על זה בפורום חיסונים לילדים.