פונדקאות 2014: תמונת מצב

כיום, במדינת ישראל - שנת 2014, עדיין קיימת בורות רבה בנושא הפונדקאות, ורבים מאזרחי המדינה סבורים כי מדובר בעניין שאינו חוקי, מה שכמובן לא משקף את המצב האמיתי.

מה צריך לדעת על הליך הפונדקאות בישראל? איפה אנחנו עומדים היום?

ראשית, חשוב לדעת כי הליך הפונדקאות הינו חוקי ביותר, ומפוקח ומבוקר על ידי המדינה באמצעות הוועדה לאישור הסכמים לנשיאת עוברים, ועדה מטעם משרד הבריאות.
מיתוס נוסף סביב הנושא הוא כי האם הפונדקאית היא זו שמוסרת את ילדה הביולוגי לטובת זוג שאינו יכול להביא ילדים לעולם באופן טבעי.

ובכן, זה ממש לא נכון.
בהליך פונדקאות, הזרע תמיד שייך לאב המיועד, והביצית יכולה להיות של האם המיועדת, או ביצית מתרומה: אך לעולם הביצית לא תהיה מהאם הנושאת את ההריון, דהיינו האם הפונדקאית.

איך הדת היהודית מתייחסת להליך הפונדקאות?

להליך הפונדקאות בישראל יש היתר רבני, מכיוון שהרבנים בישראל רואים בהליך זה מצווה גדולה, בסיוע לזוג שאינו יכול להביא ילדים לעולם בדרך אחרת. הדבר החשוב ביותר בנוגע לפונדקאות: מדובר במעשה מדהים - נתינה אינסופית שגורמת לסיפוק רב, הן לפונדקאית והן להורים המיועדים.

מי מועמד פוטנציאלי כיום לבקשה ולביצוע של הליך פונדקאות בישראל?

מבחינת ההורים המיועדים, עד לתיקון חוק הפונדקאות (הצפוי להתקבל במהלך השנה הנוכחית), רק זוגות הטרוסקסואלים - גבר ואישה - רשאים לקבל את אישור הוועדה לאישור הסכמים לנשיאת עוברים, לטובת הליך פונדקאות.

בני הזוג לא חייבים בהכרח להיות נשואים, אך עליהם להיות לפחות ידועים בציבור ולהוכיח כי הם נמצאים בזוגיות. כיום, אין מגבלה בחוק באשר למספר הילדים של זוג המבקש את אישור הוועדה.

מבחינת הפונדקאיות, הקריטריונים העיקריים לאם נושאת (פונדקאית): עליה להיות בין הגילאים 22-38, וכן להיות אישה שעברה לידה אחת לפחות, אך לא עברה יותר משלוש לידות. הגבלה נוספת היא שהפונדקאית לא עברה יותר מניתוח קיסרי אחד, ושהיא מגדלת את ילדיה בעצמה; מי שמסרה את ילדה לאימוץ אינה עומדת בקריטריון.

כמו כן, על מצבה הרפואי להיות תקין, וחשוב כי הריונות העבר שלה אף הם נמצאו תקינים - ללא סוכרת, רעלת, יתר לחץ דם, צירים מוקדמים או שמירת הריון.

מהם החסרונות והיתרונות העיקריים של הוועדה לפיקוח על הליך הפונדקאות בישראל?

יתרונותיה הרבים של הוועדה לאישור הסכמים לנשיאת עוברים עולים, לדעתנו, עשרות מונים על החסרונות. תפקידה של הוועדה לפקח, לבקר ולנהל את הליכי הפונדקאות בישראל. הפיקוח והסינון הקפדני של הוועדה אורכים זמן - וזהו למעשה החיסרון העיקרי. פרק הזמן שנדרש עד לקבלת אישור הוועדה על תיק פונדקאות הוא כחודשיים, שכן הוועדה מתכנסת אחת לשבוע בלבד.

יחד עם זאת, אין מדובר בפרק זמן ארוך מאוד, והיתרונות שבפיקוח, כאמור, עולים על החיסרון הכרוך בזמן הממושך. בפועל, הליכי פונדקאות מתנהלים בישראל משנת 1996, ובסך הכל ניתן לומר כי ההליכים עד כה עברו ללא תקלות משמעותיות ובצורה מצוינת.

מה צריך לתקן בחוק הפונדקאות בישראל?

חוק הפונדקאות טרם תוקן. הוא עבר את אישור ועדת השרים לענייני חקיקה לפני מספר חודשים, ועבר לתיקון בוועדת הכנסת. התיקון צפוי להתקבל במהלך השנה הנוכחית. בין יתר התיקונים המופיעים בנוסח התיקון, אלה העיקריים שבהם: כל אדם יהיה רשאי לקבל את אישור הוועדה, כל עוד הוא אינו יכול להשיג הריון בדרך טבעית. גם הורים יחידנים - גבר או אישה - יוכלו לקבל את אישור הוועדה להליך פונדקאות, זאת כל עוד הם אינם יכולים להשיג הריון בדרך אחרת.

כמו כן, אישה נשואה תוכל להיות פונדקאית מבלי להידרש לאישור מיוחד מהוועדה לשם כך. זוג שיש לו שני ילדים לא יוכל לקבל את אישור הוועדה להליך פונדקאות, ויחידני שיש לו ילד אחד, גם הוא לא יוכל לקבל את אישור הוועדה. בנוסף, ככל הנראה, ייקבע בחוק המחיר להליך פונדקאות, שיעמוד על סך 160 אלף שקלים. כיום אין התערבות לעניין מחיר הליך הפונדקאות מבחינה חוקית.

מה יתרונו של הליך הפונדקאות לעומת הליך של אימוץ בישראל?

בהליך פונדקאות, נולד ילד ביולוגי של הזוג, והזוג מקבל אותו מיד עם היוולדו. האם המיועדת נוכחת בלידה ומקבלת את התינוק לידיה - מידית. בנוסף, גם במהלך ההריון, הזוג מלווה את הפונדקאית, נמצא עמה בכל הבדיקות ונוטל חלק בחוויית ההריון.

כיצד ניתן להגדיל את היקף הנשים הפונדקאיות בישראל?

הגברת המודעות לנושא הפונדקאות תגדיל את היצע הנשים המוכנות לעבור הליך פונדקאות. לדעתנו, היה רצוי גם לתקן את החוק באופן שיאפשר לנשים רבות יותר להיכנס דרך שעריו. בין היתר, רצוי לאשר לנשים שעברו ארבע לידות להיות פונדקאיות (כיום פונדקאיות יכולות להיות רק נשים שעברו עד שלוש לידות, ולא יותר).

סיגל רוסק-גיסין היא עורכת דין ומגשרת, ומנהלת ביחד עם עו"ד תמר רובינשטיין את המרכז לפונדקאות, "חיים חדשים"

בואו לדבר על זה עכשיו בפורום פונדקאות בדוקטורס