מה גורם להפרעות גדילה בילדים?

ילדים עוברים תהליכים מורכבים של גדילה, התפתחות גופנית והתבגרות מינית המגיעים לשיאם בגיל ההתבגרות. תהליכים חשובים אלה עלולים להשתבש מסיבות שונות, כגון התפתחות מינית מאוחרת. שינויים אלה משפיעים לרעה על הילדים הסובלים מהן לאורך גיל ההתבגרות ויכולים להשאיר את רישומם גם בגיל המבוגר. בגיל ההתבגרות - השלב שבו המודעות למראה החיצוני מקבלת משנה חשיבות - המתבגר המאחר בהתפתחותו חש כי הוא חריג ביחס לחבריו. למצב דברים זה השלכות קשות על מצבו הרגשי, הנפשי והחברתי של המתבגר.

פרופ' צבי צדיק, מנהל רשות המחקר במרכז הרפואי "קפלן", מפרט את הגורמים השכיחים להפרעות בגדילה: "רוב הילדים נמוכי הקומה מתבגרים או מתפתחים מאוחר, וכן נשארים נמוכי קומה, בשל נטייה גנטית. לאחוז קטן מהילדים יש בעיה בריאותית. אחד הגורמים הרפואיים להפרעות גדילה הוא מחלה כללית חבויה. הכוונה היא למחלה באחת המערכות בגוף אשר תסמיניה קלים ולכן גם לא גלויים. מחלה כזאת יכולה להיות מחלת מעיים, מחלה בדרכי הנשימה, מחלת כליות וכדומה. גורם נוסף שעלול לגרום להפרעות בגדילה הוא התזונה של המטופלים - החל בתת תזונה, תזונה לקויה וחסרים תזונתיים משמעותיים, וכלה באלרגיות למזון כגון רגישות לחלבון חיטה ומחלת הצליאק. גורם נוסף קשור למערכת האנדוקרינית. חסרים הורמונאליים ומחלות הורמונאליות שונות עלולים לגרום להפרעות בגדילה".

לצד הגורמים העיקריים להפרעות גדילה, אשר מתקיימים לאורך כל שלבי החיים, ישנם גורמים ייחודיים לגיל ההתבגרות. "קצב הגדילה בגיל ההתבגרות מהיר ביחס לתקופות אחרות בחיים", מסביר פרופ' צדיק. "בגיל זה הילדים מתפתחים מינית, צומחים והופכים למבוגרים; כך, בני הנוער מוסיפים לקומתם יותר מ-20% בממוצע. בסיומו של גיל ההתבגרות מסתיים, למעשה, תהליך הגדילה. דווקא בשלב חשוב זה של הגדילה וההתפתחות מתווספים למשוואה גורמים נוספים המפריעים לגדילה, אשר בדרך כלל אינם קיימים בגילאים אחרים. בני נוער מפתחים מודעות רבה למראה החיצוני שלהם ומתחילים לעסוק בספורט ו/או לנסות לרדת במשקל. ילדים רבים פוגעים בעצמם כאשר הם משתעבדים לדיאטות קיצוניות ולא מאוזנות ועוסקים בספורט באופן מוגבר ללא תזונה המתאימה לעיסוק זה. תזונה היא מרכיב מכריע בהשפעה על הגדילה בכל שלביה, ובעיקר בתקופות שבהן הגדילה מואצת כמו בגיל ההתבגרות. לכן תזונה לא מאוזנת, אשר אינה כוללת כמויות מספיקות של כל אבות המזון, הוויטמינים והמינרלים לצד פעילות גופנית מוגברת, פוגעות מאוד בתהליך הגדילה בגיל ההתבגרות.

במצב דברים זה הקבוצה הגדולה ביותר של נמוכי הקומה לא מוצאת פתרון למצוקתם. רוב הילדים שפונים לקבלת טיפול בשל קומתם משלימים עם מצבם בגלל הגורם הגנטי. אולם, כיום קיימת מגמה חדשה של טיפול בנמוכי קומה על ידי מתן הורמון גדילה. זאת, למרות שלא קיים חוסר בהורמון זה. "טיפול בהורמון גדילה בילדים ללא חוסר בהורמון גדילה בא לפתור מצוקה פסיכולוגית חברתית באמצעים רפואיים, קרי, מתן תרופה, למרות היעדר מחלה פיסית", מפרט פרופ' צדיק. "מגמה זו היא מגמה חדשה התופסת תאוצה בארץ. בארהב אושר טיפול בהורמון גדילה לילדים ללא חוסר בהורמון הגדילה בתנאי שהם נמצאים באחוזון 1.2 או פחות (2.25 סטיות תקן מתחת לאחוזון 50 לגיל), ואשר גובהם הסופי המחושב הוא קטן מ-148 ס"מ בבנות ומ-161.5 ס"מ בבנים. מטופלים אלה מקבלים זריקה כל יום עד סוף הגדילה, שהוא 17-18 בבנים ו-16-17 בבנות. טיפול זה תורם לגובהם של המטופלים 5-5.5 ס"מ בממוצע". זאת ועוד, מדגיש פרופ' צדיק: "מדובר בטיפול שאינו בסל הבריאות, ולכל קופת חולים יש מדיניות אחרת בקשר לסבסוד מחיר הטיפול".

לאור האמור לעיל, חשוב לפנות לבירור רפואי כדי לאתר את הגורמים להפרעות ולמצוא להם פתרון. כאשר מדובר במתבגרים, יש לשלול הימצאות של מחלות הגורמות להפרעות בגדילה, ובייחוד לבחון ולשלול הפרעות שנובעות מהתנהגות אופיינית לתקופה זו, כגון הרעבה ופעילות גופנית מוגזמת.

בואו לדבר על זה בפורום אנדוקרינולוגיה והפרעות בגדילה בקרב ילדים.