הורמון גדילה - ניפוץ מיתוסים

בעשורים האחרונים הולכת וגוברת התעניינות הציבור בהופעה חיצונית הקשורה לגובה או לקומה נמוכה. בשל זמינות הורמון גדילה המופק באופן סינטטי, אפשרויות הטיפול באמצעותו רבות יותר. ליחידות האנדוקרינולוגיות בבתי החולים מגיעים מדי יום ילדים נמוכים עם הוריהם כדי לקבל חוות דעת על בעייתם ועל אפשרויות הטיפול בה. במסגרת זו אנו נתקלים בשאלות רבות הנוגעות לטיפול בקומה נמוכה וגם בלא מעט ציפיות גבוהות מדי. ננסה לעשות קצת סדר בבלגן ולנפץ בהזדמנות זו כמה מיתוסים הקשורים להורמון הגדילה.

1. אצל רוב הילדים נמוכי הקומה קיים מחסור בהורמון הגדילה. לא נכון! מחסור בהורמון הגדילה אצל ילדים הוא מצב נדיר. המצבים השכיחים ביותר הגורמים לקומה נמוכה הם תורשה או איחור בצמיחה ובהתבגרות המינית ("פרח שפורח מאוחר"). כשמדברים על ילדים עם קומה משפחתית נמוכה, הכוונה לילדים שהוריהם נמוכים, ואשר מתאימים מבחינה גנטית לגובה הוריהם. ילדים אלו לא נולדים בהכרח בגובה ומשקל נמוכים. במהלך השנה הראשונה לחייהם יתמקמו בעקומת הגובה המתאימה להם מבחינה גנטית, קצב הצמיחה שלהם יהיה תקין ובצילום כף היד תיראה התאמה בין גילם לבין גיל העצמות שלהם. אצל ילדים עם איחור בצמיחה ובהתבגרות המינית, לעיתים קרובות האורך והמשקל בלידה תקינים. במהלך השנתיים-שלוש הראשונות לחייהם תהיה "שבירת עקומות גדילה" לאחוזונים נמוכים (שבדרך כלל אינם מתאימים לגובה הגנטי שלהם), אך קצב הגדילה שלהם לאחר תקופה זו ועד תחילת גיל ההתבגרות יהיה תקין. בצילום כף יד נראה שגיל העצמות צעיר מגילו הכרונולוגי של הילד. ילדים אלו מתבגרים מאוחר משאר בני גילם, ועל כן ממשיכים לגדול לאחר שהשאר כבר הפסיקו. אחוזון גובהם הסופי יהיה על פי רוב טוב מזה שהשתייכו אליו לאורך ילדותם. במקרים רבים קיים סיפור משפחתי דומה והתופעה שכיחה יותר אצל בנים.

2. ניתן לגלות מחסור בהורמון גדילה בבדיקת דם פשוטה. לא נכון! כדי לאבחן חסר בהורמון גדילה יש לבצע מבחן תגר מיוחד שבו ניתן לילד/ה חומר המגרה הפרשת הורמון גדילה (דרך הפה או בזריקה, תלוי בחומר). בודקים את רמת הורמון הגדילה לפני מתן החומר ואחריו, בזמנים קבועים במשך שעתיים-שלוש. במידה שלא חלה עלייה ברמת הורמון הגדילה מעבר לרף קבוע, יש לבצע מבחן תגר נוסף עם חומר שונה. רק במצב שבו בשני מבחני התגר אין עלייה מספקת של הורמון הגדילה, מוגדר חסר בהורמון הגדילה. במקרה כזה יש גם להוסיף בדיקת MRI של הראש.

3. גם בקרב ילדים ללא חסר בהורמון הגדילה מתן טיפול בהורמון הגדילה מאפשר עלייה של 10-20 ס"מ בגובה הסופי. לא נכון! בעבודות שונות נמצא כי אצל ילדים ללא מחסור בהורמון הגדילה שיפור הגובה הסופי נע בין 5-4 ס"מ בממוצע, תלוי גם בגיל התחלת הטיפול.

4. טיפול בהורמון הגדילה במשך שנה-שנתיים מספיק כדי להשיג תוצאות לטווח הרחוק. לא נכון! טיפול בהורמון הגדילה ניתן עד לסוף תקופת הגדילה, כלומר כשקצב הצמיחה עומד על פחות מ-2 ס"מ לשנה או כשכבר הסתיימה כמעט הגדילה על פי גיל העצמות (מתאים בדרך כלל לגיל עצמות 14 אצל בנות ו-16 אצל בנים). במידה שהטיפול ניתן לזמן קצר, גם אם הייתה האצה מסוימת בגדילה בזמן הטיפול, לאחר הפסקתו טרם המועד הרצוי, תהיה האטה בגדילה. הגובה הסופי שיתקבל כתוצאה מכך לא יהיה שונה מזה ללא הטיפול.

5. ניתן ליטול הורמון גדילה דרך הפה. לא נכון! כיום הדרך היחידה שבה ניתן לתת הורמון גדילה היא בזריקות יומיות, באחת כל לילה. הזריקות ניתנות באמצעות עטים מיוחדים (דומים לאלה שילדים סוכרתיים מזריקים בהם אינסולין), המפחיתים את החרדה של הילד, ועל כן ההזרקה בדרך כלל אינה מהווה בעיה בטיפול.

6. כל ילד נמוך יכול לקבל הורמון גדילה. לא נכון! כיום זכאים לקבל הורמון גדילה דרך סל התרופות רק ילדים שחסר להם הורמון גדילה, ילדים שנולדו קטנים לגיל ההריון שלהם ולא הדביקו את הפער בגובה (פירוט בהמשך), ילדים הסובלים מאי ספיקת כליות כרונית וילדים הסובלים מתסמונת טרנר או מתסמונת פריידר ווילי. כדי להתחיל בטיפול יש לקבל אישור מוועדה של משרד הבריאות. בארה"ב אושר לפני כמה שנים הטיפול ב-idiopathic short stature - קומה נמוכה על רקע לא ידוע, גם אם אין חסר בהורמון גדילה, במקרים שבהם הגובה הסופי המשוער של בן יהיה מתחת ל-156 ס"מ, ושל בת מתחת ל-145 ס"מ. בארץ, בשנים האחרונות, מרבית קופות החולים עוזרות במימון טיפול בהורמון גדילה בילדים שגדלים באופן קבוע מתחת לאחוזון 3 ושאינם זכאים לקבל הורמון גדילה דרך סל הבריאות. ללא עזרה זו במימון, מדובר בטיפול שעלותו מגיעה לכמה אלפי שקלים בחודש.

7. טיפול בהורמון גדילה בילדים שנולדו פגים והם נמוכים הוכנס לפני מספר שנים לסל התרופות בארץ. לא מדויק! הטיפול אושר לילדים שנולדו קטנים לגיל ההריון ולא הדביקו את הפער בגדילה עד גיל ארבע שנים. יש להבדיל בין פגות למשקל לידה נמוך לגיל ההריון. פגות נקבעת לפי גיל ההריון ונחשבת לידה מתחת לשבוע 37. חלק גדול מהפגים נולדים במשקל לידה תקין לגילם. למשל, תינוק שנולד במשקל 600 גרם בשבוע 25, הוא בעל משקל תקין לגיל ההריון שלו. אצל 85% מהילדים שנולדים קטנים לגיל ההריון, ללא קשר לשבוע הלידה, ידביקו את הפער בתהליך שנקרא catch up, וכך יתמקמו בעקומת הגדילה המתאימה להם על פי גובה הוריהם. אצל אותם ילדים שלא עשו catch up, הוכח שטיפול בהורמון גדילה עד סוף גיל ההתבגרות משפר את הגובה הסופי בכ-5 ס"מ בממוצע. חשוב לציין שהטיפול אושר כרגע רק במקרים שבהם המשקל בלידה היה נמוך במיוחד וכן הגובה בגיל 4-8 שנים הוא נמוך מאחוזון 3. לדוגמה: ילד בן שש שנים שנולד בשבוע ה-40, משקל הלידה שלו צריך היה להיות מתחת ל-2,610 גרם, וכעת גובהו צריך להיות מתחת ל-102ס"מ, כדי שיהיה זכאי לקבל הורמון גדילה. שני התנאים האלה צריכים להתקיים בו זמנית, וקיימים גם תנאים נוספים מעבר לכך.

8. אין סיכון בלקיחת הורמון גדילה לטווח הרחוק. לא מדויק! גם כאן צריך להפריד בין הקבוצות השונות שמקבלות טיפול בהורמון גדילה. בנוגע לילדים עם חסר בהורמון גדילה יש ניסיון של יותר מ-40 שנה, והרושם הוא שאין סיכון בטיפול לטווח הרחוק. בקבוצות אחרות, כמו ילדים שנולדו קטנים לגיל ההריון שלהם, ילדים עם קומה נמוכה משפחתית וילדים נמוכים מסיבה לא ברורה, הניסיון הקיים בטיפול בהורמון גדילה במינונים הניתנים כיום (הגבוהים משמעותית מהמינונים המקובלים בטיפול בחסר בהורמון גדילה) אינו עולה על 10-15 שנים. על כן, לא ניתן לדעת בוודאות כיום שהטיפול בטוח לחלוטין בטווח הרחוק של 30-40 שנה ויותר. כל טיפול רפואי עלול להיות כרוך בתופעות לוואי ולפיכך יש צורך במעקב רפואי צמוד. הטיפול בהורמון גדילה עלול לגרום ללחץ גולגולתי מוגבר ולכאבי ראש חדים, לגדילה של נקודת חן, הפרעה במשק הסוכר ועוד. הסיבוכים נדירים אך נדרש מעקב.

ד"ר כנרת מזור-אהרונוביץ' היא מומחית לאנדוקרינולוגית ילדים, ביה"ח אדמונד ולילי ספרא לילדים, תל-השומר.

בואו לדבר על זה בפורום אנדוקרינולוגיה והפרעות בגדילה בקרב ילדים.