נמיכות קומה: חשוב לאבחן מוקדם
הבעיה נובעת מגורמים רבים, ובחלק מהמקרים ניתנת לטיפול ע"י הורמון גדילה. הרופאים ממליצים לגלות ערנות לגובה הילד - בעיקר במגזר הערבי, שם המודעות נמוכה
מומחים רבים מאמינים כי קיים פער משמעותי באבחון ובתחילת הטיפול בילדים נמוכי קומה מהמגזר הערבי בהשוואה למגזר היהודי. מה היא נמיכות קומה? מה הם הגורמים לתופעה זו? האם ניתן לטפל בה? ומדוע חשוב האבחון המוקדם להצלחת הטיפול? תשובות מפי ד"ר מארי נופי ברהום, רופאה בכירה במכון לאנדוקרינולוגיה וסוכרת ילדים, מרכז בריאות הילד נהריה, שירותי בריאות כללית.
קומה נמוכה או נמיכות קומה הוא שם של תופעה נפוצה המתרחשת אצל ילדים שלא מנצלים את מלוא הפוטנציאל של צמיחתם או כאלה שמגיעים למיצוי הפוטנציאל אך נשארים נמוכים מאוד בהשוואה לבני גילם ומינם.
מי סובל מנמיכות קומה?
"כל ילד אשר ממוקם מתחת לאחוזון 3 לגיל ולמין יוגדר כסובל מנמיכות קומה, יעבור בדיקות בירור ויהיה נתון למעקב שבסופו יוצע לו טיפול מתאים. ישנם עוד מקרים שבהם ילד יכול להיות מוגדר נמוך קומה. למשל, ילד שהגיע לאחוזון גבוה מ-3, אולם הוא באחוזון נמוך מאוד בהשוואה להוריו. ילד שמצוי באחוזון 5 או אפילו 10, אבל שני הוריו באחוזונים גבוהים יכול להיחשד כנמוך קומה ולכן יצטרך לעבור בדיקה ובירור".
מהם הגורמים לקומה נמוכה?
הגורמים לקומה נמוכה מגוונים ורבים מאוד, אולם ניתן לחלקם באופן גס למספר קבוצות:
כ-40% מבעלי הקומה הנמוכה סובלים מנמיכות קומה על רקע "ווריאנט נורמאלי", מדובר בילדים נמוכי קומה בשל קומה נמוכה משפחתית או בגין איחור בגדילה ובבגרות מינית
רק 8%-10% מכלל הילדים הנמוכים סובלים מחסר בהורמון גדילה
50% הנותרים סובלים מקומה נמוכה בשל סיבות אחרות.
מדוע בכלל צריך לטפל בקומה נמוכה?
אם נמיכות הקומה היא על רקע מחלה, התשובה לשאלה ברורה. בכל תחלואה יש לטפל, לרבות תחלואה הגורמת לעצירה בגדילה ולנמיכות קומה שקרוב לוודאי פוגעת בילד. אם מסתכלים על קומה נמוכה בעקבות חסר בהורמון גדילה, למשל, אפשר להתרשם מהפגיעה הרב מערכתית - הילד לא רק שלא יגבה עד למלוא הפוטנציאל שלו, אלא גם יסבול מפגיעות נוספות. מחקרים רבים מצביעים על העובדה כי מחסור כאמור גורם לתסמינים בלתי רצויים מגוונים, ביניהם השמנה, ירידה במסת השריר, ירידה בצפיפות העצם, היפרליפידמיה (יתר כולסטרול וטריגליצרידים).
גם אם הרקע לנמיכות הקומה איננו תחלואה יש המאמינים כי הטיפול נחוץ. קומה נמוכה עלולה לפגוע בביטחון העצמי של הילד, לגרום פגיעה אסתטית ולגרור השלכות נפשיות רגשיות קשות. יש המאמינים כי כל עוד קיים טיפול שיכול לסייע לילד ולמנוע ממנו מצב מצער, כל עוד יש טיפול המסוגל 'לתרום' לו כמה סנטימטרים של גובה- מדוע לא להשתמש בו. בוודאי כאשר מדובר בטיפול פשוט, יעיל ושאיננו מסוכן. עם זאת חשוב לציין את המתנגדים לטיפול שאופיו 'קוסמטי אסתטי' בלבד - אבל את זה יש לדעתי להשאיר לשיקול דעתם של בני המשפחה".
מהו הטיפול בנמיכות קומה?
בנמיכות קומה על רקע מחלה יש לטפל במחלה באופן שימנע את עצירת הגדילה של הילד. כאשר מדובר בנמיכות קומה על רקע חסר בהורמון גדילה, הטיפול יהיה מתן הורמון גדילה. הורמון גדילה הוא הורמון המופרש מבלוטת יותרת המוח ותפקידו, בין היתר, לווסת ייצור חלבונים ולהמריץ צמיחת עצמות אצל ילדים. הורמון זה מופרש כל החיים, ולאחר גיל 21 רמתו יורדת בהדרגה. מתן הורמון זה לילדים הסובלים ממחסור בו מאזן את המנגנונים והתהליכים השונים בגוף ומונע את ההשלכות הלא רצויות של מחסור זה. טיפול זה ניתן גם לילדים אשר סובלים מקומה נמוכה שלא על רקע מחלה - גם בילדים אלה נחשב מתן הורמון גדילה לטיפול יעיל המסייע להוספת עד כ-5-7 ס"מ לגובה הסופי".
מה ההבדל בין היחס לנמיכות קומה במגזר הערבי לבין היחס לתופעה במגזר היהודי בישראל?
בארץ מעולם לא בוצע מעקב סדיר בנושא ואין נתונים לגבי השוואה בין שתי האוכלוסיות בהקשר זה. למרות העדר מחקר המוכיח חד משמעית שזה המצב - אני ורבים מעמיתיי סבורים כי קיים פער משמעותי בין האבחון והטיפול בילדים נמוכי קומה בשני המגזרים. במגזר הערבי יש פחות מעקב אחרי קומתם והתפתחותם של ילדים ויש פחות מודעות וטיפול לנושא. עובדה זו מצערת במיוחד - לאבחון מוקדם, מעקב וטפול מגיל צעיר ביותר חשיבות מרובה. ילדים ערבים בישראל הסובלים מנמיכות קומה מאותרים מאוחר מדי וקשה לטפל בהם בשל העובדה שאין לגביהם מעקב רציף ומתועד. חלקם סובלים מאיתור מאוחר מדי שפוגע ואפילו מבטל את אפשרויות הטיפול".
באיזה גיל מומלץ לאבחן, לבדוק ולעקוב אחר נמיכות קומה?
"מגיל ינקות. כמה שיותר מוקדם יותר טוב. אם הילד עונה על ההגדרה מומלץ באופן מיידי לפנות לאנדרוקרינולוג ילדים שיתחיל במעקב ובדיקות רלוונטיות. אפילו אם מדובר בתינוק שגילו מתחת לשנתיים אשר לא מגיע לאחוזון מעל שלוש בהתאם לגיל ולמין חייב לבצע בירור ומעקב. גם אם ההורים עצמם נמוכים וכולם מניחים שהגנטיקה גורמת לנתונים הללו יש צורך בבירור. לא תמיד מדובר בנטייה גנטית וגם אם כן - יש לאשר שזה העניין, יש לשלול בעיות אחרות ואולי להציע טיפול בכל זאת, למרות שאין מחלה. כל אימת שיש נתון כזה יש לחשוש מתחלואת רקע ויש לבצע בירור ומעקב. אסור להתעלם ממה שיכול להוות נורה אדומה ולהעיד על קיומה של מחלה ואסור לבזבז זמן יקר- חשוב לאבחן נמיכות קומה בגיל צעיר ולהתחיל מעקב וטיפול הכי מוקדם שאפשר".
מדוע חשוב לאבחן נמיכות קומה בגיל צעיר?
בשל גורמים רבים. ראשית, לפני האבחון של נמיכות קומה מתחייב מעקב ממושך - גובהו של כל ילד נמדד ומתועד. לתיעוד זה משמעויות רבות. שנית, לשם קביעת הגורמים לנמיכות הקומה והתאמת הטיפול יש לעקוב אחר הילד לפחות חצי שנה ולבחון לא רק את הגובה והשינויים בו אלא גם את קצב הגדילה המהווה אינדיקטור חשוב באבחון קומה נמוכה וקביעת הגורמים לה. שלישית, ככל שהטיפול במחלה הגורמת לנמיכות קומה ו/או הטיפול על ידי מתן הורמון גדילה מתחילים בשלב מוקדם יותר כך הטיפול יעיל יותר. רביעית, נמיכות קומה יכולה להסתיר מחלות אחרות שחובה לבררן - למשל צליאק - מצב שניתן לטיפול ומחייב התנהלות נכונה.
בואו לדבר על זה בפורום אנדוקרינולוגיה והפרעות בגדילה בקרב ילדים.