השתלת איברים מחולה סרטן

התקדמות הרפואה בעשורים האחרונים היא עצומה ואחד מביטוייה הבולטים הוא השתלת איברים - טכנולוגיה רפואית המצילה חיים והופכת לנפוצה בארץ ובעולם. מאז החלה להתפתח השתלת האיברים במחצית המאה העשרים ובהופכה לאופציה טיפולית נפוצה יחסית, חייהם של חולים רבים ניצלו ואיכות חייהם השתפרה פלאים. לאחרונה ארע מקרה בישראל, אשר עורר שאלות הנוגעות לתרומת איברים. תורמת, אשר איבריה הושתלו בארבעה חולים, אובחנה כחולת סרטן הלבלב בשלבים ראשוניים. לימים הסתבר כי החשד היה מופרך וכי בלבלב של התורמת לא נמצא גידול ממאיר.

"השתלת איברים היא תהליך מורכב ורב שלבים" אומר ד"ר הדר מרחב, מנהל יחידת ההשתלות במרכז הרפואי "הדסה". "חשוב להדגיש כי במקרה האחרון בישראל, כמו בכל המקרים הדומים, בעת ההשתלה לא היה כל חשד, חשש או רמז לקיומה של מחלה ממארת בגופו של התורם. מקרים כאלה בסיסם בטעות, שאין דרך למונעה מראש. לפני כל השתלה אנחנו עורכים בכל תורם בדיקות מקיפות כדי להבטיח, בראש ובראשונה, את התאמתו של התורם למועמדים להשתלה, וכן כדי להבטיח את בריאותו של התורם".

כל תורם פוטנציאלי עובר מספר בדיקות רפואיות - חלקן בדיקות קבועות שעוברים כל התורמים וחלקן בדיקות ייחודיות התלויות במשתנים שונים, כגון גילו של התורם, ההיסטוריה הרפואית שלו, האיברים המועמדים להשתלה והמטופלים המועמדים להשתלה. את הבדיקות שעובר התורם מפרט ד"ר מרחב: "מדובר בבדיקות רפואיות מקיפות, החל בבירור ההיסטוריה הרפואית של התורם, עד כמה שאפשר; עבור בבדיקות הדמיה של האיברים המועמדים להשתלה, לרבות בדיקות הדמיה שגרתיות או מורכבות במידת הצורך, כדי לשלול פגם באיברים; וכלה בבדיקות דם לאיתור וירוסים כגון הפטיטיס, HIV ווירוסים נוספים העלולים לעבור מהתורם למטופל. במקרים מסויימים יש צורך גם בבדיקות ייחודיות שאינן ברוטינה, כגון ביופסיית כבד".

"בדיקות תקינות יאפשרו התקדמות בתהליך ההשתלה", אומר ד"ר מרחב ומבהיר: "כמובן שבמידה ויתברר שבגוף התורם מצוי גידול ממאיר נמנע מביצוע ההשתלה". בהמשך דבריו מפרט ד"ר מרחב את הסייגים לקביעתו האחרונה: "במקרים מסוימים משתמשים באיבריו של תורם, על אף שהיה חולה סרטן. מדובר במקרים בהם מחלת הסרטן היא בשלב ראשוני ומדובר בסרטן לא גרורתי, כך שנעדר כל סיכון להתפתחות גרורות. למשל, כאשר מדובר בסרטן עור לא חודרני, סרטן מוח בשלב ראשוני מאד בחולה שלא נותח ועוד. במקרים אלה, לא קיים סיכון שמקבל התרומה יפתח גידולים ממאירים וגרורות".

"מקרים נוספים בהם משתמשים באיברים של תורם חולה סרטן הם כאשר התורמים היו חולים בעברם בסרטן מסוג כלשהו והחלימו ממנו לחלוטין. כך למשל, כאשר מדובר בתורמים שסבלו בעברם מגידולי שד או מעי והם החלימו לחלוטין זמן רב טרם מועד ההשתלה. וכמובן שאם אין עדות לגידול חוזר, ניתן לשקול שימוש באיבריהם בנסיבות מסוימות".

"בכל מקרה", מדגיש ד"ר מרחב, "במידה ומחליטים על השתלת איברים מתורם חולה סרטן כמו במקרים הנ"ל, מיידעים על כך את המועמדים להשתלה טרם ביצועה". זאת ועוד: "למרות הבדיקות המקיפות טרם ההשתלה, ייתכנו בהחלט מקרים שבהם מושתלים איברים של חולה סרטן במטופל. זה אמנם נדיר אבל קורה".

לדברי ד"ר מרחב, "קשה מאד לקבוע מהו הסיכון בשל התלות במשתנים רבים כגון, סוג הגידול, גיל התורם וגילו של המטופל בו בוצעה ההשתלה. בכל מקרה, למעשה, אין הרבה מה לעשות מלבד לקוות לטוב".

"העברת ממאירות מתורם למקבל היא נדירה", מדגיש ד"ר מרחב. "גם אם נעשתה טעות והשתילו איברים מתורם חולה, סביר מאד שבגופו של המטופל לא יתפתח סרטן בעקבות ההשתלה. זה קורה לעיתים מאד רחוקות ויש מספר מועט של מקרים מתועדים כאלה. כך, פרסום אחרון מצביע על בערך כ-20 מקרים כאלה מתוך 70,000 השתלות".

בואו לדבר על זה בפורום מחלות כבד - אבחון וטיפול.