מדריך בדיקות רפואיות: אנדוסקופיה מאפשרת לזהות תהליכים...
הם כואבים, מציקים ופוגעים באיכות החיים. לא אוהבים לדבר...
יותר ממחצית מהאוכלוסייה עלולה לפתח טחורים לאחר גיל 30 -...
במערכת העיכול קיימים הרבה סוגי סרטן - וסרטן המעי הדק נחשב...
בדיקה פרוקטולוגית מתחילה תמיד בהסתכלות ובבדיקה עם אצבע. בהתאם לממצאים מחליטים אם יש צורך באנוסקופיה. בכל מקרה שום דבר לא נעשה בלי הסכמה מפורשת שלך
לא ניתן לענות על השאלה ללא בדיקה גופנית. לא ברור לי למה יש צורך בבדיקה בהרדמה
א. אין שום דחיפות ב, הסיכוי למחלה "מסוכנת" אצלך הוא קלוש ביותר ג.אתה תמיד יכול לפנות לקבל דעה נוספת
מדריך בדיקות רפואיות: אנדוסקופיה מאפשרת לזהות תהליכים...
הם כואבים, מציקים ופוגעים באיכות החיים. לא אוהבים לדבר...
יותר ממחצית מהאוכלוסייה עלולה לפתח טחורים לאחר גיל 30 -...
במערכת העיכול קיימים הרבה סוגי סרטן - וסרטן המעי הדק נחשב...
בדיקה פרוקטולוגית מתחילה תמיד בהסתכלות ובבדיקה עם אצבע. בהתאם לממצאים מחליטים אם יש צורך באנוסקופיה. בכל מקרה שום דבר לא נעשה בלי הסכמה מפורשת שלך
לא ניתן לענות על השאלה ללא בדיקה גופנית. לא ברור לי למה יש צורך בבדיקה בהרדמה
א. אין שום דחיפות ב, הסיכוי למחלה "מסוכנת" אצלך הוא קלוש ביותר ג.אתה תמיד יכול לפנות לקבל דעה נוספת
שולה שלום, הצדק עימך. טחורים פנימיים מאובחנים בבדיקה פנימית הנקראת אנוסקופיה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.
דני שלום אנוסקופיה בודקת את פי הטבעת, ומספקת בשביל לבדוק את הטחורים, ואינה מצריכה חוקן. רקטוסקופיה בודקת את הרקטום (יותר פנימי מפי הטבעת), ולעיתים קרובות דורשת חוקן.
צריכה בירור המקרה ע"י פרוקטולוג
חשוב מאוד שהתחסנת. הבדיקה היחידה שאת צריכה לעשות לסרוגין זה pap לצוואר הרחם. אין צורך לבצע לא לאנוס ולא ללוע
לא ברור למה נשלחת לבדיקת pet. הקליטה באנוס כנראה. בגלל הפיסטולה
ניתן בקלות להבדיל בין דימום מהקיבה המתבטא בצואה שחורה לבין דימום מטחורים המתבטא בדם אדום טרי וניתן גם לראות את מקור הדימום בבדיקה גופנית + אנוסקופיה. הצוות המטפל בחולה צריך להחליט על סמך היכותו את המקרה איזו בדיקה לבצע.
יש צורך בבדיקת קולונוסקופיה בהקדם מכיוון שהספור שלך מרמז על מקור דימום אפשרי ממקום "עמוק" יותר במעי הגס (מעבר לטווח הרקטוסקופ).
שלום מ, כן. הרבה בריאות אפי
לא ניתן לענות על השאלה ללא בדיקה גופנית
עזרקאין זו משחה להרדמה מקומית. קולונוסקופיה אינה בדיקה מתאימה לטחורים. יש צורך בבדיקת אנוסקופיה. הרפיה של שריר פי הטבעת ניתן להשיג עם : אמבטיות חמימות, משחת אנטרולין או רקטוג'סיק.
תיאורטית אפשרי אם זה מאוד בולט ואם הפרוקטולוג הבודק מכוון ומחפש את זה.
אין קשר בין רקטוסקופיה לקשירת טחורים. ייתכן והרופא רוצה לוודא שאין בעיה נוספת לאורך הרקטום. עליך לשאול אותו. קשירה נעשית דרך אנוסקופיה ואין צורך בחוקן עבורה.
ניתן להגיע למרפאת גסטרו מומחים על מנת לקבל אופציות טיפוליות נוספות
התסמינים (סימפטומים) שאתה מתאר אינם מתאימים לפיסורה (מלבד הכאב). הספור מחשיד למחלה דלקתית באזור הרקטום. יש צורך בבדיקת אנוסקופיה או רקטוסקופיה להשלמת הבירור בשלב ראשון.
אפשר לעשות בלי חוקן אנוסקופיה זו בדיקה הבודקת את החלק הסופי של הרקטום (עד עומק מס סנטימטרים). רקטוסקופיה בודקת עד עומק של 20-25 ס"מ. סיגמואידוסקופיה בודקת עד מס עשרות ס"מ. אנוסקופיה ורקטוסקופיה מבוצעות עם מכשירים קשיחים ואילו סיגמואידוסקופיה וקולונוסקופיה מבוצעות עם מכשירים גמישים
דם סמוי חיובי-פירושו שבצואה נמצא תוכן דמי. אם יש לך דימום גלוי לעין לבדיקה זו אין שום משמעות. בבדיקתך נמצאו טחורים פנימיים כשבאחד מהם נראה מקור לדימום. כמו כן נראו 3 בליטות ברירית פי הטבעת שאינן בעלות חשיבות רפואית.
דניאל שלום רב, פעמים רבות קשה לראות פיסורה בבירור בזמן הבדיקה, בגלל שהרגישות המקומית מקשה על הבדיקה, ולכן פעמים רבות אנחנו מטפלים בפיסורה עם סמך אבחנה משוערת, המתבססת על הסימפטומים ועל מה שכן ניתן להפיק בבדיקה, כגון רגישות. כעיקרון, אם אין כל רגישות, ניתן לבצע בדיקה שנקראת אנוסקופיה, המאפששרת הסתכלות ישירה על פי הטבעת, ובבדיקה זו, אם ניתן לבצע אותה, לרוב ניתן לומר יותר בבירור אם יש פיסורה או לא. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.
שלום, חסר מידע רב בשאלה שהצגת, אותו כמובן תשלים במסגרת ייעוץ גסטרואנטרולוג. הבדיקה האנדוסקופית מאוד חשובה על מנת לסקור את המעי הגס עם השלמת בדיקות נוספות. הבדיקה עצמה בטוחה וכיום מבצעים טשטוש עם דור חדש של תרופות עם אפקט קצר טווח. אין ביכולתי להמליץ על טיפול שכן בשלב זה אין אבחנה ולכן הבדיקה חשובה.
יש צורך בהשלמת הבירור לסיבת הדמם. עליך להתייעץ שוב עם הכירורג ולהגיע להחלטה על הצורך בבדיקה
שלום רב, לפי תאורך עברת בדיקה חלקית של פי הטבעת (בדיקה רקטאלית), אולם כנראה לא עברת בדיקה מלאה שכוללת גם אנוסקופיה.
שלום רב, בדיקת אנוסקופיה בודקת רק את פי הטבעת ובדיקת רקטוסקופיה בודקת את הרקטום. צניחת חלחולת מודגמת לרוב בהסתכלות חיצונית על איזור פי הטבעת. צניחה במנוחה נראית כבר בבדיקה במנוחה, וצניחה במאמץ ניתן לראות בעת מאמץ דמוי התרוקנות. צניחת חלחולת פנימית מודגמת בבדיקות הדמיה כגון אולטרסאונד פרינאלי דינאמי או דפקוגרפיה.