תוצאות חיפוש עבור אתלטיקה

כל פעם אני חולם בערך את אותו החלום רק שבין חלום לחלום משתנה הסביבה מה שמשותף לכל החלומות האלה שאלה חלומות שכביכול אני נמצא בהם מחוץ לגוף ורואה את עצמי מנסה לרוץ אבל לא מצליח אני מזיז תרגלים אבל אני זז בהילוך איטי . בחלום הראשון ניסיתי לרוץ סתם לכיף באיזשהו שטח פתוח ליד הבית שלי וזזתי בהילוך איטי התחלתי לרוץ בבוקר וגמרתי את המסלול בלילה היה לי עוד חלום כזה שהסביבה שלו הייתה תחרות ריצה באצטדיון אתלטיקה מלא בקהל ובחלום השלישי הייתי באיזשהו שטח פתוח בצפון הארץ (מקום שאני מכיר לא רחוק מגבול לבנון ) שמעתי בו הזעקה ולא הצלחתי לרוץ וראיתי את הטילים נוחתים סביבי . מה זה אומר ?

שלום תמיד כייף ללמוד ממך דן אליאן תודה על הנתינה האם מירוץ האופניים הטור דה פראנס נחשב לספורט הכי קשה בעולם מבחינת מאמץ ללב בפרט ולגוף בכלל ? מכל ענפי הספורט שיש ? או שיש ספורט יותר קשה מזה ? כמה כושר גופני צריך לזה מבחינת הלב ועוד לרוכב בטור דה פראנס ? ואתה בכללי כרופא לב רואה ספורט ? כדורגל כדורסל אופניים אתלטיקה ועוד ענפי ספורט אחרים ?

היי, בן 22, כבר לא יודע לאן לפנות אני עתיד להתחיל טיפול פסיכולוגי בימים הקרובים אבל אין לי סבלנות והגעתי למצב של ספקות מטורפים לגבי המשיכה שלי. מאז ומעולם נמשכתי רגשית לבנות, מעולם לא התנסיתי עם גבר, והחוויה המינית הכי עוצמתית שלי קרתה לאחרונה עם בת הזוג שלי כאשר דחפתי לה אצבעות ונגעתי לה בחזה ותוך כדי מאונן וגמרתי. יש לציין שכל פעם שאני איתה, עומד לי בלי הפסקה, משהו בנוכחות שלה פשוט עושה את זה. הבעיה שלי, היא שכמעט אף פעם לא נמשכתי לשדיים/ איבר מין נשי. וכמובן שאף פעם לא עניין אותי איבר מין גברי. מה שכן מושך אותי מאוד זה אתלטיקה, גוף אתלטי, שרירי(לא מדי), גם אצל נשים, וגם אצל גברים. אני כל פעם מוצא את עצמי מאונן על סרטונים כאלה, וגם על פורנו נשי רגיל אבל לא על פורנו גברי, אף פעם לא. משהו בקוביות, ידיים אתלטיות, מאוד מושך אותי מינית. הבנתי שיש פטיש כזה אבל אני רוצה להיפטר ממנו וזה מתסכל אותי למה אני לא נמשך לאיברים מין נורמלים של אישה. תחת למשל של אישה כן יכול לעשות לי את זה, נשיקה איתה כן מעמידה לי בטירוף, כל מגע מיני איתה מלווה בטיפות שיוצאות לי מהפין קצת, לא של גבר. מבחינה רגשית, תמיד נמשכתי רק לנשים, אבל כן יצא לי לדמיין פעמים של נישואים או זוגיות עם גבר, לא במובן המיני נשיקות יחסים וכאלה אלא במובן של ניהול חיים כאלה. אציין שאני מאובחן בocd לא פשוט כבר שנים. מה שמתסכל אותי באמת זה הפטיש הנוראים הזה לכל דבר שכולל שרירי ידיים, קוביות, כושר, יותר מגרה אותי שחברה שלי תעשי כושר תוך כדי שאני אשכב איתה מאשר לחשוב נניח על לרדת לה או לשים את הראש בין החזה שלה(דברים נורמלים של גברים נורמלים) אני מתעסק בזה הרבה ונכנס לדיכאון והדבר היחיד שאיכשהו מנחם אותי זה שהמשיכה היא כבר לא שחור ולבן ובכל אחד יש גם קצת משיכה לאותו מין אבל אני כבר באמת מתחיל לחשוב שאני נהיה א-מיני כי סקס מעולם לא עניין אותי אלא רק מה שציינתי מעלה. המחשבות הטורדניות לא מרפות ואני מפחד שלא אוכל לנהל חיי מין תקינים וחיים תקינים בכלל. כיצד אפשר להיפטר מפטיש ולהימשך בלעדית לאיברים הנשיים בעלי הקונוטציה המינית? אני אציין גם שגדלתי עם שתי אחיות בגילי(שלישייה) וכבן היחיד, קיבלתי יחס מועדף ולכן פיתחתי חוסר ביטחון מהחיים ואני רוצה להיות גברי יותר ופחות רגיש, פחדן, פגיע, רוצה לאהוב מה שגברים אוהבים ולא להתחרמן מכוחניות של אישה/גבר, אתלתטיקה, פיתוח גוף... אני אשמח לקבל מענה. תודה..

היי, בן 22, כבר לא יודע לאן לפנות אני עתיד להתחיל טיפול פסיכולוגי בימים הקרובים אבל אין לי סבלנות והגעתי למצב של ספקות מטורפים לגבי המשיכה שלי. מאז ומעולם נמשכתי רגשית לבנות, מעולם לא התנסיתי עם גבר, והחוויה המינית הכי עוצמתית שלי קרתה לאחרונה עם בת הזוג שלי כאשר דחפתי לה אצבעות ונגעתי לה בחזה ותוך כדי מאונן וגמרתי. יש לציין שכל פעם שאני איתה, עומד לי בלי הפסקה, משהו בנוכחות שלה פשוט עושה את זה. הבעיה שלי, היא שכמעט אף פעם לא נמשכתי לשדיים/ איבר מין נשי. וכמובן שאף פעם לא עניין אותי איבר מין גברי. מה שכן מושך אותי מאוד זה אתלטיקה, גוף אתלטי, שרירי(לא מדי), גם אצל נשים, וגם אצל גברים. אני כל פעם מוצא את עצמי מאונן על סרטונים כאלה, וגם על פורנו נשי רגיל אבל לא על פורנו גברי, אף פעם לא. משהו בקוביות, ידיים אתלטיות, מאוד מושך אותי מינית. הבנתי שיש פטיש כזה אבל אני רוצה להיפטר ממנו וזה מתסכל אותי למה אני לא נמשך לאיברים מין נורמלים של אישה. תחת למשל של אישה כן יכול לעשות לי את זה, לא של גבר. מבחינה רגשית, תמיד נמשכתי רק לנשים, אבל כן יצא לי לדמיין פעמים של נישואים או זוגיות עם גבר, לא במובן המיני נשיקות יחסים וכאלה אלא במובן של ניהול חיים כאלה. אציין שאני מאובחן בocd לא פשוט כבר שנים. מה שמתסכל אותי באמת זה הפטיש הנוראים הזה לכל דבר שכולל שרירי ידיים, קוביות, כושר, יותר מגרה אותי שחברה שלי תעשי כושר תוך כדי שאני אשכב איתה מאשר לחשוב נניח על לרדת לה או לשים את הראש בין החזה שלה(דברים נורמלים של גברים נורמלים) אני מתעסק בזה הרבה ונכנס לדיכאון והדבר היחיד שאיכשהו מנחם אותי זה שהמשיכה היא כבר לא שחור ולבן ובכל אחד יש גם קצת משיכה לאותו מין אבל אני כבר באמת מתחיל לחשוב שאני נהיה א-מיני כי סקס מעולם לא עניין אותי אלא רק מה שציינתי מעלה. אני אשמח לקבל מענה. תודה..

היי אני בן 16 וחצי מתאמן קרוב לשנתיים שוקל 80 קילוגרם מתאמן בחדר הכושר של ית הספר (מצוייד היטב) , שאני בחדר הכושר אני עובד באימונים בעצימות גבוהה לבניית מסת השריר בחודש הראשון של החופש חודש יוני התאמנתי כמו שהתאמנתי כל השנה 4 אימונים בשבוע , השבוע חזרתי מחופשה של חצי חודש שבה התאמנתי רק אימוני משקל גוף הבעייה שלי היא שחדר הכושר בבית ספר סגור בתקופה זו והמדריך שלי המליץ לי לקחת הפוגה אחרי שנה של עבודה ולתת לגוף פגרה ולעשות אימוני משקל גוף, בבית יש לי משקלים שאיתם אני יכול לעשות אימוני סיבולת כדי לשמר את המסה , האם המסה נפגעה בתקופה הזאת של 15 ימים והאם אימוני סיבולת ישמרו אותה ויעזרו לחיטוב לקראת התחרויות של שנה הבאה ???

צהריים טובים , לפני כשבועיים בתאריך 24.11 באימון אתלטיקה נחתתי על הרגל בצורה לא טובה , הפנו אותי לרפואה דחופה ושם הרופא כתב בדו"ח: שיש בברך נפיחות באספקט חיצוני ,ללא תפליט תוך פרקי . רגישות למשוש מעל LCL . בנתיים נחתי שבועיים כמו שאמרו לי ובתאריך 4.12 הייתי אצל אורטופד והוא אמר לי שיש עדיין רגישות ללחץ באחיזה של LCL בברך שמאל , מקמורי שלישי וVALGUS STRESS גורם לכאבים ברצועה .(המליץ לנוח כעוד שבועיים לפחות עד חודש ) . רציתי לשאול שתי שאלות : 1.לא שאלתי את האורטופד לכן אני שואל אותך , האם כדאי לחזק בנתיים את המקום או רק מנוחה ? ואם כן איזה תרגילים יש ? 2.הלכתי מעט מהר כי הייתי חייב להגיע למקום / אפילו ריצה ממש ממש קלה , ופשוט אחרי זה הרגשתי שהרגל שמאל די רופפת ... האם יש קשר ? או יש מקום לדאגה ? תודה ,מתן .

צהריים טובים , לפני כשבועיים בתאריך 24.11 באימון אתלטיקה נחתתי על הרגל בצורה לא טובה , הפנו אותי לרפואה דחופה ושם הרופא כתב בדו"ח: שיש בברך נפיחות באספקט חיצוני ,ללא תפליט תוך פרקי . רגישות למשוש מעל LCL . בנתיים נחתי שבועיים כמו שאמרו לי ובתאריך 4.12 הייתי אצל אורטופד והוא אמר לי שיש עדיין רגישות ללחץ באחיזה של LCL בברך שמאל , מקמורי שלישי וVALGUS STRESS גורם לכאבים ברצועה .(המליץ לנוח כעוד שבועיים לפחות עד חודש ) . רציתי לשאול שתי שאלות : 1.לא שאלתי את האורטופד לכן אני שואל אותך , האם כדאי לחזק בנתיים את המקום או רק מנוחה ? ואם כן איזה תרגילים יש ? 2.הלכתי מעט מהר כי הייתי חייב להגיע למקום / אפילו ריצה ממש ממש קלה , ופשוט אחרי זה הרגשתי שהרגל שמאל די רופפת ... האם יש קשר ? או יש מקום לדאגה ? תודה ,מתן .

צהריים טובים , לפני כשבועיים בתאריך 24.11 באימון אתלטיקה נחתתי על הרגל בצורה לא טובה , הפנו אותי לרפואה דחופה ושם הרופא כתב בדו"ח: שיש בברך נפיחות באספקט חיצוני ,ללא תפליט תוך פרקי . רגישות למשוש מעל LCL . בנתיים נחתי שבועיים כמו שאמרו לי ובתאריך 4.12 הייתי אצל אורטופד והוא אמר לי שיש עדיין רגישות ללחץ באחיזה של LCL בברך שמאל , מקמורי שלישי וVALGUS STRESS גורם לכאבים ברצועה .(המליץ לנוח כעוד שבועיים לפחות עד חודש ) . רציתי לשאול שתי שאלות : 1.לא שאלתי את האורטופד לכן אני שואל אותך , האם כדאי לחזק בנתיים את המקום או רק מנוחה ? ואם כן איזה תרגילים יש ? 2.הלכתי מעט מהר כי הייתי חייב להגיע למקום / אפילו ריצה ממש ממש קלה , ופשוט אחרי זה הרגשתי שהרגל שמאל די רופפת ... האם יש קשר ? או יש מקום לדאגה ? תודה ,מתן .

צהריים טובים , לפני כשבועיים בתאריך 24.11 באימון אתלטיקה נחתתי על הרגל בצורה לא טובה , הפנו אותי לרפואה דחופה ושם הרופא כתב בדו"ח: שיש בברך נפיחות באספקט חיצוני ,ללא תפליט תוך פרקי . רגישות למשוש מעל LCL . בנתיים נחתי שבועיים כמו שאמרו לי ובתאריך 4.12 הייתי אצל אורטופד והוא אמר לי שיש עדיין רגישות ללחץ באחיזה של LCL בברך שמאל , מקמורי שלישי וVALGUS STRESS גורם לכאבים ברצועה .(המליץ לנוח כעוד שבועיים לפחות עד חודש ) . רציתי לשאול שתי שאלות : 1.לא שאלתי את האורטופד לכן אני שואל אותך , האם כדאי לחזק בנתיים את המקום או רק מנוחה ? ואם כן איזה תרגילים יש ? 2.הלכתי מעט מהר כי הייתי חייב להגיע למקום / אפילו ריצה ממש ממש קלה , ופשוט אחרי זה הרגשתי שהרגל שמאל די רופפת ... האם יש קשר ? או יש מקום לדאגה ? תודה ,מתן .

צהריים טובים , לפני כשבועיים בתאריך 24.11 באימון אתלטיקה נחתתי על הרגל בצורה לא טובה , הפנו אותי לרפואה דחופה ושם הרופא כתב בדו"ח: שיש בברך נפיחות באספקט חיצוני ,ללא תפליט תוך פרקי . רגישות למשוש מעל LCL . בנתיים נחתי שבועיים כמו שאמרו לי ובתאריך 4.12 הייתי אצל אורטופד והוא אמר לי שיש עדיין רגישות ללחץ באחיזה של LCL בברך שמאל , מקמורי שלישי וVALGUS STRESS גורם לכאבים ברצועה .(המליץ לנוח כעוד שבועיים לפחות עד חודש ) . רציתי לשאול שתי שאלות : 1.לא שאלתי את האורטופד לכן אני שואל אותך , האם כדאי לחזק בנתיים את המקום או רק מנוחה ? ואם כן איזה תרגילים יש ? 2.הלכתי מעט מהר כי הייתי חייב להגיע למקום / אפילו ריצה ממש ממש קלה , ופשוט אחרי זה הרגשתי שהרגל שמאל די רופפת ... האם יש קשר ? או יש מקום לדאגה ? תודה ,מתן .

צהריים טובים , לפני כשבועיים בתאריך 24.11 באימון אתלטיקה נחתתי על הרגל בצורה לא טובה , הפנו אותי לרפואה דחופה ושם הרופא כתב בדו"ח: שיש בברך נפיחות באספקט חיצוני ,ללא תפליט תוך פרקי . רגישות למשוש מעל LCL . בנתיים נחתי שבועיים כמו שאמרו לי ובתאריך 4.12 הייתי אצל אורטופד והוא אמר לי שיש עדיין רגישות ללחץ באחיזה של LCL בברך שמאל , מקמורי שלישי וVALGUS STRESS גורם לכאבים ברצועה .(המליץ לנוח כעוד שבועיים לפחות עד חודש ) . רציתי לשאול שתי שאלות : 1.לא שאלתי את האורטופד לכן אני שואל אותך , האם כדאי לחזק בנתיים את המקום או רק מנוחה ? ואם כן איזה תרגילים יש ? 2.הלכתי מעט מהר כי הייתי חייב להגיע למקום / אפילו ריצה ממש ממש קלה , ופשוט אחרי זה הרגשתי שהרגל שמאל די רופפת ... האם יש קשר ? או יש מקום לדאגה ? תודה ,מתן .

צהריים טובים , לפני כשבועיים בתאריך 24.11 באימון אתלטיקה נחתתי על הרגל בצורה לא טובה , הפנו אותי לרפואה דחופה ושם הרופא כתב בדו"ח: שיש בברך נפיחות באספקט חיצוני ,ללא תפליט תוך פרקי . רגישות למשוש מעל LCL . בנתיים נחתי שבועיים כמו שאמרו לי ובתאריך 4.12 הייתי אצל אורטופד והוא אמר לי שיש עדיין רגישות ללחץ באחיזה של LCL בברך שמאל , מקמורי שלישי וVALGUS STRESS גורם לכאבים ברצועה .(המליץ לנוח כעוד שבועיים לפחות עד חודש ) . רציתי לשאול שתי שאלות : 1.לא שאלתי את האורטופד לכן אני שואל אותך , האם כדאי לחזק בנתיים את המקום או רק מנוחה ? ואם כן איזה תרגילים יש ? 2.הלכתי מעט מהר כי הייתי חייב להגיע למקום / אפילו ריצה ממש ממש קלה , ופשוט אחרי זה הרגשתי שהרגל שמאל די רופפת ... האם יש קשר ? או יש מקום לדאגה ? תודה ,מתן .

צהריים טובים , לפני כשבועיים בתאריך 24.11 באימון אתלטיקה נחתתי על הרגל בצורה לא טובה , הפנו אותי לרפואה דחופה ושם הרופא כתב בדו"ח: שיש בברך נפיחות באספקט חיצוני ,ללא תפליט תוך פרקי . רגישות למשוש מעל LCL . בנתיים נחתי שבועיים כמו שאמרו לי ובתאריך 4.12 הייתי אצל אורטופד והוא אמר לי שיש עדיין רגישות ללחץ באחיזה של LCL בברך שמאל , מקמורי שלישי וVALGUS STRESS גורם לכאבים ברצועה .(המליץ לנוח כעוד שבועיים לפחות עד חודש ) . רציתי לשאול שתי שאלות : 1.לא שאלתי את האורטופד לכן אני שואל אותך , האם כדאי לחזק בנתיים את המקום או רק מנוחה ? ואם כן איזה תרגילים יש ? 2.הלכתי מעט מהר כי הייתי חייב להגיע למקום / אפילו ריצה ממש ממש קלה , ופשוט אחרי זה הרגשתי שהרגל שמאל די רופפת ... האם יש קשר ? או יש מקום לדאגה ? תודה ,מתן .

אני בחור בן 18 שמתאמן בכדי לשפר את המהירות המתפרצת שלי ל100,200 מטר ובכוונה להפוך למקצוען. אני כרגע מתאמן 4 פעמים בשבוע באימון פליאומטרי ( 2 רגליים + 2 ידיים. יש לציין כי אני מחכה לפחות 3 ימים בין אימון לאימון וכי אני מרגיש כאבים בתקופת ההתאוששות בעיקר באימוני הרגליים ), בנוסף אני מתאמן 2-3 פעמים בשבוע על שרירי הבטן ופעם אחת בשבוע באימוני כוח לשמירת המסה בפלג הגוף העליון ( חזה + ידיים). בפניי מספר שאלות בנוגע לאימונים שלי: 1. האם עצם האימונים הפליאומטריים ברגליים שומרים לי על מסת השריר ויכולים להגדילו? 2. האם לדעתך עליי לשנות את האימונים בכדי להפיק את המיטב ולעבוד באפקטיביות הגבוה ביותר בכדי לשפר את יכולתי? ( לגרוע/ להוסיף אימונים מסוימים בתדירות שונה אולי..). 3. מה הם האימונים הטובים ביותר לשם שיפור כוח מתפרץ ומהירות? 4. איך בדיוק מבצעים אימוני כוח מתפרץ? ( הבנתי כי אלו אימונים רגילים אבל פשוט בעצימות גבוהה יותר ובזמן קצר יותר, זה נכוןו?) 5. בתקופה האחרונה נשמעים שוב הסמים והממריצים של האתלטים הגדולים בעולם, מדוע בדיוק הם לוקחים אותם? ( זמן התאוששות קצר וכד'). סליחה על כמות השאלות אךזה מאוד חשוב לי ואשמח לפירוט בעניינים.

היי בנות, רוצה לשתף אתכם בסיפור שלי : בגיל 15 עקב תראומה נפשית חזקה נכנסתי לאנורקסיה. אנורקסיה חזקה ביותר , של שנה שלמה. לא הייתי אוכלת כלום... ממש כלום ובנוסף גם הייתי מתאמנת (אתלטיקה קלה) הגעתי למצב שהפיקים של הברכקיים בולטות החוצה כ10 ס"מ .זה היה נורא! הייתי נאלצת לשים קונסילר מתחת לעיניים כדי שלא יראו סימנים שחורים . אנשים חשבו שזה מהאימונים שהייתי עושה : כ 10 קמ ריצה כל יום. אלוהים יודע מאיפה היה לי כוח לכך. כנירא בזכות הגנים הטובים של אימי. לאחר שנה של סבל בגיל 16 הפכתי לבולמית... ואז התחיל הגהנום... הייתי מקיאה לעיתים יותר מ4 פעם ביום, הייתי מפחדת לאכול ואם אכלתי הייתי מחפשת שרותים באזור על מנת להשתחרר מהנאכל. 9שנים!!! 9 שנים הייתי כמו עבדה אצל המחלה הזו! היא שלטה בי, היא קבעה האם אהיה שמחה או מאושרת. אך תמיד ידעתי והייתה לי תקווה שאשתחרר מזה ולד. כי אף טיפול לא הזיז לי. היו אומרים לי דברים שלא האמנתי בהם. זה תסכל אותי. מאוד. למרות שאני אדם מאוד שמח ואף אחד לא ידע על בעיה שלי. הקרובים גם כאשר היו שמים לב לזה חשבו שזה סתם כי אולי אכלתי משהו לא טוב. ואז... לפני שנה וחצי פגשתי בן אדם ..שאני מאוד מאוד אוהבת עכשיו! הוא לא ידע כלום. רק היה שם לב שרצתי לשרותים לאחר אוכל. לפני כחצי שנה הוא התחיל לשאול שאלות. אך לעולם לא שתפתי אותו ,עד שהוא לא תפס אותי. וזה שרף אותי, הוא נכנס לשרותים לאחר שיצאתי וקלט שמשהו לא בסדר. התביישתי מאוד ,התחלתי לבכות ואז שפכתי הכל. הוא לא שפט אותי הוא חיזק אותי ואמר שזה משהו שאני לא זקוקה לו, מה שקרה -הוא פשוט הזדהה איתי, הבין אותי ויחד אם זאת הוא גרם לי להבין שזה נזק עצום לבריאות שלי ולא רק, אלא גם לילדים שלי (אם בכלל אצליח להביא)ברגע שהוא אמר זאת אני כאילו פתחתי עיניים והבטחתי לו שלעולם לא יעשה זאת שוב ויהי מה! וכך קרה, אני פשוט לא עושה זאת יותר, גם אם אני מרגישה שעוד שניה אתפוצץ או שאשמין, אני לא עושה זאת! לא מגיע לגוף שלי סבל כזה -כי הוא יחזיר לי , ולא בטוב,.... לא מגיע לילדים שלי! שיהיה (בעזרת השם 4 :) ) רק עכשיו , לאחר 9 שנים, שלבולמיה כבדה ביותר, אני באמת מבינה שהכל בראש. אנחנו מסוגלים להכל! בנות יקרות! תתארו לעצמכן איך הגוף שלנו סובל, מזלינו שהוא לא יודע לדבר, הוא היה צועק, זועק, עד כמה קשה לו. הכל בראש! אנחנו -לא זקוקים להקאות! הגוף שלנו- זקוק לאוכל! ומלא! ובריא! בלי פחד! חשוב לי לציין שכאשר גוף מקבל את כל הויטמינים גם אם קצת העלתם במשקל, הגוף ידע לאחר זמן מה לסדר את הכל. אנחנו בנו מן הטבע והגוף שלנו המדהים יודע לרפא את עצמו ל100% חזרה, פשוט צריך לתת לו לעושות זאת! ומי שמפחדת להשמין-מציעה להירשם למכון כושר ,עם חוגים ופשוט להתעסק באיזה חוג כל יום! או לגוון חוגים! אני דוגמא חייה, אפשר לצאת מזה ,גם לאחר 9 שנים ואף יותר! ועכשיו אני מאושרת עד אין סוף! ובטוחה בעצמי יותר! והכי חשוב שאני מאמינה בעצמי! ובכן בנות ,מאוד מאמינה! היה לי נעים לשתף אתכם! שיהיה בהצלחה לכולם.

בני בן ה-14 מעוניין להתחיל באימוני אתלטיקה קלה באופן רציני. אגב- הוא בעל יכולת טובה מאוד ושואף להתקדם בתחום. היכן הוא יכול להתאמן ולהתפתח בענף זה באיזור ירושלים ?

שלום, אני בת 34, אמא לשלושה ילדים כשהילד השלישי נולד לפני כ-7 חודשים (שלושת הלידות היו רגילות עם אפידורל). בשנת 1999 עשיתי CT וזו הייתה התוצאה--סריקה L5-S1 – ספונדילוזיסטזיס קלה (דרגה 1) היצרות של התעלה הגרמית המרכזית. בלט דיסק אחורי ושמאלי עם לחץ ניכר על מוצא השורש השמאלי והשק הטקלי. לומבריזציה של טופי חוליות S1 S2. לפני כ-4 חודשים הרמתי את בני בן ה-6 לחדרו, יום למחרת פתאום הרגשתי כאבים נוראיים בגב התחתון עד כדי שלא יכולתי ללכת ושכבתי שבועיים עם כאבים איומים. כשראיתי שזה לא עובר החלטתי לגשת לאורטופד (יש לציין שבמהלך חיי נתפס לי הגב הרבה פעמים אבל תוך יומיים שלושה הייתי חוזרת לתפקד), האורטופד נתן לי טיפול תרופתי ואז נאלצתי להפסיק להניק את בני ובנוסף הפנה אותי ל-CT ע"ש מותני, חזרתי לאורטופד עם התוצאה של הCT החדש – מנגיומה נצפית בגוף חוליה L4 בקוטר של 13 מ"מ. מעבר בין חוליות L5-S1 בלט דיסק דיפוזי, לחץ על השק הדורלי ורושם ללחץ קל על שורש לטרלי שמאלי. אין היצרות תעלת השדרה הגרמית. יש לציין שהאורטופד הסתפק בפענוח ולא ראה את הדיסק. האורטופד הפנה אותי לכירופרקט ולפיזיוטרפיה. התחלתי טיפול אצל כירופרקט ובמקביל פיזיוטרפיה. האמת שלא הרגשתי שהטיפולים עוזרים לי והחלטתי לפנות לרופא מומחה לקבלת ייעוץ נוסף. הרופא המומחה ראה את הדיסק וטען שיש לי בעיה מולדת-פגם בחוליה והפתרון היחיד זה ניתוח לקיבוע החוליה, הוא ביקש שאפסיק במיידית את הטיפול אצל הכירופרקט בטענה שהוא עלול לעשות לי נזק גדול יותר, הוא כתב לי בסיכום המכתב ליזיס L5 וליסטזיס. היום לאחר כ-4 חודשים מהרמת הבן, אני עדיין עם כאבים אבל לא בחוליות אלא בצד הימני של עצם הזנב (בחלקו העליון של הישבן), בזמן השינה אני לא יכולה לזוז כי אז ההרגשה כאילו הגב שוב ייתפס, אני יכולה לישון רק על צד שמאל. במהלך היום אני מרגישה בזמן הליכה שרגל ימין כאילו לא מחוברת היטב לגב (זו התחושה) וכאילו כל רגע אני נתפסת. יש ימים שאני לא יכולה להרים את התינוק ובכלל לתפקד. האם הבעיה כרגע יכולה לנבוע מסיבה אחרת? או שאלו הכאבים והתחושות שבאות בעקבות הבעיה המולדת? כשהייתי נערה הייתי ספורטאית (אתלטיקה) והבעיה לא הפריעה לי בשום צורה. האם ניתוח הכרחי? מה ההשלכות של ניתוח לקיבוע? האם אוכל לאחר הניתוח להרים את בני בן ה-7 חודשים? האם אוכל לחזור לתפקוד רגיל? האם הבעיה שלי מוכרת כנכות בביטוח הלאומי? אנא הסבר לי קצת על ההחלמה, אני על סף ייאוש ועם המון דילמות. תודה, לילך

שלום, אני בת 34, אמא לשלושה ילדים כשהילד השלישי נולד לפני כ-7 חודשים (שלושת הלידות היו רגילות עם אפידורל). בשנת 1999 עשיתי CT וזו הייתה התוצאה--סריקה L5-S1 – ספונדילוזיסטזיס קלה (דרגה 1) היצרות של התעלה הגרמית המרכזית. בלט דיסק אחורי ושמאלי עם לחץ ניכר על מוצא השורש השמאלי והשק הטקלי. לומבריזציה של טופי חוליות S1 S2. לפני כ-4 חודשים הרמתי את בני בן ה-6 לחדרו, יום למחרת פתאום הרגשתי כאבים נוראיים בגב התחתון עד כדי שלא יכולתי ללכת ושכבתי שבועיים עם כאבים איומים. כשראיתי שזה לא עובר החלטתי לגשת לאורטופד (יש לציין שבמהלך חיי נתפס לי הגב הרבה פעמים אבל תוך יומיים שלושה הייתי חוזרת לתפקד), האורטופד נתן לי טיפול תרופתי ואז נאלצתי להפסיק להניק את בני ובנוסף הפנה אותי ל-CT ע"ש מותני, חזרתי לאורטופד עם התוצאה של הCT החדש – מנגיומה נצפית בגוף חוליה L4 בקוטר של 13 מ"מ. מעבר בין חוליות L5-S1 בלט דיסק דיפוזי, לחץ על השק הדורלי ורושם ללחץ קל על שורש לטרלי שמאלי. אין היצרות תעלת השדרה הגרמית. יש לציין שהאורטופד הסתפק בפענוח ולא ראה את הדיסק. האורטופד הפנה אותי לכירופרקט ולפיזיוטרפיה. התחלתי טיפול אצל כירופרקט ובמקביל פיזיוטרפיה. האמת שלא הרגשתי שהטיפולים עוזרים לי והחלטתי לפנות לרופא מומחה לקבלת ייעוץ נוסף. הרופא המומחה ראה את הדיסק וטען שיש לי בעיה מולדת-פגם בחוליה והפתרון היחיד זה ניתוח לקיבוע החוליה, הוא ביקש שאפסיק במיידית את הטיפול אצל הכירופרקט בטענה שהוא עלול לעשות לי נזק גדול יותר, הוא כתב לי בסיכום המכתב ליזיס L5 וליסטזיס. היום לאחר כ-4 חודשים מהרמת הבן, אני עדיין עם כאבים אבל לא בחוליות אלא בצד הימני של עצם הזנב (בחלקו העליון של הישבן), בזמן השינה אני לא יכולה לזוז כי אז ההרגשה כאילו הגב שוב ייתפס, אני יכולה לישון רק על צד שמאל. במהלך היום אני מרגישה בזמן הליכה שרגל ימין כאילו לא מחוברת היטב לגב (זו התחושה) וכאילו כל רגע אני נתפסת. יש ימים שאני לא יכולה להרים את התינוק ובכלל לתפקד. האם הבעיה כרגע יכולה לנבוע מסיבה אחרת? או שאלו הכאבים והתחושות שבאות בעקבות הבעיה המולדת? כשהייתי נערה הייתי ספורטאית (אתלטיקה) והבעיה לא הפריעה לי בשום צורה. האם ניתוח הכרחי? מה ההשלכות של ניתוח לקיבוע? האם אוכל לאחר הניתוח להרים את בני בן ה-7 חודשים? האם אוכל לחזור לתפקוד רגיל? האם הבעיה שלי מוכרת כנכות בביטוח הלאומי? אנא הסבר לי קצת על ההחלמה, אני על סף ייאוש ועם המון דילמות. תודה, לילך

http://www.youtube.com/watch?v=pQHoGr1ZN4M חורש אני בן25, גובה ומשקל ממוצע, עושה פעילות ספורטיבית באופן קבוע במטרה לשמור על כושר ובשביל בכיף. אני רץ לפחות 4 פעמיים בשבוע כחצי שעה, אני משלב גם ניתורים, מדרגות ועוד כל מיני תרגילים בשביל לגוון את הריצה. חורש שהסרטון מגיע לחצי דקה מראים שם מין תרגיל של ניתור, על מה עובד התרגיל? והאם הוא מתאים לשיפור הכושר, או והחוזק של השרירים? שאלה שנייה- כשהסרטון מגיע ל50 שניות יש שם תרגיל שהבחור מחזיר את הרגל שבאוויר אחורה ואז במהירות מחזיר אותה קדימה. אתה יכול להגיד לי איך התרגיל יכול לעזור בריצה שלי? והכי חשוב על מה התרגיל עובד? תורדה רבה וחג שמח לך ולבני משפחתך.

בנינו בן 10 נפצע בעין לפני שנה מאבן,הוא עבר ניתוח חירום, אחרי 8 חודשים עבר ניתוח להוצאה קטרקט ולאחרונה לפני חודשיים ניתוח לתיקון הפרדות רשתית(לזר וויטרקטומי). הרופא מומחה מזהיר אותו מספורט אטלטיקה וקפיצות,הילד מבין שזה יכול להיות מסוכן אבל קשה לו מאוד עם זה. ידוע לנו שהוא יצתרך לשמור אבל הוא רק בו 10.אנחנו כהורים רואים את הקושי שלו להתמודד עם המצב. חופש הגדול מתקרב,אנחנו רוצים לשאול האם זה בסדר בשבילו להתגלש במגלשי מים?2.האם זה בסדר לקפוץ לתוך הבריכה(לא ראש)? מחכה לתשובה,תודה

שלום! אני סופי, בת 14 ושלושה חודשים. הגובה שלי הוא 1.70 מ' והמשקל שלי הוא 60 ק"ג. בספטמבר שקלתי 63 ק"ג, הלכתי לחדר כושר בינואר והורדתי בחודש אחד שלושה ק"ג, מאז המשקל שלי יציב ולא משתנה. הוא תקין, לפי מחשבון BMI. למרות זאת, עדיין לא נוח לי עם הגוף שלי - אני מלאה קצת בבטן אבל הרגלים הן הבעיה העיקרית שלי - מכיתה ה' אני רצה (בתחרויות אתלטיקה קלה וסתם, בשביל הכיף) ולכן יש לי שרירים חזקים מאד בירכים ובשוקיים אבל עדיין יש באזורים אלו תוספת שומן ומעבה מאד את הרגלים שלי וגורמת להן להיראות קצת שמנות. הייתי רוצה לדעת כיצד אוכל להוריד את הבטן וה"שומן העודף" ברגליים, עדיף ללא חדר כושר. תודה, סופי.

שלום, קוראים לי דוד ואני נער בן 14,מתאמן קבוע בספורט בקבוצת אתלטיקה(ריצות ארוכות).בחודשים האחרונים נכנסתי למצב של תת משקל חמור,לפני התת-משקל שקלתי בערך 50 קילו על מטר 64 ואילו היום אני שוקל 41 קילו על 164 ס"מ. בעקבות התת-משקל חלו אצלי תופעות של תחושת קור תמידית,חולשה עייפות ותשישות,ירידה ביכולת פיזית וכו'. יש לי רצון לעלות במשקל לפחות 4-7 ק"ג על מנת לחזור למצב בריאותי תקין,אך אני פוחד לעלות מהר באחוזי שומן כיוון ובחודשים הללו התזונה שלי הייתה מאוד מצומצמת(בערך 1000 קל' בלבד ליום)ואינני יודע אם זה תקין שפתאום אני יתחיל לאכול 1000 קלוריות רק עד הצהריים,כיוון שדבר זה יביא אותי לעליה חדה בשומן. כמו כן קראתי הרבה בנושא וקראתי גם תפריטים לעליה במשקל לדוגמא-בארוחת הבוקר יש לאכול 4 פרוסות לחם מלא עם 2 כפות חמאת בוטנים,וזה עוד לא כולל ארוחת עשר...האם תפריטים מהסגנון הזה מתאימים לי על מנת לעלות במשקל?אם אגביר את הצריכה הקלוריות שלי לדוגמא ל 2000 קל' ביום(במקום 1000)לא תיגרם עליה לא בריאה במשקל? שאלה נוספת-קראתי גם על כל כל מיני שייקים,או לדוגמא המלצות לאכול בוטנים,שקדים,חמאת בוטנים,גרנולה, לשתות מיצי פירות וכו' לסובלים מתת משקל.-האם המלצות אלו חלות גם עליי והאם זה לא יגרום לי להשמין בצורה לא מבוקרת?יש לציין שאני מעוניין לחזור למשקלי הקודם אך להתמקד בעלייה במסת השריר ולא במסת השומן. שאלה נוספת-האםחילוף החומרים שלי "נדפק" לצמיתות או שהוא יסתדר? תודה רבה ואשמח לתשובה בהקדם האפשרי.

שלום, קוראים לי דוד ואני נער בן 14,מתאמן קבוע בספורט בקבוצת אתלטיקה(ריצות ארוכות).בחודשים האחרונים נכנסתי למצב של תת משקל חמור,לפני התת-משקל שקלתי בערך 50 קילו על מטר 64 ואילו היום אני שוקל 41 קילו על 164 ס"מ. בעקבות התת-משקל חלו אצלי תופעות של תחושת קור תמידית,חולשה עייפות ותשישות,ירידה ביכולת פיזית וכו'. יש לי רצון לעלות במשקל לפחות 4-7 ק"ג על מנת לחזור למצב בריאותי תקין,אך אני פוחד לעלות מהר באחוזי שומן כיוון ובחודשים הללו התזונה שלי הייתה מאוד מצומצמת(בערך 1000 קל' בלבד ליום)ואינני יודע אם זה תקין שפתאום אני יתחיל לאכול 1000 קלוריות רק עד הצהריים,כיוון שדבר זה יביא אותי לעליה חדה בשומן. כמו כן קראתי הרבה בנושא וקראתי גם תפריטים לעליה במשקל לדוגמא-בארוחת הבוקר יש לאכול 4 פרוסות לחם מלא עם 2 כפות חמאת בוטנים,וזה עוד לא כולל ארוחת עשר...האם תפריטים מהסגנון הזה מתאימים לי על מנת לעלות במשקל?אם אגביר את הצריכה הקלוריות שלי לדוגמא ל 2000 קל' ביום(במקום 1000)לא תיגרם עליה לא בריאה במשקל? שאלה נוספת-קראתי גם על כל כל מיני שייקים,או לדוגמא המלצות לאכול בוטנים,שקדים,חמאת בוטנים,גרנולה, לשתות מיצי פירות וכו' לסובלים מתת משקל.-האם המלצות אלו חלות גם עליי והאם זה לא יגרום לי להשמין בצורה לא מבוקרת?יש לציין שאני מעוניין לחזור למשקלי הקודם אך להתמקד בעלייה במסת השריר ולא במסת השומן. שאלה נוספת-האםחילוף החומרים שלי "נדפק" לצמיתות או שהוא יסתדר? תודה רבה ואשמח לתשובה בהקדם האפשרי.

שלום, קוראים לי דוד ואני נער בן 14,מתאמן קבוע בספורט בקבוצת אתלטיקה(ריצות ארוכות).בחודשים האחרונים נכנסתי למצב של תת משקל חמור,לפני התת-משקל שקלתי בערך 50 קילו על מטר 64 ואילו היום אני שוקל 41 קילו על 164 ס"מ. בעקבות התת-משקל חלו אצלי תופעות של תחושת קור תמידית,חולשה עייפות ותשישות,ירידה ביכולת פיזית וכו'. יש לי רצון לעלות במשקל לפחות 4-7 ק"ג על מנת לחזור למצב בריאותי תקין,אך אני פוחד לעלות מהר באחוזי שומן כיוון ובחודשים הללו התזונה שלי הייתה מאוד מצומצמת(בערך 1000 קל' בלבד ליום)ואינני יודע אם זה תקין שפתאום אני יתחיל לאכול 1000 קלוריות רק עד הצהריים,כיוון שדבר זה יביא אותי לעליה חדה בשומן. כמו כן קראתי הרבה בנושא וקראתי גם תפריטים לעליה במשקל לדוגמא-בארוחת הבוקר יש לאכול 4 פרוסות לחם מלא עם 2 כפות חמאת בוטנים,וזה עוד לא כולל ארוחת עשר...האם תפריטים מהסגנון הזה מתאימים לי על מנת לעלות במשקל?אם אגביר את הצריכה הקלוריות שלי לדוגמא ל 2000 קל' ביום(במקום 1000)לא תיגרם עליה לא בריאה במשקל? שאלה נוספת-קראתי גם על כל כל מיני שייקים,או לדוגמא המלצות לאכול בוטנים,שקדים,חמאת בוטנים,גרנולה, לשתות מיצי פירות וכו' לסובלים מתת משקל.-האם המלצות אלו חלות גם עליי והאם זה לא יגרום לי להשמין בצורה לא מבוקרת?יש לציין שאני מעוניין לחזור למשקלי הקודם אך להתמקד בעלייה במסת השריר ולא במסת השומן. שאלה נוספת-האםחילוף החומרים שלי "נדפק" לצמיתות או שהוא יסתדר? תודה רבה ואשמח לתשובה בהקדם האפשרי.