תוצאות חיפוש עבור גידולים-בפה

שלום ד"ר היום הבחנתי בכתם חום במרכז הלשון של אבא שלי לא מדמם ולא כואב, לא מורם. אבא שלי דמנטי וסיעודי. קראתי ברשת שישנה תופעה שנקראת לשון שעירה ואכן הכתם נראה כזה בצורת שערות. ולי לפחות נראה דומה לתמונות שאני רואה ברשת ואולי אפילו בדרגה פחות חמורה ממה שאני רואה. כמו כן קראתי שאחת הסיבות המרכזיות היא היגיינת פה לקויה ולאבא שלי אכן כבר יש כזאת כי כבר מאוד קשה לנקות ולצחצח לו. אבא מעולם לא עישן או שתה אלכוהול. ואין היסטוריה של גידולים בחלל הפה במשפחה. האם אני צריך להכנס להיסטריה שמא חלילה יש לו גידול ממאיר בלשון או שזו איננה אבינה מבדלית מרכזית בהקשר לכתם חום במרכז הלשון? אני לחוץ מאוד . אוהב את אבא הכי בעולם ומפחד שאיחרתי חלילה תודה מראש!

ד"ר שלום רב, בת 58 בריאה בד"כ. לפני כחודש התחלתי להרגיש תחושת סחרחורת לא סיבובית מעין חוסר איזון ודפיקות לב מואצות וכן הזעה ששוטפת אותי מידי פעם לאורך היום (לא קשור לתופעות גיל מעבר). ביצעתי הולטר לב בו צויין צרור של טכיקרדיה אטריאלית 4 פעימות עד מהירות של 131 לדקה. לאחר מכן התווסף לי כאב חזק באזור הרקה השמאלית קרוב למפרק הלסת עם לחץ על שיניים טוחנות כמו כן לחץ בתוך שתי האוזניים. לציין כי אזור כאב בצד שמאל היה ועדיין די הרבה זמן אך בשבוע האחרון התווסף לכאב גם כאב בצד ימין של הרקה עם לחץ על שיניים טוחנות ולחץ באוזניים!!! ז"א שכעט הלחץ ברקות ועל שיניים טוחנות ואוזניים הוא דו"צ! כמו כן ההזעה הבלתי מוסברת מידי פעם לא חולפת כלל וכלל! מכיוון שגם הרגשתי בליטה של עצם בראש באותו זמן פחות או יותר הייתי אצל נוירוכירורג ביצעתי MRI מח והוא אמר שיש לי אוסטאומה קטנה ושלא היא הגורם לכאביי. מכיוון שMRI ממח צויין שיש עיבוי פוליפואידי קל בסינוס מקסילרי משמאל, פניתי לא.א.ג. ואף הוא שלל את הקשר בין כאביי לממצא הזה, ולא ראה לנכון ליתן לי טיפול לכך. פניתי לפה ולסת שם אמרו לי שיכול להיות שזו בעיה בשררי הלעיסה, אך אין לי בעיה בפתיחת הפה, או קליקים, וכדומה ולכן אינם משוכנעים שזה שרירי הלעיסה. ביצעתי שקיעת דם ו-CRP לשלול בעיה כו ארטריטיס טמפולריס ודלקת. בדיקת הדם יצאה תקינה. אנא עזרתך מה זה יכול להיות? מה עוד ובאיזה תחום ברפואה אני צריכה לבדוק? האם יש קשר בין כל הסימפטומים שאמרתי כמו לחץ ברקות לחץ על שיניים טוחנות באופן קבוע לא בא בהתקפים אלא מצב קבוע תחושת הלחץ בשיניים הטוחנות משני הצדדים באוזניים וברקות כמו כן דפיקות לב מהירות מידי פעם כפי שצויין בהולטר שביצעתי וכן ההזעה המוגברת? מה דעתך? אני סובלת הרבה זמן ללא כל אבחנה ו/או טיפול. תודה מראש ובברכה

שלום, אימי בת 91 גלתה גוש בפה לפני 3 חודשים. הגוש לא כואב.בבדיקת רופא א.א.ג נמצא גוש תת רירי המשכי ללסת בכס האלוואורלי התחתון מימין מקובע בקוטר 1.5 ס"מ מוגדר היטב ולא רגיש. הרירית מעל הגוש שמורה ללא נגעים או ממצא פתולוגי נוסף בחלל הפה או הלוע. צוואר- הגוש נמוש באיזור תת סנטרי מימין, מקובע, בלוטות תת לסתיות נוקשות דו צדדית. מימין בגבול תחנה 2 נמושו מספר קשריות קטנות נוקשות אף הן. בדיקה אנדוסקופית תקינה. בבדיקת סי.טי עם יוד רואים באזור הגוש כתם לבנבן, פענוח יקח לפחות חודש ימים.אמא ממתינה לביופסיה אבל לוקח זמן עד לתור. האם הגוש יכול להיות ממאיר? האם נכון לעשות ביופסיה או שאפשר לעשות פעולה אחרת אולי פט סי.טי? האם צריך להוציא את הבלוטה עם הקשריות. מה סדר הפעולות הנכון? האם במומחיות היא לראש ראש וצוואר או לפה ולסת? יש לאמא ביטוח פרטי שאפשר במידה וצריך לעשות פעולה מהירה אנחנו לא ישנות כבר כמה לילות מרוב דאגה. בתודה, אורנה

בס"ד צהריים טובים, שנים רבות אני משתמשת במי פה כגון ליסטרין פרדונטקס וכו' ללא אלכוהול אבל הבנתי שיש בהם חומרים לא בריאים כגון נפט וכו' ולכן הפסקתי את השימוש בהם. כעת רכשתי מי טבעיים בשם "פלנטורל" של ד"ר מלומד, ולאחר הרכישה ראיתי שאחד המרכיבים שם הוא אלכוהול, וזהו מרכיב שרופאי השיניים אמרו שלא טוב שיהיה במי פה. כעת אני אובדת עצות במה כדאי להשתמש והאם יש באמת בעיה עם האלכוהול במי פה הטבעיים. אשמח לקבל את דעת הד"ר ומה המלצתו לגביי מי פה שלא יפגע בפה ובחניכיים, תודה רבה.

שלום רב, בת 37 יש לי כבר חודשיים אי נוחות מתחת ללשון לאחר בדיקת רופאת שיניים לא ראתה כלום . שלחה אותי לצילום פנורמי . אמרה תקין . האם צילום זה מראה גידולים בחלל הפה. (לשון,חך,ריצפת הפה,לסת) ? תודה.

בת 37 יש לי אי נוחות מתחת ללשון ובגרון כבר חודשיים. רופא משפחה ואף אוזן גרון ראו המניגומה קטנה בחיבור של הלשון . עשיתי צילום פנרומי רופא שיניים לא רואה כלום . יש לי תור לרופא פה ולסת רק ביוני. האם צילום כזה יכול להראות גידולים בחלל הפה (לשון,חך,רצפת הפה) ? ומה עוד זה יכול להיות ? תודה .

אני חייב להתיחחס על זה שאמרו שאחוז הפיפלומה שיש גידולים בפה ובלשון הוא 10 אחוז מהנדבקים שהוא מעט זה שקר או אמת?

אני מאוד מודאגת,יש לי בחלל הפה מן גוש אני לא יודעת מזה,אבל כל פעם יורד לי הנפיחות של זה ויוצא מזה מוגלה..מה אתה אומר על זה??תודה זהבה,

Am J Clin Nutr. 2007 Jan;85(1):308S-313S. Clinical trials AND observational studies to assess the chronic disease benefits AND risks of multivitamin-multimineral supplements. Multivitamin-multimineral (MVM) supplements are widely used in the United States, often in the hope of reducing the risk of cancer, cardiovascular disease, OR other chronic disease. This article assesses the potential of randomized controlled trials AND epidemiologic cohort studies for yielding reliable information on the effects of MVMs on chronic disease. A brief review of the available literature on MVMs in relation to incidence AND mortality rates from prominent cancers AND cardiovascular diseases is also provided along with a discussion of needed research. Specifically, the strengths AND weaknesses of epidemiologic cohort studies AND randomized controlled trials are summarized AND discussed in the context of single-vitamin supplements when both types of studies are available. Recent review articles that include an assessment of MVMs in relation to cancer AND cardiovascular disease are updated to provide a summary of available data. Few randomized controlled trials AND few cohort studies of MVMs that are directly pertinent to cancer OR cardiovascular disease are available. The data are not compelling concerning a role for MVMs in preventing cancer OR cardiovascular disease morbidity OR mortality, although some interesting leads merit further evaluation. Investigators responsible for cohort studies that assessed MVMs should be encouraged to report available data on MVMs AND chronic disease. Depending in part on the results of such additional reports, a full-scale randomized controlled trial of well-selected MVMs in women may be warranted on public health grounds. 1: J Natl Cancer Inst. 2007 Jan 17;99(2):137-46. Chemoprevention of precancerous gastric lesions with antioxidant vitamin supplementation: a randomized trial in a high-risk population. , BACKGROUND: Gastric cancer is one of the most common malignancies worldwide. Histopathologic studies have identified a sequence of changes in the gastric mucosa that mark the slow progression from normal tissue to carcinoma. Epidemiologic evidence suggests that a diet rich in fresh fruit AND vegetables could be a protective factor against this disease. This effect may be mediated through antioxidant vitamins. METHODS: A randomized, double-blind chemoprevention trial was conducted among 1980 subjects in Tachira State, Venezuela (whose population is at high risk for gastric cancer), to determine the effect of dietary supplementation with vitamin C, vitamin E, AND beta-carotene on the progression AND regression of precancerous gastric lesions. Subjects were randomly assigned to receive either a combination of vitamin C (750 mg/day), vitamin E (600 mg/day), AND beta-carotene (18 mg/day) OR placebo for 3 years. Changes in the gastric mucosa were determined by histologic diagnosis based on five biopsies taken from prespecified areas of the stomach at baseline AND annually for 3 years. All biopsies were reviewed by a single expert pathologist. Progression rates (and regression rates) were calculated by comparing the first AND last available gastroscopies for each subject AND dividing the number of subjects whose diagnoses increased (decreased) in severity by the total follow-up time. Overall rate ratios were calculated by Poisson regression, controlling for baseline diagnosis. All statistical tests were two-sided. RESULTS: Median plasma vitamin levels were increased in the treatment group between baseline AND 1 year after randomization from 0.43 micromol/L (interquartile range [IQR] = 0.26-0.69) to 2.89 micromol/L (IQR = 1.76-4.22) for beta-carotene, from 26.7 micromol/L (IQR = 23.1-31.2) to 54.9 micromol/L (IQR = 42.8-67.6) for alpha-tocopherol, AND from 47.70 micromol/L (IQR = 36.9-58.5) to 61.9 micromol/L (IQR = 52.2-72.7) for vitamin C. Overall progression rates per 100 person-years were 74.3 in the placebo group AND 67.8 in the group randomly assigned to vitamins. Overall regression rates were 109.4 in the placebo group AND 116.5 in the group randomly assigned to vitamins. There was no statistically significant difference in progression rate (rate ratio = 0.92, 95% confidence interval [CI] = 0.74 to 1.15) OR regression rate (rate ratio = 1.09, 95% CI = 0.90 to 1.33) between vitamin AND placebo groups. CONCLUSION: Supplementation with antioxidant micronutrients is not an effective tool for gastric cancer control in this high-risk population. The results of this trial are consistent with previous findings on the lack of effect of nutritional supplementation on precancerous gastric lesions. 1: Int J Cancer. 2006 Dec 12; Prospective study of vitamins C, E, AND A AND carotenoids AND risk of oral premalignant lesions in men. Case-control studies indicate that vitamins C, E, A AND carotenoids decrease risk of oral premalignant lesions (OPLs) AND oral cancer, but clinical trials have failed to find protective effects of beta-carotene AND suggest that vitamin E may increase risk. The authors prospectively evaluated the association between intake of vitamins C, E, A AND carotenoids AND incidence of OPL. Participants were 42,340 men in the Health Professionals Follow-up Study who provided information on supplement use AND diet every 2-4 years by food frequency questionnaire. The authors confirmed 207 clinically OR histopathologically diagnosed OPL events occurring between 1986 AND 2002 by medical record review. Multivariate-adjusted relative risks (RR) of OPL were calculated with proportional hazards models. Total intake of vitamin C, vitamin A OR carotenoids was not significantly associated with OPL risk. Dietary vitamin C was significantly associated with reduced risk (quintile 5 vs. 1, RR = 0.52, 95% CI 0.31-0.85, p(trend) = 0.04), but no association with supplemental vitamin C was observed. Inverse associations were apparent for beta-cryptoxanthin AND alpha-carotene intake. No clear relationship emerged with beta-carotene, lycopene OR lutein/zeaxanthin. Vitamin E was associated with increased risk (quintile 5 vs. 1, RR = 1.86, 95% CI 1.06-3.19), particularly among current smokers AND with supplemental intake (current-smokers, supplement dose tertile 3 vs. 1, RR = 3.07, 95% CI 1.28-7.34, p(trend) = 0.01). For current smokers, beta-carotene also increased risk. Vitamin C from dietary sources, but not supplements, was associated with a reduced risk of OPL. The observed increased risk for current smokers with high vitamin E OR beta-carotene intake should be explored further.