עוד בתחום
מומחים ומכונים
כעקרון אפשר לתת מנת דם בזמן דיאליזה, זה אפילו עדיף כי במצב זה אין חשש מהופעת גודש ריאתי משנית לעודף הנפח שניתן על ידי מנת הדם. במטופלים צעירים המועמדים להשתלה אנחנו מעדיפים לא לתת מנות דם אלא אם חייבים, משום חשש שיפתחו נוגדנים לאוכלוסיה, מה שיפחית את הסיכוי למציאת תורם. ההחלטה על מתן מנות דם, אם כן, תלויה בגיל ובמחלות הרקע. אם מדובר באדם קשיש עם מחלת לב, הנטיה לתת דם בקלות יותר. כעקרון הטיפול באנמיה במטופלי דיאליזה כולל השלמת חסרים של ברזל (לרוב דרך הווריד במהלך הדיאליזה), חומצה פולית וויטמין B12, וכן שימוש בתרופות מסוג נגזרות של הורמון האריתרופואטין האחראי ליצירת כדוריות הדם האדומות (כגון ארנספ, רקורמון, בינוקריט). סביר להניח שמקבל תרופות אלו בדיאליזה, כדאי לשאול שם את הצוות המטפל.
שלום ג, אינני מכיר מניעה לקבל זריקת 'ארנספ' וכעבור כשבועיים גם מנה שניה של החיסון כנגד ה'קורונה'. הרבה בריאות אפי
אי אפשר לתת תשובה פרסונלית על סמך הנתונים האלה, ובטח בלי הנתונים על ערכי ההמוגלובין השונים, אבל בדרך כלל מינון של 10,000 יחידות בשבוע הוא בהחלט סביר, בטח במטופלים עם מיאלומה שזקוקים למינונים גבוהים יחסית. ההמטולוגים מנוסים מאוד במתן טיפולים אלה.
כעקרון אפשר לתת מנת דם בזמן דיאליזה, זה אפילו עדיף כי במצב זה אין חשש מהופעת גודש ריאתי משנית לעודף הנפח שניתן על ידי מנת הדם. במטופלים צעירים המועמדים להשתלה אנחנו מעדיפים לא לתת מנות דם אלא אם חייבים, משום חשש שיפתחו נוגדנים לאוכלוסיה, מה שיפחית את הסיכוי למציאת תורם. ההחלטה על מתן מנות דם, אם כן, תלויה בגיל ובמחלות הרקע. אם מדובר באדם קשיש עם מחלת לב, הנטיה לתת דם בקלות יותר. כעקרון הטיפול באנמיה במטופלי דיאליזה כולל השלמת חסרים של ברזל (לרוב דרך הווריד במהלך הדיאליזה), חומצה פולית וויטמין B12, וכן שימוש בתרופות מסוג נגזרות של הורמון האריתרופואטין האחראי ליצירת כדוריות הדם האדומות (כגון ארנספ, רקורמון, בינוקריט). סביר להניח שמקבל תרופות אלו בדיאליזה, כדאי לשאול שם את הצוות המטפל.
שלום ג, אינני מכיר מניעה לקבל זריקת 'ארנספ' וכעבור כשבועיים גם מנה שניה של החיסון כנגד ה'קורונה'. הרבה בריאות אפי
אי אפשר לתת תשובה פרסונלית על סמך הנתונים האלה, ובטח בלי הנתונים על ערכי ההמוגלובין השונים, אבל בדרך כלל מינון של 10,000 יחידות בשבוע הוא בהחלט סביר, בטח במטופלים עם מיאלומה שזקוקים למינונים גבוהים יחסית. ההמטולוגים מנוסים מאוד במתן טיפולים אלה.
השילוב של ירידה ביצור הורמון האריתרופואטין בגלל אי ספיקת הכליות יחד עם ירידה ביצור תאי הדם במח העצם בגלל המיאלומה מצריכה טיפול, אך בהחלט יתכן שעם הטיפול במחלה יהיה צורך בהפחתת מינון הטיפול עד כדי הפסקה. זה כמובן ידרוש מעקב. מטרת הטיפול - המוגלובין 10-12. ההבדל העיקרי בין הארנספ לרקורמון הוא במשך פעילות התרופה. אני תומכת בארנספ שמשפיע לפרק זמן ארוך יותר ולכן יש צורך בפחות זריקות. ככל הנראה אין הבדל משמעותי ביעילות בין התרופות וגם לא בתופעות הלוואי.
שלום ג, אינני מכיר מניעה לקבל זריקת 'ארנספ' וכעבור כשבועיים גם מנה שניה של החיסון כנגד ה'קורונה'. הרבה בריאות אפי
ערך פריטים רצוי בחולה דיאליזה הוא 200-500 עם סטורצית טרנספרין 25-30%. אם לא טופל קודם לכן, לא נותנים ארנספ כל עוד המוגלובין מעל 10. אין הבדל משמעותי בין ארנספ למירסרה. את כל השאלות האלה כדאי להפנות לנפרולוג המטפל בדיאליזה, יש שיקולים מעבר לנתונים הרשומים בהחלטות הטיפוליות
ארנספ הוא הורמון אריטרופואטין בעל פעילות ארוכת טווח, הניתן בזריקה, אחת לשבוע, שבועיים או חודש - תלוי בהמלצת הרופא המטפל. תפקידו של האריטרופואטין הוא לעודד את יצור כדוריות הדם האדומות. באי ספיקת כליות מתקדמת יש חסר של ההורמון, מה שעלול לגרום לאנמיה (ירידה ברמת הכדוריות האדומות). כמו לכל תרופה גם לארנספ עלולות להיות תופעות לוואי: כגון אלרגיות שביטוין עלול להיות שונה (פריחה למשל), עליית לחץ דם ובמינונים גבוהים מאד עלול להעלות סיכון לאירועים קרדיוסקולארים (לבבים, מוחיים) ועוד. יש לציין כי תופעות הלוואי אינן שכיחות, ותחת השגחה רפואית במינונים מתאימים התרופה בטוחה לשימוש.
עליכם להגיע לרופא מומחה להמשך הבירור רצויח מומחה גם לאלרגיה וגם לרפואה פנימית (כמוני למשל...) למשל: ניתן להפסיק פוזיד זמנית ולהחליפו בתרופה משתנת אחרת ויש עוד שיטות אחרות לטיפול ולאבחון ד"ר קובי שדה פרטים: www.allergynet.co.il
1. בהחלט הפסקת ולסרטן. 2. דייאטה טובה. 3. אבקה בשם קייאקסלט- ניתן לקחת כף קטנה (15 גרם) פעם ביום לפי הוראות. 4. ארנספ -ניתן לאנמיה. דווקא CFCR VHU תיאורים של תופ' לוואי של העלאת אשלגן מתרופות אלו אך כנראה שאין עליית שכיחות משמעותית.
שלום וסליחה על העיכוב, לפי מחקר שמצאתי לצורך טיפול באנמיה 0.45 מיקרוגרם לקילוגרם של ארנספ בעלי יעילות טיפולית של 90 יחידות בינ"ל של אפרקס. עם זאת לא ניתן להחליף על דעת עצמך את הטיפולים ויש לפנות לרופא. אין זהות בין ההכנות למרות שהמטרה יכולה להיות זהה. בברכה,
לפונה שלום רוב השאלות ששאלת- התשובות צרכות להינתן על ידי האונקולוג המטפל. אישית- נראה לי שמתן טקסוטר כל 3 שבועות הוא מספק ולא יפגע משמעותית ביעילות התרופה. בכל מקרה אם ממשיכים כל שבועיים יש להפחית מנות. במידה שהתוצאה הנה טרומבוציטים נמוכים בכל מקרה יהיה צורך לחכות להתאוששות ולא ניתן לתת במנות שניתנו. נוילסטים- לא ידוע שמגביר סיכון. הדעות חלוקות לגבי ארנספ והשאלה לגבי השפעה על הגידול במחלה גרורתית- שנוי במחלוקת. אם צריך לקחת-מומלץ. השילוב של טקסוטר וקסלודה- ידוע כגורם לחולשה. ניתן לקחת ויטמין D
צר לי, אך לא ניתן לדעת מה הסיבה לירידה בהמוגלובין אצל בעלך במסגרת פורום וגם חסרים בשאלתך נתונים רלבנטיים. אוכל להעיר כמה נקודות: מתן EPO בדרך SC כנראה יותר יעילה מאשר IV. ראי http://cat.inist.fr/?aModele=afficheN&cpsidt=3650007 המוגלובין 10.6 או 10.3 זה אותו דבר מבחינה מעשית. טרנספרין ? מה ענינו לכאן ? מה רמת הפריטין ? אולי חסר לו חומצה פולית ? רפואה שלמה
השאלה היא האם חוסר הברזל מתבטא באנמיה. אם אין אנמיה, ניתן לנסות ולמלא את המחסנים בעזרת ברזל הנמצא בסוגי מזון שונים. אם קיימת אנמיה, ניתן להשתמש בויטמינים המשתתפים בבנית כדוריות הדם האדומות כמו B6 , חומצה פולית ו B12. במקרים של אנמיה עקשנית ניתן להשתמש בזריקות של GCSF (ריקהורמון, ארנספ או אפרקס). ד"ר יוסף ברנר
?
א. אחרי 3 שבועות הייתי מצפה לעליה של לפחות 1 ג% בהמוגלובין. אבל השאלה החשובה היא: מה עם ברזל ? האם הוא מקבל ברזל ? בלי ברזל - איך מח העצם ייצר כדוריות אדומות ? לא פעם יש לתת ברזל בעירוי (במקום לתת בכדורים) כדי להדביק את קצב הצריכה. http://www.vh.org/adult/provider/familymedicine/FPHandbook/Chapter08/14-8.html http://www.nyschp.org/ce/ceepo.html ב. חלק מהסימפטומים או רובם בודאי ישתפרו עם שיפור ברמת ההמוגלובין, אפילו בצורה דרמטית חיובית. ג. אנמיה קשה עלולה לגרום לבעיות חריפות, מיידיות, כמו אוטם שריר הלב, ח"ו, ולאלה בודאי יש השלכה לטווח ארוך, אבל לא בצורה "סמויה", כפי שאת שואלת. ד. אני מעריך שלא נגרם כל נזק בהזרקה.
מומחים ומכונים
