מהן המחלות השכיחות שמועברות על ידי עקיצות במקומות שונים...
ככלל חשוב להבין כי כל טיפול תרופתי עלול לגרום לתופעות לוואי בחלק מהמשתמשים. ההחלטה על הטיפול תלויה במאזן בין התועלת הצפויה מהטיפול ובין הסיכון לתופעות לוואי עפ"י מצבו הרפואי של המטופל וגורמי הסיכון שלו. התייחסתי מטה למספר תופעות ולגורמי הסיכון שלהן. בין תופעות הלוואי האפשריות במהלך הטיפול בתרופה פרוליה (רשימה מורחבת יותר ניתן למצוא בעלון באתר משרד הבריאות): עצירות, כאבים (כאבים בגפיים, כאבי גב, כאבי שרירים). תופעות לוואי נוספות יכולות להיות תגובות אלרגיות ותגובות עוריות, מחלות זיהומיות, ירידה ברמות הסידן (ירידת השיא נצפית כ-10 ימים לאחר המתן), שברים אטיפיים ובעיות בעצם הלסת (שתי האחרונות עלולות להופיע גם בטיפולים אחרים לאוסטאופורוזיס) שברים אטיפיים הן תופעת לוואי ידועה ונדירה לתכשיר. נטילת סטרואידים במקביל עלולה להעלות סיכון זה. בנוסף, יש לקחת בחשבון שבתקופה שלאחר סיום הטיפול, הסיכון לשברים עולה. זיהומים- שכיחות זיהומים יכולה לעלות במהלך הטיפול בשכיחות שונה בזיהומים שונים. דלקת דרכי שתן ובדרכי נשימה היו שכיחים, זיהומי בטן ועור הופיעו במטופלים בתרופה אך בשכיחות נמוכה יותר. גורמי סיכון אפשריים מצב חיסונים לקוי או נטילת תרופות המדכאות מערכת חיסון. נמק בעצם הלסת- פרוליה עלולה לגרום לעיתים נדירות לנמק בעצמות הלסת שמתבטא לרב בכאב, נפיחות, עצם חשופה דלקת מקומית ואף שבר בלסת. רב המקרים דווחו בחולים אונקולוגים. התופעה מופיעה לעיתים נדירות במטופלים בפרוליה לאוסטאופורוזיס (בו ניתנת אחת לחצי שנה). בין גורמי הסיכון לתופעה זו הם: טיפול כמותרפי במקביל, טיפול במקביל בקורטיקוסטרואידים ומדכאי חיסון אחרים, פעולה כירורגית בחלל הפה כמו עקירה או שתל ולכן ההמלצה היא להשלים את הטיפולים הדנטליים לפני תחילת הטיפול בתרופות לאוסטאופורוזיס ולהקפיד על היגיינת הפה במהלכו. כאבי שריר- שלד במחקרים קליניים נצפו בשכיחות גבוהה גם בקבוצה המטופלת בתרופה וגם בקבוצת הביקורת שטופלה בפלצבו. כאבים שהביאו להפסקת טיפול היו לא שכיחים. כאבים יכולים להופיע תוך יום ועד מספר חודשים מתחילת המתן.
יש מפות של מלריה בפיליפינים ברשת - יש אזורים שיש בהם מלריה ויש אזורים שבהם אין. למשל בקישור הבא האזורים האדומים הם אזורי מלריה https://www.marineconservationphilippines.org/wp-content/uploads/philippines-malaria.gif מרפאת מטיילים | חיסונים והדרכה בשעות הערב טלפון 03-9666333
אנונימית שלום, זה תקין שקראת בחלק מהמקומות שחיסון מספיק ל- 10 שנים ובמקומות אחרים ל- 5 שנים, כי זה תלוי בסוג הפציעה, האם היא נחשבת קלה או פציעה "אחרת". בפציעה קלה, שהפציעה שלך נכללת בה (פצע שטחי בעומק פחות מ 1 -ס"מ, "נקי" ללא סימני זיהום וללא הרס רקמות, שקיבל טיפול מקומי תוך 6 שעות לאחר הפציעה. החיסון הקודם מספיק ל- 10 שנים במידה ובעבר קיבלת את החיסון המלא נגד טטנוס בתשלובות השונות של החיסונים, חלקם כולל חיסון נגד דיפטריה ואחרים. במידה ולא קיבלת בעבר את החיסון המלא נגד טטנוס (3 חיסונים בהפרשי זמן שונים) יש צורך בקבלת חיסון טטנוס בהקדם האפשרי ובהמשך להשלים את 2 המנות הבאות. ועוד הערה- במקרים של פציעה עורית יש לשאוב לשטיפה וחיטוי של הפצע בהקדם האפשרי. כל טוב
מהן המחלות השכיחות שמועברות על ידי עקיצות במקומות שונים...
ככלל חשוב להבין כי כל טיפול תרופתי עלול לגרום לתופעות לוואי בחלק מהמשתמשים. ההחלטה על הטיפול תלויה במאזן בין התועלת הצפויה מהטיפול ובין הסיכון לתופעות לוואי עפ"י מצבו הרפואי של המטופל וגורמי הסיכון שלו. התייחסתי מטה למספר תופעות ולגורמי הסיכון שלהן. בין תופעות הלוואי האפשריות במהלך הטיפול בתרופה פרוליה (רשימה מורחבת יותר ניתן למצוא בעלון באתר משרד הבריאות): עצירות, כאבים (כאבים בגפיים, כאבי גב, כאבי שרירים). תופעות לוואי נוספות יכולות להיות תגובות אלרגיות ותגובות עוריות, מחלות זיהומיות, ירידה ברמות הסידן (ירידת השיא נצפית כ-10 ימים לאחר המתן), שברים אטיפיים ובעיות בעצם הלסת (שתי האחרונות עלולות להופיע גם בטיפולים אחרים לאוסטאופורוזיס) שברים אטיפיים הן תופעת לוואי ידועה ונדירה לתכשיר. נטילת סטרואידים במקביל עלולה להעלות סיכון זה. בנוסף, יש לקחת בחשבון שבתקופה שלאחר סיום הטיפול, הסיכון לשברים עולה. זיהומים- שכיחות זיהומים יכולה לעלות במהלך הטיפול בשכיחות שונה בזיהומים שונים. דלקת דרכי שתן ובדרכי נשימה היו שכיחים, זיהומי בטן ועור הופיעו במטופלים בתרופה אך בשכיחות נמוכה יותר. גורמי סיכון אפשריים מצב חיסונים לקוי או נטילת תרופות המדכאות מערכת חיסון. נמק בעצם הלסת- פרוליה עלולה לגרום לעיתים נדירות לנמק בעצמות הלסת שמתבטא לרב בכאב, נפיחות, עצם חשופה דלקת מקומית ואף שבר בלסת. רב המקרים דווחו בחולים אונקולוגים. התופעה מופיעה לעיתים נדירות במטופלים בפרוליה לאוסטאופורוזיס (בו ניתנת אחת לחצי שנה). בין גורמי הסיכון לתופעה זו הם: טיפול כמותרפי במקביל, טיפול במקביל בקורטיקוסטרואידים ומדכאי חיסון אחרים, פעולה כירורגית בחלל הפה כמו עקירה או שתל ולכן ההמלצה היא להשלים את הטיפולים הדנטליים לפני תחילת הטיפול בתרופות לאוסטאופורוזיס ולהקפיד על היגיינת הפה במהלכו. כאבי שריר- שלד במחקרים קליניים נצפו בשכיחות גבוהה גם בקבוצה המטופלת בתרופה וגם בקבוצת הביקורת שטופלה בפלצבו. כאבים שהביאו להפסקת טיפול היו לא שכיחים. כאבים יכולים להופיע תוך יום ועד מספר חודשים מתחילת המתן.
יש מפות של מלריה בפיליפינים ברשת - יש אזורים שיש בהם מלריה ויש אזורים שבהם אין. למשל בקישור הבא האזורים האדומים הם אזורי מלריה https://www.marineconservationphilippines.org/wp-content/uploads/philippines-malaria.gif מרפאת מטיילים | חיסונים והדרכה בשעות הערב טלפון 03-9666333
אנונימית שלום, זה תקין שקראת בחלק מהמקומות שחיסון מספיק ל- 10 שנים ובמקומות אחרים ל- 5 שנים, כי זה תלוי בסוג הפציעה, האם היא נחשבת קלה או פציעה "אחרת". בפציעה קלה, שהפציעה שלך נכללת בה (פצע שטחי בעומק פחות מ 1 -ס"מ, "נקי" ללא סימני זיהום וללא הרס רקמות, שקיבל טיפול מקומי תוך 6 שעות לאחר הפציעה. החיסון הקודם מספיק ל- 10 שנים במידה ובעבר קיבלת את החיסון המלא נגד טטנוס בתשלובות השונות של החיסונים, חלקם כולל חיסון נגד דיפטריה ואחרים. במידה ולא קיבלת בעבר את החיסון המלא נגד טטנוס (3 חיסונים בהפרשי זמן שונים) יש צורך בקבלת חיסון טטנוס בהקדם האפשרי ובהמשך להשלים את 2 המנות הבאות. ועוד הערה- במקרים של פציעה עורית יש לשאוב לשטיפה וחיטוי של הפצע בהקדם האפשרי. כל טוב
כנראה מדובר על קונטקט דרמטיטיס - דלקת עור ממגע עם חומרים בידיים. הגרד והתגובה לסטרואידים גם בעד זה. מומלץ לפנות לרופא אלרגיה לביצוע תבחינים. שימי לב אם יש חומרים - סבון חדש, קרם חדש, או טיפול בצמחי גינה שקשורים לזה. כדאי לבצע עבודות נקיון, גננות וטיפול בחיות עם כפפות חד פעמיות. מותר להשתמש באלוקום אם עושים הפסקות בין פעם אחת לשניה, אבל אם לא תמנעי מהגורם הבעיה תחזור.
לא, אין צורך ביותר חיסונים לטיול שנמשך פחות מחודש. אבל... אם אתם נוסעים לעיתים תכופות לארצות עולם שלישי הייתי ממליץ לקבל גם 3 מנות חיסון נגד כלבת מרפאת מטיילים | חיסונים והדרכה בשעות הערב טלפון 03-9666333
בדיקת נוגדנים להרפס זוסטר יכולה להראות הדבקה כרגע או קודמת-יש סוגים שונים של נוגדנים בדיקות נוגדני הרפס מדויקות יותר לנוכחות הנגיף הפעיל הן בדיקת החומר התורשתי של הנגיף בדם (PCR) או גידול הנגיף בתרבית. IgG negative + IgM positive – ככל הנראה הייתה הדבקות בנגיף לאחרונה, ותתכן מחלה פעילה. IgG positive + IgM positive – ככל הנראה הייתה הדבקות בנגיף לאחרונה או בעבר, ותתכן מחלה פעילה. לא יהיו סימנים בד"כ בבדיקות הדם הרגילות-אין זיהום סיסטמי בד"כ אלא אם כן מדובר על זיהום עורי נרחב
שלום רב קיים חשש כי שפעול של מערכת החיסון על ידי חיסון השעלת עלול לגרום לפגיעה נוירולוגית. בדיעבד התגלה כי בחלק גדול מאותם ילדים שפתחו אפילפסיה לאחר חיסון השעלת סבלו למעשה מפגם גנטי שהוא הגורם למחלת האפילפסיה. אין נכון או לא נכון בנושא זה. אני נוהג לא לחסן במרכיב השעלת . בברכה ד"ר אלי הימן
.
הי נושי תופעות לוואי מקומית כמו אלו שאת מתארת הן נפוצות תוכלי לקרוא עוד על החיסון באתר "חיסונים כל מה שחשוב לדעת" www.chisunim.co.il
עדי שלום, לאחר מתן חיסון סביל לכלבת, יש להמתין 3 חודשים לפחות, לפני מתן חיסונים חיים מוחלשים. שאר החיסונים שקיבל אינם משפיעים על המתן. מאחר וקיבל את החיסון לפני 8 חודשים, אין מניעה מלחסנו עם שאר בני כיתתו. בברכה,
שלום אדם, אני חושש שאין לי המלצה טובה עבורך בנוגע לטיפול בשיעול המתמשך. נסה להפנות את שאלתך לרופא/ה מומחה/ית למחלות ריאה. הרבה בריאות אפי
שלום תמי, המשמעות היא שיש לך נוגדנים כנגד נגיף ה'קורונה'. הרבה בריאות אפי
שלום מיכל, 1. לא תמיד רמת הנוגדנים אצל המתחסנים הינה גבוהה יותר מזו שנמצאת אצל אנשים שחלו ב'קורונה' בעברם. 2. אין ביכולתי לצפות את רמת הנוגדנים שתעורר אצל מתחסנים עתידיים בחיסון חי-מוחלש, אם וכאשר יאושר תכשיר כזה לשימוש. 3. סביר שידרשו עוד מספר חודשים (שנים?) כדי לדעת לכמה זמן מגן עלינו חיסון ה'קורונה' של 'פייזר', ואם ומתי האנשים שחוסנו הם מדבקים. 4. סביר שחלק מנוגדני החיסון (של 'פייזר') עוברים גם דרך השליה ונמצאים גם בחלב האם. הרבה בריאות אפי
לא ידועה השפעה הדדית בין הדברים חיסונים והדרכה בשעות הערב טלפון 03-9666333
שיר שלום, החיסון המחומש הוא INTERCHANGEABLE, כלומר ניתן להחליף בין תכשירים שונים של אותו החיסון (אם כי לרוב משתדלים להישאר בתכשיר בו ניתנו המנות הקודמות). בגיל חצי שנה אמורים לקבל את החיסון בעל חמשת המרכיבים. ניתן לבדוק את מהות החיסון שקיבל בפנקס החיסונים. בברכה,
שלום MICHAL, את אינך נחשבת כשייכת לקבוצת סיכון מיוחדת לפתח את סיבוכי מחלת ה'קורונה'. הרבה בריאות אפי
שלום אורי, 1. בעבר הרחוק, במהלך מגיפה גדולה (השפעת הספרדית) חלק מהאנשים חלו ומתו (כחמישים מליון לפי אחת ההערכות), וחלק אחר פתחו נוגדנים באופן טבעי ונשארו בחיים. תוך שנה שנתיים רוב האוכלוסייה הפכה להיות מחוסנת עצמונית והמגיפה נעצרה. 2. בעבר הקרוב, במהלך מגיפה קטנה ('סארס') הצלחנו בשלב מסוים לבודד את כל החולים שהיו מדבקים. חלקם מתו וחלקם שרדו אך כיוון שהאחרונים בודדו בהצלחה לא היה להם את מי להדביק ואז המגיפה נעצרה. 3. במהלך מגיפת ה'קורונה' הנוכחית סביר שהדברים יהיו קצת שונים: בתוך זמן קצר (יחסית), אחרי שחלק מהאנשים ימותו וחלק אחר יחלימו, יפותח חיסון יעיל, אנשים רבים יחוסנו ואז המגיפה (אפידמיה) תיעצר ותהפוך למחלה מקומית (אנדמית). הרבה בריאות אפי
יש צורך לגשת לגניקולוג המומחה בצואר רחם.
מזל טוב ושיהיה בשעה טובה!כדי להרגיע אותך אני אצטט מתדריך החיסונים של משרד הבריאות:"תרכיב MMR לא יינתן לאישה בהריון,יחד עם זאת אין צורך להזהיר את האישה להימנע מהריון לאחר קבלת התרכיב. אם במקרה התרכיב ניתן לאישה בהיותה בהריון, אין הצדקה לשקול הפסקת הריון, כי אין ראיות לגרימת נזק לעובר על ידי התרכיב" - ובמילים אחרות - הסיבה לאי מתן החיסון לנשים בהריון זה כי לא מומלץ לתת חיסונים לאישה בהריון אם זה לא הכרחי ולכן גם חיסון MMR נכלל בתוך כלל זה. מעבר לכך החיסון הוא לא טרטוגני - כלומר הוא לא עובר לעובר - על כן אם בכל זאת ניתן בהריון - אין צורך לחשוש.
אין מניעה לשלב תרופות ADHD (כלשהן) עם חיסונים.
תינוק בן שנתיים מחוסן לטטנוס (חלק מהחיסון המחומש). מה שצריך לעשות בעקבות שריטה של חתול זה כמובן חיטוי טוב מקומי. אם הפצע מזוהם אז צריך להתייעץ עם רופא הילדים לגבי צורך בטיפול אנטיביוטי נוסף דרך הפה. המחלה היחידה שאולי תעבור מחתול לילד היא מחלת שריטת החתול - זהו חיידק שמצוי אצל חתולים וגורם בד"כ להתנפחות בלוטות לימפה - בד"כ באיזור בית השחי או הצואר, בד"כ ללא חום, זה נראה מפחיד אבל לא מסוכן. זה יכול לעבור לבד אבל לפעמים מעדיפים לתת גם טיפול אנטיביוטי לתקופה די ממושכת כדי להכחיד את החידק. במידה ויופיעו לילד בלוטות נפוחות או בכל מקרה שיש חשד למשהו לא תקין - פנו אתו לרופא הילדים. אין סכנה לאיידס או צהבת, ולדעתי גם לא לכלבת או חתלתלת. בעיקרון יש הוראה שצריך לדווח למשרד הבריאות על כל דבר כזה, אבל בפועל לא ברור מה זה עוזר. אם החתול בידיכם -קחו אותו לוטרינר לבדיקה. להבא אל תתנו לילד להיות חברותי לחתולי רחוב גם אם אתם רוצים שהוא יאהב בעלי חיים.
האנטיביוטיקה לא צריכה להפחיד - זיהומים בדרכי שתן עם חום הם אלו שמדאיגים. כדאי שתגיעי עם הילדה ליעוץ נפרולוגי כי יש עוד אמצעים בנוסף לאנבטיביוטיקה שיכולים לעזור. וחשוב ליישם אותם במיחד עם אנטביוטיקה כך שהזיהומים לא יחזרו אחיר שתפסיקו את הטיפול האנטיביוטי המונע
שלום רב חיסונים עשויים באופן נדיר לעורר אובאיטיס. לגבי חיסון לשבלקת חוגרת - מאמר מארה"ב הראה שיש סיכון לאובאיטיס חוזרת במטופלים להם היה זיהום הרפס זוסטר בעבר בעין, אך גם ה נדיר. בהצלחה עם החיסון- חשוב לעשותו.
לא יזיק, אבל גם לא נחוץ.