תוצאות חיפוש עבור לופ-ביופסיה

שלום רב,אני בת 32 לפני כ3 חודשים ביצעתי אקו לב ובכל הדברים שבדקו היה רשום תקין רק בדופלר היה רשום אי ספיקה מיטרלית מזערית חסרת משמעות ואי ספיקה טריקוספידאלית במידה מינימלית.מה המשמעום של ממצא זה? לפני כשנתיים ביצעתי אקו לב במאמץ והכל היה רשום תקין כמו כן ביצעתי אקו לב רגיל בשנת 2009 ו2012 ולא מצאו לי שום אי ספיקה בדופלר שמצאו לי בבדיקה אחרונה.. חשוב לי לציין שמידיי פעם מגיל 13 יש לי דקירות בלב ולפעמיים מריגשה כמו הפרעות קצב מרגישה כמו דופק קופץ כזה בחזה ..ביצעתי הולטר מספר פעמים והיו כמה הפרעות קצב והקרדיולוג לא ממש התייחס לזה..אמר לי לעשות אם אני רוצה הולטר לב לחודש ולא רק 24 שעות..בערך חצי שנה אני מרגישה עייפה מאוד וגם סחרחורת יכול להיות בגלל הממצא שמצאו לי בדופלר?האם מומלץ לעשות בדיקו נוספות או לחזור על אותה בדיקה שוב?יכול להיות בגלל שיש לי כולסטרול גבוה יש לי את האי ספיקה שציינתי?..כולסטרול הכללי 215 והרע 152 טריגליצרידים 97.. תודה רבה

בגלל CIN-2 עברתי LLETZ+ECC (בהרדמה ספינלית) לפני-5 ימים יש לי מעט דמום ומעט כאבים.האם מותר לי לעשות עבודות בבית, כלומר עבודות של עקרת בית כמו בישול ,כביסות ,כלים וגיהוץ וכדומה.הבנתי, שאסור לקיים יחסים חודש. מה עם אוננות או מין אורלי, האם ההתכווצויות של האורגזמה מזיקות ואם כן אז גם צריך לחכות חודש ?הרבה תודה.

היי, לפני שלושה וחצי חודשים (6 לאוקטובר) נפלתי מאופניים על כף יד ימין מושטת. הכאב היה יחסית מינימלי ורק אחרי כשבועיים הלכתי לראות אורתופד שאמר שזה כנראה כלום ונתן הפניה לרנטגן. הרנטגן לא ראה כלום אבל הכאבים המשיכו ופניתי למומחה כף יד ששלח לCT עם חשד לשבר בhook of hamate. הct (מ29 בנובמבר) אישש את החשד ונמצא שבר ללא תזוזה בבסיס ההוק במצב של איחוי חלקי. בתחילת דצמבר, חודשיים אחרי הנפילה, התחילו להירדם לי האצבעות הקטנות בשתי הידיים בלילה, משהו שלא קרה לי מעולם, וגם במהלך היום החלה תחושת נמלול קלה מאוד בקצה הזרת של היד הפגועה. תחושות אלו התלוו לכאב הרגיל של השבר ביד ימין שלא הראה סימני שיפור. ct נוסף מ22 בדצמבר הראה "התקדמות באיחוי השבר אף כי טרם נראה איחוי מלא". שלושה כירורגים מומחים שראו את הצילום השני אומרים שהשבר התאחה לגמרי ומצבי מצוין. אני עושה פיזיותרפיה ושימוש מלא ביד, אבל לא נראה שיש שיפור כלשהי מבחינת הכאבים. הכאב ביד הפגועה נוכח תמיד ולא טוב יותר משהיה לפני שלושה חודשים, והתסמינים העצביים בשתי הידיים באים והולכים באופן שמרגיש די אקראי. אני חושד שהשבר נתקע במצב של איחוי חלקי (האינטרנט מלא בדוגמאות כאלה) למרות מה שכל הרופאים אומרים לי, ושאולי אני צריך ניתוח. מצד שני אני חושש שהשבר נדיר ולכן יהיה קשה למצוא רופא שמנוסה בניתוח כזה אם זה באמת המצב. יש לי בדיקת emg עוד שלושה ימים אבל אולי כדאי לבקש mri? ומה דעתך באופן כללי? תודה מראש

שלום דוקטור! אני עשיתי המון בדיקות ללב עקב הרגשות מוזרות מאוד כגון: סחרחורת,כאבים בחזה,קושי לנשום, דופק מהיר ועוד. עכשיו לפי מד לחץ הדם שלי לא פעם ולא פעמיים יצא לי קצב לב לא סדיר! בבדיקת הולטר,בדיקת מאמץ אקג ואקו לב כל הבדיקות יצאו תקינות!! ואני עדיין מרגיש פעימות כפולות סחרחורות וזה ממש מלחיץ שאומרים שקצב לא סדיר יכול להוביל לדום לב. יש לציין שאני בן 18 ללא מחלות ידועות סובל מזה כבר הרבה זמן האם יש צורך בבדיקות נוספות כמו לופ רקורדר כי אני מרגיש את זה לא תמידי אלה מידיי פעם וזה ממש ממש מפריע לי ומה התופעה הזאת של פעימות כפולות ? ומה יכול לגרום לכך? בבקשה תענה בעינייניות דוקטור תודה רבה!!

אני בת 40 כבר מספר חודשים בעיקר בשעות הבוקר מרגישה דופק מהיר וחזק הגורם לי לחולשה ומחנק בגרון התופעה נמשכת כחצי שעה עברתי בדיקת מאמץ ,אקו-לב והתחברתי להולטר ללא ממצאים לאחרונה אני בודקת בעזרת לופ רקורדר והממצא הוא דופק מהיר של 120-130 ללא הפרעות קצב יש לי בעוד חודש תור לקרדיאולוג האם יש פה משהו המחייב דחיפות ? ממה התופעה נובעת? מה הסיכונים?

צריכה רק עצה אחת קטנה, כן או לא. האם להפסיק את הטיפול, כן או לא. כמעט 3 שנים מטופלת אצל מטפלת בדרמה ואומנות, cbtיסטית, הכל מהכל. יש לי חסך אם רציני, אני עם בטחון עצמי נמוך, אבל מצליחה מאוד בעבודה ובעמדה ניהולית, אולי יותר להגיד בעלת ערך עצמי נמוך מאוד. הרבה דברים טובים קרו לי בעקבות הטיפול, אבל הקשר ביני לבין המטפלת, שהוא חד צדדי גומר אותי, היא אומנם משתפת בקטנה ממש מחייה האישיים כי היא חושבת שעבורי זה טוב לפעמים, נותן לי תחושה של הדדיות. הצורך שלי לקבל ממנה חיזוקים ומילים טובות הוא הכרחי, אני אוהבת וצריכה לקבל ולשמוע מכל העולם, אבל ממנה בפרט, ואני עושה זאת בצניעות ועדינות. כלום לא מספיק לי, לא הגמישות שהיא עושה למעני, אם זה חיבוק בסוף פגישה כדי לתת לי תחושת בטחון, אם זה זמינות בווצאפ להתכתבות מינימליסטית ביותר בין הפגישות במידה ואני צריכה. ושוב.. כלום לא מספיק לי, אני צריכה אותה וממנה יותר, מתאכזבת ברגע ממנה, מתבאסת ממנה ברגע, מצפה מאוד ותמיד. וברור שהייתי רוצה שהיא תהיה החברה הכי טובה שלי, אחותי, אמא שלי, בת זוג שלי, הכל. אני יודעת שנכנסתי לה עמוק ללב, אבל אני מרגישה שאני נקרעת בתסכול ובאכזבה, מרגישה כבר אובססיבית משוגעת שכל היום חושבת עליה ומדמיינת שהיא שולחת לי הודעות ומתעניינת מיוזמתה בי. מה לעשות? אני בלופ שלא נגמר, שרק המחשבה מלסיים את הטיפול איתה קורעת אותי לגמרי. מה אני עושה?!

שלום פרופסור אלון, עברתי קוניזציה עקב HSIL: LEEP, 10*15mm. והרופא רשם עם שפה קדמית coarse aew + punctation. מה זה אומר? האם גם קוניזציה של 10*15mm זה הרבה?. תודה פרופסור.

שבת שלום דוקטור אליאן שמי מיתר בת 35 סובלת מאירועים של פעימות מוקדמות ועלייה בלחצי הדם והדופק תחושות של טרום עילפון ועוד תסמינים לאור המצב וכיוון שאני אמא לתאומים קטנים איני יכולה להרשות לעצמי להישאר במצב לא ברור ללא טיפול כאשר איני מרגישה טוב ומטפלת בדיוק בתאומים שאני לבדי ובעלי איננו באותו זמן לוקחת אספירין עקב tia שהופיע לאחר הלידה התגלה במקרה שיש לי מום לבבי ועברתי צנתור לב האם השתלת לופ ריקורדר באנשים צעירים הינו משהו שקורה לעיתים קרובות ? מה הסיכונים והחסרונות בהשתלה? האם תוכל להמליץ על בית חולים שמתמחה בפעולה זו ואפשר לסמוך על המעקב ? הוצע לי תל השומר ובלינסון אודה לעזרתך בברכה מיתר

היי, אנחנו זוג בני 27 נשואים 6 שנים עם 2 ילדים קצת רקע.. כשהכרנו בעלי היה הכי טוב שלי, ממש מטורף. אפילו היינו עושים מספר פעמים ביום כמו שצריך. לא היה לילה בלי לעשות פעמיים באותו לילה.. מאז עבר זמן ומין הסתם עם השנים זה פוחת אבל עדיין תמיד היה למו ממש כיף והייתי מסופקת. לאחרונה פתאום התחילו להיות פקשושים.. גמירה נורא מהירה ברמת האחרי 2 דקות או לפעמים פחות גם אם זה יום אחרי יום לעיתים פתאום נופל לו וצריך להעמיד מחדש ותהליך (לפעמים זה קורה גם כמה פעמים באקט אחד ) וכשעומד אז עד שזה קורה הוא גומר גם מאוד מאןד מהר ולא מחכה על זה כדי שלא ייפול שוב אני מאוד מאוד פתוחה איתו ודיברנו בצורה של רוגע ללא שפיטה ושאלתי אפם זה אני או איך אני יכולה לעזור בנוגע לנפילה של האיבר הוא טוען שהוא בלחץ (היו לנו כבר כמה מקרים כאלה של לחץ ולקח לו המון המון זמן להשתחרר מזה ) הוא אפילו נלחץ להביא קונדום או איזה אפילו אסור לשניה לשנות תנוחה כי הוא בחרדה שאם הוא יוציא זה ייפול.. זה נהיה סיוט (מאמינה שבשבילו יותר) אבל ממש אני מרגישה לא מסופקת ובלי יכולת לשלוט על זה גם נורא פגועה. אני מנסה לא להראות לו ולתמוך בו ולהיות שם בשבילו ושיחות וסבלנות אבל אני מרגישה שקצת קצת נמאס לי.. האם יש משהו או איזן עזרה רפואית לזה? ראיתי שהוא כבר מחפש ויאגרה וכל מיני תרסיסים מוזרים באינטרנט וניכר שהמצב משפיע עליו. האם זה הכרחי?

שלום נשלחתי לעשות לופ רקורד ללב וקיבלתי שקית עם עיגולים לבנים שאליהם מחברים את החוטים של המכשיר (אלקטרודות עגולות) רשום שהם נקראים skintact ויש לי 2 שאלות לגבם 1. כמה זמן אפשר להיות עם המדבקות על הגוף לפני שצריך להחליף , צריך להחליף כל יום או שניתן להיות כמה ימים על הגוף? כי היה לי איזה 3 ימים שלא הורדתי אותם ורציתי לדעת אם הייתה הפרעת קצב באותו זמן האם היא נקלטה או שלא בגלל שהג׳ל שלהם התייבש? 2. רשום על השקית לשימוש עד 7 ימים מהפתיחה בציור כזה האם זה נכון? העיגולים סגורים בפלסטיק אשמח למענה תודה

היי שלום, אשמח לעזרה עם מישהו קורא.. אני נמצא קצת בתסובכת עם המחשבות שלי.. האמת שגם קצת במודע. כבר תקופה שאני חש מחשבות טורדניות שצריך לעשות דברים בצורה מסויימת כי אם לא יקרה משהו רע.. היה לי עניין עם מחשבה טורדנית לפני 4 שנים בערך שמנעה ממני נסיעה ברכב והגבילה אותי ממש .. ולקחתי טיפול קוגנטיבי התנהגותי וזה באמת עזר לי ונתן לי כלים והבנה . גם מיינדפולנס היה שם ובאמת נכנסה המון מודעות לעניין. לפני משהו כמו שנה התחלתי להרגיש עוד כל מיני מחשבות טורדניות לאחר שהחלמתי מהקודמת .. לדוגמה עם שטיפת ידיים הרבה פעמים.. או שצריך לעשות דברים בצורה מסויימת כי אם לא יקרה משהו רע ליקרים לי .. או לעשות פעולות בצורה של 3 פעמים את אותה פעולה ועוד כל מיני... אני מודע לעניין שאלה מחשבות טורדניות ורוצה להפסיק עם זה ומבין שצריך להפסיק עם זה במכה אחת ותמיד דוחה את העניין .. בחרתי לכתוב פה כי נתקלתי בבעיה .. אני התחלתי לעשות סידור בארון בגדים לחורף.. ותוך כדי הסידור שהוצאתי את כל הבגדים מהארון התחלתי להסתבך עם המחשבות שלי.. חושב שצריך לנקות בסדר מסויים ושנגיד מדף אחד ניקיתי לפני שניקיתי את השני ושצריך לנקות עוד פעם מהתחלה כי לא עשיתי בסדר מסויים כי אם אני לא אנקה ככה אז מפחד שיקרה משהו רע .. וגם לא מצליח פשוט לסדר כי גם בא לי רצון של כאילו להמשיך עם המחשבות עד שאני אשים לזה סוף במכה וזה פשוט מעקב אותי . כאילן להיכנע להם עד שאשים לזה סטופ.. אני יכל לסדר ועוד פעם זה לא הסתדר לי בראש ופשוט זה לופ שלא נגמר ... כל החדר שלי בלאגן כבר שבועיים מנקה את הארון למרות שהוא כבר נקי ואני לא מצליח להשתלט על זה ולקבל החלטה בעניין המחשבות שלי שמשגעות אותי והבגדים בחוץ ופשוט לא מכניס אותם... יודע שזה נשמע מאוד מוזר אבל זה המצב איתי ועם המחשבות שלי עכשיו... תודה על כל עזרה

שלום. הנכדה שלי בת שנתיים ו 4 חודשים, ילדה מלאה בשמחת חיים, מוקפת באהבה ודעתנית גדולה. יש לה 2 אמהות, שתיהן עובדות והילדה נמצאת במסגרת גן עד 15:30. השינוי בהתנהגות שלה נכון לגן, לבית, לבילוי אצל סבא וסבתא ובכל מקום. בתקופה האחרונה היא מתנהגת כך שקשה מאוד לקבל ממנה שיתוף פעולה (מתעקשת להוריד את הבגדים לפני היציאה מהבית ו/או שמסרבת להתלבש למרות שנותנים לה לפחות 2 בחירות, מסרבת בכל תוקף להיחגר בחגורת בטיחות ונכנסת להתקף של צרחות ובכי שיכולים להימשך זמן רב מאוד ולהימשך כל הנסיעה כשהיא לא מאפשרת בשום אופן לשום מחווה או נסיון להסב את תשומת ליבה למשהו אחר, בנוסף כשלא מאפשרים לה לעשות משהו שלרוב עלול להיות מסוכן עבורה או כשלא נותנים לה חפצים שאחרים משתמשים בהם באותו רגע נניח צעצוע בגן שבדיוק ילד אחר משחק בו) היא משטתחת, פורצת בבכי הסטרי ולא מאפשרת לנחם אותה, לא בחיבוק, לא בנסיון להסב את תשומת ליבה למשהו אחר, פשוט ננעלת ונכנסת לתוך לופ שקשה לה לצאת ממנו. כדאי לציין שהיא חווה עיכוב בהתפתחות הדיבור. היא מבינה כל מה שמדברים איתה ומדברת עם אוצר מילים שהיה מצופה בגיל הזה, שיהיה עשיר הרבה יותר (היא נמצאת בטיפול אצל קלינאית תקשורת שרואה התקדמות אבל עדיין ביחס לילדים בגילה, מורגש עיכוב). התסכול מההתנהגות שלה גדול מאוד במיוחד בגלל חוסר האונים כשהיא לא מאפשרת גישה אליה

היי שבועיים לא ישן טוב לקחתי אסיול 5 מג יום אחד אמביאן יום שני פחד מהתמכרות עכשיו אחרי 7 ימים לא לקחתי כלום ולא נרדמתי בכלל מה עושים ? לופ חרדתי של לא להירדם מפחד לא לישון ולא להתמכר לכדורים מצד שני

שלום רב, בת 35 ללא ילדים. בשנת 2015 עברתי לופ בעקבות cin 2-3 בניתוח - cin 2-3 less 0.1cm margi+crypt ecc Sq epith cin 2-3 Hpv 16 חיובי מ2016 מאז הניתוח במעקב כל 3 חודשים קולפוסקופיה+פאפ+ביופסיה. בחצי שנה האחרונה נמצאת בטיפולי פוריות להריון ראשון. מקבלת הורמונים (גונל ו אוביטרל) אמורה להתחיל ivf לאחר מספר סבבים של הזרעה. כרגע אחרי הזרעה, ממתינה לראות אם אקבל מחזור. בבדיקות שבוצעו בשנה האחרונה במסגרת מעקב צוואר הרחם pap ascusX3 Cx bx no cin. הומלץ שאפסיק טיפולי פוריות ואעבור ניתוח קוניזציה חוזר, אני יודעת שהסיכונים להפלה ותפרים בצוואר הרחם עולים משמעותית לאחר ניתוח כזה במידה ונכנסים להריון, בנוסף עליי להמתין כחצי שנה עד שאוכל לחזור לטיפולי הפוריות לפי מה שנאמר לי. האם יש צורך בניתוח חוזר כרגע? מה משמעות תוצאות הבדיקות בשנה האחרונה? ייתכן שהתפתח סרטן? האם ניתן לדחות מעט את הניתוח ולבצעו לאחר שאכנס להריון או אלד? תודה!

שלום, אני חולת קרוהן בהריון חודש שישי. מתחילת ההריון אני נותחתי לניקוז אבצסס פרי אנאלי. בניתוח נצפתה פיסטולה בשעה 5. אז אני עם וואזל לופ לניקוז הפיסטולה ומניעה חוזרת של האבצסס בזמן ההריון. אני לא מטופלת למחלת הקרוהן, נוטלת לסירוגין פלגיל אשר מקל על ההפרשות (כעת מתחילה שבוע 3 תחת פלגיל). בימים האחרונים כמעט ואין הפרשה מהסיטון אבל יש כאב פנימי ואי נוחות. לעיתים אני מורחת גל מאלחש ועכשיו הרגשתי בזמן מריחה פנימית שיש סוג של עיבוי פנימי כמה סנטימטרים מעל הסוגר החיצוני של פי הטבעת בקיר האחורי. מה יכול להעיד עיבוי שכזה? האם זה יכול להיות דלקת מקומית בשריר שתחלוף מלבד? בגלל המצב הבריאותי שלי ומשבר הקורונה במדינה אין מרפאות ואני חוששת ללכת למיון להיבדק. אשמח להשערות מה העיבוי שאני מרגישה יכול להיות ואיך אפשר זמנית עד שיחזרו לקבל במרפאה להקל על הרגישות באזור. אני מבינה את המגבלה לענות ללא בדיקה פיזיקלית אבל אשמח לתשובה

אני סובלת מהתקפי חרדה וחרדה קיצוניים מאוד. עשיתי בדיקות לב (הולטר, אקג, בדיקות דם מקיפות, לופ רקורדר ואקו לב) והכל יצא תקין. אבל עשיתי אותן לפני שנה בדיוק. האם יש צורך לחזור עליהן שוב ? (אני מטפלת בחרדה כרגע אבל חשוב לי לדעת בפן הקרדיולוגי)

היי, אני בת 28. תמיד היתי מלאה. ניסיתי מלא דיאטות שלא צלחו עד שקלטתי שזה לא העיניין. אני חושבת שאני סובלת מאכילה ריגשית. כפיתית אפשר לומר. עברתי ועדיין עוברות משברים רבים בחיים והאוכל תמיד היווה מקום של נחמה. שמתי לב שכשאני עצובה אני אוכלת כשעצבנית אוכלת כשמחה אוכלת כשלחוצה אוכלת.. אני מרגישה שאני לא מצליחה להתמודד עם רגשות שאני חווה. שאני לא מצליחה להכיל אותם והם הסיבה שאני בורחת לאוכל. זה בא לידי ביטוי בהתקפי אכילה.. וכמה שאני מנסה להפסיק אני לא מצליחה. ואחכ אוכלת את הלב על כמות המזון שדחפתי אל תוך הגוף ופשוט בא לי למות.(אגב ניסיתי לא פעם להקיא אך לא מצליחה. זו חוויה שמרתיעה אותי מידיי.) אני מרגישה צמש ממש רע. כמו בתוך לופ. כדור שלג כזה שאני לא מצליחה לעצור. כי כשרע אני אוכלת ואוכלת ואז עוד יותר רע לי בגלל הריגשות אשמה לכמה שמנה אני ואיך לא מצליחה לסתום את הפה.... השאלה אם אפשר ואיך מטפלים בבעיה הזאת? כי ברור שדיאטה זה לא הכתובת.. ואני כן רוצה לרדת במשקל זה דבר שממש מטריד אותי ומעסיק אותי יום יום

שלום אני בן 48. לפני 28 שנה בצבא החלו לי פעימות מוקדמות עברתי בירור הכל תקין ולמדתי לחיות עם זה היו לי גם APBS וגם VPBS שנים כמעט בלי ושנים עם אפילו 5 בממוצע בדקה. ב 10 השנים האחרונות היה לי שקט עם פעימות מוקדמות בודדות בשבוע. לפני כשבועיים הייתי עצבני ורבתי עם מישהו והיה קצת כאב בחזה ומאז הופיעו המון פעימות מוקדמות וזה לא חלף כבר שבועיים למרות שכבר למחרת נרגעתי. לופ ריקורדר השבוע כמה שידורים ויש ריבוי APBS ו VPBS לפעמים אפילו 6-8 בדקה. כמו כן בחלק קטן מהשידורים הופיעו טריגמניות וקוודרימניות חדריות (רצפים של 3-4 ) אבל בדופק לא מהיר. אקו לב לפני שנתיים תקין. רציתי לשאול. האם VPBS עם טריגמניות ורביעיות הוא מסוכן או שכמו בעבר אפשר להמשיך בלי שום טיפול? תודה

שלום רב, בת 33. 4 שנים לאחר סרטן שד הורמונלי, ללא בלוטות, עברתי למפקטומי והקרנות. מטופלת בטמוקסיפן מאז, ועד לפני 8 חודשים גם בדקפפטיל. לאחרונה מאוד קשה לי להתמודד עם תופעות הלוואי של הטמוקסיפן. בעיקר עם הדיכאון, פוליפים ברחם, צ'יסטות בשחלות. מרגיש לי מן לופ כזה שלא נגמר וגם לא יגמר. בכל אופן, האונקולוגית הציעה שאעבור לרלוקסיפן. השאלה שלי היא, האם יש מספיק מחקרים על היעילות של הרלוקסיפן בסרטן שד? בנוסף, קראתי באינטרנט שהתרופה בכלל ניתנת לנשים בגיל המעבר. ואני עדיין בגיל הפוריות.

רגש ולכן אכילה רגשית היא לופ שלא נגמר. אבל עובדה שאחרי שאני אוכל הרגש כן נעלם לי. וזה בדיוק למה אני אוכל. אז בעצם הבעיה היחידה היא ההשמנה שבאה עם זה? לא העובדה שהאוכל "לא פותר רגש". כי עובדה שהוא כן.

אכילה קשים שבאים בבומים. אני מוצא שהדרך היחידה שלי להפסיק אותם היא איכשהוא למצוא דרך שאני לא נהנה מהם יותר. הבעיה היא שלא משנה כמה אני מנסה ומנסה לא לאהוב את הרגע שאני אוכל מתוך רגש,זה לא עובד. אפילו בדיעבד,אחרי ההתקף אני לא יכול לסתור בראש שלי,שאני לא נהנה בזמן ההתפף,במיוחד בהתחלה שלו. אז אני כן לא אוהב את איך שאני מרגיש אחכ מבחינה פיזית עם ההתקף,וזה שזה כבד לי בבטן,ואני גם מבין שהאוכל מרגיע (והוא באמת מרגיע) אותי ,אבל אז זה לופ שלא נגמר אחרי שמשתחרר קצת אוכל בבטן ושוב אני רוצה לאכול. תודה אבל ברגע האכילה עצמה ,כמו שכתבתי,אני פשוט נהנה וזה מרגיע אותי ממש במיוחד בהתחלה של הביסים הראשונים של האוכל. האם הדרך היחידה שלי להפסיק היא לחשוב על כמה זה לא נעים לי אחרי ההתקף וזה שהאוכל רק מרגיע אבל לא פתר את הרגש,ולקבל את העובדה שבאכילה הראשונה של ההתקף זה באמת כיף ומרגיע אותי?

אילנה שלום, כנראה שלא חודדו החושים הלא מודעים שלי, האינטואיטיביים על מנת להתנווט אל הגברים שהם נכונים לי. מוצאת את עצמי דווקא יוצאת ומנסה ליצור קשר עם גברים שמציעים כנראה יחס גופני מיידי, ממגע חלקי ועד מין. זה הכי לא מי שאני אני דווקא נחפשת את הקשר הרגשי שמעולם לא היה לי.. זה לופ שחוזר על עצמו ולכן מעולם לא הייתה לי זוגיות ולא מין הזמן טס.. ו..אני בתולה פתאום זה הפך לנורא ואים מצד החברה ואני כבר חוששת שאם כבר אמצא מישהו כלבבי זה יהווה מחסום ירתיע אותו ויברח כי בתולה זה דבר מפחיד גברים?? ואלי גם זה סמל שמשהו דפוק איתי כי לא הייתי בזוגיות. אני יודעת שיש זוגות שלא מקיימים יחסים אבל אצלי אפילו זה לא היה כי הם כל כך שרוטים ואין טעם לשהות או לנסות להיות עם מישהו שנוגע בי וזה לא נעים לי ומעבר לכך נראה לי אידיוט. מה עושים אילנה??? מוכרחה לציין שאני כבר מתנזרת מכל דייט זה גורם לי לפתע לבחילה הבטן מתהפכת זה מכניס אותי ללחץ.. אולי עקב המגעים שהיו בבדייטים הקודמים זה נתפס דבר שלילי וכבר לא רוצה חבר.. טוב לי עם עצמי.. פתאום אחרי התנזרות מדייטים של עשור + אני רוצה חבר רוצה להאמין שאני מפסידה ויש דברים טובים אך שוב היה לי דייט ואותו סיפור.. ניסה לנשק בזמן שישבנו בפאב והרגשתי את כל הרוק שלו על היד שלי כשהדפתי אותו.. ואז שאל אף פעם לא היית עם גבר? למחרת ניסה ליזום דייט ולא רציתי ( קצת פחדתי) אך גם לא היה לי כח נפשי. שאל כמה חברים היו וכמה זמן? וכשעניתי מה זה משנה אמר שלא משנה ונעלם... למה זה מגיע לי? את חושבת שרצה מין או שאולי אני הדפוקה ולא בשלה להיות עם גברים? מצד שני קשה לי אילנה לספק צרכיהם.. אני כל כך רגישה וכל כך צריכה לדעת שהגבר הוא שלי... יש לך כמה טיפים לסינון? ואיך מתגברים על פרידה או דחייה? אפילו הדייט המטופש הזה עיער אותי ובכיתי.. ראבק אני כבר בגילאי ה-30 ועוד לא הייתי בזוגיות נורמלית.

לי כמה שאלות ברשותך... אני נמצאת בארה"ב, אובחנתי כי יש לי cin 2 וhpv high risk היה אמור לי להיות היום ניתוח LEEP והגעתי למרפאה הקטנה (שעושה את זה בלי ביטוח רפואי), אבל האחות המתמחה אמרה לי שהאיזור שהיא צריכה להוריד עם הליפ הוא גדול מדי בשביל רק ליפ וכנראה צריך גם לייזר.. היא לא ידעה להגיד לי אם האיזור גדל ככה בחודש ימים (מאז שהזמינו אותי ללופ) בגלל שמישהי אחרת עשתה את האבחנה.. שאלתי היא- מה זאת אומרת האיזור גדול מדי בשביל לעשות LOOP ? לא נתקלתי בשום מקרה כזה באינטרנט, והאחות לא בדיוק הסבירה לי מה קורה.. וזה עוד יותר מלחיץ ! כתוב cin 2 with cervical neck involment והיא אמרה שיש לי נגעים בכל 4 הפינות של צוואר הרחם.. אני בת 27, רוצה מאוד להביא ילדים, מה הסיכוי שזה סרטני כעת? אולי התפתח מהר מאוד? אין לי ביטוח רפואי, והניתוח עולה 6000דולר !! אני שוקלת לטוס לארץ חודש הבא ולעשות את הניתוח בארץ, האם מספיק כל הטפסים שיש לי עם כל הבדיקות או שבארץ גם יצטרכו לעשות שוב ביופסיה וקולופוסקופיה ?(אני פשוט לא רוצה לחכות יותר מדי חודשים..) תודה על תשובתך מראש !!

כתבתי פה כבר בעבר, אבל אפתח ב"רקע" שאולי נחוץ להבנת המקרה - אני סובל מאוד מ-OCD שתכניו בין היתר - פחדי אובדן קיום(ממשי) ואובדן זהות. הביסקסואליות שלי משחקת תפקיד משמעותי בתוך פחדי אובדן הזהות - שכן כל תחושת משיכה כלפי מין אחד נתפסת אצלי כ"מסכנת" משיכה כלפי המין האחר. ההפרעה האובססיבית בכללה גרמה לי לסבל רב, אובדן משקל, טריכוטילומאניה, דיכאון, התקפי חרדה וחוסר תקשורת. אני מטופל כבר יותר משנה בטיפול המשלב פסיכולוגיה(פגישות שבועיות אישיות) ופסיכיאטריה(נוטל כדורים באופן יום-יומי). בגדול? אני מאז ומתמיד נמשך מאוד לשני המינים. כבר כמה חודשים שיש לי בת זוג. אני אוהב אותה ונמשך אליה מאוד, הבעיה - אני חושב ששילוב של ההפרעה ממנה אני סובל ושל תופעת לוואי מעכבת שפיכה של התרופה שאני נוטל, הם שמפריעים לי לתפקד עמה מינית. כשאני עוד לבוש וממוקד בגופה ובמגע איתה הזקפה מתרחשת ללא בעיות, אך כשהרוכסן נפתח - שם מתחיל ה"מבחן". כשהגענו לשם הזקפה החלה לרדת, וגם לאחר שחזרה לקח לי יותר מחצי שעה להגיע לאורגזמה. (כשאני מאונן לבד יכול לקחת לי זמן דומה להגיע לאורגזמה - לכן אני בטוח שחלק מהבעיה היא בכדורים, הרי כשאני עם עצמי אני הרבה פחות חרד). בעיות הזקפה ועיכוב השפיכה מכניסים אותי לעוד יותר חרדה - כך נוצר "לופ" אינסופי. (לצורך העניין - רק אוסיף שכשאני צופה בפורנו בו מוצגות נשים אין לי בעיה להגיע לאורגזמה) אגב, עוד דבר שקורה בין אם באוננות לבד ובין אם במגע עם פרטנר/ית - אני יכול ברגע אחד לאבד את כל העוררות המינית, ולוקח לי זמן רב לשחזר אותה. תוהה אם גם זו עשויה להיות תופעת לוואי של התרופה, או שמא תופעה שקשורה באופן ישיר לחרדה(או שילוב, כאמור). אני מתוסכל, נואש, ובעיקר מפחד. איך אפשר לשפר את המצב?? שכחתי רק לציין - בן 19.