תוצאות חיפוש עבור מדרסים

שינויים ארתריטיים כוללים 5 אלמנטים: 1. היצרות המרווח המפרקי 2. סמיכות יתר של העצם הסובכונדרלית( העצם שמתחת לסחוס) 3. אי סדירות של העצם הסובכונדרלית 4. יצירה של אוסטאופיטים( זיזי עצם משולי המפרק) 5... הופעה של ציסטות בעצם הטיפול נגזר מחומרת הבעיה. הטיפול היחיד היעיל מכל הוא ירידה במשקל . טיפולם נוספים הנם : התאמת אורח חיים, חיזוק שרירים, תרופות נגד דלקת, תרופות המשנות את מהלך המחלה, מתן זריקות תוך מפרקיות של היאלורונן, מתן זריקות תוך מפרקיות של סטרואידים, שינוי אופן פיזור העומסים על הברך( מדרסים או אפוסתרפיה) ועוד

שלום רב סיבות לכאבים בירך יכולים להיות רבים מאוד , ניתן להתעדכן בבלוג באתר www.DrBender.Co.il באופן כללי כאבים באזור מפרק הירך יכולים , להיות כאבים מוקרנים מהגב, כאבים מוקרנים מהאגן(בעיות גניקולוגיות) , יכולים הם להיות עקב בעיה במפרקי הירך עצמם(כגון שחיקה,קרע בלברום, תסמונת תפס FAI ) ויכולים להיות סיבות רבות אחרות כדוגמת בקע מפשעתי או פמורלי, או דלקות שונות סביב המפרק כאבים סביב מפרק הירך יכולים להיות כתוצאה משחיקה של מפרק הירך, צילומי אגן ומפרק הירך יכולים להראות היצרות של סדק מפרק כביטוי לשחיקה של הירך – Narrowing of joint Space. כאבים במפשעה הם אופייניים מאוד לשחיקה של המפרק , אך עם זאת יכולים גם להיות כאבים במפשעה בגלל סיבות רבות אחרות כגון בקע מפשעתי או כאב מוקרן מהגב או האגן עצמו בבדיקה פיסיקלית ניתן להתרשם מהגבלה בתנועות הירך וקיצור של הרגל לרוב, חשוב לציין שבעמידה אם יש עקמת בגב או אנכיות של הגב יכול קיצור זה לא לבוא לידי ביטוי . שחיקה של מפרק הירך לרוב מקרינה עד לברך, כאבים לאורך הרגל לרוב הם מהגב, אין דבר אחד או בעיה אחת שוללת את הבעיה האחרת ולרוב שתי הבעיות קיימות הן שחיקה של מפרק הירך והן בעיות גב כאבי גב יכולים להקרין לרגליים, לעיתים אין כאבי גב רק כאבים בגפיים או בעכוז, יכול זה ליצור כאבים ברגליים כבדות, קושי ללכת , כאבים לאורך הרגליים כאבים בירך(לעיתים מפורש ככאבים ממפרק הירך), כאבים בברך , זרמים ברגליים נימול , כאבים עד כפות הרגליים או רק בשוק ישנן מספר סיבות לכאבים סביב מפרק ירך, התנגשות של עצם הירך לאחת מעצמות האגן נקראת Ischiofemoral impingement syndrome , תפס איסכיופמורלי , המרחק בין האיסכיום לטרוכנטר הקטן המצוי בירך אמור להיות כ 20 מ"מ , לעיתים המרחק לא נשמר וגורם לחיכוך , דבר זה יוצר שינויים בשרירי הקואדריצפס. לרוב המצב הוא לאחר ניתוח או טראומה, אך תוארו גם מקרים ללא כל זאת. לרוב הטיפול הוא טיפול שמרני תפס אחר אשר יכול להיות סביב האגן הינו מציטוטים קודמים- תסמונת FAI תפס/התנגשות/צביטה או מה שנקרה Femoraloacetabular Impingement syndrome) FAI.( FAI הינה הפרעה/חיכוך לא תקין הנוצר בין עצם הירך לעצם האגן כתוצאה מאנטומיה לא תקינה בחולים מסוימים ראש הירך אינו מותאם לעצם האגן, דבר זה גורם למגע לא תקין בין צוואר הירך לעצם האגן בתנועות מפרק הירך המגע הלא תקין הזה עם הזמן יכול לגרום לפגיעה במעטפת מפרק הירך הנקראת לברום ולפגיעה בסחוס הפגיעה בלברום ובסחוס יכולה להתקדם לשינויים שחיקתיים של מפרק הירך FAI יכול לתת כאבים וקליקים באזור מפרק הירך בדרך כלל באזור המפשעה, ירך ישנם שני סוגים של FAI , Cam Impingement Pincer Impingement הסוג הכי שכיח הוא הופעת שני הסוגים יחדיו בחולה אחד בבדיקה גופנית ניתן להתרשם מהגבלה בתנועות המפרק ,ניתן לבצע בנוסף בחינה מסוימת היכולה לעורר את הכאב בירך באם יש חשד לקרע של הלברום ובאם מתכננים התערבות ניתוחית יש הצדקה לביצוע MRI ניתן לגלות קרעים בלברום ב MRI , אך בדיקת הזהב הינו הזרקה של חומר ניגוד יחד עם חומר הרדמה למפרק חומר ההרדמה המוזרק לירך יכול לשכך את הכאבים במפרק הירך ועל ידי כך לתת אינדיקציה שמקור הכאבים הינו מפרק הירך ולא כאב מוקרן לדוגמא מהגב בברכה ד"ר בנימין בנדר www.DrBender.Co.il

יש עוד כמה אפשרויות ששוה לבדוק: 1 ) נטילת תרופות להורדת כולסטרול יכולות לגרום לזה 2) אי ספיקה של הורידים העמוקים גם [ 3) בעיה בדיסק בחלק הגבוה יותר של עמוד השדרה ( עמ"ש גבי ) -בד"כ בודקים רק עמ"ש מותני בכאבי רגליים ולעיתים מקור הכאב בדיסקים בחלק גבוה יותר של עמוד השדרה 4 ) כפות רגליים שטוחות -מעמיסות על השוקיים ואז במנוחה בסוף היום זה כואב=>מדרסים 5 ) חסר במינרלים מסוימים כמו אבץ או מגנזיום =>ניתן לגלות בבדיקות דם בינתיים אתה יכול לנסות כדור טבעי בשם MSM ו/או מי טוניק לפני השינה - זה הרבה פעמים עוזר ( בהנחה שהכל תקין וזה כאב שרירי). תרגיש טוב ובהצלחה

שלום רב ככל הנראה מדובר בדלקת PLANTAR FASCITIS, או דורבן בעברית. ממליץ על פיזיותרפיה בקופת חולים, מתיחות של הפציה, ומדרסים. בברכת רפואה שלמה ד"ר אלון בורג DR.ALON-BURG.CO.IL

זה נשמע לי כמו דלקת באיזור מערכת העצבים בכריות כפות הרגליים (נקרא גם נאורומה על שם מורטון). ראי את הלינק הבא ותראי אם זה מתאים לתיאור. ולא - לפעמים יש דלקת באיזור שורשי כפות הרגליים - נקרא מטטרסלגיה. בשני המקרים מדרסים מאד עוזרים. http://www.podiatrychannel.com/mortonneuroma/ http://www.foot.com/info/cond_metatarsalgia.jsp

שלום רב הטיפול הראשוני בכאבים בכריות כף הרגל (מטטרסלגיה) הינו מדרסים להורדת העומס מאיזורי הכאב ופיזיותרפיה. במידה והכאבים ממשיכים ישנו טיפול ניתוחי יעיל וקל יחסית. בברכת רפואה שלמה ד"ר אלון בורג DR.ALON-BURG.CO.IL

מימי שלום. נשמע שאת סובלת מפאסאיטיס פלאנטארית. קראי את המאמר המצורף אם עדיין יש שאלות אשמח לענות. ברכה - דר' טיטיון. אבחון וטיפול במחלת החיתולית הכפית (Plantar Fasciitis ) – " דורבן". יחזקאל טיטיון*, מוטי קסטנר, אברהם בכר, משה סלעי. המחלקה האורטופדית, השירות לכירורגית קרסול וכף הרגל*, מרכז רפואי רבין, קמפוס בילינסון, הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב, פתח תקווה מבוא חולים רבים פונים למרפאת רופא המשפחה, אורתופד, ראומאטולוג או פודיאטר, בשל כאבים באזור התחתון של העקב. תלונה זו שכיחה מאוד והמחלה יכולה להופיע מגיל ילדות ועד גיל קשיש, אם כי שכיח יותר שהמחלה מופיעה בנשים בגיל העמידה ובגברים העוסקים בספורט ריצה. השכיחות של המחלה היא כ – 10% באוכלוסיה הכללית וכ – 10 % מהעוסקים בספורט ריצה [1,2]. שמות רבים ניתנו למחלה כולל: מחלת החיתולית הכפית (PLANTAR FASCIITIS), עקב אצן (JOGGER’S HEEL), עקב טניס (TENNIS HEEL), עקב שוטר (POLICEMAN’S HEEL) , עקב זיבה (GONORRHOEAL HEEL). כינוי עברי עממי למחלה הוא "דורבן" על שם הזיז הגרמי שנראה לעיתים בצילומי הרנטגן של החולים במחלה. ריבוי השמות והכינויים נובע מהבנה לקויה של הרופאים המטפלים, לגבי מקור המחלה וסיבת הכאב [2]. סיבת הכאב היא ככל הנראה, ניוון (Degeneration ) של קולאגן (אליה מתייחסים לעיתים בטעות כ-"דלקת כרונית") באזור מוצא החיתולית הכפית (Plantar Facia ) בגבשושית התיכונה של עצם העקב. באזור ניוון הקולגן רואים איבוד של המשכיות הקולאגן, עם עליה בכמות הרקמה החיבורית והוואסקולאריות באזור, עם נוכחות מוגברת של פיברובלסטים, ללא נוכחות מוגברת של תאי דלקת הנצפים בתהליך דלקתי. סיבת הניוון היא קרעים זעירים חוזרים ונשנים של החיתולית הכפית, הנגרמים בקצב מהיר יותר מיכולת הריפוי המקומי של הגוף [3] (תמונה 1). תפקיד הרופא המטפל בחולה הסובל מהמחלה, הוא אבחון נכון של הבעיה וטיפול בהתאם. בטיפול המתחיל מוקדם או בסמיכות להופעת התסמינים, רוב החולים עשויים להבריא תוך כ- 6 שבועות [4]. על הרופא להביא בחשבון את העובדה, שאמנם מחלת החיתולית הכפית היא הסיבה השכיחה לכאבים באזור התחתון של העקב, אך יש לשלול בעיות אחרות העלולות לגרום לכאבים דומים. גורמי המחלה לחיתולית הכפית תפקיד חשוב בשמירת תפקוד הקשת האורכית הפנימית בכף הרגל (תמונה 2). קרע ספונטאני או מכוון (בניתוח) של החיתולית הנ"ל, יגרום לצניחת הקשת האורכית הפנימית ולהשטחת כף הרגל ולעיתים גם לכאבים בעקבות כך בקשת האורכית החיצונית של כף הרגל [5,6]. מוצא החיתולית ברובו מהגבשושית התיכונית של עצם העקב במשטחה הכפי. המבנה מתפרש בצורת מניפה קדימה ומתחבר דרך מספר שרוולים, במספר תאחיזות, בכיוון הכפי של המפרקים בין ראשי עצמות המסרק לבסיסי הגלילים המקורבים של הבהנות ולאזור מעטפת הגידים המכופפים שם (ציור 1). במהלך מחזור ההליכה, בכל צעד בשלב הדריכה המלאה (STANCE) קיימת מתיחה של החיתולית הכפית. יש מצבים בהם המתיחה החוזרת הנ"ל עלולה לגרום לקרעים זעירים בחיתולית ולתופעת הניוון שתוארה קודם (ציור 2) [7]. ביאופסיה מאזור זה מראה שגשוג של פיברובלאסטים ורקמה גרגירמתית (granulomatous) כרונית [2,7], כמו כן ניתן לראות הבדל בעובי החיתולית בין חיתולית בריאה כ- 3 ממ' עובי גבי-כפי, לעומת עד 15 ממ' במחלת החיתולית הכפית במצבה הקשה [7]. מצבים הגורמים להגבלה בכיפוף גבי (DORSIFLEXION) של כף הרגל כמו מצב בו יש קיצור של גיד האכילס, גורמים לעומס יתר לחיתולית הכפית. במצב בו קיימת מחלת החיתולית הכפית, יש נטייה של כף הרגל להיות בכיפוף כפי בזמן מנוחה, דבר המקל על המתח באותה חיתולית ומקל על הכאב. במשך זמן המנוחה, החיתולית הרפויה מתכווצת יחסית. בקימה מהמנוחה או משנת לילה יש הפעלת מתח על החיתולית המכווצת והכאבים מוחמרים שוב [8,9]. המבנה של העור והשומן התת עורי באזור העקב מותאם לבלימת זעזועים ומניעת שחיקה. העור בסוליית כף הרגל הוא עבה יותר מהעור במקומות אחרים בגוף והוא בנוי בצורת חלת דבש של מחיצות פיברובלאסטית המחוברות אחת לשניה. בין העור לעצם העקב כלואות בועיות השומן התת עורי באזור. מבנה זה משמש כבולם זעזועים בזמן פגיעת העקב בקרקע, בזמן מחזור ההליכה (HEEL STRIKE). עובי שכבות השומן התת עורי בגוף יורד בגיל העמידה, לכן העומס באזור העקב גדול יותר לאחר גיל 40 ושכיחות הכאבים באזור עולה עם הגיל [10]. מהו ה"דורבן"? לעיתים נראה בצילום רנטגן של עקב החולים הסובלים ממחלת החיתולית הכפית זיז גרמי ( תמונה 1) שזהו גבשושית גרמית שהיא הארכה של הגבשושית הכפית של עצם העקב. זיז כזה ניתן לראות ב- 15%-25% מהאוכלוסיה הכללית, גם בבריאים שלא סובלים ממחלת החיתולית הכפית. שכיחות ההופעה הרנטגנית של הזיז עולה עם הגיל והמשקל [11,12]. הזיז הגרמי או ה"דורבן" אינו קשור לחיתולית הכפית כי אם לגיד מכופף הבוהנות הקצר (FLEXOR DIGITORUM BREVIS) ולכן קיים גם היום ויכוח לגבי הקשר בין מחלת החיתולית הכפית לנוכחות רנטגנית של "דורבן" [13]. קיים קשר נסיבתי, מאחר וניתן לראות שב- 50% מחולי מחלת החיתולית הכפית, קיים זיז גרמי כזה בצילום רנטגן של העקב. יתכן שבמצב שקיימת מחלת החיתולית הכפית קשה עם התעבות משמעותית של החיתולית הכפית, אזי נוכחות של "דורבן" מחמירה את מחלת החיתולית בשל חיכוך מקומי של החיתולית עם אותו זיז גרמי [2]. אבחנה אבחון מחלת החיתולית הכפית מבוצע בעזרת ראיון רפואי ובדיקה גופנית. בדיקות מעבדה והדמיה יש לבצע רק במידה והאבחנה אינה ברורה ויש צורך לשלול גורם אחר לכאב. החולה מתאר כאב באזור הגבשושית התיכונה של עצם העקב. הכאב המתואר קשה יותר בצעדים הראשונים, לאחר מנוחה ממושכת או שנת לילה. לעיתים הכאב קשה עד כדי כך, שהחולה יכול לדרוך רק על קדמת כף הרגל בצעדיו הראשונים בבוקר. לאחר מספר צעדים הכאב פוחת. הכאב הקשה בבוקר שמשתפר בהמשך, אופייני למחלת החיתולית הכפית. כאב שמחמיר בהליכה או במאמץ אופייני יותר לשבר מאמץ בעצם העקב או לכאב על רקע הילכדות עצב כמו בתסמונת התעלה הטארזאלית. כאבי לילה אינם אופייניים למחלת החיתולית הכפית ודורשים בירור לשלילת גורמים אחרים לכאבים באזור העקב כמו גידול, זיהום, וכאב ממקור עצבי. כמו כן יש לברר עם החולה את מצבו הכללי ומחלות נוספות כמו סוכרת (הגורמת לנאורופאטיה) או מחלות מפרקים סרונגטיביות [2,14]. בבדיקה הגופנית ניתן להתרשם מרגישות ממוקמת באזור הקדמי-פנימי של העקב. לעיתים גם קיימת נפיחות מקומית באזור הנ"ל. ב- 78% מהחולים ניתן להבחין בקיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל בשל כך [2,8]. אם בבדיקה הגופנית מופק כאב באזור אחר מהנ"ל, כנראה שמקור הכאב הוא לא במחלת החיתולית הכפית. כאב שמופק במרכז העקב או באזור האחורי של העקב נובע בד"כ מחבלה, ניוון של כרית השומן התת עורי בעקב או דלקת באמתחת (Bursa) אחורית [2]. במידה וכאב מופק בבדיקת ניקוש (TINEL’S TEST) באזור הפנימי של העקב, יתכן שהבעיה נובעת מכליאה של עצב או תסמונת התעלה הטארזאלית (תמונה 2). במידה והכאבים מפושטים בעקב ולא ממוקמים באזור אחד שלו, יש לשלול שבר מאמץ בעצם העקב [2]. בדיקות הדמיה יש לבצע לצורך שלילת סיבות אחרות הגורמות לכאבים באזור העקב, שהן לא מחלת החיתולית הכפית. צילום רנטגן – יבוצע לשלילת שבר מאמץ, כיבים בעצם העקב בשל דלקת אמתחת קשה, או בעיה גרמית אחרת [1]. מיפוי עצם – יכול להיות לעזר בהדגמת שבר מאמץ בעקב במידה ולא הודגם בצילום רנטגן. מעבר לכך אינו מועיל באבחנת מחלת החיתולית הכפית [15,16]. בדיקת תהודה מגנטית ובדיקת על שמע – אין הטוויה לשימוש בבדיקות אלו לאבחון או שלילת מחלת החיתולית הכפית. בבדיקת תהודה מגנטית ובדיקת על שמע, במידה ומבוצעות, ניתן בנוכחות מחלת החיתולית הכפית, להדגים התעבות של החיתולית [17,18]. בדיקות דם – מומלץ לבצע בדיקת שקיעת דם וספירת דם במקרים של כאב לא אופייני או במקרה של כאבים דו-צידיים בשני עקבים באותו חולה, שאז מקור הבעיה יכול להיות במחלת מפרקים סרו-נגטיבית [2,14]. בדיקת הולכה חשמלית (EMG) – ברוב המקרים הבדיקה אינה יעילה או שימושית מאחר ולא ניתן לאשר או לשלול תסמונת התעלה הטארזאלית או כליאה עצבית אחרת כמקור הכאבים באזור העקב, ע"י בדיקת הולכה חשמלית [2]. גורמי הסיכון השמנת יתר ועליה פתאומית במשקל, מאמץ גופני פתאומי לאנשים שאינם רגילים בכך, נעילת נעליים שאינן בולמות זעזועים באזור העקב, שינויים בהרגלי ריצה (תכיפות, משך ומשטח ), תעסוקה או עבודה הכרוכה בעמידה ממושכת, קיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל, כל אלו מהווים גורמי סיכון להתפתחות המחלה. קיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל מהווה את גורם הסיכון המשמעותי ביותר מבין כל הנ"ל [19,20]. טיפול בפאסאיטיס פלאנטארית הטיפול במחלת החיתולית הכפית הוא בד"כ טיפול שמרני. הטיפול השמרני מצליח יותר כשמתחילים אותו בסמיכות להופעת התסמינים ובד"כ תוך ששה שבועות מהופעתם. מדרסים - כרית בולמת זעזועים מתחת לעקב ותמיכה לקשת האורכית הפנימית ע"י מדרס מתאים מחומר רך, עוזרים בבלימת עומסים המופעלים על כף הרגל במהלך הליכה, כשהמדרסים המומלצים הם מדרסים המותאמים לחולה לפי מידת גבס או אמצעי התאמה דומה. [2,21]. נעליים מתאימות – יש להמליץ לחולים להימנע מהליכה יחפים על משטח קשה. מומלץ לנעול נעליים עם תמיכה לקשת האורכית הפנימית של כף הרגל, עם ריפוד או סוליה רכה באזור העקב [22]. תרופות נוגדות דלקת לא סטארואידאליות – משמשות במקרה של מחלת החיתולית הכפית כתרופות נוגדות כאב, מאחר ומקור המחלה אינו דלקתי. לכן גם מומלץ להפסיק את מתן התרופות הנ"ל עם שכוח הכאב החד, כדי להימנע מסיבוכי השימוש הממושך בתרופות אלו [2]. הזרקה מקומית של סטארואידים – הזרקה מקומית של סטארואיד בשילוב או ללא שילוב עם לידוקאין עשוי לגרום להקלה מהירה בכאב. זריקה הניתנת מהצד הפנימי של העקב עדיפה על זריקה הניתנת ישירות דרך סוליית כף הרגל למוקד הכאב[23]. אמנם זריקה כזאת יכולה להקל על הכאב, אך יש להימנע ממנה במידת האפשר ולהזריק רק במקרים בהם טיפול שמרני אחר לא עזר, בשל הסיבוכים העלולים להיגרם כולל: ניוון של כרית השומן התת עורי בעקב, זיהום מקומי באזור ההזרקה ועד לאוסטאומיאליטיס של עצם העקב וקרע יאטרוגני של הפאציה הפלאנטארית בעקבות ההזרקה [3]. יש הטוענים שאין הבדל בתוצאות בין זריקת לידוקאין בלבד לעומת מתן זריקה של סטארואיד עם לידוקאין [23-25]. טיפול פיזיוטרפי - תרגילי מתיחה לגיד האכילס עשויים להקל על כאבים הנובעים ממחלת החיתולית הכפית. רוב החולים הסובלים מהמחלה סובלים גם מקיצור של הגיד הנ"ל ולכן מתיחת של הגיד והארכתו, מקל על התכווצות החיתולית הכפית שקיימת במנוחה בשל מנח הכיפוף הכפי הנגרם בעקבות קיצור גיד האכילס [2,26]. טיפולים פיזיוטרפיים חשמליים שונים, כמו טיפול מקומי עם גלי על שמע ו-TENS, נצפו כיעילים בחלק מהחולים. סד ללילה – סד לילה למתיחה של גיד האכילס והחיתולית הכפית, המונע את הכיפוף הכפי של כף הרגל במנוחה ומחזיק את כף הרגל במנח של כ- 5 מעלות כיפוף גבי ואת הבוהנות גם כן בכיפוף גבי קל, עשוי להפחית משמעותית את כאבי הבוקר, מהם סובלים חולי מחלת החיתולית הכפית [27,28]. גלי הלם חוץ גופיים (Extracorporeal shock wave therapy) – טיפול בגלי הלם חוץ גופיים התרחב בשנים האחרונות לטיפול בבעיות אורתופדיות שונות, כולל הטיפול במחלת החיתולית הכפית. יעילות הטיפול שנויה במחלוקת. קיימות עבודות המראות הטבה משמעותית עם טיפול לעומת עבודות המשוות את הטיפול בגלי הלם חוץ גופיים לטיפול באינבו (placebo) ולא נמצא הבדל משמעותי בתוצאות בין הטיפולים [29-31]. טיפול ניתוחי ניתן להציע טיפול ניתוחי, לחולה הסובל ממחלת החיתולית הכפית , העמידה לכל הטיפולים השמרניים ושסובל מהמחלה למשך יותר מ- 12 חודשים בהם טופל טיפול שמרני מלא. הניתוחים המקובלים כיום הם: חיתוך החיתולית בגישה ניתוחית פתוחה ובמידה וקיים זיז גרמי – "דורבן" גם חיתוכו, או חיתוך החיתולית בגישה ניתוחית אנדוסקופית [32,33]. אחוזי ההצלחה בסדרות שונות הם בין 75%-90% [34,35]. לסיכום מחלת החיתולית הכפית היא הסיבה השכיחה ביותר לכאבים באזור התחתון של העקב. התסמין האופייני – כאב באזור העקב בצעדים הראשונים בבוקר, לאחר שינה, או לאחר מנוחה ממושכת. המחלה בד"כ מגבילה את עצמה וחולפת עם הזמן. טיפול שמרני המותחל מוקדם עם הופעת התסמינים , מביא בד"כ לשיפור מהיר במצב החולה. במצבים בהם טיפול שמרני ממושך נכשל, ניתן לבצע ניתוחים שונים העשויים לשפר את מצב החולה בהצלחה . ביבליאוגרפיה 1. Tanz SS. Heel pain. Clin Orthop 1963;28:169-78. 2. DeMaio M, Paine R, Mangine RE, Drez D Jr. Plantar fasciitis. Orthopaedics 1993;16:1153-63. 3. Lemont H; Ammirati KM; Usen N. Plantar fasciitis: a degenerative process (fasciosis) without inflammation. J Am Podiatr Med Assoc 2003;93(3):234-7. 4. Wolgin M, Cook C, Graham C, Mauldin D. Conservative treatment of plantar heel pain: long-term follow-up. Foot Ankle 1994;15:97-102 5. Daly PJ, Kitaoka HB, Chao EYS. Plantar fasciotomy for intractable plantar fasciitis: clinical results AND biomechanical evaluation. Foot Ankle 1992;13:188-95. 6. Brugh AM; Fallat LM; Savoy-Moore RT. Lateral column symptomatology following plantar fascial release: a prospective study. J Foot Ankle Surg 2002;41(6):365-71. 7. Leach RE, Seavey MS, Salter DK. Results of surgery in athletes with plantar fasciitis. Foot Ankle 1986;7:156-61. 8. Amis J, Jennings L, Graham D, Graham CE. Painful heel syndrome: radiographic AND treatment assessment. Foot Ankle 1988;9:91-95. 9. Kibler WB, Goldberg C, Chandler TJ. Functional biomechanical deficits in running athletes with plantar fasciitis. Am J Sports Med. 1991;19:66-71. 10. Jahss MH, Kummer F, Michelson JD. Investigations into the fat pads of the sole of the foot: heel pressure studies. Foot Ankle 1992;13:227-32. 11. DuVries HL. Heel spur (calcaneal spur). Arch Surg 1957;74:536-42. 12. Rubin G, Witten M. Plantar calcaneal spurs. Am J Orthop 1963;5:38-55. 13. Barrett SL, Day SV, Pugnetti TT, Egly BR. Endoscopic heel anatomy: analysis of 200 fresh frozen specimens. J Foot Ankle Surg 1995;34:51-6. 14. Furey JG. Plantar fasciitis: the painful heel syndrome. J Bone Joint Surg 1975;57A: 672-3. 15. Williams PL, Smibert JG, Cox R, Mitchell R, Klenerman L. Imaging study of the painful heel syndrome. Foot Ankle 1987;7:345-9. 16. Intenzo CM, Wapner KL, Park CH, Kim SM. Evaluation of plantar fasciitis by three-phase bone scintigraphy. Clin Nuclear Med 1991;16:325-8. 17. Kier R. Magnetic resonance imaging of plantar fasciitis AND other causes of heel pain. MRI Clin N Am 1994;2:97-107. 18. Kane D, Greaney T, Shanahan M, Duffy G, Bresnihan B, Gibney R, Fitz Gerald O. The role of ultrasonography in the diagnosis AND management of idiopathic plantar fasciitis. Rheumatology 2001;40(9):1002-8 19. Schepsis AA, Leach RE, Gorzyca J. Plantar fasciitis. Etiology, treatment, surgical results AND review of the literature. Clin Orthop 1991;266:185-96. 20. Riddle DL; Pulisic M; Pidcoe P; Johnson RE. Risk factors for Plantar fasciitis: a matched case-control study. J Bone Joint Surg 2003;85-A(5):872-7 21. Martin JE; Hosch JC; Goforth WP; Murff RT; Lynch DM; Odom RD. Mechanical treatment of plantar fasciitis. A prospective study. Am Podiatr Med Assoc 2001;91(2):55-62. 22. Weiner BE, Ross AS, Bogdan RJ. Biomechanical heel pain: a case study. Treatment by use of Birkenstock sandals. J Am Podiatr Assoc 1979;69:723-6. 23. Tsai WC, Wang CL, Tang FT, et al. Treatment of proximal plantar fasciitis with ultrasound-guided steroid injection. Arch Phys Med Rehabil 2000;81(10):1416-21. 24. Miller RA, Torres J, McGuire M. Efficacy of first-time steroid injection for painful heel syndrome. Foot Ankle Int 1995;16:610–2. 25. F. Crawford, D. Atkins, P. Young, AND J. Edwards. Steroid injection for heel pain: evidence of short-term effectiveness. A randomized controlled trial. Rheumatology. 1999;38(10):974-977. 26. Di Giovanni BF, Nawoczenski DA, Lintal ME, Moore EA, Murray JC, Wilding GE, Baumhauer JF. Tissue-specific plantar fascia-stretching exercise enhances outcomes in patients with chronic heel pain. A prospective, randomized study. J Bone Joint Surg, 2003;85-A(7):1270-7. 27. Berlet GC, Anderson RB, Davis H, Kiebzak GM. A prospective trial of night splinting in the treatment of recalcitrant plantar fasciitis: the Ankle Dorsiflexion Dynasplint. Orthopedics, Nov 2002, 25(11) p1273-5. 28. Wapner KL, Sharkey PF. The use of night splints for treatment of recalcitrant plantar fasciitis. Foot Ankle 1991;12:135-7. 29. Rompe JD; Decking J; Schoellner C; Nafe B. Shock wave application for chronic plantar fasciitis in running athletes. A prospective, randomized, placebo-controlled trial. Am J Sports Med 2003;31(2):268-75 30. Weil LS; Roukis TS; Weil LS; Borrelli AH. Extracorporeal shock wave therapy for the treatment of chronic plantar fasciitis: indications, protocol, intermediate results, AND a comparison of results to fasciotomy. J Foot Ankle Surg 2002;41(3):166-72. 31. Haake M; Buch M; Schoellner C; Goebel F; Vogel M; Mueller I; Hausdorf J; Zamzow K; Schade-Brittinger C; Mueller HH. Extracorporeal shock wave therapy for plantar fasciitis: randomised controlled multicentre trial. BMJ 2003;12;327(7406):75. 32. Barrett SL, Day SV, Pugnetti TT, Egly BR. Endoscopic heel anatomy: analysis of 200 fresh frozen specimens. J Foot Ankle Surg 1995;34:51-6. 33. Anderson RB, Foster MD. Operative treatment of subcalcaneal pain. Foot Ankle 1989;9:317-23. 34. Woelffer KE; Figura MA; Sandberg NS; Snyder NS. Five-year follow-up results of instep plantar fasciotomy for chronic heel pain. J Foot Ankle Surg 2000;39(4):218-23. 35. Jarde O; Diebold P; Havet E; Boulu G; Vernois J. Degenerative lesions of the plantar fascia: surgical treatment by fasciectomy AND excision of the Acta Orthop Belg 2003;69(3):267-74. heel spur. A report on 38 cases.

שלום רב, הוקה Hoka היא נעל נהדרת, אשר מורידה לחץ מהחלק הקדמי של כף הרגל. גם נעלי Xelero נעל ספורט נהדרת עם תמיכה מובנת בתוך הנעל כבר לHallux Rigidus . מדרסים טובים שתומכים בבעיה מכנית עובדים גם מצויין עם נעל ספורט רחבה וטובה כמו Brooks או New Balance בהצלחה, קרולין צמח פודיאטרית B.Sc (hons) , M.C.Pod מומחית כירורגית ושיקום ציפורניים. יו"ר העמותה לפודיאטרים ופודולוגים בישראל. www.mypodclinic.com

נראה שמדובר בבהן קשיחה(HALLUX RIGIDUS ) . לפני ניתוח שווה לנסות שימוש בנעליים עם סוליה קמורה ( ROCKER BOTTOM ) כמו נעלי MBT .

שלופ לאוניד! קודם כל צריך לפנות להערכת אורטופד כף רגל וקרסול ובדיקה גופנית מעמיקה. ייתכן ויש מקום לבדיקות דימות נוספות. ממצאים ב CT אינם נותנים תשובה לגבי סיבות לתלונותיך בברכה

שלום עומר! בהחלט יכול להיות שהמדרס שינה את העומסים בכף הרגל וכעת ישנם כאבים באזור אחר. הייתה ממליץ להמשיך טיפול בנוגדי דלקת, להימנע ממאמצים ברגל ולהיות במעקב אורטופד כף רגל וקרסול. בברכה

האבחנה שאת מציינת היא קלושה ביותר ואין אפשרות להתיחס אליה אופן ממוקד.

ברק שלום, על פי הסיפור שלך הייתי ממליץ ראשית לעשות בירור אצל נוירולוג ואולי אפילו ראומטולוג על מנת שיאבחנו אם קיימת בעיה הדורשת מענה מהם. כל זה לפני אורתופד, והתייחסות מקומית לכאב בכף הרגל. אני כן ממליץ לדייק בטיפול בעזרת מעבדת הליכה שתוציא המלצות ספציפיות במידה כמובן ואין ממצאים קלינים אצל הרופאים. המעבדה והטיפול השמרני יוכלו לעזור גם בייעוץ משלים כגון מדרסים, ונעליים במידת הצורך. בברכה סאם www.imacs.co.il

עלמנת להגיע לפתרון יש לעבור בדיקה של מעבדת הליכה אמינה ופענוח מקצועי -אתה מוזמן להגיע למכונינו לתיאום 0509705544 או 03-6565290 או 0722111560 ורק לאחר הבדיקה יכולים להתאים סוג מדרס . לא לשכוח תחום המדרסים פרוץ מאוד ורק אורתוטיסט/הנעלה רפואית מוסמך להתאים מדרסים.

שלום רב החלטה לגבי ניתוח או טיפול שמרני ניתן להחליט לאחר קבלה של היסטוריה רפואית מפורטת, בדיקה ועיון בבדיקות ההדמיה אולי בגיל כה צעיר הבעיה יכולה להיות כאבים פטלופמרליים ??(בספק מכיוון שיש צורך בקבלת היסטוריה רפואית ובדיק פיסיקלית) יכול להיות ומדובר בסחוס הפיקה- השם Runner's Knee מתייחס לרוב ל כאבים פטלופמורליים(CMP)כונדרומלציה פטלה באם כל הבדיקות שוללות דבר אחר, אך אבחנה נעשית לאחר קבלת היסטוריה רפואית, בדיקה ועיון בבדיקות ההדמיה אם מדובר אצלך ב כאבים בין הפיקה לירך הנקראים כאבים פטלופמורליים, הכאבים יכולים להיגרם מסיבות רבות o זווית Q (זווית גיד השריר הארבע ראשי) גדולה, הזווית מחושבת בין גיד הקואדריצפס לגיד הפיקה o מנח ואלגוס של הברך o מנח של עצם הירך בהטיה קידמית מוגברת o סיבוב חיצוני של עצם השוק o מיקום צדדי לטרלי של הגבשושית הטיביאלית (מקום אחיזתו של גיד הפיקה) o מעטפת צדדית הדוקה o כפות רגליים בפרונציה o מנח גבוהה של הפיקה ( פטלה אלטה) o גמישות יתר בין הסיבות השכיחות זה גמישות יתר, ציר לא תקין של הרגל. לעיתים אף יש צורך במדרסים לתיקון כף רגל שטוחה או כף רגל כעורה , מנח כף הרגל יכול להשפיע על כאבים סביב הברך ( בייחוד כאבים פטלו-פמורליים). מגן ברך לעיתים יכול לעזור בכאבים מסוג זה ,יש צורך בטיפול הכולל תרופות נוגדות דלקת . חיזוק שרירים סביב הברך הכרחי. מצורף קישור בעברית עם הסבר על הבעיה , קישור שני הינו קישור של תרגילים לברך קישור: http://www.aafp.org/afp/991101ap/ קישור לתרגילים http://www.summitmedicalgroup.com/library/sports_health/patellofemoral_pain_syndrome_exercises/ הכאבים ממוקמים בעיקר מסביב לפיקה ומוחמרים בעיקר בקימה מישיבה, בירידת מדרגות ופעילויות ספורט טיפולים שמרניים –לא ניתוחיים בדרך כלל הם הטיפולים הניתנים בראשונה, הם כוללים טיפול תרופתי, זריקות, פיזיותרפיה ולעיתים מגן ברך מצורף קישור לזריקות ביולוגיות https://www.drbender.co.il/%D7%94%D7%96%D7%A8%D7%A7%D7%95%D7%AA-prp/ סוגי מגן ברך והמלצות לטיפול ניתנות לאחר בדיקה וקבלת היסטוריה רפואית בברכה ד"ר בנימין בנדר www.drbender.co.il

עקמת נמדדת במעלות ( שיטת מדידה על שם COB ) . לא ניתן לתקן עקמת על ידי שימוש במדרס אצל מי שסיים את תהליך צמיחת השלד. הפר שגובה של 1 ס"מ בין הרגליים אינו דורש טיפול

שלום רב יש לנסות טיפול במדרסים מתאימים להורדת לחץ מהססמואיד או זריקה מקומית. במידה ואין הקלה לשקול ניתוח. בברכת רפואה שלמה ד"ר אלון בורג DR.ALON-BURG.CO.IL

כאב בעקב כפי שאתה מתאר מתאים לדורבן. דורבן צומח בעקב בדרך כלל מסיבות הקשורות במאמץ, פלטפוס, הנעלה בלויה, עליה או ירידה במשקל. ישנן דרכים רבות לטפל בדורבן כולל מדרסים, תרגילי פיזיותרפיה, קורטיזון, גלי הלם ועוד. ניתן גם לשלב שני טיפולים או שלושה על מנת למקסם את הטיפול ולקבל תוצאות מהירות.

התמונה לא עברה בגילך ניתן תקן את העווג של ברכיים קלובות רק בניתוח הנקרא אוסטאוטומיה מידרסים לא יתרמו להסוואת העווג (דפורמציה)

שלום על מנת לענות על שאלותיי יש צורך בבדיקה. לעודף משקל אכן יש משמעות אך כמובן שאת אינך היחידה וכל מקרה לגופו. בדיקה קלינית תאבחן את המצב הביומכאני של הגפה התחתונה. לבדיקה תמיד צריך לבוא עם מירב המידע הקיים כולל צילומים אם יש אך ממש לא מחייב. בברכה סאם www.imacs.co.il

שלום רב גונארטריטיים – משמעו שינויים שחיקתיים של הברך מציטוטים קודמים- אם מדובר בשחיקת מפרק הברך(אוסטאוארטריטיס), אזי שחיקת מפרק הברך הינה מחלה אשר משפיעה על חייהם ועל איכות חייהם של אנשים רבים ברחבי העולם בדיקות הדמיה(צילומי ברכיים בעמידה) עוזרות לאושש את האבחנה בנוסף לקבלת היסטוריה רפואית מפורטת ובדיקה פיסיקלית ניתן להתעדכן במאמר על שחיקה של הברך ובטיפולים בקישורים הבאים www.facebook.com/drbenderbenjamin http://www.drbender.co.il/articles http://www.drbender.co.il/faq לאנשים הסובלים משחיקת סחוס מדרגות אינה פעילות ספורט מומלצת o יש לשמור על משקל תקין שכן עומס משקל מביא לעומס על המפרקים. o שחייה היא פעילות גופנית מומלצת במיוחד כיוון שהיא אינה יוצרת עומס על המפרקים. העדיפו את הסגנונות חתירה וגב על פני חזה o בעליה וירידה במדרגות מומלץ להיעזר במעקה. בזמן עמידה ממושכת העבירו את משקל הגוף מרגל לרגל לסרוגין o פעולות שניתן לבצע בישיבה העדיפו ישיבה על פני עמידה o מומלץ לנעול נעליים בריאות ולשלב מדרסים תואמים לכף הרגל (נעלי ספורט רחבות ונוחות מעניקות תמיכה טובה יותר לכף הרגל והקרסול ). o מומלץ לשמור על תזונה נכונה ולצרוך מזון המכיל נוגדי חמצון o לפני שמתחילים בפעילות גופנית הכרוכה בלחץ על הברכיים - מומלץ להיוועץ ברופא. פעילות גופנית שלא מבוצעת נכון מאמצת את הגוף ועלולה לגרום לשחיקה מוגברת של המפרקים. בברכה ד"ר בנימין בנדר

חאלד שלום, במידה והכאב שאתה מתאר ממוקד באזור העקב והחלק האמצעי של פנים כף הרגל ולא כאב מפושט, סביר להניח שמדובר בדלקת של הרצועה הפלנטרית (plantar fascia) בשפה העממית זה נקרא דורבן- אך זה לא באמת דורבן!. בדיקת כף הרגל, התאמת מדרסים ביומכאניים וטיפול פיזיותרפי יכול לפתור לך את הבעיה. מצורף קישור להסבר על המדרס הביומכאני http://www.doctors.co.il/ar/7928/השפעת+המדרס+הביומכאני בברכה, סאם www.imacs.co.il

שלום גיגי, שאלה מענינת, אך לא ברור הקשר שלה למחלה זיהומית כלשהי. נסי רופא/ה פנימאי/ת. הרבה בריאות אפי