תוצאות חיפוש עבור מודפיניל

שלום רב, היסטוריה קצת ארוכה ,אבל לדעתי מאד רלוונטית. בן 34 מזה 4 שנים אני מרגיש עייפות (גם בבוקר לאחר שינה ומספקת וגם במהלך היום),תחושת מחנק בשינה, חוסר אנרגיה,חוסר ריכוז משמעותי ובעיות זיכרון, תחושה שעומד להתעלף (לרוב בעמידה),חולשה,סחרחורות, פלפטציות, יובש באף ותסמינים נוספים. לפני 4 שנים התגלה מחסור ב B12 ומאז ועד היום אני נוטל את תוסף התזונה (רמות B12 תקינות נכון להיום).ברקע יש גם CAG (גסטריטיס אוטואימוני) ואני נמצא במעקב של גסטרואנטרולוג.TSH תקין וכל יתר בדיקות הדם בגבולות הנורמה ללא ממצאים חריגים. במסגרת בירור לסימפטומים בוצע הולטר ראשון ב 04.2014 שהראה קטעים קצרים של סינוס ברדיקרדיה עד 35 לדקה בשעות הלילה ונצפו פאוזות מעטות עד 1.9 שניות בשעות הלילה. ב 06.2017 בוצע הולטר שני שהראה סינוס שנע בין 34 ל 96 לדקה (ממוצע 54), פאוזות עד 3.8 שניות וקטעים רבים של סינוס ברדיקרדיה עד 22 לדקה בשעות הלילה. הומלץ ייעוץ קרדיולוג בהקדם , כמו כן הומלץ לשלול SLEEP APNEA . יש לציין שהדופק שלי נמוך ( 52~ ממוצע ) ואני עושה ספורט (חדר כושר). אציין שבשנת 2014 בוצע אקו לב ונמצא תקין וגם בדיקת מאמץ לפני חודש יצאה תקינה. ב 07.2017 בוצעה בדיקת שינה ביתית. אני חייב לציין שבאותו הלילה למעשה כמעט ולא ישנתי בגלל אי נוחות עם מכשיר הבדיקה וגם אחת הצינוריות לא הייתה מחוברת לאף כמו שצריך. מתוך סיכום בדיקה : אבחנות בביקור : OBSTRUCTIVE SLEEP APNEA SYNDROME תלונה עיקרית : הופנה ע"י רופא משפחה בחשד ל OSA , ככל הנראה לאחר זיהוי ברדיקרדיות ליליות בבדיקת הולטר. מתאר התעוררויות מלוות בתחושת מחנק, יובש בפה ועייפות יתר יומית. הולך לישון בד"כ בשעה 23:00 וקדם בד"כ בשעה 06:00. אבחנות רקע : WEAKNESS,GASTRITIS גובה 161,משקל 66, BMI 25.46 נערכה בדיקת שינה בליל 17/07/2017. ערוצי הבדיקה כללו : נשימת אף,נשימת חזה ובטן ,דופק , רמת ריווי חמצן בדם,נחירות ותנוחת שינה. משך הבדיקה : 7 שעות 17 דקות. אובחנו 26 הפסקות נשימה מלאות. אובחנו 22 הפסקות נשימה חלקיות. צפיפות הפסקות נשימה 7 אירועים לשעה. נרשמו 34 ירידות בריווי החמצן בדם מרמה בסיסית של 99% עד למינימום של 89% , במשך 3% מהלילה נשמעה נחירה. סיכום : הנבדק סובל מהפסקות נשימה בשינה בדרגת חומרה קלה. המלצות : בדרגת חומרה הנ"ל אין צורך בטיפול. היום הייתי בייעוץ חו"ד שנייה אצל קרדיולוג וגם הוא לא מצא בעיה לבבית ועם זאת המליץ לחזור על בדיקת השינה. לדעתי האישית הסימפטומים שלי קשורים להפרעות נשימה בלילה היות ושום ממצא אחר נכון להיום לא מסביר את זה. לא רק שישנתי מעט מאד בלילה שבו נערכה בדיקת שינה הביתית היא גם לא הייתה מדויקת ולא נבדקו פרמטרים נוספים שבאים לידי ביטוי בבדיקת שינה במעבדת שינה. בהזדמנות זאת אדגיש שניסיתי לישון עם כרית מורמת ועל הצד ואני מרגיש שזה משפר את הרגשתי הכללית (מרגיש פחות עייף ויותר מרוכז במהלך היום) וזה רק תומך באבחנה של דום נשימה בשינה,למרות שלא מהווה פתרון יעיל לבעיה (טיפול שמרני בלבד). אני די בטוח שאם בדיקת השינה הייתה נעשית באותו היום שעשיתי את ההולטר השני שהראה הפסקות נשימה וקטעים רבים של ברדיקרדיה אז גם תוצאת בדיקת שינה הייתה מראה הפרעה משמעותית יותר שהייתה מצריכה טיפול כלשהו. ידוע לי שתרופות כגון מודפיניל/פרוביג'יל יכולות להקל משמעותית במצבי עייפות וגם בשימוש ב OSA ,אולם אני מעדיף למצות את כל הבדיקות לפני התחלת טיפול תרופתי או בנוסף. אשמח לקבל ייעוץ לגבי כיווני בדיקה נוספים ובדיקות שינה ספציפיות ואולי כדאי לבצע בדיקת שינה במכון/מעבדת שינה במקום בדיקת שינה ביתית החסרה והלא מדויקת. תודה על המענה אבי

שלום דוקטור גיפס, אימא שלי, 80, מטופלת בקיטרודה כקו ראשון, כבר כשנתיים. הגידול קטן מאוד ובשליטה והיא מרגישה בסך הכל בסדר גמור. היא פעילה ולרוב בעלת מצב רוח טוב. אבל העייפות הגדולה בגלל האימונותרפיה פוגעת קשה באיכות החיים שלה. אימא היא אישה מלאת מרץ ותוכניות והעייפות מחבלת בכך. אני חולת טרשת נפוצה ועבור העייפות אני לוקחת פרוביג'יל שעוזר מאוד. מה דעתך על מתן פרוביג'יל לאימא? זו תרופה נטולת תופעות לוואי ונחשבת בטוחה. האם את מכירה חולי סרטן המשתמשים בתרופה זו לעייפות? תודה מראש - אפרת

האם יש סכנה בנטילת שתי התרופות ביחד ? (ריטלין 20 + נוביג'יל - 150 מ"ג) משתמש בנוביג'יל כשנתיים וחצי . לאחרונה עברת איבחון לADHD והתחלתי טיפול בריטלין 20 LA . האם ישנו סיכון בלקיחת נוביג'יל וכשלוש/4 שעות לאחר מכן לקחת ריטלין ? תודה מראש על התיחסותכם.

שלום, אבא שלי, בן 76, סובל מפרקינסון (כרגע בדרגה קלה יחסית) מזה כשנה וחצי ומטופל ברסג'ילין (אזילקט). לאחרונה הוא חלה בקוביד-19. היה לו חום (38.6) ליום-יומיים ושיעול, אבל הבעיה המרכזית היתה (ונשארה) תשישות. למרות שהמחלה האקוטית כבר עברה, הוא עדיין סובל מתשישות קשה. יותר מזה – ואולי בהקשר לזה – הדיכאון שהיה אצלו מאז שהתחיל אצלו הפרקינסון (דיכאון שלצערי הוא לא מוכן להודות בו) החמיר מאוד. מעבר לכך, אני חושב שאיטיות התנועה, שליוותה אותו ביתר שאת מאז תחילת הפרקינסון, החמירה לאחר שחלה בקורונה. בנוסף, מדובר באדם שהיה עושה הליכות של 8-9 ק"מ עד לפני כמה שבועות, ועכשיו הליכה של 300 מטר מתישה אותו באופן קיצוני. אציין שההורים שלי חזרו מארה"ב בערך 24 שעות לפני שגילו שיש להם קורונה (אמא שלי עברה את זה כמעט בלי סימפטומים), אז אמנם היה להם ג'ט לג, אבל עברו כבר כשבועיים וחצי מאז ועדיין אבא שלי הולך לישון באמצע היום (למספר שעות), ושנת הלילה שלו (בין אם שבגלל זה או לא) די גרועה – הוא מתעורר בסביבות 3:00 (במקום 8:00 או 8:30 עד לפני כמה שבועות) ולא חוזר לישון. זה יוצא דופן, כי אבא שלי אף פעם לא היה ישן באמצע היום, וגם לא היה נוטה להתעורר ב-3:00 בבוקר ולא להירדם מחדש. בכל אופן, השאלות שלי הן: 1. מה הסיכוי שהתשישות המתמשכת הזאת – והדיכאון המוגבר שהיא מלווה בו – יחלפו מעצמם? אם כן, כמה זמן (גם אם בהערכה גסה) זה יכול לקחת, עד שהבעיה תחלוף (או לפחות תשתפר מאוד)? 2. האם נראה סביר שיש לכך קשר לפרקינסון? ואם כן, האם שינוי הטיפול התרופתי בפרקינסון (למשל, התחלת טיפול בלבודופה) יכול לעזור בנושא? במיוחד לאור זה שהתסמינים העכשוויים – לפחות עניין הדיכאון, חוסר המוטיבציה ואולי איטיות התנועה – נראים לי כהחמרה (מהירה) של התסמינים שכבר ליוו אותו בשנה וחצי האחרונות, מאז שהתחיל אצלו הפרקינסון. 3. אם לא שינוי בטיפול התרופתי בפרקינסון – האם יש טיפול תרופתי אחר שאולי כדאי לנסות? מה לגבי תרופות כמו פרוביג'יל, או כל תרופה אחרת שתוכל לעורר ולהמריץ אותו קצת, ובתקווה אולי אפילו לשפר את מצב הרוח שלו ואת עניין המוטיבציה?

שלום, אבא שלי, בן 76, סובל מפרקינסון (כרגע בדרגה קלה יחסית) מזה כשנה וחצי ומטופל ברסג'ילין (אזילקט). לאחרונה הוא חלה בקוביד-19. היה לו חום (38.6) ליום-יומיים ושיעול, אבל הבעיה המרכזית היתה (ונשארה) תשישות. למרות שהמחלה האקוטית כבר עברה, הוא עדיין סובל מתשישות קשה. יותר מזה – ואולי בהקשר לזה – הדיכאון שהיה אצלו מאז שהתחיל אצלו הפרקינסון (דיכאון שלצערי הוא לא מוכן להודות בו) החמיר מאוד. מעבר לכך, אני חושב שאיטיות התנועה, שליוותה אותו ביתר שאת מאז תחילת הפרקינסון, החמירה לאחר שחלה בקורונה. בנוסף, מדובר באדם שהיה עושה הליכות של 8-9 ק"מ עד לפני כמה שבועות, ועכשיו הליכה של 300 מטר מתישה אותו באופן קיצוני. אציין שההורים שלי חזרו מארה"ב בערך 24 שעות לפני שגילו שיש להם קורונה (אמא שלי עברה את זה כמעט בלי סימפטומים), אז אמנם היה להם ג'ט לג, אבל עברו כבר כשבועיים וחצי מאז ועדיין אבא שלי הולך לישון באמצע היום (למספר שעות), ושנת הלילה שלו (בין אם שבגלל זה או לא) די גרועה – הוא מתעורר בסביבות 3:00 (במקום 8:00 או 8:30 עד לפני כמה שבועות) ולא חוזר לישון. זה יוצא דופן, כי אבא שלי אף פעם לא היה ישן באמצע היום, וגם לא היה נוטה להתעורר ב-3:00 בבוקר ולא להירדם מחדש. בכל אופן, השאלות שלי הן: 1. מה הסיכוי שהתשישות המתמשכת הזאת – והדיכאון המוגבר שהיא מלווה בו – יחלפו מעצמם? אם כן, כמה זמן (גם אם בהערכה גסה) זה יכול לקחת, עד שהבעיה תחלוף (או לפחות תשתפר מאוד)? 2. האם נראה סביר שיש לכך קשר לפרקינסון? ואם כן, האם שינוי הטיפול התרופתי בפרקינסון (למשל, התחלת טיפול בלבודופה) יכול לעזור בנושא? במיוחד לאור זה שהתסמינים העכשוויים – לפחות עניין הדיכאון, חוסר המוטיבציה ואולי איטיות התנועה – נראים לי כהחמרה (מהירה) של התסמינים שכבר ליוו אותו בשנה וחצי האחרונות, מאז שהתחיל אצלו הפרקינסון. 3. אם לא שינוי בטיפול התרופתי בפרקינסון – האם יש טיפול תרופתי אחר שאולי כדאי לנסות? מה לגבי תרופות כמו פרוביג'יל, או כל תרופה אחרת שתוכל לעורר ולהמריץ אותו קצת (או אולי אפילו לשפר את מצב הרוח שלו ואת עניין המוטיבציה)?

היי, אני נוטלת פריזמה במינון 60 מ"ג בבוקר יחד עם 150 מ"ג פרוביג'יל. זמן קצר לאחר הנטילה, אני מרגישה רדומה מאוד, מה שמפריע לי לתפקוד היומיומי. בעבר ניסיתי לקחת את הפריזמה בערב, אך זה גרם לי להתעורר באמצע הלילה. רציתי לשאול האם ניתן לפצל את המינון כך שאקח 40 מ"ג בבוקר (2 כדורים) ו-20 מ"ג בצהריים (כדור אחד), כדי להפחית את תחושת הרדימות. האם זה אפשרי ומומלץ?

האם יש התנגשות תרופתית בין מודפיניל וסינופד?

שלום, האם מותר לחצות כדור פוביג'יל לשניים? נוטל את הכדור בשל עייפות כרונית, אבל המינון חזק מידי וגורם לי לחוסר יכולת להרדם. בנוסף, האם 'נוביג'יל' זהה לפרויגי'ל או שיתכנו הבדלים בהשפעת התרופה?

שלום, אבא שלי, בן 76, סובל מפרקינסון (כרגע בדרגה קלה יחסית) מזה כשנה וחצי ומטופל ברסג'ילין (אזילקט). לאחרונה הוא חלה בקוביד-19. היה לו חום (38.6) ליום-יומיים ושיעול, אבל הבעיה המרכזית היתה (ונשארה) תשישות. למרות שהמחלה האקוטית כבר עברה, הוא עדיין סובל מתשישות קשה. יותר מזה – ואולי בהקשר לזה – הדיכאון שהיה אצלו מאז שהתחיל אצלו הפרקינסון (דיכאון שלצערי הוא לא מוכן להודות בו) החמיר מאוד. מעבר לכך, אני חושב שאיטיות התנועה, שליוותה אותו ביתר שאת מאז תחילת הפרקינסון, החמירה לאחר שחלה בקורונה. בנוסף, מדובר באדם שהיה עושה הליכות של 8-9 ק"מ עד לפני כמה שבועות, ועכשיו הליכה של 300 מטר מתישה אותו באופן קיצוני. אציין שההורים שלי חזרו מארה"ב בערך 24 שעות לפני שגילו שיש להם קורונה (אמא שלי עברה את זה כמעט בלי סימפטומים), אז אמנם היה להם ג'ט לג, אבל עברו כבר כשבועיים וחצי מאז ועדיין אבא שלי הולך לישון באמצע היום (למספר שעות), ושנת הלילה שלו (בין אם שבגלל זה או לא) די גרועה – הוא מתעורר בסביבות 3:00 (במקום 8:00 או 8:30 עד לפני כמה שבועות) ולא חוזר לישון. זה יוצא דופן, כי אבא שלי אף פעם לא היה ישן באמצע היום, וגם לא היה נוטה להתעורר ב-3:00 בבוקר ולא להירדם מחדש. בכל אופן, השאלות שלי הן: 1. מה הסיכוי שהתשישות המתמשכת הזאת – והדיכאון המוגבר שהיא מלווה בו – יחלפו מעצמם? אם כן, כמה זמן (גם אם בהערכה גסה) זה יכול לקחת, עד שהבעיה תחלוף (או לפחות תשתפר מאוד)? 2. האם נראה סביר שיש לכך קשר לפרקינסון? ואם כן, האם שינוי הטיפול התרופתי בפרקינסון (למשל, התחלת טיפול בלבודופה) יכול לעזור בנושא? במיוחד לאור זה שהתסמינים העכשוויים – לפחות עניין הדיכאון, חוסר המוטיבציה ואולי איטיות התנועה – נראים לי כהחמרה (מהירה) של התסמינים שכבר ליוו אותו בשנה וחצי האחרונות, מאז שהתחיל אצלו הפרקינסון. 3. אם לא שינוי בטיפול התרופתי בפרקינסון – האם יש טיפול תרופתי אחר שאולי כדאי לנסות? מה לגבי תרופות כמו פרוביג'יל, או כל תרופה אחרת שתוכל לעורר ולהמריץ אותו קצת (או אולי אפילו לשפר את מצב הרוח שלו ואת עניין המוטיבציה)?

שלום, אבא שלי, בן 76, סובל מפרקינסון (כרגע בדרגה קלה יחסית) מזה כשנה וחצי ומטופל ברסג'ילין (אזילקט). לאחרונה הוא חלה בקוביד-19. היה לו חום (38.6) ליום-יומיים ושיעול, אבל הבעיה המרכזית היתה (ונשארה) תשישות. למרות שהמחלה האקוטית כבר עברה, הוא עדיין סובל מתשישות קשה. יותר מזה – ואולי בהקשר לזה – הדיכאון שהיה אצלו מאז שהתחיל אצלו הפרקינסון (דיכאון שלצערי הוא לא מוכן להודות בו) החמיר מאוד. מעבר לכך, אני חושב שאיטיות התנועה, שליוותה אותו ביתר שאת מאז תחילת הפרקינסון, החמירה לאחר שחלה בקורונה. בנוסף, מדובר באדם שהיה עושה הליכות של 8-9 ק"מ עד לפני כמה שבועות, ועכשיו הליכה של 300 מטר מתישה אותו באופן קיצוני. אציין שההורים שלי חזרו מארה"ב בערך 24 שעות לפני שגילו שיש להם קורונה (אמא שלי עברה את זה כמעט בלי סימפטומים), אז אמנם היה להם ג'ט לג, אבל עברו כבר כשבועיים וחצי מאז ועדיין אבא שלי הולך לישון באמצע היום (למספר שעות), ושנת הלילה שלו (בין אם שבגלל זה או לא) די גרועה – הוא מתעורר בסביבות 3:00 (במקום 8:00 או 8:30 עד לפני כמה שבועות) ולא חוזר לישון. זה יוצא דופן, כי אבא שלי אף פעם לא היה ישן באמצע היום, וגם לא היה נוטה להתעורר ב-3:00 בבוקר ולא להירדם מחדש. בכל אופן, השאלות שלי הן: 1. מה הסיכוי שהתשישות המתמשכת הזאת – והדיכאון המוגבר שהיא מלווה בו – יחלפו מעצמם? אם כן, כמה זמן (גם אם בהערכה גסה) זה יכול לקחת, עד שהבעיה תחלוף (או לפחות תשתפר מאוד)? 2. האם נראה סביר שיש לכך קשר לפרקינסון? ואם כן, האם שינוי הטיפול התרופתי בפרקינסון (למשל, התחלת טיפול בלבודופה) יכול לעזור בנושא? במיוחד לאור זה שהתסמינים העכשוויים – לפחות עניין הדיכאון, חוסר המוטיבציה ואולי איטיות התנועה – נראים לי כהחמרה (מהירה) של התסמינים שכבר ליוו אותו בשנה וחצי האחרונות, מאז שהתחיל אצלו הפרקינסון. 3. אם לא שינוי בטיפול התרופתי בפרקינסון – האם יש טיפול תרופתי אחר שאולי כדאי לנסות? מה לגבי תרופות כמו פרוביג'יל, או כל תרופה אחרת שתוכל לעורר ולהמריץ אותו קצת (או אולי אפילו לשפר את מצב הרוח שלו ואת עניין המוטיבציה)?

שלום, האם מקובל להשתמש בפרוביג'יל (תרופה מעוררת) ביחד עם סרוקסט לטיפול בדיכאון ובעייפות בחולים עמידים וחסרי אנרגיה? אדגיש שבנוסף להפרעת הדיכאון יש הפרעות חרדה ( כאשר הסיפטומים הבולטים בעת ההתקף הן דפיקות לב מהירות לחץ דם גבוה והיפרוונטלציה)אך יחד עם זאת סובלת מCFS מחלת העייפות הכרונית מסיבה שאינה ידועה עדיין. האם פרוביג'יל יכול לעורר חרדות? האם השילוב בטוח כדי לטפל בעייפות שככל הנראה היא תופעת לוואי של הssri ומצד שני לא לגרום לחרדה? כלומר אני אמורה להיות מכוסה מבחינת החרדות אם לוקחת סרוקסט?

שלום, בן 38, בד"כ בריא, רץ מס' פעמים בשבוע ועד לסגר במרץ גם נהגתי להתאמן בחדר כושר. ברקע גסטריטיס אוטואימונית (לוקח B12 קבוע) ונמצא במעקב גסטרו. כמו כן, ברדיקרדיה שקיימת כנראה מזה שנים. קרדיולוג לא המליץ על טיפול. לעיתים אני לוקח תרופות מסוג מתילפנידאט/אדרל ל ADD. לא מדובר במשהו קבוע אלא רק לפי הצורך. לפני כשנתיים אובחן CWS בשמאל היות והתלוננתי על עיוות תחתון בראייה. נבדקתי באחד במרפאת עיניים של אחד מבתי החולים בארץ והם סיווגו את זה כ BRAO לא טיפוסי. במסגרת בירור המטולוגי, דופלר ואקו - לא נמצא הגורם הססטמי. העניין שבערך באותה התקופה שהופיעה התלונה נטלתי תרופה מסוג מודפיניל/פרוביג'יל (תרופה סטימולנטית) שעזרה לריכוז והחשש שלי שיתכן והשימוש בתרופה גרם לממצא העיני ולתלונה שלי. כשדיברתי בזמנו עם הרופא עיניים הוא לא מצא קשר. הפרוביג'יל מאוד עזר לי, אבל אני חושש שאם אקח אותו שוב אז שוב יופיע הממצא ברשתית ויתכן אף במקום הרבה פחות רצוי כמו במקולה וזה לא טוב. מה כדאי לעשות? האם בכל זאת לקחת את הסיכון ולנסות שוב או שלא לעשות את זה? לצערי שום תרופה אחרת לא עזרה לי כמו הפרוביג'יל, אבל שוב החשש מהסיכון שבנטילתה על אף שאנשי המקצוע לא מצאו קשר לפי שעה. תודה על חוות הדעת. אבי

שלום, בן 38, בד"כ בריא, רץ מס' פעמים בשבוע ועד לסגר במרץ גם נהגתי להתאמן בחדר כושר. ברקע גסטריטיס אוטואימונית (לוקח B12 קבוע) ונמצא במעקב גסטרו. כמו כן, ברדיקרדיה שקיימת כנראה מזה שנים. קרדיולוג לא המליץ על טיפול. לעיתים אני לוקח תרופות מסוג מתילפנידאט/אדרל ל ADD. לא מדובר במשהו קבוע אלא רק לפי הצורך. לפני כשנתיים אובחן CWS בשמאל היות והתלוננתי על עיוות תחתון בראייה. נבדקתי באחד במרפאת עיניים של אחד מבתי החולים בארץ והם סיווגו את זה כ BRAO לא טיפוסי. במסגרת בירור המטולוגי, דופלר ואקו - לא נמצא הגורם הססטמי. העניין שבערך באותה התקופה שהופיעה התלונה נטלתי תרופה מסוג מודפיניל/פרוביג'יל (תרופה סטימולנטית) שעזרה לריכוז והחשש שלי שיתכן והשימוש בתרופה גרם לממצא העיני ולתלונה שלי. כשדיברתי בזמנו עם הרופא עיניים הוא לא מצא קשר. הפרוביג'יל מאוד עזר לי, אבל אני חושש שאם אקח אותו שוב אז שוב יופיע הממצא ברשתית ויתכן אף במקום הרבה פחות רצוי כמו במקולה וזה לא טוב. מה כדאי לעשות? האם בכל זאת לקחת את הסיכון ולנסות שוב או שלא לעשות את זה? לצערי שום תרופה אחרת לא עזרה לי כמו הפרוביג'יל, אבל שוב החשש מהסיכון שבנטילתה על אף שאנשי המקצוע לא מצאו קשר לפי שעה. תודה על חוות הדעת. אבי

שלום, בן 38, בד"כ בריא, רץ מס' פעמים בשבוע ועד לסגר במרץ גם נהגתי להתאמן בחדר כושר. ברקע גסטריטיס אוטואימונית (לוקח B12 קבוע) ונמצא במעקב גסטרו. כמו כן, ברדיקרדיה שקיימת כנראה מזה שנים. קרדיולוג לא המליץ על טיפול. לעיתים אני לוקח תרופות מסוג מתילפנידאט/אדרל ל ADD. לא מדובר במשהו קבוע אלא רק לפי הצורך. לפני כשנתיים אובחן CWS בשמאל היות והתלוננתי על עיוות תחתון בראייה. נבדקתי באחד במרפאת עיניים של אחד מבתי החולים בארץ והם סיווגו את זה כ BRAO לא טיפוסי. במסגרת בירור המטולוגי, דופלר ואקו - לא נמצא הגורם הססטמי. העניין שבערך באותה התקופה שהופיעה התלונה נטלתי תרופה מסוג מודפיניל/פרוביג'יל (תרופה סטימולנטית) שעזרה לריכוז והחשש שלי שיתכן והשימוש בתרופה גרם לממצא העיני ולתלונה שלי. כשדיברתי בזמנו עם הרופא עיניים הוא לא מצא קשר. הפרוביג'יל מאוד עזר לי, אבל אני חושש שאם אקח אותו שוב אז שוב יופיע הממצא ברשתית ויתכן אף במקום הרבה פחות רצוי כמו במקולה וזה לא טוב. מה כדאי לעשות? האם בכל זאת לקחת את הסיכון ולנסות שוב או שלא לעשות את זה? לצערי שום תרופה אחרת לא עזרה לי כמו הפרוביג'יל, אבל שוב החשש מהסיכון שבנטילתה על אף שאנשי המקצוע לא מצאו קשר לפי שעה. תודה על חוות הדעת. אבי

שלום, בן 38, בד"כ בריא, רץ מס' פעמים בשבוע ועד לסגר במרץ גם נהגתי להתאמן בחדר כושר. ברקע גסטריטיס אוטואימונית (לוקח B12 קבוע) ונמצא במעקב גסטרו. כמו כן, ברדיקרדיה שקיימת כנראה מזה שנים. קרדיולוג לא המליץ על טיפול. לעיתים אני לוקח תרופות מסוג מתילפנידאט/אדרל ל ADD. לא מדובר במשהו קבוע אלא רק לפי הצורך. לפני כשנתיים אובחן CWS בשמאל היות והתלוננתי על עיוות תחתון בראייה. נבדקתי באחד במרפאת עיניים של אחד מבתי החולים בארץ והם סיווגו את זה כ BRAO לא טיפוסי. במסגרת בירור המטולוגי, דופלר ואקו - לא נמצא הגורם הססטמי. העניין שבערך באותה התקופה שהופיעה התלונה נטלתי תרופה מסוג מודפיניל/פרוביג'יל (תרופה סטימולנטית) שעזרה לריכוז והחשש שלי שיתכן והשימוש בתרופה גרם לממצא העיני ולתלונה שלי. כשדיברתי בזמנו עם הרופא עיניים הוא לא מצא קשר. הפרוביג'יל מאוד עזר לי, אבל אני חושש שאם אקח אותו שוב אז שוב יופיע הממצא ברשתית ויתכן אף במקום הרבה פחות רצוי כמו במקולה וזה לא טוב. מה כדאי לעשות? האם בכל זאת לקחת את הסיכון ולנסות שוב או שלא לעשות את זה? לצערי שום תרופה אחרת לא עזרה לי כמו הפרוביג'יל, אבל שוב החשש מהסיכון שבנטילתה על אף שאנשי המקצוע לא מצאו קשר לפי שעה. תודה על חוות הדעת. אבי

שלום, בן 38, בד"כ בריא, רץ מס' פעמים בשבוע ועד לסגר במרץ גם נהגתי להתאמן בחדר כושר. ברקע גסטריטיס אוטואימונית (לוקח B12 קבוע) ונמצא במעקב גסטרו. כמו כן, ברדיקרדיה שקיימת כנראה מזה שנים. קרדיולוג לא המליץ על טיפול. לעיתים אני לוקח תרופות מסוג מתילפנידאט/אדרל ל ADD. לא מדובר במשהו קבוע אלא רק לפי הצורך. לפני כשנתיים אובחן CWS בשמאל היות והתלוננתי על עיוות תחתון בראייה. נבדקתי באחד במרפאת עיניים של אחד מבתי החולים בארץ והם סיווגו את זה כ BRAO לא טיפוסי. במסגרת בירור המטולוגי, דופלר ואקו - לא נמצא הגורם הססטמי. העניין שבערך באותה התקופה שהופיעה התלונה נטלתי תרופה מסוג מודפיניל/פרוביג'יל (תרופה סטימולנטית) שעזרה לריכוז והחשש שלי שיתכן והשימוש בתרופה גרם לממצא העיני ולתלונה שלי. כשדיברתי בזמנו עם הרופא עיניים הוא לא מצא קשר. הפרוביג'יל מאוד עזר לי, אבל אני חושש שאם אקח אותו שוב אז שוב יופיע הממצא ברשתית ויתכן אף במקום הרבה פחות רצוי כמו במקולה וזה לא טוב. מה כדאי לעשות? האם בכל זאת לקחת את הסיכון ולנסות שוב או שלא לעשות את זה? לצערי שום תרופה אחרת לא עזרה לי כמו הפרוביג'יל, אבל שוב החשש מהסיכון שבנטילתה על אף שאנשי המקצוע לא מצאו קשר לפי שעה. תודה על חוות הדעת. אבי

שלום, בן 38, בד"כ בריא, רץ מס' פעמים בשבוע ועד לסגר במרץ גם נהגתי להתאמן בחדר כושר. ברקע גסטריטיס אוטואימונית (לוקח B12 קבוע) ונמצא במעקב גסטרו. כמו כן, ברדיקרדיה שקיימת כנראה מזה שנים. קרדיולוג לא המליץ על טיפול. לעיתים אני לוקח תרופות מסוג מתילפנידאט/אדרל ל ADD. לא מדובר במשהו קבוע אלא רק לפי הצורך. לפני כשנתיים אובחן CWS בשמאל היות והתלוננתי על עיוות תחתון בראייה. נבדקתי באחד במרפאת עיניים של אחד מבתי החולים בארץ והם סיווגו את זה כ BRAO לא טיפוסי. במסגרת בירור המטולוגי, דופלר ואקו - לא נמצא הגורם הססטמי. העניין שבערך באותה התקופה שהופיעה התלונה נטלתי תרופה מסוג מודפיניל/פרוביג'יל (תרופה סטימולנטית) שעזרה לריכוז והחשש שלי שיתכן והשימוש בתרופה גרם לממצא העיני ולתלונה שלי. כשדיברתי בזמנו עם הרופא עיניים הוא לא מצא קשר. הפרוביג'יל מאוד עזר לי, אבל אני חושש שאם אקח אותו שוב אז שוב יופיע הממצא ברשתית ויתכן אף במקום הרבה פחות רצוי כמו במקולה וזה לא טוב. מה כדאי לעשות? האם בכל זאת לקחת את הסיכון ולנסות שוב או שלא לעשות את זה? לצערי שום תרופה אחרת לא עזרה לי כמו הפרוביג'יל, אבל שוב החשש מהסיכון שבנטילתה על אף שאנשי המקצוע לא מצאו קשר לפי שעה. תודה על חוות הדעת. אבי

שלום, בן 38, בד"כ בריא, רץ מס' פעמים בשבוע ועד לסגר במרץ גם נהגתי להתאמן בחדר כושר. ברקע גסטריטיס אוטואימונית (לוקח B12 קבוע) ונמצא במעקב גסטרו. כמו כן, ברדיקרדיה שקיימת כנראה מזה שנים. קרדיולוג לא המליץ על טיפול. לעיתים אני לוקח תרופות מסוג מתילפנידאט/אדרל ל ADD. לא מדובר במשהו קבוע אלא רק לפי הצורך. לפני כשנתיים אובחן CWS בשמאל היות והתלוננתי על עיוות תחתון בראייה. נבדקתי באחד במרפאת עיניים של אחד מבתי החולים בארץ והם סיווגו את זה כ BRAO לא טיפוסי. במסגרת בירור המטולוגי, דופלר ואקו - לא נמצא הגורם הססטמי. העניין שבערך באותה התקופה שהופיעה התלונה נטלתי תרופה מסוג מודפיניל/פרוביג'יל (תרופה סטימולנטית) שעזרה לריכוז והחשש שלי שיתכן והשימוש בתרופה גרם לממצא העיני ולתלונה שלי. כשדיברתי בזמנו עם הרופא עיניים הוא לא מצא קשר. הפרוביג'יל מאוד עזר לי, אבל אני חושש שאם אקח אותו שוב אז שוב יופיע הממצא ברשתית ויתכן אף במקום הרבה פחות רצוי כמו במקולה וזה לא טוב. מה כדאי לעשות? האם בכל זאת לקחת את הסיכון ולנסות שוב או שלא לעשות את זה? לצערי שום תרופה אחרת לא עזרה לי כמו הפרוביג'יל, אבל שוב החשש מהסיכון שבנטילתה על אף שאנשי המקצוע לא מצאו קשר לפי שעה. תודה על חוות הדעת. אבי

שלום, בן 38, בד"כ בריא, רץ מס' פעמים בשבוע ועד לסגר במרץ גם נהגתי להתאמן בחדר כושר. ברקע גסטריטיס אוטואימונית (לוקח B12 קבוע) ונמצא במעקב גסטרו. כמו כן, ברדיקרדיה שקיימת כנראה מזה שנים. קרדיולוג לא המליץ על טיפול. לעיתים אני לוקח תרופות מסוג מתילפנידאט/אדרל ל ADD. לא מדובר במשהו קבוע אלא רק לפי הצורך. לפני כשנתיים אובחן CWS בשמאל היות והתלוננתי על עיוות תחתון בראייה. נבדקתי באחד במרפאת עיניים של אחד מבתי החולים בארץ והם סיווגו את זה כ BRAO לא טיפוסי. במסגרת בירור המטולוגי, דופלר ואקו - לא נמצא הגורם הססטמי. העניין שבערך באותה התקופה שהופיעה התלונה נטלתי תרופה מסוג מודפיניל/פרוביג'יל (תרופה סטימולנטית) שעזרה לריכוז והחשש שלי שיתכן והשימוש בתרופה גרם לממצא העיני ולתלונה שלי. כשדיברתי בזמנו עם הרופא עיניים הוא לא מצא קשר. הפרוביג'יל מאוד עזר לי, אבל אני חושש שאם אקח אותו שוב אז שוב יופיע הממצא ברשתית ויתכן אף במקום הרבה פחות רצוי כמו במקולה וזה לא טוב. מה כדאי לעשות? האם בכל זאת לקחת את הסיכון ולנסות שוב או שלא לעשות את זה? לצערי שום תרופה אחרת לא עזרה לי כמו הפרוביג'יל, אבל שוב החשש מהסיכון שבנטילתה על אף שאנשי המקצוע לא מצאו קשר לפי שעה. תודה על חוות הדעת. אבי

היי,אני משתמשת בכדור שעוזר במניעת עייפות וקשב וריכוז בשם פרוביג׳יל (מבוסס על מודפיניל) וגם בנוברינג. לגבי הפרוביג׳יל-כתוב בהוראות השימוש שלו שהוא עלול לפגוע ביעילות של גלולות היריון. אך אני יודעת שההורמונים דרך הטבעת מופרשים ישירות לרחם ולא עוברים דרך הכבד/ לא דורשים עיכול תזונתי.האם עדיין יכולה להיפגע יעילות ההשפעה של הנוברינג במקרה זה?

היי, אני לא כל כך יודעת לאן להפנות את השאלה אז אני אנסה פה. הפסיכיאטר שלי נתן לי מרשם ל100 מג של פרוביג'יל. אני לוקחת כדורים נוספים נוגדי דיכאון. המטרה הייתה לעזור לי עם מצבים שאני נכנסת לחוסר אנרגיות מוחלט ולא מסוגלת לצאת מהמיטה, ובכלל עם עייפות תמידית קשה. הוא אמר לי לקחת את הכדור כשאני מרגישה שאני לא מצליחה להוציא את עצמי מהמיטה. ניסיתי פעם אחת. לקחתי 100 מג. זה לא עשה כלום. ניסיתי ביום אחר 200 מג. ההשפעה של זה לא הייתה לי ברורה עד הסוף. אני חושבת שהרגשתי טיפה יותר אנרגטית, לא משהו משמעותי. ובעיקר, הרגשתי מאוד לא מפוקסת, שקשה לי להתרכז, מנותקת, תחושה כללית מוזרה וכאבי ראש. אני לא סובלת מהפרעות קשב וריכוז... האם זה הגיוני שזה לא ממש עוזר ואפילו פוגע בריכוז?? תודה

מה הסכנה בניטילת ריטלין עם נוביג'יל ?

שלום האם תרופות סטימולנטים קלאסיות כגון ריטלין או אטנט הינן יעילות יותר בטיפול בישנוניות יתר לעומת פרוביג'יל ונוביג'יל? בתודה

שלום האם ידועות התוויות נגד כלשהן לנטילת פרוביג'יל/מודפיניל במקרים של פסוריאזיס קל? תודה אבי