תוצאות חיפוש עבור צפדינה

רמת אימונוגלובולינים אינה מרכיב חשוב במחלה צפדינה היא חסר ויטמין C שגורם בבעיות עור שגשוג חניכיים ודימומים

הכמות היומית של ויטמין C הנחוצה לתפקוד של הגוף ומניעת מחלות חוסר כמו צפדינה היא 90 מ"ג לגבר ו 75 מ"ג לאשה. כמויות גדולות יותר של ויטמין C נחוצות לפעולה האנטיאוקסידנטית, וההשפעות האחרות של החומצה האסקורבית. לכן יש צורך בכמויות גדולות של ויטמין C מעל הכמות של ה RDA. מנה של שני גרם ליום היא מתאימה. אין הבדל בין תוספי מזון לחומר הנמצא בתוך המזון עצמו ד"ר יוסף ברנר

שלום מיכאל, צפדינה היא מחלה הנגרמת ממחסור חמור בויטמין C (חומצה אסקורבית).בשל המחסור בחומצה זו אין אפשרות ליצור קולגן, החלבון המרכיב חלק גדול מרקמות החיבור בגוף (גידים, רצועות, עור, עצמות וסחוס). כתוצאה מכך מתרופפות השיניים והחניכיים מדממים בתחילה; עם התקדמות המחלה ממשיך כל הגוף להידרדר בצורה דומה. ייצור תקין של קולגן תלוי בהידרוקסילציה ( פעולה כימית של הוספת קבוצת OH למולקולה) של פרולין וליזין ב-Endoplasmic Reticulum. האנזימים שמבצעים את ההידרוקסילציה דורשים ויטמין C בתור קו-פקטור (שותף). במקרים של חסר כרוני בויטמין C ההידרוקסילציה לא תתבצע והקולגן יהיה מאוד חלש. הקולגן הנו החלק החלבוני העיקרי של העצם. אם הוא פגום בתקופה הקריטית של גדילה והתבגרות, שבו נבנית העצם ונוצרים "מחסני עצם" המשמשים אותנו במשך כל החיים, עלולה להתפתח מחלת אוסטיאופורוזיס בגיל המבוגר. בברכה, פרופ' צופיה איש-שלום

שלום מיכאל, צפדינה היא מחלה הנגרמת ממחסור חמור בויטמין C (חומצה אסקורבית).בשל המחסור בחומצה זו אין אפשרות ליצור קולגן, החלבון המרכיב חלק גדול מרקמות החיבור בגוף (גידים, רצועות, עור, עצמות וסחוס). כתוצאה מכך מתרופפות השיניים והחניכיים מדממים בתחילה; עם התקדמות המחלה ממשיך כל הגוף להידרדר בצורה דומה. ייצור תקין של קולגן תלוי בהידרוקסילציה ( פעולה כימית של הוספת קבוצת OH למולקולה) של פרולין וליזין ב-Endoplasmic Reticulum. האנזימים שמבצעים את ההידרוקסילציה דורשים ויטמין C בתור קו-פקטור (שותף). במקרים של חסר כרוני בויטמין C ההידרוקסילציה לא תתבצע והקולגן יהיה מאוד חלש. הקולגן הנו החלק החלבוני העיקרי של העצם. אם הוא פגום בתקופה הקריטית של גדילה והתבגרות, שבו נבנית העצם ונוצרים "מחסני עצם" המשמשים אותנו במשך כל החיים, עלולה להתפתח מחלת אוסטיאופורוזיס בגיל המבוגר. בברכה, פרופ' צופיה איש-שלום

מיכאל שלום. אתה מתאר שתי מחלות חסר שפקדו אותך בעבר הרחוק ושואל האם הן יכולות לחזור או ללבוש צורה אחרת כיום. ראשית חשוב לי לדעת האם ישנם סימפטומים מעוררי חשד שהופיעו לאחרונה שמקשרים אותך לאותן מחלות רחוקות. אני חושבת על חסרים וטראומות שחוזרים הן במישור הפיזי והן במישור הנפשי. הנפש והגוף זוכרים את המודחק ובעיתות משבר הדברים יכולים להבהב ולצוץ.(אני בעד התיחסות לכל האספקטים כמכלול). ישנן גם "צפדינות" נפשיות שגם יכולות לצוץ ויש להיות ערניים אליהן. על פניו נראה ששאלתך קשורה לרפואה פנימית. הייתי ממליצה לך לפנות להתיעצות אצל רופא שהרבה לעבוד עם ניצולי שואה ומכיר את מכלול התופעות. אני חושבת שלהתנסות ארוכת טווח יש משקל בהערכת התופעות והסמפטומים של מחלות חוזרות. לא הייתי ממליצה על קבלת תשובה בפורום באינטרנט כי יש צורך בהערכה ואבחנה של מצבך כיום תוך לקיחה בחשבון של ההסטוריה הרפואית שלך. אני ממליצה לך לפעול בכמה מישורים: א. לפנות לעמך במקום מגוריך ולבקש המלצה על רופא גריאטר שמרבה לעבוד עם ניצולי שואה ב. המקום לקבלת אינפורמציה כללית יותר הוא לדעתי באתר של רופאים ללא גבולותhttp://www.msf.org/. המחלות שאתה מתאר מאפינות אוכלוסיות שחיות בחסך תזונתי קשה והרופאים שם מטפלים פעמים רבות במחלות מהן סבלת. אולי הם גם יקשרו אותך לרופא מתאים בארץ. ג. במידה ולא תצליח למצוא רופא אנא חזור אליי ואנסה לעזור לך לאתר אדם מתאים שיתן לך את התשובות. בהצלחה נעה

שלום לך, בשל סימנים של צמא, שתיית יתר והשתנת יתר מסיבית ביום ובלילה, שם לב הרמב"ם לפני כ 850 שנה שהמצב דומה לסוכרת אך זה לא הסוכרת של ממש". כיוןם ה"סוכרת התפלה" (כלומר ללא מתיקות וללא טעם...)היא ביטוי של פגיעה ברמות ההורמון האנטי דיורטי המופרש מבלוטת ההיפופיזה האחרוית במוח, מוכרת, ניתן לאבחנה ולטפל בה על ידי מתן ההורמון בטיפות או ספריי לאף. עליך לפנות למכון או מרפאה אנדוקרינולווגית רצינית בכל מרכז רפואי ושם יפנו אותך לרופאים העוסקים בכך ישירות. אשר לסוכרת- כבר אמר החכם "פעם סוכרת תמיד סוכרת" ואם אובחנה לך סוכרת כנראה שהיא עדיין קימת אך נשמרת מאוזנת ויציבה

אבי שלום, אני ממליץ שתתחיל לאכול פרות וירקות ולא רק בגלל החניכיים והשיניים, ואם לא-לפחות לקחת תוספי מזון וויטמינים לפי המלצות הרופאים. לגבי החניכיים- ממליץ שתבדק ע"י רופא מומחה לחניכיים להמשך טיפול, לפי מה שאני מבין אתה באמצע "ההכנה הראשונית".

לענת שלום! התוצאות אינן מסבירות את החולשה אך ייתכן חסר בויטמינים אחרים כגון חומצה פולית וחסר מינרלים כמו ברזל, אבץ וכולי. עקב תזונתך הדלה מומלץ לקחת מולטיויטמין כדי להשלים התזונה וכן להתייעץ עם דיאטנית כי ייתכן שחסרים לך מרכיבים חיוניים בתזונה כמו חומצות שומן וחומצות אמינו הכרחיות. פני לרופא המשפחה שלך להמשך בירור. ד"ר גל

שלום רונן המרקחת שציינת תומכת בצ'י הטכול ודם הלב. באופיה זו פורמולה מחממת ומחזקת. אכילת מזון קר תיפגע ביעילות הפורמולה. מזון קר: נבטי במבו, בננה, דלעת, צדפות, קונכיות, סרטנים, אשכוליות, חסה, לוטוס, מלון, אפרסמון, מלח, עשב ים, אצות ים, קרמבולה, קני סוכר, ערמוני מים, אבטיח. בהצלחה טל

צפדינה היא מחלה הנובעת מחוסר ויטמין סי . הטיפול בה הוא בויטמין סי .

לפני שאכנס להסבר נרחב על התופעה, אני רוצה להגיע למסקנה: לא סביר שרמה נמוכה של פוספטזה בסיסית מצביעה אצלך על מחלה כלשהי. יש להבין מהי המשמעות של "רמה נורמלית" וכיצד מחשבים אותה. הרמה הנורמלית, עבור רוב החומרים הנמדדים, היא מדד שנקבע סטטיסטית. זוהי הרמה שבה נכללים 95%, ולעתים 99% מהנבדקים הבריאים. לא כל הנבדקים. לעתים ניתן להגדיר נורמות שונות לאוכלוסיות שונות, כמו ריכוז תאי הדם הלבנים במשטח דם, שהוא נמוך יותר בתימנים בריאים בהשוואה לאנשים בריאים שאינם תימנים. החריגה מהנורמה, כשלעצמה, אינה מצביעה בהכרח על מחלה, ובמיוחד לא במקרים של חריגה קלה, כמו במקרה המתואר. באופן ספציפי, ניתן למצוא רמות נמוכות של פוספטזה בסיסית במחלות אזוטריות למדי, שלא סביר להיתקל בהן בחברה שלנו, כמו צפדינה או תת-תזונה. גם עודף ויטמין D או תרופות כנגד חומציות הקיבה גורמות לעתים לתופעה כזו. אנחנו משתמשים בפוספטזה בסיסית כסמן למצבים חולניים מסויימים, והמצבים הרלוונטיים הם מחלות של הכבד, דרכי המרה והעצמות. במצבים אלה רמתו גבוהה בהרבה מהרמה התקינה. עם זאת - אין לשכוח שהוא בסך הכל סמן למצבים אלה, ולכן אין טעם לנקוט בפעולות כלשהן כדי לשנות את רמתו, מבלי לטפל במצב המסויים שגרם לכך. ומלה אחרונה על פוספטזה בסיסית: זהו אנזים הקיים בכל אדם, וברקמות רבות בגוף. לאור זאת מפתיע כמה מעט אנו יודעים עליו. אנחנו חושדים שיש לו פעילות כלשהי ביצירת החלק המינרלי של העצם, אך מעולם לא גילינו מהו תפקידו המדוייק. אנחנו מכירים את תכונותיו הביוכימיות בתנאי מעבדה, אך לא את המשמעות שלו בגוף החי. הוא מיוצר על ידי הגוף עצמו, ואין חשיבות למציאת מאכלים המכילים אותו.