ספרים רבים נכתבו על הסיבות השונות של מחלת הסכיזופרניה. אף...
תודה לברק וכל הכבוד. הידש
שלום אייל. ניתן לשלב טיפול בלפונקס ואריפליי ובדרך כלל זה שילוב שעובד טוב ומביא להקלה והורדת תסמינים פסיכוטיים יחד עם טיפול במצבי דיכאון נלווים. ייתכן כי יהיה אפשרי לאחר התייצבות במצבך להוריד בהדרגה ובזהירות מנון לפונקס. בברכה
שלום אייל. סוגיית הפחתת מינוים והפסקת טיפול צריכה להילקח בחשבון אל מול הסיכונים של החמרה במצב שבגללו בכלל התחיל הטיפול. יתכנו תופעות לואי במהלך הפחתת מינון וחייבים להבדיל האם התסמינים הם תסמינים הקשורים לךעצם הפחתת המינון או שמא החמרה במצב הנפשי. לא תיהי מניחעה מהתיעצות מסודרת עם פסיכיאטר
ספרים רבים נכתבו על הסיבות השונות של מחלת הסכיזופרניה. אף...
תודה לברק וכל הכבוד. הידש
שלום אייל. ניתן לשלב טיפול בלפונקס ואריפליי ובדרך כלל זה שילוב שעובד טוב ומביא להקלה והורדת תסמינים פסיכוטיים יחד עם טיפול במצבי דיכאון נלווים. ייתכן כי יהיה אפשרי לאחר התייצבות במצבך להוריד בהדרגה ובזהירות מנון לפונקס. בברכה
שלום אייל. סוגיית הפחתת מינוים והפסקת טיפול צריכה להילקח בחשבון אל מול הסיכונים של החמרה במצב שבגללו בכלל התחיל הטיפול. יתכנו תופעות לואי במהלך הפחתת מינון וחייבים להבדיל האם התסמינים הם תסמינים הקשורים לךעצם הפחתת המינון או שמא החמרה במצב הנפשי. לא תיהי מניחעה מהתיעצות מסודרת עם פסיכיאטר
אחרי כל משבר נפשי יש תקופה של החלמה ולא תמיד מה שמכנים סימנים שליליים נשאר לאורך זמן אלא משתפר, לכן כל כך חשוב מעבר לטיפול התרופתי טיפול בשיחות להתמודד עם המשבר ושיקום. שיקום הוא לא קבלה של המצב, להיפך, שיקום הוא בניית מדרגות להתקדמות לעצמאות. כמו שללכת עם קביים אחרי שבר הוא לא קבלה של נכות אלא עזרה שתאפשר לדרוך בצורה מדורגת עד שחוזרים ללכת לבד. אין עדיין מחקרים טובים שמראים על שיפור בסימנים שליליים עם שימוש בחומרים הלוצינוגנים. כדאי למצוא פסיכיאטר שאתה סומך עליו ולהתייעץ איתו לקבל טיפול מלא יותר.
התנועות החוזרות שאתה מתאר הן ככל הנראה הפרעות תנועה שנקראות tardive dyskinesia. אלו תופעות לוואי לא שכיחות של תרופות אנטיפסיכוטיות, אבל הן יכולות להופיע אחרי שנים של שימוש בתרופות. בדרך כלל שכיח יותר בנשים בגיל מבוגר, ובאנשים שבזמן השימוש בתרופות סבלו מתופעות לוואי של תפיסת שרירים או רעד (תופעות לוואי אקסטרפירמידליות). לא תמיד הסיבה היא שימוש בתרופות, בנשים בגיל מבוגר ובאנשים עם סכיזופרניה התופעות הללו מופיעות גם אם הם לא לקחו אף פעם תרופות. זה קורה בגלל השפעת התרופות על הרצפטורים לדופמין באחד האזורים שאחראי על תנועה. לכן התופעות הללו נדירות יותר בתרופות מן הדור השני. זה לא מסוכן אבל מאוד מפריע. אחרי מספר חודשים של טיפול מקובל להסביר על כך שתופעת הלוואי הזו קיימת (לפני כן היא לא מופיעה), אבל היא לא מאוד שכיחה. זאת תופעת הלוואי היחידה שעלולה להיות בלתי הפיכה, אין בעיה אחרת בתרופות הפסיכיאטריות שלא יכולה להיות בכל תרופה אחרת, לכל תרופה יש תופעות לוואי. יש טיפול לתופעה בתרופות כמו קלוזפין (לפונקס) וקאוטיאפין (סרוקוול) ומומלץ מאוד לפנות לפסיכיאטר המטפל כדי לעזור לה.
שלום אייל. בדרך כלל סרוקוול נחשבת לתרופה בטוחה וסבילה. עם זאת כל אדם הוא מקרה אינדיבידואלי בו כל תרופה עלולה לגרום לרגישות כלשהיא. ניתן לשקול הורדת מינון סרוקוול או לקחת סרוקוול מייד לאחר ארוחה גדולה. ניתן לשקול החלפת סרוקוול בתרופה אנטי פסיכוטית אחרת כגון סוליאן או אריפלי. לפונקס נחשבת לתרופה יעילה אך עם הרבה תופעות לוואי. אם אין צורך טיפולי דחוף כדאי לא להעלות את מנון הלפונקס. בהצלחה.
שלום אייל. לפנוקס וסרקוול הינם תרופות אנטי פסיכוטיות יעילות מאוד אך שניהן גורמות גם לתופעות לוואי של רדימות ועייפות ושילוב של שניהם ביחד בהחלט עלול להביא לתחושת רדימות ועייפות רבה לאורך היום. עליך להתיעץ עם הפסיכיאטר המטפל ולשקול או הורדת מינון של התרופות או החלפה של סרקוול בתרופה אנטי פסיכוטית מעוררת ולא מרדימה כמו אריפליי או רקסולטי. בהצלחה
שלום רב. צריך לבדוק מה מקור ההתנתקויות הרגשיות. אם מדובר בהפרעה פסיכוטית יש צורך באיזון תרופתי. אם מדובר בחרדה או קושי בהשתלבות חברתית כדאי לעבור טיפול פסיכולוגי קוגניטיבי התנהגותי או טיפול שיקומי מלווה בקהילה. בהצלחה
עניתי באחור סליחה אין בעיה
על פניו ניתן לשלב את שני התכשירים. ההנחה היא שהתגובה ללפונקס היתה חלקית ולכן באההמחשבה על שילוב שני התכשירים. לכן בשלב זה לא נראה נכון להפחית את מינון הלפונקס
שלום רב. הפרשת רוק מוגברת בעיקר בשינה הינה תופעת לוואי שכיחה בטיפול בלפונקס והיא אכן מטרידה. ניתן להשתמש בתרופות אנטיכולנירגיות לייבוש רוק כמו דקינט. לעתים התופעה מתמתנץ עם הזמן. אם המצב הקליני ישתפר ניתן לשקול הורדת מינון. בהצלחה
שלום רב. לפונקס הינה תרופה אנטי פסיכוטית יעילה ביותר אך בהחלט מעלה סיכון לסוכרת באופן משמעותי. גם שימוש בצפרלקס עלול להביא לעלייה בסיכון לסוכרת. יחד עם זאת אם בנך מגיב היטב ללפונקס הייתי נזהר מאוד מלהפסיק טיפול זה כי זה טיפול יעיל ביותר וקיימת סכנה של חהמרה. כדאי לך לשקול עם פסיכיאטר מטפל הורדת מנון לפונקס, החלפה או הפסקת טיפול באסטו. כמו-כן ממליץ מאוד לשלב פעילות גופנית ותזונה מאוזנת. בהצלחה
אדרונקס היא תרופה ייחודית בכך שהיא פועלת רק על חסימת פירוק המתווך העיצבי נוראפינפרין. כמו כל התכשירים נוגדי הדיכאון אדרונקס לא פועלת מיידית ודרושים מספר שבועות להגיע להשפעה. המינון המירבי בד"כ הוא 8 מ"ג ביום הניתן בשתי מנות של 4 מ"ג
תוכל לשאול שוב ?
הדבר דורש בדיקה אך לא נשמע לי סביר.
לפונקס וריספרדל הן תרופות אנטיפסיכוטיות שאמורות לטפל בהזיות. אם אתה מאושפז כדאי לפנות לרופא המטפל ולספר לו על הבעיות האלו ולהתייעץ איתו לגבי הטיפול.
אין אפשרות לתת יעוץ תרופתי ללא בדיקה, בוודאי במקרה מורכב. אין טיפול טוב לסימנים שליליים, תרופות שכן הוכח שמשפרות הן קלוזפין (לפונקס), תוספת של תרופות נוגדות דיכאון, אמיסולפיריד (סוליאן).
יש מקרים בהן ניסו לחזור לטיפול בלפונקס למרות ירידה בספירת הדם, בכל מקרה יש צורך בייעוץ של המטולוג ונוירולוג בגלל האפילפסיה, ולמרות שכיום מותר להתחיל טיפול בלפונקס במרפאה ואין צורך באשפוז, אתגר מחדש בלפונקס כדאי לעשות באשפוז. המינון הממוצע של ריספרדל הוא בין 8-6 מ"ג, לא נמצא במחקרים שיפור בסימפטומים כשעולים מעבר ל-6 מ"ג, המינון המקסימלי שנבדק במחקרים הוא 16 מ"ג.
חובה מעקב המטולוגי צמוד כולל שקילת הפסקת התרופה!
שלום אבי כדאי להשמע להמלצת הפסיכיאטר שלך! לא כדאי לשנות מינונים על דעתך! תרגיש טוב!
בעיות השינה שלך אינן קשורות כבר ללפונקס ואתה זקוק לאיזון חוזר. בהצלחה
היי! 1. אפשר לנסות אומגה 3, גם Zoom, ו-Vayacog (שניים אחרונים גם מכילים את אומגה 3). 2. אפשר גם לפנות לנטורופת ולנסות טיפול בצמחי בר 3. עוד אופציה - לפנות לנוירולוג ולהפסיק או להחליף טופמקס/טופירמט כי התרופה עושה לפעמים איטיות מחשבות ובעיות קוגניטיביות אחרות
שלום יריב לפונקס הינה תרופה מעולה! ישנה אפשרות טובה שאם תתחיל בתרופה זו אזי לא יהיה צורך בתרופות האחרות.אך השילוב הינו אפשרי.
נראה לי שאם פעם אחת נגרמה דלקת בשריר הלב כתוצאה מהתרופה לא ניתן לקחת סיכון ולתת אותה שוב, דלקת בשריר הלב איננה משחק ילדים ועל הפסיכיאטרים במקרה זה לחשוב על תחליף אחר.