תוצאות חיפוש עבור רדיואיזוטופים

שלום רב, ניתוח פרתירואיד מבוצע ביחידה לניתוחי ראש צוואר באסותא באופן שכיח ביותר. מספר מקרים מידי שבוע. כולם נעשים בגישה זעיר פולשנית ואחר מיקום האדנומה. הניתוח יכול להסתיים בחצי שעה ושחרור באותו יום או למחרת ללא תפרים חיצוניים. הכוונת רדיואיזוטופים דרושה במקרים נדירים בלבד. ממליץ לקבוע תור במרפאתינו באסותא ליעוץ (03-7645464). בברכה, ד'ר אבי חפץ, א.א.ג. מנהל היחידה לכירורגיה ואונקולוגיה של ראש צוואר באסותא יו'ר החברה לכירורגיה ואונקולוגיה של ראש צוואר בישראל, א.ר.ם.- המרכז לרפואת א.א.ג. וניתוחי ראש צוואר באסותא-http://www.aram-ent.co.il 03-7645464 http://www.aram-ent.co.il

שלום עידו ! אני לא אוהב לענות על שאלות מסוג זה, אתה בעצם מבקש חוות דעת נוספת ולא כאן המקום לעשות זאת. אם אתה לא סומך על הרופא שנתן לך את חוות דעתו (ונראה שאתה לא סומך) עלייך לפנות לאורולוג לחוות דעת מסודרת. אני מפנה אותך לאתר הזה , הוא באנגלית אך כתוב מעולה בשפה יחסית פשוטה http://emedicine.medscape.com/article/438591-diagnosis בברכה ד"ר עמוס נאמן

שלום רב, מיפוי הוא בדיקת הדמיה שמטרתה לאבחן מחלות שונות. קיימים חומרים המסומנים באמצעות איזוטופים רדיואקטיביים המתרכזים באופן סלקטיבי באיברים, מערכות או רקמות בגוף. ניתן לזהות את מיקומם של החומרים הנ''ל בגוף באמצעות מצלמה גרעינית הנקראת gamma camera. מצלמה זו קולטת את הקרינה המזערית הנפלטת מהגוף ומתרגמת אותה באמצעים אלקטרוניים מתוחכמים לתמונה על מסך מחשב. האופן שבו חומרים אלו נקלטים בגוף מלמד על תפקודו הפיזיולוגי והביוכימי של האיבר, המערכת או הריקמה. מידע זה מאפשר לאבחן מחלות בשלבים מוקדמים מאד. בדיקות הדמיה המבוצעות במכון הרנטגן כגון צילומים רגילים, CT, אולטרסאונד או MRI בודקות את מבנה האיברים ומלמדות על קיום מחלה אם חל שינוי במבנה האיבר. המידע התיפקודי המתקבל ממיפויים ברפואה גרעינית והמידע האנטומי המתקבל מבדיקות הרנטגן משלימים זה את זה. מיפויים ברפואה גרעינית הם בדיקות הדמיה לא פולשניות. החומר ניתן בזריקה ישירה לוריד(בדומה לכל בדיקת דם פשוטה) או דרך עירוי שהוכן מראש. תופעות לואי בעקבות הזרקת החומר נדירות מאד ובדרך כלל קלות (גרד, פריחה). יש לדווח לרופא או לטכנאי מראש על כל רגישות ידועה לתרופות. אנו ממליצות בכל זאת לפנות לרופא האונקולוג לשם התייעצות והוא יקבע את סוג הבדיקה. בברכה, צוות אחת מתשע

אייל שלום. מיפוי הוא בדיקת הדמיה שמטרתה לאבחן מחלות שונות. קיימים חומרים המסומנים באמצעות איזוטופים רדיואקטיביים המתרכזים באופן סלקטיבי באיברים, מערכות או רקמות בגוף. ניתן לזהות את מיקומם של החומרים הנ''ל בגוף באמצעות מצלמה גרעינית הנקראת gamma camera. מצלמה זו קולטת את הקרינה המזערית הנפלטת מהגוף ומתרגמת אותה באמצעים אלקטרוניים מתוחכמים לתמונה על מסך מחשב. האופן שבו חומרים אלו נקלטים בגוף מלמד על תפקודו הפיזיולוגי והביוכימי של האיבר, המערכת או הריקמה. מידע זה מאפשר לאבחן מחלות בשלבים מוקדמים מאד. בדיקות הדמיה המבוצעות במכון הרנטגן כגון צילומים רגילים, CT, אולטרסאונד או MRI בודקות את מבנה האיברים ומלמדות על קיום מחלה אם חל שינוי במבנה האיבר. המידע התיפקודי המתקבל ממיפויים ברפואה גרעינית והמידע האנטומי המתקבל מבדיקות הרנטגן משלימים זה את זה. מיפויים ברפואה גרעינית הם בדיקות הדמיה לא פולשניות. החומר ניתן בזריקה ישירה לוריד(בדומה לכל בדיקת דם פשוטה) או דרך עירוי שהוכן מראש. תופעות לואי בעקבות הזרקת החומר נדירות מאד ובדרך כלל קלות (גרד, פריחה). יש לדווח לרופא או לטכנאי מראש על כל רגישות ידועה לתרופות. הרדיואקטיביות המצויה בחומרים המוזרקים היא מזערית ואינה גורמת לתופעות לואי מיידיות או מאוחרות. חומרי המיפוי אינם מפריעים לפעילותן של תרופות ואין צורך להפסיק נטילת תרופות אלא אם כן ניתנה הנחיה מפורשת מהרופא המפנה. מצלמת הגמא אינה מקרינה את הנבדק אלא קולטת קרינה הנפלטת מהגוף ולכן אין כל תוספת קרינה בביצוע צילומים חוזרים. ניתן לשהות במחיצת הנבדק בזמן המיפוי. חלק מהבדיקות ממושכות ולכן כדאי להביא מהבית ספר, צעצוע, משחק או קלטת כדי להרגיע את הילד ולהפיג את השעמום. אין איסור על נשים בהריון לשהות במחיצת הנבדק. עם זאת רצוי להמנע ממגע גופני (החזקת הילד על הידיים) ממושך בשעות הראשונות אחרי קבלת החומר. רב הבדיקות ברפואה גרעינית בילדים מתבצעות ללא הרדמה או טשטוש. ילדים קטנים ותינוקות לעתים קרובות עוטפים בסדין כדי למנוע תזוזה בזמן הצילומים. מידע על המיפוי מטרה: לאתר אזורים של פגיעה בעצמות השלד כתוצאה מדלקת, חבלה, או תהליך גידולי. הכנה לבדיקה: אין צורך בהכנה מיוחדת. תאור הבדיקה: החומר המוזרק הוא Tc-99m MDP. הצילומים מתחילים משעה וחצי עד שלוש וחצי שעות אחרי מתן החומר. זה הזמן הנדרש להגיע לריכוז אופטימלי של החומר בעצמות. לעתים, ובהתאם לשאלה הרפואית, מתבצעת גם סדרה של צילומים מוקדמים מיד עם הזרקת החומר. יש להרבות בשתיה לאחר קבלת החומר כדי לזרז את הפרשתו מהגוף דרך מערכת השתן. משך הצילומים: מ- 30 עד 90 דקות בהתאם לשאלה הרפואית, גיל הילד ובהתאם לממצאים המתגלים בבדיקה. משך השהיה בבית החולים: כ – 5 שעות. בברכה - דר' טיטיון.

שלום רב, באתר עמותת אחת מתשע הוקדש פרק על סרטן משני בעצמות, ומאחר ואנו מבינות את דאגתך והתלבטויותייך, אנו חושבות שמידע בנושא יכול לעזור:- הפרק הועתק מן האתר אל הפורום לנוחיותך:- סרטן עצמות משני מהו סרטן עצמות משני ? מדובר בגידול ממאיר המורכב ממיליונים של תאים סרטניים אשר חלקם יכולים להיות כאלו אשר חמקו מהגידול המקורי והתפשטו לחלקי גוף אחרים דרך מערכות הדם והלימפה. יתכן מאד שתאים אלו היו שם כבר במשך שנים רבות אך לא גרמו לבעיה ולא ייצרו סימפטומים מעוררי חשד. את תשמעי גם שהרפואה מתייחסת לתופעה במונחים של גרורות (מטסטזות ), סרטן חוזר, וגידולים משניים . העצמות הם מיקום רווח להופעת סרטן משני של השד, ובעיקר בעמוד השדרה, הגולגולת, אגן הירכיים או העצמות העליונות של הגפיים. העצם מורכבת משני סוגי תאים חיים המסייעים ביצירתה ומתן צורתה : osteoclasts ו- osteoblasts . ה - Osteoclasts הורסים ומסירים שיירים של עצם ישנה בעוד ה- osteoblasts מסייעים בבניית עצם חדשה. במקרים של סרטן משני של העצם מתפשטים תאים סרטניים למערכת אשר מייצרים כימיקלים שמפריעים לתהליך וגורמים לכך שקצב ההרס של העצם גדול יותר מקצב היצירה החדשה. תהליך זה מוליד את הסימפטומים המזוהים עם סרטן משני של העצם. מהם הסימפטומים ? כאבים סרטן משני של העצמות עלול לגרום לכאבים באזורים הנגועים הפוגעים באיכות החיים. עוצמת הכאב והתגובה לו משתנים מחולה לחולה. אם הכאב אינו מטופל ביעילות רמת הניידות ואיכות החיים שלך עלולים להיפגע. וחשוב ביותר שתתארי בפני הצוות המטפל היכן מתמקד הכאב ומה את מרגישה על מנת שיוכלו להתאים את הטיפול המתאים ביותר להפחתת הכאב. הכאב באזור הנגוע יכול להיות עמום או חד וצורב, והוא יכול להופיע בהתקפים או ככאב מתמשך לאורך זמן, בעיקר בלילה. תנועות מסוימות שאת עושה עלולות להגביר את הכאב והמקום הכואב עלול להיות רגיש במיוחד. ישנן מספר תרופות לשיכוך כאבים בהן ניתן להשתמש, כל אחת בפני עצמה או כשילוב ביניהן. בדרך כלל מנסים קודם טיפול בתרופות מקובלות לשיכוך כאבים על בסיס פרצטמול (דוגמת אקמול, דקסמול ואלדולור) או בתרופות לא סטרואידיות נוגדות דלקות ( דוגמת איבופן, אינדומד, נקסין, אדקס, וולטרן) . רק במידה ותרופות אלו אינן יעילות עוברים לתרופות חזקות יותר המכילות קודאין דוגמת קודאקמול, קודאין, או לפרוקסול ואלגוליזין המכילות פרופוקסיפן או פרצטמול . במקרים חמורים נעזרים גם בתרופות מבוססות מורפיום. לעתים משתמשים בצירופים של תרופות שונות. חשוב שתיקחי את התרופות כסדרן ובמועדים קצובים (למשל כל ארבע שעות) על מנת להבטיח רגיעה מתמשכת מהכאבים. אל תחכי שהכאב יהפוך להיות בלתי נסבל. במקרים קיצוניים כאשר הטיפול בתרופות לשיכוך כאבים לא עוזר ייתכן ותצטרכי להתאשפז בבית חולים כדי שצוות מומחים לטיפול בכאב יעריכו את מצבך וימליצו על הדרך להרגעת הכאב. עודף סידן Hypercalcaemia (excessive calcium in the blood) העצם היא רקמה חיה המורכבת מסידן וחלבונים שונים המביאים לחיזוקה. סרטן משני עלול לגרום לשינוי מבנה העצם ולגרום לחדירת הסידן לתוך מערכת הדם. אם רמת הסידן שלך גבוהה מדי את עלולה לסבול מבחילות, הקאות, עצירות ונמנום. במקרים קיצוניים הסימפטומים עלולים להתבטא בצימאון חזק, חולשה כללית וטשטוש. להקלת הסימפטומים כדאי שתשתי הרבה מים קרים. במקרים קיצוניים עלול גם להתעורר הצורך לאשפז אותך לקבלת עירוי נוזלים לתוך הוריד. הנוזלים שוטפים את הסידן אל מחוץ לגוף. יתכן ויינתן לך גם טיפול בתרופות מהקבוצה הנקראת ביספוספונטים (bisphosphonates ) דוגמת פוסאלאן או קלודרונאט. במקור משתמשות התרופות האלה לטיפול באוסטיאופורוזיס אך מחקרים הראו כי מתן תוך ורידי של ביספוספונטים במינון גבוה יעיל גם לטיפול בכאבים חזקים אצל חולות סרטן שד שלא הגיבו לטיפולים תרופתיים מקובלים או לטיפול מקומי בקרינה. אצל חולות סרטן שד עם סרטן משני בעצמות ניכרה הפחתה בתחלואת העצם ( דוגמת שברים פתולוגיים ) בשיעור של % 50 - %25 כאשר טופלו בביספוספונטים. חולשת העצם או שבירתה לעתים העצמות נחלשות ופגיעה או מאמץ קלים עלולים לגרום לשבירתן. שברים אלו יכולים לקרות בעמוד השדרה כתוצאה מלחץ של החוליות (spinal cord compression ). הסימפטומים הראשונים בדרך כלל הם כאבי גב, בעיקר בזמן שיעול או במצב שכיבה. במקרים קשים יותר הלחץ עלול לגרום גם לנימול או לחולשה בגפיים, לאבדן שליטה על הסוגרים ולשיתוק. אם את מגלה אצלך אחד או יותר מהסימפטומים האלו חשוב שרופא מומחה יטפל בהם מהר ככל שאפשר. כאשר עצם נחלשת ניתן לטפל בה באמצעים כירורגיים או על ידי הקרנות על מנת למנוע את שבירתה. מנתח אורטופדי יכול למנוע שבר על ידי חיזוק העצם בעזרת בורג או דיסקית ממתכת, או על ידי ניתוח להחלפת המפרק ( לדוגמא – החלפת מפרק הירך ) . המפרקים החלופיים מתוכננים לעמידות בלתי מוגבלת. גם כאשר נגרם שבר ינסה המנתח האורטופדי לתקנו באמצעות בורג מתכתי או על ידי החלפת הפרק. במקרים מסוימים ניתן להחליף חלק של העצם, תהליך הנקרא endoprosthesis . לאחר הניתוח יתכן ויהיה צורך לתת לך הקרנות. במידה ונפגעת בחוליות הגב וכתוצאה מכך נוצר לחץ על עמוד השדרה חייבים לטפל בכך כבמקרה חירום. אם הסימפטומים מופיעים בקצב מהיר ייתכן וניתוח יהיה הבחירה הראשונה לטיפול. במידה והסימפטומים מתגלים לאורך זמן הבחירה הראשונה תהיה כנראה טיפול בהקרנות. תהיה צורת הטיפול שתיבחר אשר תהיה סביר להניח שתקבלי גם סטרואידים ( תרופות למניעת דלקות) . תיתכן גם אפשרות לשילוב בין כל שלוש שיטות הטיפול. אנמיה - חדירת מח העצם במקרים נדירים הסרטן המשני עלול לתקוף את מח העצם - החלק החלול של העצם בו נוצרים תאי הדם. כאשר זה קורה עלולים תאי דם שטרם בגרו ( תאים בשלבי התפתחות מוקדמים) לחדור לתוך מערכת הדם שלך ולגרום לאנמיה ( חוסר בתאי דם אדומים). את עלולה להבחין בסימפטומים של עייפות כבדה או קוצר נשימה. יתכן ויהיה גם צורך לעשות לך עירויי דם סדירים על מנת להתגבר על הבעיה. אילו בדיקות נדרשות ? צילום של העצם זהו צילום רנטגן רגיל היכול להעיד על שינויים המתרחשים בעצם ועל קיומו של סרטן משני. לא תמיד יכול הצילום לקלוט אזורים קטנים הנגועים בסרטן. החשיפה לקרני הרנטגן נמוכה ביותר, הבדיקה אורכת דקות ספורות ואינה מכאיבה. סריקת עצמות בדיקה זו רגישה יותר מצילום רנטגן ויכולה להראות ביתר דיוק אזורים עם תופעות חריגות. סריקת העצמות מראה את כל השלד בעוד שצילום רנטגן ובדיקת MRI מראים רק את האזור המסוים אשר נבדק. לביצוע הבדיקה מזריקים מספר שעות לפני ביצוע הסריקה כמות קטנה ובלתי מזיקה של חומר רדיואקטיבי לתוך הוריד, לרוב בזרוע. אם מתגלה תופעה חריגה כלשהי היא תתבטא בהגדלת החומר הרדיואקטיבי הנמצא בשלד. הבדיקה אינה כואבת אך יש לשכב ישר וללא תנועה במשך כשעה. תהודה מגנטית MRI (Magnetic Resonance Imaging) בשיטה זו נעזרים בגלים מגנטיים במקום בקרני רנטגן. מתקבלת תמונה מפורטת של האזור הנבדק. הבדיקה אינה מכאיבה אך במהלכה יש לשכב ישר וללא תנועה. בדיקות דם במרכזים רפואיים יתכן ויבצעו בדיקת דם למדידת חלבונים הנקראת "סמן גידול" (tumour marker ) . בדיקה זו תקל על ביצוע המעקב אחרי מחלתך. אילו טיפולים יוצעו לי ? ניתן לטפל בסרטן משני של העצם אך לא לרפאו בטווח הארוך. המטרה היא להקל על הסימפטומים ולשפר את איכות החיים שלך על ידי שליטה בהתפשטות הסרטן. ייתכן ויציעו לך טיפולים הורמונלים, כימותרפיה, הקרנות או ניתוח, כל אחד בנפרד וכל שילוב ביניהם. הטיפול המותאם מותנה במספר גורמים כמו מאלו תופעות את סובלת, עד היכן התפשט הסרטן בעצמות, האם את נמצאת לפני או לאחר גיל המעבר, מה היה אופיו של הגידול המקורי ומה מצב בריאותך הכללי. טיפול הורמונלי טיפול הורמונלי היא הבחירה הראשונה ברוב המקרים של סרטן משני של העצמות. קיימים מספר טיפולים הורמונליים אך השימוש הרווח ביותר הוא בתרופה האנטי-אסטרוגנית הנקראת טמוקסיפן ( Tamoxifen ) . במידה וכבר טופלת בתרופה זו בעת שהתגלה הסרטן המשני תישקל האפשרות של מתן תרופה הורמונלית אחרת דוגמת ארימידקס ( Arimidex ) או לנטרון ( Lentaron ) . כימותרפיה אם הסרטן המשני אצלך אינו מגיד לתרופות הורמונליות יתכן ויוצע לך טיפול כימותרפי. קיימות מספר תרופות כימותרפיות הנמצאות בשימוש לטיפול במקרים של סרטן עצמות משני אותן נותנים לפעמים כל אחת בנפרד או בכל מיני צירופים ביניהן. סרטן עצמות משני מגיב לאט לטיפול כימותרפי ועל כן יתכן ותידרשי לקבל מספר מחזורי טיפול במרווחים של שלושה עד ארבעה שבועות לפני שניתן יהיה לראות תוצאות. מידע נוסף ניתן למצוא בפרק על כימותרפיה. הקרנות ( רדיותרפיה - Radiotherapy ) מטרת ההקרנות היא לשפר את איכות חייך ואת מידת הניידות שלך על ידי הפחתת הכאב ככל שניתן ומניעת היווצרות שברים. טיפול קרינתי בסרטן משני יכול להינתן כמנה בודדת או כטיפול מתמשך על פני מספר ימים, כל זאת בהתאם למקרה. רדיואיזוטופים רדיואיזוטופים זו שיטת רדיוטרפיה חלופית להקרנות. הרדיואיזוטופ הוא בצורת נוזל וניתן על ידי זריקה לתוך הוריד. החומר עובר במערכת הדם ומעביר רדיוטרפיה לעצמות שנפגעו מתאי הסרטן. טיפול זה יעיל כאשר הסרטן המשני מפושט. ביפוספונטים ( Bisphosphonates ) ביספוספונטים זו קבוצת תרופות התוקפות את השלד במקומות בהם יש תחלופת עצם גבוהה ( אזורים בהם ה - osteoclasts פעילים בצורה מוגברת ), דוגמת פוסאלאן וקלודרונאט. התרופות אינן מטפלות בסרטן עצמו אלא מסייעות להפחתת סיכון השברים על ידי הגבלת הפעילות של ה-osteoclasts . התרופות ניתנות כטבליות או באמצעות עירוי דרך הוריד. פעולת התרופות מתבטאת בשלוש דרכים: - הקטנת רמות הסידן שבדם - סיוע בהפחתת הכאב במקרים שאין תגובה למשככי כאבים או כאשר הסרטן מפושט מדי בשביל לתת טיפול רדיוטרפי. - הקטנת הסיכון של שבירת העצמות ועיכוב התפשטות הסרטן המשני כתוצאה משימוש ארוך טווח בביספוספונטים . קבוצת תרופות זו נמצאת בבדיקה על מנת להעריך את מידת יעילותן. התמודדות עם סרטן עצמות משני כאשר את מגלה שהסרטן שלך התפשט לעצמות את צפויה להרגיש כמו שהרגשת כאשר הסרטן אובחן אצלך לראשונה, אם כי הפעם אולי אפילו בעוצמה חזקה יותר. את עלולה להרגיש דאגה ופחד, כעס ודיכאון. חוסר הידיעה הכרוך בחיים בצלו של סרטן עצמות משני משפיע רבות על התנודות במצב רוחך. יתכן ותוכלי להתמודד עם רגשות אלו בכוחות עצמך או בעזרתם של כל המקורבים לך – משפחה וחברים . אם את מרגישה זאת זקוקה לעזרה מעבר לכך תוכלי לשוחח עם הצוות הרפואי והסיעודי המטפל בך. יועץ\ת פסיכולוגי\ת אישי\ת עשוי\ה להיות לעזר אם את זקוקה לסיוע ארוך טווח מכיוון שהוא\היא יבינו טוב יותר את הצרכים המיוחדים הקשורים בסרטן משני ויסייעו לך להתמודד עם האבחנה. את יכולה גם לשוחח עם מישהי שעברה חוויות דומות, וזאת במסגרת של קבוצת תמיכה או בקשר אישי. אנו תקווה שאכן המידע אכן עוזר. בברכה, צוות אחת מתשע

שלום רב, מיפוי הוא בדיקת הדמיה שמטרתה לאבחן מחלות שונות. קיימים חומרים המסומנים באמצעות איזוטופים רדיואקטיביים המתרכזים באופן סלקטיבי באיברים, מערכות או רקמות בגוף. ניתן לזהות את מיקומם של החומרים הנ''ל בגוף באמצעות מצלמה גרעינית הנקראת gamma camera. מצלמה זו קולטת את הקרינה המזערית הנפלטת מהגוף ומתרגמת אותה באמצעים אלקטרוניים מתוחכמים לתמונה על מסך מחשב. האופן שבו חומרים אלו נקלטים בגוף מלמד על תפקודו הפיזיולוגי והביוכימי של האיבר, המערכת או הריקמה. מידע זה מאפשר לאבחן מחלות בשלבים מוקדמים מאד. בדיקות הדמיה המבוצעות במכון הרנטגן כגון צילומים רגילים, CT, אולטרסאונד או MRI בודקות את מבנה האיברים ומלמדות על קיום מחלה אם חל שינוי במבנה האיבר. המידע התיפקודי המתקבל ממיפויים ברפואה גרעינית והמידע האנטומי המתקבל מבדיקות הרנטגן משלימים זה את זה. מיפויים ברפואה גרעינית הם בדיקות הדמיה לא פולשניות. החומר ניתן בזריקה ישירה לוריד(בדומה לכל בדיקת דם פשוטה) או דרך עירוי שהוכן מראש. תופעות לואי בעקבות הזרקת החומר נדירות מאד ובדרך כלל קלות (גרד, פריחה). יש לדווח לרופא או לטכנאי מראש על כל רגישות ידועה לתרופות. הרדיואקטיביות המצויה בחומרים המוזרקים היא מזערית ואינה גורמת לתופעות לואי מיידיות או מאוחרות. חומרי המיפוי אינם מפריעים לפעילותן של תרופות ואין צורך להפסיק נטילת תרופות אלא אם כן ניתנה הנחיה מפורשת מהרופא המפנה. מצלמת הגמא אינה מקרינה את הנבדק אלא קולטת קרינה הנפלטת מהגוף ולכן אין כל תוספת קרינה בביצוע צילומים חוזרים. ניתן לשהות במחיצת הנבדק בזמן המיפוי. בברכה, צוות אחת מתשע

שלום אורית, באתר עמותת אחת מתשע יש מידע רב על סרטן השד. אנו ממליצות שתיכנסי לאתר / מידע רפואי . לנוחיותך הועתקו הפרקים על טמוקסיפן וסרטן משני בעצמות:- טמוקסיפן ( Tamoxifen) מה זה טמוקסיפן וכיצד זה עובד ? טמוקסיפן זו תרופה הורמונלית הנמצאת בשימוש בטיפול בסרטן השד. התרופה מתוארת לעתים גם כתרופה אנטי-אסטרוגנית. אנשי המקצוע מעריכים שקיימות מספר דרכים בהן פעיל הטמוקסיפן , למרות שבשלב זה הם לא כולן מובנות . קיימים מקרי סרטן השד המקבלים גירוי מההורמון הנשי אסטרוגן אשר מעודד את התאים להתרבות ולגדול. סוגי סרטן אלו ידועים כ-"גידולי קולטן אסטרוגן חיובי" (Estrogen receptor positive ) . הטמוקסיפן פועל בחלקו על ידי חסימת ההשפעות של האסטרוגן על התאים הסרטניים, כלומר גורם לבלימת התפשטות התאים וגדילתם. מכאן גם נובע תיאורה של התרופה כ "אנטי-אסטרוגן". קימת בדיקה הבוחנת את מידת קיומם של קולטני האסטרוגן בתאים הסרטניים. על פי תוצאות הבדיקה ניתן להחליט איזו חולה עשויה להפיק את התועלת המירבית מהשימוש בטמוקסיפן. גם סוגי סרטן שהם "גידולי קולטן אסטרוגן שלילי" ( ( estrogen receptor negative עשויים להגיב לטמוקסיפן במקרים מסוימים. שימוש סדיר בטמוקסיפן יכול להפחית את הסיכון של סרטן חוזר ולשפר את סיכויי ההחלמה בכל קבוצות הגיל. יתרונות השימוש בתרופה גדלים כאשר הסרטן מאובחן כ גידול בעל קולטן אסטרוגן חיובי. אצל נשים שעברו את גיל המעבר קיימות הוכחות כי השימוש בטמוקסיפן מאט את תהליך דילול העצם ובכך מקטין את סכנת האוסטאופורוזיס. כמו כן פוחת הסיכון למחלות לב על ידי הורדת רמת הכולסטרול בדם. מה מינון התרופה שאקבל ומתי אקח את התרופה ? המינון המומלץ הוא בדרך כלל 20 מ"ג ליום. התרופה קיימת בצורת טבליות או בצורת נוזל. אין כל חשיבות באיזו שעה ביום לוקחים את התרופה ואם היא נלקחת עם האוכל או בלעדיו. האם זה משנה אם אחסיר מנה ? מכיוון שעוברים מספר שבועות עד שרמת התרופה בדם מתאזנת בטווח הקצר לא תהיה השפעה אם מסיבה כלשהי תדלגי על מנה. לטווח הארוך חשוב להקפיד על שימוש סדיר וקבוע . למשך כמה זמן יהיה עלי לקבל טמוקסיפן ? בדרך כלל מקבלים טמוקסיפן לאחר הניתוח הראשוני, וזאת למשך חמש שנים, למרות שבמקרים מסוימים לוקחים את התרופה גם לזמן ממושך יותר . ניסויים לגבי משך הזמן המומלץ לשימוש בטמוקסיפן ממשיכים להיערך. אילו תופעות לוואי יש לשימוש בטמוקסיפן ? כמו לכל תרופה גם לטמוקסיפן יש תופעות לוואי, וכל אישה מגיבה לתרופה בצורה שונה . בפרק זה מתוארות מספר תופעות לוואי מקובלות אך במידה ואת מגלה אצלך במהלך הטיפול תגובה או תופעה חריגה חשוב שתדווחי על כך לצוות המטפל. תופעות הלוואי הנפוצות ביותר של הטמוקסיפן דומות לסימפטומים של גיל המעבר: גלי חום, הפרעות בעיכול ובחילות קלות, אשר חולפים עם הזמן. אצל נשים בגיל הפריון תיתכנה הפרעות בסדירות ובעוצמתו של המחזור, עד להפסקתו המלאה. יתכנו גירוי או הפרשה בנרתיק והתכווצויות ברגליים במשך הלילה. נשים אחדות עלולות להבחין בשינויים ברמת שיעור הפנים ובקולן. נשים רבות מדווחות על השמנה במשך הטיפול, למרות שאין הוכחות המקשרות תופעה זו ישירות לשימוש בטמוקסיפן. קיים סיכון קלוש להופעת תופעות לוואי העלולות להיות מסוכנות יותר כמו הפרעות בראיה, כאבי ראש בעוצמה חריגה, וחשש לטרומבוזה ( קרישי דם). אם סבלת מטרומבוזה בעבר אסור לך לקבל טמוקסיפן . מחקרים שנערכו לאחרונה בישראל מראים כי שימוש ממושך בטמוקסיפן גורם כנראה לשכיחות יתר של תופעות פתולוגיות שונות ברירית הרחם, כולל סרטן רירית הרחם. רוב מקרי סרטן רירית הרחם אובחנו אצל נשים שהתלוננו על דמם לדני בגיל המעבר. במקרה של דימום תוך רחמי חריג או כאבים באזור הרחם עליך לפנות מיד לרופא נשים. ביצוע ביופסיה של רירית הרחם תידרש במידה והרירית מתגלה כעבה או כבעלת מירקם חשוד. חשוב שתמשיכי את השימוש בתרופה לפי הוראות האונקולוג המטפל היות והתועלת מהטיפול בתרופה זו עולה על הנזק האפשרי שהיא עלולה לגרום. בו בזמן עליך להיות במעקב גינקולוגי הכולל בדיקה גינקולוגית ובדיקת אולטראסאונד . מעקב גינקולוגי אחרי נשים המטופלות בטמוקסיפן עשוי להקטין בצורה משמעותית את הסיכון להופעת סרטן ברירית הרחם כתוצאה מהשימוש בתרופה. פריון והריון טמוקסיפן יעיל לטיפול בנשים בין אם הן בשלב הפריון ובין אם הן לאחר גיל המעבר, ובמיוחד במקרים בהם תאי הסרטן מוגדרים כ- Estrogen receptor positive . אם את בגיל הפריון עלולות לחול אצלך הפרעות בסדירות הופעת המחזור, אשר תיעלמנה לאחר הפסקת השימוש בטמוקסיפן. כמו במקרים של שימוש בתרופות אחרות הימנעי מלהיכנס להריון גם במהלך השימוש בטמוקסיפן על ידי שימוש באמצעי מניעה יעילים שאינם מבוססי הורמונים (קונדומים זכריים או נקביים, דיאפרגמה, התקן תוך רחמי). זכרי שהריון אפשרי גם אם המחזור נפסק כתוצאה מהשימוש בטמוקסיפן ועל כן חשוב ביותר שתמשיכי להיעזר באמצעי מניעה במשך כל מהלך הטיפול. אם בכוונתך להיכנס להריון מומלץ שתחכי לפחות חודשיים מתום הטיפול על מנת להבטיח ששיירי התרופה ייעלמו מן הגוף. האם יכול טמוקסיפן למנוע את סרטן השד ? תרופת הטמוקסיפן נחקרת היום בצורה נרחבת גם לשימוש אפשרי כטיפול מונע להיווצרות סרטן השד אצל נשים בריאות המצויות בסיכון גבוה למחלה זו. על פי מחקרים שונים (בעיקר בבעלי חיים) נמצא שקיימת השפעה שונה של הטמוקסיפן על הרקמות השונות בגוף האישה . ההשפעה ניכרת בעיקר בגיל המעבר מאחר שבתקופה זו בחיי האישה רמןת הורמון האסטרוגן נמוכות מאד. התרופה גורמת במקרים אלו לדיכוי התאים שמקורם ברקמת השד. יחד עם זאת גורמת התרופה גם לגירוי צמיחה והתרבות של תאים ממקור של אברי המין הנשיים ובעיקר מתאים של רירית הרחם. תוצאות ראשוניות של מחקרים קליניים הנערכים בארה"ב הראו על ירידה של % 49 ברמת הסיכון לסרטן השד בטווח הקצר בקרב הקבוצה המקבלת טמוקסיפן בהשוואה לקבוצה המשתמשת בתרופת דמה (פלצבו). יחד עם זאת סבורים החוקרים כי עדיין מוקדם מדי להעריך את התוצאות ארוכות הטווח של השימוש בתרופה אצל נשים בריאות בדרך כלל. יש להניח שיעברו עוד מספר שנים עד שתהיינה תוצאות כלל עולמיות ארוכות טווח . סיוע ותמיכה בעקבות טיפול בטמוקסיפן אם את משתמשת בטמוקסיפן במשך חמש שנים או יותר את עלולה להרגיש חוסר בטחון כאשר תפסיקי להשתמש בתרופה. כדאי שתשוחחי על כך עם הצוות הרפואי אשר מטפל בך או גם עם מישהי שחלתה ועברה חוויות דומות. קשר כזה יכול להתקיים במסגרת קבוצת תמיכה או ברמה האישית. סרטן עצמות משני מהו סרטן עצמות משני ? מדובר בגידול ממאיר המורכב ממיליונים של תאים סרטניים אשר חלקם יכולים להיות כאלו אשר חמקו מהגידול המקורי והתפשטו לחלקי גוף אחרים דרך מערכות הדם והלימפה. יתכן מאד שתאים אלו היו שם כבר במשך שנים רבות אך לא גרמו לבעיה ולא ייצרו סימפטומים מעוררי חשד. את תשמעי גם שהרפואה מתייחסת לתופעה במונחים של גרורות (מטסטזות ), סרטן חוזר, וגידולים משניים . העצמות הם מיקום רווח להופעת סרטן משני של השד, ובעיקר בעמוד השדרה, הגולגולת, אגן הירכיים או העצמות העליונות של הגפיים. העצם מורכבת משני סוגי תאים חיים המסייעים ביצירתה ומתן צורתה : osteoclasts ו- osteoblasts . ה - Osteoclasts הורסים ומסירים שיירים של עצם ישנה בעוד ה- osteoblasts מסייעים בבניית עצם חדשה. במקרים של סרטן משני של העצם מתפשטים תאים סרטניים למערכת אשר מייצרים כימיקלים שמפריעים לתהליך וגורמים לכך שקצב ההרס של העצם גדול יותר מקצב היצירה החדשה. תהליך זה מוליד את הסימפטומים המזוהים עם סרטן משני של העצם. מהם הסימפטומים ? כאבים סרטן משני של העצמות עלול לגרום לכאבים באזורים הנגועים הפוגעים באיכות החיים. עוצמת הכאב והתגובה לו משתנים מחולה לחולה. אם הכאב אינו מטופל ביעילות רמת הניידות ואיכות החיים שלך עלולים להיפגע. וחשוב ביותר שתתארי בפני הצוות המטפל היכן מתמקד הכאב ומה את מרגישה על מנת שיוכלו להתאים את הטיפול המתאים ביותר להפחתת הכאב. הכאב באזור הנגוע יכול להיות עמום או חד וצורב, והוא יכול להופיע בהתקפים או ככאב מתמשך לאורך זמן, בעיקר בלילה. תנועות מסוימות שאת עושה עלולות להגביר את הכאב והמקום הכואב עלול להיות רגיש במיוחד. ישנן מספר תרופות לשיכוך כאבים בהן ניתן להשתמש, כל אחת בפני עצמה או כשילוב ביניהן. בדרך כלל מנסים קודם טיפול בתרופות מקובלות לשיכוך כאבים על בסיס פרצטמול (דוגמת אקמול, דקסמול ואלדולור) או בתרופות לא סטרואידיות נוגדות דלקות ( דוגמת איבופן, אינדומד, נקסין, אדקס, וולטרן) . רק במידה ותרופות אלו אינן יעילות עוברים לתרופות חזקות יותר המכילות קודאין דוגמת קודאקמול, קודאין, או לפרוקסול ואלגוליזין המכילות פרופוקסיפן או פרצטמול . במקרים חמורים נעזרים גם בתרופות מבוססות מורפיום. לעתים משתמשים בצירופים של תרופות שונות. חשוב שתיקחי את התרופות כסדרן ובמועדים קצובים (למשל כל ארבע שעות) על מנת להבטיח רגיעה מתמשכת מהכאבים. אל תחכי שהכאב יהפוך להיות בלתי נסבל. במקרים קיצוניים כאשר הטיפול בתרופות לשיכוך כאבים לא עוזר ייתכן ותצטרכי להתאשפז בבית חולים כדי שצוות מומחים לטיפול בכאב יעריכו את מצבך וימליצו על הדרך להרגעת הכאב. עודף סידן Hypercalcaemia (excessive calcium in the blood) העצם היא רקמה חיה המורכבת מסידן וחלבונים שונים המביאים לחיזוקה. סרטן משני עלול לגרום לשינוי מבנה העצם ולגרום לחדירת הסידן לתוך מערכת הדם. אם רמת הסידן שלך גבוהה מדי את עלולה לסבול מבחילות, הקאות, עצירות ונמנום. במקרים קיצוניים הסימפטומים עלולים להתבטא בצימאון חזק, חולשה כללית וטשטוש. להקלת הסימפטומים כדאי שתשתי הרבה מים קרים. במקרים קיצוניים עלול גם להתעורר הצורך לאשפז אותך לקבלת עירוי נוזלים לתוך הוריד. הנוזלים שוטפים את הסידן אל מחוץ לגוף. יתכן ויינתן לך גם טיפול בתרופות מהקבוצה הנקראת ביספוספונטים (bisphosphonates ) דוגמת פוסאלאן או קלודרונאט. במקור משתמשות התרופות האלה לטיפול באוסטיאופורוזיס אך מחקרים הראו כי מתן תוך ורידי של ביספוספונטים במינון גבוה יעיל גם לטיפול בכאבים חזקים אצל חולות סרטן שד שלא הגיבו לטיפולים תרופתיים מקובלים או לטיפול מקומי בקרינה. אצל חולות סרטן שד עם סרטן משני בעצמות ניכרה הפחתה בתחלואת העצם ( דוגמת שברים פתולוגיים ) בשיעור של % 50 - %25 כאשר טופלו בביספוספונטים. חולשת העצם או שבירתה לעתים העצמות נחלשות ופגיעה או מאמץ קלים עלולים לגרום לשבירתן. שברים אלו יכולים לקרות בעמוד השדרה כתוצאה מלחץ של החוליות (spinal cord compression ). הסימפטומים הראשונים בדרך כלל הם כאבי גב, בעיקר בזמן שיעול או במצב שכיבה. במקרים קשים יותר הלחץ עלול לגרום גם לנימול או לחולשה בגפיים, לאבדן שליטה על הסוגרים ולשיתוק. אם את מגלה אצלך אחד או יותר מהסימפטומים האלו חשוב שרופא מומחה יטפל בהם מהר ככל שאפשר. כאשר עצם נחלשת ניתן לטפל בה באמצעים כירורגיים או על ידי הקרנות על מנת למנוע את שבירתה. מנתח אורטופדי יכול למנוע שבר על ידי חיזוק העצם בעזרת בורג או דיסקית ממתכת, או על ידי ניתוח להחלפת המפרק ( לדוגמא – החלפת מפרק הירך ) . המפרקים החלופיים מתוכננים לעמידות בלתי מוגבלת. גם כאשר נגרם שבר ינסה המנתח האורטופדי לתקנו באמצעות בורג מתכתי או על ידי החלפת הפרק. במקרים מסוימים ניתן להחליף חלק של העצם, תהליך הנקרא endoprosthesis . לאחר הניתוח יתכן ויהיה צורך לתת לך הקרנות. במידה ונפגעת בחוליות הגב וכתוצאה מכך נוצר לחץ על עמוד השדרה חייבים לטפל בכך כבמקרה חירום. אם הסימפטומים מופיעים בקצב מהיר ייתכן וניתוח יהיה הבחירה הראשונה לטיפול. במידה והסימפטומים מתגלים לאורך זמן הבחירה הראשונה תהיה כנראה טיפול בהקרנות. תהיה צורת הטיפול שתיבחר אשר תהיה סביר להניח שתקבלי גם סטרואידים ( תרופות למניעת דלקות) . תיתכן גם אפשרות לשילוב בין כל שלוש שיטות הטיפול. אנמיה - חדירת מח העצם במקרים נדירים הסרטן המשני עלול לתקוף את מח העצם - החלק החלול של העצם בו נוצרים תאי הדם. כאשר זה קורה עלולים תאי דם שטרם בגרו ( תאים בשלבי התפתחות מוקדמים) לחדור לתוך מערכת הדם שלך ולגרום לאנמיה ( חוסר בתאי דם אדומים). את עלולה להבחין בסימפטומים של עייפות כבדה או קוצר נשימה. יתכן ויהיה גם צורך לעשות לך עירויי דם סדירים על מנת להתגבר על הבעיה. אילו בדיקות נדרשות ? צילום של העצם זהו צילום רנטגן רגיל היכול להעיד על שינויים המתרחשים בעצם ועל קיומו של סרטן משני. לא תמיד יכול הצילום לקלוט אזורים קטנים הנגועים בסרטן. החשיפה לקרני הרנטגן נמוכה ביותר, הבדיקה אורכת דקות ספורות ואינה מכאיבה. סריקת עצמות בדיקה זו רגישה יותר מצילום רנטגן ויכולה להראות ביתר דיוק אזורים עם תופעות חריגות. סריקת העצמות מראה את כל השלד בעוד שצילום רנטגן ובדיקת MRI מראים רק את האזור המסוים אשר נבדק. לביצוע הבדיקה מזריקים מספר שעות לפני ביצוע הסריקה כמות קטנה ובלתי מזיקה של חומר רדיואקטיבי לתוך הוריד, לרוב בזרוע. אם מתגלה תופעה חריגה כלשהי היא תתבטא בהגדלת החומר הרדיואקטיבי הנמצא בשלד. הבדיקה אינה כואבת אך יש לשכב ישר וללא תנועה במשך כשעה. תהודה מגנטית MRI (Magnetic Resonance Imaging) בשיטה זו נעזרים בגלים מגנטיים במקום בקרני רנטגן. מתקבלת תמונה מפורטת של האזור הנבדק. הבדיקה אינה מכאיבה אך במהלכה יש לשכב ישר וללא תנועה. בדיקות דם במרכזים רפואיים יתכן ויבצעו בדיקת דם למדידת חלבונים הנקראת "סמן גידול" (tumour marker ) . בדיקה זו תקל על ביצוע המעקב אחרי מחלתך. אילו טיפולים יוצעו לי ? ניתן לטפל בסרטן משני של העצם אך לא לרפאו בטווח הארוך. המטרה היא להקל על הסימפטומים ולשפר את איכות החיים שלך על ידי שליטה בהתפשטות הסרטן. ייתכן ויציעו לך טיפולים הורמונלים, כימותרפיה, הקרנות או ניתוח, כל אחד בנפרד וכל שילוב ביניהם. הטיפול המותאם מותנה במספר גורמים כמו מאלו תופעות את סובלת, עד היכן התפשט הסרטן בעצמות, האם את נמצאת לפני או לאחר גיל המעבר, מה היה אופיו של הגידול המקורי ומה מצב בריאותך הכללי. טיפול הורמונלי טיפול הורמונלי היא הבחירה הראשונה ברוב המקרים של סרטן משני של העצמות. קיימים מספר טיפולים הורמונליים אך השימוש הרווח ביותר הוא בתרופה האנטי-אסטרוגנית הנקראת טמוקסיפן ( Tamoxifen ) . במידה וכבר טופלת בתרופה זו בעת שהתגלה הסרטן המשני תישקל האפשרות של מתן תרופה הורמונלית אחרת דוגמת ארימידקס ( Arimidex ) או לנטרון ( Lentaron ) . כימותרפיה אם הסרטן המשני אצלך אינו מגיד לתרופות הורמונליות יתכן ויוצע לך טיפול כימותרפי. קיימות מספר תרופות כימותרפיות הנמצאות בשימוש לטיפול במקרים של סרטן עצמות משני אותן נותנים לפעמים כל אחת בנפרד או בכל מיני צירופים ביניהן. סרטן עצמות משני מגיב לאט לטיפול כימותרפי ועל כן יתכן ותידרשי לקבל מספר מחזורי טיפול במרווחים של שלושה עד ארבעה שבועות לפני שניתן יהיה לראות תוצאות. מידע נוסף ניתן למצוא בפרק על כימותרפיה. הקרנות ( רדיותרפיה - Radiotherapy ) מטרת ההקרנות היא לשפר את איכות חייך ואת מידת הניידות שלך על ידי הפחתת הכאב ככל שניתן ומניעת היווצרות שברים. טיפול קרינתי בסרטן משני יכול להינתן כמנה בודדת או כטיפול מתמשך על פני מספר ימים, כל זאת בהתאם למקרה. רדיואיזוטופים רדיואיזוטופים זו שיטת רדיוטרפיה חלופית להקרנות. הרדיואיזוטופ הוא בצורת נוזל וניתן על ידי זריקה לתוך הוריד. החומר עובר במערכת הדם ומעביר רדיוטרפיה לעצמות שנפגעו מתאי הסרטן. טיפול זה יעיל כאשר הסרטן המשני מפושט. ביפוספונטים ( Bisphosphonates ) ביספוספונטים זו קבוצת תרופות התוקפות את השלד במקומות בהם יש תחלופת עצם גבוהה ( אזורים בהם ה - osteoclasts פעילים בצורה מוגברת ), דוגמת פוסאלאן וקלודרונאט. התרופות אינן מטפלות בסרטן עצמו אלא מסייעות להפחתת סיכון השברים על ידי הגבלת הפעילות של ה-osteoclasts . התרופות ניתנות כטבליות או באמצעות עירוי דרך הוריד. פעולת התרופות מתבטאת בשלוש דרכים: - הקטנת רמות הסידן שבדם - סיוע בהפחתת הכאב במקרים שאין תגובה למשככי כאבים או כאשר הסרטן מפושט מדי בשביל לתת טיפול רדיוטרפי. - הקטנת הסיכון של שבירת העצמות ועיכוב התפשטות הסרטן המשני כתוצאה משימוש ארוך טווח בביספוספונטים . קבוצת תרופות זו נמצאת בבדיקה על מנת להעריך את מידת יעילותן. התמודדות עם סרטן עצמות משני כאשר את מגלה שהסרטן שלך התפשט לעצמות את צפויה להרגיש כמו שהרגשת כאשר הסרטן אובחן אצלך לראשונה, אם כי הפעם אולי אפילו בעוצמה חזקה יותר. את עלולה להרגיש דאגה ופחד, כעס ודיכאון. חוסר הידיעה הכרוך בחיים בצלו של סרטן עצמות משני משפיע רבות על התנודות במצב רוחך. יתכן ותוכלי להתמודד עם רגשות אלו בכוחות עצמך או בעזרתם של כל המקורבים לך – משפחה וחברים . אם את מרגישה זאת זקוקה לעזרה מעבר לכך תוכלי לשוחח עם הצוות הרפואי והסיעודי המטפל בך. יועץ\ת פסיכולוגי\ת אישי\ת עשוי\ה להיות לעזר אם את זקוקה לסיוע ארוך טווח מכיוון שהוא\היא יבינו טוב יותר את הצרכים המיוחדים הקשורים בסרטן משני ויסייעו לך להתמודד עם האבחנה. את יכולה גם לשוחח עם מישהי שעברה חוויות דומות, וזאת במסגרת של קבוצת תמיכה או בקשר אישי. אנו מקוות שהמידע יעזור. בברכה, צוות אחת מתשע

שלום יעל, בצוות המתנדבות של עמותת אחת מתשע אין כרגע אישה שהיו לה גרורות בעצמות, אך הן תשמחנה לשוחח. הנשים עברו את המחלה ויכולות בהחלט לעזור . אנו מזמינות אותך להתקשר אל הקו החם בימי א-ה בטלפון מספר 400-363-800-1 . בנוסף באתר עמותת אחת מתשע יש מידע רב על סרטן השד ובין כל הפרקים יש פרק על סרטן משני בעצמות . המידע הכתוב מטה נלקח מן האתר:- סרטן עצמות משני מהו סרטן עצמות משני ? מדובר בגידול ממאיר המורכב ממיליונים של תאים סרטניים אשר חלקם יכולים להיות כאלו אשר חמקו מהגידול המקורי והתפשטו לחלקי גוף אחרים דרך מערכות הדם והלימפה. יתכן מאד שתאים אלו היו שם כבר במשך שנים רבות אך לא גרמו לבעיה ולא ייצרו סימפטומים מעוררי חשד. את תשמעי גם שהרפואה מתייחסת לתופעה במונחים של גרורות (מטסטזות ), סרטן חוזר, וגידולים משניים . העצמות הם מיקום רווח להופעת סרטן משני של השד, ובעיקר בעמוד השדרה, הגולגולת, אגן הירכיים או העצמות העליונות של הגפיים. העצם מורכבת משני סוגי תאים חיים המסייעים ביצירתה ומתן צורתה : osteoclasts ו- osteoblasts . ה - Osteoclasts הורסים ומסירים שיירים של עצם ישנה בעוד ה- osteoblasts מסייעים בבניית עצם חדשה. במקרים של סרטן משני של העצם מתפשטים תאים סרטניים למערכת אשר מייצרים כימיקלים שמפריעים לתהליך וגורמים לכך שקצב ההרס של העצם גדול יותר מקצב היצירה החדשה. תהליך זה מוליד את הסימפטומים המזוהים עם סרטן משני של העצם. מהם הסימפטומים ? כאבים סרטן משני של העצמות עלול לגרום לכאבים באזורים הנגועים הפוגעים באיכות החיים. עוצמת הכאב והתגובה לו משתנים מחולה לחולה. אם הכאב אינו מטופל ביעילות רמת הניידות ואיכות החיים שלך עלולים להיפגע. וחשוב ביותר שתתארי בפני הצוות המטפל היכן מתמקד הכאב ומה את מרגישה על מנת שיוכלו להתאים את הטיפול המתאים ביותר להפחתת הכאב. הכאב באזור הנגוע יכול להיות עמום או חד וצורב, והוא יכול להופיע בהתקפים או ככאב מתמשך לאורך זמן, בעיקר בלילה. תנועות מסוימות שאת עושה עלולות להגביר את הכאב והמקום הכואב עלול להיות רגיש במיוחד. ישנן מספר תרופות לשיכוך כאבים בהן ניתן להשתמש, כל אחת בפני עצמה או כשילוב ביניהן. בדרך כלל מנסים קודם טיפול בתרופות מקובלות לשיכוך כאבים על בסיס פרצטמול (דוגמת אקמול, דקסמול ואלדולור) או בתרופות לא סטרואידיות נוגדות דלקות ( דוגמת איבופן, אינדומד, נקסין, אדקס, וולטרן) . רק במידה ותרופות אלו אינן יעילות עוברים לתרופות חזקות יותר המכילות קודאין דוגמת קודאקמול, קודאין, או לפרוקסול ואלגוליזין המכילות פרופוקסיפן או פרצטמול . במקרים חמורים נעזרים גם בתרופות מבוססות מורפיום. לעתים משתמשים בצירופים של תרופות שונות. חשוב שתיקחי את התרופות כסדרן ובמועדים קצובים (למשל כל ארבע שעות) על מנת להבטיח רגיעה מתמשכת מהכאבים. אל תחכי שהכאב יהפוך להיות בלתי נסבל. במקרים קיצוניים כאשר הטיפול בתרופות לשיכוך כאבים לא עוזר ייתכן ותצטרכי להתאשפז בבית חולים כדי שצוות מומחים לטיפול בכאב יעריכו את מצבך וימליצו על הדרך להרגעת הכאב. עודף סידן Hypercalcaemia (excessive calcium in the blood) העצם היא רקמה חיה המורכבת מסידן וחלבונים שונים המביאים לחיזוקה. סרטן משני עלול לגרום לשינוי מבנה העצם ולגרום לחדירת הסידן לתוך מערכת הדם. אם רמת הסידן שלך גבוהה מדי את עלולה לסבול מבחילות, הקאות, עצירות ונמנום. במקרים קיצוניים הסימפטומים עלולים להתבטא בצימאון חזק, חולשה כללית וטשטוש. להקלת הסימפטומים כדאי שתשתי הרבה מים קרים. במקרים קיצוניים עלול גם להתעורר הצורך לאשפז אותך לקבלת עירוי נוזלים לתוך הוריד. הנוזלים שוטפים את הסידן אל מחוץ לגוף. יתכן ויינתן לך גם טיפול בתרופות מהקבוצה הנקראת ביספוספונטים (bisphosphonates ) דוגמת פוסאלאן או קלודרונאט. במקור משתמשות התרופות האלה לטיפול באוסטיאופורוזיס אך מחקרים הראו כי מתן תוך ורידי של ביספוספונטים במינון גבוה יעיל גם לטיפול בכאבים חזקים אצל חולות סרטן שד שלא הגיבו לטיפולים תרופתיים מקובלים או לטיפול מקומי בקרינה. אצל חולות סרטן שד עם סרטן משני בעצמות ניכרה הפחתה בתחלואת העצם ( דוגמת שברים פתולוגיים ) בשיעור של % 50 - %25 כאשר טופלו בביספוספונטים. חולשת העצם או שבירתה לעתים העצמות נחלשות ופגיעה או מאמץ קלים עלולים לגרום לשבירתן. שברים אלו יכולים לקרות בעמוד השדרה כתוצאה מלחץ של החוליות (spinal cord compression ). הסימפטומים הראשונים בדרך כלל הם כאבי גב, בעיקר בזמן שיעול או במצב שכיבה. במקרים קשים יותר הלחץ עלול לגרום גם לנימול או לחולשה בגפיים, לאבדן שליטה על הסוגרים ולשיתוק. אם את מגלה אצלך אחד או יותר מהסימפטומים האלו חשוב שרופא מומחה יטפל בהם מהר ככל שאפשר. כאשר עצם נחלשת ניתן לטפל בה באמצעים כירורגיים או על ידי הקרנות על מנת למנוע את שבירתה. מנתח אורטופדי יכול למנוע שבר על ידי חיזוק העצם בעזרת בורג או דיסקית ממתכת, או על ידי ניתוח להחלפת המפרק ( לדוגמא – החלפת מפרק הירך ) . המפרקים החלופיים מתוכננים לעמידות בלתי מוגבלת. גם כאשר נגרם שבר ינסה המנתח האורטופדי לתקנו באמצעות בורג מתכתי או על ידי החלפת הפרק. במקרים מסוימים ניתן להחליף חלק של העצם, תהליך הנקרא endoprosthesis . לאחר הניתוח יתכן ויהיה צורך לתת לך הקרנות. במידה ונפגעת בחוליות הגב וכתוצאה מכך נוצר לחץ על עמוד השדרה חייבים לטפל בכך כבמקרה חירום. אם הסימפטומים מופיעים בקצב מהיר ייתכן וניתוח יהיה הבחירה הראשונה לטיפול. במידה והסימפטומים מתגלים לאורך זמן הבחירה הראשונה תהיה כנראה טיפול בהקרנות. תהיה צורת הטיפול שתיבחר אשר תהיה סביר להניח שתקבלי גם סטרואידים ( תרופות למניעת דלקות) . תיתכן גם אפשרות לשילוב בין כל שלוש שיטות הטיפול. אנמיה - חדירת מח העצם במקרים נדירים הסרטן המשני עלול לתקוף את מח העצם - החלק החלול של העצם בו נוצרים תאי הדם. כאשר זה קורה עלולים תאי דם שטרם בגרו ( תאים בשלבי התפתחות מוקדמים) לחדור לתוך מערכת הדם שלך ולגרום לאנמיה ( חוסר בתאי דם אדומים). את עלולה להבחין בסימפטומים של עייפות כבדה או קוצר נשימה. יתכן ויהיה גם צורך לעשות לך עירויי דם סדירים על מנת להתגבר על הבעיה. אילו בדיקות נדרשות ? צילום של העצם זהו צילום רנטגן רגיל היכול להעיד על שינויים המתרחשים בעצם ועל קיומו של סרטן משני. לא תמיד יכול הצילום לקלוט אזורים קטנים הנגועים בסרטן. החשיפה לקרני הרנטגן נמוכה ביותר, הבדיקה אורכת דקות ספורות ואינה מכאיבה. סריקת עצמות בדיקה זו רגישה יותר מצילום רנטגן ויכולה להראות ביתר דיוק אזורים עם תופעות חריגות. סריקת העצמות מראה את כל השלד בעוד שצילום רנטגן ובדיקת MRI מראים רק את האזור המסוים אשר נבדק. לביצוע הבדיקה מזריקים מספר שעות לפני ביצוע הסריקה כמות קטנה ובלתי מזיקה של חומר רדיואקטיבי לתוך הוריד, לרוב בזרוע. אם מתגלה תופעה חריגה כלשהי היא תתבטא בהגדלת החומר הרדיואקטיבי הנמצא בשלד. הבדיקה אינה כואבת אך יש לשכב ישר וללא תנועה במשך כשעה. תהודה מגנטית MRI (Magnetic Resonance Imaging) בשיטה זו נעזרים בגלים מגנטיים במקום בקרני רנטגן. מתקבלת תמונה מפורטת של האזור הנבדק. הבדיקה אינה מכאיבה אך במהלכה יש לשכב ישר וללא תנועה. בדיקות דם במרכזים רפואיים יתכן ויבצעו בדיקת דם למדידת חלבונים הנקראת "סמן גידול" (tumour marker ) . בדיקה זו תקל על ביצוע המעקב אחרי מחלתך. אילו טיפולים יוצעו לי ? ניתן לטפל בסרטן משני של העצם אך לא לרפאו בטווח הארוך. המטרה היא להקל על הסימפטומים ולשפר את איכות החיים שלך על ידי שליטה בהתפשטות הסרטן. ייתכן ויציעו לך טיפולים הורמונלים, כימותרפיה, הקרנות או ניתוח, כל אחד בנפרד וכל שילוב ביניהם. הטיפול המותאם מותנה במספר גורמים כמו מאלו תופעות את סובלת, עד היכן התפשט הסרטן בעצמות, האם את נמצאת לפני או לאחר גיל המעבר, מה היה אופיו של הגידול המקורי ומה מצב בריאותך הכללי. טיפול הורמונלי טיפול הורמונלי היא הבחירה הראשונה ברוב המקרים של סרטן משני של העצמות. קיימים מספר טיפולים הורמונליים אך השימוש הרווח ביותר הוא בתרופה האנטי-אסטרוגנית הנקראת טמוקסיפן ( Tamoxifen ) . במידה וכבר טופלת בתרופה זו בעת שהתגלה הסרטן המשני תישקל האפשרות של מתן תרופה הורמונלית אחרת דוגמת ארימידקס ( Arimidex ) או לנטרון ( Lentaron ) . כימותרפיה אם הסרטן המשני אצלך אינו מגיד לתרופות הורמונליות יתכן ויוצע לך טיפול כימותרפי. קיימות מספר תרופות כימותרפיות הנמצאות בשימוש לטיפול במקרים של סרטן עצמות משני אותן נותנים לפעמים כל אחת בנפרד או בכל מיני צירופים ביניהן. סרטן עצמות משני מגיב לאט לטיפול כימותרפי ועל כן יתכן ותידרשי לקבל מספר מחזורי טיפול במרווחים של שלושה עד ארבעה שבועות לפני שניתן יהיה לראות תוצאות. מידע נוסף ניתן למצוא בפרק על כימותרפיה. הקרנות ( רדיותרפיה - Radiotherapy ) מטרת ההקרנות היא לשפר את איכות חייך ואת מידת הניידות שלך על ידי הפחתת הכאב ככל שניתן ומניעת היווצרות שברים. טיפול קרינתי בסרטן משני יכול להינתן כמנה בודדת או כטיפול מתמשך על פני מספר ימים, כל זאת בהתאם למקרה. רדיואיזוטופים רדיואיזוטופים זו שיטת רדיוטרפיה חלופית להקרנות. הרדיואיזוטופ הוא בצורת נוזל וניתן על ידי זריקה לתוך הוריד. החומר עובר במערכת הדם ומעביר רדיוטרפיה לעצמות שנפגעו מתאי הסרטן. טיפול זה יעיל כאשר הסרטן המשני מפושט. ביפוספונטים ( Bisphosphonates ) ביספוספונטים זו קבוצת תרופות התוקפות את השלד במקומות בהם יש תחלופת עצם גבוהה ( אזורים בהם ה - osteoclasts פעילים בצורה מוגברת ), דוגמת פוסאלאן וקלודרונאט. התרופות אינן מטפלות בסרטן עצמו אלא מסייעות להפחתת סיכון השברים על ידי הגבלת הפעילות של ה-osteoclasts . התרופות ניתנות כטבליות או באמצעות עירוי דרך הוריד. פעולת התרופות מתבטאת בשלוש דרכים: - הקטנת רמות הסידן שבדם - סיוע בהפחתת הכאב במקרים שאין תגובה למשככי כאבים או כאשר הסרטן מפושט מדי בשביל לתת טיפול רדיוטרפי. - הקטנת הסיכון של שבירת העצמות ועיכוב התפשטות הסרטן המשני כתוצאה משימוש ארוך טווח בביספוספונטים . קבוצת תרופות זו נמצאת בבדיקה על מנת להעריך את מידת יעילותן. התמודדות עם סרטן עצמות משני כאשר את מגלה שהסרטן שלך התפשט לעצמות את צפויה להרגיש כמו שהרגשת כאשר הסרטן אובחן אצלך לראשונה, אם כי הפעם אולי אפילו בעוצמה חזקה יותר. את עלולה להרגיש דאגה ופחד, כעס ודיכאון. חוסר הידיעה הכרוך בחיים בצלו של סרטן עצמות משני משפיע רבות על התנודות במצב רוחך. יתכן ותוכלי להתמודד עם רגשות אלו בכוחות עצמך או בעזרתם של כל המקורבים לך – משפחה וחברים . אם את מרגישה זאת זקוקה לעזרה מעבר לכך תוכלי לשוחח עם הצוות הרפואי והסיעודי המטפל בך. יועץ\ת פסיכולוגי\ת אישי\ת עשוי\ה להיות לעזר אם את זקוקה לסיוע ארוך טווח מכיוון שהוא\היא יבינו טוב יותר את הצרכים המיוחדים הקשורים בסרטן משני ויסייעו לך להתמודד עם האבחנה. את יכולה גם לשוחח עם מישהי שעברה חוויות דומות, וזאת במסגרת של קבוצת תמיכה או בקשר אישי. עצה נוספת היא לפנות אל העובדת הסוציאלית במרפאה בה את מקבלת את הטיפול ולבקש ממנה את בקשתך או אולי מאחות הראשית של המרפאה. בברכה, צוות אחת מתשע

שלום ניר, מיפוי עצמות רקע כללי בנושא מיפויים ברפואה גרעינית מיפוי הוא בדיקת הדמיה שמטרתה לאבחן מחלות שונות. קיימים חומרים המסומנים באמצעות איזוטופים רדיואקטיביים המתרכזים באופן סלקטיבי באיברים, מערכות או רקמות בגוף. ניתן לזהות את מיקומם של החומרים הנ''ל בגוף באמצעות מצלמה גרעינית הנקראת gamma camera. מצלמה זו קולטת את הקרינה המזערית הנפלטת מהגוף ומתרגמת אותה באמצעים אלקטרוניים מתוחכמים לתמונה על מסך מחשב. האופן שבו חומרים אלו נקלטים בגוף מלמד על תפקודו הפיזיולוגי והביוכימי של האיבר, המערכת או הריקמה. מידע זה מאפשר לאבחן מחלות בשלבים מוקדמים מאד. בדיקות הדמיה המבוצעות במכון הרנטגן כגון צילומים רגילים, CT, אולטרסאונד או MRI בודקות את מבנה האיברים ומלמדות על קיום מחלה אם חל שינוי במבנה האיבר. המידע התיפקודי המתקבל ממיפויים ברפואה גרעינית והמידע האנטומי המתקבל מבדיקות הרנטגן משלימים זה את זה. מיפויים ברפואה גרעינית הם בדיקות הדמיה לא פולשניות. החומר ניתן בזריקה ישירה לוריד(בדומה לכל בדיקת דם פשוטה) או דרך עירוי שהוכן מראש. תופעות לואי בעקבות הזרקת החומר נדירות מאד ובדרך כלל קלות (גרד, פריחה). יש לדווח לרופא או לטכנאי מראש על כל רגישות ידועה לתרופות. הרדיואקטיביות המצויה בחומרים המוזרקים היא מזערית ואינה גורמת לתופעות לואי מיידיות או מאוחרות. חומרי המיפוי אינם מפריעים לפעילותן של תרופות ואין צורך להפסיק נטילת תרופות אלא אם כן ניתנה הנחיה מפורשת מהרופא המפנה. מצלמת הגמא אינה מקרינה את הנבדק אלא קולטת קרינה הנפלטת מהגוף ולכן אין כל תוספת קרינה בביצוע צילומים חוזרים. ניתן לשהות במחיצת הנבדק בזמן המיפוי. מידע על המיפוי מטרה: לאתר אזורים של פגיעה בעצמות השלד כתוצאה מדלקת, חבלה, או תהליך גידולי. הכנה לבדיקה: אין צורך בהכנה מיוחדת. תאור הבדיקה: החומר המוזרק הוא Tc-99m MDP. הצילומים מתחילים משעה וחצי עד שלוש וחצי שעות אחרי מתן החומר. זה הזמן הנדרש להגיע לריכוז אופטימלי של החומר בעצמות. לעתים, ובהתאם לשאלה הרפואית, מתבצעת גם סדרה של צילומים מוקדמים מיד עם הזרקת החומר. יש להרבות בשתיה לאחר קבלת החומר כדי לזרז את הפרשתו מהגוף דרך מערכת השתן. משך הצילומים: מ- 30 עד 90 דקות בהתאם לשאלה הרפואית, גיל הילד ובהתאם לממצאים המתגלים בבדיקה. משך השהיה בבית החולים: כ – 5 שעות. הבדיקה אינה כואבת. בברכה, צוות אחת מתשע