תוצאות חיפוש עבור ריספרידון

אני לא רופא , אלא בן 16 שחקר באינטרנט ובפורום וכותב למען התיקונים. ישנן 72 תרופות פסיכיאטריות (שאני מכיר). כל התרופות משפיעות על נוירוטרנסמיטורים , מעבירים עצביים , שהם הורמונים , כלומר שליחים כימיים , שתפקידם להעביר פקודות למוח. ניתן לחלק ל4 סוגים: 1) נוגדי דיכאון~ מעלים סרוטונין ונור~אדרנלין. מעבירים עצביים אלה אחראים על מצב הרוח. כלומר , כשהרמה שלהם עולה , הם גורמים לאופוריה. סרוטונין בעיקר כשאוכלים. נו-אדרנלין מסייע להתמודדות עם לחץ. 2) נוגדי פסיכוזה~ מאזנים את רמות הדופמין. בדור החדש גם סרוטונין.. חוסר איזון במעבירים עצביים אלה גורמים בעיקר לבלבול , חוסר ארגון מחשבתי , ושאר התסמינים של פסיכוזה. 3) נוגדי חרדה , ביניהן 8 בנזודיאזפינים , תרופות הרגעה לחרדה שהם גם כדורי השינה , אשר החומר הפעיל בהן הוא מלטונין (גאבא~GABA) שהוא הורמון השינה. היחידות שפועלות תוך 30-120 דקות. לעומת השאר שפועלות תוך 1-6 שבועות ומגיעות לשיא תוך 4 חודשים. ו2 אחרים: אוטרקס וסורבון. 4) תרופות למחלות אורגניות , ביניהן: מייצבי מצב רוח~ מאזנות את רמת הסרוטונין ונור-אדרנלין. וכן שומרות על האיזון מפני שינויים. משפיעות גם על גלי המוח , ולכן משמשות לטיפול גם באפילפסיה. נוגדי דיכאון ישנן 24 נוגדי דיכאון ב7 משפחות: 1)פרוזק המשפחה הכי חלשה וחדשה היא הפרוזק. פותח ב1988. המיוחד בה הוא , שכל נוגדי הדיכאון מעלים סרוטונין ונור-אדרנלין ונוגדים היסטמין ואצטיל-כולין. אבל פרוזק מעלה סרוטונין בלבד ולא נוגד היסטמין ואצטיל כולין. מה שעושה את זה לתרופה הקלה ביותר. מאותה סיבה היו מקרים שלא ניצפו תופעות לוואי. תופעות לוואי: דיכוי תיאבון , כאב ראש , הפרעות שינה , דיכוי חשק מיני , טשטוש , שלשול וכאבי בטן. אלה השכיחות שנעלמות עם הזמן. במקרה של פרכוסים , יש לפנות לחדר מיון. במקרים של פריחה וגרד , הקאה או קצב לב לא תקין יש להחליף תרופה. תרופות במשפחה יש 6 תרופות במשפחה: 1)פריזמה. מעורר. לכן משלבים עם חצי מ"ג קלונקס למקרה של היפראקטיביות או הגברת מחשבות המוות. 20-80 מ"ג. 2)סרוקסאט. מרגיע. 20-60 מ"ג. 3)פווקסיל. הכי חלש. 50-300 מ"ג. 4) לוסטרל. חלש. 50-200 מ"ג. טראומה. 5) ציפרמיל. הכי מדוייק. 20-60 מ"ג. גריאטריה. עלול לעורר מחשבה אובדנית שניתן להרגיע בעזרת חצי מ"ג קלונקס. 6) ציפרלקס. חרדה. הכי חזק. הכי מהיר. פועל אחרי שבועיים. לעומת 3-6 שבועות פרוזק. 5-20 מ"ג. עלול לעורר מחשבה אובדנית שניתן להרגיע בעזרת חצי מ"ג קלונקס. 2)אדרונקס. פועל רק על נור-אדרנלין. ובזה יחודו. לטיפול בסובלים מתסמינים של חוסר מוטיבציה וערך עצמי. 4-12 מ"ג. פועל תוך שעתיים למשך 12-16 שעות. השפעה מורגשת תוך 10-14 ימים. תופעות לוואי: התייבשות והשתנה , הפרעת שינה , עצירות , הזעה , כאב ראש , בחילה , סחרחורת , פגיעה מינית , דיכוי תיאבון. במקרה של הגברת קצב הלב , יש להחליף תרופה. 3) סרזוניל/טרדוזיל/רמרון/בונסרין יש לו פעולה מיוחדת. חוסם קולטן אלפא2. כך מעלה סרוטונין ונור-אדרנלין. רמרון: 15-45 מ"ג. בונסרין: 30-90 מ"ג. סרזוניל/טרדוזיל: 50-600 מ"ג. מתחיל להשפיע אחרי שעתיים למשך יומיים. לאנהדוניה. תופעות לוואי: עייפות , עליית כולסטרול , עצירות , התייבשות והשתנה, תיאבון מוגבר , בלבול , קושי בהשתנה , התנהגות , הקאה , שפעת. במקרה של התנפחות רגליים , יש להחליף תרופה. מיוחס יותר לרמרון. לסרזוניל פחות תופעות לוואי. 4)זייבאן. מעלה דופאמין ונור-אדרנלין. לכן דיכוי התיאבון שלו הכי חזק. משמש בעיקר לגמילה מעישון. 150-300 מ"ג. 44.2% גמילה אחרי 6 שבועות. תחילת ההשפעה אחרי שבוע. אך כמעט ולא משתמשים בו לדיכאון. כי לפרוזק פחות תופעות לוואי. תופעות לוואי: אי-שקט , חרדה , עצירות , קשיי שינה , סחרחורת , התייבשות והשתנה , כאב ראש , הזעה , בחילה. במקרה של: פרכוסים , הקאה , טשטוש , קצב לב , יש לפנות לחדר מיון. 5) אפקסור איקסל וצימבלטה. אפקסור 37.5-225 מ"ג. איקסל 200-600 מ"ג. צימבלטה 120 מ"ג. פועלים תוך 1-8 שעות למשך יום. לדאגנות והפרעות אכילה. כמעט ולא משתמשים לדיכאון , כי לפרוזק פחות תופעות לוואי. בעיקר סרוטונין וגם נור-אדרנלין. לדיכאון קשה. תופעות לוואי: איקסל: עצירות , התייבשות והשתנה (שתו מים ומסטיק/סוכריה), עייפות , בחילה , סחרחורת (אסור לעבור משכיבה לעמידה) , כאבי ראש, פגיעה מינית , עייפות. במקרה של: קצב לב לא תקין , טשטוש , שיווי משקל , חולשה , יש להחליף תרופה. אפקסור: בחילה , כאב ראש , הפרעת שינה , התייבשות והשתנה , נמנום , אי-שקט , הזעה. 6) אורוריקס. נרדיל ומובמיד. מפרקים חומרים במוח. מעלים לחץ דם. לכן זו המשפחה הכי פחות שימושית. הכי חזק אחרי טריציקליים. נרדיל 15-90 מ"ג. נוגד חרדה. מגביר אנרגייה. תופעות לוואי: מגביר תיאבון , סחרחורת , נדודי שינה , שפיכה מאוחרת, כאב שרירים , כאב ראש , קישיון צוואר , בחילה , דפיקות לב , הפרעת ראיה , כאב חזה. להמנע מ: חלב , בירה , נקניקים , כבד , דגים , אבוקדו , שעועית , בננה, תאנה. מובמיד 150-700 מ"ג. 7) טריציקליים וטטרציקליים. הכי חזקים. סרוטונין ונור-אדרנלין. טריציקליים: טופרניל. התקפי חרדה. הכי ממריץ. נדודי שינה. 75-200 מ"ג. 2-6 שבועות. הכי חזק. נורטילין. כאב. הרטבת לילה. 30-100 מ"ג. 2-6 שבועות. אלטרול. מגביר תיאבון. לטיפול בנדודי שינה. מרדים. פעימות לב. 25-250 מ"ג. 2-4 שבועות. משך השפעה 6 שבועות. אנפרניל. אובססיה. זריקה. 10-250 מ"ג. 4 שבועות. תרופות נוספות במשפחה , פחות שימושיות/נפוצות: דפרקסל וסורמונטיל. טטראציקלים: מלודיל: דיכאון קליני. מרדים. פירכוסים ולב. 25-150 מ"ג. 2-6 שבועות. גילקס: 75-300 מ"ג ליום. 2-6 שבועות. תופעות לוואי חוסם אותות חשמליים בלב. מומלץ לבצע בדיקות: כבד , ספירת דם , לחץ דם , א.ק.ג. כל 3 חודשים. טטראציקליים: מרדים , יובש בפה , סחרחורת , פגיעה מינית. במקרה של עילפון להודיע לרופא. במקרה של פריחה או קושי בהשתנה יש להחליף תרופה. במקרה של דפיקות לב ופרכוסים יש להגיע לחדר מיון. גילקס: טשטוש , הזעה , הסמקה , בנוסף. טריציקליים: בנוסף , עצירות. נוגדי פסיכוזה: יש 3 דורות: הדור הישן (טיפיות): הכי חזק , אבל הכי הרבה תופעות לוואי. רק דופמין. הדור החדש (אטיפיות): ריספרדל , סרוקוול , זיפרקסה וקלוזאפין. קלוזאפין הוא סכנת מוות אבל הוא היחיד שעוזר לתסמינים פסיביים. אם לא הורג , תופעות לוואי קלות. ריספרדל משמש גם לחרדה. דופמין וסרוטונין. הדור השלישי: גאודון. מדכא תיאבון. חזק מריספרדל. תופעות לוואי של לחץ דם נמוך ומרדים. מרגיע חרדה. הדור הישן: 1) התרופה הראשונה היא כלורפרומאזין ועד היום משתמשים בה לפרנויה. פותחה בשנות ה50. מינון: 75-800 מ"ג. בהתאם לעוצמת המחלה. (כדי לזהות זאת צריך להיות פסיכיאטר מנוסה). תחילת ההשפעה: כדור: 30-60 דקות. זריקה: 15-20 דקות. השפעה חלקית 3 שבועות. תופעות לוואי: צהבת , ספירת דם , הפרעת תנועה , עייפות , השמנה , טשטוש , וסת , פגיעה מינית. במקרה חמור של תרדמה יש לדווח לרופא. במקרה של פארקינסון לדווח לרופא. במקרה של: סחרחורת , עילפון , פריחה , צהבת , יש להחליף תרופה. 2)הלדול שייכת למשפחת הבוטירופנונים והכי נפוצה לסכיזופרניה. תופעות לוואי: דיסטוניה (תנועה לא רצונית. ניתן למנוע ע"י מינון) , נוקשות שרירים , עייפות , עלייה במשקל , רעד , סחרחורת , עילפון , פגיעה מינית. במקרה של פריחה יש להחליף תרופה. במקרה של: חום , שיכחה , בלבול , צהבת , שריר תפוס~ לחדר מיון. מינון: 1.5-20 מ"ג. זריקה 2-10 מ"ג. משפיע תוך 4 שבועות. 3)פרפנן~ 1957. רעד ותנועות לא רצוניות. הכי שימושי והכי חלש. 4)רידזין~ 1959. לתוקפנות. לתקשישים בגלל פחות רעד. יותר בעיות עיניים. 25-800 מ"ג. עובד תוך 2-3 שעות. מורגש אחרי 6 שבועות. משך ההשפעה 4-10 שעות. 5)פולדקאט~ 1960. הכי חזקה. זריקה ממושכת. תנועות לא רצוניות , רעד , כבד. תופעות לוואי: קישיון , פארקינסון , כבד , ליקוי תנועה , תמונת דם , עין, יובש והשתנה , סחרחורת , עילפון , חום , גודש/כאב שד , פגיעה מינית. במקרה של צהבת~ לחדר מיון. מינון: 1-20 מ"ג. זריקה 25-100 מ"ג. 6) אטומין~ פחות השפעה על השרירים (נוקשות/רעד/תפוס[דיסטוניה]) ויותר: נמנום , טשטוש , התייבשות , השתנה . 7) מודל~ כבר לא משתמשים בה לפסיכוזה כי היא ישנה מדי , אלא: סחרחורת , לחץ , דיכאון , בחילה , מעי רגיז , כיב תריסריון. תופעות לוואי: עצבנות , לחץ דם , הפרשת חלב , אי-אונות. יותר מסוכן: תנועות לא רצוניות , דיכוי מח העצם. 8) פרומתזין~ 1950. מרדים. 15-225 מ"ג. אחרי 6 שנים: 75 מ"ג. אחרי 10 שנים 20 מ"ג. כדי למנוע טרדיב דיסקינזיה. תופעות לוואי: יובש , טשטוש וכבד. במקרה של פריחה וצהבת להחליף תרופה. הדור החדש 1)הכי חלשה היא ריספרדל והכי פחות משמינה. 1-16 מ"ג. 2)זיפרקסייה~ זו התרופה הכי נפוצה. 3)סרוקוול~ עובד בצורה שונה ולכן תחליף. 4) נוזינן הכי חזקה לחרדה. 5) קלוזאפין משמשת לתסמינים האקטיביים (חיוביים) כגון: הזיות , מחשבות שווא , הלוצינציות (קולות , ריחות) , אך בעיקר לנעלמים (שליליים) כגון: הסתגרות , אובדן הנאה , חוסר מוטיבציה וכו'. 1% מהאוכלוסייה רגישים להשפעה שלה על כדוריות הדם הלבנות , ואם ייטלו אותה , ימותו. כבר קרו מספר מקרים. אך זו התרופה היחידה לתסמינים הפסיביים. תופעות לוואי: דיכוי ייצור תאי דם לבנים , פרכוסים , ריור , טשטוש , עלייה במשקל , נמנום , פגיעה מינית. במקרים של: חום , כאב גרון , קושי בהשתנה , דופק מהיר , לחדר מיון. בנזודיאזפינים אלה הן כדורי הרגעה לחרדה , היפראקטיביות , וכדורי שינה. החומר הפעיל הוא מלטונין , הורמון השינה , שאחראי גם על חרדה. 1)לדאגנות משתמשים בקלונקס חצי מ"ג. 2)בנומבון. היא 1 מ2 התרופות הכי חזקות , עקב זמן מחצית-חיים ארוך. 12 שעות. לכן משמש ליקיצה מוקדמת. פועל תוך שעתיים. תופעות לוואי: תלות , תרדמה , סחרחורת , כאב ראש , טשטוש , אי-יציבות , פריחה , שיחכה , בלבול. 3)ואבן זו התרופה הכי חזקה ואיטית. זמן מחצית-החיים הוא 6-36 שעות בהתאם לגוף של המטופל. ואבן ונומבון משמשים גם ליקיצה מוקדמת (ולא השראת שינה). פועלים תוך שעתיים. תופעות לוואי: תלות , תרדמה , סחרחורת , כאב ראש , טשטוש , אי-יציבות. במקרה של שיחכה , בלבול או פריחה~ לחדר מיון. מינון: 10-120 מ"ג. לטראומה. 4)להשראת שינה משתמשים בבונדורמין. זמן חיים קצר , 4-8 שעות. 5)טרנקסאל משמש לגמילה ואפילפסיה. 6)קסנקס משמש להתקפי חרדה מלווים בדיכאון 0.25 מ"ג. 7)לוריבן לעצבים 1-6 מ"ג. 8)אסיוול (ואליום) זו התרופה הכי נפוצה להתקפי חרדה 2-60 מ"ג. תרופות לטיפול במחלות אורגניות , שאני לא יודע אם משתייכות לפסיכיאטריה או נוירולוגיה: מאניה-דיפרסיה בהתחלה משתמשים בתרופות המפחיתות את המעבר החד בין הקטבים. 1) התרופה הכי חזקה למטרה זו היא ליתיום. התרופה הראשונה , משנות ה40. תופעות לוואי: כליות , בלוטת תריס , לב , כבד (5-15 שנים). עלייה במשקל , טעם מתכתי , צמא השתנה. במקרה של: בחילה , שלשול , רעד , עייפות , טשטוש , פריחה~ להחליף תרופה. 300-1800 מ"ג. 2) דפלפט היא קצת יותר חלשה מליתיום. 200-1800 מ"ג. 3) טריל 200-1200 מ"ג. 4) למיקטל~ משתמשים בה כמוצא אחרון , כי היא מסכנת חיים. אח"כ משתמשים בנוגד פסיכוזה למאניה. ולבסוף נוגדת דיכאון. תרופות למאניה מייצבות את רמות הסרוטנין והנור-אדרנלין. בדרך אחרת מנוגדי הדיכאון , ובאיזור אחר במוח. יש גם השפעה מועטה על הזרמים החשמליים במוח , ולכן הם ממשפחת נוגדי הפרכוסים ומשמשים גם לטיפול בפארקינסון ואפילפסיה. שטיון אלצהיימר מגבירים אצטיל-כולין. מעלים תפקוד. טאקרין~ מעכב כולינאסטראז. שלבים ראשונים. 40-80 מ"ג. עצבנות , בחילה , הקאה , יובש , קושי בהשתנה , שלשול , פריחה. במקרה של הרעלת כבד יש להחליף תרופה. אסנטה=דונפזיל=אריספט=ממוריט~ התרופה הראשונה. הופסק. 5-10 מ"ג. כאב ראש , בחילה , שלשול , עייפות , התכווצות שרירים , איבוד תיאבון , כאבי פרקים , שינה , כאב בטן , השתנה. במקרה של דופק נמוך ופרכוסים לחדר מיון. אקסלון=ריבאסטיגמין~ בינוני. לא מפסיק את המחלה. 1.5-12 מ"ג. שלשול , כאבי בטן , בחילה , ירידה במשקל , סחרחורת , כאבי ראש , שינה , בלבול , חרדה , הזיות , קושי השתנה. במקרה של התעלפויות או צואה שחורה או דמית יש לפנות לחדר מיון. ריטלין וניטאן לקשיי קשב וריכוז. עייפות ונרקולפסיה (נפילה לשינה). ניטאן 37.5-120 מ"ג. תחילת השפעה תוך 2-4 שעות למשך 8 שעות. 2-6 שבועות. ריטלין. 10-60 מ"ג. השפעה תוך 30-60 דקות למשך 8-15 שעות. תופעות לוואי: עצבנות. הפרעות שינה. תיאבון. פריחה. במקרים של: דפיקות לב. התנהגות מוזרה. פרכוסים. לחדר מיון. מחקרים חדשים מראים שלא משפיע על הדיכאון. ישנן 11 תרופות לטיפול במחלת הפארקינסון. ו3 נגד תופעות לוואי. אבל אני אמצא זמן לפרט ...

גדלתי בתור ילד ביישן מאוד , חסר בטחון עצמי ומופנם ומסוגר בלי חיים חברתיים ורגיש מאוד , גדלתי בלי חברים (למעט בביה"ס היסודי) ועד היום אין לי חברים. כתלמיד בביה"ס הייתי מהמצטיינים בכיתה וסיימתי כיתה י"ב עם בגרות מלא (זכאי לבגרות) וציון פסיכומטרי גבוה ובהצטיינות . בתור תלמיד בביה"ס בשעות אחרי הצהריים הייתי מבלה כמעט רוב הזמן בבית בעיקר בללמוד ובהכנת שיעורי בית , הייתי לומד הרבה בבית , את שאר הזמן הייתי מבלה בצפייה בטלוויזיה ובמשחקי מחשב , בשעות אלו אחרי זמן ביה"ס הייתי ממעט לצאת מהבית אם בכלל (לא הייתי יוצא לבלות עם חברים) . גדלתי כבנאדם רגיש מאוד לדברים שנאמרים עליי והנוגעים בי , רגיש לתגובות ולפידבקים של אחרים , ואם הייתי מרגיש שנעלבתי או נפגעתי ממשהו הייתי מתנתק ממנו ומפסיק כל מגע איתו . אחרי סיום התיכון עשיתי הפסקה של שנה לפני האונברסיטה , בשנה הזאת עבדתי במפעל קטן בכפר . בשנה הזאת החלו להופיע אצלי סימפטומים של דיכאון והתחלתי להרגיש בדידות קטלנית וקשה גם רגשות שליליים ורגשות עצב , ,גם כעס פנימי על המצב שנקלעתי אליו (הדכדוך והבדידות) וכעס על ההורים בגלל שחשבתי שחינכו אותי בצורה לא טובה גם כעס על הסביבה שבה גדלתי כי חשבתי שהסביבה גרמה לי לחלות במחלת נפש בגלל הערות שליליות שהייתי מקבל מאנשים בסביבה הזאת (הערות על כך שאני בודד) , והתחלתי להסתגר בתוך הבית , בתוך החדר והתחלתי להתנתק מהסביבה שבה אני חי עד כדי הסתגרות מוחלטת בתוך הבית . בינתיים אחרי שנת ההפסקה (השבתון) שהייתה לי התחלתי לימודים באוניברסיטה כשאני נושא מטען נפשי כבד . במקביל ללימודים באונברסיטה התחלתי לפתח פחד לצאת מהבית ופחד מלפגוש אנשים , פחד חברתי ממצבים חברתיים ובמקביל לזה התחלתי לפתח הימנעות מוחלטת מלהימצא בחברת אנשים , נמנעתי ממצבים חברתיים והסתגרתי באופן מוחלט בתוך הבית והתחלתי לחשוב מחשבות שאומרות שכאשר אני הולך ברחוב האנשים מסתכלים עליי ולועגים לי , ושאינני מסוגל ללכת ברחוב , ושהרגליים שלי לא מסוגלות לשאת את הגוף שלי כך שאלך ברחוב , היו בראש שלי מחשבות שאומרות שאינני מסוגל לעמוד מול אנשים , אינני מסוגל להיות בחברת אנשים . בינתיים סיימתי שתי שנות לימודים באונברסיטה בהצלחה ונכשלתי בשנה השלישית בגלל המצוקה הנפשית שממנה אני סובל (ההסתגרות , ההימנעות , המחשבות , החרדה , הדיכאון , הפרעות שינה , הכעס , התפרצויות הכעס והזעם ). ואז אושפזתי בפעם הראשונה בביה"ח רמב"ם במחלקה פסיכיאטרית פתוחה ושם אובחנתי כסובל מהפרעה טורדנית-כפייתית OCD (חזרה באופן אובססיבי על פעולה מסוימת מספר פעמים כדי לוודא שהכל בסדר כמו למשל לוודא מספר פעמים שהדלת סגורה וגם מחשבות שמופיעות בראש באופן אובססיבי שאומרות למשל שהדלת לא סגורה ) , אובחנתי גם כסובל מחרדה חברתית והפרעת אישיות נמנעת ודיכאון שנקרא double dystemia depression והאבחנה הפסיכיאטרית הייתה : Schizoaffective Disorder סובל ממחלה בספקטרום השניידריאני עם מרכיב אפקטיבי. יצאתי מהאשפוז עם הטיפול הזה : Risperdal 4 mg \פעם ביום Lustral 150 mg \ פעם ביום Clonex 0.25 mg \ פעם ביום Dekinet 2 mg \ 3 פעמים ביום בהמשך באשפוז יום פסיכיאטרי ברמב"ם העלו לי את הלוסטרל (lustral) ל 300 מ"ג ביום והורידו את הריספירדאל (risperdal) ל 2 מ"ג ביום . בסך הכל יצאתי מהאשפוז מחוזק עם יותר בטחון עצמי והתחלתי לאט לאט לצאת לעולם אל מחוץ לבית . בהמשך הייתי במעקב אצל פסיכיאטרית שעשתה לי שינויים תרופתיים בתדירות גבוהה ובתוך זמן קצר , ובנתיים חזרתי לאוניברסיטה , אבל עוד פעם הייתה החמרה במצבי הנפשי ומצבי הנפשי התדרדר (הדרדר) ואז אושפזתי בפעם השנייה בביה"ח העמק בעפולה במחלקה פסיכיאטרית פתוחה בגלל הסיבות הבאות : כישלון בלימודים , הסתגרות מוחלטת בבית , הימנעות מוחלטת מלהיות בחברה מחוץ לבית , פחד לצאת מהבית , פחד מלפגוש אנשים , חרדה חברתית , ייאוש דיכאון ועצב , רגשות שליליים , התפרצויות כעס\זעם שכללו זריקת ושבירת חפצים וקילול ההורים והשם , מחשבות על כך שאינני יכול ללכת ברחוב בגלל שאנשים מסתכלים עליי ולועגים לי , הרגשתי לא שייך , אין לי כח ללכת ברחוב . שוחררתי מהאשפוז עם הטיפול הזה : Modal 50 mg \ 3 ביום Nocturno 7.5 mg \ 1 ביום Seroquel XR 300 mg \ 2 ביום Efexor XR 150 mg \ 1 ביום יצאתי מהאשפוז עם האבחנה Simple Schizophrenia . בסך הכל האשפוז בעמק עזר לי מאוד יצאתי משם מחוזק ועם בטחון עצמי , ועם רגשות חיוביים , ואופטימיות , ועם הרגשת רוגע ושמחה וגם נפטרתי כמעט לגמרי מהמחשבות שמגבילות אותי בנוגע ליציאה מהבית ושמגבילות אותי במישור החברתי והפכתי לבנאדם חופשי שיכול לצאת לאן שהוא רוצה , גם נפטרתי מהעצבנות ומהלחץ והמתח ומרגשות הכעס . אחרי האשפוז הזה הייתי בבית כמעט שנה וחצי . בזמן זה הייתי במעקב אצל פסיכיאטר במרפאה קהילתית בביה"ח הלל יפה בחדרה שעקב ירידה במצב הרוח הרופא העלה לי את האפקסור ל 300 מ"ג ביום . אחרי האשפוז בעמק בכמעט שנה וחצי חלה הדרדרות והחמרה במצבי הנפשי : דיכאון , ייאוש , עצב , כעס , התפרצויות כעס \ זעם , השתוללויות , זריקה ושבירת חפצים , תוקפנות\אלימות מילולית כלפי ההורים (חשבתי שההורים גרמו לי לחלות מחלת נפש על ידי כך שלא חינכו אותי בצורה נכונה) , גם היו הפרעות שינה , מעביר ימים ללא אוכל , מרשל את עצמי , היגיינה ירודה , כעס פנימי אדיר , הרגשת חוסר אונים . אז הגיע האשפוז השלישי בנצרת שבכלל לא עזר לי , אשפוז זה נמשך חודש ושם טופלתי בטגרטול cr 400 מ"ג ביום שנועד להרגעת התפרצויות כעס , וטופלתי בנוסף ב רסיטל 20 מ"ג\יום בנוסף המשכתי עם הסרוקוול xr 600 מ"ג\יום . האשפוז הזה לא עזר לי , להיפך הייתה החמרה במצבי הנפשי , והתחלתי להרגיש תחושת אי שקט פנימי נפשי, ולהרגיש חוסר מנוחה , כך שאינני מסוגל לשבת בנינוחות ולהתרכז בדבר (צפייה בטלוויזיה , קריאה , אינטרנט), הרגשתי מצב דמוי אקטיזיה , ואז הפסקתי את האשפוז על דעת עצמי וחזרתי להמשיך מעקב אצל הפסיכיאטר שלי בהלל יפה כשהמצב שלי לא מאוזן , מרגיש דיכאון , לא שקט ולא רגוע , הפסיכיאטר כתב שהאבחנה שלי היא : Schizophrenia vs Schizoaffective Disorder ונתן לי את הטיפול הבא : Seroquel XR 600 mg \ ביום Modal 150 mg \ ביום Ambien CR 12.5 mg \ ביום לשינה Depalept Chrono לטיפול בהתפרצויות כעס \ זעם : להתחיל 500 מ"ג ולעלות ל 750 מ"ג ביום . להפסיק Viepax להתחיל Clonex 0.5 מ"ג 2 פעמים ביום . אחרי הטיפול הזה ב 20 יום לא הרגשתי הטבה , ותחושת האי שקט הפנימי נמשכה (התחושה שהזכרתי למעלה) , כלומר עדיין מרגיש מצב דמוי אקטיזיה (חוסר מנוחה) , ואז חזרתי לרופא שלי למעקב בהלל יפה , הרופא כתב במכתב הביקור שאני סובל מהפרעה סכיזואפקטיבית באבחנה מבדלת עם סכיזופרניה . הוא כתב שישנו מרכיב אובססיבי בולט בתמונה , שמקבל ביטוי ברצון חוזר וטורדני לשנות את הטיפול ולפנות מחדש לכל מיני מקומות לצורך לשנות את הטיפול . הוא כתב שישבתי בבדיקה ללא שום ביטוי של אי שקט פסיכומוטורי . הפסיכיאטר המליץ לי על הטיפול הבא שאני מקבל אותו עכשיו (כיום) : Seroquel XR 800 mg \ ביום Depalept Chrono 750 mg \ ביום להפסיק מודאל (modal) בטענה שלא עוזר לי , וגורם לי לתחושת האי שקט . להמשיך Viepax XR 300 mg ביום . לקחת Cipralex 10 מ"ג ביום . Clonex 0.5 מ"ג \ 3 פעמים ביום . להתחיל Deralin 10 מ"ג \ 2 פעמים ביום . להרגעת האי שקט . Ambien CR 12.5 mg לשינה . בימים אלו (כיום) אני מקבל את הטיפול הזה . יש לי מספר שאלות : 1- חוות דעת על הטיפול התרופתי שאני מקבל עכשיו ואיך הטיפול הזה עשוי להועיל לי ? 2- האם יש צורך להעלות את מינון הדירלין ל 40 מ"ג 2 פעמים ביום כי אני עדיין מרגיש אי שקט ? 3- מה המטרה של השילוב של ה Viepax XR 300 mg עם ה Cipralex 10 mg ואיך זה עשוי להועיל לי ? 4- האם ה Depalept Chrono אמור למנוע את התפרצויות הכעס\זעם וכמה זמן צריך כדי שתורגש השפעתו במלואה ? 5- האם אפשר לקחת Seroquel XR 800 mg (כל המנה) בבת אחת בערב ? 6- האם Modal 150 mg ביום יכול לגרום לתחושת אי שקט ? 7- האם אני יכול לוותר על ה Modal ולהסתפק ב Seroquel כתרופה אנטי-פסיכוטית ? 8- חוות דעת על האבחנה הפסיכיאטרית שלי ? 9- חוות דעת על האבחנה הפסיכולוגית שלי ? 10- חוות דעת על טיפול פסיכיאטרי מומלץ ? 11- חוות דעת על טיפול פסיכולוגי מומלץ ? 12- חוות דעת על אפשרויות שיקום דרך ביטוח לאומי ו\או סל שיקום ?

שלום :) התחלתי להוריד במינון הריספרדל לאחר תקופה בה אני מרגיש הרבה יותר טוב. התחלתי לנטול את התרופה לפני 15 שנה בערך כתמיכה ללוסטרל שקיבלתי לטיפול ב ocd כבר תקופה ארוכה שהרגשתי יותר טוב. לפני שלושה חודשים הורדתי את המינון מ2 מ״ג ל1 מ״ג היו קצת תופעות של רגזנות, מועקה בחשה וחוסר שקט. התסמינים עברו לפני חודש. לפני שלושה ימים הורדתי את המינון לגמריי מ1 מ״ג והפסקתי לנטול את התרופה. בשלושה ימים האחרונים מאז ההפסקה השינה שלי ממש נפגעה. לוקח לי בין 3-4 שעות להירדם וגם כשאני נרדם אני מתעורר על שעה והשינה שלי ממש לא עמוקה. ישנם גם תסמינים שאני מכיר אותם כמו נעילת לסתות וחוסר שקט אך אני רגיל לזה. רציתי לדעת תוך כמה זמן השינה שלי תתייצב. תודה מראש :)

שלום ד"ר מחאג'נה השנה הופיעו אצלי כמה אירועים של דימומים בצואה. פעם אחת מאוד מסיבית במשך כמה ימים, שהסתיימה כמו שהופיעה. בימים האחרונים דם בצואה לסירוגין. התחיל לפני שלושה ימים. רחצתי את הכלב שלי בישיבה על כסא, במאמץ פיזי מתון. פשוט התכופפתי והרגשתי עומס על הבטן וכאבים. שעה לאחר מכן היתה יציאה דמית. אתמול בערב והלילה הופיעו פלפיטציות. כמו כן כבר זמן מה שיש לי סחרחורות. .קולונוסקופיה וירטואלית נמצאה תקינה שאלתי באופן קבוע בבדיקות מופיעים ערכים מוגברים מעט של fibrinogen calcu ו Aptt-sec כמו כן גם מוגבר מעט. בדיקות גזים בדםcrp ורידי חריגות, אבל מבינה שאי אפשר ממש להתייחס לסקאלה המקובלת כיוון שהיא של דם עורקי. האם יש בחריגות שציינתי כדי להסביר במשהו את הדימומים? כיוון שהרופאים לא יודעים את הסיבה. נשללו טחורים או פיסורה. האם עלי לבקש המשך בירור של הערכים החורגים הנ"ל. תודה.

איזו תרופה משמינה יותר ריספרדל או זיפרקסה?

שלום רב! התגלתה אצלי סכיזופרניה בתיכון, אולם לפני צבא הוחלט להוריד לי את הכדורים לחלוטין. שרדתי חודשיים, אולם במהלך הטירונות התפרקתי לחלוטין. יש לי סכיזופרניה הבפרנית, כלומר - התפקוד החברתי שלי מאוד נפגע, אני מתנהגת ומדברת באופן לא ברור, כך שבמהלך 2 חודשי הטירונות שלי הצלחתי לאבד יותר מחצי מהחברים שהיו לי אי פעם, וזו הייתה כמובן חוויה וטראומה קשה מאוד. מאז, החלטתי שבעד שום מחיר שבעולם לא אוריד יותר את התרופות. אשאר איתם לנצח (אני במינון קטן של 1 מ"ג ריספרדל) העיקר שה"אסון" הזה שקרה לי בטירונות ומוטט את חיי לא יקרה שוב. כמובן שיש לי גם מחשבות על העתיד. כיום אני מבוגרת יותר, ואני מניחה שזה עניין של שנים ספורות עד שארצה להיכנס להריון.. המחשבה להוריד את הכדורים לצורך ההריון מכניסה אותי לבעתה גדולה. אני לא יכולה שלא לחשוב - מה יהיה ??? הרי - אני לא מסוגלת לתפקד בלעדיהם. מעמדי בעבודה יקרוס, חבריי, בן זוגי - כולם יכולים לעזוב אותי. כפי שקרה אז. על כן, כעת אני מעוניינת לשאול : האם יש צורך (צורך שהוא חובה) להוריד את הריספרדל לפני הכניסה להריון ? האם במהלך ההריון יש חובה להיות ללא טיפול תרופתי ? ואם צריך להיות בלי תרופה רק בחודשים הראשונים / האחרונים - בכמה חודשים מדובר ? (אני זקוקה זאת לצורך הערכה, כי ההתמוטטות הקודמת שלי קרתה לאחר חודשיים ללא טיפול תרופתי) האם מותר להניק תוך שאני לוקחת ריספרדל? האם ריספרדל עלול לעשות נזק לעובר/לתינוק ? הדברים האלה חשובים לי, כדי שאני אוכל להיערך מראש ולדעת מה מצפה לי. אשמח לתשובה מפורטת, ותודה מראש! מיכל.

שלום בן 38, סובל מחרדה וכדו'. מטופל בלוסטרל עם תוספת מינימלית של ריספונד (לדברי הרופא זה מחזק את השפעת הלוסטרל) כמו כן בגלל הפרעות השינה, הרופא המליץ על מירו במינון לפי הצורך. א. מאיזה מינון זה משפיע על כמיהה למתוקים, האם גם במינון של 7.5-15 ? ב. איזה מינון נדרש לצורך השפעה על השינה, האם גם במינונים נמוכים ? יש המלצה ברורה בעניין? ג. האם מירו מעלה משפיע על רמות ההורמונים (פרולקטין וכו') ? ד. האם בלקיחת התרופה קבוע, יש צורך במעקב של בדיקות דם כלשהן ? ה. אם אני מחליט להפסיק, האם יש צורך להפסיק בהדרגה ? באיזה אופן ? או שבכלל אפשר לקחת פעם פעמיים בשבוע או לפי הצורך מבלי קביעות ? ו. האם הפסקת שימוש במירו יוצרת תופעות לוואי של הפרעות שינה וחרדה ועוד ? אשמח על מענה לשאלות תודה

שלום רב, אני בן 22. נוטל תרופות קבועות: זיפרקסה, ריספונד וציפרלקס. סובל מאקנה קשה וממושכת. בתקופה האחרונה אני מתלונן על דופק מהיר, נשירת שיער מאסיבית, עייפות ומזה שנתיים פסים אדומים בקפלים בבטן או בשורש כף היד שמופיעים ונעלמים תוך מס' דקות. בבדיקות מעבדה נמצאו אנמיה מחוסר ברזל- לוקח תוספי ברזל מדי יום כבר כחודש וחצי אך עדיין לא עברתי בירור גסטרואנטרולוגי. כמו כן, נמצאה רמה גבוהה של DHEA-S: תוצאה 17.9 (כשהנורמה עד 15.2). פרולקטין גבוה- 580(ייתכן בגלל הריספונד). איסוף שתן לקורטיזול- 71.3 (טווח בין 9 ל- 90), קורטיזול בדם 563 (נורמה בין 118 ל- 618),פרוגסטרון גבולי- 3.9 (נורמה עד 4), טסטוסטרון טוטאל תקין, 17 hydroxyprogesterone תקין, TSH תקין.יש לציין כי לא ביצעתי בשנה האחרונה איסוף שתן לקטכולאמינים ומטנפרינים בדם ובשתן. תוצאת בדיקת כרומוגרנין A האחרונה בהדסה מתאריך 11/5/11 היא 91.73 (נורמה עד 98). אולטראסאונד בטן (1/11/11) תקין. האם רמת ה- DHEA-S המוגברת אצלי יכולה להיות קשורה לפאוכרומציטומה? אם כן, כיצד עליי להשלים הבירור? אם לא, מה יכול להסביר את הסיבה לרמה גבוהה זו והאם תסמונת קושינג היא חלק מהתמונה? כיצד עליי להשלים בירור??? תודה רבה רבה וכל טוב!!!

יש לי תאומים בני 6.5 האובחנים PDD-NOS לאחר התלבטויות של שנה החלטנו לתת בן שלנו רספרד. ואז גיליתי שקו"ח לאומית התרופה מסובסדת רק לחולי כיזופרניה. המחיר של התרופה יעלי לי 107 ש"ח. וזה מאוד ירק, במיוחד אם לקחת בחשבון שגם התאום השני שלי מועמד לרספרדל. קו"ח לאומית הציעה לי תחליף זול יותר שלטענתם מכליל את אותם רכיבים. זה נקרא ריספונד. עכשיו אני שוב נכנסת לסרטים ומפחדת, כי הטעון כשישנע אותי להתחיל עם רספרדל זה שהוא תרופה ידוע ובדוקה. ומה זה ריספונד בכלל. מישהו מכיר? יש ניסיון? תודה

שלום אבי חולה בדמנציה מעורבת כנראה גם אלצהיימר וגם מרכיב וסקולרי אחרי שעבר שבץ לפני 6 שנים. בנוסף לפני 5 שנים עבר התקף לב. הרופאה רוצה לתת לו ריספרדל 1 מ"ג ביום כדי שיהיה יותר רגוע. אנחנו מאוד מאוד מפחדים לתת. בעלון התרופה כתוב שאין לתת אותה לחולי דמנציה עם רקע קרדיווסקולרי משום שהיא יכולה לגרום למוות. קראתי גם באינטרנט שיש המון מחקרים שמראים שהתרופה הזאת מעלה את הסיכוי לשבץ ומוות אצל דמנטיים. א) האם זה קורה גם במינון נמוך של 1 מ"ג? ב) מדוע למרות האיסור בעלון ואזהרת ה FDA הרופאים בארץ רושמים אותה לחולי דמנציה גם כאלה עם רקכ וסקולרי בלי לחשוב פעמיים? אותו כנ"ל אגב לגבי סרוקוול תודה

שלום וברכה רציתי לשאול אני בת 22 אני מתמודדת עם המון חרדות מחשבות ודכאון אני מטופלת אצל מטפל רגשי רציתי לשאול אם יש קשר בין החרדות לבין כאבי ראש טישטוש חזק בראייה וכאבי בטן ובנוסף רציתי לשאול אם ריספרדל יכול לעזור ומה התופעות לוואי שלו ? תודה רבה יום טוב נועה

בהמשך לשאלותי הקודמות. הבן שלי לאחר התקף פסיכוטי ראשון לאחר שימוש בקנאביס. התרופה היחידה שאיפסה אותו היא הלידול. שיחררו אותו מבית החולים עם זריקה של הלידול 100מ"ג+כדור הלידול 5 מג ביום. הבעיה היא שיש לו תופעות לוואי קשות מאוד,אז הורדנו לו את הכדור של ה-5 מג והוא נשאר רק עם הזריקה בגוף ולמעשה כשהוא הפסיק עם הכדור הוא הרגיש מצויין והפסיכוזה לא חזרה וגם תופעות הלוואי התמתנו ונעשו יותר קלות. הבעיה היא שהרופא שמטפל בבני כרגע אומר ש-100מג הלידול בזריקה לא מספיקים להחלמה אלא רק כדי "להחזיק" את הילד שלא תהיה לו פסיכוזה והוא טוען שצריך לפחות מינון של 200-250מ"ג הלידול בחודש כדי להביא למצב של החלמה. עקב כך שלילד יש תופעות לוואי קשות במינון הגבוה,הרופא ממליץ להחליף בשלב זה לריספרדל בזריקה של 25מג ולעלות במינון בהתאם...ניסוי וטעיה. השאלה שלי היא-האומנם אפשר לקבוע ש-100מג הלידול לא מספיקים להחלמה וחייבים מינון יותר גבוה גם אם לילד אין מחשבות שווא כרגע בכלל? שאלה שניה-כמה זמן טיפול תרופתי הילד צריך לקבל לאחר התקף פסיכוטי ראשון עד להחלמה ובעצם עד להורדת התרופה בהדרגה כדי לראות אם הפסיכוזה לא חוזרת ואולי שי לילד סכיזופרניה? תודה רבה אבא מודאג

היי , האם ניתן ליטול ריספרדל בנוסף לאסטרופם,רסיטל ופרוגרסטרון?

שלום.אני סובל מהתקפי חרדה והפרעת חרדה - עיקר הביטוי הוא אי שקט תמידי ומחשבות טורדניות. בשל כך, ניסיתי מגוון SSRI ללא שיפור מובהק. העבירו אותי לויפאקס XR בתחילה ל-75 מ"ג ללא שיפור, לאחר מכן ל-150 מ"ג עם שיפור מסוים ואחר כך ל-225 מ"ג אשר לא היה יעיל יותר מ-150 מ"ג וגרם לצרבת חזקה לכן הורדנו את המינון חזרה ל-150 מ"ג ובמקביל הרופא הוסיף בקביעות קלונקס 2 מ"ג כל לילה לפני השינה. בשבועות הראשונים נעלמה החרדה לגמרי וחשתי מצוין אך לאחר מכן חזרה החרדה להופיע למרות "הטיפול התרופתי המכובד". האם במצב כזה נהוג להוסיף אנטי פסיכוטי במינון נמוך למרות שאין פסיכוזה אלא רק הפרעת חרדה? מה אפשר לעשות תרופתית כדי להרגיש טוב? הקלונקס מפסיק את התקפי החרדה ומעניק שינה שלווה אבל לא את ההרגשה של אי השקט התמידית ואני מחפש איזון תרופתי ללא הצלחה.אודה לעצתך.

שלום רב , אני בן 39 סובל מהיפוכונדריה כבר מעל 12 שנה , אין כדור שלא ניסית. רסיטל , מרוניל , ציפרמיל , ציפרלקס , פקסט , לוסטרל , פבקסיל בשילוב ריספרדל. בשנה האחרונה אני עם פבקוסיל בשילוב ריספרדל ואין השפעה ההיפוגונדירה ואובבסיה לבדיקה עצמית בשיאה , אני עושה במקביל טיפולי היפנוזה שעזרו בהתחלה .. ודיי מיציתי אותם. היש עוד משהו שלא ניסיתי אני כבר מיואש וסובל יום יום

שלום. שמי אוריין. אני מאושפזת קרוב לחודשיים בבית חולים שלוותה. האבחנה שלי היא הפרעה גבולית אישית שמתאפיינת במצבי רוח מישתנים. אני נוטלת תרופות פסיכיאטריות: ריספרדל ויפקס לוריוון. אני מאד מאוכזבת ופגועה מהצוות. הם לא עוזרים לי בהרבה דברים. וזה גורם לי למצב רוח רע ולבכי. ואני בגלל זה יש לי התלבטויות אם להישתחרר מהבית חולים בגלל שהם לא עוזרים לי. הצוות פה מאד קשוח. לא טוב לי בגלל זה פה. אני פה בגלל שיש בבית מתחים עם אבא שלי. אני לא רוצה להיות יותר בבית חולים ולא אצל אבא שלי. אני אשמח אם תעזור לי בכך. ממני אוריין.

שלום לכם שמי אפרת יש לי בת והיא לוקחת ריספונד 1 מ"ג ביום הרופאה שלה הציעה את הזריקה של פעם בחודש האם הזריקה יעילה ועושה את העבודה כמו הכדור ?? השאלה שנשאלת כאן משום שהבת שלי לא מקפידה לצרוך את התרופה ויש מצבים של חוסר איזון ואז מתחילים התקפים קשים של התפרצויות זעם בפעם האחרונה נאלצנו לפנות אותה למיון בבית החולים כי היה מאוד קשה להרגיע אותה ורק אחרי שהזריקו לה חומר הרגעה גם לאחר מכן היה מאוד קשה לה להירגע כמובן לאחר שהיתה השפעה יומיים היא היתה במיטה ולא תיפקדה כלל . כרגע היא החליטה לעבור לגור עם החבר שלה שאינו יודע את מצבה הסברתי לה שהיא חייבת לקחת את הכדור מידי יום כדי לא לגרום לגוף שלה בילבולים היא אמרה שהיא תעשה זאת והיא תחביא ממנו את התרופות בתיק האישי שלה אני כולי תקוה שהיא אכן תיקח את הטיפול התרופתי כל יום ובזמן אחרת ההתקפים יחזרו והיא לא תחזיק בעבודה ולא עם הבחור כמו שקרה כבר מספר פעמים בעבר. אשמח לתשובתכם בעיניין .

היי מה אתם אומרים על טיפול בזריקת בריספרדל קונסטה ?מבחינת תופעות לווי וחיים נורמטיביים לעומת הכדורים ?

בני בן ה9.5 קיבל השנה בפעם הראשונה בחייו אירועים אפילפטיים בגין הראשון לא החל טיפול תרופתי והיא לאחר מספר חודשים שוב קיבל התקף והרופאים ממליצים על התחלת טיפול תרופתי. בעבר בני טופל בריטלין שעשה לו תופעות לווי קשות מאוד וגם ריספונד. האם ייתכן קשר בין נטילת תרופות אלו בעבר לאירועים האפילפטיים??? מה התרופה המומלצת ובעיקר מה יכולות להיות תופעות הלוואי הנפוצות?

היי דוקטור, מה ניתן לעשות תרופתית כדי להילחם בדיכאון עמיד, הרי ידוע שדיכאון עמיד היא תוצאה חמורה אבל אפשר ברוב המקרים להילחם איתה אחרי המון סבלנות ושילובי קומבינציות תרופתיות שונות: בהרבה מהמקרים מחזקים את פבוקסיל בטריציקאליות כמו מרוניל או אלטרול,ואפשרות שנייה שאני מכיר היא סימבלטה במינון 90 מ"ג בשילוב וולבוטרין 150 מ"ג, אבל איזה עוד שילובי תרופות או קומבינציות אפשריות כדי להלחם בעמידות הנוראית של הדיכאון?, עובר עליי דיכאון גיהינום, כל יום הוא סבל חדש יותר מקודמו, אין ערך לזמן ואני בחוסר תפקוד שוכב כל היום במיטה ובוכה, בבקשה דוקטור אני צריך את עזרתך, אני לא מבקש לדעת מינון כי זה לא מקצועי מצידך להגיד מינונים, אבל רק קומבינציות אפשריות של שילובי תרופות שהולכים טוב ביחד ויכולות לנצח דיכאון עמיד בלי לעבור לנזעי חשמל לפחות בינתיים?

שלום רב. 1.בעברי נטלתי לפונקס שגרם לי לפרכוסים ולפגיעה בתאי הדם הלבנים. מאז החליפו לי הרבה תרופות שלא עזרו לי. האם ניתן לחזור ללפונקס למרות כל הנזק שגרם? (כתוב בעלון לצרכן של הלפונקס שיש מקרים שחוזרים ללפונקס פעם נוספת). יש לציין שרמת הלויקוציטים כשהופסקה לי הלפונקס הייתה 3 בספירת דם וגם הרגשתי מאוד רע מבחינה גופנית. יש לציין גם כי אני נוטלת בגלל האפילפסיה שנגרמה לי 750 מ"ג דפלפט כרונו עד היום בהוראת נוירולוגית. 2. מהו המינון המקסימלי של התרופה ריספרדל? במקומות מסויימים כתוב ש-6 מ"ג ובמקום אחר רשום ש-16 מ"ג. מה נכון מביניהם? בתודה מראש על העזרה ושבת שלום, שירה.

בני לוקח 5 מ"ג אביליפיי + 1 מ"ג ריספרדל. זה בעקבות מחשבות פרנואידיות. הריספרדל מעייף אותו ברמה כזאת שהוא פשוט ישן כל היום. ניסה לקחת רק אביליפיי (10 מ"ג) אבל התברר שזה לא משפיע בלי הריספרדל. שאלותי: 1. האם זה מוכר שאביליפיי לא משפיע כשנלקח לבד? 2. מה אפשר לעשות עם העייפות והכבדות שגורם הריספרדל? (חשבתי אולי להוריד קצת במינון (מ 1 ל 0.75)אבל הוא רק חודש עם השילוב הזה, אחרי הניסיונות האחרים, אז אולי זה מוקדם מידי) אודה על תשובתך.

שלום רב , אני נוטלת מזה כ3 שנים חצי כדור פריזמה (לחרדה כללית) וריספונד 1 מג ורק רבע כדור ממנו (להתקפי זעם שהיו לי בעבר ) חשוב לי לציין כשאז הייתי ילדה קטנה וזה היה משבר גיל ההתבגרות . ביום שישי הוחלט להפסיק את הריספונד לגמרי בגלל פרולקטין גבוה והשמנת יתר . ביום ראשון היה לי התקף חרדה קשה ועכשיו יש לי כבר כמה ימים בחילות וחוסר תיאבון מוחלט רציתי לשאול האם זה כתוצאה מהגמילה ? אמרו לי שאין תופעות גמילה לריספונד ואני מאמינה שהחרדה שלי הייתה מפחד מהתופעות גמילה אבל לא יתכן שאין תופעות גמילה למרכיב כימי שמשפיע על הגוף . אשמח לתשובות !

ערב טוב, רציתי לדעת אם יש מניע לרישיון נהיגה עקב לקיחת הכדור ריספרדל? אין לי מחלה נפשית או משהו אני לוקח את התרופה עקב הפרעות רגשיות והתנהגותיות. רציתי לדעת אם זה מצוין בטופס זה יכול להוות בעיה או מכשול? רציתי לדעת עוד שאלה: יש לי פרופיל 21 נפשי בצבא ואני אשמח לדעת האם יש קשר בין פרופיל 21 לרישיון נהיגה? והאם זה יכול להיות מניע או מכשול עבור קבלת רישיון נהיגה? אשמח לתשובה.