תזונה קלינית: רגישות לחלב

(0)
לדרג

יש להבדיל בין אלרגיה לחלב לבין אי סבילות ללקטוז, שמשמעותה חוסר יכולת לפרק את סוכר החלב. במקרה של אי סבילות ניתן לצרוך מוצרי חלב דלים בלקטוז

מאת: ד"ר תמנע נפתלי

אי סבילות ללקטוז אינה רגישות, אלא חוסר יכולת לפרק את סוכר החלב. מאחר שהסוכר אינו מתפרק, הוא נשאר במערכת העיכול, מושך אליו מים וגורם לשלשול, מפורק על ידי חיידקים וגורם לגזים ונפיחות. הפתרון המוצע במקרה זה הוא להימנע מצריכת מוצרים המכילים לקטוז, או לחילופין לקחת כדור לקטוזין המפרק את מה שהגוף אינו מסוגל לפרק.

בניגוד לאי סבילות ללקוטוז, אלרגיה אמיתית לחלב נדירה הרבה יותר, יכולה להופיע אצל כ-2.5% מהילדים ולרוב חולפת כעבור מספר חודשים. האלרגיה מופיעה זמן קצר לאחר אכילת חלב ויכולה להתבטא בכאבי בטן, שלשולים, פריחה, נזלת אלרגית וקוצר נשימה. אבחנה מדויקת ניתן לעשות באמצעות תבחיני עור.

מי שבאמת רגיש לחלב צריך להימנע ממנו, אך אפשר כעבור מספר חודשים לנסות שוב לצרוך חלב משום שמתפתחת סבילות בחלק גדול מן המקרים. עבור תינוקות קיימים תחליפים היפואלרגניים או תחליפים שאינם עשויים מחלב פרה.

אי סבילות או מעי רגיש?

אבחנה של אי סבילות ללקטוז נעשית בתבחין נשיפה. נותנים לנבדק לשתות לקטוז ובודקים את האוויר שהוא נושף. אם לא פירק את הלקטוז בעצמו, החיידקים שבמעי פירקו אותו ואז ייראו תוצרי הפירוק באוויר שנשף. יש להביא בחשבון כי לעיתים קרובות אנשים הסבורים שהם סובלים מאי סבילות ללקטוז סובלים בעצם ממעי רגיש. במקרה כזה בדיקת הלקטוז תהיה שלילית ואופן הטיפול יהיה שונה. מי שסובל מגזים, נפיחות הבטן ואי סדירות היציאות ללא קשר לאכילת מוצרי חלב, יכול להיעזר באמצעים המקטינים את כמות גזים במעי, כמו תחליפי ביסמוט, או בתרופות המקטינות עווית של המעי, כמו קולוטל ופפאברין. תרופות אלה יכולות לסייע גם במקרים של גזים, נפיחות ואי נוחות כתוצאה מאי סבילות ללקטוז.

לדברי הדיאטנית מריאנה אורבך, מנהלת היחידה לתזונה ודיאטה של שירותי בריאות כללית במחוז דן-פתח תקווה, לאנשים הסובלים מרגישות לחלב מומלץ לנסות ולבדוק השפעת צריכת מוצרי חלב דלי לקטוז, כמו חלב דל לקטוז, גבינות קשות, יוגורט ומוצרי חלב נוספים שמסומנים כדלי לקטוז על גבי האריזה. גם שוקו ניתן להכין מחלב דל לקטוז. חשוב לדעת שגם חלב רגיל, כשמוסיפים אותו בכמות קטנה לקפה, יתעכל ברוב המקרים.

ניתן לבדוק את כמות הלקטוז לפי מידת הפחמימות המופיעה על אריזת המוצר. במוצרים שאינם מתוקים, בדרך כלל הפחמימות הן לקטוז. חשוב לדעת, כי גם אנשים הרגישים ללקטוז מסוגלים לצרוך במהלך היום עד 10 גרם לקטוז, כאשר אינו נצרך בבת אחת, אלא מחולק במהלך היום. כך למשל, כוס חלב מכילה 10 גרם לקטוז. אם נחלק אותה למספר כוסות קפה או תה עם חלב במהלך היום, נצרוך כמות לקטוז שהגוף יכול לפרק. מי שבכל זאת מתקשה בשתייה או אכילה של מוצרי חלב, יכול ליטול לפני צריכת החלב את אנזים הלקטוז (נמכר בבתי הטבע, בתי המרקחת והפארמים) ומשמש תחליף של האנזים שתפקידו לפרק את הלקטוז.

אוצר תזונתי

חשוב לזכור, כי החלב ומוצריו הם אוצר תזונתי, המספק לנו חלבון איכותי, כמויות של ויטמינים מקבוצה B, מינרלים (שהעיקריים בהם: סידן, אשלגן, מגנזיום וגם זרחן, אשלגן ואבץ). חלב ומוצריו הם גם מזון לחיידקי המעיים החיוביים המגנים ושומרים על בריאות המעי ולכן לא מומלץ לוותר עליו לחלוטין.

מחקרים מראים שצריכת שלוש מנות של מוצרי חלב דלי שומן ביום כחלק מתזונה מאוזנת חשובה לירידה במשקל ושמירה על משקל תקין. אנשים בדיאטה הצליחו טוב יותר ומהר יותר לרזות ולשמור זמן רב יותר על משקלם, כשמזונם הכיל מוצרי חלב דלי שומן. עוד מראים המחקרים, שחלב הוא מזון מצוין לטיפול בנדודי שינה - שתיית כוס חלב לפני השינה שיפרה את איכות השינה וגם עזרה להירדם.

תזונה עשירה בסידן בשלבי החיים המוקדמים מאפשרת בניית מסת עצם ומניעת אוסטיאופורוזיס, מחלה המאופיינת בירידה בצפיפות העצם הפוגעת באיכות החיים.

ד"ר תמנע נפתלי היא יו"ר החוג הנוירוגסטרואנטרולוגי הישראלי.

בואו לדבר על זה בפורום מעי רגיש בניהולה של ד"ר נפתלי.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום