מדריך לבדיקות אבנים בכיס המרה
לעתים חולים עם אבנים בכיס המרה לא חשים דבר במשך שנים, אבל כשהתסמינים מגיעים, הכאב גדול. הבדיקות השונות מאתרות את האבנים בכיס המרה או בדרכי המרה
הכאב האופייני שנגרם כתוצאה מאבנים בכיס המרה הוא תוצאה של תזוזת האבן לפתח הצינור המחבר את כיס המרה לצינורות המרה וסתימה זמנית שלו. במקרה שהסתימה הופכת ממושכת, מתפתחת דלקת בכיס המרה. לעיתים, כשמדובר באבנים קטנות, הן יכולות לנדוד מכיס המרה לצינורות המרה ולגרום לחסימה בדרכי המרה ולצהבת, זיהום בדרכי המרה ולעיתים לדלקת של הלבלב.
ב-80%-60% מהמקרים אבני המרה לא יביאו לכל סימפטום או סיבוך. כאשר מתגלות אבנים באופן מקרי בחולים שאינם סובלים מהן, רק 10% יפתחו סימפטומים תוך חמש שנים ו-20% אחרים תוך 20 שנים. הסימפטום העיקרי הוא כאב התקפי בבטן הימנית העליונה או ברום הבטן, שלעיתים קורן לגב או לכתף, מופיע בדרך כלל כשעה לאחר האוכל, נמשך על פי רוב 15 דקות ולעיתים יכול להימשך כיממה.
שכיחות אבני כיס המרה עולה עם הגיל, לידות מרובות והורמונים נשיים, השמנת יתר, סוכרת תסמונת מטבולית וירידה דרסטית במשקל. מבחינה תזונתית נראה שגורמי הסיכון הם בעיקר הסוכרים המעובדים. מבחינת משפחה וגנטיקה, אבני כיס המרה שכיחות יותר בקרב בני משפחה של אנשים הסובלים מהבעיה. כמו כן, לאנשים החולים במחלות קרוהן ושחמת הכבד יש סיכון גדול יותר לסבול מאבני כיס המרה.
בדיקת אולטראסאונד של הבטן העליונה - בדיקת הבחירה לאיתור אבנים בכיס המרה. באמצעות בדיקה פשוטה זו, הזולה יחסית והבלתי חודרנית, ניתן לאתר את אבני כיס המרה. בנוסף, ניתן להעריך את עובי דופן כיס המרה ואת רוחב דרכי המרה (התרחבות של דרכי המרה יכולה להעיד על אבן שחוסמת אותן). באולטראסאונד קשה יחסית לאתר אבנים שנמצאות בדרכי המרה.
בדיקת Magnetic Resonance Cholangio Pancreatography) MRCP) - בדיקת MRI מיוחדת, לא מדובר בבדיקת MRI רגילה של הבטן. הבדיקה מאפשרת לזהות היטב את צינורות המרה ואבנים בתוכן. מדובר בבדיקה בטוחה יחסית, ויתרונה על אולטראסאונד הוא רק לגבי אבנים בדרכי המרה ולא בכיס המרה.
בדיקת האולטראסאונד האנדוסקופי EUS - בדיקה פולשנית, אך ברמת סיכון לא גבוהה, שבה מתבצע אולטראסאונד פנימי בעזרת אנדוסקופ, וכך ניתן לקבל תמונה קרובה של דרכי המרה ולאתר אבנים בהן.
בדיקת Endoscopic Retrograde Cholangio Pancreatography - בדיקה אנדוסקופית פולשנית. בבדיקה זו מגיעים בעזרת אנדוסקופ לאזור שבו מתחברות דרכי המרה לתריסריון, משם מזריקים חומר ניגוד לתוך דרכי המרה. בעזרת שיקוף רנטגן ניתן להדגים את דרכי המרה והאבנים. שיטה זו אומנם מדויקת, אך רמת הסיכון בה גבוהה יחסית, ולכן אינה משמשת בדרך כלל לצרכים אבחנתיים. יתרונה בכך שהיא גם כלי טיפולי במקרה שאכן יש אבנים בדרכי המרה ולא בכיס המרה.
המידע באדיבות ד"ר אלון לנג, רופא בכיר במכון הגסטרואנטרולוגי במרכז רפואי שיבא, תל השומר.
בואו לדבר על זה בפורום כירורגיה של הכבד ודרכי המרה.