צהבת B: רוצחת ההמונים האלמונית

בגוף האדם, מתהדר הכבד ביותר מ-500 תפקידים שונים ולמרות זאת "נהנה" הכבד מיחסי ציבור גרועים. כולנו מדברים על סכרת, מחלות לב, שפעת, איידס ועוד, אך כל מה שקשור למחלות כבד - לדרכי הדבקה, למניעה ולטיפול - לא זוכה לתשומת לב מלאה.

לקראת יום האיידס הבינלאומי, זהו הזמן להכיר את האחות החורגת של האיידס מחלת ההפטיטיס B, אחת ממחלות הכבד הזיהומיות הנפוצות בעולם הנגרמת על ידי נגיף ההפטיטיס B. לשם השוואה, על פי נתוני ארגון הבריאות העולמי, בשנת 2008 היו ברחבי העולם כ-350 מיליון בני אדם החולים בדלקת כבד כרונית. זאת לעומת 33 מליון בני אדם הנושאים את נגיף ה-HIV הגורם לאיידס. בישראל, מעריכים כי ישנם למעלה מ-90 אלף נשאים לעומת 7,000 הנושאים את נגיף ה-HIV.

בדומה לאיידס, דרכי ההעברה העיקריות של הנגיף הן באמצעות יחסי מין לא מוגנים ונוזלי גוף. דרך הדבקה נוספת היא באמצעות עירוי דם נגוע, אך מדובר היום במקרים נדירים בלבד זאת מאחר שב-40 השנים האחרונות כל מנות הדם נבדקות לגילוי נוכחות הנגיף. עיקר הקבוצה היום שדרך ההדבקה היא על ידי דם נגוע הם המכורים לסמים המזריקים את הסם ישירות לוריד ומעבירים את המחט הנגועה מאחד לשני.

כמו כן, קיים גם סיכון כי אמהות נשאיות ידביקו את היילוד בזמן הלידה. בניגוד לנגיף ה-HIV, לנגיף ההפטיטיס B קיים חיסון וכיום, כל הילודים משנת 1992 ומעלה מחוסנים כנגד הנגיף, אך משמעות הדבר היא שכל אלו שנולדו לפני כן נמצאים בסיכון להדבק בנגיף אלא אם התחסנו באופן עצמאי.

כאשר נחשפים לראשונה לנגיף, עשויה להתפרץ דלקת כבד חריפה אשר תחלוף לאחר כמה שבועות ותבוא לידי ביטוי בחום גבוה, בחילות, הקאות, חוסר תיאבון, חולשה והופעת צהבת בעור ובעין. אך אצל חלק גדול מהחולים, המחלה תחלוף ללא כל תסמינים ומבלי שהם ירגישו זאת. 90%-95% מכלל המבוגרים שנחשפו לנגיף יבריאו באופן ספונטני, 5%-10% יפתחו מצב של נשאות כרונית של הנגיף.

רובם ימשיכו להיות נשאים של הנגיף מבלי לדעת ובכך עלולים להדביק גם את בני זוגם. אצל 20%-30% מהנשאים מתפתחת דלקת כרונית פעילה בכבד שעלולה תוך 20 שנה להתקדם למצב של שחמת הכבד. שחמת הכבד זהו מצב אשר בו רקמת הכבד הבריאה מתחלפת בצלקת שאיננה מתפקדת. ככל שמספר הצלקות הולך וגדל בכבד כך פוחתת יכולתו לתפקד ויתפתח מצב של כשל הכבד. הדרך היחידה לריפוי במצב זה היא באמצעות השתלת כבד באותם החולים שאכן ניתן לבצע אצלם פרוצדורה זאת.

סיבוך נוסף של שחמת הכבד הוא התפתחות של סרטן ראשוני בכבד. הכבד הוא האיבר המוצק הגדול ביותר בגוף עם משקל של 1.2 ק"ג. מעבר להיותו בית החרושת של הגוף האחראי לייצור של חלבונים פחמימות ושומנים, הוא גם מסנן רעלים שמגיעים ממערכת העיכול, מייצר את גורמי הקרישה האחראים על קרישיות הדם ואת מיצי המרה שמאפשרים לנו לספוג שומנים. ללא כבד אין חיים ולכן פגיעה בכבד משמעה פגיעה חמורה באיכות החיים ואף מוות.

מאחר ובמרבית המקרים המחלה אינה מלווה בתסמינים בולטים, יש חשיבות באבחון המחלה על מנת למנוע את הפצתו של הנגף והדבקה של אחרים וכמובן על מנת להעניק טיפול רפואי עוד בשלב של הדלקת הכרונית על מנת למנוע את התפתחות לשחמת. אבחון הנגיף מתבצע בבדיקת דם שגרתית אצל רופא המשפחה המצביעה לעיתים על רמה מוגברת של אנזימי הכבד אך בעיקר באמצעות בדיקה דם פשוטה לנוכחות הנגיפים בדם המתבצעת בקרב אוכלוסיות הנמצאות בסיכון להדבק במחלה.

הטיפול האנטי נגיפי הקיים היום לחולים עם זיהום כרוני בנגיף, יעיל ביותר ומפחית במידה ניכרת את עומס הנגיף בדם אך איננו מביא לריפוי. ה-FDA אישר עד היום 7 תרופות לטיפול בזיהום כרוני ב-HBV והן נחלקות לשתי קבוצות עיקריות: זריקת פגאינטרפרון ותרופות הניתנות דרך הפה: amivudine (Zeffix), adefovir (Hepsera), telbivudine (Sbivo), entecavir (Baraclude), tenofovir (Viread) . לכולם פעילות אנטי וירלית (הפוטנטיות ביותר הן האנטקביר, טנופוביר והטלבווידין, ללמיבודין פעילות בינונית ולאדפוביר פעילות הנמוכה).

בישראל רק ה-6 הראשונות נמצאות בסל התרופות. אין להם תופעות לוואי, הן נסבלות היטב אך משך הטיפול ארוך והטיפול בתרופות אלה כרוך לעיתים בהתפתחות של זנים עמידים. לאנטקביר וטנופוביר יש אחוז עמידות הנמוך ביותר.

לסיכום, "הטיפול הטוב ביותר הוא מניעה" קרי חסון, ואכן בעשורים הקרובים מרבית האוכלוסייה תהיה מחוסנת כלפי הנגיף. התרופות החדשות יעילות ובטוחות בטיפול בחולים עם זיהום כרוני בנגיף ההפטיטיס B .

פרופ' זיו בן ארי, מנהלת המרכז החדש למחלות כבד במרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא, תל השומר ויושבת ראש החברה הישראלית לחקר הכבד

בואו לדבר על זה עם פרופ' זיו בן ארי בפורום מחלות כבד.