בעצב תלדי

לאחרונה התפרסמו באמצעי התקשורת השונים כתבות המשוות בין חדרי הלידה ומחלקות היולדות השונות בארץ. בתי החולים משווקים את עצמם ככל עסק כלכלי, שכן מחלקות היולדות נחשבות לרווחיות ביותר. מסיבה זו מציגים בתי החולים ליולדות הפוטנציאליות שפע של פיתויים. בין השאר נערכים כנסים שבהם מחולקים מוצרים שונים (על ידי חברות מסחריות) ונערכות הגרלות של ציוד יקר ערך לתינוקות. מכיוון שמדובר בשיווק, לא כל מה שמוצג בכנסים אלו או בסיורים הנערכים בחדרי הלידה ובמחלקות היולדות אכן תואם את המציאות. פעמים רבות הנושאים שאותם בוחרים להציג הם קוסמטיים ופחות חשובים ומהותיים כגון צבע הוילונות וסוג כלי האוכל שבהם יאכלו היולדות. בנוסף ניתנות הבטחות שבפועל לא מתקיימות או מתקיימות באופן חלקי ביותר.

כחלק ממגמת פיתוי היולדות נדמה שבתי החולים מוכנים לבוא לקראת היולדת ובן זוגה ולהתחשב ברצונותיהם כמעט ללא גבולות. גיוון בתנוחות הלידה, ג'קוזי וחדרי לידה טבעית הם רק חלק מההצהרות שעליהם חתומים ראשי מחלקות ומיילדות. הבטחות שכאלה, מן הסתם, מפתות זוגות העומדים לפני הלידה הראשונה ושאינם מודעים למציאות העומדת מאחוריהן כמו גם לנקודות החשובות יותר.

להלן מספר נושאים מהותיים שלגביהם קיים פער רציני בין הבטחות בתי החולים ומדיניות משרד הבריאות לבין הנתונים האמיתיים. נתונים אלו נאספו מנשים שילדו בבתי חולים שונים בחודשים האחרונים. סקירה זו מתמקדת בכל מה שקורה לאחר הלידה במשך האשפוז של האם והתינוק בבית החולים, תקופה שאורכה מספר ימים בלבד (תלוי במהלך הלידה) אך יש לה השלכות לטווח רחוק.

המגע החיצוני בין האם לתינוק מייד לאחר הלידה מהווה בעצם את הביטוי הראשוני להורות. כשהאם נוגעת בתינוקה המונח על בטנה, מופרשים בגוף הורמונים "אמהיים", כגון הפרולקטין, האחראי ליצור החלב בשד, והאוקסיטוצין הגורם לכיווץ הרחם ובנוסף משפיע על רגשותיה של האם וקושר אותה לתינוק. יש חשיבות רבה להנחת התינוק על האם מייד לאחר יציאתו מהבטן, כאשר הוא עדיין מחובר לחבל הטבור וכן להשארתו על האם למשך זמן הסתגלות, על מנת שגופה של האם לא יפסיק להפריש את ההורמונים הללו, מה שעלול לגרום לה לשינויים רגשיים ואף לדיכאון. המגע חשוב, כמובן, גם לתינוק שמריח את האם, נהנה ממגע וחום גופה ואף יונק. תהליך היניקה חשוב מאד בשלב זה מכיוון שבמהלכו מופרש הורמון האוקסיטוצין, המסייע לכיווץ הרחם ולהקטנת הדימום ממנו.
עד כמה שזה נראה מוזר, במקרים רבים התינוק נלקח מהאם מייד לאחר הלידה או לאחר כמה דקות, לצורך שקילה, חימום ובדיקות שונות שאין שום מניעה לדחותן (כשמהלך הלידה היה תקין וכשהיולדת והתינוק במצב טוב).

** כדאי לבקש מהמיילדת לעמעם את האורות לאחר הלידה, להניח את התינוק לחימום על האם ולאפשר לה להניק. כל הבדיקות והשקילות יכולות להידחות למועד מאוחר יותר, כשהאם תועבר למחלקה.

ביות - שהיית התינוק ליד אמו מייד לאחר הלידה ובימים שלאחריה. לשיטה זו יתרונות רבים, הן לתינוק והן לאם. בקצרה, היתרונות להורים כוללים פיתוח קשר טוב בין התינוק להוריו, פיתוח קשר אם-תינוק, הענקת ביטחון לבני הזוג (במיוחד לאחר לידה ראשונה) היתרונות לתינוק ביטחון ושקט נפשי, קבלת תשומת לב רבה יותר מאשר בתינוקיה, האכלה לפי דרישה ולא בשעות קבועות.

יתרון גדול נוסף הינו יצירת דפוסי הנקה טובים.
באתר האינטרנט של אחד המרכזים הרפואיים באזור המרכז נכתב: "בחלק ממחלקות היולדות פועל מערך של ביות (ROOMING - IN), המאפשר לתינוק לשהות במחיצת אמו במהלך האשפוז (האשפוז במחלקת אלו ע''פ בקשת היולדת).". מה שלא נכתב הוא, שהביות אינו למשך כל שעות היממה והוא אינו כולל את שעות הלילה. מי שמעוניינת להניק בלילה צריכה לצאת מהמיטה ולצעוד לתינוקיה (לעיתים עם תפרים מכאיבים ותשישות) מספר פעמים בלילה , מה שגורם לנשים רבות לוותר ולהישאר בחדרן, דבר העלול לפגוע בהנקה או לגרום לקשיים בתפיסת השד בימים הראשונים לאחר שהתינוק קיבל בקבוק עם תמ"ל בלילות.

בחלק גדול מבתי החולים מבטיחים ביות גם בלילה רק אם היולדות האחרות בחדר יסכימו. כך, מי שבוחרת ללדת בבית החולים בעצם אינה יודעת עד לרגע האמת האם תוכל לשהות עם תינוקה במשך כל שעות היממה.

בתי החולים גם אינם מזכירים כי במקרים מסוימים הביות לא ייצא לפועל כלל או יידחה. במקרה של צהבת ילודים בחלק מבתי החולים לא זו בלבד שלא יתאפשר ביות, אלא גם לא יאפשרו לאם לקחת את התינוק לחדר לצורך הנקה, והיא תאלץ להניקו בתנאים לא נוחים, באור וברעש בתינוקיה.
לעיתים החדרים המיועדים לביות כבר מלאים, והיולדת שהגיעה במיוחד לאותו בית חולים נאלצת לעבור את ימי האשפוז - או חלק מהם - כשהתינוק אינו לצידה.

חוזר משרד הבריאות מתאריך 28.7.2003 שנשלח לכל מנהלי בתי החולים ולמנהלי מחלקות היולדות מורה בפירוש על קיום rooming in (ביות) של האם והתינוק למשך כל שעות היממה בעת שהותם בבית החולים.

** בררו מראש באיזה שעות מתאפשרת שהיית התינוק ליד האם ובאילו מקרים הדבר לא מתאפשר. במחלקות שבהן לא קיים ביות בשעות הלילה בקשו מהאחיות להביא אליכן את התינוק כשהוא מתעורר.

יתרונות ההנקה לתינוק ולאם מרובים . להלן חלק קטן מהם: קידום יצירת הקשר בין האם לתינוק (הן עקב המגע הפיזי והן בגלל שחרור הורמון האוקסיטוצין שמפתח את ההתנהגות האמהית); חלב האם הוא התזונה המושלמת לתינוק והוא מכיל נוגדנים ועוזר להתפתחות מערכת העיכול; חלב האם הראשוני, הקולוסטרום, מהווה גורם משלשל המסייע לתינוק להיפטר מעודפי בילירובין הנוצרים בגוף בעת צהבת, מצב שכיח אצל ילודים; הפרשת האוקסיטוצין אצל האם המניקה גורמת לכיווץ מהיר יותר של הרחם ולחזרה מהירה שלו לגודלו המקורי.

על פניו, נראה כי כל בתי החולים תומכים מאד בהנקה ואף מצהירים על העסקת מדריכות ויועצות הנקה שיכולות לסייע בימים הראשונים של ההנקה וכן להדריך את היולדות לגבי בעיות אפשריות ופתרונן.
מתוך חוזר משרד הבריאות: "מתן חלב אם בלבד לתינוק ומניעת כל מזון אחר או מים אלא אם קיימת הוראה רפואית אחרת לכך. אין לקדם מתן תמ"לים...עידוד הנקה על פי דרישת התינוק"..."על כל בית חולים ליצור נוהל עבודה ברור וידוע לכל הצוות באשר לעידוד הנקה... מתן הכשרה לצוות הסיעודי , הפרא רפואי והרפואי...".
בפועל, נדמה שכל זה אינו מתממש ושמדיניות ההנקה של בית החולים נקבעת על פי הצוות הרפואי שנמצא במשמרת בתינוקיה באותו רגע ולא על פי ההנחיות המפורשות של משרד הבריאות.

יולדות שנתקלות בקשיים בהנקה בבית החולים עדיין מקבלות תגובות המעידות על בורות מצד הצוות הרפואי ואינן זוכות לסיוע מעשי. יולדות רבות סבורות שהסמכות אשר יכולה לסייע להן בהנקה היא האחיות וכלל אינן מודעות לעובדה שקיימות יועצות הנקה אשר עברו הכשרה מיוחדת של מאות שעות לימוד והתנסות מעשית.
לאחיות אין מספיק זמן כדי לסייע לכל יולדת ובמקרים רבים אין להן גם מספיק ידע בנושא. לא פעם תגובתן ליולדות המבקשות עזרה היא "תני לתינוק בקבוק" או "אין לך מספיק חלב", אמירה שעלולה לערער גם את בטחונה של אישה שמאד רוצה להניק, בייחוד כשהיא מגיעה מאחות שאמורה להיות בעלת ידע וניסיון בנושא. חשוב להדגיש כי בימים הראשונים לאחר הלידה מיוצר קולוסטרום אשר שונה מהחלב המיוצר אחר כך. לאחר ימים אלו. כמותו של הקולוסטרום מועטה מאד ולכן האמירה ש"אין מספיק חלב" הינה שגויה בעליל. לעיתים לא מאפשרים לאם להוציא את התינוק להנקה כי עדיין "לא עבר מספיק זמן מהפעם הקודמת", וזאת למרות ההנחיה המפורשת להניק על פי דרישה ולא על פי לוח זמנים (דבר שהינו חיוני ליצירת כמות מספקת של חלב).
יולדות שביקשו מאחיות הדרכה בהנקות הראשונות נענו בשלילה, עקב חוסר זמן, או בהדרכה קצרה ולא מספקת. בחלק מבתי החולים לא מאפשרים ליועצות הנקה חיצוניות להיכנס למחלקות היולדות.
בצורה מקוממת, גם כשההורים מבקשים במפורש שלא לתת לילד בקבוק, בבתי חולים רבים לא מכבדים את בקשתם. יולדות רבות שהגיעו לתינוקיה על מנת לקחת את הילד להנקה, גילו תינוק שבע שלמראשותיו בקבוק תמ"ל. המצב מגיע לאבסורד בכך שהורים רבים מציינים על העריסה שקיימת במשפחה רגישות לחלב ולסויה, כדי שלא יתנו לילדם תמ"ל. יולדות גם נתקלו ברופאים ואחיות שהמליצו להן לישון בלילה ולא לקום להניק.
יתכן שמבחינת בית החולים נוח יותר שכל התינוקות ירוכזו בתינוקיה ויקבלו כמות מדודה של תחליפי חלב אם בבקבוק אך מכיוון שכל בקבוק יכול ליצור קשיי תפיסה של השד אצל התינוק ולפגוע ביצור החלב, כדאי לעמוד על זכות התינוק לינוק ולא לקבל תמ"ל בבית החולים.

לאחר הלידה התינוק נלקח לבדיקות שונות וחיסונים. בבתי חולים רבים לא מאפשרים להורים ללוות את ילדיהם בזמן ביצוע פרוצדורות אלו ובכך מתעלמים מכך שהתינוק הינו פציינט לכל דבר וזכותו להיות מלווה בבא כוחו בבית החולים.
בנוסף לבדיקות המתבצעות בשעות שלאחר הלידה עוברים התינוקות בזמן השהייה בבית החולים בדיקות שגרתיות על ידי רופא ילדים. לצורך כך מתבקשות היולדות להחזיר את התינוקות לתינוקיה, גם כשהיולדת נמצאת בחדר עם ביות מלא. על ההורים נאסר להיות נוכחים בבדיקה וכך קורה שהתינוקות שוכבים בתינוקיה במשך זמן רב - עד שכולם נבדקים - חלקם צורחים, האחיות אינן פנויות להחזיק בהם ולהרגיע אותם - וכל זאת לצורך בדיקה שהייתה יכולה להתבצע בנוכחות ההורים בחדר היולדת או בתינוקיה.
המצב הנוכחי אמנם נוח לבתי החולים, אך אין שום סיבה שהורים שלא היו שולחים תינוק בן חודש להתחסן בטיפת חלב לבדו, יוותרו לנוכח איסור בתי החולים להשתתף בבדיקות ובחיסונים לאחר הלידה.

**עמדו על זכותכם ללוות את התינוק ולהיות נוכחים בכל הבדיקות והפרוצדורות הרפואיות המתבצעות בו. התינוק הוא שלכם ואין כל הצדקה לכך שהוא יעבור את הבדיקות הללו, שחלקן טראומתי, לבדו.

בתי החולים נוהגים על פי רוטינות מוגדרות. על ההורים לדעת שזכותם להתנגד לחלק מהטיפולים שעובר התינוק לאחר הלידה. לדוגמה - רחיצת התינוק בימים שאחרי הלידה נראית לחלק מההורים מיותרת. גם בנושא זה קיימת לעיתים התעלמות מוחלטת מבקשתם של ההורים.

גם לגבי החיסונים ,שכל התינוקות מקבלים באופן שגרתי , רצוי לקבל כמה שיותר אינפורמציה מראש ולהחליט האם אנו כהורים מעוניינים שתינוקנו יקבל את כל החיסונים בבית החולים, או האם אנו מעדיפים לדחות חלק מהם למועד מאוחר יותר.

1. לפני שמחליטים היכן ללדת כדאי לכתוב את הנקודות החשובות לכם ולפיהן לחפש את בית החולים שעונה על כמה שיותר מהן. חשוב לשמוע חוויות ממקור ראשון (מחברים, מפורומים שונים באינטרנט) ולא להתרשם רק מהסיורים הנערכים בחדרי הלידה ומפרסומי בתי החולים. רצוי להכין מראש שאלות בנושאים החשובים לנו ולקבל תשובות עליהן במהלך הסיור או בכנסים הנערכים בבתי החולים. חשוב לזכור, שבתי החולים מעוניינים למשוך אליהם כמה שיותר יולדות, כמו כל עסק כלכלי, ולכן הם דואגים להציג מציאות יפה ומושכת. זכרו שהפרטים הקוסמטיים (צבעי הקירות במחלקה ומספר חדרי השירותים שליד חדרי הלידה) אינם בהכרח הדברים החשובים באמת.

2. כשאתם בוחרים היכן ללדת, זכרו שתהליך הלידה הוא אמנם משמעותי וחשוב, אך תקופת השהות בבית החולים לאחר הלידה חשובה לא פחות - הן ליולדת, הן לתינוק והן לאב. בחרו בית חולים שעונה על דרישותיכם לא רק מבחינת חדרי הלידה שלו אלא גם מבחינת התנאים שאחרי הלידה (ביות, ייעוץ הנקה ועוד).

3. עמדו על זכויותיכם וזכויותיו של התינוק לאחר הלידה: אי הפרדה מהתינוק, ליוויו לבדיקות, ביות מלא/חלקי, אי מתן תמ"ל.

4. בררו האם יש במחלקת יולדות בבית החולים יועצות הנקה, כמה ומהי זמינותן. בדקו האם יש אפשרות להזמין יועצת חיצונית.

5. לעיתים , בעיקר אחרי לידות קשות וממושכות, היולדת תשושה מאד. כדאי לברר האם מאפשרים ליווי צמוד לאם משך כל תקופת האשפוז, גם מחוץ לשעות הביקור.

6. הקפידו ליידע את הצוות בכל בקשה שלכם, לדוגמה - אי רחיצת התינוק, אי מתן חיסונים וכו'. כדאי לברר מראש האם בית החולים מאפשר חריגות מהרוטינה.

7. חשוב להכיר את המלצות משרד הבריאות להנקה שאותם חייבים בתי החולים לקיים ואת חוק זכויות החולה.


מקורות:
חוזר משרד הבריאות בנושא עידוד הנקה וביות - http://www.health.gov.il/download/forms/a1372_mr60_03.pdf
חוק זכויות החולה - http://www.army.co.il/army/forum_articles.asp?Fnumber=12&ArticleID=17
אתר "חברה צודקת"
מאמר "השעות הראשונות עם אמא - שיטת הביות - Rooming In / יהודית בן אברהם"
הנקה - יתרונות וחסרונות, שרון ברנע
תמיכה לאחר לידה, מה משמעותה? / דר' שולמית רונן

בואו לדבר על כך בפורום הריון ולידה