עוד בתחום
מאמרים מקצועיים
שליש מתקציב הסל להפטיטיס סי
לאחר דיונים ארוכים החליטה ועדת הסל להקצות 100 מיליון ש"ח ...
הערכת תפקוד בגיל השלישי
העצמאות חשובה לבני הגיל השלישי, היא נוסכת בהם ביטחון...
שלום מירית, שיטת SCC הינה שיטת טיפול בהפרעות דיבור וביניהם אפרקסיה של הדיבור בילדות. זו שיטה שהוצגה בכנסים ובהשתלמויות וקלינאי תקשורת שונים משתמשים בה בהתאם להחלטתם הקלינית. ניתן ליצור עמי קשר באמצעות האימייל [email protected] בברכה, ד"ר אריאלה נחמני
בדיקת שמיעה אינה מבוצעת בטיפת חלב, שם אולי ביצעו איתור בלבד. תפני לרופא אאג ותבקשי הפניה לבדיקת שמיעה מקיפה. תנסי לא להיכנס אליו תיקף כשקם בבקר, תני לו את השקט שלו ואולי יעסיק את עצמו בהפקת קולות ומשחקי קולות. הגריה לילד צריכה להיות מאוזנת, בין דיבור והשמעת קולות ושקט ורגיע כדי שיוכל למצוא את הקול והצלילים שלו.
טיפול קארניו סאקרל הוא טיפול מצויין. השאלה כמו בכל טיפול האם הוא רלוונטי למטופל. לא ציינת מלבד היותו על הרצף האוטיסטי במה את רוצה לטפל? מה מפריע לבן שלך? לפי זה אוכל לענות על השאלה. אסף
שליש מתקציב הסל להפטיטיס סי
לאחר דיונים ארוכים החליטה ועדת הסל להקצות 100 מיליון ש"ח ...
הערכת תפקוד בגיל השלישי
העצמאות חשובה לבני הגיל השלישי, היא נוסכת בהם ביטחון...
שלום מירית, שיטת SCC הינה שיטת טיפול בהפרעות דיבור וביניהם אפרקסיה של הדיבור בילדות. זו שיטה שהוצגה בכנסים ובהשתלמויות וקלינאי תקשורת שונים משתמשים בה בהתאם להחלטתם הקלינית. ניתן ליצור עמי קשר באמצעות האימייל [email protected] בברכה, ד"ר אריאלה נחמני
בדיקת שמיעה אינה מבוצעת בטיפת חלב, שם אולי ביצעו איתור בלבד. תפני לרופא אאג ותבקשי הפניה לבדיקת שמיעה מקיפה. תנסי לא להיכנס אליו תיקף כשקם בבקר, תני לו את השקט שלו ואולי יעסיק את עצמו בהפקת קולות ומשחקי קולות. הגריה לילד צריכה להיות מאוזנת, בין דיבור והשמעת קולות ושקט ורגיע כדי שיוכל למצוא את הקול והצלילים שלו.
טיפול קארניו סאקרל הוא טיפול מצויין. השאלה כמו בכל טיפול האם הוא רלוונטי למטופל. לא ציינת מלבד היותו על הרצף האוטיסטי במה את רוצה לטפל? מה מפריע לבן שלך? לפי זה אוכל לענות על השאלה. אסף
לא יודעת מי את בשביל הילדה, וקשה לי להתייחס כך. לצערי ביה"ס מעמיד לפניו את המטלות הלימודיות ולא הדיבור, כך נאמר לי מספר פעמים. בודאי שהיא זקוקה לעבודה גם על תחום הדיבור וההיגוי ולבטח מובנות הדיבור. ממליצה לשוב לקלינאי התקשורת או למערך שביצע את השתל ולקבל את עצתם. הילדה לא "מושתלת" היא עברה שתל השבלול... לא ממש אותו דבר!
יש לך המון שאלות, והם מראות בילבול מסויים, אז אנסה לעשות סדר: 1. אפרקסיה ורבלית מתייחסת ליכולת לתכנן פעילות של אברי הפה. 2. סרבנות לאכילה יכולה להתייחס לרגישות יתר של האזור הפה וגם בכל מיני תופעות במערכת העיכול. 3. אוטיזם היא הפרעת קשר בסיסית, לא מתאימה לתאור של בנך. אז מה בעצם הבעיה או השאלה? כן, יכול להיות קשר בין רגישות יתר של אברי הפה ויכולת תכנון התנועה, על אף שלילד עם דיספרקסיה בד"כ אין קשיי אכילה או מעבר בין מרקמי המזון. במידה ושאלתך עדיין קיימת, אני מזמינה לפנות אלי או לקלינאי תקשורת בקופ"ח ולברר באופו אישי את נושא הרגישות והתנועתיות באברי הפה. בהצלחה
אין טיפול ספציפי. זמן, וטיפול שמעסיק את המח (תרגילים, קריאה ריפוי בעיסוק) יכולים לעזור
טל היקר שלום! כתבנו בעיניין מאמר שפורסם ב"הרפואה" לפני כמה שנים. תוכל למצוא את הנוסח המלא בלינק הבא: http://www.ima.org.il/imaj/dynamic/web/eng/inpage.asp?show=article&nJournalID=171&catID=402&artID=1911 בשורה התחתונה, אם כלו כל הקיצים, וזריקות בוטוקס כבר אינן מועילות... ניתן לנסות ניתוח להרמת עפעפיים בטכניקה של FRONTALIS SUSPENSION , או "מיתלה עפעפיים", כך שתושג שליטה טובה יותר בפתיחת העיניים על ידי השריר המרים את המצח. בברכת בריאות, ד"ר זיידר.
* כשל ביכולת לבצע פעולות נלמדות במיומנות * שלא על רקע: o הפרעות בהבנת המשימה (באפזיה( o הפרעות קשב o שיתוק או חולשת שרירים o חסר תחושתי o רעד o תנועות בלתי נשלטות (כוריאואתתוזיס( * אנוזוגנוזיה אופיינית בדיקות לפרקסיס )גפיים( * שתי הידיים נבדקות * תנועות גפה לא טרנזיטיביות (ללא שימוש בחפץ( o נפנוף יד, סימון עצור, הצדעה * תנועות טרנזיטיביות o פתיחת דלת במפתח o פתיחת בקבוק o שימוש במברג * תנועות סדרתיות o הכנסת מכתב למעטפה o הצתת סיגריה מצאתי לך חומר. אם אני מראה לך איך לפתוח פקק המוח שלך מחקה את סדרת התנועות ונותן פקודה לגוף לבצע אותן. חולה אפרקסיה לא יצליח לחבר את השלבים ולכן גם לא יצליח ליצור את הפעולה.
Zek שלום! תודה על המסר ועל העניין שעורר בך המאמר. ההתווייה לניתוח "מתלה עפעף" (FRONTALIS SUSPENSION) בבלפארוספזם ראשוני היא בעיקר במקרים קשים בהם הבוטוקס אינו יעיל, במצבים בהם הפציאנט פיתח צניחת עפעפיים או במצבים קיצוניים בהם התפתחה "אפרקסיה" (קושי בפתיחת העפעפיים בגלל פעילות יתר של האורביקולריס - השריר הסוגר את העין). כמובן שהמצבים הללו אינם מאד שכיחים, בלשון המעטה. את המאמר כתבתי לפני מספר שנים בעת השתלמות בארה"ב עם ד"ר קלטריידר. לצורך המיתלה השתמשנו בטוטוגן - פאסיה לאטה משומרת, שלמיטב ידיעתי אינה משווקת בארץ. ניתן להשתמש בתחליפים סינתטים (פחות טובים), או בפאסיה לאטה אוטולוגית (שנקצרת מירך הפציאנט ומלווה במורבידיות / כאב באיזור הניתוח). ניתן לשלב "כריתה" של האוביקולריס בניתוח - מה שיפחית את עוצמת ההתכווצויות. בחולים הבודדים עם בלפארוספזם שראיתי שם ושניתחתי כאן - היתה תועלת בניתוח, אם בוצע באינדיקציה המתאימה. מובן ש"רצוי" לבדוק / להתרשם מן הפציאנט טרם הניתוח. בברכה, ד"ר ניר זיידר.
שלום רב, ניתוח קטרקט בהרדמה כללית נקבע לאחר בדיקת והערכת רופא שחושב שלהצלחת הניתוח יש צורך בצורת הרדמה כזו. בחלק מהמכונים הפרטיים יש אפשרות בהרדמה כללית את פשוט צריכה לברר עם הרופא המנתח. בברכה, ד"ר אליה לוינגר
שלום רב, ניתוח קטרקט בהרדמה כללית נקבע לאחר בדיקת והערכת רופא שחושב שלהצלחת הניתוח יש צורך בצורת הרדמה כזו. בחלק מהמכונים הפרטיים יש אפשרות בהרדמה כללית את פשוט צריכה לברר עם הרופא המנתח. בברכה, ד"ר אליה לוינגר
אכן בהופעה פתאומית כל כך זה נשמע כמו אירוע מוחי ובהתחשב בגילה אולי אין צורך להתעקש על בדיקות עזר אבל חשוב לוודא שהיא מקבלת טיפול מונע (אספירין בד"כ) ושגורמי סכון מטופלים ומאוזנים. כל זה יכול להתבצע באמצעות רופא של יחידת המעקב הביתי בקופה והוא יכול אולי גם להפנות מרפאה בעיסוק או קלינאית תקשורת המיומנות בנושא שבץ מוחי לבצע הערכה תפקודית מפרוטת יותר. לפי התאור נראה שהיא עברה שבץ מוחי המיספרלי שמאלי וסובלת מאפזיה רצפטיבית עם אפרקסיה כלשהיא אבל זה ניחוש בלבד. לאחר מכן ובמקביל גשו בבקשה לאתרים המיועדים להדריך בתחומים כאלו ולמדו בהם על הבעיות והגישות להתייחס אליהן. האתר שלנו www.pnaivebriut.com ואתרים רבים אחרים אליהם ניתן להגיע דרך מדור הלינקים החיצוניים של האתר וכולל אתר עמותת נאמן לחולי שבץ בישראל. בהצלחה.
בהחלט יהיה נכון להפנותו לגן שפתי, שם יקבל טיפול אינטנסיבי על ידי כל צוות הגן, במהלך כל שעות הפעילות. יהיה לו תוכנית עבודה אישית. בגן שפתי יודעים לטפל גם באפרקסיה, שהיא במיקרה של בנך, חלק מקשייי הקואורדינציה שתחום המוטורי (כמו בציור ובפעילויות הדורשות תאום בין הידיים לראיה) בהצלחה
כן לכול! יותר טיפולים זה יותר טוב וטיפולים שונים ולא רק לשפה זה גם יותר טוב והמגבלה היחידה היא רק יכולתו של העגל לינוק ושל הפרה להניק..גשי לאתר שדלנו וקראי עוד www.pnaivebriut.com
דקלה שלום עניתי למטה בברכה ד"ר אורן קפלן
דקלה שלום אני מבין מדבריך שנפסלה האפשרות שמדובר בבעית קשב ולכן נשמע שהניתוח שלך די מדוייק ומסביר את הסיבות. כנראה שיש לך הרבה מחשבות ורגשות שמסתובבים אצלך בראש וגורמים לך עומס רגשי רב שאיתו את מתקשה להתמודד. דרך טיפול פסיכולוגי ובמקרים מסוימים גם בעזרת תרופות אפשר אולי לרכוש כלים לאופן התמודדות אחר עם הלחצים של החיים. בברכה ד"ר אורן קפלן
שלום דקלה, הייתי ממליץ לפעול בשני מישורים: (א) "להגדיל את הזיכרון" ע"י פינוי שטח - כלומר, להגדיל את שעות השינה, המנוחה והזמן שאת מקדישה לעצמך. (ב) להתחיל לרשום את המטלות ולתכנן אותן מרגע שהן צצות במקום להניח להן להצטבר ולהציף אותך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין
ההבדל בחומרת התופעה: א...... הכוונה לחסך דיס.......... הכוונה להפרעה בתחום שני המושגי באים מלטינית ומהווים "קידומת" או ציין לתופעה שמופיעה אחריה.
במקרה הספציפי של בעיות בשפה אין כל כך משמעות לשימוש במושגים אפרקסיה לעומת אפזיה ווהבעיה היא היינו הך: קושי להשתמש בכללים ובמרכיבים של השפה (למשל חילופי אותיות במילה או בעיות בהרכבה דקדוקית של המשפט). נא קראי את הכתוב באתר שלנו ואחר כך אם יהיו עוד שאלות חזרי לפורום. בהצלחה.
היכולת להשתמש בשפה היא תכונה אנושית יחודית הממוקמת מבחינה נוירולוגית בצד השמאלי של מוחנו. כאשר זה נפגע הנזק יכול להתבטא בצורות שונות לפי חומרת הפגיעה ומיקומה (החלק הקדמי "המוטורי" של ההמיספרה השמאלית או החלק האחורי "הסנסורי" שלה) ואנחנו נוהגים לחלק את האפזיה לכזו הפוגעת בעיקר בהבנת השפה, בין מילולית ובי כתובה וכזו הפוגעת בעיקר ביצירת השפה, מילולית או כתובה. סבך נפגע כנראה באפזיה "מוטורית" שבה נפגע הכושר לייצר מילים או לכתוב אותם. הטיפול בו צריך לכלול אבחון מקצועי של קלינאי תקשורת ותרגול טיפולי בהתאם. נסי לקראו על כך יותר במדור בעיות ותרגילי השפה של האתר שלנו www.pnaivebriut.com ובדקי את האפשרות להשתמש בתרגילים הנמצאים שם כדי לעזור לו. אם את נתקלת בבעיה את מוזמנת ליצור איתי קשר טלפוני או עם ד"ר לוטבק (היא כרגע בחו"ל). לגבי הנשוא של קבלת טיפולים מקלינאי תקשורת מגיע לסבך המשך טיפול במסגרת הקופה ועליך לברר מי אמור לספק לו אותו בהצלחה.
שלום רב, עליך להיבדק על ידי שניהם + נוירולוג לפי הממצאים. ראשית על ידי רופא אא"ג כדי לשלול בעיות מכניות וחסימות למשל חסימת אף, ואחר כך בדיקת נוירולוג במידה ויש חשד לתופעות כמו אפזיה או אפרקסיה שהן סוגים שונים של הפרעות דיבור שיכולים לנבוע מבעיה עצבית, ולבסוף או במקביל, קלינאית תקשורת שתעשה לך אבחון ותציע טיפול. בהצלחה !!!! ד"ר טלי מרק
אפרקסיה או בעצם, דיספרקסיה הינה תופעה של קושי בתכנות תנועה ולעתים מתבטא בתחומים מוטוריים נוספים, כמו בתנועה במרחב (תכנון לקוי) או בקושי בפעילות בידיים. יש צורך ךברר באופן יסודי את היכולת תוכנות ופעולה בתחומים נוספים לדיבור. כניראה יש גם פגיעה ברכישת השפה, שהיא משנית לקושי בהבעה וקבלת תגובות מהסביבה. למה לצפות? אם הבעיה חריפה רצוי לתת לו עמצאי תקשורת נוספים כמו תקשורת חלופית ותומכת, אשר יכולים לסיע לו בתקשורת עם הסביבה ובהתפתחות של המשגה והפשטה של המחשבה. כל עמצאי תקשורת 0ג'סטות, סימנים, תמונות וסמלים, הכל לגיטימי לקידום התקשורת. ניתן לבדוק אותו שוב במכון להתפתחות הילד, עם בקשה להצבת תוכנית טיפולית מקיפה ורב תחומית. מכוון שהילד נבדק ולא נמצא עדות ל PDD אין מקום לדיון בעניין זה, שנראה לחלוטין לא שייך. בחודש פברואר מקיימת אגודת קלינאי התקשורת קדם כינוס אשר יעסוק רק בנושא הדיספרקסיה וקשיי דיבור, בדקו אם הקלינאית התטפלת בילדכם תקח חלק ביום זה, במידה ולא, עודדו אותה לעשות זאת. בברכה פרידה
אפרקסיה זה קושי בתיכנון הפעולה, יכול לבוא לביטוי בדיבור ובפעילויות נוספות. אינני יודעת אם בנך סובל מאפרקסיה, לרוב מדובר על קושי, דיספרקסיה ולא אפרקסיה שפרושה העדר פעילות מתוכננת ולא קושי בפעילות, תחת הכותרת "דיספרקסיה" פניה למכון להתפתחות הילד מאפשרת לקבל איבחון כוללני ותיכנון טיפול משולב בכל התחומים. איננה פוגעת, אלה מסייעת בהפניה למסגרת לימודים, על פי הצורך. ההנחליות של משרד הבריאות לגבי התפתחות הילד, היא: במידה ןהילד בטיפול חצי שנה, ללא התקדמות, רצוי להפנות לאיבחון מקיף. יחד עם זאת לא לפסיק את הטיפול בתקופת ההמתנה לטיפול, שיכולה להיות ממושכת. אם תחושתכם שהילד לא מתקדם ו"תקוע" תוכלו לפנות לקבלת איבחון ותיכנון טיפול על ידי קלינאי אחר או לפחות התיעצות של הקלינאי הנוכחי (אם יש לה קשר טוב עם הילד) לקבלת הדרכה נוספת. בקשו גם תוכנית לעבודה בבית כי רק הטיפול של הקלינאי לא יספיק!
לא, אי אפשר לקבוע אבל לא ניראה לי שהבדיקות שציינתי מהווים גורם סיכון. אפרקסיה הינה קושי ביכולת תיכנון של פעולה מסויימת, במיקרה של דיבור מדובר על קושי בתיכנות ושליטה על התנועות של הדיבור, אחנה שכיחה יחסית בשנים האחרונות לגבי ילדים עם הפרעות היגוי קשות או מורכבות. ניתן לסווג אותה יחד עם קשיים בתיכנון מוטורי. במוטוריקה העדינה ובתכנון פעולה (תחומים הבאים לביטוי לעתים גם בתחום המוטורי הכללי!)
