עוד בתחום
מאמרים מקצועיים
הפרעה דלוזיונאלית: לחיות בסרט
האם מישהו מהסובבים אתכם בטוח שבוגדים בו, או למשל - משוכנע...
.jpg?anchor=center&mode=crop&width=140&height=154&rnd=133659698290000000 "התקף פסיכוטי – הסימנים המקדימים וסוגי הפסיכוזות-תמונה")
התקף פסיכוטי – הסימנים המקדימים וסוגי הפסיכוזות
בעקבות האירוע המזעזע בהרצליה, שבו אם רצחה את בנה במהלומות...
שלום רב, אבחון של הפרעה נפשית הינו תהליך מורכב ולעיתים ממושך מאחר ובחלק מהמקרים כדי להגיע לאבחנה מדוייקת יותר יש צורך במעקב אחרי התפתחות התסמינים לאורך זמן , לפעמים חודשים ולפעמים אף שנים. תסמינים וסימנים רבים יכולים להיות חלק ממספר הפרעות ולכן רק על סמך המצאות תסמין ספצפי או מאפיין ספציפי (כגון פגיעה בוחן מציאות) לא ניתן לקבוע או לשלול אבחנה. לאור זאת, ברור כי לא ניתן במסגרת הפורום להתייחס לאבחנות שקיבלת (או לא קיבלת) , לתמוך באבחנה או לשלול אותה.
שלום לכם, נשמע שקיים בלבול אפשרי בין תחומי עניין, חיבור למין מסוים, העדפות טעמים וכיוב' לבין הגדרה עצמית כזכר או נקבה. למעשה אפשר להתעניין בתחומים "של בנות" ועדיין להיות בן- ואין שום סתירה בין השניים, אבל אולי בתפיסה הילדית שלו- קיימת סתירה והתנגשות. הייתי מציעה לכם לגשת להתיעצות עם פסיכולוג/ית קליני ( או מטפל מוסמך ומומלץ) ולקבל יעוץ באשר לאיך לתווך לילדכם את עצמו ואת המציאות באופן אמפטי, מאפשר ובעיקר משמר בוחן מציאות תקין. אני אוסיף ואומר שאני לא חושבת שכדאי להקדים את המאוחר עם תיאוריות מגדריות טיפוליות למיניהן, התחילו באופן שהיצעתי וחישבו יחד עם מטפל מוסמך בכל נקודה לאורך הדרך. בברכה, ירדן
רועי שלום בגדול בודקים שיקול דעת, ויסות יכולת להיות מאופקים בוחן מציאות. בהצלחה עירית
הפרעה דלוזיונאלית: לחיות בסרט
האם מישהו מהסובבים אתכם בטוח שבוגדים בו, או למשל - משוכנע...
התקף פסיכוטי – הסימנים המקדימים וסוגי...
בעקבות האירוע המזעזע בהרצליה, שבו אם רצחה את בנה במהלומות...
שלום רב, אבחון של הפרעה נפשית הינו תהליך מורכב ולעיתים ממושך מאחר ובחלק מהמקרים כדי להגיע לאבחנה מדוייקת יותר יש צורך במעקב אחרי התפתחות התסמינים לאורך זמן , לפעמים חודשים ולפעמים אף שנים. תסמינים וסימנים רבים יכולים להיות חלק ממספר הפרעות ולכן רק על סמך המצאות תסמין ספצפי או מאפיין ספציפי (כגון פגיעה בוחן מציאות) לא ניתן לקבוע או לשלול אבחנה. לאור זאת, ברור כי לא ניתן במסגרת הפורום להתייחס לאבחנות שקיבלת (או לא קיבלת) , לתמוך באבחנה או לשלול אותה.
שלום לכם, נשמע שקיים בלבול אפשרי בין תחומי עניין, חיבור למין מסוים, העדפות טעמים וכיוב' לבין הגדרה עצמית כזכר או נקבה. למעשה אפשר להתעניין בתחומים "של בנות" ועדיין להיות בן- ואין שום סתירה בין השניים, אבל אולי בתפיסה הילדית שלו- קיימת סתירה והתנגשות. הייתי מציעה לכם לגשת להתיעצות עם פסיכולוג/ית קליני ( או מטפל מוסמך ומומלץ) ולקבל יעוץ באשר לאיך לתווך לילדכם את עצמו ואת המציאות באופן אמפטי, מאפשר ובעיקר משמר בוחן מציאות תקין. אני אוסיף ואומר שאני לא חושבת שכדאי להקדים את המאוחר עם תיאוריות מגדריות טיפוליות למיניהן, התחילו באופן שהיצעתי וחישבו יחד עם מטפל מוסמך בכל נקודה לאורך הדרך. בברכה, ירדן
רועי שלום בגדול בודקים שיקול דעת, ויסות יכולת להיות מאופקים בוחן מציאות. בהצלחה עירית
שלום ליהי. הנוסח שציינת בבדיקה הינו באופן כולל נוסח מסגרת מקובל בבדיקות פסיכיאטריות. אי שקט פסיכומוטרי קל- תחושת מתח בגוף, דיספורי- דכאוני מתוח, חשיבה פרנואידית- ביטוי של מחשבות רדיפה מצד אחרים. בהצלחה
שלום אבי ותודה על הפנייה, לצערי אני לא מורשה ולא מוסמך להמליץ לך על קרדיולוג. נשמע שמטרת הפסיכולוגית היתה שתגיע לקרדיולוג מומחה כלשהו על מנת לקבל 'בוחן מציאות' לגבי מצבך, אבל חרדה כמו חרדה, הצמדת אותה לדמות הקרדיולוג ואתה מדמיין שהוא יפחיד אותך עוד יותר. אתה עושה נכון כשאתה עובר טיפול פסיכולוגי ואני רק יכול לחזק את ההבנה שלך שאין המדובר בבעיה פיסית כי אם נפשית. אני מבין את הקושי הכרוך במאבק תמידי נגד הנטייה "להיכנע" לטורדנות המחשבתית סביב נושאי בריאות, זה דפוס שקשה לשנותו וההתגברות עליו כרוך במידה רבה בשילוב של התנגדות אליו יחד עם לימוד יכולת ומיומנות להשקיט תחושות חרדה
שלום פלון, נראה לי שאתה מעניק משקל-יתר לאבחנות שניתנו לך, קורא עליהן ומבלבל את עצמך שלא לצורך. השאלות שלך מצריכות "הרצאה" בפסיכופתולוגיה, שלא בהכרח יש לה משמעות מעשית ותבלבל אותך יותר. המשותף להפרעת אישיות גבולית ולהפרעה סכיזואפקטיבית (במיוחד למרכיב האפקטיבי) הוא חוסר יציבות ואימפולסיביות. מטרת הטיפול התרופתי היא לייצב את מצב הרוח, דבר שגם מפחית את רמת האימפולסיביות, ומטרת הטיפול הפסיכולוגי היא לעזור לך למצוא איזה שהוא "שביל זהב" בין ההיגיון לרגש (או, ליתר דיוק, לדחף), כלומר, לא לשתק את הדחף והרגש לחלוטין, אך בהחלט לנסות להשליט את ההיגיון על הרגש/דחף. קל להגיד וקשה לעשות. דרושה לכך סבלנות רבה של המטפל והמטופל, אך בעזרת ליווי תרופתי מתאים בהחלט ניתן לעשות זאת, בתנאי שתוכל לשאת את התסכול גם בתוך הטיפול, לא לעבור ממטפל למטפל כשיש תסכול מהטיפול וכו'. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין giditherapy.co.il
שלום רב, את מתארת מהלך מורכב של הפרעות נפשיות ולצערי בגלל מורכבות המצב וללא בדיקה פרטנית, לא ניתן במסגרת הפורום להתייחס לשאלות החשובות שאתה מעלה. מומלץ לפנות לפסיכיאטר המטפל או לחוות דעת פסיכיאטרית נוספת כדי להעריך מחדש את המצב, את הטיפול בו ולדון בהרחבה בנושא הטיפול התרופתי, התרופות הספציפיות ותופעות לוואי שלהן.
אין אפשרות להחליט על אבחנה וטיפול ללא בדיקה, בוודאי במקרה המורכב שאתה מתאר. כדאי לפנות לפסיכיאטר שאתה סומך עליו. לאביפילפיי יש יתרון מבחינת הדיכאון, היא מאושרת לשימוש כנוגדת דיכאון גם כטיפול בודד. מבחינת העליה במשקל יש פחות תופעות לוואי מטבוליות לאביפיליי לעומת תרופות מדור שני אחרות וגם לעומת פרפנן.
דווקא בשל מורכבות המקרה ושילובי התרופות השונות קשה יהיה לתת מענה על כבי הפורום הזה. זהו המצב שבו אני ממליץ לקבוע פגישה עם הגורם המטפל ולהעלות את התהיות. בכל מקרה נראה שיש מקום לשלב גם פסיכותרפיה לא רק כאיבחון אלאל כטיפול
שלום רב קשה לי מאוד לענות לך מדובר על כך שצריך לראות אותך פיזית כדי לנסות להבין איך ניתן לעזור לך תודה
האם עשיה בדיקה גנטית?
אין אפשרות לתת יעוץ תרופתי ללא בדיקה.
צר לי, אבל הפורום אינו תחיליף לייעוץ פסיכיאטרי אלא למתן מידע נקודתי. לצורך זה כדאי שתקבע פגישה עם פסיכיאטר על מנת לעבור על ההסיטוריה הטיפולית ואפשרויות הטיפול
שלום רב, קודם כל אציין כי המקרה המתואר הוא מקרה מורכב ולא ניתן במסגרת הפורום וללא בדיקה להתייחס באופן ספציפי לאבחנה ולטיפול המומלץ. באופן כללי , ניתן לציין כי כדי להגיע ליעילות המיטבית של תרופות מקבוצת SSRI (כגון לוסטרל) וכן של למיקטל, במידה והן הביאו עד כה לשיפור חלקי, יש להגיע למינונים גבוהים יותר (במקרה של לוסטרל - המינון המקסימלי הוא 200 מ"ג). על אף שתרופות נוגדות דיכאון כגון לוסטרל עלולות לתרום לעליה במשקל עם התחילת הטיפול, הן בדרך כלל לא פוגעות בתהליך ירידה במשקל במידה ומתבצע באופן נכון ומאוזן.
לא סביר שברמה כזו.
התקף מאני תחת טיפול בנוגדי דיכאון לא נחשב מספיק כדי לאבחן מחלה, יחד עם זאת, התקף מאני פסיכוטי משמעותי לא סביר שיקרה אצל אנשים שאין להם כל פגיעות לפתח מאניה או פסיכוזה. אבחון פסיכולוגי משתמש במונחים שונים מאבחון פסיכיאטרי. האבחון הפסיכיאטרי של הפרעה סכיזואפקטיבית מצריך התקפים פסיכוטיים נפרדים והתקפים נפרדים של מאניה או דיכאון. בוחן המציאות תלוי גם במצב שבו נעשה האבחון, אם הוא נעשה במצב מאני או פסיכוטי הוא יכול להיות פגום או גבולי. בהפרעת אישיות גבולית יש מצבים של גלישות פסיכוטיות בהם בוחן המציאות נפגם. אם יש לך שאלות על האבחנה כדאי לדבר עם הפסיכיאטר המטפל ולבקש ממנו לעבור על ההיסטוריה ולהסביר מה האבחנה הסבירה ומדוע.
שואל נכבד ואנונימי ראשית, ליבי איתך על הצורך להתמודד עם מצוקה נפשית משמעותית, כנראה, יחד עם אי בהירות וסימני שאלה, לגבי האבחנה המדויקת של בעייתך. כללית, במרבית האבחנות הפסיכיאטריות/פסיכולוגיות, יש קושי ומעורפלות, בשל המורכבות של נפש האדם והקושי לדייק בקביעתן. מה גם, שלא תמיד חשובה האבחנה ולרוב היא מתגבשת יותר ויותר, תוך כדי הטיפול הפסיכיאטרי או הפסיכולוגי. בכל מקרה, אין מצב וזה לא לעניין לנסות ולהמליץ על האבחנה המתאימה לשאלתך, מבלי להכיר אותך באופן מקצועי מלא ומעמיק. בהצלחה
על מנת לאבחן הפרעה דו קלאסית מספיק התקף מאני
לבוחן המציאות שני מרכיבים, תפיסת המציאות ושיפוט המציאות, בוחן מציאות תקין הוא היכולת לתפוס ולפרש את המציאות באופן מדויק. פגיעה בתפיסת המציאות הוא מצב בו אדם תופס גירוי שלא קיים, לדוגמא - שומע קול שאינו נשמע במציאות החיצונית. פגיעה בפירוש המציאות הוא מצב בו אדם מאמין שהמציאות הפנימית שלו (המחשבות והרגשות שלו) הם המציאות ולא המציאות החיצונית, לדוגמא אדם מאמין שהתחושה הפנימית שלו שהוא רדוף גורמת לו להאמין שאנשים הם נגדו. השימוש במילים עצמי ולא עצמי היא של אוטו קרנברג, מבחינתו בוחן המציאות תקין אם האדם מסתמך על המציאות החיצונית (הלא עצמי - גרויים מן הסביבה) ולא על המציאות הפנימית (העצמי) שלו. לא תמיד מדובר בהגדרה הפסיכיאטרית הפורמלית של מצב פסיכוטי, אלא בחוויה סובייקטיבית של המציאות או בפרשנות מעוותת של המציאות, מצבים שיכולים לקרות באנשים בריאים במצבי דחק או באנשים עם הפרעות אישיות.
ניתן לענות על השאלות ששאלת רק בעזרת הטסטים האבחנתיים שעשית.
היי לך כתבת לפני זמן מה את השאלה הזו ועניתי לך אז. מעבר לכך לגבי שאלות אבחון, תרופות ועוד חשוב להתייעץ עם המטפלים שלך במציאות קרי: הפסיכיאטר המטפל בך, הפסיכולוג/ית ועוד. ליאת
שלום לך, בענייני תרופות - איני הכתובת. יש להתייעץ עם רופא. באשר לקביעת מחלה על סמך התקף אחד (שהוא תוצאה של תרופה, לדבריך) - מסופקתני. לגבי גלישות - זה מאפיין הפרעות אישיות, לפחות מהאופן בו ציטטת זאת. אודי
אין הוכחה מחקרית שתרופות מקבוצת SSRI גורמים לפסיכוזה, כן נמצא שהם עלולות לגרום למצב מאני (שיכול להיות מלווה בפסיכוזה). אין השוואה מדוייקת, מינון מקסימלי מאושר של פאקסט הוא 50 מ"ג, מינון מקסימלי מאושר של לוסטרל הוא 200מ"ג. אין מחקר שהשווה פאקסט ולוסטרל, יש מחקר שהשווה לוסטרל לונלפקסין (ויפקס) שבו נמצא שלוסטרל גורם פחות חילוף למאניה. אין אפשרות לעשות אבחנה ללא בדיקה, כדי לאבחן הפרעה סכיזואפקטיבית יש צורך באפיזודה מאנית או דיכאונית מאג'ורית ובאפיזודה פסיכוטית ללא דיכאון או מאניה לפחות שבועיים. גלישות פסיכוטיות בגלל הפרעת אישיות לרוב נמשכות שעות ולא שבועות. קשה לדעת מהאבחון, אם אתה לא מסכים עם האבחנה כדאי לפנות לרופא שעשה את האבחנה או מכיר אותה ולעבור על התיק כדי שיסביר לך את הסיבה לאבחנה.
לאנונימי מצער לקרוא על קשייך. יחד עם זאת, תמיד יש מקום לתקווה ואפילו ציפייה ריאלית לשיפור. יחד עם זאת ועם כל הרצון הטוב, לא נוכל, לצערי, לענות למרבית שאלותיך, במסגרת פורום זה. ראשית, אני והפורום "פסיכולוגיים" ולכן איננו עוסקים בתרופות והשלכותיהן. שנית, נראה לי שתהיה זו טעות מזיקה לנסות ולהשיב לשאר שאלותיך, ללא היכרות מקצועית מקיפה אתך ועם מצוקותיך, כמתחייב וכפי שרופאיך ודאי עושים באבחנם ובטפלם בך. אני מציע שתסמוך על הפסיכיאטרים והפסיכולוגים המטפלים בך. יש את כל הסיבות להאמין ולקוות שיצליחו לסייע לך.
