תוצאות חיפוש עבור מתיחת-גיד-אכילס

רות שלום רב את מתארת כאב בקרסול וממצא של צילום בעקב . מדובר בשני עולמות שונים. יש כאן צורך בבדיקה בכדי לראות היכן יש רגישות מקומית . בכל מקרה חשוב שבעלך יעשה תרגיל מתיחה של גיד אכילס ושל החיתולית הכפית(PLANTAR FASCIA )

שלום מאיר, כנראה אתה סובל מדלקת בגיד האכילס . הכאב הנובע מבעיה זו מתבטא בכאב בבקרים או בתחילת הליכה ופחות בזמן ריצות . ממליץ לך לנסות טיפול במתיחות תוכל לכתוב בגוגל ACHILEAS TENDONITIS STRECHING EXERCISES ותראה מספר רב של תרגילים. בברכה,

שלום רב על מנת להבין מקור כאביך יש להגיע לבדיקה במרפאה. בדיקות העזר לעיתים עוזרות להגיע לאבחנה אך הן אינן העיקר. בברכת רפואה שלמה ד"ר אלון בורג DR.ALON-BURG.CO.IL

שלום רב ככל הנראה מדובר בדלקת מקומית. ממליץ על טיפול אנטידלקתי וביקור אצל אורטופד במידה ולא יחול שיפור. רפואה שלמה ד"ר אלון בורג DR.ALON-BURG.CO.IL

מה אתה שואל?

אשמח לעזור לך . לשם כך עלי לבדוק אותך אשר לביתך יתכןומדובר בדלקת של גיד אכילס

אני מפקפק בכך שמדובר בגיד אכילס

שלום חיה! עליך להשלים את ימי הטיפול כפי שהומלץ ע"י אורטופד! במידה ואורטופד שלך אמר במפורש שיש לקחת את הטיפול עד להפסקת התלונות / סימני מחלה - אז ניתן להפסיק את הטיפול עם חלוף הכאבים. בברכת החלמה מהירה

אם המחלה ממוקדת לגיד הזה ספציפית - האורטופד צודק מצד שני למרות שקיימת אפשרות להחלשת הגיד בהזרקה מקומית ואף לקרע, ניתן חד פעמית לנסות, ביחוד אם את לא עוסקת בספורט המכביד על הגיד

שלום רב אתה מתאר מצב דלקתי של מעטפת גיד האכילס. ממליץ על מנוחה, נוגדי דלקת. במידה והכאבים ימשיכו פנה לאורטופד. בברכה ד"ר אלון בורג

שלום רב יש לבדוק האם הבעיה היא בגיד עצמו או רק בעור מעליו. במידה והבעיה הינה עורית בלבד, יש להתייעץ עם פלסטיקאי. בברכה ד"ר אלון בורג

בכל תלוי בהתרשמות של הרופא הבודק מתלונותיך וממצאי הבדיקה. דרך אגב אין מצב של כאב בגיד אכילס כתוצאה מדרבן הנובע מפלטפוס

שלום רב במידה והכאבים מפריעים לך לחיי היום יום יש לבצע בירור כולל צילום ובדיקה גופנית, ולטפל בהתאם. בברכה ד"ר אלון בורג

קובי שלום, לא ציינת את גילך. על פי רוב דלקת בגיד אכילס בספורטאים צעירים אינן מסוכנות וניתן לטפל במתיחות, כדורים נוגדי דלקת, פזיותרפיה והגבהה לעקב. במידה וגילך 50 ויותר או במידה ואתה סובל ממחלת הסכרת או מחלות אחרות מומלץ להפסיק פעילות עד לבדיקת אורתופד. בכל מקרה מומלץ להבדק על ידי אורתופד. בברכה, ד"ר שניר הלר.

שלום רב ניתן לבצע תרגילים להארכת אכילס בעזרת פיזיותרפיה אינטנסיבית. בברכה ד"ר אלון בורג

הבעיה עם המונח פיסיותרפיה היא שלעולם איני יודע למה הכוונה . לצערי השכיח הוא שמחברים המטופללמכשיר כלשהוא רצוי עם מנורות וכפתורים וזהו ולזה אני מתנגד. מבחינתי פיסיותרפיה זה קודם כל הדרכה לגבי מה מותר ומה לא רצוי, לגבי תרגילי מתיחה של גיד אכילס , הדרכה לחיזוק שרירים, לגבי קיבוע ולגבי TAPPING אני מתנגד למה שנקרא אלקטרותרפיה במקרים אלו למרות שהיא כה חביבה על הפיסיותרפיסטים לפחות אלו מה שעובדים תחת לחץ ותשלום עלוב

בעקרון במידה והכאבים חלפו ניתן להתחיל לרוץ בהדרגה תוך הקפדה על חימום מתיחות וקירור לאחר הריצה בברכה, ד"ר אלון בורג

איתי שלום, למעשה ניתן להאריך כמעט כל שריר/ גיד תלוי כמובן במידת הצורך ובתדירות שעושים זאת. לא ברור מדוע רוצה אתה לעשות זאת האם יש בעיה ספצפית? בכל מקרה מצרף לינק למאמר על אימון כף רגל התמונה הראשונה מצד שמאל במאמר זה מדגימה מתיחה של גיד אכילס בבית ניתן לעשות זאת על מדרגה אתה פשוט עומד ונותן לעקבים לשקוע מטה מחזיק מצב זה למשך כ 20 שניות, ממולץ לבצע זאת גם בברכיים ישרות וגם עם ברכיים כפופות מעט. http://fitnessinbalance.prestige.co.il/Page.aspx?Code=161 בהצלחה אורי

רן שלום רב בתור בונוס ל"נוסע המתמיד " אני מרחיב קצת את הנושא . בסוף אענה על שאלותיך היחודיות תסמונת כאב העקב יש מספר סיבות לכאב עקב אך השכיחה מכולן נקראית לפעמים גם דרבן עקב או דלקת של חיתולית השעל ובאנגלית: CALCANEAL SPUR; PLANTAR FASCIITIS. בדרך כלל מדובר בכאב בעת הדריכה על כף הרגל במיוחד עם בוקר או לאחר ישיבה . הסובלים מדווחים לע"ק על החמרה הולכת וגדלה באופן הדרגתי במשך שבועות וחדשים. בכדי להבין את המחלה צריך לדעת משהוא על האנטומיה של כף הרגל. ובכן כף הרגל במבט מן הצד אפשר לדמותה לקשת שרגליה מחוברות על ידי מיתר. חיתוליתהשעל היא המיתר. המיתר הזה צורתו משולש ארוך שקדקדו מחובר לצד הפנימי תחתון של עצם העקב (CALCANEUS ) ובסיסו מתפצל לחמש זרועות המתחברות לבסיסי האצבעות של כף הרגל וכן לעור שמתחתן. מיתר הזה עשוי כעין רצועה סיבית . בעת שאנו דורכים על הרגל המיתר נמתח וברגע שמסירים את המשקל מכףהרגל המיתר רפה. כל אימת שהמיתר נמתח הוא מושך את העצם של העקב . כאשר יש עומס יתר לעיתים קרובות ובמהירות רבה נוצרים קרעים זערוריים בנקודת החיבור של המיתר לעצם העקב וכתוצאה מכך מתעוררת תגובת ריפוי שהיא באופיה דומה לתגובה דלקתית . במקום נוצרים על ידי תאים מתאימים חומרים הגורמים לכאב. התסמונת סיבתה הנה אם כן תהליך נווני עם תהליך ריפויי. הסיבות השכיחות הן משקל יתר ופעילות יתר. כך למשל התסמונת שכיחה יותר אצל ספורטאים ורקדנים. יש גם קשר למבנה כף הרגל . ישהטוענים כי הבעיה שכיחה יותר בכפות רגליים שטוחות מאד עם נטיה לשקוע במיוחד בצד הפנימי ( פרונציה) וכן ברגלים עם קשת גבוהה מן הרגיל. לא כל כאב עקב הוא דלקת של החיתולית . סיבות אחרות יכולות להיות: שבר מאמץ, דלקת זיהומית של העצם. מכה עם דימום מקומי. פגיעה בעצב סמוך או גידול. . הסמנים למחלה הנם נפיחות מקומית , חיתולית רגישה ומעובה ורגישות על נקודת העגינה של החיתולית בעצם העקב. נקודה זאת נקראית הבליטה הפנימית של גבשושית העקב. כאשר מותחים את הבהן כלפי מעלה ניתן למשש בכף הרגל באזור הקשת מיתר מתוח. מיתר זוהי החיתולית . כאשר מעבירים את האצבע לארכו אחורה מגיעים לנקודה מעל נקודת עגינתו לעצם העקב ושם אפשר עלידי לחץ להפיק כאב . יש לציין כאן כי אין קשר ישיר בין הכאב לנוכחות של דרבן . דרבן אפשר למצוא בכ 20% מעקבים בריאים ורק בכ50% מעקבים שסובלים מן התסמונת. גם המיקום של הדרבן אינו ממש קשור לחותלת אלא נמצע קצת עמוק יותר בבסיסו של שריר ( מכופף הקצר של האצבעות). עוד חשוב לזכור כי לפעמים המחלה הזאת היא ביטוי ראשון למחלה שיגרונית. כיצד מטפלים? ברוב הגדול של המקרים די בטיפול שמרני. מתחילים בדברים פשוטים כגון המלצה לרצים לרוץ עם נעליים טובות בולמות זעזועים, תרגילי מתיחה של גיד אכילס ושל חיתולית השעל. ( לסינים יש גלגל עץ מיוחד לדבר) , למדתי ממטפסי הרים כי טוב לעשות מסג' על ידי דריכה על פחית משקה קפואה, מושב עקב עשוי חומר ויסקואלסטי ( VISCOHEELׂ ׂ ) , מדרסים שיורידו את הלחץ המקומי, סדים שיתמכו בכף הרגלוהקרסול בעתהשינה. , תרופות ממשפחת התרופות הנוגדות דלקת שאינם סטרואידיליות, ובמקרים קשים אפילו מגף גבס או זריקות של קורטיקוסטרואידים. יש נטיה להרבות בשימוש באמצעים פיסיקליים כגון חימום עמוק באמצעות אולטרהסאונד ולאחרונה גלי הלם. חוץ גופניים . במקרים נדירים אין מנוס מניתוח שבו חותכים את החותלת מאחיזתה בעקב ויש שגם מוצאים בהזדמנות חגיגית זו את הדרבן. עד כאן דרבן העקב על רגל אחת ומכאן צא ולמד: www.medmedia.com/o12/104.htm www.emedicine.com/emerg/topic429.htm כמוסות MSM . אין על זה עבודות.MSM הנה היורשת שלDMSO ונגזרת ממנו מבחינה כימית .DMSO הוכיח את עצמו אך אינו בשימוש מחמת תופעתות לואי לא נעימות . MSM איןלותופעותלואי אךל א ברור אם יש בו תועלת . ג'קוזי = זה כיף בכל מצב אבל לא עוזר לבעיה. כנ"ל רפלקסולוגיה

אסף שלום, ממליץ להפנות השאלה לפורום פציעות (מצרף לינק). עד קבלת תשובה מגורם רפואי ממליץ לנוח. http://www.doctors.co.il/m/Doctors/a/Forums/xFF/List/xFI/920 בהצלחה אורי

רננה. נשמע שאת סובלת מבעיה דלקתית או אחרת באזור חיבור גיד האכילס או במעטפת הגיד. ניתן לטפל בד"כ אך צריך להגיע לאבחנה קודם ולטפל בהתאם. פני לבדיקת אורתופד באזור מגורייך, עדיף כזה העוסק בכירורגיית קרסול וכף רגל. בברכה - דר' טיטיון.

סוליה רכה לא תעזור. כדורי אטופן יכולים להקל. זריקות כבר עכשיו - לא מומלץ . אולטרה סאונד - כן. אבל העיקר לא אמקת עיקר הטיפול הנו מתיחות של גיד אכילס ושל חיתולית השעל ( הלא הי א הפסציה הפנטרית החולה אצלך) . ובעצם למה שלא אשתמש בדברים שכתבתי בעבר לפורום : כאב עקב יש מספר סיבות לכאב עקב השכיחה שבהן היא: דלקת של חיתולית השעל ובלעז PLANTAR FASCITIS הכאב,כאן, מורגש בדרך כלל קצת יותר לכוון אמצע הכף מאשר בסבות אחרות לכאב שיתוארו בהמשך. המחושים כוללים התפתחות של כאב באופן הדרגתי באזור המוצא של חותלת השעל שנקראית פסציה פלנטרית או בכתיב אנגלי: PLANTAR FASCIA? ( כשמכופפים חזק את הבהן כלפי מעלה אפשר לחוש באזור הקשת של הסוליה מיתר בולט שהוא חלק מרכזי של החותלת.) איך נוצרת המחלה? בניגוד למה שתוכלו לקרא באתרים " מסחריים " אין שום הוכחה כי הבעיה קשורה למבנה או תנוחה לא תקינים של כף הרגל ( רגל שטוחה או רגל קעורה מילת המפתח להבנת התאוריה היא עומס יתר חוזר. במקרה זה מדובר בעומס של מתיחה חוזרת על עצמה של חותלת השעל ושל הרקמות הרכות הצמודות לעצם העקב. בנוסף לכך קיצור יחסי של גיד האכילס ( שמחריף לעיתים קרובות בלילה שאז בגלל השכיבה עם מתיחה של כף הרגל הגיד מתקצר עוד יותר ) מחריף את המחושים שכן הגיד קשור לפד השומני של העקב. המתיחה החוזרת גורמת לשינויים נווניים בחותלת השעל הדומים למה שמכונה טנדיניטיס ואנטזיטיס. מהם המחושים? כאמור המחוש העיקרי הוא כאב שמורגש בשליש האחורי של שעל הרגל ( סוליית כף הרגל) הוא קשה יותר עם בוקר ובדרך כלל משתפר תוך כדי הליכה. הוא גם קשה יותר בקימה מישיבה . הכאב מחמיר כאשר עומדים על הרגליים כל היום והולך ומחמיר בהדרגה. בדרך כלל מתארים הסובלים את הכאב ככאב עמוק לפעמים ככאב חד. כשבודקים ומפעילים לחץ על בליטת העקב בצד הפנימי שלה גורמים לכאב ( זאת אומרת יש רגישות ) . אפשר להבליט את הרגישות על ידי מתיחת החותלת בעזרת מתיחה של הבהן. חשוב לבדוק נוכחות של קיצור גיד אכילס . איזה בדיקות צריך לעשות? לעיתים כשעולה ההחשד למחלה אחרת יש לבצע שקיעת דם, בדיקת רומטאיד פקטור , וחומצת שתן בדם. ומה עם צילומי רנטגן? בצילומי רנטגן אפשר לראות לפעמים נוכחות של דורבן שהוא זיז עצם מחודד מעין קוץ הפונה בכוון לאצבעות ויוצא מגבשושית העקב. הדורבן אינו נמצא בחותלת השעל אלא במוצא של השרירי המכופפים את האצבעות והוא ימצא גם אצל 15-20% מן האנשים הבריאים. רק ב50% מן האנשים הסובלים מכאב עקב מוצאים בצילום "דרבן" . ב 50% מן האנשים אצלם יש דורבן בשני העקבים יש כאב רק בעקב אחד. איך מטפלים? כמה שיטות לטיפול .1 ראשית חשוב לציין כי עמידה ממושכת על הרגליים למשל יום עבודה בעמידה הנו מכשול קשה ביותר לטיפול . בשאלון שנעשה בקרב גולשים באינטרנט הסובלים מכאב עקב נמצא כי הגורמים השכיחים ביותר להקלה ההיו מנוחה וקרור העקב בקרח . מתיחות של גיד אכילס ושל חותלת השעל. הטיפול היעיל ביותר: מניעה על ידי מתיחת גיד אכילס ( אפילו כאשר יש קיצור מתון יחסית ) משחררת לחץ על כף הרגל וכן ממתנת את תהליך העברת העומס. הוא הדין במתיחת של החותלת. במקרים קיצוניים אפשר לבצע זאת באמצעות גבס. שיטה טובה שאני מרבה להמליץ עליה היא לעמוד על מישור משופע . בונים משולש מעץ כאשר הלוח עליו עומדים נמצאית בזוית של 15 מעלות לקרקע. העמידה צריכה להעשות כך שכפות הרגליים פונות מעט פנימה והן נמצאות במגע שלם עם הלוח. יש לעמוד לפחות 30 שניות רצוף ולחזור מספר פעמים ביום. דרך אחרת למתוח את גיד אכילס היא "לדחוף קיר" עומדים מול הקיר מרחק בערך מטר מטר וחצי עם כפות הרגליים מקבילות זו לזו ומאונכות לקיר ונשענים קדימה תוך כדי שמירה על ברכיים מתוחות מבלי להרים את העקב מן הרצפה.הדבר יביא למתיחה של שרירי הקיבורת הקשורים לגיד אכילס. אני מאד לא ממליץ על שיטה של עמידה עם קצה הרגל על מדרגה. מתיחת חיתולית השעל יכול הלהעשותעל ידימסג' או דרך אחרת היא על ידי גלדול כדור טניס לאחר שמקפיאים אותו באמצעות סוליית כף הרגל. סד לילה: סד פלסטי שיש להכינו במיוחד עם דורסיפלקסיה של הקרסול כ 5 מעלות . לשימוש בשעות השינה. תרופות נוגדות דלקת לא סטרואידיות: מדובר בקבוצת תרופות שיש להן פעילות נוגדת דלקת . החסרון העיקרי של תרופות אלו הנו היותן מסוכנות לרירית הקיבה ועשויות לגרום לכיב ולדימום מן הקיבה. כיום יש בשוק שלש תרופות שמצטיינות בכך שהן הרבה יותר בטוחות מבחינה זאת למרות שאינן יותר יעילות מבחינת ההשפעה על הכאב. התרופות הן "ויוקס" "סלברה" ו"אתופן" . קופות החולים מספקות אותן תמורת תשלום שגובהו תלוי בסוג הביטוח שיש למבוטח. אבל לדעתי בכל מקרה עדיף חור בכיס מחור בקיבה. תרופות סטרואידיות דרך הפה :לפעמים משפיעות באופן דרמתי. זריקות מקומיות של סטרואידים: עוזר לעיתים קרובות .לעיתים קרובות ההשפעה היא זמנית. יש עליה בשכיחות של קרע של חותלת השעל אחר זריקות סטרואידים.יש חולים שלא יחליפו את הזריקה בשום טיפול אחר מחמת ההטבה שהם חשים למשך חודשים רבים. מדרסים: עוזרים לסובלים רבים. ממחקרים שעשו נמצא כי כאשר מבצעים מתיחות כנ"ל מדרסים "מן המדף" טובים לא פחות מדרסים שנבנו על פי מידה . עקבי סיליקון ומדרסים מרופדי עקב. יעילים לעיתים טיפול פיסיקלי ( חימום עמוק עם אולטרהסאונד ) :חביב מאד על רופאי הקופות ועל הפיסיותרפיסטים יעילותו בספק. גלי הלם חוץ גופיים: טיפול שניתן על ידי יריה של גל הלם מכוון היטב . ממעט הספרות שיש אני מתרשם שמדובר בהצלחה של 60% עד 70% שזה לא רע. החיסרון הטיפול יקר אינו משולם על ידי הקופות .מדובר על עלות של כ 2000 שקל לטיפול. 2.טיפול ניתוחי: טיפול נדיר. פחות מ5% מן הסובלים נזקקים לו. בניתוח חותכים או "משחררים " את חותלת השעל" תסמונת התעלה הטרסלית הדיסטלית DIstaL TIbIaL tarsal tunnel syndrome) תסמונת ש לכאב עקב בחלק התחתון והפנימי שלו. יכולה להגרם עקב לחץ על סעיף של עצב הנקרא העצב הטיביאלי האחורי. הכאב כאן הוא קצת יותר גבוה מאשר במקרה של דלקת חותלת השעל. סיבות מקומיות שיכולות לגרום לכאב הן רגל שטוחה מידי ( היפרפרונציה), לחץ על ידי התעבות של חותלת השעל או על ידי שריר הנקרא השריר המפשק של הבהן. CALCANEAL APOPHYSITIS ( SEEVERS’ DISEASE) - זו מחלה של ילדים בגיל 8-14 המתבטאית בכאב בדריכה על העקב. היא נחשבת כמחלה של " שימוש יתר" ולכן הטיפול הוא מנוחה יחסית. אין ממצא טיפוסי בצילום רנטגן. מחלות כלליות וגידולים כאמור אצל חולי סוכרת חולי שגדון חולי דלק תפרקים ודלקת פרקים של פסוריאסיס יכול להיות כאב עקב. מחלות אלו יתגלו אם נחשוד בהן ונבצע בדיקות דם צילומי רנטגן ומיפוי עצמות. טראומה שבר רגיל , שבר הליכה, חבטה של הפד השומני של העקב וכן חבטות חוזרות ונשנות, פצע דקירה כל אלה סיבות לכאב עקב. האבחנה של שברים מבוססת על צילום רנטגן. בילדים יש לע"ק שבר "נסתר" בעקבות נפילה על העקב. האיבחון של שבר הליכה ושבר שלא התגלה בצילום יעשה באמצעות מיפוי עצמות. הטיפול הוא מנוחה .

סיגל שלום רב. יש מספר סיבותלכאב בעקב אבל השכיחה בכולן היא דלקת של חיתולית השעל הנקראית דרבן עקב ( CALCANEAL SPUR; PLANTAR FASCIITIS ) בדרך כלל מדובר בכאב בעת הדריכה על כף הרגל במיוחד עם בוקר או לאחר ישיבה על כיסא. הסובלים מדווחים לע"ק על החמרה הולכת וגדלה באופן הדרגתי במשך שבועות וחדשים. בכדי להבין את המחלה צריך לדעת משהוא על האנטומיה של כף הרגל. ובכן כף הרגל במבט מן הצד אפשר לדמותה לקשת שרגליה מחוברות על ידי מיתר. חותלת השעל היא המיתר. המיתר הזה בחיים צורתו משולש ארוך שקדקדו מחובר לצד הפנימי תחתון של עצם העקב (CALCANEUS ) ובסיסו מתפצל לחמש אצבעות המתחברות לבסיסי האצבעות של כף הרגל וכן לעור שמתחתן. מיתר הזה עשוי כעין רצועה סיבית . בעת שאנו דורכים על הרגל המיתר נמתח וברגע שמסירים את המשקל מכף הרגל המיתר רפה. כל אימת שהמיתר נמתח הוא מושך את העצם של העקב . כאשר יש עומס יתר לעיתים קרובות ובמהירות רבה נוצרים קרעים זערוריים בנקודת החיבור של המיתר לעצם העקב וכתוצאה מכך מתעוררת תגובת ריפוי שהיא באופיה דומה לתגובה דלקתית . במקום נוצרים על ידי תאים מתאימים חומרים הגורמים לכאב. התסמונת סיבתה הנה,אם כן, תהליך נווני עם תהליך ריפויי. הסיבות השכיחות הן משקל יתר ופעילות יתר . כך למשל התסמונת שכיחה יותר אצל ספורטאים ורקדנים או אנשים העומדים זמןרב במשך היום עלרגליהם. לא כל כאב עקב הוא דלקת של החיתלית. סיבות אחרות יכולות להיות שבר מאמץ, דלקת זיהומית של העצם, מכה עם דימום מקומי. פגיעה בעצב סמוך. הסמנים למחלה הנם נפיחות מקומית( קלה בדרך כלל) , חותלת כפית רגישה ומעובה ורגישות על נקודת העגינה של החותלת בעצם העקב. נקודה זאת נקראית הבליטה הפנימית של גבשושית העקב. כאשר מותחים את הבהן כלפי מעלה ניתן למשש בכף הרגל באזור הקשת מיתר מתוח. מיתר זה הוא החיתולית. כאשר מעבירים את האצבע לארכו אחורה מגיעים לנקודה מעל נקודת עגינתו לעצם העקב ושם אפשר עלידי לחץ להפיק כאב. יש לציין כאן כי אין קשר ישיר בין הכאב לנוכחות של דרבן שאותוניתן לראותבצילום רנטגן . דרבן אפשר למצוא בכ 20% מעקבים בריאים ורק בכ50% מעקבים שסובלים מן התסמונת. גם המיקום של הדרבן אינו ממש קשור לחותלת אלא נמצא קצת עמוק יותר בבסיסו של שריר ( מכופף הקצר של האצבעות). עוד חשוב לזכור כי לפעמים המחלה הזאת היא ביטוי ראשון למחלה שיגרונית. כיצד מטפלים? ברוב הגדול של המקרים די בטיפול שמרני. מתחילים בדברים פשוטים כגון המלצה לרצים לרוץ עם נעליים טובות בולמות זעזועים, תרגילי מתיחה של גיד אכילס ושל החיתולית הכפית. מתיחה זאת היא חשובה מאד שכן יש לעשותה גם אחר טיפו אחר שהצליח בכדי למנוע הישנות. ניתן לבצע מתיחה של חיתולית השעל על ידי גלגל עץ מיוחד לדבר, או שוט יותר להקפיא פחית משקה ולגלגל עליה את כף הרגל. הלחץ עושה מתיחה ווהקור גורם לזרימת דם מוחשת כתגובה לקור מה שמזרז את הריפוי . נמצא גם בשימוש מושב עקב עשוי חומר ויסקואלסטי ( VISCOHEELׂ ׂ ), או מדרסים שאמורים להוריד את הלחץ המקומי. אני באופן אישי לא מאמין במדרסים אלו. דבר נוסף שיכול להיות לעזר רב הנו סד מיוחד לשימוש בלילה מה שיכול להקטין ולמנוע את הכאב עם בוקר. וכמובן יש תרופות . תרופות ממשפחת התרופות הנוגדות דלקת שאינם סטרואידיליות, ובמקרים קשים אפילו מגף גבס או זריקות של קורטיקוסטרואידים ישירות לנקודת העגינה של חיתולית השעל. . יש נטיה להרבות בשימוש באמצעים פיסיקליים כגון חימום עמוק באמצעות אולטרהסאונד או גלים קצרים. בשנים האחרונוות נכנסה לשמוש שיטת טיפול בגלי הלם. סיבה זאת נראית יעילה למדי ( אם כי די כואבת לכיס וגם לעקב. ) במקרים נדירים אין מנוס מניתוח שבו חותכים את החותלת מאחיזתה בעקב ויש שגם מוצאים בהזדמנות חגיגית זו את הדרבן. עד כאן דרבן העקב על רגל אחת ומכאן צא ולמד: www.medmedia.com/o12/104.htm www.emedicine.com/emerg/topic429.htm

איני יודע מה זה הסתייגות עקב. בכל מקרה מדובר בכאב עקב אז נדון בו- יש מספר סיבות לכאב עקב השכיחה שבהן היא: דלקת של חיתולית השעל ובלעז PLANTAR FASCITIS הכאב,כאן, מורגש בדרך כלל קצת יותר לכוון אמצע הכף מאשר בסבות אחרות לכאב שיתוארו בהמשך. המחושים כוללים התפתחות של כאב באופן הדרגתי באזור המוצא של חותלת השעל שנקראית פסציה פלנטרית או בכתיב אנגלי: PLANTAR FASCIA? ( כשמכופפים חזק את הבהן כלפי מעלה אפשר לחוש באזור הקשת של הסוליה מיתר בולט שהוא חלק מרכזי של החותלת.) איך נוצרת המחלה? בניגוד למה שתוכלו לקרא באתרים " מסחריים " אין שום הוכחה כי הבעיה קשורה למבנה או תנוחה לא תקינים של כף הרגל ( רגל שטוחה או רגל קעורה מילת המפתח להבנת התאוריה היא עומס יתר חוזר. במקרה זה מדובר בעומס של מתיחה חוזרת על עצמה של חותלת השעל ושל הרקמות הרכות הצמודות לעצם העקב. בנוסף לכך קיצור יחסי של גיד האכילס ( שמחריף לעיתים קרובות בלילה שאז בגלל השכיבה עם מתיחה של כף הרגל הגיד מתקצר עוד יותר ) מחריף את המחושים שכן הגיד קשור לפד השומני של העקב. המתיחה החוזרת גורמת לשינויים נווניים בחותלת השעל הדומים למה שמכונה טנדיניטיס ואנטזיטיס. מהם המחושים? כאמור המחוש העיקרי הוא כאב שמורגש בשליש האחורי של שעל הרגל ( סוליית כף הרגל) הוא קשה יותר עם בוקר ובדרך כלל משתפר תוך כדי הליכה. הוא גם קשה יותר בקימה מישיבה . הכאב מחמיר כאשר עומדים על הרגליים כל היום והולך ומחמיר בהדרגה. בדרך כלל מתארים הסובלים את הכאב ככאב עמוק לפעמים ככאב חד. כשבודקים ומפעילים לחץ על בליטת העקב בצד הפנימי שלה גורמים לכאב ( זאת אומרת יש רגישות ) . אפשר להבליט את הרגישות על ידי מתיחת החותלת בעזרת מתיחה של הבהן. חשוב לבדוק נוכחות של קיצור גיד אכילס . איזה בדיקות צריך לעשות? לעיתים כשעולה ההחשד למחלה אחרת יש לבצע שקיעת דם, בדיקת רומטאיד פקטור , וחומצת שתן בדם. ומה עם צילומי רנטגן? בצילומי רנטגן אפשר לראות לפעמים נוכחות של דורבן שהוא זיז עצם מחודד מעין קוץ הפונה בכוון לאצבעות ויוצא מגבשושית העקב. הדורבן אינו נמצא בחותלת השעל אלא במוצא של השרירי המכופפים את האצבעות והוא ימצא גם אצל 15-20% מן האנשים הבריאים. רק ב50% מן האנשים הסובלים מכאב עקב מוצאים בצילום "דרבן" . ב 50% מן האנשים אצלם יש דורבן בשני העקבים יש כאב רק בעקב אחד. איך מטפלים? כמה שיטות לטיפול .1 ראשית חשוב לציין כי עמידה ממושכת על הרגליים למשל יום עבודה בעמידה הנו מכשול קשה ביותר לטיפול . בשאלון שנעשה בקרב גולשים באינטרנט הסובלים מכאב עקב נמצא כי הגורמים השכיחים ביותר להקלה ההיו מנוחה וקרור העקב בקרח . מתיחות של גיד אכילס ושל חותלת השעל. הטיפול היעיל ביותר: מניעה על ידי מתיחת גיד אכילס ( אפילו כאשר יש קיצור מתון יחסית ) משחררת לחץ על כף הרגל וכן ממתנת את תהליך העברת העומס. הוא הדין במתיחת של החותלת. במקרים קיצוניים אפשר לבצע זאת באמצעות גבס. שיטה טובה שאני מרבה להמליץ עליה היא לעמוד על מישור משופע . בונים משולש מעץ כאשר הלוח עליו עומדים נמצאית בזוית של 15 מעלות לקרקע. העמידה צריכה להעשות כך שכפות הרגליים פונות מעט פנימה והן נמצאות במגע שלם עם הלוח. יש לעמוד לפחות 30 שניות רצוף ולחזור מספר פעמים ביום. דרך אחרת למתוח את גיד אכילס היא "לדחוף קיר" עומדים מול הקיר מרחק בערך מטר מטר וחצי עם כפות הרגליים מקבילות זו לזו ומאונכות לקיר ונשענים קדימה תוך כדי שמירה על ברכיים מתוחות מבלי להרים את העקב מן הרצפה.הדבר יביא למתיחה של שרירי הקיבורת הקשורים לגיד אכילס. אני מאד לא ממליץ על שיטה של עמידה עם קצה הרגל על מדרגה. מתיחת חיתולית השעל יכול הלהעשותעל ידימסג' או דרך אחרת היא על ידי גלדול כדור טניס לאחר שמקפיאים אותו באמצעות סוליית כף הרגל. סד לילה: סד פלסטי שיש להכינו במיוחד עם דורסיפלקסיה של הקרסול כ 5 מעלות . לשימוש בשעות השינה. תרופות נוגדות דלקת לא סטרואידיות: מדובר בקבוצת תרופות שיש להן פעילות נוגדת דלקת . החסרון העיקרי של תרופות אלו הנו היותן מסוכנות לרירית הקיבה ועשויות לגרום לכיב ולדימום מן הקיבה. כיום יש בשוק שלש תרופות שמצטיינות בכך שהן הרבה יותר בטוחות מבחינה זאת למרות שאינן יותר יעילות מבחינת ההשפעה על הכאב. התרופות הן "ויוקס" "סלברה" ו"אתופן" . קופות החולים מספקות אותן תמורת תשלום שגובהו תלוי בסוג הביטוח שיש למבוטח. אבל לדעתי בכל מקרה עדיף חור בכיס מחור בקיבה. תרופות סטרואידיות דרך הפה :לפעמים משפיעות באופן דרמתי. זריקות מקומיות של סטרואידים: עוזר לעיתים קרובות .לעיתים קרובות ההשפעה היא זמנית. יש עליה בשכיחות של קרע של חותלת השעל אחר זריקות סטרואידים.יש חולים שלא יחליפו את הזריקה בשום טיפול אחר מחמת ההטבה שהם חשים למשך חודשים רבים. מדרסים: עוזרים לסובלים רבים. ממחקרים שעשו נמצא כי כאשר מבצעים מתיחות כנ"ל מדרסים "מן המדף" טובים לא פחות מדרסים שנבנו על פי מידה . עקבי סיליקון ומדרסים מרופדי עקב. יעילים לעיתים טיפול פיסיקלי ( חימום עמוק עם אולטרהסאונד ) :חביב מאד על רופאי הקופות ועל הפיסיותרפיסטים יעילותו בספק. גלי הלם חוץ גופיים: טיפול שניתן על ידי יריה של גל הלם מכוון היטב . ממעט הספרות שיש אני מתרשם שמדובר בהצלחה של 60% עד 70% שזה לא רע. החיסרון הטיפול יקר אינו משולם על ידי הקופות .מדובר על עלות של כ 2000 שקל לטיפול. 2.טיפול ניתוחי: טיפול נדיר. פחות מ5% מן הסובלים נזקקים לו. בניתוח חותכים או "משחררים " את חותלת השעל" תסמונת התעלה הטרסלית הדיסטלית DIstaL TIbIaL tarsal tunnel syndrome) תסמונת ש לכאב עקב בחלק התחתון והפנימי שלו. יכולה להגרם עקב לחץ על סעיף של עצב הנקרא העצב הטיביאלי האחורי. הכאב כאן הוא קצת יותר גבוה מאשר במקרה של דלקת חותלת השעל. סיבות מקומיות שיכולות לגרום לכאב הן רגל שטוחה מידי ( היפרפרונציה), לחץ על ידי התעבות של חותלת השעל או על ידי שריר הנקרא השריר המפשק של הבהן. CALCANEAL APOPHYSITIS ( SEEVERS’ DISEASE) - זו מחלה של ילדים בגיל 8-14 המתבטאית בכאב בדריכה על העקב. היא נחשבת כמחלה של " שימוש יתר" ולכן הטיפול הוא מנוחה יחסית. אין ממצא טיפוסי בצילום רנטגן. מחלות כלליות וגידולים כאמור אצל חולי סוכרת חולי שגדון חולי דלק תפרקים ודלקת פרקים של פסוריאסיס יכול להיות כאב עקב. מחלות אלו יתגלו אם נחשוד בהן ונבצע בדיקות דם צילומי רנטגן ומיפוי עצמות. טראומה שבר רגיל , שבר הליכה, חבטה של הפד השומני של העקב וכן חבטות חוזרות ונשנות, פצע דקירה כל אלה סיבות לכאב עקב. האבחנה של שברים מבוססת על צילום רנטגן. בילדים יש לע"ק שבר "נסתר" בעקבות נפילה על העקב. האיבחון של שבר הליכה ושבר שלא התגלה בצילום יעשה באמצעות מיפוי עצמות. הטיפול הוא מנוחה .