תוצאות חיפוש עבור נמק-של-עצם-הלסת

קיימות מספר תופיעות לוואי עירוי מהיר מידי עלול לגרום בחילה בכ 5% מופיע תגובה דמויית שפעת למספר ימים לאחר העירוי - לא נעים אך לא מסוכן. במידה ומצב השיניים לפני הטיפול לא טוב (כלומר עששת קשה או מצב לפני טיפולי שורש שהוזנח) עלול להתפתח בהמשך נמק בעצמות הלסת. מצב זה נדיר באנשים שאינם חולים אונקולוגיים ומקבלים את הטיפול רק לאוסטיאופורוזיס. תופעות לוואי רבות אחרות תוארו אך הן נדירות מאוד. סך הכל הטיפול בטוח ויעיל

Prolia, אשר החומר הפעיל בו הינו Denosumab, הינו תכשיר המכיל נוגדן המעכב אוסטאוקלסטים (תאים הורסי עצם), ומותווה לאוסטאופורוזיס ולאיבוד עצם. כמו בכל תרופה, השימוש בProlia עלול לגרום לתופעות לוואי בחלק מהמשתמשים. שכיחותן ומשכן של תופעות הלוואי המקושרות לשימוש בתכשיר הינן מגוונות ומשתנות בין מטופל למטופל. תופעות הלוואי השכיחות ביותר המקושרות לשימוש בתכשיר הינן כאבים בעצם ו/או במפרקים ו/או בשרירים, וכאבי גפיים (בדיווחים לאחר שיווק הכאבים הופיעו בין יום לאחר מתן עד מספר חודשים לאחר המתן). תופעות לוואי נוספות יכולות להיות תגובות אלרגיות ותגובות עוריות, מחלות זיהומיות, ירידה ברמות הסידן (ירידת השיא נצפית כ-10 ימים לאחר המתן), ושברים מסוג מסוים בעיות בעצם הלסת (שתי האחרונות עלולות להופיע גם בטיפולים אחרים לאוסטאופורוזיס). להלן קישור לעלון לצרכן של התרופה במאגר התרופות של משרד הבריאות, המכיל את המידע המלא אודות תופעות הלוואי הצפויות: https://www.old.health.gov.il/units/pharmacy/Trufot/ShowAlon.asp?tmpPath=/units/pharmacy/trufot/alonim/Rishum_3_19182817.pdf (אל תיבהל למקרא רשימת תופעות הלוואי, יתכן והמטופל לא יסבול מאף אחת מהן ). יש לציין כי כיסוי המחט על המזרק המוכן לשימוש מכיל לטקס, ועל כן יש לדווח לרופא המטפל במידה וידועה אלרגיה ללטקס. כאמור מעלה במהלך הטיפול בתרופות מסוימות, המשמשות לטיפול באוסטאופורוזיס כגון פרוליה עדיף להימנע מטיפולים שיניים פולשניים כמו עקירות וניתוחים, כיוון שמעלים סיכון להתפתחות נמק של עצם הלסת במהלך טיפול. שמירה על היגיינת שיניים הינה בין הדרכים להפחית את הסיכון של נמק בעצם הלסת. לעיתים יש צורך בביצוע טיפולים (כך ניתן גם למנוע לעיתים את הצורך בפעולות פולשניות יותר). יש ליידע את רופא השיניים בטיפול בתרופה לפני תחילת הטיפולים. בנוסף, יש לפנות לרופא במידה ומופיעים תסמינים בפה ובשיניים כגון שיניים רופפות, כאב, נפיחות או פצעים שאינם מחלימים או מפרישים, כיוון שאלה עלולים להיות סימנים לנמק של עצם הלסת.

ככלל חשוב להבין כי כל טיפול תרופתי עלול לגרום לתופעות לוואי בחלק מהמשתמשים. ההחלטה על הטיפול תלויה במאזן בין התועלת הצפויה מהטיפול ובין הסיכון לתופעות לוואי עפ"י מצבו הרפואי של המטופל וגורמי הסיכון שלו. התייחסתי מטה למספר תופעות ולגורמי הסיכון שלהן. בין תופעות הלוואי האפשריות במהלך הטיפול בתרופה פרוליה (רשימה מורחבת יותר ניתן למצוא בעלון באתר משרד הבריאות): עצירות, כאבים (כאבים בגפיים, כאבי גב, כאבי שרירים). תופעות לוואי נוספות יכולות להיות תגובות אלרגיות ותגובות עוריות, מחלות זיהומיות, ירידה ברמות הסידן (ירידת השיא נצפית כ-10 ימים לאחר המתן), שברים אטיפיים ובעיות בעצם הלסת (שתי האחרונות עלולות להופיע גם בטיפולים אחרים לאוסטאופורוזיס) שברים אטיפיים הן תופעת לוואי ידועה ונדירה לתכשיר. נטילת סטרואידים במקביל עלולה להעלות סיכון זה. בנוסף, יש לקחת בחשבון שבתקופה שלאחר סיום הטיפול, הסיכון לשברים עולה. זיהומים- שכיחות זיהומים יכולה לעלות במהלך הטיפול בשכיחות שונה בזיהומים שונים. דלקת דרכי שתן ובדרכי נשימה היו שכיחים, זיהומי בטן ועור הופיעו במטופלים בתרופה אך בשכיחות נמוכה יותר. גורמי סיכון אפשריים מצב חיסונים לקוי או נטילת תרופות המדכאות מערכת חיסון. נמק בעצם הלסת- פרוליה עלולה לגרום לעיתים נדירות לנמק בעצמות הלסת שמתבטא לרב בכאב, נפיחות, עצם חשופה דלקת מקומית ואף שבר בלסת. רב המקרים דווחו בחולים אונקולוגים. התופעה מופיעה לעיתים נדירות במטופלים בפרוליה לאוסטאופורוזיס (בו ניתנת אחת לחצי שנה). בין גורמי הסיכון לתופעה זו הם: טיפול כמותרפי במקביל, טיפול במקביל בקורטיקוסטרואידים ומדכאי חיסון אחרים, פעולה כירורגית בחלל הפה כמו עקירה או שתל ולכן ההמלצה היא להשלים את הטיפולים הדנטליים לפני תחילת הטיפול בתרופות לאוסטאופורוזיס ולהקפיד על היגיינת הפה במהלכו. כאבי שריר- שלד במחקרים קליניים נצפו בשכיחות גבוהה גם בקבוצה המטופלת בתרופה וגם בקבוצת הביקורת שטופלה בפלצבו. כאבים שהביאו להפסקת טיפול היו לא שכיחים. כאבים יכולים להופיע תוך יום ועד מספר חודשים מתחילת המתן.

01/01/2020:Prolia , אשר החומר הפעיל בו הינו Denosumab , הינו תכשיר המכיל נוגדן המעכב אוסטאוקלסטים (תאים הורסי עצם) ומותווה לאוסטאופורוזיס ולאיבוד עצם. לתכשיר זה תופעת לוואי נדירה הנקראת נמק של עצם הלסת (ONJ) אשר עלולה להופיע הן במהלך השימוש בתכשיר והן לאחר הפסקת השימוש ועלולה להתבטא בכאב, נפיחות, דלקת מקומית ואף שבר בלסת. פעולה כירורגית בחלל הפה כגון עקירה או שתל הינה גורם סיכון להתפתחות תופעת לוואי זו (הסיכון ל ONJ במטופלי prolia עומד על 0.1%, ועולה לכ 0.15% לאחר פעולה כירורגית) ולכן במהלך הטיפול בתרופה עדיף להימנע מטיפולים אלו. ההמלצה המקובלת הינה להשלים את הטיפולים הדנטליים לפני תחילת הטיפול בתרופות לאוסטאופורוזיס ולהקפיד על היגיינת הפה במהלכו. במידה ומתפתח צורך בטיפול שיניים במהלך השימוש בתכשיר, מומלץ לבצע את הפרוצדורה ה"שמרנית" ביותר ולהימנע ככל הניתן מפרוצדורות פולשניות. מאחר וההמלצות לתקופת המתנה מקבלת הטיפול ועד לביצוע פרוצדורה פולשנית אינן חד משמעיות, במידה ובכל זאת נזקקים לעקירה או שתל תוך כדי טיפול, הסיכון האינדיבידואלי של כל מטופל יישקל כנגד הנחיצות והדחיפות בביצוע העקירה או השתל ויש להיוועץ ולתכנן את טיפולי השיניים הנדרשים עם רופא שיניים מומחה והרופא המטפל.

PROLIA, אשר החומר הפעיל בו הינו DENOSUMAB, הינו תכשיר המכיל נוגדן המעכב אוסטאוקלסטים (תאים הורסי עצם), ומותווה לאוסטאופורוזיס ולאיבוד עצם. המחקרים שהוכיחו את יעילות התרופה בהורדת מקרי שבר ובהעלאת צפיפות עצם ארכו כ 1-8 שנים. למיטב ידיעתי כיום, לא הוגדרה תקופת טיפול אופטימלית לטיפול בתרופה. צריך לזכור, כי מצד אחד ההשפעה על בניית העצם היא הפיכה עם הפסקת הטיפול (כלומר צפיפות העצם יורדת, ואף לאחרונה, פורסמו דיווחים על מקרים של שברים לאחר הפסקת הטיפול בתרופה) ומאידך, בשימוש ארוך בתכשיר עולה הסיכון לתופעות לוואי הנובעות מהשלכות ארוכות טווח של דיכוי בניית העצם- כגון אוסטאונקרוזיס של הלסת, עליית סיכון לשברים וריפוי שבר איטי, וזהירות מיוחדת נדרשת במי שנוטל את התרופה לזמן ממושך. משך הטיפול בתכשיר תלוי בהחלטת הרופא המטפל שיקולי כאשר התועלת בהמשך טיפול נשקלת למול הסיכון בהתאם למצבך הרפואי. לא ציינת אם הרופאה מתכננת להחליף לך את הטיפול בטיפול אחר או להפסיקו לחלוטין. בכל מקרה, אם מופסקת התרופה, מומלץ להיוועץ עם הרופא/ה בנוגע למעקב המתאים אחר צפיפות העצם.

פולינה שלום אם אכן היה לך סיבוך שנקרא ONJ נמק של הלסת, אינך יכולה להמשיך טיפול בפרוליה או ביספוספנט והאופציה היחידה הינה פורטאו שבסהכ הוא תרופה מצוינת, אם אין אצלך סיבה לא לקבלה

Prolia אשר החומר הפעיל בו הינו Denosumab , הינו תכשיר המכיל נוגדן המעכב אוסטאוקלסטים (תאים הורסי עצם) ומותווה לאוסטאופורוזיס ולאיבוד עצם. לתכשיר זה תופעת לוואי נדירה הנקראת נמק של עצם הלסת (ONJ) אשר עלולה להופיע הן במהלך השימוש בתכשיר והן לאחר הפסקת השימוש ואשר עלולה להתבטא בכאב, נפיחות, דלקת מקומית ואף שבר בלסת. חשוב לציין כי תופעת לוואי זו הופיעה בעיקר בחולים אונקולוגים ומבוגרים, וכי התופעה נדירה במטופלים ב Prolia להתוויה של אוסטאופורוזיס (בו הזריקה ניתנת אחת לחצי שנה). כמו כן, תופעת לוואי זו אינה יחודית רק לתכשיר prolia אלא גם לתכשירים נוספים המשמשים לטיפול באוסטאופורוזיס. פעולה כירורגית בחלל הפה כגון עקירה או שתל הינה גורם סיכון להתפתחות תופעת לוואי זו (הסיכון ל ONJ במטופלי prolia עומד על 0.1%, ועולה לכ 0.15% לאחר עקירה) ולכן במהלך הטיפול בתרופה עדיף להימנע מטיפולים אלו. ההמלצה המקובלת הינה להשלים את הטיפולים הדנטליים לפני תחילת הטיפול בתרופות לאוסטאופורוזיס ולהקפיד על היגיינת הפה במהלכו. במידה ומתפתח צורך בטיפול שיניים במהלך השימוש בתכשיר, מומלץ לבצע את הפרוצדורה ה"שמרנית" ביותר ולהימנע ככל הניתן מפרוצדורות פולשניות. ככלל, בכל טיפול תרופתי יש לשקול את התועלת הצפויה מהטיפול מול הסיכון שבתופעות הלוואי ומטופלים בתכשיר להתוויה של אוסטאופורוזיס (או מחלה שאינה ממאירה אחרת) ואשר אינם מטופלים בסטרואידים סיסטמיים במקביל, נחשבים בקבוצת סיכון נמוכה להתפתחות תופעת הלוואי. במידה ונזקקים לעקירה או שתל תוך כדי טיפול הסיכון האינדיבידואלי של כל מטופל לשברים אוסטאופורוטיים ישקל כנגד הנחיצות והדחיפות בביצוע העקירה או השתל כאשר אם מדובר בטיפול שיניים דחוף ואין אופציה טיפולית אחרת, ההמלצה הינה לבצע את הפרוצדורה. עם זאת, אין מספיק מידע על מנת לקבוע באופן חד משמעי את תקופת ההמתנה מהטיפול בתכשיר ועד לביצוע פרוצדורה פולשנית שכזו וההמלצות היום אינן חד משמעיות. לאור זאת, יש להיוועץ ברופא השיניים וברופא המטפל על מנת לקבל ייעוץ פרטני. למידע נוסף על תופעת הלוואי מומלץ לעיין בכרטיס המידע הבטיחותי למטופל המופיע באתר המחלקה לניהול סיכונים: https://www.health.gov.il/UnitsOffice/HD/MTI/Drugs/risk/DocLib/Prolia_Patient_safety_information_Card_ONJ.pdf

שלום רב אבחנות באורטופדיה והמלצות לטיפול נעשות לאחר קבלת היסטוריה רפואית בדיקה ועיון בצילומים שינויים ניווניים הינם שינויים שחיקתיים , משמעות או לא יש לבחון בהתאם לממצאים פיסיקליים עיון בצילומים והיסטוריה רפואית Bone Infract הינה בעיה באספקת הדם לאזור מסוים בעם , גורם זה לשינויים בתאים ובמיח עצם, ישנה חוסר אחידות רב בשימוש בטרמינולוגיה Bone Infract . כיום, המונח osteonecrosis מתקבל בשימוש נרחב. באופן כללי, מיקום הממצא בעצם משנה אם הוא ממקום ב epiphysis נקראים נמק avascular (AVN). הטיפול לרוב הוא שמרני מומלץ יעוץ אורטופדי בברכה ד"ר בנימין בנדר www.drbender.co.il

שלום רב באופן כללי- כאבי ברכיים יכולים להיגרם מסיבות רבות, בגילאים צעירים יותר שכיח יותר תגובות דלקתיות, כונדרומלציה פטלה וקרעים במניסקוס, בגילאים מבוגרים יותר שכיח יותר שחיקה של הברך. פגיעות בברך, החל משברים, קרעים במניסקוס, חבלות שונות יכולות לגרום לשחקיה מואצת של מפרק הברך, דבר היכול לבוא לידי ביטוי בקושי בטווחי תנועה של הברך, חריקות/קליקים , כאבים בקימה מישיבה או בירידת מדרגות וקושי ללכת למרחקים ניתן להתעדכן במאמר על כאבי ברכיים ושחיקה של הברך עוד באתר www.DrBender.co.il בבלוג , הטיפול נקבע בהתאם לסימפטומים דהיינו הכאבים והממצאים בבדיקה צירך לבחון כל מקרה לגופו , אבחנות באורטופדיה והמלצות לטיפול נעשות לאחר קבלת היסטוריה רפואית , בדיקה פיסיקאלית ועיון בהדמיה באם יש צורך פיענוח בדיקות הדמיה נעשה בהתאם לממצאים פיזיקליים ולאחר קבלת היסטוריה רפואית באופן כללי מאוד ניתן להגדיר (יכול מאוד להיות וכלל לא מדובר אצלך בכל הכתוב למטה )- AVN משמעו AVASCULAR NECROSIS שם אחר OSTENECROSIS SONK משמעו Spontaneous osteonecrosis of the knee שניהם ביחד מייצגים פגיעה במפרק הברך אשר יוצרת פגיעה במרכיבי המפרק ובשלבים יותר מתקדמים שחיקה של המפרק כאשר AVN הוא בעקבות בעיה(הפרעה) כלשהי באספקת הדם התקינה למפרק , ו SONK כשמו כן הוא, קורה ללא רקע כלשהו באופן ספונטני ונראה שהבעיה היא יותר בעיה מכנית SONK מאופיין ככאב פתאומי המופיע בנשים יותר מאשר בגברים סביבות גיל 60 וממוקם בחלק הפנימי של עצם הברך (MFC), כאשר AVN מאופיין יותר ככאב פחות חריף אשר יכול להופיע בכל גיל ויכול להיות כמעט בכל מקום בברך ניתן להתעדכן במאמר על שחיקה של הברך ובטיפולים בקישורים הבאים www.facebook.com/drbenderbenjamin http://www.drbender.co.il/articles http://www.drbender.co.il/faq בברכה ד"ר בנימין בנדר www.DrBender.co.il

Prolia, אשר החומר הפעיל בו הינו Denosumab, הינו תכשיר המכיל נוגדן המעכב אוסטאוקלסטים (תאים הורסי עצם), ומותווה לאוסטאופורוזיס ולאיבוד עצם. לתכשיר זה תופעת לוואי נדירה הנקראת נמק של עצם הלסת (ONJ), אשר עלולה להופיע הן במהלך השימוש בתכשיר והן לאחר הפסקת השימוש, ואשר עלולה להתבטא בכאב, נפיחות, דלקת מקומית ואף שבר בלסת. חשוב לציין כי תופעת לוואי זו הופיעה בעיקר בחולים אונקולוגים ומבוגרים, וכי התופעה נדירה במטופלים ב Prolia להתוויה של אוסטאופורוזיס (בו הזריקה ניתנת אחת לחצי שנה). כמו כן, תופעת לוואי זו אינה יחודית רק ל prolia, אלא לתכשירים נוספים המשמשים לטיפול באוסטאופורוזיס. למידע נוסף על תופעת הלוואי מומלץ לעיין בכרטיס המידע הבטיחותי למטופל המופיע באתר המחלקה לניהול סיכונים: https://www.health.gov.il/UnitsOffice/HD/MTI/Drugs/risk/DocLib/Prolia_Patient_safety_information_Card_ONJ.pdf פעולה כירורגית בחלל הפה כמו עקירה או שתל הינה גורם סיכון להתפתחות תופעת לוואי זו (הסיכון ל ONJ במטופלי prolia עומד על 0.1%, ועולה לכ 0.15% לאחר עקירה) , ולכן במהלך הטיפול ב Prolia , עדיף להימנע מטיפולים אלו. ההמלצה המקובלת הינה להשלים את הטיפולים הדנטליים לפני תחילת הטיפול בתרופות לאוסטאופורוזיס ולהקפיד על היגיינת הפה במהלכו. במידה ומתפתח צורך בטיפול שיניים במהלך השימוש בתכשיר, מומלץ לבצע את הפרוצדורה ה"שמרנית" ביותר ולהמנע ככל הניתן מפרוצדורות פולשניות. ככלל, בכל טיפול תרופתי יש לשקול את התועלת הצפויה מהטיפול מול הסיכון שבתופעות הלוואי. ככלל, מטופלים ב denosumab להתוויה של אוסטאופורוזיס (או מחלה שאינה ממאירה אחרת) ואשר אינם מטופלים בסטרואידים סיסטמיים במקביל, נחשבים בקבוצת סיכון נמוכה להתפתחות תופעת הלוואי, ובמידה ואין אופציה טיפולית אחרת במצבם פרט לעקירה כירורגית, ההמלצה הינה לבצע את העקירה במהלך החודש שקודם לחודש בו אמור המטופל לקבל את הזריקה הבאה, ולדחות את המנה הבאה עד לריפוי האיזור. יחד עם זאת, ייתכן וחמותך השתמשה בתכשירים אחרים לטיפול באוסטאופורוזיס טרם השימוש ב prolia או שהיא בעלת גורמי סיכון אחרים ל ONJ הידועים לרופא ואשר אינן מצוינים פה. ההמלצות אינן חד משמעיות וישנם מספר קווי מנחה. יש להיוועץ ברופא השיניים וברופא המטפל.

Prolia, אשר החומר הפעיל בו הינו Denosumab, הינו תכשיר המכיל נוגדן המעכב אוסטאוקלסטים (תאים הורסי עצם), ומותווה לאוסטאופורוזיס ולאיבוד עצם. לתכשיר זה תופעת לוואי נדירה הנקראת נמק של עצם הלסת (ONJ), אשר עלולה להופיע הן במהלך השימוש בתכשיר והן לאחר הפסקת השימוש. במהלך הטיפול בתכשיר מומלץ להקפיד על היגיינת פה טובה ולעבור בדיקות שיניים תקופתיות. יש לפנות לרופא ולרופא השיניים במידה ומתפתחות בעיות שיניים במהלך הטיפול בתכשיר (או שהן מחמירות). במהלך השימוש בתכשיר מומלץ לצרוך תוספי סידן וויטמין D, אך היפוקלצמיה (ירידה בכמות הסידן בגוף ) אינה מהווה גורם סיכון להתפתחות תופעת הלוואי של ONJ. למידע נוסף על תופעת הלוואי מומלץ לעיין בכרטיס המידע הבטיחותי למטופל המופיע באתר המחלקה לניהול סיכונים: https://www.health.gov.il/UnitsOffice/HD/MTI/Drugs/risk/DocLib/Prolia_Patient_safety_information_Card_ONJ.pdf

נמק בעצם הלסת היא מחלה בעצם הלסת המתאפיינת בד"כ בחשיפת העצם דרך נגעים בחניכיים המלווה בכאבים או הפרשת מוגלה. דיווחים על תופעה זו קיימים במהלך הטיפול בתכשיר פרוליה וגם בתרופות אחרות לטיפול באוסטאופורוזיס כמו ביספוספאנאטים. רב המקרים דווחו בחולים אונקולוגים. התופעה מופיעה לעיתים נדירות במטופלים בפרוליה לאוסטאופורוזיס (במינון 60 מ"ג כל 6 חודשים). תופעה זו מתרחשת בד"כ לאחר פעולה כירורגית בחלל הפה כמו עקירה או שתל ולכן ההמלצה היא להשלים את הטיפולים הדנטליים לפני תחילת הטיפול בתרופות לאוסטאופורוזיס ולהקפיד על היגיינת הפה. לשאלתך, יש לידע את רופא השיניים על הטיפול בתכשיר ולהיוועץ עמו בנוגע לדחיפות הטיפול ולמידת הפולשניות שלו.

לקיחת תרופות לאוסטאופורוזיס, כדוגמת אקלסטה, מהווה סיכון לתופעת נמק בעצמות הלסת לאחר טיפולים כירורגיים כדוגמת עקירות, השתלות שיניים וכד. על כן לפני הלילה הראשונה נהוג לבדוק את מצב הפה ולהשלים את כל טיפולי השיניים.מאחר וזאת לקיחה שלישית או רביעית, די בבדיקת שיניים שגרתית עם שני צילומי נשך

Prolia אשר החומר הפעיל בו הינו Denosumab, הינו תכשיר המכיל נוגדן המעכב אוסטאוקלסטים (תאים הורסי עצם), ומותווה לאוסטאופורוזיס ולאיבוד עצם. לתכשיר זה תופעת לוואי נדירה הנקראת נמק של עצם הלסת (ONJ), אשר עלולה להופיע הן במהלך השימוש בתכשיר והן לאחר הפסקת השימוש, ואשר עלולה להתבטא בכאב, נפיחות, דלקת מקומית ואף שבר בלסת. חשוב לציין כי תופעת לוואי זו הופיעה בעיקר בחולים אונקולוגים ומבוגרים, וכי התופעה נדירה במטופלים ב Prolia להתוויה של אוסטאופורוזיס (בו הזריקה ניתנת אחת לחצי שנה). כמו כן, תופעת לוואי זו אינה יחודית רק ל prolia, אלא לתכשירים נוספים המשמשים לטיפול באוסטאופורוזיס. למידע נוסף על תופעת הלוואי מומלץ לעיין בכרטיס המידע הבטיחותי למטופל המופיע באתר המחלקה לניהול סיכונים: https://www.health.gov.il/UnitsOffice/HD/MTI/Drugs/risk/DocLib/Prolia_Patient_safety_information_Card_ONJ.pdf פעולה כירורגית בחלל הפה כמו עקירה או שתל הינה גורם סיכון להתפתחות תופעת לוואי זו (הסיכון ל ONJ במטופליprolia עומד על 0.1%, ועולה לכ 0.15% לאחר עקירה) ולכן במהלך הטיפול בתרופה עדיף להימנע מטיפולים אלו. ההמלצה המקובלת הינה להשלים את הטיפולים הדנטליים לפני תחילת הטיפול בתרופות לאוסטאופורוזיס ולהקפיד על היגיינת הפה במהלכו. במידה ומתפתח צורך בטיפול שיניים במהלך השימוש בתכשיר, מומלץ לבצע את הפרוצדורה ה"שמרנית" ביותר ולהימנע ככל הניתן מפרוצדורות פולשניות. ככלל, בכל טיפול תרופתי יש לשקול את התועלת הצפויה מהטיפול מול הסיכון שבתופעות הלוואי. מטופלים ב denosumab להתוויה של אוסטאופורוזיס (או מחלה שאינה ממאירה אחרת) ואשר אינם מטופלים בסטרואידים סיסטמיים במקביל, נחשבים בקבוצת סיכון נמוכה להתפתחות תופעת הלוואי. אין מספיק עדויות לקביעת תקופת המתנה מהפסקת הטיפול ועד לביצוע פרוצדורה פולשנית. לסיכום, ההמלצות אינן חד משמעיות ויש להיוועץ ברופא השיניים וברופא המטפל על מנת לקבל ייעוץ פרטני.

שלום רב, א. לא ניתן לתת המלצה טיפולית דרך הפורום, אלה אך ורק בפגישה עם המטופל פנים מול פנים. ב. סיכון לנמק בלסת בטיפול עם ביספוספונטים הוא מ - 1 ל- 10000 ל- 1 ל - 100000 שנות טיפול. במלים אחרות- אם 100000 חולים יטופלו במשך שנה- ב- 1 מהם יהיה נמק בלסת. כלומר, סיכון לסיבוך זה נמוך מאוד. ג. הנמק עלול להופיע אחרי טיפול כירטורגי בפה- עקירה או השלת שן, ואין סיכון מוגבר לנמק עקב ניתוחים בעבר או שתלים קיימים. ד. לפורטיאו יש הוריות נגד משלו ויש לדון על כך עם רופא המטפל. ה. טיפול בפורטיאו ניתן לשנתיים בלבד, ולאחר מכך יש צורך בטיפול בביספוסונטים או פרוליה, עם כל הסיכונים שלהם, כי אחרת ההשפעה של הפורטיאו יורדת בהדרגה, וסיכון לשברים עולה. בברכה, דר ילנה סיגל ג

שלום רב פיענוח בדיקות הדמיה נעשה בהתאם לממצאים פיזיקליים ולאחר קבלת היסטוריה רפואית באופן כללי מאוד ניתן להגדיר (יכול מאוד להיות וכלל לא מדובר אצלך בכל הכתוב למטה )- AVN משמעו AVASCULAR NECROSIS שם אחר OSTENECROSIS SONK משמעו Spontaneous osteonecrosis of the knee שניהם ביחד מייצגים פגיעה במפרק הברך אשר יוצרת פגיעה במרכיבי המפרק ובשלבים יותר מתקדמים שחיקה של המפרק כאשר AVN הוא בעקבות בעיה(הפרעה) כלשהי באספקת הדם התקינה למפרק , ו SONK כשמו כן הוא, קורה ללא רקע כלשהו באופן ספונטני ונראה שהבעיה היא יותר בעיה מכנית SONK מאופיין ככאב פתאומי המופיע בנשים יותר מאשר בגברים סביבות גיל 60 וממוקם בחלק הפנימי של עצם הברך (MFC), כאשר AVN מאופיין יותר ככאב פחות חריף אשר יכול להופיע בכל גיל ויכול להיות כמעט בכל מקום בברך ניתן להתעדכן במאמר על שחיקה של הברך ובטיפולים בקישורים הבאים www.facebook.com/drbenderbenjamin http://www.drbender.co.il/articles http://www.drbender.co.il/faq בברכה ד"ר בנימין בנדר www.DrBender.co.il

שלום רב. א. כל כדור סידן פעול נגד חומציות יתר. ב. כל תכשירי סידן עלולים לגרום לעצירות, תצטרחי לנסות ולהחליט. לחלופין, תוכלי להגיע לצריכת סידן של 1000-1200 מג ליום ממזון ללא צורך בנטילת כדור תוסף סידן. ג. CTX מוגבר מצביע על פירוק עצם מועץ. צריכת סידן יכולה להוריד את מדד זה ב כ 20%. אך אם מדובר באוסטיאופורוזיס ומדדי שחלוף מוגברים- טיפול בתוסף סידן לא מספיק, לצורך זה יש תרופות אחרות. בברכה, דר ילנה סיגל

הי אין מניעה לשלב רק יש לשים לב שעולות התופעות לוואי של אקלסטה. Note that concurrent use of a bisphosphonate derivative together with an angiogenesis inhibitor may result in an increased risk for development of osteonecrosis of the jaw (ONJ). Monitor patients more closely for evidence ONJ, and be sure the patient's dentist is aware that the patient is receiving this combination. Minimize other risk factors (e.g., avoid invasive dental procedures) if possible.

לפי המלצות היצרן אין לבצע פרוצדורות פולשניות בשיניים במהלך הטיפול. • Osteonecrosis of the jaw: Osteonecrosis of the jaw (ONJ), also referred to as medication-related osteonecrosis of the jaw (MRONJ), has been reported in patients receiving bisphosphonates. Known risk factors for MRONJ include invasive dental procedures (eg, tooth extraction, dental implants, bony surgery), cancer diagnosis, concomitant therapy (eg, chemotherapy, corticosteroids, angiogenesis inhibitors), poor oral hygiene, ill-fitting dentures, and comorbid disorders (anemia, coagulopathy, infection, preexisting dental disease). Risk may increase with duration of bisphosphonate use and/or may be reported at a greater frequency based on tumor type (eg, advanced breast cancer or multiple myeloma). According to a position paper by the American Association of Maxillofacial Surgeons (AAOMS), MRONJ has been associated with bisphosphonates and other antiresorptive agents (denosumab), and antiangiogenic agents (eg, bevacizumab, sunitinib) used for the treatment of osteoporosis or malignancy; risk is significantly higher in cancer patients receiving antiresorptive therapy compared to patients receiving osteoporosis treatment (regardless of medication used or dosing schedule). MRONJ risk is also increased with monthly IV antiresorptive therapy compared to the minimal risk associated with oral bisphosphonate use, although risk appears to increase with oral bisphosphonates when duration of therapy exceeds 4 years. The manufacturer's labeling states that there are no data to suggest whether discontinuing bisphosphonates in patients requiring invasive dental procedures reduces the risk of ONJ. Invasive dental procedures should be avoided during therapy, if possible. The AAOMS suggests that if medically permissible, initiation of IV bisphosphonates for cancer therapy should be delayed until optimal dental health is attained (if extractions are required, antiresorptive therapy should delayed until the extraction site has mucosalized or until after adequate osseous healing). Once IV bisphosphonate therapy is initiated for oncologic disease, procedures that involve direct osseous injury and placement of dental implants be avoided. Patients developing ONJ during therapy should receive care by an oral surgeon (AAOMS [Ruggiero 2014])

שלום פרידה, כמה זמן את נוטלת פוסלן? בקשי מהרופא שלך לשלוח אותך לבדיקת ctx. אם הערך מעל 150 הסיכון לנמק עצם הלסת יותר נמוך. אם מתחת בקשי אישור להפסיק לחצי שנה לפני התערבות כירורגית. בברכה, ד"ר ראובן שפירא www.lmplant.co.il השתלות עצם, הרמות סינוס, שתלים ושיקום

Prolia אשר החומר הפעיל בו הינו Denosumab , הינו תכשיר המכיל נוגדן המעכב אוסטאוקלסטים (תאים הורסי עצם) ומותווה לאוסטאופורוזיס ולאיבוד עצם. לא ידוע על חזרה של סרטן השד כתוצאה מנטילת פרוליה ואף יש לציין כי החומר הפעיל Denosumab בתכשיר אחר (המכיל מינון גבוה יותר) משמש למניעת שברים וסיבוכים בעצמות כתוצאה מגרורות בעצמות בעקבות סרטן השד. חשוב לציין כי לפני תחילת הטיפול יש לבצע בדיקת שיניים ולהקפיד על היגיינת שיניים במהלך הטיפול על מנת להפחית סיכון לתופעת לוואי של נמק של עצם הלסת. כמו כן במהלך הטיפול יש להקפיד על נטילת תוספי סידן וויטמין D על מנת למנוע רמות סידן נמוכות.

הטיפול באוסטאופורוזיס נקבע ע"י הרופא בהתאם למצב הרפואי, בדיקות צפיפות העצם, היסטוריה של שברים אוסטאופורוטים, גורמי סיכון נוספים לשבר ותגובה לטיפולים קודמים .חשוב להבין כי כל טיפול תרופתי עלול לגרום לתופעות לוואי בחלק מהמשתמשים. לתכשיר פרוליה תופעות לוואי נדירות הנקראות נמק של עצם הלסת ונמק של תעלת השמיעה, אשר מתבטאות לרוב בכאב, נפיחות, דלקת מקומית ואף שבר בלסת. תופעות לוואי אלו אינן יחודיות לפרוליה ודווחו עם השימוש באקלסטה, המשמשת גם כן לטיפול באוסטאופורוזיס. יש לציין כי הפסקת השימוש בפרוליה עלולה להעלות את הסיכון לשברים בעצמות עמוד השדרה, במיוחד במטופלים עם רקע של שברים בעצמות עמוד השדרה. לפיכך לא מומלץ להפסיק טיפול באוסטאופורוזיס בכלל ובפרוליה בפרט ללא היוועצות עם הרופא.

שלום רב, בדיקת ה CTX שלך אכן נמוכה. כעקרון מקובל לבצע את העקירות לפחות שישה חודשים אחרי זריקת הפרוליה האחרונה ולא לתת את הזריקה הבא עד לריפוי מלא שלאחר העקירה. עד אז ה CTX אמור להסתדר, אבל לא מסתמכים אליו כל כך בהצלחה

Prolia אשר החומר הפעיל בו הינו Denosumab, הינו תכשיר המכיל נוגדן המעכב אוסטאוקלסטים (תאים הורסי עצם), ומותווה לאוסטאופורוזיס ולאיבוד עצם. לתכשיר זה תופעת לוואי נדירה הנקראת נמק של עצם הלסת (ONJ), אשר עלולה להופיע הן במהלך השימוש בתכשיר והן לאחר הפסקת השימוש, ואשר עלולה להתבטא בכאב, נפיחות, דלקת מקומית ואף שבר בלסת. חשוב לציין כי תופעת לוואי זו הופיעה בעיקר בחולים אונקולוגים ומבוגרים, וכי התופעה נדירה במטופלים ב Prolia להתוויה של אוסטאופורוזיס (בו הזריקה ניתנת אחת לחצי שנה). כמו כן, תופעת לוואי זו אינה יחודית רק ל prolia, אלא לתכשירים נוספים המשמשים לטיפול באוסטאופורוזיס. למידע נוסף על תופעת הלוואי מומלץ לעיין בכרטיס המידע הבטיחותי למטופל המופיע באתר המחלקה לניהול סיכונים: https://www.health.gov.il/UnitsOffice/HD/MTI/Drugs/risk/DocLib/Prolia_Patient_safety_information_Card_ONJ.pdf פעולה כירורגית בחלל הפה הינה גורם סיכון להתפתחות תופעת לוואי זו (הסיכון ל ONJ במטופליprolia עומד על 0.1%, ועולה לכ 0.15% לאחר עקירה) ולכן במהלך הטיפול בתרופה עדיף להימנע מטיפולים אלו. ההמלצה המקובלת הינה להשלים את הטיפולים הדנטליים לפני תחילת הטיפול בתרופות לאוסטאופורוזיס ולהקפיד על היגיינת הפה במהלכו. במידה ומתפתח צורך בטיפול שיניים במהלך השימוש בתכשיר, מומלץ לבצע את הפרוצדורה ה"שמרנית" ביותר ולהימנע ככל הניתן מפרוצדורות פולשניות. ככלל, בכל טיפול תרופתי יש לשקול את התועלת הצפויה מהטיפול מול הסיכון שבתופעות הלוואי. מטופלים ב denosumab להתוויה של אוסטאופורוזיס (או מחלה שאינה ממאירה אחרת) ואשר אינם מטופלים בסטרואידים סיסטמיים במקביל, נחשבים בקבוצת סיכון נמוכה להתפתחות תופעת הלוואי. אין מספיק עדויות לקביעת תקופת המתנה מהפסקת הטיפול ועד לביצוע פרוצדורה פולשנית. לסיכום, ההמלצות אינן חד משמעיות ויש להיוועץ ברופא השיניים וברופא המטפל על מנת לקבל ייעוץ פרטני