הטיפול בחולה סרטן עשוי לאתגר ולהעצים. כאשר שלמה חלה בסרטן...
המצב הבטחוני הנוכחי הוא אחד הקשים בתולדות המדינה וכולנו...
היי מורי, אני חושבת שדרך הפורום אני לא יכולה ממש לעזור בזה, מאחר שאת כל הזמן חוזרת על אותה שאלה. כנראה שאת צריכה לטפל בעצמך, ו/או ללמוד להתעלם מהתופעות האלה ולא לייחס להן חשיבות, למרות שהן מפחידות. ככל שאת מדברת על זה ועושה דברים סביב זה, במקום להמשיך רגיל כאילו כלום, את בעצם מעצימה ו"מנפחת" את זה. את שואלת שוב ושוב מה עלייך לעשות, כשהפתרון הוא בעצם לא לעשות דבר. ואולי צריך טיפול כדי להפנים את זה. בברכה, שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה www.cbthaifa.com לקביעת תורים: 052-6794975
שלום אורחת וברוכה הבאה, טכניקה הנפוצה ביותר היא פשוט לנשום!!!. נשיפה חזקה החוצה ואז נשימה איטית. אך אם את רוצה לרדת למקור רצוי שתקבלי טיפול מקצועי. את מוזמנת להכנסת לאתר שלי שבחתימה ולקרא בו. כל טוב שבת שלום וחג שמח, צביה רן מטפלת מוסמכת בתהליך "המסע" היא-לה - נשים מטפלות ב(א)נשים ברפואה משלימה http://www.heal-la.co.il 08-9263369
היי שני, אני מבינה שכל הלחץ בתקופה האחרונה גורם ליותר פחדים ומחשבות טורדניות. כמובן שאין חשש ל"אובדן הדעת", מאחר שאין מונח כזה בפסיכולוגיה. את בעצם חיה כבר שנים בפחד ממשהו שלעולם לא מתממש, וכשאת בתקופות לחוצות יותר, המחשבה שהוא יתממש מתגברת (ללא קשר למציאות האובייקטיבית). אם טופלת בעבר על ידי פסיכיאטר, אני מניחה שאת מכירה את ההשפעות של טיפול תרופתי עלייך ויודעת אם הוא אכן אמור להפריע או לא. בדרך כלל הוא לא מפריע לתפקוד, למעט מקרים פחות נפוצים בהם תופעות הלוואי הן קשות, ואז בדרך כלל מפסיקים אחרי כמה ימים ולא נגרם שום נזק. עם זאת, אני חושבת שהפתרון התרופתי הוא קו טיפולי משני ולא ראשוני. אני מאמינה שהכלים שניתנים בטיפול CBT יכולים לעזור לך להתמודד טוב יותר עם המחשבות הטורדניות בטווח הקצר והארוך, ואם תשתמשי בהם נכון, ניתן גם בסופו של דבר להכחיד את ההפרעה הזו. אני מבינה שהיית בטיפול כזה בעבר (ואולי את עדיין מטופלת), אז בהחלט אפשר להשתמש במה שלמדת שם. הכיוון הנכון הוא להשתדל לקבל את התופעות הללו בלי לתת להן יותר מדי "במה" והתייחסות, בלי לדבר עליהן עם אחרים או לבקש אישורים. בנוסף, הטיפול כולל חשיפה חוזרת ונשנית לתכנים המפחידים על מנת ליצור "שחיקה" של הפחד. באופן כללי, תשתדלי לא להירתע ולא להיבהל מהמחשבות והדמיונות ש"קופצים" לך לראש. ככל שתנסי פחות לדחות אותם, כך הם יטרידו אותך פחות. שבוע טוב, ד"ר שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה www.cbthaifa.com לקביעת תורים: 052-6794957
הטיפול בחולה סרטן עשוי לאתגר ולהעצים. כאשר שלמה חלה בסרטן...
המצב הבטחוני הנוכחי הוא אחד הקשים בתולדות המדינה וכולנו...
היי מורי, אני חושבת שדרך הפורום אני לא יכולה ממש לעזור בזה, מאחר שאת כל הזמן חוזרת על אותה שאלה. כנראה שאת צריכה לטפל בעצמך, ו/או ללמוד להתעלם מהתופעות האלה ולא לייחס להן חשיבות, למרות שהן מפחידות. ככל שאת מדברת על זה ועושה דברים סביב זה, במקום להמשיך רגיל כאילו כלום, את בעצם מעצימה ו"מנפחת" את זה. את שואלת שוב ושוב מה עלייך לעשות, כשהפתרון הוא בעצם לא לעשות דבר. ואולי צריך טיפול כדי להפנים את זה. בברכה, שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה www.cbthaifa.com לקביעת תורים: 052-6794975
שלום אורחת וברוכה הבאה, טכניקה הנפוצה ביותר היא פשוט לנשום!!!. נשיפה חזקה החוצה ואז נשימה איטית. אך אם את רוצה לרדת למקור רצוי שתקבלי טיפול מקצועי. את מוזמנת להכנסת לאתר שלי שבחתימה ולקרא בו. כל טוב שבת שלום וחג שמח, צביה רן מטפלת מוסמכת בתהליך "המסע" היא-לה - נשים מטפלות ב(א)נשים ברפואה משלימה http://www.heal-la.co.il 08-9263369
היי שני, אני מבינה שכל הלחץ בתקופה האחרונה גורם ליותר פחדים ומחשבות טורדניות. כמובן שאין חשש ל"אובדן הדעת", מאחר שאין מונח כזה בפסיכולוגיה. את בעצם חיה כבר שנים בפחד ממשהו שלעולם לא מתממש, וכשאת בתקופות לחוצות יותר, המחשבה שהוא יתממש מתגברת (ללא קשר למציאות האובייקטיבית). אם טופלת בעבר על ידי פסיכיאטר, אני מניחה שאת מכירה את ההשפעות של טיפול תרופתי עלייך ויודעת אם הוא אכן אמור להפריע או לא. בדרך כלל הוא לא מפריע לתפקוד, למעט מקרים פחות נפוצים בהם תופעות הלוואי הן קשות, ואז בדרך כלל מפסיקים אחרי כמה ימים ולא נגרם שום נזק. עם זאת, אני חושבת שהפתרון התרופתי הוא קו טיפולי משני ולא ראשוני. אני מאמינה שהכלים שניתנים בטיפול CBT יכולים לעזור לך להתמודד טוב יותר עם המחשבות הטורדניות בטווח הקצר והארוך, ואם תשתמשי בהם נכון, ניתן גם בסופו של דבר להכחיד את ההפרעה הזו. אני מבינה שהיית בטיפול כזה בעבר (ואולי את עדיין מטופלת), אז בהחלט אפשר להשתמש במה שלמדת שם. הכיוון הנכון הוא להשתדל לקבל את התופעות הללו בלי לתת להן יותר מדי "במה" והתייחסות, בלי לדבר עליהן עם אחרים או לבקש אישורים. בנוסף, הטיפול כולל חשיפה חוזרת ונשנית לתכנים המפחידים על מנת ליצור "שחיקה" של הפחד. באופן כללי, תשתדלי לא להירתע ולא להיבהל מהמחשבות והדמיונות ש"קופצים" לך לראש. ככל שתנסי פחות לדחות אותם, כך הם יטרידו אותך פחות. שבוע טוב, ד"ר שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה www.cbthaifa.com לקביעת תורים: 052-6794957
הטיפול שאתה נוטל הוא מצויי אך אינו ממצא את כל הטיפול האפשרי. המשך לחפש פתרונות תרופתיים נוספים.
הי קוהלת, ברוך השב. אין צורך לחשוש מלספר למטפלת. תוכל להרגיש פחות לבד ונראה לי סביר להניח שהיא מאוד תבין על מה אתה מדבר. אודי
הי במבי, אבל זה רגש מורכב מאוד. יש בו כאב על הפרידה. יש בו לפעמים החמצה על מה שלא יהיה. יש אשמה. יש פחד. ככל שעובר הזמן יש סיכוי טוב לריכוך, להתעגלות הפינות. בהחלט. אודי
שלום רב, מדברים שכתבת עולה כי את מתמודדת עם מצב מורכב שככל הנראה כולל גם דיכאון אך גם מאפייניים אישיותיים ודפוסי התנהגות ספציפיים שאינם מועילים בהתמודדות עם מצבי לחץ. הטיפול המומלץ במקרים כאלו הוא הטיפול המשולב שכולל הן טיפול פסיכיאטרי והן טיפול פסיכולוגי. אחד הסוגי הטיפול היעילים במקרה כזה הוא הטיפול מסוג DBT אשר מתבצע היום במגוון מרפאות לבריאות הנפש , כולל מרפאות ציבוריות. חשוב לציין כי הטיפול במצבים כמו זה שתיארת דורך הרבה התמדה וסבלנות אך בהחלט יכול להביא לתוצאות ושיפור באיכות חיים.
אין שום בעיה לבצע טיפול שיניים או בטישטוש או בהרדמה מלאה לאיזו קופת חולים את משתייכת?
פחד מהריון ולידה הינם מצבים המוכרים לקהילה המקצועית ומכונים טוקופוביה. קיימים אמצעי טיפול למצב זה הכוללים טיפול פסיכולוגי(בשיטות שונות) שלעיתים משולב בטיפול תרופתי בתלות בחומרת דרגת החרדה ומידת מיקודה. ממליצה לך לפנות למטפל או מרפאה המתמחים בנושא בריאות הנפש של האישה ומקוה שתוכלי לקבל מענה מתאים. בהצלחה ד"ר גבי אייזנברג רומנו
תמי היקרה, השאלה הבסיסית היא, האם ברור לך מה את רוצה? כי עברו 20 שנה מאז גיל 20 ויתכן שהדחף להשתנות לא היה כ"כ חזק על מנת לפנות לטיפול פסיכוסקסולוגי. לפני שנדון באופציות שקיימות בפנייך כיום. עולה השאלה, האם את חיה בנפרד ממשפחתך? והאם את מצליחה לקיים אורח חיים תפקודי וכלכלי עצמאי? זוהי בעצם שאלה יסודית לבגרות נפשית ועצמאות רגשית. אם את גרה כיום עדיין במחיצת אחד ההורים או שניהם, ראי זאת כמכשול מהותי בדרך להתמודדות עם בעיותייך. ועכשיו, קיימות בפנייך שתי אופציות: האחת, קיימים פורומים וקהילות של דברים ונשים שהם א מיניים ויתכן שבמסגרת הזאת ,תוכלי למצוא בן זוג להפגת הבדידות ולהנאות רגשיות משותפות ללא מיניות. השנייה, במידה ואת נחושה בדעתך לשנות את מצבך הן בתולים מבחינה טכנית בעזרת הדרכה סקסולוגית בעזרת שימוש של הדרכה סקסולוגית במאמני נרתיק ואם על ידי טיפול פסיכולוגי מעמיק לשינוי החרדה המינית העצומה שיש בך, עלייך להביא בחשבון תקופת טיפול של שנתיים שלוש לפחות. אם את פונה לטיפול פרטי, המתמחה בתחום ההדחקה המינית ו/או עויינות או כלפי גברים או כלפי תרבות הפתיחות המינית בתרבותינו, עלייך להביא בחשבון עלות חודשית ניכרת והשאלה אם יש בך הרצון והיכולת לעמוד בהוצאה כזאת? במידה ואין לך את המסוגלות הכלכלית לכך , הייתי בוחרת אמצעי עוקף שאולי יתן מענה חלקי בדרך זו או אחרת לבעיותייך- ניתן לפנות לעמותות לטיפול נפשי בנשים שעברו תקיפה מינית. אינני רומזת בכך שעברת תקיפה מינית, אך המשותף לך ולאותן נשים הן חרדות למיניות, חרדות מגברים ופיתוח התנגדות לנושא המיני. נדמה לי , וכדאי שתבררי, מה עלות הטיפול במקומות אלו. אין ספק שהוא נמוך מאוד טיפול פרטני בשוק החופשי ויתכן שהוא אולי אפילו חינמי.ראוי ואפילו כדאי לברר. כך או כך הביאי בחשבון שאת סוחבת בעיות כבר שנים, שהן עמוקות מאוד ולפיכך היכולת להשתנות היא טיפין טיפין ומאוד בהדרגה. כך שהתהליך הטיפולי אורך זמן לא מבוטל.שווה לנסות. אגב יתכן שכבר משלב כלשהו בטיפול תפתחי לנכונות לצאת עם גברים תוך התנהגות גופנית מוגבלת , על מנת להבין מהי היכולת החברתית הכללית שלך, האם יש לך חברים וחברות , האם את קלה להתחברות ולידידות או שמא את טיפוס סגור ומבודד? כל אלו הם פרמטרים חשובים לגבי היכולת להשתנות ולגבי תהליך השינוי. כל טוב ובהצלחה אילנה
סנדיי, אני חושב שזה שלך ולא שלו, בהחלט. וזאת בהתבסס על הראיה המאוד חלקית וצרה שלי ממה שמתרחש כאן בפורום. אודי
הי מימה, איני יודע להגיד, אבל ייתכן ששניכם מגיעים ממקום דומה? אף אחד לא אוהב להידחות. אודי
שלום שירז, באמת מקרה מפחיד. אחד הדברים המפחידים במקרה הזה הוא השאלה גדולה מה מביא אנשים לאבד את הקשר עם המציאות ולהתנהג התנהגויות קיצוניות. השאלה כואבת במיוחד בצורה שאת מעלה אותה- מה מבדיל בינינו, אלה שזה לא קרה להם לבינם, אלה שזה כן קרה להם. למרבה הצער הניסיון בעבודה עם אנשים שדברים כאלה קרו להם, (אף שמעולם לא פגשתי אדם שעשה מעשה כמו זה שעליו אנחנו מדברים כאן), לא מצאתי תשובה טובה. אינני מאמין שאדם שעושה מעשה כזה הוא שפוי בעת שהוא עושה זאת. אולי אני פשוט לא יכול להאמין. נחמה אחת שיש היא שאירוע כזה הוא נורא, נורא נדיר. אני מקווה שזה אף פעם לא יקרה לי או ליקרים לי. אם את מאמינה בכוח עליון- אולי תפילה תעזור.
שלום נטלי, 1. חיסון ה'פוליו' החי מוחלש שניתן כיום בישראל איננו חובה. 2. לפי תיאורך, בנך בן החמש הוא מוגן מפני תחלואה בנגיף ה'פוליו'. 3. גם בתך בת השנתיים נחשבת כמוגנת מפני מהנגיף בכ- 99%. 4. את שאר שאלותייך בנושא אני ממליץ לך להפנות לאחים/יות בטיפת חלב'. הרבה בריאות אפי
הי מימה, אני לא חושב שיש סוויץ' כזה. זה תהליך ארוך מאוד וממושך. אם זה היה כזה קל, לא היית עושה זאת כבר? אודי
יעל יקרה, הפחדים שלך מובנים, אך את צריכה לשקול מה הברירות שלך. עד כאן - תהליך שכלי. את יכולה לקחת תמצית רסקיו בימים הקרובים לפני הבדיקה. זוהי תערובת של תמציות באך שמרגיעה מאד והיא בטוחה לחלוטין לשימוש בהיריון. בנוסף, אני מאד ממליצה לך ללכת לפגישה אחת או שתיים כדי לטפל בפחד הזה שיש לך. מאחלת לך כל טוב, צביה רן מטפלת מוסמכת בתהליך "המסע" היא-לה - נשים מטפלות ב(א)נשים ברפואה משלימה http://www.heal-la.co.il
ראשית המשפט ש"אפשר למות ממלנומה תוך חודש" פשוט מיותר. אומנם הוא נכון אולם הסיכוי למקרה כזה זעיר ביותר ונוגע למקרים של הזנחה מממש או למקרים (נדירים) של מלנומה שמופיעה ללא סימנים חיוניים ונובעת מאיברים פנימיים. אם את נבדקת כל 3 חודשים הסיכוי הגבוה הוא שתתגלה אצלך מלנומה בזמן שבו סיכוייה ריפוי יהיו גבוהים מאוד (קרב ל-100%). ם יש לך שומות מרובות תוכלי לשקול ביצוע מיפוי שומות- בדיקה אוביקטיבית שיכולה לגביר את ביטחונך שהשומות לא משתנות ולכן אינן סרטניות. בריאות שלמה ד"ר ניר נתנזון
נועם שלום, טיפול שיניים תחת הרדמה כללית או טשטוש (סדציה) זהו טיפול די שגרתי במקרים כמו שלך. על רופא השיניים להיות מומחה או בעל אישור מיוחד לטיפול תחת הרדמה, ממשרד הבריאות. במידה ואתה מעונין בעוד פרטים יותר ספציפיים, אתה מוזמן לפנות ישירות למרפאתי. בברכה
שלום נעמה, אנא צייני מייל,או כתבי ל [email protected] יום טוב ! דר. צביקה רוזנבלום
לקיחת מוקסיפן בודאי תקטין את עוצמת הדלקת בהעדר נתונים מספיקים ובהעדר צילומי רנטגן אי אפשר לדעת מה סיכויי השן
תמר שלום ראשית אני לא מבין את הסיבה לפחד המשתק מרופאי שיניים, אני מתחיל לדאוג שאולי אני כזה מפחיד. כעת לעניין המקור למוגלה יכול להיות: -טיפול שורש לקוי ואז ניתן לשקול חזרה על טיפול שורש לפני עקירה -סדק אורכי בשן ואז העקירה בלתי נמנעת -מוגלה ממקור של מחלת חניכיים- ועל כך צריך לבדוק מה מצב השן לפני שמבצעים עקירה. אני ממליץ לך בחום לפנות למומחה למחלות חניכיים או למומחה לטיפולי שורש לפני שאת מבצעת עקירה. וגם ממליץ לא לחכות לאישורי הביטוח
תמר שלום, כמובן שללא בדיקה לא אוכל לאשר לך טיפול אנטיביוטי או להמליץ לך על תוכנית טיפול כלשהי. מה שכן אוכל לומר שהמתנה מיותרת, לאחר שאובחן אצלך מוגלה סביב השן, עלולה להחמיר את המצב. על כן ממליץ על התחלת טיפול בהקדם. בברכה
שלום לך, רסקיו לא עוזר במצב כזה. הדרך הטובה ביותר להתמודד עם פחד קהל היא פסיכותרפיה התנהגותית - קוגניטיבית (CBT). זהו טיפול קצר וממוקד המכוון להפחתת הרגישות במצבים שמעוררים תגובת חרדה. ניתן לשלב גם ביופידבק. שיטות הרפיה והרגעה יכולות מאוד לעזור. בברכה,
אייל, בדרך כלל לחץ לא עוזר כי אם עלול להעצים את הבעיה. כללית אפשר לומר שהלחץ לחרדה הוא כמו הרוח לאש, מכבה אש קטנה אך מעצים אש גדולה. דהיינו, אם מדובר בחשש קל יחסית, "עידוד אקטיבי" עשוי לעתים לעזור. שונה הדבר במצב החרדתי של חברתך. נראה שמדובר בחרדה ומתח קשים וכל לחץ עלול להחמיר קשייה. אתה כן יכול וצריך להערכתי לצפות ולעמוד על כך שתפנו יחד לייעוץ פסיכולוגי זוגי(!), כדי לדון ולטפל ביחסיכם וזוגיותכם העומדים בפני סכנה של פגיעה בהם. המטפל הזוגי כבר יידע, יש להניח להחליט אם צריך גם טיפול אישי וכד'.