עוד בתחום
מומחים ומכונים
מאמרים מקצועיים
פגיעה מוחית: טיפול קוגניטיבי
הטיפול הקוגניטיבי הוא חלק מטיפול שיקומי רב מערכתי, אשר שיא...
25/11/2020 - יום המאבק באלימות נגד נשים: והפעם...
שתיקה, קושי, תחושה של צל מרחף, אובדן הסמכות ההורית, העצמאות...
.jpg?anchor=center&mode=crop&width=140&height=154&rnd=131901183980000000 "פצעי לחץ: ציוד איכותי - מציל חיים-תמונה")
פצעי לחץ: ציוד איכותי - מציל חיים
מניעת פצעי לחץ או טיפול איכותי בפצעים שכבר נוצרו עשוי להיות...
1. סרוקוול רגיל משתחרר מהר יותר ומגיע לרמה יותר גבוהה בדם ולכן יותר סדטיבי. אין שינוי בהשפעה הטיפולית מאחר ולאורך זמן יש רמה די קבועה בדם. 2. אפשר, לא מומלץ לקחת מעל 600 מ"ג סרוקוול רגיל בבת אחת בגלל תופעות לוואי לבביות. 3. אין אפשרות לתת חוות דעת ללא בדיקה. 4. ל-OCD, להפרעת אשיות אין טיפול תרופתי, הטיפול המומלץ הוא פסיכותרפיה. 5. אפשר ביחד בבוקר, עדיף לא לקחת על קיבה ריקה בגלל תופעות לוואי כמו בחילות. 6. כן. 7. כן. לדיכאון מינון ממוצע 150 מ"ג, להפרעות חרדה גבוה יותר. 8. למיקטל מאושר לטיפול בדיכאון בי פולרי וכמייצב לטיפול אחזקתי בהפרעה בי פולרית. ניתן כאוגמנטציה לדיכאון OFF LABEL. 9. אביליפיי מאושר כאוגמנטציה לדיכאון. אין מחקר שהשווה בין הטיפולים, בכל מקרה התגובה אישית לטיפול. אפשר לקחת אביליפיי וסרוקוול יחד. 10. סרוקוול אינו גורם לתופעות לוואי אקסטרפירמידליות, ואפילו עוזר להפחית תופעות אלו. אין אפשרות להמליץ על טיפול חלופי ללא בדיקה. 11. מירו גורם לעליה בתיאבון בתלות במינון. גם ההשפעה הסדטיבית שלו תלויה במינון. התופעות בדרך כלל חולפות לאחר הסתגלות. 12. קשה לדעת, תלוי במקרה האישי ובשילוב של כל התרופות, כדאי לשאול את הפסיכיאטר המטפל לגבי ההערכה שלו מתוך היכרות איתך. 13. אתה לוקח מספר תרופות סדטיבית (סרוקוול, פרומטזין, קלונקס, בונדורמין, מירו) שיכולות לגרום לקושי בהתעוררות. אפשר לנסות לקחת את התרופות הסדטיביות יותר מוקדם בערב. 14. התרופות מתפנות דרך הכבד ולכן יש לבצע פעם בשנה בדיקות שגרה (כמו כל אדם) שכוללות תפקודי כבד. 15. שיקום תעסוקתי הוא שיקום שנע ממועדון תעסוקתי או מפעל מוגן ועד תעסוקה נתמכת לעזרה בחיפוש עבודה בשוק החופשי. שיקום חברתי כולל מועדון חברתי או עמותות שעובדות דרך מתנסים כמו "עמיתים". סל שיקום הוא סל הטבות שניתן לקבל אם יש מעל 40% נכות נפשית ויש להגיש אותו דרך עובד סוציאלי במרפאה לבריאות הנפש או בלשכת הרווחה. לביטוח לאומי יש אפשרויות שיקום תעסוקתי שאינו מחייבות הכרה בנכות. לשם כך יש לפנות ללשכת הרווחה באזור מגוריך. שיקום תעסוקתי וחברתי אינו מחייב שינוי בדיור, אבל דרך סל שיקום אפשר לקבל סיוע בשכר דירה. 16. תרופות פסיכיאטריות יכולות לגרום לעליה במשקל דרך עליה בתיאבון או שינויים מטבוליים. רובן לא משפיעות על בלוטת התריס.
שלום אנונימי, לפי תיאוריך והתרופות שאתה נוטל (מינון נמוך של תרופה נגד דיכאון ומייצב מצב רוח), עברת אפיזודה פסיכוטית מאנית ולכן התאמת הטיפול התרופתי נגד הדיכאון, מבלי שתיכנס למאניה נוספת, הוא אתגר לא פשוט עבור פסיכיאטר. הואיל ואתה לא ממש מאופיין כעת ע"י דיכאון, אלא יותר ע"י חוסר שקט, נראה לי שהדגש צריך להיות מושם על מייצב מצב הרוח ועל מעקב פסיכיאטרי צמוד על הטיפול התרופתי. אף שאינני רופא, הייתי מציע להתייעץ עם הפסיכיאטר המטפל על תרופה אנטי-פסיכוטית שמתאימה גם לסכיזופרניה וגם להפרעה בי-פולארית בשם סרוקוול. תרופה זו עשויה לשפר את השינה שלך ולהרגיע אותך במשך היום. גיל 27 הוא עדיין גיל צעיר שבו האישיות מתגבשת. לכן, נראה לי חשוב לרתום את הביטוח הלאומי לא רק לקצבה אלא גם לצורך שיקום מקצועי, לרבות לימוד מקצוע בתחום שקרוב אל לבך ויש לו גם ערך מעשי. מסגרת של עבודה בעזרת טיפול תרופתי מתאים יכולה ללא ספק לתרום ליציבותך ולהרגיע אותך. מבחינת טיפול פסיכולוגי, הייתי ממליץ על טיפול קוגניטיבי-התנהגותי או טיפול דיאלקטי-התנהגותי, כאשר בשני המקרים הדגש צריך להיות מושם על ויסות גבולות. אתה זכאי לטיפול כזה גם במסגרת קופת חולים לאחר הרפורמה בבריאות הנפש ואני ממליץ לך להתייעץ עם הפסיכיאטר לגבי סוג כזה של טיפול להשלמת הטיפול התרופתי. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין giditherapy.co.il
שלום לך, נשמע שהמצב שלך מורכב, ואני כמובן לא יכולה לאבחן דרך הפורום בלי להכיר אותך. מקווה שלפחות הכתיבה סיפקה לך פורקן מסוים. אני יכולה לומר שההתנהגויות הנראות ככפייתיות רק פוגעות בך, וכדאי שתפסיק אותן ותחפש דברים מועילים יותר לעשות, שיקדמו אותך בחיים ושאינם סביב הבעיות שלך. הרגשתך תשתפר פלאים! הניסיון לאבחון עצמי הוא מזיק מאוד, מאחר שאתה אינך איש מקצוע וכמובן אינך יכול לאבחן את עצמך, בוודאי שלא לאבחן הפרעת אישיות, אבחנה שאפילו אנשי מקצוע מתקשים לעשות. אני מבינה שהדבר נובע מתוך חיפוש הקלה, אך ההתנהגות הזו רק תגרום לעוד כאב, מאחר שהחיפוש הכפייתי באינטרנט מעלה את רמת הלחץ אצל 100% מן האנשים העוסקים בו. במקרים רבים, כאשר אדם סובל מבעיות נפשיות רבות, האבחנה הספציפית כבר פחות חשובה. מה שחשוב הם הסימפטומים וכיצד להפחית אותם ולתפקד. לאור מצבך, אני מאוד ממליצה להיעזר במסגרת שיקומית דרך משרד הבריאות (אם אינך נעזר בכזו עדיין). אם אתה גר עם ההורים, הליווי השיקומי יכול לעזור לך לצאת לחיים עצמאיים ולתפקד בכל המישורים (מומלץ מאוד להתחיל בבירור של זכויותיך, בביטוח הלאומי ובמשרד הבריאות). התפקיד של מסגרות כאלה הוא להחזיר לחיים אנשים הסובלים מחוסר תפקוד, מאחר שקשה מאוד לעשות זאת לבד. לגבי חיפוש טיפול פסיכולוגי, הייתי ממליצה להתחיל קודם כל בשיקום ולחפש רק לאחר מכן טיפול. בחירת הגישה הטיפולית תלויה במטרה שלך- מה אתה רוצה להשיג בטיפול. אם אתה מעוניין בתמיכה והכלה בלבד, או בקבלת כלים לעבודה על עצמך. בהצלחה! שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com
פגיעה מוחית: טיפול קוגניטיבי
הטיפול הקוגניטיבי הוא חלק מטיפול שיקומי רב מערכתי, אשר שיא...
25/11/2020 - יום המאבק באלימות נגד נשים:...
שתיקה, קושי, תחושה של צל מרחף, אובדן הסמכות ההורית, העצמאות...
פצעי לחץ: ציוד איכותי - מציל חיים
מניעת פצעי לחץ או טיפול איכותי בפצעים שכבר נוצרו עשוי להיות...
1. סרוקוול רגיל משתחרר מהר יותר ומגיע לרמה יותר גבוהה בדם ולכן יותר סדטיבי. אין שינוי בהשפעה הטיפולית מאחר ולאורך זמן יש רמה די קבועה בדם. 2. אפשר, לא מומלץ לקחת מעל 600 מ"ג סרוקוול רגיל בבת אחת בגלל תופעות לוואי לבביות. 3. אין אפשרות לתת חוות דעת ללא בדיקה. 4. ל-OCD, להפרעת אשיות אין טיפול תרופתי, הטיפול המומלץ הוא פסיכותרפיה. 5. אפשר ביחד בבוקר, עדיף לא לקחת על קיבה ריקה בגלל תופעות לוואי כמו בחילות. 6. כן. 7. כן. לדיכאון מינון ממוצע 150 מ"ג, להפרעות חרדה גבוה יותר. 8. למיקטל מאושר לטיפול בדיכאון בי פולרי וכמייצב לטיפול אחזקתי בהפרעה בי פולרית. ניתן כאוגמנטציה לדיכאון OFF LABEL. 9. אביליפיי מאושר כאוגמנטציה לדיכאון. אין מחקר שהשווה בין הטיפולים, בכל מקרה התגובה אישית לטיפול. אפשר לקחת אביליפיי וסרוקוול יחד. 10. סרוקוול אינו גורם לתופעות לוואי אקסטרפירמידליות, ואפילו עוזר להפחית תופעות אלו. אין אפשרות להמליץ על טיפול חלופי ללא בדיקה. 11. מירו גורם לעליה בתיאבון בתלות במינון. גם ההשפעה הסדטיבית שלו תלויה במינון. התופעות בדרך כלל חולפות לאחר הסתגלות. 12. קשה לדעת, תלוי במקרה האישי ובשילוב של כל התרופות, כדאי לשאול את הפסיכיאטר המטפל לגבי ההערכה שלו מתוך היכרות איתך. 13. אתה לוקח מספר תרופות סדטיבית (סרוקוול, פרומטזין, קלונקס, בונדורמין, מירו) שיכולות לגרום לקושי בהתעוררות. אפשר לנסות לקחת את התרופות הסדטיביות יותר מוקדם בערב. 14. התרופות מתפנות דרך הכבד ולכן יש לבצע פעם בשנה בדיקות שגרה (כמו כל אדם) שכוללות תפקודי כבד. 15. שיקום תעסוקתי הוא שיקום שנע ממועדון תעסוקתי או מפעל מוגן ועד תעסוקה נתמכת לעזרה בחיפוש עבודה בשוק החופשי. שיקום חברתי כולל מועדון חברתי או עמותות שעובדות דרך מתנסים כמו "עמיתים". סל שיקום הוא סל הטבות שניתן לקבל אם יש מעל 40% נכות נפשית ויש להגיש אותו דרך עובד סוציאלי במרפאה לבריאות הנפש או בלשכת הרווחה. לביטוח לאומי יש אפשרויות שיקום תעסוקתי שאינו מחייבות הכרה בנכות. לשם כך יש לפנות ללשכת הרווחה באזור מגוריך. שיקום תעסוקתי וחברתי אינו מחייב שינוי בדיור, אבל דרך סל שיקום אפשר לקבל סיוע בשכר דירה. 16. תרופות פסיכיאטריות יכולות לגרום לעליה במשקל דרך עליה בתיאבון או שינויים מטבוליים. רובן לא משפיעות על בלוטת התריס.
שלום אנונימי, לפי תיאוריך והתרופות שאתה נוטל (מינון נמוך של תרופה נגד דיכאון ומייצב מצב רוח), עברת אפיזודה פסיכוטית מאנית ולכן התאמת הטיפול התרופתי נגד הדיכאון, מבלי שתיכנס למאניה נוספת, הוא אתגר לא פשוט עבור פסיכיאטר. הואיל ואתה לא ממש מאופיין כעת ע"י דיכאון, אלא יותר ע"י חוסר שקט, נראה לי שהדגש צריך להיות מושם על מייצב מצב הרוח ועל מעקב פסיכיאטרי צמוד על הטיפול התרופתי. אף שאינני רופא, הייתי מציע להתייעץ עם הפסיכיאטר המטפל על תרופה אנטי-פסיכוטית שמתאימה גם לסכיזופרניה וגם להפרעה בי-פולארית בשם סרוקוול. תרופה זו עשויה לשפר את השינה שלך ולהרגיע אותך במשך היום. גיל 27 הוא עדיין גיל צעיר שבו האישיות מתגבשת. לכן, נראה לי חשוב לרתום את הביטוח הלאומי לא רק לקצבה אלא גם לצורך שיקום מקצועי, לרבות לימוד מקצוע בתחום שקרוב אל לבך ויש לו גם ערך מעשי. מסגרת של עבודה בעזרת טיפול תרופתי מתאים יכולה ללא ספק לתרום ליציבותך ולהרגיע אותך. מבחינת טיפול פסיכולוגי, הייתי ממליץ על טיפול קוגניטיבי-התנהגותי או טיפול דיאלקטי-התנהגותי, כאשר בשני המקרים הדגש צריך להיות מושם על ויסות גבולות. אתה זכאי לטיפול כזה גם במסגרת קופת חולים לאחר הרפורמה בבריאות הנפש ואני ממליץ לך להתייעץ עם הפסיכיאטר לגבי סוג כזה של טיפול להשלמת הטיפול התרופתי. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין giditherapy.co.il
שלום לך, נשמע שהמצב שלך מורכב, ואני כמובן לא יכולה לאבחן דרך הפורום בלי להכיר אותך. מקווה שלפחות הכתיבה סיפקה לך פורקן מסוים. אני יכולה לומר שההתנהגויות הנראות ככפייתיות רק פוגעות בך, וכדאי שתפסיק אותן ותחפש דברים מועילים יותר לעשות, שיקדמו אותך בחיים ושאינם סביב הבעיות שלך. הרגשתך תשתפר פלאים! הניסיון לאבחון עצמי הוא מזיק מאוד, מאחר שאתה אינך איש מקצוע וכמובן אינך יכול לאבחן את עצמך, בוודאי שלא לאבחן הפרעת אישיות, אבחנה שאפילו אנשי מקצוע מתקשים לעשות. אני מבינה שהדבר נובע מתוך חיפוש הקלה, אך ההתנהגות הזו רק תגרום לעוד כאב, מאחר שהחיפוש הכפייתי באינטרנט מעלה את רמת הלחץ אצל 100% מן האנשים העוסקים בו. במקרים רבים, כאשר אדם סובל מבעיות נפשיות רבות, האבחנה הספציפית כבר פחות חשובה. מה שחשוב הם הסימפטומים וכיצד להפחית אותם ולתפקד. לאור מצבך, אני מאוד ממליצה להיעזר במסגרת שיקומית דרך משרד הבריאות (אם אינך נעזר בכזו עדיין). אם אתה גר עם ההורים, הליווי השיקומי יכול לעזור לך לצאת לחיים עצמאיים ולתפקד בכל המישורים (מומלץ מאוד להתחיל בבירור של זכויותיך, בביטוח הלאומי ובמשרד הבריאות). התפקיד של מסגרות כאלה הוא להחזיר לחיים אנשים הסובלים מחוסר תפקוד, מאחר שקשה מאוד לעשות זאת לבד. לגבי חיפוש טיפול פסיכולוגי, הייתי ממליצה להתחיל קודם כל בשיקום ולחפש רק לאחר מכן טיפול. בחירת הגישה הטיפולית תלויה במטרה שלך- מה אתה רוצה להשיג בטיפול. אם אתה מעוניין בתמיכה והכלה בלבד, או בקבלת כלים לעבודה על עצמך. בהצלחה! שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com
לאנונימי מצער לקרוא על סבלך הרב. אני מניח שאתה מצפה לעצה כלשהיא שתקל על קשייך, אך מענה לשאלותיך ופקפוקיך העצמיים אפשרי רק לאחר בדיקה קלינית-פסיכולוגית מקיפה. על פי דבריך נראה שאתה מטופל במתכונת הראויה של טיפול פסיכיאטרי-תרופתי המשולב יחד עם טיפול פסיכולוגי. כמובן שאם לאחר זמן רב אינך חש בשום שיפור במצבך, מן הראוי לשקול עם מטפליך החלפת הגישה הטיפולית ואולי אף הרחבה והכללה של גישות טיפוליות נוספות.
אנא, התאם שאלתך לנושא הפורום על מנת שאוכל למקד את תשובתי
שלום רב, אתה מתאר התמודדות ממושכת עם בעיה נפשית ומהודעתך עולה צורך לשתף בדברים ולחפש פתרונות. חשוב להבין כי טיפול הוא תהליך ויש חשיבות רבה להתמדה וסבלנות. אני מקווה שתמשיך בטיפול פסיכולוגי: כמובן בחירת המטפל אינה פשוטה אך בהחלט אפשרית, רצוי להעזר בהמלצותיהם של המטפלים שהיית אצלם בעבר.
ניראה לי שאתה סובל מאובססיה לא קלה , התרופות הנל עוזרות היטב ,אני ממליץ על טיפול פסיכולוגי קוגניטיבי במקביל
כדאי שתגש להערכה מסודרת
אם האבחנה לא ברורה, הפרעת אישיות גבולית/תלותית/הפרעה סכיזואפקטיבית, זה רעיון טוב לעשות אבחון פסיכו דיאגנוסטי. אבחון כזה נעשה ע"י ראיון עם שאלונים במשך מספר שעות, שמתחלקות במספר ימים ע"י פסיכולוג. ניתן לעשות את האבחון במרפאה בה אתה נמצא, נסה לשאול את המטפלים שלך על האפשרות. הטיפול נבחר לפי האבחנה, אם האבחנה היא הפרעת אישיות גבולית הטיפול המומלץ הוא DBT, טיפול דיאלקטי-התנהגותי. הטיפול נעשה ע"י מערך טיפול שלם של מטפל אישי, מטפל קבוצתי, מענה טלפוני וכו'. יש מספר מכונים בארץ שמציעים את הטיפול באופן פרטי. בבי"ח שלוותה הטיפול ניתן למבוטחי קופת חולים כללית. אבחון תעסוקתי הוא אבחון אחר, ונעשה כדי לדעת האם אתה בשל ללימודים ומה המקצוע המומלץ עבורך. ניתן לעשות אבחון כזה במספר מקומות בארץ, ביטוח לאומי מפנה למקומות הללו, כדאי לשאול את העו"ס בביטוח לאומי על האפשרות. בנוסף יש שיקום תעסוקתי ע"י סל שיקום. בדרך כלל ממליצים לממש את הזכויות של סל שיקום לפני מימוש הזכויות בביטוח לאומי כי הכשרה ע"י ביטוח לאומי ניתנת פעם אחת בלבד.
דודו שלום שיקום דרך ביטוח לאומי ניתן לאחר שיש הכרה בנכות, צריך לפנות לעו"ס במחלקת שיקום של הביטוח הלאומי. סל שיקום מאפשר שירותים שונים לנפגעי נפש המוכרים כנכים על ידי הביטוח הלאומי, על מנת לפנות לסל שיקום צריך דו"ח של פסיכיאטר ולמלא טפסים מתאימים באמצעות מטפל המכיר אותך. יש שירותים שונים כמו תעסוקה בכמה רמות וגם אפשרות ללמוד מספר נושאים. ועדות סל שיקום שייכות למשרד הבריאות והן נמצאות בכל איזור במשרדי הפסיכיאטר המחוזי של אותו איזור. בהצלחה עירית
הי מימה, "הפצע הנרקיסיסטי הזה הוא חרא שלח דבר" כתבת. זה נכון. זה פתע מכאיב ומייסר, שלא מגליד, רק מתכסה בשכבה של עור חדש, ובמקרה הטוב - מתמזג עם הקיים. נראה לי שהרגישות תמיד נשארת, במצב כזה. ועדיין - יש הבדל בין פצע שנסגר לפצע פתוח ומדמם. מקווה שפחות יכאב, אודי
מדוע אתה חושב שלא תקבל שוב קיצבה? כשם שלקחו ממך אותה כשהשתפר מצבך, כך זה יחזור כעת.
אתי שלום וברוכה הבאה לפורום, לכל מסגרת שיקום יש את החוקים והכללים שלה. מסגרת רשאית להתנות את השהות של המשתקם עפ"י החוקים והכללים האלה. לעיתים ההענות לטיפול התרופתי היא הצעד הראשון בקבלת עובדת ההתמודדות עם מגבלה נפשית והתחלת הדרך לשיקום. שבת שלום ענת
לי.י. שלום וברוכה הבאה לפורום, החשש שלך מוצדק. הביטוח הלאומי מממן שיקום תעסוקתי. כך שאם יש לך מקצוע ממנו את יכולה להתפרנס סביר להניח שהם לא יסכימו לממן לימודים נוספים. אם את בכל זאת רוצה לנסות אני מציעה לפנות לקליניקה המשפטית באוניברסיטת בר-אילן. הם מתמחים בזכויות של אנשים עם מוגבלות. להלן הקישור: http://www1.biu.ac.il/index.php?id=5572&pt=22&pid=5495&level=4&cPath=5572 (הקישור אינו לחיץ. יש להשתמש ב"העתק" "הדבק" בשורת הכתובת). אני מאחלת לך הצלחה ענת
חופש שלום רב וברוכה הבאה לפורום, היות ויש כל מיני אפשרויות של שיקום דרך הביטוח הלאומי (כמו: לימודים, ליווי בחיפוש עבודה בשוק החופשי, מרכז לשיקום מקצועי וכד') אני לא יכולה לענות על שאלתך הראשונה. ברור שאם את נמצאת במרכז לשיקום מקצועי שהשהות בו היא יומיומית לא תוכלי גם לעבוד במקביל. מצד שני אם את לומדת במסגרת שאיננה יומיומית את יכולה לעבוד במקביל ללימודים. סל שיקום היא מסגרת של משרד הבריאות וההבדל בינה ובין השיקום בביטוח הלאומי ראשית שזאת מסגרת שיקום שמיועדת לאנשים שמתמודדים עם מחלת נפש ושבמסגרת סל השיקום אפשר לקבל שרותים לא רק בתחום השיקום המקצועי. מעבר לשיקום המקצועי ניתן לקבל שרותי דיור, חונכות/סמך, פנאי ועוד. כאשר נכנסים לדרך של שיקום יש אפשרות להיעזר בכל מיני תחומים. אם יש לך גם קשיי למידה תוכלי לקבל עזרה גם בכיוון הזה. אבל אני חושבת שכדי לקבל את העזרה הזאת תצטרכי לבקש אותה מפורשות. אני מאחלת לך הצלחה נשמח לשוב ולפגוש אותך בפורום ענת
פני ללשכת הרווחה במקום מגורייך וגם לבטל"א, אם את מעריכה שיש סיכוי להכרה במוגבלות. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם
מכוני המיון; פסיכולוגים תעסוקתיים (ראי בדפי זהב). אני בארה"ב; נותן את השרות הזה באמצעות הטלפון ו הסקייפ (תקשורת ווידאו חינמית). ראי באתר www.dr-joseph.com כל טוב, ד"ר יוסי אברהם
סיגליה שלום וברוכה הבאה לפורום, אני מניח שאת מתכוונת לממון לימודים דרך שיקום מקצועי של הביטוח הלאומי. בד"כ ביטוח לאומי מאפשר זאת פעם אחת בלבד. כלומר במידה ולימודי הגרפיקה הממוחשבת מומנו ע"י הביטוח הלאומי אז זה אומר למעשה שכבר מיצית את זכותך לשיקום מקצועי. במידה ולימודי הגרפיקה היו לפני שנים רבות, אז שווה לך בכל זאת לנסות לפנות לפקידת השיקום של הביטוח הלאומי ולבדוק איתה אם יש אפשרות לעזור לך עם ממון הלימודים במכללה. שווה לך לנסות לבדוק גם במכללה את האפשרות לקבל מלגה/סיוע בנושא שכר הלימוד. בד"כ במוסדות האקדמיים יש כל מיני מלגות שניתנות לסטודנטים ובמיוחד לאלו שמתקשים מבחינה כלכלית. המון בהצלחה, חג שמח, ונשמח להמשיך ולשמוע ממך בפורום, בני
גלי שלום, לפי חוק לרון כל מי שנקבעה לו דרגת אי-כושר יציבה (לצמיתות) ומתחיל לעבוד לא מוזמן (נכון לעכשיו) לוועדה רפואית. כאשר היו דיונים על החוק בכנסת היו חששות שלאחר חקיקת החוק , אנשים שיתחילו לעבוד יזומנו לוועדות שידונו מחדש בדרגת אי-הכושר ו/או אחוזי הנכות שלהם והוועדות יורידו את האחוזים ועקב כך יפגעו ו/או ישללו זכויותיהם. מה שהוחלט לבסוף זה שעד שייקבעו כללים ברורים ושקופים לגבי הבדיקה מחדש בצורה של תקנות באישור וועדת העבודה והרווחה של הכנסת הביטוח הלאומי לא יוכל לזמן אנשים לבדיקה מחדש. שוב בהצלחה עם העבודה החדשה, נשמח אם תרצי לשתף אותנו גם בדברים אחרים שקשורים להשתלבות בעבודה חדשה (נושא שמעסיק רבים מהגולשים בפורום זה) מעבר לדברים הבירוקראטיים (שגם הם בהחלט חשובים וחלק מההתמודדות עם ההשתלבות בעבודה). שבוע מקסים גם לך, שנה טובה, ולהשתמע בפורום, בני
רות את מציגה דילמה לא פשוטה. עקרונית ודאי שאת צריכה לשתף את חברך/בן זוגך בבעייתך הבריאותית. השאלה היא כמובן, מתי (באיזה שלב של הקשר) ? ואיך ? קשה ואולי גם לא ניתן לקבוע כללים בעניין. שכן, בסופו של דבר זה תלוי בקשר הספציפי, בקונטקסט ( נסיבות הקשר והתפתחותו ) ובאינטואיציה המתפתחת שלך ( סמכי עליה ). כללית ובאופן שטחי ביותר הייתי מניח שזה יכול להיות לא מוקדם מידי, היינו לא לפני הפגישה השנייה-שלישית ואף לא מאוחר מידי, היינו לא לעכב זאת אל מעבר לפגישה החמישית-שישית. אך שוב, מדובר ב"השערת אצבע" ונסיבות העניין והקשר הספציפי הם שיכריעו. לעצם בעייתך הבריאותית, נסי אם בכוחות עצמך ואם בסיוע מקצועי לחזק דימוייך העצמי. זאת לא אפילפסיה שיש לה את רות אלא רות שיש לה בעיית אפילפסיה (הניתנת למיטב הערכתי לשיפור ושליטה). לכל אחד יש בעיות מבעיות שונות והדבר הדומיננטי המשפיע בסופו של דבר בקשר הוא אישיותנו וצורת ההתמודדות שלנו עם בעיות.
טוב לערוך איבחון תעסוקתי מקצועי בטרם מתחילים הסבה תעסוקתית. יש לביטוח הלאומי הסדרי הפניה למרכזי איבחון ועליך לבקש את זה. כתחליף אפשר לפנות למכוני איבחון פרטיים או לפסיכולוג תעסוקתי. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם
הילה שלום רב וברוכה הבאה לפורום שלנו, ראשית, כל הכבוד על כך שאת ממשיכה ולא מוותרת. יש לך כבר את הדבר החשוב ביותר - רצון. זו התחלה של דרך והתחלה חשובה מאוד. אני חושבת שיש פתרונות משני כיוונים. ראשית, אולי ניתן לפנות לרופא/ה שלך ולשאול האם ניתן לעשות שינוי במינון או בשעות נטילת התרופת כדי שתרגישי פחות ישנונית ועייפה. בנוסף, יש מסגרות שמטרתן לעזור לך למצוא מקום עבודה. אלה מסגרות של תעסוקה נתמכת. למיטב ידיעתי את יכולה לקבל את השירות הזה גם דרך הביטוח הלאומי במקרה שאת לא מוכרת בסל שיקום. בתעסוקה נתמכת יש עובד/ת השמה שתפקידו/ה לעזור לך לחפש את מקום העבודה המתאים לך ביותר וגם לעזור לך להתמודד עם ראיון העבודה. בהמשך, תפקידו/ה לסייע לך בהשתלבות במקום העבודה. מקווה לשמוע ממך שוב וכמובן שנשמח לענות על כל שאלה נוספת אם יש לך כזו ומאחלת לך הרבה הצלחה ענת
שלום עדי. אני מתנצלת שלקח לי זמן לענות. ראשית, רציתי להביע את התרשמותי ממסירותכם בטיפול בבתכם, אשר נשמע כי ההכלה שלה ושל קשייה אינה פשוטה כלל. לא ציינת היכן בתך אושפזה. ישנן מסגרות פרטיות המספקות אשפוז יום או אשפוז מלא ומטפלות בהפרעות אכילה. הן יקרות בד"כ אך אולי יכולות לתת מענה ביותר כלים כגון טיפול באומנות וכד'. אני תוהה לגבי עמדתכם בנוגע לבתכם. האם אתם מספקים לה את כל צרכיה ללא תנאי? איני מכירה אותה ואתכם, וגם לא את מצבה הנוכחי, אך יתכן, שיש לה מספיק כוחות על מנת שתדרשו ממנה משהו "תמורת" הטיפול שאתם נותנים לה, ובכך תתרמו להחלמתה. אם בתכם מצוייה בדכאון, אין בכוחותיה לטפל בעצמה או להתקדם. אבל, אתם מתארים כי היא השתחררה מרצון מביה"ח כלומר, היא לא חשה חסרת אונים אלא חשה שיש לה מספיק כוחות ורצונות משל עצמה על מנת להתמודד לבד, או בעזרתכם. זו אינה הגישה שלי בד"כ ואני מדגישה שוז שאיני מכירה אתכם, אך ישנם מקרים בהם "עודף אמפאתיה" למצב של החולה, עוזר לו לשמר את הפתולוגיה. מה יקרה אם תדרשו ממנה להתקלח/לצאת לקניות במכולת בתמורה לדברים שהיא מקבלת מכם כמובנים מאליהם? (בגדים/ כסף/ פלאפון). ד"ר שולמית בלנק, הנה פסיכיאטרית אשר מציעה דרך טיפול אשר יש שכינוה אגרסיבית, בילדים עם אובססיות. איני מכירה את עבודתה באופן אישי, אך ניתן אולי ללמוד משהו מהגישה הכללית. בטיפוליה, היא הנחתה הורים לאלץ את ילדם לעשות משהו פרודוקטיבי אשר הוא מסרב לעשות, על ידי תגמולו במה שהוא מקבל מהוריו כמובן מאליו. זה יותר מורכב ממה שאני מתארת אבל בגדול, זה עבד. ד"ר בלנק כתבה ספר בנושא: הורים טובים מדי / אורלי פוקס-שבתאי, ד"ר שולמית בלנק שווה להעיף מבט. בנוסף לכך, נשמע שבתך זקוקה למערכת שיקומית (חונכות, טיפול פרטני, שיקום תעסוקתי וכו). האם היא מוכרת בביטוח לאומי כבעלת נכות נפשית? האם היא זכאית לסל שיקום? אם כן, ניתן לבנות עבורה תכנית שיקומית שתתאים לה. עם סל שיקום, ישנם מקומות ספציפיים אשר מתקיים בהם תהליך שיקום ולאחריו דיור מוגן לסובלים מקשיים נפשיים. אשמח לתת לך פרטים נוספים על מקומות ספציפיים בהתאם לצרכיכם. תוכלי לתת פה עוד פרטים או ליצור עמי קשר במייל [email protected] או בטלפון 0544959060 נשתמע, גילי
שרה שלום רב, ברוכה הבאה לפורום שלנו. את שואלת שאלות חשובות מאוד וניכרת דרכן הדאגה שלך ויחד איתה בלבול גדול. דווקא סל שיקום עומד תחת כותרת הדאגה לביתך. דרך סל השיקום ניתן לקבל שירותים שונים בכל התחומים. גם תעסוקה, גם דיור, גם השכלה וכו'. לא חייבים להוציא נכות כדי לקבל סל שיקום. יש רשימה של פסיכיאטרים שיכולים לתת חוות דעת שמקבילה ל-40% הנכות הפסיכיאטרית הדרושים על מנת להיות זכאים לסל שיקום. יש אפשרות לממן תעסוקה באופן פרטי אך מדובר בלא מעט כסף ובכל מקרה המסגרות הן אותן המסגרות שמגיעים אליהן דרך סל השיקום. לגבי הוסטלים - כל ההוסטלים שאני מכירה הם הוסטלים בבעלות פרטית שעומדים תחת הפיקוח של משרד הבריאות. אני לא מכירה הוסטלים ציבוריים. מלבד, אולי הוסטלים מסויימים ששייכים לבתי חולים וגם הם לא ממש ציבוריים. בכל מקרה בנושא סל שיקום את דואגת לשוא. ניתן לפנות לוועדת סל השיקום ולבקש שירותים שונים ובוועדה אין כפיה כלשהי לקבל שרות מסויים. כל אדם שפונה לוועדה מבקש מה שהוא חושב שמתאים לו באותה עת והוועדה מאשרת או מציעה שרות אחר. בכל מקרה אני מציעה כן לעשות את כל הדרך. להוציא קצבת נכות כללית שמבטיחה לביתך הכנסה לא גדולה אבל בכל זאת הכנסה מסויימת וגם לאחר אישור הנכות ע"י הביטוח הלאומי לפנות לסל השיקום. מה שאני מציעה לך בינתיים הוא לחפש באתר של משרד הבריאות את שרותי השיקום באיזור בו אתם גרים ולבקר בחלקם. בדרך-כלל תגלי שהשד אינו נורא כל כך. אולי להיפך. תופתעי מהגיוון האפשרי ומהנכונות לתמוך ולקדם הקיימים ברובם. אני מציעה במקביל לפנות למסגרת לייעוץ למשפחות לצורך התמיכה בך ובשאר המשפחה שמדברייך אני מבינה שמשמשת כרגע את מקור התמיכה העיקרי לביתך. על-מנת לשמור על כוחותיכם כדי שתוכלו למלא את התפקיד החשוב הזה בהמשך. ייעוץ כזה קיים ברוב הסניפים של אנוש ברחבי הארץ. להלן הקישור לאתר של אנוש http://www.enosh.org.il/ וקישור לאתר של משרד הבריאות - בריאות הנפש - שיקום http://www.health.gov.il/pages/default.asp?maincat=10&catId=29&PageId=1653 אני מאחלת לך דרך צלחה, לביתך הרבה בריאות ולכולכם הרבה כוח חג אורים שמח ענת
מומחים ומכונים
