סרטן בלוטת התריס: כיצד מטפלים כיום בשיטות חדשות?

בישראל מאובחנים בשנה כ-800 עד אלף חולים וחולות חדשים בסרטן בלוטת התריס (בלוטת המגן). שכיחותה של מחלה זו עולה בשנים האחרונות בכל העולם, וגם בישראל. לאחרונה חשפה השחקנית והדוגמנית עדי הימלבלוי כי חלתה לפני כשנה בסרטן בלוטת התריס ונאבקה בו עד להחלמה מלאה.

ד"ר אבי חפץ, מנהל היחידה לאונקולוגיה ראש וצוואר באסותא, שניתח אותה, מסביר על המחלה.

"הסיבות לעלייה בשכיחות אינן ברורות. חלקן נובעות מגילוי של גידולים, שבעבר לא היו מתגלים, עקב זמינותם של אמצעי הדמיה יותר מבעבר. עם זאת, קיימת עלייה גם במספר הגידולים שאינו נובע מגילוי מוקדם, והסיבה לכך אינה ברורה".

בקרב אילו אוכלוסיות המחלה שכיחה יותר?

"גידול זה תוקף צעירים, ובמיוחד נשים צעירות, בעשורים השלישי והרביעי של חייהן. בשנים אלה הגידול מאוד לא אגרסיבי, וההחלמה באותה קבוצה מגיעה ליותר מ-99 אחוז מהחולות".


כיצד ניתן לגלות את הגידול?

"הגילוי של סרטן בלוטת התריס הוא בדרך כלל אקראי, על ידי מישוש של גוש בצוואר או כממצא אקראי בבדיקת הדמיה, שבוצעה במטרה אחרת לגמרי- CT , MRI או PET שבוצעו באינדיקציות שונות לגמרי עם ממצא אקראי של גוש בבלוטת המגן. אבחנת המחלה לאחר גילוי הגוש נעשית על ידי ניקור מחט עדינה, שמבוצע בדרך כלל בהנחיית אולטרסאונד.

הדיוק של הבדיקה גבוה מאוד (95 אחוז), היא מבוצעת בקליניקה ולאחריה ניתן ללכת באותו יום הביתה. זהו גידול מאוד לא אגרסיבי, שגדל בקצב ממוצע של כ-1 מילימטר עד מספר מילימטרים בשנה. לפעמים עובר זמן רב עד אבחנתו והטיפול בו".

כיצד מטפלים בסרטן בלוטת התריס?

"הטיפול המקובל לסרטן בלוטת המגן הוא כריתה מלאה של הבלוטה וטיפול משלים באמצעות יוד רדיואקטיבי. טיפול זה מתאים לרוב המוחלט של גידולי הבלוטה (מסוג פפילרי ופוליקולרי) ולא רק לגידולים האגרסיביים של הבלוטה.

כריתת הבלוטה נעשית בחתך צווארי קטן ( 4-5 סנטימטרים), בהרדמה כללית, כאשר סיכוני הניתוח נמוכים ובדרך כלל חולפים (פגיעה בעצבי מיתרי הקול וירידת סידן). האשפוז אורך בין יום ליומיים, ולאחר הניתוח ניתן לחזור לתפקוד מלא תוך זמן קצר. לאחר הניתוח החולים נוטלים תחליף הורמונלי לבלוטה, וחוזרים לתפקד כרגיל ללא כל מגבלות (ובתשובה לשאלה שנשאלת רבות - ללא הפרעה בפוריות)".

מה הם השינויים שחלו בהתמודדות עם המחלה לאחרונה?

"בשנים האחרונות, בעקבות האגרסיביות הנמוכה של המחלה בעיקר בנשים צעירות והגילוי המוקדם של גידולים קטנים, העלו רופאים רבים המטפלים במחלה זו את השאלה המתבקשת, האם עלינו לברר אצל כל חולה את המחלה, גם אם יש לו גידול של מילימטרים ספורים בבלוטת המגן, והאם בעשותנו כך, איננו מגבירים את הנטל על החולים ומערכת הבריאות בלא להגדיל את תוחלת החיים שלהם.

"המגמה המסתמנת בטיפול בחולים אלה בשנים האחרונות היא המלצה שלא לבצע ביופסיה לגושים הקטנים מסנטימטר אחד, אלא אם מדגימים באולטרסאונד סממנים מחשידים לממאירות. על ידי כך ניתן להפחית באופן משמעותי את כמות הביופסיות והניתוחים של חולים עם גידולים בבלוטה זו. במקום זה מומלץ מעקב סונוגרפי אחת לשישה עד 12 חודשים, ורק במידה שהגוש גדל או מדגים סממנים פתולוגים אחרים, מומלץ לבצע ביופסיה או לכרות אותו".

מה הם החידושים בטיפול בעולם?

"גם לאחר ביצוע ביופסיה לגוש מסוים עם תשובה של ממאירות (סרטן פפילרי), ישנה קבוצה ביפן שדיווחה לאחרונה על מעקב בלבד אחר חולים עם גידולים קטנים אלה (פחות מסנטימטר) ללא פגיעה בהישרדות החולה מהמחלה. חידוש נוסף בטיפול במחלה הוא התייחסות לבלוטות לימפה נגועות בגידול. הסרטן הפפילרי של בלוטת המגן נוטה לשלוח גרורות לבלוטות לימפה סמוכות באחוזים גבוהים של החולים (20 עד 50 אחוז). לכן, לפני ניתוח מומלץ לבצע אולטרסאונד איכותי, כדי לשלול נוכחות גרורות כאלה, ובמידה שהן קיימות, לכרות את הבלוטות באותו ניתוח ולמנוע ניתוח נוסף בעתיד.

"במקביל, לגידול ישנה נטייה לחזור בבלוטות לימפה לאחר כריתתו, ובמחקר שפורסם לאחרונה בקרב קבוצת רופאים מובילה בארה"ב דווח על מעקב בלבד ללא ניתוח במקרים מאוד מוגדרים של חולים אלו. במקרים כאלה, שבהן מופיעה בלוטת לימפה גרורתית והאינדיקציה לניתוח הייתה עד היום חד משמעית, עקבו חוקרים אלה אחרי הבלוטות הנגועות ללא ניתוח, כאשר המחלה לא הדגימה סממנים אגרסיביים והבלוטות היו קטנות בגודלן.

במקרים אלה הראו החוקרים, שבמרבית החולים מעקב מלבד מספק. חשוב לציין, שגישה זו חדשנית ועדיין דרוש אימות נוסף של נתוני המחקרים במרכזים נוספים. אבל הרושם הוא שזו תהיה המדיניות בעתיד.

"יש לזכור שהטיפול, ובמיוחד גישות חדשניות אלה, חייבים להיות מותאמים לכל חולה וחולה, מכיוון שפרמטרים קליניים ופתולוגיים משנים לחלוטין את הגישה, ואין דינו של גידול אחד זהה לדינו של גידול דומה בחולה אחר. כמובן, כאשר מדובר בגידולים האגרסיביים יותר של הבלוטה או כאלה התוקפים אנשים מבוגרים ובעיקר גברים, המחלה נחשבת לאגרסיבית יותר והגישה הסטנדרטית של כריתה מלאה של הבלוטה וטיפול ביוד רדיואקטיבי היא הטיפול המומלץ לחולים אלה".

בואו לדבר על זה בפורומים הבאים:

גידולי בלוטת המגן (תירואיד) ויותרת המגן (פרתירואיד)
גידולי ראש-צוואר