לראשונה בישראל: חמישה זוגות שלא נמצאה ביניהן התאמה יעניקו...
בואו לדבר בפורומים החדשים בתחום התמיכה
הרפואה המודרנית בשלהי המאה ה- 20 הביאה עימה חידושים מרעישים...
לכל אחד יש מה להגיד, מהי מהותו של פורום תמיכה ומהותה של...
שלום, יש בהודעותיך משהו מאוד לא מתקשר, וחלקן כולל תוכן מיני ובעייתי. אני משער שזו הסיבה. נסה (אפילו כאן) לתקשר עם אחרים גם. אודי
הי סוריקטה, מסכים בהחלט! אודי
שלום שירה, אני לא חושב שאנשים מזלזלים בך בזדון ובמכוון. לכל היותר, מה שקורה לעיתים קרובות הוא שאנשים שמים באופן אוטומאטי את הצרכים שלהם לפני הצרכים שלנו, מי יותר ומי פחות, ועד כמה שאנחנו מאפשרים זאת. מהמעט שהצלחתי להתרשם ממך דרך הפורום, את כנראה מתחשבת בצורכי הזולת יתר על המידה (אם זה מתוך דימוי עצמי שלך ואם זה מתוך אלטרואיזם לשמו) ואז אנשים פשוט מרשים לעצמם להתעלם מהצרכים שלך, לא מתוך רוע לב, אלא בגלל האפשרות לעשות זאת. אם מדובר על מערכות יחסים מתמשכות, יכול להיות שהם התרגלו לכך וצריך להרגיל אותם אחרת, להתנהג בצורה אסרטיבית, לומר ברחל בתך הקטנה מה הצרכים שלך ומה הרצונות שלך אך ורק במשפטי "אני" וכדומה. Easeir said than done אבל אם תוותרי באופן פנימי על הצורך להיות נאהבת בכל מחיר, זה אפשרי וגם יעריכו אותך יותר: http://www.giditherapy.co.il/?p=230 בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.GIDITHERAPY.co.il
לראשונה בישראל: חמישה זוגות שלא נמצאה ביניהן התאמה יעניקו...
בואו לדבר בפורומים החדשים בתחום התמיכה
הרפואה המודרנית בשלהי המאה ה- 20 הביאה עימה חידושים מרעישים...
לכל אחד יש מה להגיד, מהי מהותו של פורום תמיכה ומהותה של...
מהו תפקיד הכליות בגופנו? כיצד מתבצעת השתלת כליה? מיהו מועמד...
מהי תרומת כליה אלטרואיסטית? מי רשאי לתרום כליה? האם יש סכנה...
שלום, יש בהודעותיך משהו מאוד לא מתקשר, וחלקן כולל תוכן מיני ובעייתי. אני משער שזו הסיבה. נסה (אפילו כאן) לתקשר עם אחרים גם. אודי
הי סוריקטה, מסכים בהחלט! אודי
שלום שירה, אני לא חושב שאנשים מזלזלים בך בזדון ובמכוון. לכל היותר, מה שקורה לעיתים קרובות הוא שאנשים שמים באופן אוטומאטי את הצרכים שלהם לפני הצרכים שלנו, מי יותר ומי פחות, ועד כמה שאנחנו מאפשרים זאת. מהמעט שהצלחתי להתרשם ממך דרך הפורום, את כנראה מתחשבת בצורכי הזולת יתר על המידה (אם זה מתוך דימוי עצמי שלך ואם זה מתוך אלטרואיזם לשמו) ואז אנשים פשוט מרשים לעצמם להתעלם מהצרכים שלך, לא מתוך רוע לב, אלא בגלל האפשרות לעשות זאת. אם מדובר על מערכות יחסים מתמשכות, יכול להיות שהם התרגלו לכך וצריך להרגיל אותם אחרת, להתנהג בצורה אסרטיבית, לומר ברחל בתך הקטנה מה הצרכים שלך ומה הרצונות שלך אך ורק במשפטי "אני" וכדומה. Easeir said than done אבל אם תוותרי באופן פנימי על הצורך להיות נאהבת בכל מחיר, זה אפשרי וגם יעריכו אותך יותר: http://www.giditherapy.co.il/?p=230 בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.GIDITHERAPY.co.il
שלום פרפקציוניסטית אנונימית, תודה על הברכות ועל השאלה החשובה. נשמע שאת רוב הדרך עשית כבר בעצמך והמודעות העצמית שלך גבוהה מאוד. אכן, הפרפקציוניזם שאת מתארת לא משתק ולא מונע ממך לעשות דברים, אלא השאלה היא - בעיקר בהקשר הזוגי - אם הוא לא גורם לך לעשות יותר מדיי (overdoing) ואם בגלל הדימוי העצמי הנמוך שציינת כה ביושר אינך מסוגלת להרפות (to let go) ולתת לעניינים להתנהל מעצמם, לפחות באופן חלקי. בתיאורייך ניכרת איזו אשליה שאם רק תשקיעי מספיק ותתאמצי מספיק אזי הקשר "יעבוד". בתחומים אחרים, כמו עבודה או לימודים, מוטיבציה כזו יכולה להניב הישגים (אם כי יש בה כדי לפגוע באיכות החיים), אך מאמץ-יתר ביחסים, בעיקר כשהוא נובע מדימוי עצמי נמוך, עלול לשדר בסופו של דבר לצד השני שאת מעוניינת בקשר יותר ממה שהוא מעוניין ויעביר לו את הדימוי העצמי הנמוך שלך, דבר שכמובן יפעל לרעת הקשר וגרוע מכך, לרעתך. אינני יודע אם את בטיפול ואם לא האם תוכלי לעשות זאת בעצמך, אך קשה לי לראות כיצד הבעיה תיפתר ללא טיפול ישיר בדימוי העצמי הנמוך. אני יודע שזה קשה לאדם עם צורך בשליטה כמו זה שלך, אך נסי בכל זאת להרפות, "לשכב על הגב" ולתת לבן זוגך הזדמנות (ששניכם ראויים לה) לאהוב אותך, למרות שקשה לך עם עצמך. נסי ל-א לעשות. הרי בן זוגך לא איתך לא בגלל ולא למרות שאת פרפקציוניסטית. כנראה שלמרות הלחץ את מעוררת חיבה והערכה. לא כל מה שהמציאות מזמנת לנו הוא רע ושום אסון לא יקרה אם תשבי בחיבוק ידיים ותתני לו קצת לחזר אחרייך וקצת להתגעגע אלייך. תוכלי, אולי, להיעזר באיזה עיקרון בודהיסטי ולקדם בברכה את מה שהמציאות מזמנת לך. והיא זימנה לך בן זוג שעוד לא נתת לו ממש הזדמנות. הסיכון שהוא יעזוב אותך גדול יותר אם תנהלי את הקשר כפרויקט מאשר אם תאצילי עליו קצת סמכות, ובעיקר אמון, לנהל את הקשר בעצמו. זכרי שהוא לא עושה לך טובה ולא נמצא שם מתוך אלטרואיזם. אני יודע שזה קשה ואולי תזדקקי לעזרה. ובמקביל, מומלץ מאוד לעבוד על הדימוי העצמי הנמוך אם בעזרת טיפול ועם בעזרת למידה והרחבת אופקים. למידה בכל תחום תורמת לדימוי העצמי. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.giditherapy.co.il
לא הבנתי את איזכור תחום הקרימינולוגיה; איזה פשע נעשה כאן? היתה טרזה שהוכרזה קדושה בעולם הנוצרי, והיה איבי נתן שעשה מעשים קדושים אצלנו, והמכנה המשותף הוא ההקרבה לזולת בממדים קיצוניים; הכינוי הפסיכולוגי הוא אלטרואיזם. שניהם היו עוף מוזר, אבל אף אחד לא התלונן... לפעמים המניע הפסיכולוגי אינו הצורך ליצור את ההקרבה לזולת, אלא הצורך של הפרט להיות טוב במיוחד, או שונה מהאחרים, או בעל יכולות מיוחדים. כללית, הפסיכולוגיה מסבירה שיחסי אהבה או קשר מחייב בין אנשים או הקרבה בלתי שגרתית נרקמים על רקע מצבים רבים וצרכים פסיכולוגיים רבים, ומה שנראה מוזר לך או לי יכול בהחלט להיות ענייני ולגיטימי לאחרים. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם
שלום רב דניאל, לתשומת ליבך ההמלצה בתגובה לשאלתך על טיפול אלטרנטיבי אינה מתוך אלטרואיזם אלא אופורטוניזם. מניסיון רב שנים הסיכוי שתמצא תועלת ומזור בטיפול אלטרנטיבי קיים, אך נמוך בהרבה מהסיכוי שתמצא כזה ברפואה הקונבנציונאלית ומהסיכוי שיעלה לך הרבה כסף כדי להבין זאת על בשרך. MTX למרות כל מה ששמעת הוא טיפול מצויין וחולים רבים מטופלים בו ונהנים ממנו בבטיחות ובנוחות. נכון שעלולות להיות תופעות לוואי והוא לא מתאים לכ"א אך זאת אפשר לדעת רק אם מנסים. אין ספק שהוא שייך לקבוצת טיפולים המיועדים לחולים להם מחלה משמעותית יותר ואשר לא סביר שיסתדרו עם טיפולים מקומיים, ים המלח או פוטותרפיה אך ברוב החולים הוא נותן תוצאות מצויינות הן מבחינת העור והן מבחינת המפרקים. שוב, על סמך ניסיון עתיר שנים וחולים אני מסופק אם טיפולים אלטרנטיביים יוכלו לתת לך מרגוע ארוך טווח וללא סיכונים, אך אין לי ספק שהם יקחו ממך לא מעט כסף בדרך. לסיכום לא נראה לי שיש סיבה לחשוש מהטיפול ב- MTX זהו טיפול מוכר שנים רבות (עשרות) ובמינונים שהוא ניתן ותחת מעקב רפואי קומפיטנטי הבטיחות והיעילות שלו טובות מאוד. שיהיה בהצלחה ובהפוגה שלמה בכל דרך שתבחר ד"ר גלעד
שלום יעל שאלה מאוד מסובכת, השאלה על מקור האלטרואיזם. הדעות חלוקות (כלומר, הדעות המאמינות שקיימת אכן תופעה כזו) בין נטייה מולדת, הטבועה בכל אדם פוטנציאלית, באשר הוא, לבין נטייה המתפתחת בשל השפעת הסביבה. הקושי הוא שאף עמדה לא באמת הוכחה, למיטב ידיעתי, בצורה משביעת רצון ושמעבר לכך, גם אם נניח שמדובר בהשפעת הסביבה, לא ניתן לנבא את סוג הסביבה שיוביל דווקא להתפתחות נטייה שכזו. זה כתשובה כללית לשאלתך. מעבר לכך, נדמה לי, אולי אני טועה, שאת חשה מעט אשמה או חשש, שמא משהו באופן בו גידלת את בתך הוביל להתפתחות הנטייה הזו. זהו חשש שאני כמובן לא יכול להפריך, אולם לפי תיאורך, נשמע שבתך זכתה לסביבה גדילה טובה ומטפחת, דבר שללא ספק אין מה לחוש אשמה או חשש בגינו. אני נותרתי עם השאלה - האם בתך אכן מפגינה אלטרואיזם, או שמא היא מוותרת על צרכיה היא לטובת האחר? משום שאלה אינם דברים זהים. האלטרואיסט עושה דברים לא למטרת רווח, אולם הוא אינו בהכרח מוותר על צרכיו הוא. האופן בו הנתינה ללא תנאי נתפסת תלוי רבות בתקופה ובתרבות. נדמה לי שכיום, הדגש יהיה לפחות על שילוב בין צרכיך לבין צרכי האחר, מתוך ניסיון להגעה לאיזון המתאים לאדם עצמו (וזאת אני אומר מבלי להתייחס למסר החברתי הסמוי שכולנו סופגים, והוא שעליך, במובן מסויים, לדאוג כמעט אך ורק לצרכיך אתה). אם מדובר אכן במצב בו בתך אינה "מחוברת" לצרכיה היא ומוותרת על עצמה לטובת אחרים הרי שכן הייתי רואה כאן סיבה מספקת על מנת לדבר איתה על הנושא ולראות, במידה והיא רואה זאת כדבר המציק לה ופועל כנגדה, האם טיפול כלשהו יכול לסייע לה לא לעזור ולהתייחס לאחרים בלבד, אלא גם לעצמה. במידה והיא אכן מוטרדת או חשה שלא בנוח בשל כך, אני מאמין שטיפול בהחלט יכול לסייע לה בעניין. להתראות דוד
שלום רחל, התיאור שלך יכול להפריך כמה קביעות נחרצות שנשמעו לאחרונה בהקשר של המוטיבציה הכלכלית שמאחורי הטיפול. נעים לשמוע גם ההפך. ואשר לשאלתך, אני מאמינה שע?ם המטפלים אינו מקשה אחת, ויש בו זנים שונים ומשונים, עם סגנונות, השקפות ואמונות שונות ביחס לתפקידם. כולנו מצייתים, בגדול, לאותם עקרונות יסוד, מתוך הקפדה על כללי התנהגות נאותים ומקצועיים, שנועדו להבטיח את שלומו ורווחתו של המטופל, ולהסדיר את תנאי עבודתו של המטפל. מעבר לזאת - אין סוף לוריאציות. בברכה ליאת
שלום בנאדם, באופן כללי, אלטרואיזם הוא מאפיין אנושי די נדיר, ורובנו נותנים גם על-מנת לקבל. השאלה היא באיזה אופן אנחנו ממשיגים לעצמנו את הקבלה. נסה לבדוק עם עצמך האם אתה מחפש 'מחיקת חובות' דייקנית, האם אתה פתוח לגלות באיזה אופן אנשים אחרים עוזרים (לפעמים באופן מאוד שונה ממך, ובכל זאת...). כיוון נוסף שהייתי חוושבת עליו הוא הכיוון של מפגש אותנטי, כלומר מגע אמיתי עם אדם אחר. לתחושתי אפשר להבין את התנהגותך גם כחיפוש אחר קשר מיטיב, כלומר מעין בדיקת מצב של מידת הקרבה והחמימות בינך לבין אנשים אחרים. אם זה מדבר אליך, אני מציעה לחשוב על מידת הביטחון שאתה חש עם חבריך, ולבדוק האם ניתן לקבל מהם תחושה טובה ובטוחה גם בדרכים אחרות. בהצלחה, אורנה
שלום אני, כשהפורום עלה לאוויר לקחתי בחשבון את האפשרות שזה לא יהיה משהו קל ולמרות הקשיים שעשויים להתעורר אצטרך להתמודד איתם, מהסיבה הזו גייסתי את ד"ר רוזין ובקרוב יצטרף גורם פסיכולוגי לפורום. אני סבור כי ההשקעה שלי בפורום מעידה בפני עצמה על מידת האכפתיות מן הפורום עצמו וכפועל יוצא מכך - זה עונה גם לשאלתך, אין לי ספק שמי שכותב בפורום כותב לאחר תקופה לא קלה בחייו, וגם אני עברתי תקופות לא קלות, או מישהו שהוא מכיר גורם קרוב אליו שחלה, במיוחד אם זה בן משפחה, כמו גבריאל, שהוא אח לחולה סרטן והוא כותב פה מדי פעם. הפורום הזה, אני כך לפחות מקווה יצליח להיכנס למודעות לאחר מספר פעולות קרובות עתידיות שעומדות להעשות, אחת מהן, והיא הראשונה - כתבה על 2 שהחלימו מהמחלה ואחד מהם הוא מנהל את הפורום, גיא אפשטיין. לאחר מיכן בהפרש של כשבוע - תתפרסם כתבה בעיתון "גל גפן" ולאחר מיכן אם העניין הלוגיסטי יצליח ביקור במספר מחלקות לאחר תיאום עם הגורמים הרלוונטים. אלון
פורום מקצועי (בעיקר פורומי התרפיה והייעוץ הנפשי למינהם) מתפקדים כמערכת, גם כאשר אתה ניגש לייעוץ אצל מומחה, אתה מקבל על עצמך מערכת של הסכמות ושל מגבלות (לבוא בתחומי השעה שנקבעה, להעניק מעצמך בשביל לקבל, וכיוצא בזה). במובן הזה הפורום (שבו מנהל מקצועי, בשונה מפורומי התמיכה ההדדית) אינו שונה מטיפול שכזה, קיימת בו מערכת כללים, ולעיתים אין ספק שמערכת מסוג אחד לא תתאים לאדם זה או אחר, בדוקטורס יש לנו כמה וכמה פורומים המיועדים לתמיכה רגשית ולייעוץ נפשי, והיה ואדם זה או אחר לא מוצא את מקומו בתוך מערכת אחת, הוא מוזמן בהחלט לנסות מערכות אחרות. כל עוד אין במעשי המנהל משהו החורג מכללי האתר, אין לנו יכולת ורצון לנזוף בו על מעשה זה או אחר מאחר ועבודתו נעשית ממילא בהתנדבות מלאה ומתוך רצון לעזור, ומאחר והפורום הוגדר מראש ככזה שההודעות בו עוברות את אישור המנהל, הרי שזהו נתון שאיתו נכנסתם לפורום, ואיתו אתם ממשיכים. כולי תקווה שתמצאו את מבוקשכם בפורום, או באחד הפורומים האחרים, גולשים ותיקים רצויים תמיד.
וכמובן אין לך שום אינטרס כלכלי למכור את המוצרים שלך והכל נעשה כשירות לציבור ומתוך אלטרואיזם בלבד. ד"ר גל
להילה שלום, איני בטוח שאני מבין את כוונתך אבל לרוב מדברים על רגשי נחיתות ויכולת ליצור קשר על ידי "שירות" או ריצוי הזולת וכך לזכות להערכה עצמית וגם להרגשה שנמצאים קרוב ליד אדם חשוב. אפשרות נוספת היא אלטרואיזם, מדובר במנגנון הגנה של חיים למען אחרים או הקרבה עצמית, כמו "אמא טרזה" הנזירה אשר פועלת כל הזמן למען הזולת. מקווה שעניתי לשאלתך דר' גיורא הידש פסיכיאטר מומחה
אבל הכתובות נכונות... אז פשוט העתיקו אותם אל חלון הכתובות... תהנו... טלי פרידמן