קלריסה ברוומס, נוצריה אדוקה, הגשימה את חלומה להגיע לישראל...
לפי ההיגיון הישר, כמו גם ההגיון האבולוציוני של "המתאים...
בעיות פוריות משפיעות על כל תחומי החיים ואין ספק שאחד...
בניגוד לתדמית הרווחת, טיפול זוגי איננו מיועד רק לשיקום...
הניגודים הקיימים בגיל ההתבגרות מעסיקים את המתבגר ואת הוריו...
שלום רב סוגיה מורכבת ומדור זה מיועד לשאלות בתחום הזוגי ולכן לא אני האיש המקצוע לתת לך מענה לבעיה המשפחתית. בהצלחה
הי סוריקטה, נהדר שכתבת, טוב שהתאמצת, והיטבת לתאר. אני קורא את הכאב וקורא את הכוחות והניסיונות. את הפחד ואת התקווה. אבל ההרגשה היא הרגשה של עצב. אתך, אודי
הי מיכל, כמובן שזה בסדר. ולצמוח זה אחלה... אודי
קלריסה ברוומס, נוצריה אדוקה, הגשימה את חלומה להגיע לישראל...
לפי ההיגיון הישר, כמו גם ההגיון האבולוציוני של "המתאים...
בעיות פוריות משפיעות על כל תחומי החיים ואין ספק שאחד...
בניגוד לתדמית הרווחת, טיפול זוגי איננו מיועד רק לשיקום...
הניגודים הקיימים בגיל ההתבגרות מעסיקים את המתבגר ואת הוריו...
מחקרים חדשים מעלים כי מפתחי גוף רבים סובלים מתסמינים הדומים...
האם קיים "דיכאון גברי"? מדוע גברים אינם בוכים (יחי הקלישאה)...
יאנג ויין, הרים ועצמות, על קריאת הפנים בשיטה הסינית, על...
אם ילדכם מודע לדקויות, חושב הרבה לפני מעשה, בעוד שאחרים...
שלום רב סוגיה מורכבת ומדור זה מיועד לשאלות בתחום הזוגי ולכן לא אני האיש המקצוע לתת לך מענה לבעיה המשפחתית. בהצלחה
הי סוריקטה, נהדר שכתבת, טוב שהתאמצת, והיטבת לתאר. אני קורא את הכאב וקורא את הכוחות והניסיונות. את הפחד ואת התקווה. אבל ההרגשה היא הרגשה של עצב. אתך, אודי
הי מיכל, כמובן שזה בסדר. ולצמוח זה אחלה... אודי
הי שירה, זוכרת את הסביבון מהסרט 'התחלה' (inseption)? [בתקווה שזה אכן משם וזכרוני אינו מכזיב...] אודי
הי חן, כשצריך לשכנע ילד בן 5 לעשות כל פעולה ופעולה, החיים אכן יכולים להפוך להיות בלתי אפשרים... דוקא במקרה הזה אינני מניחה את האחריות על הילד ולכן לא בטוחה שאבחון או משהו מהסוג הזה כרגע נחוץ בהכרח, אלא מעודדת הורים למצוא דרך לחזק את הסמכות שלהם עצמם ולייצר חוקים וכללים שנכונים לכולם בתוך הבית. אתם ההורים יכולים לחשוב לבד או בתוך תהליך של הנחיה הורית ואני בטוחה שתוך זמן קצר תיראו שינוי גם בהתנהגות של בנכם. כל טוב, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגית קלינית מומחית ילדים מתבגרים ומבוגרים 0523873044
התאבדות הינה בעצם בריחה ולא התמודדות. צורה של פחדנות?. גם אגואיסטיות:איך ימשיכו חיהם של בני המשפחה שלי? אשאיר אותם עם תחושת אשמה אולי? ועוד ועוד... כדאי לחשוב על אופציות אחרות כי ברגעים שונים אנחנו חושבים בצורה שונה על דברים דומים..
ליד יקרה. אני מצטערת לקרוא על ההפלות שעברת והתקופה הארוכה שאת מתארת בה קשיים רבים והתמודדיות. אני באמת מסכימה שכדאי לך לפנות לאשת מקצוע, למצוא מקום משלך בו תוכלי לדבר ולעבד את כל החששות והרגשות שלך. השאלה שלך-איך אדבר עם מישהו זר?איך אשתף? מובנת וטבעית, תני לעצמך הזדמנות לנסות, בתוך טיפול וקשר כזה ייתכן ותמצאי הרבה מקום לבטא את עצמך, את העולם הפנימי שלך והרבה תמיכה. מאחלת לך הצלחה רבה גם בטיפולי פוריות וגם בטיפול לנפשך ולעצמך. רינת
שלום חיה. כל מה שאת כותבת וחוששת ממנו , מעצבות שתבוא, מחרדה שתכרסם, ועוד ועוד אכן נמצא ונוכח באיום על החיים ששמו סרטן. ההלם והידיעה כל כך עצומים שמעלים רק את אי היכולת ולא את היכולת. אני לא מכירה מתכון מנצח, אך כן מכירה תהליכים שיכולים לסייע ואשתדל להביא כמה מהם במפגש הראשוני שלנו כאן. אחת ההתנהגויות השכיחות במצבים אלו שבפנים מכרסם ואנשים אוגרים כוחות כדי לחייך בחוץ. שווה לשמוט התנהגות שיש בה פער שכזה, אם קשה אז קשה ושווה להוציא ולדבר ולבכות ולכעוס ולשאול למה לי ולא להישאר לבד עם הכאב והפחד. לגייס סביבה תומכת מסביבך שכל רצונה הוא להיות שם בשבילך על אמת. זה שלב שבו מגלים מי באמת חבר ותומך אמיתי, גישה חיובית ואמונה הם חשובים וכדי לפתחם חשוב לנקות את השטח מבפנים כדי לתת להם מקום. במצב המורכב הזה אנשים מגלים בתוכם כוחות שלא הכירו בכלל שקיימים בתוכם. כדאי מאוד להתחיל לברר עם עצמי ובתוכי איזה כוחות יש בי שאני יכולה לגייס עבורי ומה המשאבים בסביבה הטובה שלי שיכולים להיות דלק טוב.. אחד המהפכים שקורים אצל הרבה נשים במצבים כאלו שהן מבינות שחשוב לשים את עצמן קדימה. אתמול אמרה לי אישה אחת שהיא צריכה לוותר על משהו והכי קל לה לוותר על עצמה. זה כמעט נורמה אצל הרבה נשים. ההזמנה להתחיל לחשוב אחרת, עלי אני לא מוותרת, אני הכי חשובה לא רק עכשיו אלא מעכשיו והלאה. זו אינה אגואיסטיות כמו שרבים חושבים, כי כשאני אוהבת את עצמי ונותנת לעצמי יש לי גם מה לתת לאחרים. כי כשאנחנו כלי ריק אין לנו מה לתת. חיה אני כאן באמת בשבילך אל תהססי לשאול לכעוס ואם את מרגישה שמה שאני כותבת לך שווה ערך בשבילך את יכולה להמשיך להתכתב איתי. תקחי רק מה ששוה לך. ואם לא טוב לך פשוט אל תיקחי. בברכת שבת שלום נטע מוזר
הי אביב, אם מקשיבים לפסנתר של רייכל - זה מרגיש כמו תשובה למה זה געגוע... ואת בטח זוכרת שאני בעד. זה מעיד על היקשרות וקשר. וזה טוב. אודי
סוריקטה יקרה, חיבוק בחזרה. אודי
שלום אופיר טוב שאת פונה, את גם די מודעת למה שגורם לך להרתע מקשר. כנראה שאת פגיעה ועל רקע הילדות שלך והטראומה של החבר שנפרדת ממנו בעבר את חווה כל פרדה אפשרית מבן זוג כקשה במיוחד. אנחנו מטפלים בקשיים כאלה כל הזמן, ויש דרך לטפל בזה ולרכוש כלים להתמודד עם יצירת קשר מתוך ידיעה שאולי תהיה פרידה. תפני לטיפול פסיכולוגי או למטפלת מינית מוסמכת עם רקע בעבודה סוציאלית קלינית או פסיכולוגיה קלינית דרך אתר איט"ם
היי מיקה, שאלת כאן שאלה דומה לפני כמה ימים, מציעה לך לקרוא את תשובתי עליה. התשובה רלוונטית גם להודעה הנוכחית שלך. מדובר בדפוסי חשיבה נוקשים, "עמדות סגורות" שאת מחזיקה בהן, שגורסות כי בן הזוג "צריך" להתנהג בצורה מסוימת. שאם לא כן, הוא אינו מכבד אותך או אוהב אותך, או שהוא "אגואיסט" ולכן אולי לא כדאי להיות בקשר איתו. הנטייה לנתח כל דבר בצורה "כפייתית" היא פעמים רבות אופיינית לסובלים מ- OCD (לא תמיד), אך אינה כשלעצמה חלק מן ההפרעה. בכל מקרה, כדאי לפנות לטיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT) על מנת לעזור לעצמך לרכך את "העמדות הסגורות" ולהפחית את רגש הכעס והרגשות הגורמים לו (ככל הנראה תסכול/ עלבון). הטיפול בבעיה זו הוא הרבה יותר קצר ופשוט מאשר הטיפול ב- OCD, שכן אפשר לפנות למחשבות אלה בהיגיון ולנסות לשנות אותן. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com
היי מיקה, המחשבות שאת מתארת אינן קשורות ב- OCD, אלא ב"עמדות סגורות" שיש לך. "עמדות סגורות" הן אמונות שיש לנו על אנשים מסביבנו ועל העולם, הכוללות את האמירות: "חייב", "צריך", "אסור" ו"אני לא יכול לסבול ש...". במקרה שלך, את ככל הנראה חושבת שהוא צריך להציע לך, שאם לא כן, זה מראה שהוא אינו מתחשב בך. הבעיה עם עמדות כאלה היא, שרק אנחנו מחזיקים בהן, בעוד הסביבה שלנו אינה מודעת להן כלל, ולכן האנשים מסביבנו לא יודעים כיצד הם "צריכים" להתנהג, אלא אם כן אנחנו משתפים אותם (וגם אז, הם לא תמיד מסכימים איתנו). רוב הסיכויים הם, שבן זוגך כלל אינו יודע שאי- הצעה או שכיבוי הטלוויזיה נחשבים לחוסר התחשבות בעינייך, וכנראה זה גם כלל לא עובר לו בראש. יש לך שתי אפשרויות: לבקש ממנו שיציע לך ושישאל אותך לפני שהוא מכבה את הטלוויזיה, או לוותר על "העמדה הסגורה" ולקבל את העובדה שהוא לעולם לא ינחש אותה בכוחות עצמו... בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com
פונה יקרה, הרושם הוא שמבחינה רגשית ותפקודית כלפיך הגיע בעלך לחוויית סוף הנישואין. אין הוא רוצה להיות בעלך, אין הוא מתחשב בך בשום צורה, ומפליא שהצלחתם להשחיל 5 פעמים של יחסי מין ביניכם במצב הנוכחי. גם את לא מלקקת דבש והבעיה העיקרית שלך כרגע היא סירובו להתגרש ממך. כלומר, בעלך מעדיף שתמשיכו להתגורר יחד באותם תנאים פסיכולוגיים ורגשיים עכורים, מבלי להיפרד כיאות וכמתבקש מהמצב בצורה של גירושין. משמעות הדבר שאת צריכה לצאת למאבק על הגירושין. הייתי ממליצה לך קודם כל לפנות לעורך דין הבקיא בהלכות גירושין כדי לקבל המלצות ועצות מה עליך לעשות. זה עשוי להיות תהליך מאוד יקר כספית ומאוד לא נעים רגשית והתנהגותית, על מנת ליצור מצב שגבר שאינו מעוניין להתגרש, יהיה מוכן לתת גט. מאחר וזהו מסע ארוך ומפרך רגשית וכלכלית, עליך להתייעץ כאמור עם עורכי דין מומחים בתחום. כדאי אולי להתחיל בארגוני סיוע לנשים כגון ויצ"ו או נעמ"ת לפני שאת מתחילה להוציא עשרות אלפי שקלים על עורך דין פרטי. במידת הצורך אולי יהיה לך צורך בליווי של פסיכולוג לשם הקלה עם ההתמודדות. מקווה שתצליחי. כל טוב, אילנה
שלום. לא ציינת את גילך, את גיל חברתך וכמה זמן אתם בקשר...באופן כללי זו בעיה שכיחה אצל נשים, למעלה מ70% מהנשים אינן מגיעות לאורגזמה רק בחדירה. לא תהיה עצה ראויה שתפתור את הבעיה בדרך שכזו. אם אתם מתכוונים ליחסים רצינים ואתה אוהב את חברתך, אזי רצוי לפנות לסקסולוג על מנת שישוחח איתכם בנושא וימצא לכם את הפיתרון הנכון והמתאים לכם
שלום לך, בראש ובראשונה מעט סטטיסטיקה: כ 80 % מהנשים לא גומרות מחדירה ורק כ 20 % גומרות כך. רוב הנשים גומרות ממגע חיצוני וגירוי הדגדגן. אתה מתאר גישה מוכרת של הרבה גברים וזו תפיסה לגבי סקס- שסקס הוא החדירה עצמה.. כל דבר שמעבר לו..למשל: מגעים אחרים, חיבוק, נשיקה, ליטוף, מין אורלי ..הוא רק אמצעי מהיר כדי להגיע ל " דבר האמיתי" שהוא החדירה. מגעים אחרים נתפסים כמשהו שולי שאין אליו סבלנות ולפעמים חשק כי רוצים כבר להגיע לעיקר.לחדירה..עם זאת, בנות בנויות קצת אחרת פיזיולוגית. גופן זקוק ליותר הכנה כדי להתגרות ולהתעורר, גם ברב המקרים להגיע לאורגזמה. לחשוב על עצמך בזמן סקס זה לא רע וגם נשים וגם גברים זקוקים לריכוז העצמי הזה כדי להגיע לסיפוק ולהנות, אך ברגע שכל הזמן תהיה מרוכז בעצמך ורק בהנאתך, בת הזוג שלך עלולה להרגיש זנוחה, דחויה, לבד.. ואולי אף לאבד לאט לאט חשק (ונתקלתי במקרים כאלו).כמו שאתה מרגיש שאתה צריך להגיע לאורגזמה בכל פעם, יתכן שגם בת זוגך זקוקה לזה לא פחות ממך. אתה חש שכל ההנאה שלה תלויה בך.. אך אם תשוחח איתה על הנושא אולי תגלה שיש עוד דרכים יצירתיות כמו: שהיא תיקח לפעמים אחריות על האורגזמה שלה למשל, או עוד דברים שתוכלו ליצור ביניכם. חבל להימנע מסקס בעוד שאם תדברו אולי יחד תמצאו פתרון וגם תוכל לברר ולדעת למה היא זקוקה ואיך היא זקוקה לזה ואולי תגלו גם דרכים קצת יותר מהירות או קלות להביאה לסיפוק. מקווה שעזרתי ולו במקצת אפרת מנור מטפלת מינית מוסמכת www.efratmanor.com
ניב היקר, הסטטיסטיקה טוענת כי רק 30% מן הנשים מצליחות להגיע לאורגזמה באמצעות החדירה וכי כל השאר (במקרה הטוב כמובן, שיש להן יכולת אורגזמית) מגיעות לאורגזמה באמצעות גירוי הדגדגן, בצורה ידנית או אוראלית. אם אתה מרגיש שזו עבודה קשה מדי בשבילך, והעסק לא מוצא חן בעיניך, מומלץ שתבקש מבת זוגך שהיא תאונן את עצמה לידך לפני אחרי או במהלך החדירה, על מנת שגם היא תגיע לפורקן. עודד אותה לכך, והדבר יפחית את ההשקעה שלך בה על מנת להביאה לאורגזמה. כל טוב ובהצלחה, אילנה
בחרת, לדבריך, להתנהג ב"אגואיסטיות" וכתוצאה נפגעת ההנאה של בת זוגך וגם הנאתך אתה: יחסי מין טובים הם תן וקח באופן ששני בני הזוג נהנים וגומרים! לא מתאים לך - לא צריך. אבל אל תחפש 'פטנט' לעקוף את הצורך בהדדיות כי אין כזה! עניתי לך בצורה מאד נוקבת בתקוה לטלטל אותך לכלל שינוי בגישתך. שבת שלום!
רועי היקר, כדי להצליח עם נשים, בדיוק כמו כדי להצליח עם גברים, צריך אדם להתנהג בצורה תואמת נורמטיבית ובהתאם לספקטרום הרחב של ההתנהגויות החברתיות המקובלות. כמובן שאין דרך אחת של כיצד להתנהג עם הזולת בדייט או לאחריו. יש אינספור דרכים אבל על כולן להיות סבירות, תואמות לקוד החברתי הכללי ולנהוג בכבוד כלפי הצד השני. מאחר ואתה נראה טוב, לפי דבריך, הרי שנראה שעניין המשיכה הפיזית דווקא אמור לפעול לטובתך. כל טוב ובהצלחה, אילנה
הי סופרגירל, זה בטח קשה לא רק לימודית, אלא גם רגשית. מבלי להידרש לשאלה מדוע החלפת כל שנה זוג - י שלך אפשרות להצטרף כשלישית לזוג קיים? אודי
הי הילה, וגם תודה ש"חיברת" לזהות הקודמת שלך כאן... אודי
ורד יקרה, התגת הדברים על ידך היא חד צדדית ומציגה מצב שהמשתמע ממנו הוא היעדר טעם לחיות עם אדם חסר התחשבות, לא תורם למתרחש בבית פרט לעקיצות, מנותק ולא תומך. זוהי כמובן התמונה אותה את חווה. נשאלת השאלה, כמובן, מהי התרומה שלך למב עיניינים זה שהרי יקשה עלייך מאוד להמשיך בזוגיות ומשפחתיות במצב עניינים זה. כרגע את בהריון, לדברייך לא בשל תשוקה ורצון פנימיים לכך אלא בשל הלחץ של בעלך לכך. לא ברור מדוע נעתרת ללחץ זה אם את טוענת שבעלך אינו שותף לחיי הזוגיות והמשפחה. המצב בו את נמצאת כרגע, הוזגי, המשפחתי, ההריוני, כולו אינו לטעמך. מאחר ובעלך מסרב לייעוץ זוגי אני חושבת שמומלץ מאוד שתמהרי לפנות לייעות עבור עצמך על מנת להבין מדוע את משתפת פעולה עם מהלכים קריטיים כמו הריון והבאת ילד לעולם כשאינך מעוניינת ומדוע את נכנעת ללחצים שבסופו של דבר חוזרים אלייך כבומרנג של עומס והתחייבויות נוספות. המצב המתואר נשמע לא נעים ולא מובן מהזווית שלך ולפיכך הייעוץ היחיד הרלוונטי הינו לפנות לייעוץ פסיכולוגי אישי כדי לסייע לך לעשות סדר בבלגן האישי, הפנימי. כל טוב ובהצלחה, אילנה
שלום לך, ככל הנראה לא נוכל - מכאן - לפתור את בעיות האישיות הקשות של אחיך, ולכן כל שנותר לי הוא להמליץ לך לחשוב איך את יוצרת לעצמך חיים עצמאיים, בהם אין לאחיך דריסת רגל או השפעה. באופן דומה, גם אמא תוכל להיעזר בהדרכת הורים או טיפול פסיכולוגי משל עצמה, כדי להתחזק ולהצליח לעמוד מול התובענות של בנה. יש אנשים שלמרבה הצער אינם מודעים לעצמם. בהתנהגותם הם יוצרים מצוקה גדולה לסביבתם, אך אינם מרגישים צורך לפנות ולהיעזר. במקרה כזה, הסובבים יכולים לטפל בעצמם, הן כדי לשרוד את היומיום, והן כדי להתחזק ולהצליח לקיים נפרדות. זה מאד לא קל, אך אפשרי. בהצלחה ליאת
זה ארוך מידי לפורום הזה. תנסי לתמצת ולחדד מה את רוצה לשאול