תוצאות חיפוש עבור התמוטטות-עצבים

שלום לכולם, ערב טוב שבת שלום חג שמח אחרי 9 חודשים מלאים עם שקית, השבוע עברתי סגירת סטומה. הניתוח עבר בסדר. אתמול התחלתי לשתות ורק היום התחלתי לאכול (דברים רכים). יש פצע פתוח (מן חור) בבטן שנסגר לאט לאט וממש טיפה כאבים. לאלה מכם שזוכרים, היו לי המון חששות ולבטים לגבי הסגירה. (עקב תחילת לימודים). לבסוף החלטתי שאני מעדיף לעשות את הניתוח עכשיו (3 שבועות חופש של פסח) ולא לדחות אותו לעוד מספר חודשים-שנה.. אפילו אחרי שקבעתי את הניתוח היו לי חששות של האם כדאי לעשות את זה או לא. כרגע זה עוד מוקדם להגיד אם היה "כדאי" וגם לא ממש משנה כי אי אפשר לחזור אחורה, אבל בינתיים היציאות נוראיות! שלשולים חריפים ומעצבנים. ברגע שזה מגיע הדחף כלכך גדול ולא ניתן להתאפק בכלל. (לא הספקתי לסיים את ההודעה וזה הגיע ><). הסגירה אמורה להיות ארוע שמח (קשה. עם זמן החלמה, אבל שמח) ומשום מה אני לא שמח כלכך. החששות שהיו לפני הניתוח החריפו (תרתי משמע) לאחר הניתוח עם השילשולים הנוראיים וזה כשאני בקושי אוכל. (כשאני יאכל יותר זה יחמיר?!). --(תמיכה פליז T_T )-- חחח אין חרטות כי קיבלתי החלטה, אבל התסכול מדכא. בעיקר אם המצב לא ישתפר.

אני בת 43 לא נשואה ללא ילדים בעבר היו לי מלא חברים אבל בגלל שטויות שעשיתי במשך השנים ועברתי שתי משברים קשים של פרידות מבני זוג כיום נשארתי לבד בלי בן זוג עברתי כל מיני משברים בחיים אני מטופלת בתרופות פסיכיאטריות אבל זה לא העניין העניין שהיום אני בודדה חברתית בכלל אין לי שום חברים ממש שום חברים וחברות. אין לי כסף ללימודים מחפשת התנדבות המון זמן עבודה המון זמן לא מוצאת כלום כל בוקר אני קמה עם דכאון ומרחמת על עצמי ובוכה הורי מבוגרים אחיותי אין להם זמן אלי כי יש להם ילדים ומשפחה משלהם עד שאתמול ממש רבתי עם אחיותי ועם המשפחה ממש התמוטטות רגשית דיברתי עם מישהי והיא אמרה לי תפסיקי לרחם על עצמך ותחליטי שאת מרימה את עצמך אבל אני מרגישה תחושות בגוף לפעמים פיזיות שאפילו עם אני רוצה להכיר לצאת או להכיר מישהו אין לי עם מי לצאת כמו בעבר וכל יום שישי יושבת בערב עם מועקה ומרחמת על עצמי תמיד אני חושבת שהדשא של השכן ירוק יותר כרגע ההורים שלי הם האפוטרופוסים שלי אין לי כסף בעצמי וגם להם יש קשיים כספיים אני ביקשתי מהם בעבר ללכת לאיזשהו משהו ללמוד או חוגים אבל הם לא יכולים כרגע לשלם עלי מלא כסף גם יש לי בעיה איתם בעניין הכסף אני גרה עם ההורים יש רק אותי ואת ההורים שלי משרד הרווחה עזר לי בעבר אבל בגלל דברים שעברתי וכן גרתי בדיורים מוגנים וכאלה היה לי כל כך רע שחזרתי הביתה אני לא רוצה לחזור לדיור מוגן או לעזרה פסיכיאטרית וכאלה אני רק לוקחת תרופות מהרופא משפחה אני רוצה לצאת מהמצב לבד מהמצב הנפשי הדכאוני הבדידותי שאני נמצאת אני רוצה לקום בבוקר עם חיוך על הפנים למרות שאין לי חברים ואין לי עבודה התנדבות או דברים אחרים אני רוצה לקום עם חיוך על הפנים ולא לריב עם כל המשפחה ולבכות ולהצטער המצב בבית לא קל כל מה שכואב לי זה הלבד וזה שאין לי עם מי לצאת אין לי אפילו חברה אחת לדבר איתה בטלפון אני לא רוצה יותר לרחם על עצמי ובמיוחד אני לא רוצה ביום שישי בערב להיות בבית בדיכאון ולחשוב שכולם מבלים נשואים ואני היחידה בעולם שלא ככה לפחות זאת ההרגשה שלי. איך מתחילים לשמוח למרות הכל? איך לקום בבוקר עם כל זה ולא לרחם על עצמי? מה לעשות כדי להקל על ההרגשה ולפעול יותר? כי אני כל הזמן עם מחשבות שליליות לכולם טוב ורק לי לא. איך לשנות גישה בלי טיפול בלי להטריד את אחיותי ולריב איתם ואחר כך להצטער איך להיות אופטימית? אני ממש אשמח עם אוכל להעזר בך בפורום שבת שלום,תודה רבה

שלום, אני בהריון שלישי, שבוע 30, מתוכנן. אמא ל2 בנים בני 4 ו2.5 ההריונות הקודמים היו רגילים ונורמלים ההריון הזה מלא מהמורות, יש לי 2 פעוטות לטפל בהם, עבודה במשרה מלאה, מום לבבי שהתגלה בעובר, בקע שצץ בעקבות ההריון, בן זוג שאני מרגישה שלא תומך מספיק פיזית ההריון מאוד קשה לי. אני מרגישה בלחץ מאוד גדול מהסביבה שמצפה ממני לתפקד כרגיל ואני לא מצליחה. הדבר בא לידי ביטוי בהתפרצויות זעם שלי, צעקות, בכי בלתי נפסק, חוסר שינה או ליהפך - שינה בכל מצב.. אני מרגישה שאני לא מתפקדת בעבודה כמו שצריך, אני מבולבלת.. בקיצור אני מרגישה שאני יורדת מהפסים ואין לי שליטה על ההתנהגות הזו. הגניקולוג שלי אמר :עם הלידה זה יעבור ורופא המשפחה נתן לי מרשם לקלמנרבין- שאני מפחדת לקחת בגלל שאני מפחדת מתופעות הלוואי. מה עושים?

בבקשה תענו לי אני עברתי התמוטטות עצבים לפני חצי שנה שהפכה את עולמי עובר טיפול פסיכאטרי עם כדורים לאיזון מצב הרוח אובחנתי על ידי הפסיכאטר שלי כסובל ממניה דפרסיה -דכאון לא מסוגל לעבוד עייף לא מרוכז מבולבל ולא מתפקד הגשתי בקשה לנכות כללית ושם התקשתי לענות על השאלות בצורה ברורה הפסיכאטרית היתה חסרת סבלנות ושאלה אותי עם הייתי "בהיי" לא הבנתי מה זה ולכן אמרתי שאני לא יודע אני חושב שהיא לא תתן לי נכות ואני משתגע מפחד מה לעשות

התחלתי בירור קרדיולוגי בגלל תחושה של הפרעות בקצב הלב, במיוחד בשכיבה. הבדיקה הראשונה שנשלחתי אליה היא ct של הלב , שהראה הצרות של 50 עד 70 אחוז בlad, אבל ארטיפקטים רבים כך שאיכות הבדיקה לא טובה. ביצעתי גם הולטר לב של 24 שעות שגם היו בו ארטיפקטים ואמרו לי שלא ניתן להתיחס לתוצאות. ביום ראשון הקרוב אני עושה מיפוי. בינתיים , אני מרגישה שרית בשבועיים אחרונים יש החמרה רצינית מאוד בתחושות שלי. כמעט בכל דקה חסרות,3 , 4 פעימות. אני מרגישה את זה פיזית וגם כשאני מניחה אצבע על הדופק. זה מתיש אותי ממש ומאוד מלחיץ אותי. אני מאוד בסטרס מכל הענין ומכל הבדיקות . מה אני אמורה לעשות?. אני על סף התמוטטות עצבים . תודה

שלום דר שבוע 19 לצערי הרב בעקבות ריב רציני עם בעלי צרחתי וממש הגעתי לרמות גבוהות של סטרס היום למשך כמה דקות אחרי שאני מתאפקת ממש שלא כבר כמה חודשים. אני אכולת רגשות אשמה ובחרדה נוראית שמא זה מסכן את העובר חלילה? אנא תשובתך. תודה.

שלום דר שבוע 19 לצערי הרב בעקבות ריב רציני עם בעלי צרחתי וממש הגעתי לרמות גבוהות של סטרס היום למשך כמה דקות אחרי שאני מתאפקת ממש שלא כבר כמה חודשים. אני אכולת רגשות אשמה ובחרדה נוראית שמא זה מסכן את העובר חלילה? אנא תשובתך. תודה.

אז מה קרה לי? זוועה. ביום האחרון לא יכולתי לשאת ואז..כמה דרמה אני מאז לא ישנה רק בהיפר ואפילו גברת פסיכולוגית שלי לא ממש מבינה מה אני צריכה שתחשוב "מיכל" והיא לא מבינה..יאללה ככה אני כבר ...בהיפר אחרי שהבנתי וקבלתי טונות של אנשים ואהבה והלב התפוצץ כי לא יכול להיות..אני נותנת ונותנת וגם מרצה ומה קורה בסוך? אני מתפוצצת. אבל גם בבית יש לי סכין בלב. יש לי בעל חושב שכולו שכל ואני כולי רגש ואנחנו הפכים שנמשכו. והיום מתרחקים...מבין????יכולה לכתוב שעות..לא הצלחתי להרדם והיא גברת מטפלת בי שומרת..ואומרת לי לקחת כדורים וממה אני מפחדת? מהמוןןן לא יודעת ממה...מפחדת לישון למה? כי זה ממכר התובנות האלה הן מגיעות מהר מהר מהר...וכולם תובנות מגיעות לאט לאחר המוות. אבל אמא חולה ש.. היה לי מובן לאן כל זה מוביל מסתבר שלכולם לא. ואז בעיה. אני נפרדתי ממנה והם לא. בעיה. ואז נשארתי במקום אחר מכלם והמצב שלי נהיה היפר שעות אני ככה. ישנה 3 שעות בלילה...ממוצ"ש שעבר אבל חדה כתער ולא עייפה כלל היפר.....טוב יעבור. מובן אבל עד אז התנגשויות שיא ואי הבנות אחד את השניה.....אני בהתמוטטות רגשית ולא מאשפזים לא כי זה נורמאלי מבין????? נורמאלי??? אוף

אני חייבת עזרה, בחרדה נוראית. אני אשת טיפול פרא רפואי. ישבתי ככל הנראה על שלשול או מחזור או משהו חום ורטוב של אחד/ת המטופלים במכון (על כיסא), שעה וחצי בלי לשים לב ואז נסעתי כך כשלושת רבעי שעה הבייתה. כשהגעתי וראיתי הורדתי את המכנסיים (דקים) וראיתי שזה חדר גם לצד השני הפנימי של המכנס. כתם ענק רטוב בצבע חום. כמובן שהורדתי את המכנס לכביסה והלכתי להתקלח זריז. אבל הייתי כך במצטבר כשעתיים עליי. אני הולכת למות מחרדה וגועל. התמוטטות עצבים. מצוקה נוראית. מה לעשות? זה מסוכן? לעשות איזשהן בדיקות? מה לעשות? תודה

שלום ד"ר, אודה לעזרתך. נטלתי ציפרלקס במינונים של 5-15 מ"ג לסירוגין ב6 שנים האחרונות. לאחר שהפסיק להשפיע ובעקבות התמוטטות עצבים שחוויתי פניתי לפיסיכאטר. זה אבחן מרכיבי אישיות גבולית ורשם לי ויפאקס במינון של 225 מ"ג. חודש לאחר שהגעתי למינון המקסימלי המצב שלי החמיר מאוד- עלייה בחרדה, מחשבות אובדניות, ירידה משמעותית במשקל והחמרה בנדודי שינה. הפסיכיאטר הוריד מינון ל150 מה שעזר בפן הפיזי אך החמיר את המצב הנפשי. נרשם לי מירו 15 מ"ג כאשר אותו אני לוקחת בלילה ואת הויפאקס )150 בשחרור מושהה) בבקרים. אני לא מרגישה שיפור בפן הנפשי. המירו עוזר לי במעט בבעיות השינה (יש לילות שלמים שאינני מצליחה להירדם עקב פעילות מוחית מוגברת) אך בפן הנפשי ממשיכה להיות החמרה. לצערי, אף אחד ממקורבי אינו יודע דבר על הבעיה ואני מתמודדת עמה לבד. גם הטיפול הפסיכולוגי אינו עוזר ולכן נאלצתי להפסיק. בנוסף ךהחמרה במצב הנפשי אני חווה כל בוקר זרמים חשמליים במוח. הם מאוד חזקים ומזכירים לי במעומעם את הגמילה מהציפרלקס. קבעתי תור לפסיכיאטרית אחרת אך זה רק בעוד שבועיים. אשמח להבין, האם זה תקין? האם הייתי אמורה לעבור בדיקות דם לפני נטילת הכדורים? חשוב לציין שאני מעל לחודש עם המירו כך שתקופת ההסתגלות עברה. אודה לעזרתך

שלום ד"ר, אודה לעזרתך. נטלתי ציפרלקס במינונים של 5-15 מ"ג לסירוגין ב6 שנים האחרונות. לאחר שהפסיק להשפיע ובעקבות התמוטטות עצבים שחוויתי פניתי לפיסיכאטר. זה אבחן מרכיבי אישיות גבולית ורשם לי ויפאקס במינון של 225 מ"ג. חודש לאחר שהגעתי למינון המקסימלי המצב שלי החמיר מאוד- עלייה בחרדה, מחשבות אובדניות, ירידה משמעותית במשקל והחמרה בנדודי שינה. הפסיכיאטר הוריד מינון ל150 מה שעזר בפן הפיזי אך החמיר את המצב הנפשי. נרשם לי מירו 15 מ"ג כאשר אותו אני לוקחת בלילה ואת הויפאקס )150 בשחרור מושהה) בבקרים. אני לא מרגישה שיפור בפן הנפשי. המירו עוזר לי במעט בבעיות השינה (יש לילות שלמים שאינני מצליחה להירדם עקב פעילות מוחית מוגברת) אך בפן הנפשי ממשיכה להיות החמרה. לצערי, אף אחד ממקורבי אינו יודע דבר על הבעיה ואני מתמודדת עמה לבד. גם הטיפול הפסיכולוגי אינו עוזר ולכן נאלצתי להפסיק. בנוסף ךהחמרה במצב הנפשי אני חווה כל בוקר זרמים חשמליים במוח. הם מאוד חזקים ומזכירים לי במעומעם את הגמילה מהציפרלקס. קבעתי תור לפסיכיאטרית אחרת אך זה רק בעוד שבועיים. אשמח להבין, האם זה תקין? האם הייתי אמורה לעבור בדיקות דם לפני נטילת הכדורים? חשוב לציין שאני מעל לחודש עם המירו כך שתקופת ההסתגלות עברה. אודה לעזרתך

כרגע אני גרה עם הוריי. אבא שלי כבר מגיע לגיל 90 מצבו הנפשי לא טוב,כל בוקר הוא קם והוא מתעלל באימא שלי על איזה נושא מסוים שלא יוצא לו מהראש יש לו קצת דימנציה אני יושבת בבית ושומעת את כל הדברים האלה עקב זה מתחילות לי דפיקות לב חולשה דכדוך לא מסוגלת לעשות שום דבר,אתמול היתה לי התמוטטות נפשית הלכתי לרופאת משפחה היא נתנה לי כדורים להרגעה אבל עדין בעקבות מה שקורה יש לי סחרחורות וחרדות הרופאה הציעה לי טיפול לא הסכמתי מסיבות מסוימות אין לי פיתרון לגור במקום אחר אני ממש במצוקה נפשי בנוסף המחשבות שלי וההתערבויות שלי בין ההורים שלי הם גדולות ואני רוצה להשתחרר מזה,איך אני עושה את זה? איך אני מפסיקה להתעסק בהורים שלי למרות מה שקורה ולחיות את החיים שלי גם עם אני גרה באותו בית ואני שומעת את הריבים הבלתי נפסקים ביניהם אני רוצה לחזור לחיות חיים נורמליים. אני מאוד אשמח עם תוכלי לעזור לי תודה מראש

שלום רב בהמשך לשאלות על כיליה ימנית מוגדלת מפצה 84% ,תפקוד ושמאלית 16% תפקוד לפי מיפוי שנעשה בשנת 2003. -האם בלוטת האדרנל שמעל לכליה השמאלית ירודת התפקוד מתפקדת בהכרח גם באופן ירוד?? יש לציין שהקריטינין תקין 0.60 (בן 56)ושאר תפקודי הכיליה תקינים לפי בדיקות אתמול. עליי לציין שבחיי עברתי מספר אפיזודות של סוג של התמוטטות נפשית מלווה בחרדה עצומה ,מיחושים גופניים בלתי מוסברים. האם ניתן לייחס את החרדות הקשות לתפקוד הירוד של הכליה השמאלית ? ברפואה האלטרנטיבית יש מושג הנקרא adrenal fatigue כלומר האם תשישות של בלוטות האדרנל יכולים להסביר את החרדות ותחושות של "חסרים ניורולגים " ??( עברתי בירור ניורולוגי כולל mri מוח תקין.)

שלום רב דר סאיג האם הרפואה המודרנית מכירה בתופעה הנקראת Adrenal Fatigue ? והאם חרדה או בלשון העם התמוטטות עצבים ותחושות גופניות מוזרות קשורות לכך? איך מאבחנים? תודה רבה

שלום רב קיבלתי תוצאות של אונקוטייפ ורשום שם R.S 42%ֵ .דרגת התמיינות גרועה-G-3 ER חיובי חזק PR שלילי HER2-שלילי מה כל זה אומר? תשובה בבקשה אני על סף התמוטטות נפשית תודה רבה

אני בת 41 נשואה +ילדה . עברתי בגיל 16 התמוטטות עצבים. שוקמתי אחרי אשפוז ושיקום מעון יום. הכדור הבסיס שלי היה מזה 20 שנה ליתיום. אן כן את הבת הבאתי בIVF. כיום אני אחרי ניתוח מזה כמעט שנה בריאטרי שרוול ומטופלת בכדור אחר נפשי סרוקוול. השאלה אם מותר להיכנס להריון עם סרוקוול? אודה שיענו לי על השאלה תודה!

ביתי בת שנה ועשרה חודשים. החל מגיל פחות משנה מתקלחת בכסא עם טוש. בעבר לא היו בעיות. לאחרונה פיתחה פחד שהלך והחריף והפך להיסטריה. איך שהיא שומעת את המילה מקלחת היא מתחילה לצרוח בהיסטריה. נאחזת לי ברגל וצורחת אבא אבא. אני מכניס אותה בכז אבל היא פשוט לא מםסיקה לצרוח עד שזה מסתיים. אני ממש חושש שהיא תפתח איזה טראומה מכל הדבר הזה. ניסיתי למלא לה גיגית עם צעצןעים, להמנע מהרטבת הראש, לשים לה כובע מצחייה. כלום. אני מרגיש שאני כבר על סף התמוטטות עצבים איתה ומתחיל להגיב בצעקות להיסטריה שלה. מה אני עושה עם זה? בבקשה עיצה דחוף

אודי, מי קבע שכל כך טוב ברחם??? אני בטוחה שגם ברחם לא הרגשתי בטוחה. כשאימא שלי הייתה בהריון איתי היא עברה תקופה מאוד לא פשוטה. גם פיסית וגם נפשית. היא הגיעה למצב של התמוטטות עצבים וההורים שלי היו על סף גירושין, היא מספרת שהיא שקלה לעבור הפלה (חבל מאוד שלא עשתה זאת). אני משוכנעת שגם ברחם היה לי מסוכן. כבר שם הרגשתי עזובה. לא בשביל כל העוברים רחם = ארץ אוטופיה. ממש לא!!!!! נטע.

שלום, שמי הדס. סיימתי תואר ראשון במדעי ההתנהגות ב2012..אח"כ עבדתי קצת כמדריכה שיקומית בהוסטל לבעלי תסמונת דאון, התחלתי תהליך של ירידה במשקל ומסתבר שזה הביא להתקף של מאניה (מאניה דיפרסיה). הייתי תקופה ממושכת במצב של מצב רוח מרומם, ישנתי אולי שעתיים בלילה, היו לי מלא אנרגיות כל היום, ביטחון עצמי מאוד גבוה. בספטמבר 2013 הגיעה סוג של התמוטטות עצבים..הגעתי למיון כי הרגשתי מאוד לא טוב, לחץ נפשי מאוד כבד. הפסיכיאטר במיון נתן לי הלידול כי חשב שאני פסיכוטית, בקיצור סבלתי ממצבים נפשיים קשים מאוד, מצבים של חוסר שקט, ייסורים נפשיים מאוד קשים ולמעשה יצאתי מכלל תפקוד. הגעתי לפסיכיאטרית שהפציצה אותי בכדורי הרגעה, נוגדי דיכאון וחרדה..המשכתי להיות בתקופה הזאת בסוג של מאניה, ראיתי את הכל מאוד חיובי וכל מיניי. אחרי כמה חודשים נכנסתי למסגרת של "מעון יום", מקום שאליו באים כל מיניי אנשים שמתמודדים עם בעיות נפשיות ויושבים שם בקבוצות ויש אנשי מקצוע. הייתי שם תקופה מאוד קצרה כי התחלתי לסבול מכל מיניי בעיות בריאותיות פסיכוסומטיות, כל הזמן הזה לא איבחנו אצלי את המאניה דיפרסיה ולא קיבלתי טיפול תרופתי מתאים. לאורך כל התקופה שהייתי במאניה, הייתי במעקב פסיכיאטרי, אך אף פסיכיאטר לא הצליח לאבחן את ההפרעה שממנה אני סובלת.אחרי שיצאתי מהמסגרת של המעון הייתה תקופה שבה סבלתי מכל מיניי דחפים אובססיבים- כתיבה, סדר, הייתי בטוחה כל הזמן הזה שיש לי או סי די. אחרי תקופה קצרה הגיע הדיכאון והתאשפזתי בשער מנשה לתקופה של חודש ואחרי שיצאתי משם הלכתי לפסיכיאטר פרטי שאיבחן לי את המחלה. כיום, לאחר חודשיים וחצי של טיפול אצל הפסיכיאטר הפרטי אני לוקחת המון תרופות. בבוקר- קלונקס 0.5 מ"ג, טגרטול 400 מ"ג, אביליפיי 10 מ"ג ופרוטיאזין 25 מ"ג. בצהריים אני לוקחת- קלונקס 0.5 מ"ג ופרוטיאזין 25 מ"ג. בערב אני לוקחת- slow deralin 80 מ"ג, טגרטול 400 מ"ג, קלונקס 0.5 מ"ג, פרוטיאזין 25 מ"ג ו-מירו 30 מ"ג. אני לא יודעת מה לעשות, כבר עברו חודשיים וחצי ואני עדיין מרגישה תחושות של בושה עצמית, קושי להיראות בחברת אנשים, המון חוסר שקט, שיפוטיות עצמית מאוד גבוהה המתבטאת במחשבות אובססיביות שליליות וחזרתיות שכל הזמן אומרות לי: "את לא תצליחי", "את לא מסוגלת", את ככה ואת ככה ולמה את לא עושה ככה, את צריכה לעשות ככה ואת כישלון את לא תצליחי בכלום, את אפס.. זה כאילו אני כל הזמן המחשבות מצפות ממני ליותר מידיי ואח"כ יורדות עליי ושופטות אותי אם אני לא מצליחה במשהו הכי קטן. אני רוצה להוסיף שכרגע אני לא במסגרת אבל אני מתחילה שבוע הבא ללכת לאיזושהי מסגרת שיקומית כזאת שבאים אליה מתמודדי נפש. בכל מקרה, רציתי לשאול פה את החברים ואת הפסיכיאטר והפסיכולוגית מה לעשות? למה זה לא עובר? מתי אני יצא מזה כבר? מתי ארגיש טוב? אני מטופלת אצל הפסיכיאטר הזה והוא ממש איש מקצוע טוב כבר כמעט 3 חודשים ויש שיפור אבל עדיין לא הגעתי למצב של איזון ויציבות רגשית. האם הטיפול התרופתי יעיל? האם זה פשוט לוקח זמן עד שמתאזנים? מתי אני יגיע סופסוף לאיזון רגשי?? אני ממש סובלת. תודה מראש..

שלום, אני בת 24, ולפני שנתיים הייתה לי התמוטטות עצבים בה לא כלתי ולא ישנתי כלל. טופלתי בציפרלקס ולאט המצב חזר לקדמותו. כיום אני מרגישה חרדה שוב, ואני לא מצליחה להירדם טוב בלילה, לוקח לי שעות להירדם וכול פעם זה מתאפיין שבמתן שתן מרובה, דפיקות לב עזות ופחד כללי, המחשבה שאני לא אצליח להירדם גם כן אוכלת אותי. הפחד מלא לתפקד. לקחתי במשך שתי לילות כדור נוקטורנו והיה בסדר, אך המחשבה שלא אוכל לישון בלי הכדור מלחיצה אותי עד כדי כך שאני מעדיפה לא לקחת אותו בכלל. אני מאוד חרדה ולא יודעת ה לעשות. האם ליטול שוב את הציפרלקס? האם לחכות שזה יעבור? אשרי בכלל שהגוף לא יירדם בכלל? תודה רבה

שלום רב, בת 38 3 ילדים, חולת קרדיומיופתיה מאובחנת מזה שנה. אתמול בערב במהלך ריב קשה עם הבעל, נבהלתי נורא!!! הדבר גרם לדופק חזק ומואץ לאחר זמן מה לחץ הדם והדופק ירדו לנורמה, הדופק המשיך להיות חזק, (תחושה שהלב מרעיד לי את כל הגוף), כאב בחזה וכן יובש בפה. לצערי לא הצלחתי להירדם. הייתי במוקד ושם נאמר לי שזו התמוטטות עצבים ונשלחתי הביתה עם ווליום. אני עכשיו 44 שעות ללא שינה בכלל!!! למרות שלקחתי את הכדור. בתחושה שלי ישנה הרעה במצב האי ספיקה. שאלותיי האם יתכן שאירוע מסוג זה יגרום להרעה? מה יכולה להיות הסיבה לאי הירדמות, האם יש קשר ללב? ואיך זה שהכדור לא השפיע כלל? בבקשה עזרתכם, מתה לישון!!!

אני מבקשת להתייעץ אתך בנושא התאמת תרופות. לפני שנה וקצת עברתי התקף חרדה קיצוני על גבול התמוטטות נפשית. בהתחלה נתנו לי assival ואחרי זה paxxet. ועד היום זה פאקסט. ביום שלישי שבוע שעבר כנראה שתפסתי וירוס של הקאות ושלשולים והגוף התנהג בהתאם. אבל כמה ימים אחרי התחלתי להרגיש שוב לא יציבה רגשית ותחושות בגוף שתואמים למה שהיה בעבר. וזה נרגע, אבל עכשיו שוב עולה בי תחושה של חוסר יציבות רגשית, של צורך לבכות מכל דבר, שיש חולשה בגוף ובראש והכל מרגיש רע וכבד. האם אני צריכה להמשיך ליטול פאקסט ולתקופה מסוימת להוסיף כדור הרגעה או להתאים כדור אחר חזק יותר שימנע את התופעות הללו? אנא ענה בכובד ראש וברצינות הנדרשת. בתודה מראש טלי

למעשה כרגע לא חבר כי הוא רק גורם נזק מצבי הכלכלי קשה והוא דוחף אותי לבזבןז במסעדות כל הכסף שלו הולך על מסעדות בנוסף הוא דקר את אביו והיה מאושפז שנה במחלקה סגורה בנוסף היה בכלא כי איים לפגוע בשוטר סילקו אותו משני מקומות עבודה מאיים על עובדת סוציאלית מאיים על מדריכה באנוש סילקו אותו מאנוש מאיים לפגוע באחיו מאיים לפגוע במישהו כדי להיות בכלא לא משתלב בשום מסגרת אין לו חברים לא מתפקד מטריד אותי בטלפון בשעות מאוחרות משגע אותי בטלפון מדבר בלי הפסקה או שמתקשר ולא מדבר או שמלא רגשי נחיתות ומאשים אותי שאני לא חבר טוב כמעט הגעתי למצב של התמוטטות עצבים בגללו אימי אמרה שהיא חולה ועצבנית בגללו כי ישב אצלי עד 3 בלילה נרדמתי והוא העיר אותי מהשינה ולא הלך הביתה וגרם לי להזמין אוכל מגעיל בשלושה מקרים קבענו להפגש והוא הבריז לי לא יודע אם הוא בכלל מגיב לכדורים וכנראה לא לוקח כדורים הוא חולה על משחקי וידיאו ובגללו הפסדתי מסיבה באנוש הוא משגע אותי עם התוכנית של נתן זהבי הוא מטריד אותי כל היום בטלפון מסכן את בריאותי מבחינת קרינה מהנייד מה עושים איתו יש דרך לרפא אותו הוא רוצה עזרה שהכסף מהקצבה יעבור לחשבונו רוצה שנעזור לו ונלווה אותו ליעוץ בשיל וליעוץ רפואי בנוסף מנצלים אותו חילק אלפי שקלים לאנשים ללא החזר תודה

שלום דוקטור,אני סובל מנכות נפשית,מוגדר כסכיזו אפקטיב.לקיתי במחלת קרוהן קשה ביותר.למעשה כמעט לא נותר לי מעי דק 80 סנטימטר.אחרי שני ניתוחי ענק.בעייתי שאני לא מסוגל להגיש תביעה לביטוח לאומי.בגלל שיש לי ניסיון מר איתם.וכבר עברתי התמוטטות עצבים,ששלחה אותי לאישפוז ממושך,בעיקבות תביעה בעבר.כרגע אני מוכר ב75 אחוז נכות נפשית.אני מוגדר לפי רופאי הדסה בכירים ב100% נכות על הקרוהן,וכבר 10 שנים לא מצליח להגיש החמרת מצב.כי פוחד להשאר בלי אף נכות,אפילו מחשבה להגיש החמרת מצב,גורמת לי לחרדה עצומה והקאות,אני בן 49.ולא מצליח להתגבר על הפוביה הזאת.האם יש לך עצה?