תוצאות חיפוש עבור טיפוס-הרים

שלום, בן 44. בעבר סבלתי כמה פעמים מפרפור פרוזדורים התקפי כולל אישפוזים. דופק גבוה מאד. עד היום הרופאים לא ממליצים על אבלציה. עברתי הרבה מאד בדיקות מאמץ, הולטר ועוד ועוד. המסקנה היתה לתת קרדילוק במינון נמוך. הבעיה שהקרדילוק הוריד לי את הדופק מתחת ל-50 ולכן הפסקתי איתו. העניין הוא שגם אם אני מתחיל פעילות גופנית מדופק נמוך, הדופק עולה מהר ונשאר גבוה אפילו שעתיים לאחר סיום האימון. זה בא לידי ביטוי גם באירועים בהם יוצא לי לרקוד וכדו' - הדופק עולה מהר מאד. בשל החשש מפרפור אני נמנע מפעילויות גופניות שונות כאופניים, שחייה, ריצה, טיפוס הרים ועוד - שאני מאד מאד אוהב. כל שאר התפקודים שלי מעולים! רציתי לשאול האם הגיוני לקחת קרדילוק רק לפני אימונים? אני יודע שהשאלה צריכה להיות מופנית לרופא מטפל... ובכל זאת באופן עקרוני האם יש גישה כזו לקחת כדור רק לפני פעילות גופנית? המצב היום שמרוב לחץ שהפרפור יחזור, אני עושה רק הליכות עם מעקב רצוף אחר הדופק ולא נכנס כלל לריצה לא לאופניים ולא לפעילויות האחרות. זה מאד מתסכל אותי. כי הייתי תמיד בכושר מעולה, ביחידה מובחרת וכו מצד שני - אולי תגיד שאם אני מסתדר בלי תרופות והדופק תקין. ייתכן ורצוי לנהל חיים רגועים ולבצע כושר "רגוע" בהליכה וכדו' ייתכן ואני צריך לנהל את חיי ללא אופניים, ריקודים, ריצה ושחייה ברמה שמעלה את הדופק יותר מידי. עוד שאלה שלא מצאתי עליה תשובה בין הרופאים ובאינטרנט: אני חולה בדיאבטיס אינסיפידוס צנטראל. האם ייתכן ובשל בעיית מלחים, התחילה לי הבעייה בפרפורים. אם כן, ייתכן ועלי לבצע בדיקות דם תכופות יותר לבדיקת המלחים.

האם יש דרך להתאפק במתן שתן למשל אני נמנע מנסיעות לחו"ל שאם באמצע הנסיעה אצתרך להשתין לא אוכל להמתין שעה עד העצירה הבאה מודה לכם על תשובתכם

שלום בני עבר MRI MRV MRA בן שבע. בעקבטת שנים שסובל מהצקפות של לחצים בקאש בעיקר במצח נקדעמה, פוטופוביה רצינית לא מסוגל לראות דבר וכמויות של הקאות בשרשרת במשל חצי יום. אחרי זה שבוע עדיין מתקשה לראות אור. אי אפשר לגעת בו בכלל כח הראש רגיש לכאב. בבדיקות שציינתי Mri וכו יצא תקין. אמרו מיגרנה. הבעיה שלא מגיב לתרופות נגד כאב או הקאות בכלל. לא משפיע עליו. גם לא וולטרן אופטלגין לא טרימפנטינים חזקים, לא זופרן. בדיקות קרקעית העין וראייה תקינות. דיברתי עם הרופאים על יתר לחץ תוך גולגולתי. לבצע ניקור. הבעיה שבין ההתקפות הוא כמעט ולא סובל מכאב, ובזמן התקפה אמרו לי שרוב הסיכויים שייצא לחץ תוך גולגולתי גבוה בגלל הכאב... ככה שלא נדע אם זה המקור או התוצאה. מה עושים? ניקור זו הבדיקה היחידה שלא עשינו. אבל היא פולשנית כואבת וההתאוששות ממנה גם סבל.

למאמן שלום. אני בן 18, מתאמן כבר שנתיים בערך באימוני משקל גוף בלבד - מתח, שכיבות סמיכה, התמקדות בבטן וזהו בגדול. יש גם אירובי כמובן... ב"ה מרוצה - אבל לא מרגיש שממש מתחזק אלא רק מעלה סיבולת. לאחרונה התחלתי להתלבט האם להוסיף אימוני משקולות חופשיות בנוסף ע"מ להגדיל כוח, אני לא מחפש שרירים ענקיים ואפילו מתרחק מכך. האם ישנה עדיפות לסוג אימון מסוים? אולי אשמע ילדותי אם אגיד שתמיד היה נדמה לי שעבודה טבעית יותר עדיפה ובריאה לאורך זמן... פועלי בניין ועובדי אדמה הם חזקים מאוד ולאורך שנים, גם בלי שרירים מפותחים, לפעמים הרבה יותר מבני גילם ש"גרים" בחדר הכושר. האם זה נכון שהישגי משקולות מחייבים תחזוקה רציפה ויעלמו מהר, ואילו משקל גוף משמר תוצאות לאורך זמן? תמיד נראה שמשקולני עבר "רופסים" הרבה יותר מהר ובצורה משמעותית מספורטאים אחרים. מעבר לכך נתקלתי בתופעה מוזרה - יש לי חברים שחזקים ממני בהרבה, בלי ספק, ומרימים משקלים גבוהים מאוד - אבל כשזה מגיע לטיפוס בחבל אני מצליח בקלות יחסית גובה שבשבילם הוא מאתגר מאוד. מה הסיבה לכך? אני מצטער על ריבוי השאלות והגישה המשונה... הרבה תודה מראש, דוד

שלום רב. אני בשבוע 5 להריון, לאחר טיפולי פוריות שכללו הרבה הורמונים ו-3 הזרעות. בגלל שההריון היה מאוד קשה להשגה אני ממש חוששת לפגוע בו. לפני ההריון הייתי מתאמנת פעמים-שלוש בשבוע באימוני TRX , עיצוב ואירובי. בחודשיים האחרונים כמעט ולא התאמנתי בגלל שנחתי הרבה בזמן הטיפולים. אני מעוניינת לחזק את הגוף ולשמור על משקל תקין כמה שאפשר אבל מצד שני חוששת להרים משקולות ולעשות כפיפות בטן כי הבנתי שלא מומלץ לאמץ בטן ולהרים דברים כבדים. האם חוץ מהליכות ופילאטיס אני יכולה להמשיך ללכת לTRX אבל לא לעשות שם תרגילים אירוביים כגון מטפס הרים? אני רוצה להתאמן אבל חוששת כולם מלחיצים שזה עלול לפגוע בעובר. תודה

שלום רב אורי אני מזה זמן מה עובד בבית על אימון מחזורי ארובי שבנוי משלושה מחזורים של 6 סטים שונים של תרגילי ארובי שהם סמוך-קום , מטפס הרים, קפיצות מספריים עם משקולות יד , סקוואט , דילגית וקפיצות עם רגלים מורמות כולל משקולות 30 שניות עבודה ו 10 שניות מנוחה אבל כדי לאתגר את עצמי קניתי זוג משקולות צמיד לקרסול של 2.25 קילו כול אחד לרגלים . המשקולת מתלפפת סביב הקרסול/יד או רגל . מה דעתך על אימון ארובי שמשלב משקולות בפרט משקולת חול שמתלפפת על הרגל או היד ? תודה מקרב ליבי יריב

שלום, אני בת 34 גובה 172 משקל 68 לאחר 3 לידות, מבנה גוף רחב, מתאמנת פעמיים בשבוע למשך שעה ורבע אימון אישי פונקציונלי ( TRX; משקולות, גומיות וקצת סיבולת), עוד פעמיים בשבוע אימונים קצרים של 25 דקות (כל מיני תרגילי פלאנק, מטפס הרים, שכיבות סמיכה, גלגל כח...). כמה אני באמת אמורה לאכול ביום כדי להוריד אחוזי שומן? לרזות מתאמנת מזה זמן רב ורק עולה במשקל :-(. זה מאוד מייאש , אני כנראה לא אוכלת מספיק או אוכלת יותר מידי. כרגע אוכלת 1800 קלוריות -6 ארוחות ביום כל 2-3. מאוד אשמח לתשובה

ד"ר שלום, אני בחור בן 37, רזה לא מעשן ובריא בסה"כ. אני רץ 10 ק"מ כ-4 פעמים בשבוע ומוסיף לזה לפעמים גם חדר כושר או רכיבה על אופניים. אין לי כאבים או לחצים מיוחדים. עם זאת, אתמול הלכתי לטיול (טיפוס על הרים) שנעשה במאמץ גופני מסויים. בשלב מסויים התחלתי להרגיש בחילה וגרון יבש. אני חייב להסתייג ולומר שהטיפוס נעשה בגובה רב (עד 4000 מטר) ומערכת העיכול שלי רגישה באופן כללי - לפעמים אני מקבל בחילות אפילו נסיעה ברכב. יכול להיות שהשילוב הזה של הגובה ומערכת העיכול גרם להרגשה שהייתה לי. בנוסף לא אכלתי יותר מדי לפני הטיול. עם זאת, בגלל שאבי קיבל ארוע לב בגיל 43 לערך, כל כשנה אני מבצע א.ק.ג . לפני שנתיים ביצעתי אפילו מבחן מאמץ שהיה מעולה. היום גם ביצעתי אקג - בגלל ההרגשה מאתמול. התוצאות יצאו קצת שונות מפעם קודמת - HR=50, RR=1200ms, P-R=220ms, QRS=90ms, QT=440ms, QTC=414. אשמח לשמוע את חוות דעתך תודה מראש מיקי

שלום ד"ר אני חולת אסטמה ומתכננת לטוס לאתיופיה ולעשות טיפוס הרים אני רוצה מרשם למחלת גבהים אני נורא מפחדת והרופא מטיילים לא הביא לי כי לא ידעתי אותו בקשר לטיפוס הרים. רציתי לשאול איזה רופא מוציא מרשמים לזה חוץ מרופא מטיילים חיפשתי בהמון מרפאות ואין תורים בכלל ויום ראשון אני כבר טסה. אשמח לעזרה. חברים שלי ללא אסתמה כבר קיבלו איזה רופא נותן מרשמים כאלו?

שלום ד"ר אני בת 21 ומעוניינת לטוס לאתיופיה ויש לי אסטמה כבר מגיל קטן. לפי מה שהבנתי אתיופיה היא רמה גבוהה ואני מתכננת לעשות טיפוס הרים ואני יודעת שיש גובה מסוים שממנו מתחילים להרגיש קשיים בנשימה רציתי לדעת עד איזה גובה כדאי להגיע ומאיזה להימנע?

שלום ד"ר קמחי ברצוני לשאול האם פעילות ספורט אינטנסיבית כמו טיפוס הרים ופעילויות אירוביות כמו ספינינג יכולות לגרום לדלקת מפרקים שגרונית?

שלום, בן 44. בעבר סבלתי כמה פעמים מפרפור פרוזדורים התקפי כולל אישפוזים. דופק גבוה מאד. עד היום הרופאים לא ממליצים על אבלציה. עברתי הרבה מאד בדיקות מאמץ, הולטר ועוד ועוד. המסקנה היתה לתת קרדילוק במינון נמוך. הבעיה שהקרדילוק הוריד לי את הדופק מתחת ל-50 ולכן הפסקתי איתו. העניין הוא שגם אם אני מתחיל פעילות גופנית מדופק נמוך, הדופק עולה מהר ונשאר גבוה אפילו שעתיים לאחר סיום האימון. זה בא לידי ביטוי גם באירועים בהם יוצא לי לרקוד וכדו' - הדופק עולה מהר מאד. בשל החשש מפרפור אני נמנע מפעילויות גופניות שונות כאופניים, שחייה, ריצה, טיפוס הרים ועוד - שאני מאד מאד אוהב. כל שאר התפקודים שלי מעולים! רציתי לשאול האם הגיוני לקחת קרדילוק רק לפני אימונים? אני יודע שהשאלה צריכה להיות מופנית לרופא מטפל... ובכל זאת באופן עקרוני האם יש גישה כזו לקחת כדור רק לפני פעילות גופנית? המצב היום שמרוב לחץ שהפרפור יחזור, אני עושה רק הליכות עם מעקב רצוף אחר הדופק ולא נכנס כלל לריצה לא לאופניים ולא לפעילויות האחרות. זה מאד מתסכל אותי. כי הייתי תמיד בכושר מעולה, ביחידה מובחרת וכו מצד שני - אולי תגיד שאם אני מסתדר בלי תרופות והדופק תקין. ייתכן ורצוי לנהל חיים רגועים ולבצע כושר "רגוע" בהליכה וכדו' ייתכן ואני צריך לנהל את חיי ללא אופניים, ריקודים, ריצה ושחייה ברמה שמעלה את הדופק יותר מידי. עוד שאלה שלא מצאתי עליה תשובה בין הרופאים ובאינטרנט: אני חולה בדיאבטיס אינסיפידוס צנטראל. האם ייתכן ובשל בעיית מלחים, התחילה לי הבעייה בפרפורים. אם כן, ייתכן ועלי לבצע בדיקות דם תכופות יותר לבדיקת המלחים.

שלום, בן 44. בעבר סבלתי כמה פעמים מפרפור פרוזדורים התקפי כולל אישפוזים. דופק גבוה מאד. עד היום הרופאים לא ממליצים על אבלציה. עברתי הרבה מאד בדיקות מאמץ, הולטר ועוד ועוד. המסקנה היתה לתת קרדילוק במינון נמוך. הבעיה שהקרדילוק הוריד לי את הדופק מתחת ל-50 ולכן הפסקתי איתו. העניין הוא שגם אם אני מתחיל פעילות גופנית מדופק נמוך, הדופק עולה מהר ונשאר גבוה אפילו שעתיים לאחר סיום האימון. זה בא לידי ביטוי גם באירועים בהם יוצא לי לרקוד וכדו' - הדופק עולה מהר מאד. בשל החשש מפרפור אני נמנע מפעילויות גופניות שונות כאופניים, שחייה, ריצה, טיפוס הרים ועוד - שאני מאד מאד אוהב. כל שאר התפקודים שלי מעולים! רציתי לשאול האם הגיוני לקחת קרדילוק רק לפני אימונים? אני יודע שהשאלה צריכה להיות מופנית לרופא מטפל... ובכל זאת באופן עקרוני האם יש גישה כזו לקחת כדור רק לפני פעילות גופנית? המצב היום שמרוב לחץ שהפרפור יחזור, אני עושה רק הליכות עם מעקב רצוף אחר הדופק ולא נכנס כלל לריצה לא לאופניים ולא לפעילויות האחרות. זה מאד מתסכל אותי. כי הייתי תמיד בכושר מעולה, ביחידה מובחרת וכו מצד שני - אולי תגיד שאם אני מסתדר בלי תרופות והדופק תקין. ייתכן ורצוי לנהל חיים רגועים ולבצע כושר "רגוע" בהליכה וכדו' ייתכן ואני צריך לנהל את חיי ללא אופניים, ריקודים, ריצה ושחייה ברמה שמעלה את הדופק יותר מידי. עוד שאלה שלא מצאתי עליה תשובה בין הרופאים ובאינטרנט: אני חולה בדיאבטיס אינסיפידוס צנטראל. האם ייתכן ובשל בעיית מלחים, התחילה לי הבעייה בפרפורים. אם כן, ייתכן ועלי לבצע בדיקות דם תכופות יותר לבדיקת המלחים.

היי, אני בשבוע השלישי להריון ומתוכננת לנסוע בעוד שבוע לטפס על הר הקילימנגרו המתנשא לגובה 5800 מטר.הטיפוס עצמו הוא שבוע ימים הלוך כולל הירידה כאשר כ3-4 ימים נמצאים בגובה שבין 3000 ל 4500 מטר. כל ההתייחסויות שמצאתי על נושא הטיפוס , לא היו חד משמעיים והתייחסו להריונות בשלבים מתקדמים יותר. יש לציין שאני נמצאת בכושר טוב ולא סובלת ממחלת גבהים (שהיתי בעבר בגובה 3500 ללא שום בעיה). מהי המלצתכם? האם ניתן לנסוע?

יש לי בעיה של מתחיחת יתר בגיד רגל ימין באמצע הברך אבל צד ימין בלבד אני מורת דרך בערך כ ארבעים שנה וזה כמובן כרוך בהמון הליכות ברגל טיפוס על הרים וגבעות וגם המון מדרגות ואובחנתי ואולי בלא כל כך מומחיות כסובלת מעודך מתיחה של הגיד ברגל הטיפול שניתן לי עד עכשיו הוא ספריי של סוויס רליף ספריי שעוזר לשעה בערך אבל לא פותר שום בעייה אני גם נמצאת בטיפול של דיקור סיני שלא ממש עוזר כרגע אני גם עם חגורה מיוחדת שעוזרת קצת בכאב אבל רוצה פתרון יותר רדיקלי תודה

הייתי רוצה בשקט, בפינה, אם הייתה פה כזאת... הייתי בדרך לכתוב הודעה על חוסר אונים. לא קל לספר חוסר אונים. אם כי נדמה לי שאני מספרת אותו כל הזמן בעצם נוכחותי. אבל במקום לכתוב הודעה על/שהיא חוסר אונים, דיברתי עם מישהו קרוב, ואמרתי שאני חסרת אונים , וגוועת. (טוב נו, לא בדיוק וגם לא בערך במילים האלו). ביקשתי שיחזיקו לי את היד כמו ילדה קטנה בגן שעשועים מול מגלשה גבוהה, או לפני חיסון. אולי אפשר לומר, מצאתי בי טיפונת אונים לפחות בשביל זה. אני נבוכה נורא מפה. לא רוצה טפיחה על השכם, כי אז אהיה עוד יותר נבוכה. (הסיפור החוזר: הריעו לגילת, שסופסוף, ואחרי מאמצים כבירים, עושה את מה שכולם עשו כבר מזמן, אפילו מבלי לשים לב...) חוץ מזה, זה ממש עוד לא "לעשות" , רק ניסיתי לשים איזה עוגן. תעודת ביטוח. אז אם אפשר רק, אולי, גם פה לשים איזה עוגן. (בודקת, לא בטוחה בכלל, אם זה נכון לי, להשאיר סימן. לא ברור לי אם זה מחבל או מסייע. גם מה כבר עשיתי, מי שישמע...). לומר או לא לומר את הפחד שזה יתמסמס עם הרוח..? שריח הגשם הזה שהסתיו מביא איתו, שמטריף את החושים של צמחים מיובשים הזועקים למים, אולי הוא שוב פטה מורגנה. והגשם לא יבוא. לעולם. שאני בכלל כבר מתה. זה תלוי כנראה בעוד קצת אונים. מביך. אבל אולי פה לפחות יכולה לנסות לספר כמה אני חסרה אותם? זה עניין מוזר, עם הכוח. כשכבר עושים, זה נראה כ"כ קטן. גם פתאום מתמלאים בעוד כוח. אנרגיה מתגברת. זה טוב, אני חושבת. אבל אז התחושה: אז מאיפה החוסר, הריק, השואב הזה, חסר הטעם... גם אפשר, כך נדמה לי, להיות חסרת אונים ומלאה בהם בו זמנית. ולא ברור האם החוסר הזה הוא אשליה או ריק קיים. אפשר לחפש סיבות. מוצאת אולי. מפעם-פעם, מעצבנות-מפגרות. אז יופי, אפשר לומר "חוסר אונים נרכש", ועכשיו זו מילה יפה, לספרי פסיכולוגיה. זה לא יפה כשזה אתה. ומה שחוסר אונים מעורר בסביבה: שאט נפש? ובך: אשמתי. אשמתי הוא, ולכן אשמתי הכל. ויותר גרוע: הרגשה של משהו מת שם בפנים. רוצה שהעוגנים האלו יהיו עוגן מחזק ומקדם, פיגומים, כמו בסנפלינג אולי (או בטיפוס הרים? יש איזה ספורט כזה, נדמה לי, שאתה שם עוגן כל פעם ואז מתקדם קצת?). ולא עוגן שמשאיר במקום. גילת, ילדה מגודלת.

אנו עומדים לטיול טיפוס הרים בקניה (קילמנג'רו) מתלבטים בין הביטוח של פספורט קארד או מכבי עילית (כלל) הכיסוי דומה אבל בסעיף חילוץ,במכבי עילית יש חילוץ אוירי/ימי מקומי בכיסוי מלא ללא הגבלה. בפספורט קארד יש חילוץ אוירי בלבד לבית חולים קרוב, ותקרת כיסוי של 10,000$. בהתחשב בכך שמדובר בקניה ובקילמנג'רו, האם אין כאן חיסרון משמעותי של פספורט קארד ביחס למכבי עילית? אודה לתשובתך רם

היי, מספר שאלות ברשותכם(: 1. הזמנתי את טבעות האטימה (אלו שהודיה ורן המליצו עליהן) והתחלתי להשתמש בהן. אני חותך בערך שלושת רבעים מהטבעת, מגלגל על היד ומצמיד כמו עם הפסטה. אני משתמש בצורה נכונה? אולי צריך להשתמש בכל הטבעת ולא לגלגל אלא להרחיב את החור? כיצד אתם משתמשים? אני משתמש גם בבסיס היברידי (כזה שיש לו גם מדבקה מבחוץ ולא רק החלק של הבסיס) של הוליסטר (גודל 55). 2. מה בדבר ספורט? מותר לי להתחיל לעשות ספורט? מה מותר? מותר אירובי? משקלים? מה מותר? האם יש סכנה שהסטומה תיכנס פנימה אם אתחיל לעסוק בספורט? אולי בכלל אסור? (עשיתי את הניתוח לפני כחודש [בחמישי לאוגוסט עברתי] והניתוח כלל כריתה של 20 ס"מ, תיקון פיסטולות בבטן ובדרכי השתן... אם זה משפיע על התשובה) 3. עדכון - הצריבה מעט טובה יותר. התחלתי להשתמש במגן עור (השורף מעט לכמה שניות) של קולופלסט נדמה לי. עדיין מגרד לי שם אבל איכשהו זה נסבל. 4. מה עושים עם הרעשים? :( יש אולי משתיק קול? אני מבין שאולי זה צריך להיעלם מתישהו אבל בינתיים אני די מובך ללכת או לשבת על יד אנשים מחשש שעוד שנייה ייצאו לי קולות הדומים לנאדים מהבטן... ולא אוכל להגיד שהכורסה אשמה ;) 5. לפעמים היציאות שלי יותר מדי מוצקות ככה שהן כמעט לא יוצאות מהשקית... כדי לקנות את חומר הסיכה משולב הדאורדרונט של הוליסטר? כשאני בטכניון או בבית (רוב הזמן האמת אני כאן או שם) אז אני תמיד שוטף את השקית בזמן שאני מרוקן אותה אז זה בסדר, אבל אם אני נמצא במקור אחר זה סיוט... לפעמים היציאות אפילו לא יורדות לסוף השקית מרוב החיכוך... זה נורמלי? 6. היום היה הלילה הראשון מזה הניתוח שישנתי כל הלילה (בעצם זה הלילה הראשון מזה שנה בערך) שזה נחמד מאוד... אבל תמיד הסתמכתי על זה שאני בכל מקרה קם בלילה אז אם השקית חצי מלאה או משהו אני יכול לרוקן אותה... היום קמתי בבוקר והיא הייתה סופרררר מפוצצת. ממש "רצתי" לרוקן אותה. זאת השקית הכי גדולה של הוליסטר. מה הטריקים בשביל שהסטומה לא תעבוד בלילה? לא לאכול 3 שעות לפני? לא לשתות מים? לא מוצרי חלב? משהו? :( 7. ראיתי באינטרנט חגורה בשם stealthbelt שבעצם מכסה את הסטומה ויותר נוח לשחות איתה נגיד... אבל היא נורא יקרה :( אין איכשהו להשיג את הדברים האלו זול יותר? אני חושב שאתבייש ללכת לשחות או לים או לאנשהו בלי חגורה שכזו. מצטער על ריבוי השאלות :( המון תודה!

בן 59. סוכרתי, מטופל בתרופות.לב בסדר, ניבדק לאחרונה באופן מקיף. חזרנו היום מטיול בקוסטה ריקה. הביקור כלל מאמץ גופני ניכר: טיפוס הרים, הליכה מרובה, טיפוס במדרגות וכו'. מבחינת הסיבולת והמאמץ - עמדתי בזה. ללא כאבים בחזה, ללא קוצר נשימה וללא דרמות. כשהדופק עלה מאוד, עצרתי למנוחה קצרה, יצבתי דופק והמשכתי... אלא מה, אט אט, נוצרו בצקות בקרסוליים. הנ"ל התנפחו, עד כדי תחושת "ניפוח" ברגליים. כשלוחצים עם אצבע, נישאר שקע. היום בבית הגיע לשיא. מדוע, מה לעשות? תודה

בני (בן 24) עבר ניתוח אפנדציט בסין (במהלך טיול מוצ'ילרים). כמה זמן נמשך תהליך ההחלמה? כמה זמן לאחר הניתוח אסור להתאמץ, לסחוב תרמיל גב כבד, לבצע פעילות גופנית (טרקים) ...? האם יש תזונה מיוחדת / מומלצת? המלצות נוספות לתהליך ההחלמה?

אני מאובחנת ב OA בברך שמאל ומקבלת דעות סותרות לגבי יעילות של הליכה יומית. האם מותר ללכת, לאיזה מרחק ובאיזה תדירות

הנני בן 22 במהלך טיול בארצות הברית. עקב מאמץ ממושך (טיפוס הרים בשלג) התחילו לפני שלושה שבועות דלקות בשני גידי אכילס. בעבר הלא רחוק סבלתי מדלקת כזו באחת הרגליים לתקופה קצרה. אני מכיר שהטיפול בדלקות כאלו הינו מנוחה, מדרסים, תרופות כגון אטופן, איבופן או אטודולק ופיסיוטרפיה. מיכוון שהנני במנוחה כבר שבועיים ועדיין כאשר אני לובש נעליים גבוהות (נעלי הרים לעומת סנדלים) אני מרגיש כאב, הנני מחפש פתרון תרופתי שאלותי הן: האם צריך מרשם רופא לתרופות אלו בארצות הברית? או מה השמות של תרופות אלו כאן? האם יש תחליף אחר מומלץ? תודה מראש, עודד

שלום רב , אני כרגע במהלך טיול בדרום אמריקה ונמצא בפרו .אני מרכיב עדשות יומיות של פוקוס במהלך הטיול בקביעות אתמול בערב (יום שישי) עין ימין בלבד האדימה והתחילה לגרות, מיד הורדתי את העדשה והרכבתי משקפיים , אמנם למחרת בבוקר התעוררתי והיה לי קשה לפתוח את העין , תחושת דביקות והרבה הפרשות כאלה שבדרך כלל יש קצת בבוקר .מיד הלכתי לרופא מקומי פרואני (מדינה די לא מפותחת) שבדק את העין ושלל הימצאות גוף זר ואמר שיש דלקת והמליץ לשים 3 סוגים של תרופות : 1. משחת בשם uniflox ciprofloxacino פעם ביום לפני השינה 2. טיפות אנטיביוטיקות בשם zymaran gatifloxacina חמש פעמים ביום! 3. עוד טיפות אנטיביוטיות בשם lanciprox-dx 3 פעמים ביום. עכשיו ככה, אני פונה אלייך בבקשה כדי לבדוק האם זה הגיוני לקחת כל כך הרבה תרופות בגלל דלקת כי אני יודע שלרופאים המקומיים יש נטייה לתת אנטיביוטיקה לכל בעיה. האם לקחת במיידי או לחכות ולראות האם זה יעבור ללא טיפול תרופתי ורק אז להתערב ?. אציין כי אני נמצא במקומות יבשים וגבוהים מאוד כ4000 מטר . בלי שום קשר האם עקב טיפול של טיפות אנטיביוטיות יש מניעה לשתות אלכוהל? ולבצע מאמץ גופני כגון טיפוס הרים וכדומה? אודה לתשובתך המהירה זה מאוד חשוב לי. . תודה ושבוע טוב, אסף.

לד"ר שלום רב לפני כ3 שבועות פרקתי את המרפק במיון שמו לי חצי גבס שירד אחרי שבוע לאחר הגבס עשו לי צילומים ובהם ראו ש:יש שברים בסחוס והרצועות קרועות. שמו לי מין קיבוע שנותן לי רק לישר ולכופף את היד ואמרו שאין צורך בניתוח מה דעתך בנושא? כמה זמן עד שהיד תחזור לתפקוד? האם אני יוכל לחזור לעשות ספורט ( טיפוס הרים, אופניים כדור עף ומכון כושר)