פיסיקאים ממכון ויצמן זיהו חוקים וכללים להעברה יעילה של...
מודל היופי הנשי נראה בהישג יד המנתח יותר מאי פעם. כל...
במחקר ישראלי חדש שכלל את כל הפגיות בבתי החולים בארץ, נבדק...
מזל או סביבה: האם מחלות ממאירות מתפתחות עקב מזל רע או בשל...
SuCare אפליקציה ראשונה לניהול סוכרת, פותחה ע"י חברת...
אני לא רופא , אלא בן 16 שחקר באינטרנט ובפורום וכותב למען התיקונים. ישנן 72 תרופות פסיכיאטריות (שאני מכיר). כל התרופות משפיעות על נוירוטרנסמיטורים , מעבירים עצביים , שהם הורמונים , כלומר שליחים כימיים , שתפקידם להעביר פקודות למוח. ניתן לחלק ל4 סוגים: 1) נוגדי דיכאון~ מעלים סרוטונין ונור~אדרנלין. מעבירים עצביים אלה אחראים על מצב הרוח. כלומר , כשהרמה שלהם עולה , הם גורמים לאופוריה. סרוטונין בעיקר כשאוכלים. נו-אדרנלין מסייע להתמודדות עם לחץ. 2) נוגדי פסיכוזה~ מאזנים את רמות הדופמין. בדור החדש גם סרוטונין.. חוסר איזון במעבירים עצביים אלה גורמים בעיקר לבלבול , חוסר ארגון מחשבתי , ושאר התסמינים של פסיכוזה. 3) נוגדי חרדה , ביניהן 8 בנזודיאזפינים , תרופות הרגעה לחרדה שהם גם כדורי השינה , אשר החומר הפעיל בהן הוא מלטונין (גאבא~GABA) שהוא הורמון השינה. היחידות שפועלות תוך 30-120 דקות. לעומת השאר שפועלות תוך 1-6 שבועות ומגיעות לשיא תוך 4 חודשים. ו2 אחרים: אוטרקס וסורבון. 4) תרופות למחלות אורגניות , ביניהן: מייצבי מצב רוח~ מאזנות את רמת הסרוטונין ונור-אדרנלין. וכן שומרות על האיזון מפני שינויים. משפיעות גם על גלי המוח , ולכן משמשות לטיפול גם באפילפסיה. נוגדי דיכאון ישנן 24 נוגדי דיכאון ב7 משפחות: 1)פרוזק המשפחה הכי חלשה וחדשה היא הפרוזק. פותח ב1988. המיוחד בה הוא , שכל נוגדי הדיכאון מעלים סרוטונין ונור-אדרנלין ונוגדים היסטמין ואצטיל-כולין. אבל פרוזק מעלה סרוטונין בלבד ולא נוגד היסטמין ואצטיל כולין. מה שעושה את זה לתרופה הקלה ביותר. מאותה סיבה היו מקרים שלא ניצפו תופעות לוואי. תופעות לוואי: דיכוי תיאבון , כאב ראש , הפרעות שינה , דיכוי חשק מיני , טשטוש , שלשול וכאבי בטן. אלה השכיחות שנעלמות עם הזמן. במקרה של פרכוסים , יש לפנות לחדר מיון. במקרים של פריחה וגרד , הקאה או קצב לב לא תקין יש להחליף תרופה. תרופות במשפחה יש 6 תרופות במשפחה: 1)פריזמה. מעורר. לכן משלבים עם חצי מ"ג קלונקס למקרה של היפראקטיביות או הגברת מחשבות המוות. 20-80 מ"ג. 2)סרוקסאט. מרגיע. 20-60 מ"ג. 3)פווקסיל. הכי חלש. 50-300 מ"ג. 4) לוסטרל. חלש. 50-200 מ"ג. טראומה. 5) ציפרמיל. הכי מדוייק. 20-60 מ"ג. גריאטריה. עלול לעורר מחשבה אובדנית שניתן להרגיע בעזרת חצי מ"ג קלונקס. 6) ציפרלקס. חרדה. הכי חזק. הכי מהיר. פועל אחרי שבועיים. לעומת 3-6 שבועות פרוזק. 5-20 מ"ג. עלול לעורר מחשבה אובדנית שניתן להרגיע בעזרת חצי מ"ג קלונקס. 2)אדרונקס. פועל רק על נור-אדרנלין. ובזה יחודו. לטיפול בסובלים מתסמינים של חוסר מוטיבציה וערך עצמי. 4-12 מ"ג. פועל תוך שעתיים למשך 12-16 שעות. השפעה מורגשת תוך 10-14 ימים. תופעות לוואי: התייבשות והשתנה , הפרעת שינה , עצירות , הזעה , כאב ראש , בחילה , סחרחורת , פגיעה מינית , דיכוי תיאבון. במקרה של הגברת קצב הלב , יש להחליף תרופה. 3) סרזוניל/טרדוזיל/רמרון/בונסרין יש לו פעולה מיוחדת. חוסם קולטן אלפא2. כך מעלה סרוטונין ונור-אדרנלין. רמרון: 15-45 מ"ג. בונסרין: 30-90 מ"ג. סרזוניל/טרדוזיל: 50-600 מ"ג. מתחיל להשפיע אחרי שעתיים למשך יומיים. לאנהדוניה. תופעות לוואי: עייפות , עליית כולסטרול , עצירות , התייבשות והשתנה, תיאבון מוגבר , בלבול , קושי בהשתנה , התנהגות , הקאה , שפעת. במקרה של התנפחות רגליים , יש להחליף תרופה. מיוחס יותר לרמרון. לסרזוניל פחות תופעות לוואי. 4)זייבאן. מעלה דופאמין ונור-אדרנלין. לכן דיכוי התיאבון שלו הכי חזק. משמש בעיקר לגמילה מעישון. 150-300 מ"ג. 44.2% גמילה אחרי 6 שבועות. תחילת ההשפעה אחרי שבוע. אך כמעט ולא משתמשים בו לדיכאון. כי לפרוזק פחות תופעות לוואי. תופעות לוואי: אי-שקט , חרדה , עצירות , קשיי שינה , סחרחורת , התייבשות והשתנה , כאב ראש , הזעה , בחילה. במקרה של: פרכוסים , הקאה , טשטוש , קצב לב , יש לפנות לחדר מיון. 5) אפקסור איקסל וצימבלטה. אפקסור 37.5-225 מ"ג. איקסל 200-600 מ"ג. צימבלטה 120 מ"ג. פועלים תוך 1-8 שעות למשך יום. לדאגנות והפרעות אכילה. כמעט ולא משתמשים לדיכאון , כי לפרוזק פחות תופעות לוואי. בעיקר סרוטונין וגם נור-אדרנלין. לדיכאון קשה. תופעות לוואי: איקסל: עצירות , התייבשות והשתנה (שתו מים ומסטיק/סוכריה), עייפות , בחילה , סחרחורת (אסור לעבור משכיבה לעמידה) , כאבי ראש, פגיעה מינית , עייפות. במקרה של: קצב לב לא תקין , טשטוש , שיווי משקל , חולשה , יש להחליף תרופה. אפקסור: בחילה , כאב ראש , הפרעת שינה , התייבשות והשתנה , נמנום , אי-שקט , הזעה. 6) אורוריקס. נרדיל ומובמיד. מפרקים חומרים במוח. מעלים לחץ דם. לכן זו המשפחה הכי פחות שימושית. הכי חזק אחרי טריציקליים. נרדיל 15-90 מ"ג. נוגד חרדה. מגביר אנרגייה. תופעות לוואי: מגביר תיאבון , סחרחורת , נדודי שינה , שפיכה מאוחרת, כאב שרירים , כאב ראש , קישיון צוואר , בחילה , דפיקות לב , הפרעת ראיה , כאב חזה. להמנע מ: חלב , בירה , נקניקים , כבד , דגים , אבוקדו , שעועית , בננה, תאנה. מובמיד 150-700 מ"ג. 7) טריציקליים וטטרציקליים. הכי חזקים. סרוטונין ונור-אדרנלין. טריציקליים: טופרניל. התקפי חרדה. הכי ממריץ. נדודי שינה. 75-200 מ"ג. 2-6 שבועות. הכי חזק. נורטילין. כאב. הרטבת לילה. 30-100 מ"ג. 2-6 שבועות. אלטרול. מגביר תיאבון. לטיפול בנדודי שינה. מרדים. פעימות לב. 25-250 מ"ג. 2-4 שבועות. משך השפעה 6 שבועות. אנפרניל. אובססיה. זריקה. 10-250 מ"ג. 4 שבועות. תרופות נוספות במשפחה , פחות שימושיות/נפוצות: דפרקסל וסורמונטיל. טטראציקלים: מלודיל: דיכאון קליני. מרדים. פירכוסים ולב. 25-150 מ"ג. 2-6 שבועות. גילקס: 75-300 מ"ג ליום. 2-6 שבועות. תופעות לוואי חוסם אותות חשמליים בלב. מומלץ לבצע בדיקות: כבד , ספירת דם , לחץ דם , א.ק.ג. כל 3 חודשים. טטראציקליים: מרדים , יובש בפה , סחרחורת , פגיעה מינית. במקרה של עילפון להודיע לרופא. במקרה של פריחה או קושי בהשתנה יש להחליף תרופה. במקרה של דפיקות לב ופרכוסים יש להגיע לחדר מיון. גילקס: טשטוש , הזעה , הסמקה , בנוסף. טריציקליים: בנוסף , עצירות. נוגדי פסיכוזה: יש 3 דורות: הדור הישן (טיפיות): הכי חזק , אבל הכי הרבה תופעות לוואי. רק דופמין. הדור החדש (אטיפיות): ריספרדל , סרוקוול , זיפרקסה וקלוזאפין. קלוזאפין הוא סכנת מוות אבל הוא היחיד שעוזר לתסמינים פסיביים. אם לא הורג , תופעות לוואי קלות. ריספרדל משמש גם לחרדה. דופמין וסרוטונין. הדור השלישי: גאודון. מדכא תיאבון. חזק מריספרדל. תופעות לוואי של לחץ דם נמוך ומרדים. מרגיע חרדה. הדור הישן: 1) התרופה הראשונה היא כלורפרומאזין ועד היום משתמשים בה לפרנויה. פותחה בשנות ה50. מינון: 75-800 מ"ג. בהתאם לעוצמת המחלה. (כדי לזהות זאת צריך להיות פסיכיאטר מנוסה). תחילת ההשפעה: כדור: 30-60 דקות. זריקה: 15-20 דקות. השפעה חלקית 3 שבועות. תופעות לוואי: צהבת , ספירת דם , הפרעת תנועה , עייפות , השמנה , טשטוש , וסת , פגיעה מינית. במקרה חמור של תרדמה יש לדווח לרופא. במקרה של פארקינסון לדווח לרופא. במקרה של: סחרחורת , עילפון , פריחה , צהבת , יש להחליף תרופה. 2)הלדול שייכת למשפחת הבוטירופנונים והכי נפוצה לסכיזופרניה. תופעות לוואי: דיסטוניה (תנועה לא רצונית. ניתן למנוע ע"י מינון) , נוקשות שרירים , עייפות , עלייה במשקל , רעד , סחרחורת , עילפון , פגיעה מינית. במקרה של פריחה יש להחליף תרופה. במקרה של: חום , שיכחה , בלבול , צהבת , שריר תפוס~ לחדר מיון. מינון: 1.5-20 מ"ג. זריקה 2-10 מ"ג. משפיע תוך 4 שבועות. 3)פרפנן~ 1957. רעד ותנועות לא רצוניות. הכי שימושי והכי חלש. 4)רידזין~ 1959. לתוקפנות. לתקשישים בגלל פחות רעד. יותר בעיות עיניים. 25-800 מ"ג. עובד תוך 2-3 שעות. מורגש אחרי 6 שבועות. משך ההשפעה 4-10 שעות. 5)פולדקאט~ 1960. הכי חזקה. זריקה ממושכת. תנועות לא רצוניות , רעד , כבד. תופעות לוואי: קישיון , פארקינסון , כבד , ליקוי תנועה , תמונת דם , עין, יובש והשתנה , סחרחורת , עילפון , חום , גודש/כאב שד , פגיעה מינית. במקרה של צהבת~ לחדר מיון. מינון: 1-20 מ"ג. זריקה 25-100 מ"ג. 6) אטומין~ פחות השפעה על השרירים (נוקשות/רעד/תפוס[דיסטוניה]) ויותר: נמנום , טשטוש , התייבשות , השתנה . 7) מודל~ כבר לא משתמשים בה לפסיכוזה כי היא ישנה מדי , אלא: סחרחורת , לחץ , דיכאון , בחילה , מעי רגיז , כיב תריסריון. תופעות לוואי: עצבנות , לחץ דם , הפרשת חלב , אי-אונות. יותר מסוכן: תנועות לא רצוניות , דיכוי מח העצם. 8) פרומתזין~ 1950. מרדים. 15-225 מ"ג. אחרי 6 שנים: 75 מ"ג. אחרי 10 שנים 20 מ"ג. כדי למנוע טרדיב דיסקינזיה. תופעות לוואי: יובש , טשטוש וכבד. במקרה של פריחה וצהבת להחליף תרופה. הדור החדש 1)הכי חלשה היא ריספרדל והכי פחות משמינה. 1-16 מ"ג. 2)זיפרקסייה~ זו התרופה הכי נפוצה. 3)סרוקוול~ עובד בצורה שונה ולכן תחליף. 4) נוזינן הכי חזקה לחרדה. 5) קלוזאפין משמשת לתסמינים האקטיביים (חיוביים) כגון: הזיות , מחשבות שווא , הלוצינציות (קולות , ריחות) , אך בעיקר לנעלמים (שליליים) כגון: הסתגרות , אובדן הנאה , חוסר מוטיבציה וכו'. 1% מהאוכלוסייה רגישים להשפעה שלה על כדוריות הדם הלבנות , ואם ייטלו אותה , ימותו. כבר קרו מספר מקרים. אך זו התרופה היחידה לתסמינים הפסיביים. תופעות לוואי: דיכוי ייצור תאי דם לבנים , פרכוסים , ריור , טשטוש , עלייה במשקל , נמנום , פגיעה מינית. במקרים של: חום , כאב גרון , קושי בהשתנה , דופק מהיר , לחדר מיון. בנזודיאזפינים אלה הן כדורי הרגעה לחרדה , היפראקטיביות , וכדורי שינה. החומר הפעיל הוא מלטונין , הורמון השינה , שאחראי גם על חרדה. 1)לדאגנות משתמשים בקלונקס חצי מ"ג. 2)בנומבון. היא 1 מ2 התרופות הכי חזקות , עקב זמן מחצית-חיים ארוך. 12 שעות. לכן משמש ליקיצה מוקדמת. פועל תוך שעתיים. תופעות לוואי: תלות , תרדמה , סחרחורת , כאב ראש , טשטוש , אי-יציבות , פריחה , שיחכה , בלבול. 3)ואבן זו התרופה הכי חזקה ואיטית. זמן מחצית-החיים הוא 6-36 שעות בהתאם לגוף של המטופל. ואבן ונומבון משמשים גם ליקיצה מוקדמת (ולא השראת שינה). פועלים תוך שעתיים. תופעות לוואי: תלות , תרדמה , סחרחורת , כאב ראש , טשטוש , אי-יציבות. במקרה של שיחכה , בלבול או פריחה~ לחדר מיון. מינון: 10-120 מ"ג. לטראומה. 4)להשראת שינה משתמשים בבונדורמין. זמן חיים קצר , 4-8 שעות. 5)טרנקסאל משמש לגמילה ואפילפסיה. 6)קסנקס משמש להתקפי חרדה מלווים בדיכאון 0.25 מ"ג. 7)לוריבן לעצבים 1-6 מ"ג. 8)אסיוול (ואליום) זו התרופה הכי נפוצה להתקפי חרדה 2-60 מ"ג. תרופות לטיפול במחלות אורגניות , שאני לא יודע אם משתייכות לפסיכיאטריה או נוירולוגיה: מאניה-דיפרסיה בהתחלה משתמשים בתרופות המפחיתות את המעבר החד בין הקטבים. 1) התרופה הכי חזקה למטרה זו היא ליתיום. התרופה הראשונה , משנות ה40. תופעות לוואי: כליות , בלוטת תריס , לב , כבד (5-15 שנים). עלייה במשקל , טעם מתכתי , צמא השתנה. במקרה של: בחילה , שלשול , רעד , עייפות , טשטוש , פריחה~ להחליף תרופה. 300-1800 מ"ג. 2) דפלפט היא קצת יותר חלשה מליתיום. 200-1800 מ"ג. 3) טריל 200-1200 מ"ג. 4) למיקטל~ משתמשים בה כמוצא אחרון , כי היא מסכנת חיים. אח"כ משתמשים בנוגד פסיכוזה למאניה. ולבסוף נוגדת דיכאון. תרופות למאניה מייצבות את רמות הסרוטנין והנור-אדרנלין. בדרך אחרת מנוגדי הדיכאון , ובאיזור אחר במוח. יש גם השפעה מועטה על הזרמים החשמליים במוח , ולכן הם ממשפחת נוגדי הפרכוסים ומשמשים גם לטיפול בפארקינסון ואפילפסיה. שטיון אלצהיימר מגבירים אצטיל-כולין. מעלים תפקוד. טאקרין~ מעכב כולינאסטראז. שלבים ראשונים. 40-80 מ"ג. עצבנות , בחילה , הקאה , יובש , קושי בהשתנה , שלשול , פריחה. במקרה של הרעלת כבד יש להחליף תרופה. אסנטה=דונפזיל=אריספט=ממוריט~ התרופה הראשונה. הופסק. 5-10 מ"ג. כאב ראש , בחילה , שלשול , עייפות , התכווצות שרירים , איבוד תיאבון , כאבי פרקים , שינה , כאב בטן , השתנה. במקרה של דופק נמוך ופרכוסים לחדר מיון. אקסלון=ריבאסטיגמין~ בינוני. לא מפסיק את המחלה. 1.5-12 מ"ג. שלשול , כאבי בטן , בחילה , ירידה במשקל , סחרחורת , כאבי ראש , שינה , בלבול , חרדה , הזיות , קושי השתנה. במקרה של התעלפויות או צואה שחורה או דמית יש לפנות לחדר מיון. ריטלין וניטאן לקשיי קשב וריכוז. עייפות ונרקולפסיה (נפילה לשינה). ניטאן 37.5-120 מ"ג. תחילת השפעה תוך 2-4 שעות למשך 8 שעות. 2-6 שבועות. ריטלין. 10-60 מ"ג. השפעה תוך 30-60 דקות למשך 8-15 שעות. תופעות לוואי: עצבנות. הפרעות שינה. תיאבון. פריחה. במקרים של: דפיקות לב. התנהגות מוזרה. פרכוסים. לחדר מיון. מחקרים חדשים מראים שלא משפיע על הדיכאון. ישנן 11 תרופות לטיפול במחלת הפארקינסון. ו3 נגד תופעות לוואי. אבל אני אמצא זמן לפרט ...
תודה לברק וכל הכבוד. הידש
שלום לכולם , תחילה דיסקלמייר ..הפוסט הזה ארוך אך רצוי לכם לקרוא אותו עד סופו ,אתם גם לא חייבים לקרוא אותו בפעם אחת אלא לחזור אליו מס‘ פעמים עד להפנמה מלאה,הפוסט הזה נכתב מתוך ניסיון מצטבר של שנים ומונחה על פי דעותיהם של סטודנטים רבים קרי מונחה על פי עיקרון ”חוכמת ההמונים“ ,הפנמה של הכתוב תבטיח לכם חיסכון של כסף ,זמן ומשאבים נוספים.כמו כן הפוסט הזה מהווה את דעתי האישית בלבד וכי אין בו כוונה לפגוע או להוציא דיבתי על כל אדם,קבוצה או כל בע“ח :) לפני מס‘ שנים עוד בהיותי סטודנט צעיר לרפואה באחת האוניברסיטאות בחו“ל ,החיים היו יותר פשוטים,מספר האופציות לישראלי המתעד ללמוד רפואה בחו“ל היו מוגבלות ,היתה פחות תחרות , מבחני הקבלה היו ברמה קלה עד מגוחכת (למי שלמד ברצינות חודש -חודש וחצי זה הספיק), והכי חשוב הרבה פחות מסחור ,פרסום ודיסאינפורמציה. היום הסטודנט המתחיל נתקל במכבש פרסום המתבטא בכנסים\ימי עיון\ימים פתוחים\ שם מגיעים לידי ביטוי קטעי מידע מוכווני אינטרס ע“י אנשי מכירות אותם אני מכנה ה“עסקן האוניברסיטאי“,אחד מיני רבים שמייצג אוניברסיטה או קורס הכנה כזה או אחר .. כמובן במסווה אובייקטיבי-אקדמאי ,שמועיל בטובו לשתף אותך בניסיונו העשיר.כמובן שלקבוצה זו מתווספים גם מנהלי הפורומים שמקרים רבים נמנים על קבוצה זו. ולכן סביר שפוסט דעה אישית זה יירד כחלק ממנגנון צנזורה של בעלי עניין. לרוב כתשוחחו עם נציג כזה או אחר , עולה בתוכן השיחה אמצעי הפחדה כגון :“ לא הייתי רוצה ללמוד באוניברסיטה הזו כי.. \רמת הלימודים נמוכה\רמת המחייה נמוכה\רמת המרצים נמוכה\לא תעבור את מבחן הרישוי\לא תעבור את הסטאז‘\לא תעבור“ …וכי הפתרון נמצא כמובן באוניברסיטה שהם מייצגים במישרין או בעקיפין , בגלוי או בנסתר והם מועילים בטובם להכווינכם לאוניברסיטה ולעולם שכולו טוב - הידד. לי ישנה החובה (ואולי גם הזכות) המוסרית לסבר את אוזנכם .עולם הנציגיות והמכינות ללימודי רפואה בחו“ל היא תעשייה שמגלגלת מאות אלפי שקלים בשנה והיא עסק לכל דבר - אם כל הציניות והאינטרסים הכלכלים המלווים לכך. לי חשוב שתבררו לפני שאתם מחליטים ללמוד בחו“ל מס‘ פרמטרים (גורמי ליבה) ,שיעזרו לכם לבחור את האוניברסיטה שמתאימה לכם (לכם!) ,ולא לגוף כלכלי כזה או אחר. ראשית עם כן נמנה את הגורמים שצריכים להשפיע על כל החלטה היכן ללמוד : 1. אתם באמת צריכים לרצות את זה - לימודי רפואה -בייחוד בחו“ל - מלווים בקושי מנטאלי,סביביתי,חברתי,כלכלי,אינלקטואלי ברמה האישית והמשפחתית (כן, גם המשפחה בעניין..) 2. זה עולה כסף-גם ביינתן ותלכו על האופציות הזולות ,הנטל הכלכלי הוא גדול : לרוב ייפול על הוריכם או על משפחה קרובה .ובכן, הנטל הינו כפול :לא רק שאתם לומדים בחו“ל למספר שנים אלא, שאתם מנוטרלי תעסוקה ולכן פוטנצייל ההשתכרות שלכם שואף לאפס. 3. אתם צריכים לחשוב על היום שאחרי - נכון שזה נראה רחוק ומעבר לאופק ,אבל הלימודים באוניברסיטה הם רק חלק קטן מהמסלול שלכם בתור רופאים , אתם צריכים להבין שלמעשה אתם מתחילים את המסלול רק אחרי סיימתם 6 שנות לימוד ,יש מבחן רישוי-סטאז‘-התמחות ..ואז ”החיים האמתיים“ של של רופא בכיר עם כל המשמעות שבכך.ולכן אתם צריכים לשאול את עצמכם : האם אני בנוי\ה לריצת המרתון הזו? 4. רפואה זה לא מקצוע - המקצוע הזה הוא חייכם, אין פה לו“ז קבוע של 09:00-17:00 , המקצוע הזה הוא גם חלק מהותי בחייכם,קשה עד בלתי אפשרי לבצע הפרדה מנטאלית ופיזיתבין העבודה לבין חיי המשפחה וחייכם האישיים, התובענות והדרישות של המערכת גובים את מחירם.אתם תשלמו מחיר על היותכם רופאים ,אך יותר חשוב ,משפחתכם תשלם אף היא. 5. ביצועים-האוניברסיטה שתבחרו בה צריכה להיות עם ביצועים מוכחים - אחוזי מעבר הרישוי?, אופן שילוב הרופאים במחלקות? , ואפילו באילו מחלקות, האם במחלקות מבוקשות יותר או מבוקשות פחות? ( מחלקות מבוקשות לדוגמא כיר‘ פלסטית , א.א.ג,רפואת עיניים,רפואת עור, נשים…) 6. חוק המספרים הגדולים - האם באוניברסיטה יש קומץ ישראלים? האם מדובר בעשרות בודדות ? במאות ?, כשיש מסה של סטודנטים ישראלים אז כך גם משקלו הסגולי של הסטודנט הבודד עולה- המשמעות שלך יש יותר כוח אל מול גורמי האוניברסיטה.האם יש מועצת סטודנטים ישראלים חזקה שיכולה להכווין לימי חופש בחגי ישראל?,לרכז את מועדי א‘ במבחני הגמר על מנת ליצור חופשת קיץ ארוכה יותר?. ובכן , ככל שקבוצת הסטודנטים (כמו כל קבוצה שהיא),גדולה יותר - כך גם משקל ההשפעה. 7. עלות\תועלת -במילים אחרות האם את\ה צריך להשקיע את מיטב כספך וברוב המקרים את מיטב כספי הורייך על מנת ללמוד רפואה ?, האם יש אלטרנטיבות אחרות מלבד אוניברסיטאות שזוחלות משנה לשנה לשכר לימוד למשפחות של עשירים בלבד?,ומצד שני האם אתם צריכים לקחת את הסיכון ולבחור אוניברסיטה זולה,אך ביצועייה האקדמאיים אינם מוכחים ? ,ולמעשה אתם לוקחים סיכון מסויים בשל כך? 8. LOCATION,LOCATION,LOCATION- האם אתם צריכים ל“הרגיש“ סביבה אורבנית פעילה כגון לימודים בעיר בירה? או לחילופין אתם מעדיפים ללמוד באווירה רגועה יותר אך מנותקת וללא פעילות חוץ אקדמאית כמו בערי הספר. 9. אוניברסיטאות בחו“ל הם עסק לכל דבר , אזי אתם הלקחות - וכמו כל מודל עסקי גם לאוניברסיטאות יש רצון להגדיל את שולי הרווח ,אחת ה ”שיטות“ לכך היא למנוע מסטודנט אשר נכשל במקצוע כזה או אחר להתקדם לשנה אקדמאית הבאה, ולכן לפני שאתם בוחרים אוניברסיטה חשוב לברר טרם המעבר למדינה כזו או אחרת האם האוניברסיטה מפעילה סנקציות על הסטודנט? או שמה האוניברסיטה נוטה לגישה יותר סובלנית ואנושית כלפיי הסטודנט ונותנת לסטודנט הזדמנות (בצורה של מועדי ב‘ \ ג‘ ואפילו ד‘ ) ,או אפילו מעבר שנה על תנאי.(עד להשלמת המקצוע ”שנגרר“ משנה מקודמת) 10. לסיכומו של דבר ,עלייך - הסטודנט המתחיל לברר טרם יציאתו לחו“ל את רמת הלימודים, רמת המחייה,אחוזי מעבר ,עלות הלימודים הכוללת (שכר לימוד+מחייה), אוכלוסיית הסטודנטים (מדינות מוצא) שיילמדו איתך באותה הכיתה,מיקום האוניברסיטה כאשר כל הפרמטרים מונחים ע“פ העיקרון של עלות אל מול תועלת . טוב כמובן ישנם עוד הרבה גורמי ליבה שאת מוכרחים להתחשב בהם ל-פ-נ-י שאתם יוצאים לדרכם , אך השעה מאוחרת ויש לי מחר תורנות , לשאלות נוספות אשמח לענות לכם המייל :[email protected] הכותב הינו בוגר אוניברסיטה בחו“ל ,בשפה האנגלית ומתמחה בכירורגיה כללית שנה II,בבי“ח במרכזהארץ ,עבר יחד עם כל קבוצתו מהלימודים את מבחן הרישוי הישראלי בפעם הראשונה.
זה פורום מתרפאים ולא פורום רופאים אז בשביל מה העלית את זה כאן?
שלום לכולם , תחילה דיסקלמייר ..הפוסט הזה ארוך אך רצוי לכם לקרוא אותו עד סופו ,אתם גם לא חייבים לקרוא אותו בפעם אחת אלא לחזור אליו מס‘ פעמים עד להפנמה מלאה,הפוסט הזה נכתב מתוך ניסיון מצטבר של שנים ומונחה על פי דעותיהם של סטודנטים רבים קרי מונחה על פי עיקרון ”חוכמת ההמונים“ ,הפנמה של הכתוב תבטיח לכם חיסכון של כסף ,זמן ומשאבים נוספים.כמו כן הפוסט הזה מהווה את דעתי האישית בלבד וכי אין בו כוונה לפגוע או להוציא דיבתי על כל אדם,קבוצה או כל בע“ח :) לפני מס‘ שנים עוד בהיותי סטודנט צעיר לרפואה באחת האוניברסיטאות בחו“ל ,החיים היו יותר פשוטים,מספר האופציות לישראלי המתעד ללמוד רפואה בחו“ל היו מוגבלות ,היתה פחות תחרות , מבחני הקבלה היו ברמה קלה עד מגוחכת (למי שלמד ברצינות חודש -חודש וחצי זה הספיק), והכי חשוב הרבה פחות מסחור ,פרסום ודיסאינפורמציה. היום הסטודנט המתחיל נתקל במכבש פרסום המתבטא בכנסים\ימי עיון\ימים פתוחים\ שם מגיעים לידי ביטוי קטעי מידע מוכווני אינטרס ע“י אנשי מכירות אותם אני מכנה ה“עסקן האוניברסיטאי“,אחד מיני רבים שמייצג אוניברסיטה או קורס הכנה כזה או אחר .. כמובן במסווה אובייקטיבי-אקדמאי ,שמועיל בטובו לשתף אותך בניסיונו העשיר.כמובן שלקבוצה זו מתווספים גם מנהלי הפורומים שמקרים רבים נמנים על קבוצה זו. ולכן סביר שפוסט דעה אישית זה יירד כחלק ממנגנון צנזורה של בעלי עניין. לרוב כתשוחחו עם נציג כזה או אחר , עולה בתוכן השיחה אמצעי הפחדה כגון :“ לא הייתי רוצה ללמוד באוניברסיטה הזו כי.. \רמת הלימודים נמוכה\רמת המחייה נמוכה\רמת המרצים נמוכה\לא תעבור את מבחן הרישוי\לא תעבור את הסטאז‘\לא תעבור“ …וכי הפתרון נמצא כמובן באוניברסיטה שהם מייצגים במישרין או בעקיפין , בגלוי או בנסתר והם מועילים בטובם להכווינכם לאוניברסיטה ולעולם שכולו טוב - הידד. לי ישנה החובה (ואולי גם הזכות) המוסרית לסבר את אוזנכם .עולם הנציגיות והמכינות ללימודי רפואה בחו“ל היא תעשייה שמגלגלת מאות אלפי שקלים בשנה והיא עסק לכל דבר - אם כל הציניות והאינטרסים הכלכלים המלווים לכך. לי חשוב שתבררו לפני שאתם מחליטים ללמוד בחו“ל מס‘ פרמטרים (גורמי ליבה) ,שיעזרו לכם לבחור את האוניברסיטה שמתאימה לכם (לכם!) ,ולא לגוף כלכלי כזה או אחר. ראשית עם כן נמנה את הגורמים שצריכים להשפיע על כל החלטה היכן ללמוד : 1. אתם באמת צריכים לרצות את זה - לימודי רפואה -בייחוד בחו“ל - מלווים בקושי מנטאלי,סביביתי,חברתי,כלכלי,אינלקטואלי ברמה האישית והמשפחתית (כן, גם המשפחה בעניין..) 2. זה עולה כסף-גם ביינתן ותלכו על האופציות הזולות ,הנטל הכלכלי הוא גדול : לרוב ייפול על הוריכם או על משפחה קרובה .ובכן, הנטל הינו כפול :לא רק שאתם לומדים בחו“ל למספר שנים אלא, שאתם מנוטרלי תעסוקה ולכן פוטנצייל ההשתכרות שלכם שואף לאפס. 3. אתם צריכים לחשוב על היום שאחרי - נכון שזה נראה רחוק ומעבר לאופק ,אבל הלימודים באוניברסיטה הם רק חלק קטן מהמסלול שלכם בתור רופאים , אתם צריכים להבין שלמעשה אתם מתחילים את המסלול רק אחרי סיימתם 6 שנות לימוד ,יש מבחן רישוי-סטאז‘-התמחות ..ואז ”החיים האמתיים“ של של רופא בכיר עם כל המשמעות שבכך.ולכן אתם צריכים לשאול את עצמכם : האם אני בנוי\ה לריצת המרתון הזו? 4. רפואה זה לא מקצוע - המקצוע הזה הוא חייכם, אין פה לו“ז קבוע של 09:00-17:00 , המקצוע הזה הוא גם חלק מהותי בחייכם,קשה עד בלתי אפשרי לבצע הפרדה מנטאלית ופיזיתבין העבודה לבין חיי המשפחה וחייכם האישיים, התובענות והדרישות של המערכת גובים את מחירם.אתם תשלמו מחיר על היותכם רופאים ,אך יותר חשוב ,משפחתכם תשלם אף היא. 5. ביצועים-האוניברסיטה שתבחרו בה צריכה להיות עם ביצועים מוכחים - אחוזי מעבר הרישוי?, אופן שילוב הרופאים במחלקות? , ואפילו באילו מחלקות, האם במחלקות מבוקשות יותר או מבוקשות פחות? ( מחלקות מבוקשות לדוגמא כיר‘ פלסטית , א.א.ג,רפואת עיניים,רפואת עור, נשים…) 6. חוק המספרים הגדולים - האם באוניברסיטה יש קומץ ישראלים? האם מדובר בעשרות בודדות ? במאות ?, כשיש מסה של סטודנטים ישראלים אז כך גם משקלו הסגולי של הסטודנט הבודד עולה- המשמעות שלך יש יותר כוח אל מול גורמי האוניברסיטה.האם יש מועצת סטודנטים ישראלים חזקה שיכולה להכווין לימי חופש בחגי ישראל?,לרכז את מועדי א‘ במבחני הגמר על מנת ליצור חופשת קיץ ארוכה יותר?. ובכן , ככל שקבוצת הסטודנטים (כמו כל קבוצה שהיא),גדולה יותר - כך גם משקל ההשפעה. 7. עלות\תועלת -במילים אחרות האם את\ה צריך להשקיע את מיטב כספך וברוב המקרים את מיטב כספי הורייך על מנת ללמוד רפואה ?, האם יש אלטרנטיבות אחרות מלבד אוניברסיטאות שזוחלות משנה לשנה לשכר לימוד למשפחות של עשירים בלבד?,ומצד שני האם אתם צריכים לקחת את הסיכון ולבחור אוניברסיטה זולה,אך ביצועייה האקדמאיים אינם מוכחים ? ,ולמעשה אתם לוקחים סיכון מסויים בשל כך? 8. LOCATION,LOCATION,LOCATION- האם אתם צריכים ל“הרגיש“ סביבה אורבנית פעילה כגון לימודים בעיר בירה? או לחילופין אתם מעדיפים ללמוד באווירה רגועה יותר אך מנותקת וללא פעילות חוץ אקדמאית כמו בערי הספר. 9. אוניברסיטאות בחו“ל הם עסק לכל דבר , אזי אתם הלקחות - וכמו כל מודל עסקי גם לאוניברסיטאות יש רצון להגדיל את שולי הרווח ,אחת ה ”שיטות“ לכך היא למנוע מסטודנט אשר נכשל במקצוע כזה או אחר להתקדם לשנה אקדמאית הבאה, ולכן לפני שאתם בוחרים אוניברסיטה חשוב לברר טרם המעבר למדינה כזו או אחרת האם האוניברסיטה מפעילה סנקציות על הסטודנט? או שמה האוניברסיטה נוטה לגישה יותר סובלנית ואנושית כלפיי הסטודנט ונותנת לסטודנט הזדמנות (בצורה של מועדי ב‘ \ ג‘ ואפילו ד‘ ) ,או אפילו מעבר שנה על תנאי.(עד להשלמת המקצוע ”שנגרר“ משנה מקודמת) 10. לסיכומו של דבר ,עלייך - הסטודנט המתחיל לברר טרם יציאתו לחו“ל את רמת הלימודים, רמת המחייה,אחוזי מעבר ,עלות הלימודים הכוללת (שכר לימוד+מחייה), אוכלוסיית הסטודנטים (מדינות מוצא) שיילמדו איתך באותה הכיתה,מיקום האוניברסיטה כאשר כל הפרמטרים מונחים ע“פ העיקרון של עלות אל מול תועלת . טוב כמובן ישנם עוד הרבה גורמי ליבה שאת מוכרחים להתחשב בהם ל-פ-נ-י שאתם יוצאים לדרכם , אך השעה מאוחרת ויש לי מחר תורנות , לשאלות נוספות אשמח לענות לכם המייל :[email protected] הכותב הינו בוגר אוניברסיטה בחו“ל ,בשפה האנגלית ומתמחה בכירורגיה כללית שנה II,בבי“ח במרכזהארץ ,עבר יחד עם כל קבוצתו מהלימודים את מבחן הרישוי הישראלי בפעם הראשונה.
זה פורום מתרפאים ולא פורום רופאים אז בשביל מה העלית את זה כאן?
פיסיקאים ממכון ויצמן זיהו חוקים וכללים להעברה יעילה של...
מודל היופי הנשי נראה בהישג יד המנתח יותר מאי פעם. כל...
במחקר ישראלי חדש שכלל את כל הפגיות בבתי החולים בארץ, נבדק...
מזל או סביבה: האם מחלות ממאירות מתפתחות עקב מזל רע או בשל...
SuCare אפליקציה ראשונה לניהול סוכרת, פותחה ע"י חברת...
תכנית חדשה לבני נוער עם קשיים ולקויות למידה נפתחה במרכז...
רוב משתתפי האח הגדול, שאמורים להוות מודל לצופים הצעירים,...
במקרים בהם טיפול שמרני לא מפיג כאב כרוני במפרק ניתן לשקול...
ועדת הבריאות אישרה צו לפיו ייאסר עישון בשטחי הוראה ובכל...
מודל היופי הנשי מחייב שיער שופע ובריא, אך נשים רבות סובלות...
ממהרים לצאת לריצה, כדי לשרוף קלוריות? רגע לפני, תעשו לעצמכם...
מודל ממוחשב שפותח באוניברסיטת תל אביב יאפשר לבטל את הצורך...
ד״ר גזמאוי ריהאם, מרצה בנושאי בריאות, מאמנת לאורח חיים...
התחנות לבריאות המשפחה בישראל, מוכרות יותר בשם "טיפות חלב"....
יש כמה מודלים שונים של זוגיות, אך לא ברור מהו המודל המוצלח...
ועדת היגוי מיוחדת החלה לבחון מודלים חדשים לנושא תרומת...
מחקר חדש מראה כי דיכאון באם עלול להחמיר אסתמה קיימת בילד,...
איך תרם ניקסון להתפתחות הרפואה הסינית במערב, ומה מנע ממנה...
התקציר תורגם ע"י תמר פיליפס - סטודנטית לסיעוד מתה"ש
כיום ניתן לקבל שירותי רפואה פרטיים בבתי"ח פרטיים בלבד, אבל...
ההוכחה לחוק הפוטושופ? מחקר חדש שבדק חיפושי אינטרנט מגלה כי...
האם רמות נמוכות של קרינה עשויות להועיל מבחינה רפואית? מחקר...
תוצאות מבטיחות לבדיקת דם פשוטה לאבחון ממאירות בריאה; לדברי...
הצעה להפחתת הנטל על רופאים בתי החולים - רופאי הקהילה ילוו...
אני לא רופא , אלא בן 16 שחקר באינטרנט ובפורום וכותב למען התיקונים. ישנן 72 תרופות פסיכיאטריות (שאני מכיר). כל התרופות משפיעות על נוירוטרנסמיטורים , מעבירים עצביים , שהם הורמונים , כלומר שליחים כימיים , שתפקידם להעביר פקודות למוח. ניתן לחלק ל4 סוגים: 1) נוגדי דיכאון~ מעלים סרוטונין ונור~אדרנלין. מעבירים עצביים אלה אחראים על מצב הרוח. כלומר , כשהרמה שלהם עולה , הם גורמים לאופוריה. סרוטונין בעיקר כשאוכלים. נו-אדרנלין מסייע להתמודדות עם לחץ. 2) נוגדי פסיכוזה~ מאזנים את רמות הדופמין. בדור החדש גם סרוטונין.. חוסר איזון במעבירים עצביים אלה גורמים בעיקר לבלבול , חוסר ארגון מחשבתי , ושאר התסמינים של פסיכוזה. 3) נוגדי חרדה , ביניהן 8 בנזודיאזפינים , תרופות הרגעה לחרדה שהם גם כדורי השינה , אשר החומר הפעיל בהן הוא מלטונין (גאבא~GABA) שהוא הורמון השינה. היחידות שפועלות תוך 30-120 דקות. לעומת השאר שפועלות תוך 1-6 שבועות ומגיעות לשיא תוך 4 חודשים. ו2 אחרים: אוטרקס וסורבון. 4) תרופות למחלות אורגניות , ביניהן: מייצבי מצב רוח~ מאזנות את רמת הסרוטונין ונור-אדרנלין. וכן שומרות על האיזון מפני שינויים. משפיעות גם על גלי המוח , ולכן משמשות לטיפול גם באפילפסיה. נוגדי דיכאון ישנן 24 נוגדי דיכאון ב7 משפחות: 1)פרוזק המשפחה הכי חלשה וחדשה היא הפרוזק. פותח ב1988. המיוחד בה הוא , שכל נוגדי הדיכאון מעלים סרוטונין ונור-אדרנלין ונוגדים היסטמין ואצטיל-כולין. אבל פרוזק מעלה סרוטונין בלבד ולא נוגד היסטמין ואצטיל כולין. מה שעושה את זה לתרופה הקלה ביותר. מאותה סיבה היו מקרים שלא ניצפו תופעות לוואי. תופעות לוואי: דיכוי תיאבון , כאב ראש , הפרעות שינה , דיכוי חשק מיני , טשטוש , שלשול וכאבי בטן. אלה השכיחות שנעלמות עם הזמן. במקרה של פרכוסים , יש לפנות לחדר מיון. במקרים של פריחה וגרד , הקאה או קצב לב לא תקין יש להחליף תרופה. תרופות במשפחה יש 6 תרופות במשפחה: 1)פריזמה. מעורר. לכן משלבים עם חצי מ"ג קלונקס למקרה של היפראקטיביות או הגברת מחשבות המוות. 20-80 מ"ג. 2)סרוקסאט. מרגיע. 20-60 מ"ג. 3)פווקסיל. הכי חלש. 50-300 מ"ג. 4) לוסטרל. חלש. 50-200 מ"ג. טראומה. 5) ציפרמיל. הכי מדוייק. 20-60 מ"ג. גריאטריה. עלול לעורר מחשבה אובדנית שניתן להרגיע בעזרת חצי מ"ג קלונקס. 6) ציפרלקס. חרדה. הכי חזק. הכי מהיר. פועל אחרי שבועיים. לעומת 3-6 שבועות פרוזק. 5-20 מ"ג. עלול לעורר מחשבה אובדנית שניתן להרגיע בעזרת חצי מ"ג קלונקס. 2)אדרונקס. פועל רק על נור-אדרנלין. ובזה יחודו. לטיפול בסובלים מתסמינים של חוסר מוטיבציה וערך עצמי. 4-12 מ"ג. פועל תוך שעתיים למשך 12-16 שעות. השפעה מורגשת תוך 10-14 ימים. תופעות לוואי: התייבשות והשתנה , הפרעת שינה , עצירות , הזעה , כאב ראש , בחילה , סחרחורת , פגיעה מינית , דיכוי תיאבון. במקרה של הגברת קצב הלב , יש להחליף תרופה. 3) סרזוניל/טרדוזיל/רמרון/בונסרין יש לו פעולה מיוחדת. חוסם קולטן אלפא2. כך מעלה סרוטונין ונור-אדרנלין. רמרון: 15-45 מ"ג. בונסרין: 30-90 מ"ג. סרזוניל/טרדוזיל: 50-600 מ"ג. מתחיל להשפיע אחרי שעתיים למשך יומיים. לאנהדוניה. תופעות לוואי: עייפות , עליית כולסטרול , עצירות , התייבשות והשתנה, תיאבון מוגבר , בלבול , קושי בהשתנה , התנהגות , הקאה , שפעת. במקרה של התנפחות רגליים , יש להחליף תרופה. מיוחס יותר לרמרון. לסרזוניל פחות תופעות לוואי. 4)זייבאן. מעלה דופאמין ונור-אדרנלין. לכן דיכוי התיאבון שלו הכי חזק. משמש בעיקר לגמילה מעישון. 150-300 מ"ג. 44.2% גמילה אחרי 6 שבועות. תחילת ההשפעה אחרי שבוע. אך כמעט ולא משתמשים בו לדיכאון. כי לפרוזק פחות תופעות לוואי. תופעות לוואי: אי-שקט , חרדה , עצירות , קשיי שינה , סחרחורת , התייבשות והשתנה , כאב ראש , הזעה , בחילה. במקרה של: פרכוסים , הקאה , טשטוש , קצב לב , יש לפנות לחדר מיון. 5) אפקסור איקסל וצימבלטה. אפקסור 37.5-225 מ"ג. איקסל 200-600 מ"ג. צימבלטה 120 מ"ג. פועלים תוך 1-8 שעות למשך יום. לדאגנות והפרעות אכילה. כמעט ולא משתמשים לדיכאון , כי לפרוזק פחות תופעות לוואי. בעיקר סרוטונין וגם נור-אדרנלין. לדיכאון קשה. תופעות לוואי: איקסל: עצירות , התייבשות והשתנה (שתו מים ומסטיק/סוכריה), עייפות , בחילה , סחרחורת (אסור לעבור משכיבה לעמידה) , כאבי ראש, פגיעה מינית , עייפות. במקרה של: קצב לב לא תקין , טשטוש , שיווי משקל , חולשה , יש להחליף תרופה. אפקסור: בחילה , כאב ראש , הפרעת שינה , התייבשות והשתנה , נמנום , אי-שקט , הזעה. 6) אורוריקס. נרדיל ומובמיד. מפרקים חומרים במוח. מעלים לחץ דם. לכן זו המשפחה הכי פחות שימושית. הכי חזק אחרי טריציקליים. נרדיל 15-90 מ"ג. נוגד חרדה. מגביר אנרגייה. תופעות לוואי: מגביר תיאבון , סחרחורת , נדודי שינה , שפיכה מאוחרת, כאב שרירים , כאב ראש , קישיון צוואר , בחילה , דפיקות לב , הפרעת ראיה , כאב חזה. להמנע מ: חלב , בירה , נקניקים , כבד , דגים , אבוקדו , שעועית , בננה, תאנה. מובמיד 150-700 מ"ג. 7) טריציקליים וטטרציקליים. הכי חזקים. סרוטונין ונור-אדרנלין. טריציקליים: טופרניל. התקפי חרדה. הכי ממריץ. נדודי שינה. 75-200 מ"ג. 2-6 שבועות. הכי חזק. נורטילין. כאב. הרטבת לילה. 30-100 מ"ג. 2-6 שבועות. אלטרול. מגביר תיאבון. לטיפול בנדודי שינה. מרדים. פעימות לב. 25-250 מ"ג. 2-4 שבועות. משך השפעה 6 שבועות. אנפרניל. אובססיה. זריקה. 10-250 מ"ג. 4 שבועות. תרופות נוספות במשפחה , פחות שימושיות/נפוצות: דפרקסל וסורמונטיל. טטראציקלים: מלודיל: דיכאון קליני. מרדים. פירכוסים ולב. 25-150 מ"ג. 2-6 שבועות. גילקס: 75-300 מ"ג ליום. 2-6 שבועות. תופעות לוואי חוסם אותות חשמליים בלב. מומלץ לבצע בדיקות: כבד , ספירת דם , לחץ דם , א.ק.ג. כל 3 חודשים. טטראציקליים: מרדים , יובש בפה , סחרחורת , פגיעה מינית. במקרה של עילפון להודיע לרופא. במקרה של פריחה או קושי בהשתנה יש להחליף תרופה. במקרה של דפיקות לב ופרכוסים יש להגיע לחדר מיון. גילקס: טשטוש , הזעה , הסמקה , בנוסף. טריציקליים: בנוסף , עצירות. נוגדי פסיכוזה: יש 3 דורות: הדור הישן (טיפיות): הכי חזק , אבל הכי הרבה תופעות לוואי. רק דופמין. הדור החדש (אטיפיות): ריספרדל , סרוקוול , זיפרקסה וקלוזאפין. קלוזאפין הוא סכנת מוות אבל הוא היחיד שעוזר לתסמינים פסיביים. אם לא הורג , תופעות לוואי קלות. ריספרדל משמש גם לחרדה. דופמין וסרוטונין. הדור השלישי: גאודון. מדכא תיאבון. חזק מריספרדל. תופעות לוואי של לחץ דם נמוך ומרדים. מרגיע חרדה. הדור הישן: 1) התרופה הראשונה היא כלורפרומאזין ועד היום משתמשים בה לפרנויה. פותחה בשנות ה50. מינון: 75-800 מ"ג. בהתאם לעוצמת המחלה. (כדי לזהות זאת צריך להיות פסיכיאטר מנוסה). תחילת ההשפעה: כדור: 30-60 דקות. זריקה: 15-20 דקות. השפעה חלקית 3 שבועות. תופעות לוואי: צהבת , ספירת דם , הפרעת תנועה , עייפות , השמנה , טשטוש , וסת , פגיעה מינית. במקרה חמור של תרדמה יש לדווח לרופא. במקרה של פארקינסון לדווח לרופא. במקרה של: סחרחורת , עילפון , פריחה , צהבת , יש להחליף תרופה. 2)הלדול שייכת למשפחת הבוטירופנונים והכי נפוצה לסכיזופרניה. תופעות לוואי: דיסטוניה (תנועה לא רצונית. ניתן למנוע ע"י מינון) , נוקשות שרירים , עייפות , עלייה במשקל , רעד , סחרחורת , עילפון , פגיעה מינית. במקרה של פריחה יש להחליף תרופה. במקרה של: חום , שיכחה , בלבול , צהבת , שריר תפוס~ לחדר מיון. מינון: 1.5-20 מ"ג. זריקה 2-10 מ"ג. משפיע תוך 4 שבועות. 3)פרפנן~ 1957. רעד ותנועות לא רצוניות. הכי שימושי והכי חלש. 4)רידזין~ 1959. לתוקפנות. לתקשישים בגלל פחות רעד. יותר בעיות עיניים. 25-800 מ"ג. עובד תוך 2-3 שעות. מורגש אחרי 6 שבועות. משך ההשפעה 4-10 שעות. 5)פולדקאט~ 1960. הכי חזקה. זריקה ממושכת. תנועות לא רצוניות , רעד , כבד. תופעות לוואי: קישיון , פארקינסון , כבד , ליקוי תנועה , תמונת דם , עין, יובש והשתנה , סחרחורת , עילפון , חום , גודש/כאב שד , פגיעה מינית. במקרה של צהבת~ לחדר מיון. מינון: 1-20 מ"ג. זריקה 25-100 מ"ג. 6) אטומין~ פחות השפעה על השרירים (נוקשות/רעד/תפוס[דיסטוניה]) ויותר: נמנום , טשטוש , התייבשות , השתנה . 7) מודל~ כבר לא משתמשים בה לפסיכוזה כי היא ישנה מדי , אלא: סחרחורת , לחץ , דיכאון , בחילה , מעי רגיז , כיב תריסריון. תופעות לוואי: עצבנות , לחץ דם , הפרשת חלב , אי-אונות. יותר מסוכן: תנועות לא רצוניות , דיכוי מח העצם. 8) פרומתזין~ 1950. מרדים. 15-225 מ"ג. אחרי 6 שנים: 75 מ"ג. אחרי 10 שנים 20 מ"ג. כדי למנוע טרדיב דיסקינזיה. תופעות לוואי: יובש , טשטוש וכבד. במקרה של פריחה וצהבת להחליף תרופה. הדור החדש 1)הכי חלשה היא ריספרדל והכי פחות משמינה. 1-16 מ"ג. 2)זיפרקסייה~ זו התרופה הכי נפוצה. 3)סרוקוול~ עובד בצורה שונה ולכן תחליף. 4) נוזינן הכי חזקה לחרדה. 5) קלוזאפין משמשת לתסמינים האקטיביים (חיוביים) כגון: הזיות , מחשבות שווא , הלוצינציות (קולות , ריחות) , אך בעיקר לנעלמים (שליליים) כגון: הסתגרות , אובדן הנאה , חוסר מוטיבציה וכו'. 1% מהאוכלוסייה רגישים להשפעה שלה על כדוריות הדם הלבנות , ואם ייטלו אותה , ימותו. כבר קרו מספר מקרים. אך זו התרופה היחידה לתסמינים הפסיביים. תופעות לוואי: דיכוי ייצור תאי דם לבנים , פרכוסים , ריור , טשטוש , עלייה במשקל , נמנום , פגיעה מינית. במקרים של: חום , כאב גרון , קושי בהשתנה , דופק מהיר , לחדר מיון. בנזודיאזפינים אלה הן כדורי הרגעה לחרדה , היפראקטיביות , וכדורי שינה. החומר הפעיל הוא מלטונין , הורמון השינה , שאחראי גם על חרדה. 1)לדאגנות משתמשים בקלונקס חצי מ"ג. 2)בנומבון. היא 1 מ2 התרופות הכי חזקות , עקב זמן מחצית-חיים ארוך. 12 שעות. לכן משמש ליקיצה מוקדמת. פועל תוך שעתיים. תופעות לוואי: תלות , תרדמה , סחרחורת , כאב ראש , טשטוש , אי-יציבות , פריחה , שיחכה , בלבול. 3)ואבן זו התרופה הכי חזקה ואיטית. זמן מחצית-החיים הוא 6-36 שעות בהתאם לגוף של המטופל. ואבן ונומבון משמשים גם ליקיצה מוקדמת (ולא השראת שינה). פועלים תוך שעתיים. תופעות לוואי: תלות , תרדמה , סחרחורת , כאב ראש , טשטוש , אי-יציבות. במקרה של שיחכה , בלבול או פריחה~ לחדר מיון. מינון: 10-120 מ"ג. לטראומה. 4)להשראת שינה משתמשים בבונדורמין. זמן חיים קצר , 4-8 שעות. 5)טרנקסאל משמש לגמילה ואפילפסיה. 6)קסנקס משמש להתקפי חרדה מלווים בדיכאון 0.25 מ"ג. 7)לוריבן לעצבים 1-6 מ"ג. 8)אסיוול (ואליום) זו התרופה הכי נפוצה להתקפי חרדה 2-60 מ"ג. תרופות לטיפול במחלות אורגניות , שאני לא יודע אם משתייכות לפסיכיאטריה או נוירולוגיה: מאניה-דיפרסיה בהתחלה משתמשים בתרופות המפחיתות את המעבר החד בין הקטבים. 1) התרופה הכי חזקה למטרה זו היא ליתיום. התרופה הראשונה , משנות ה40. תופעות לוואי: כליות , בלוטת תריס , לב , כבד (5-15 שנים). עלייה במשקל , טעם מתכתי , צמא השתנה. במקרה של: בחילה , שלשול , רעד , עייפות , טשטוש , פריחה~ להחליף תרופה. 300-1800 מ"ג. 2) דפלפט היא קצת יותר חלשה מליתיום. 200-1800 מ"ג. 3) טריל 200-1200 מ"ג. 4) למיקטל~ משתמשים בה כמוצא אחרון , כי היא מסכנת חיים. אח"כ משתמשים בנוגד פסיכוזה למאניה. ולבסוף נוגדת דיכאון. תרופות למאניה מייצבות את רמות הסרוטנין והנור-אדרנלין. בדרך אחרת מנוגדי הדיכאון , ובאיזור אחר במוח. יש גם השפעה מועטה על הזרמים החשמליים במוח , ולכן הם ממשפחת נוגדי הפרכוסים ומשמשים גם לטיפול בפארקינסון ואפילפסיה. שטיון אלצהיימר מגבירים אצטיל-כולין. מעלים תפקוד. טאקרין~ מעכב כולינאסטראז. שלבים ראשונים. 40-80 מ"ג. עצבנות , בחילה , הקאה , יובש , קושי בהשתנה , שלשול , פריחה. במקרה של הרעלת כבד יש להחליף תרופה. אסנטה=דונפזיל=אריספט=ממוריט~ התרופה הראשונה. הופסק. 5-10 מ"ג. כאב ראש , בחילה , שלשול , עייפות , התכווצות שרירים , איבוד תיאבון , כאבי פרקים , שינה , כאב בטן , השתנה. במקרה של דופק נמוך ופרכוסים לחדר מיון. אקסלון=ריבאסטיגמין~ בינוני. לא מפסיק את המחלה. 1.5-12 מ"ג. שלשול , כאבי בטן , בחילה , ירידה במשקל , סחרחורת , כאבי ראש , שינה , בלבול , חרדה , הזיות , קושי השתנה. במקרה של התעלפויות או צואה שחורה או דמית יש לפנות לחדר מיון. ריטלין וניטאן לקשיי קשב וריכוז. עייפות ונרקולפסיה (נפילה לשינה). ניטאן 37.5-120 מ"ג. תחילת השפעה תוך 2-4 שעות למשך 8 שעות. 2-6 שבועות. ריטלין. 10-60 מ"ג. השפעה תוך 30-60 דקות למשך 8-15 שעות. תופעות לוואי: עצבנות. הפרעות שינה. תיאבון. פריחה. במקרים של: דפיקות לב. התנהגות מוזרה. פרכוסים. לחדר מיון. מחקרים חדשים מראים שלא משפיע על הדיכאון. ישנן 11 תרופות לטיפול במחלת הפארקינסון. ו3 נגד תופעות לוואי. אבל אני אמצא זמן לפרט ...
תודה לברק וכל הכבוד. הידש
שלום לכולם , תחילה דיסקלמייר ..הפוסט הזה ארוך אך רצוי לכם לקרוא אותו עד סופו ,אתם גם לא חייבים לקרוא אותו בפעם אחת אלא לחזור אליו מס‘ פעמים עד להפנמה מלאה,הפוסט הזה נכתב מתוך ניסיון מצטבר של שנים ומונחה על פי דעותיהם של סטודנטים רבים קרי מונחה על פי עיקרון ”חוכמת ההמונים“ ,הפנמה של הכתוב תבטיח לכם חיסכון של כסף ,זמן ומשאבים נוספים.כמו כן הפוסט הזה מהווה את דעתי האישית בלבד וכי אין בו כוונה לפגוע או להוציא דיבתי על כל אדם,קבוצה או כל בע“ח :) לפני מס‘ שנים עוד בהיותי סטודנט צעיר לרפואה באחת האוניברסיטאות בחו“ל ,החיים היו יותר פשוטים,מספר האופציות לישראלי המתעד ללמוד רפואה בחו“ל היו מוגבלות ,היתה פחות תחרות , מבחני הקבלה היו ברמה קלה עד מגוחכת (למי שלמד ברצינות חודש -חודש וחצי זה הספיק), והכי חשוב הרבה פחות מסחור ,פרסום ודיסאינפורמציה. היום הסטודנט המתחיל נתקל במכבש פרסום המתבטא בכנסים\ימי עיון\ימים פתוחים\ שם מגיעים לידי ביטוי קטעי מידע מוכווני אינטרס ע“י אנשי מכירות אותם אני מכנה ה“עסקן האוניברסיטאי“,אחד מיני רבים שמייצג אוניברסיטה או קורס הכנה כזה או אחר .. כמובן במסווה אובייקטיבי-אקדמאי ,שמועיל בטובו לשתף אותך בניסיונו העשיר.כמובן שלקבוצה זו מתווספים גם מנהלי הפורומים שמקרים רבים נמנים על קבוצה זו. ולכן סביר שפוסט דעה אישית זה יירד כחלק ממנגנון צנזורה של בעלי עניין. לרוב כתשוחחו עם נציג כזה או אחר , עולה בתוכן השיחה אמצעי הפחדה כגון :“ לא הייתי רוצה ללמוד באוניברסיטה הזו כי.. \רמת הלימודים נמוכה\רמת המחייה נמוכה\רמת המרצים נמוכה\לא תעבור את מבחן הרישוי\לא תעבור את הסטאז‘\לא תעבור“ …וכי הפתרון נמצא כמובן באוניברסיטה שהם מייצגים במישרין או בעקיפין , בגלוי או בנסתר והם מועילים בטובם להכווינכם לאוניברסיטה ולעולם שכולו טוב - הידד. לי ישנה החובה (ואולי גם הזכות) המוסרית לסבר את אוזנכם .עולם הנציגיות והמכינות ללימודי רפואה בחו“ל היא תעשייה שמגלגלת מאות אלפי שקלים בשנה והיא עסק לכל דבר - אם כל הציניות והאינטרסים הכלכלים המלווים לכך. לי חשוב שתבררו לפני שאתם מחליטים ללמוד בחו“ל מס‘ פרמטרים (גורמי ליבה) ,שיעזרו לכם לבחור את האוניברסיטה שמתאימה לכם (לכם!) ,ולא לגוף כלכלי כזה או אחר. ראשית עם כן נמנה את הגורמים שצריכים להשפיע על כל החלטה היכן ללמוד : 1. אתם באמת צריכים לרצות את זה - לימודי רפואה -בייחוד בחו“ל - מלווים בקושי מנטאלי,סביביתי,חברתי,כלכלי,אינלקטואלי ברמה האישית והמשפחתית (כן, גם המשפחה בעניין..) 2. זה עולה כסף-גם ביינתן ותלכו על האופציות הזולות ,הנטל הכלכלי הוא גדול : לרוב ייפול על הוריכם או על משפחה קרובה .ובכן, הנטל הינו כפול :לא רק שאתם לומדים בחו“ל למספר שנים אלא, שאתם מנוטרלי תעסוקה ולכן פוטנצייל ההשתכרות שלכם שואף לאפס. 3. אתם צריכים לחשוב על היום שאחרי - נכון שזה נראה רחוק ומעבר לאופק ,אבל הלימודים באוניברסיטה הם רק חלק קטן מהמסלול שלכם בתור רופאים , אתם צריכים להבין שלמעשה אתם מתחילים את המסלול רק אחרי סיימתם 6 שנות לימוד ,יש מבחן רישוי-סטאז‘-התמחות ..ואז ”החיים האמתיים“ של של רופא בכיר עם כל המשמעות שבכך.ולכן אתם צריכים לשאול את עצמכם : האם אני בנוי\ה לריצת המרתון הזו? 4. רפואה זה לא מקצוע - המקצוע הזה הוא חייכם, אין פה לו“ז קבוע של 09:00-17:00 , המקצוע הזה הוא גם חלק מהותי בחייכם,קשה עד בלתי אפשרי לבצע הפרדה מנטאלית ופיזיתבין העבודה לבין חיי המשפחה וחייכם האישיים, התובענות והדרישות של המערכת גובים את מחירם.אתם תשלמו מחיר על היותכם רופאים ,אך יותר חשוב ,משפחתכם תשלם אף היא. 5. ביצועים-האוניברסיטה שתבחרו בה צריכה להיות עם ביצועים מוכחים - אחוזי מעבר הרישוי?, אופן שילוב הרופאים במחלקות? , ואפילו באילו מחלקות, האם במחלקות מבוקשות יותר או מבוקשות פחות? ( מחלקות מבוקשות לדוגמא כיר‘ פלסטית , א.א.ג,רפואת עיניים,רפואת עור, נשים…) 6. חוק המספרים הגדולים - האם באוניברסיטה יש קומץ ישראלים? האם מדובר בעשרות בודדות ? במאות ?, כשיש מסה של סטודנטים ישראלים אז כך גם משקלו הסגולי של הסטודנט הבודד עולה- המשמעות שלך יש יותר כוח אל מול גורמי האוניברסיטה.האם יש מועצת סטודנטים ישראלים חזקה שיכולה להכווין לימי חופש בחגי ישראל?,לרכז את מועדי א‘ במבחני הגמר על מנת ליצור חופשת קיץ ארוכה יותר?. ובכן , ככל שקבוצת הסטודנטים (כמו כל קבוצה שהיא),גדולה יותר - כך גם משקל ההשפעה. 7. עלות\תועלת -במילים אחרות האם את\ה צריך להשקיע את מיטב כספך וברוב המקרים את מיטב כספי הורייך על מנת ללמוד רפואה ?, האם יש אלטרנטיבות אחרות מלבד אוניברסיטאות שזוחלות משנה לשנה לשכר לימוד למשפחות של עשירים בלבד?,ומצד שני האם אתם צריכים לקחת את הסיכון ולבחור אוניברסיטה זולה,אך ביצועייה האקדמאיים אינם מוכחים ? ,ולמעשה אתם לוקחים סיכון מסויים בשל כך? 8. LOCATION,LOCATION,LOCATION- האם אתם צריכים ל“הרגיש“ סביבה אורבנית פעילה כגון לימודים בעיר בירה? או לחילופין אתם מעדיפים ללמוד באווירה רגועה יותר אך מנותקת וללא פעילות חוץ אקדמאית כמו בערי הספר. 9. אוניברסיטאות בחו“ל הם עסק לכל דבר , אזי אתם הלקחות - וכמו כל מודל עסקי גם לאוניברסיטאות יש רצון להגדיל את שולי הרווח ,אחת ה ”שיטות“ לכך היא למנוע מסטודנט אשר נכשל במקצוע כזה או אחר להתקדם לשנה אקדמאית הבאה, ולכן לפני שאתם בוחרים אוניברסיטה חשוב לברר טרם המעבר למדינה כזו או אחרת האם האוניברסיטה מפעילה סנקציות על הסטודנט? או שמה האוניברסיטה נוטה לגישה יותר סובלנית ואנושית כלפיי הסטודנט ונותנת לסטודנט הזדמנות (בצורה של מועדי ב‘ \ ג‘ ואפילו ד‘ ) ,או אפילו מעבר שנה על תנאי.(עד להשלמת המקצוע ”שנגרר“ משנה מקודמת) 10. לסיכומו של דבר ,עלייך - הסטודנט המתחיל לברר טרם יציאתו לחו“ל את רמת הלימודים, רמת המחייה,אחוזי מעבר ,עלות הלימודים הכוללת (שכר לימוד+מחייה), אוכלוסיית הסטודנטים (מדינות מוצא) שיילמדו איתך באותה הכיתה,מיקום האוניברסיטה כאשר כל הפרמטרים מונחים ע“פ העיקרון של עלות אל מול תועלת . טוב כמובן ישנם עוד הרבה גורמי ליבה שאת מוכרחים להתחשב בהם ל-פ-נ-י שאתם יוצאים לדרכם , אך השעה מאוחרת ויש לי מחר תורנות , לשאלות נוספות אשמח לענות לכם המייל :[email protected] הכותב הינו בוגר אוניברסיטה בחו“ל ,בשפה האנגלית ומתמחה בכירורגיה כללית שנה II,בבי“ח במרכזהארץ ,עבר יחד עם כל קבוצתו מהלימודים את מבחן הרישוי הישראלי בפעם הראשונה.
זה פורום מתרפאים ולא פורום רופאים אז בשביל מה העלית את זה כאן?
שלום לכולם , תחילה דיסקלמייר ..הפוסט הזה ארוך אך רצוי לכם לקרוא אותו עד סופו ,אתם גם לא חייבים לקרוא אותו בפעם אחת אלא לחזור אליו מס‘ פעמים עד להפנמה מלאה,הפוסט הזה נכתב מתוך ניסיון מצטבר של שנים ומונחה על פי דעותיהם של סטודנטים רבים קרי מונחה על פי עיקרון ”חוכמת ההמונים“ ,הפנמה של הכתוב תבטיח לכם חיסכון של כסף ,זמן ומשאבים נוספים.כמו כן הפוסט הזה מהווה את דעתי האישית בלבד וכי אין בו כוונה לפגוע או להוציא דיבתי על כל אדם,קבוצה או כל בע“ח :) לפני מס‘ שנים עוד בהיותי סטודנט צעיר לרפואה באחת האוניברסיטאות בחו“ל ,החיים היו יותר פשוטים,מספר האופציות לישראלי המתעד ללמוד רפואה בחו“ל היו מוגבלות ,היתה פחות תחרות , מבחני הקבלה היו ברמה קלה עד מגוחכת (למי שלמד ברצינות חודש -חודש וחצי זה הספיק), והכי חשוב הרבה פחות מסחור ,פרסום ודיסאינפורמציה. היום הסטודנט המתחיל נתקל במכבש פרסום המתבטא בכנסים\ימי עיון\ימים פתוחים\ שם מגיעים לידי ביטוי קטעי מידע מוכווני אינטרס ע“י אנשי מכירות אותם אני מכנה ה“עסקן האוניברסיטאי“,אחד מיני רבים שמייצג אוניברסיטה או קורס הכנה כזה או אחר .. כמובן במסווה אובייקטיבי-אקדמאי ,שמועיל בטובו לשתף אותך בניסיונו העשיר.כמובן שלקבוצה זו מתווספים גם מנהלי הפורומים שמקרים רבים נמנים על קבוצה זו. ולכן סביר שפוסט דעה אישית זה יירד כחלק ממנגנון צנזורה של בעלי עניין. לרוב כתשוחחו עם נציג כזה או אחר , עולה בתוכן השיחה אמצעי הפחדה כגון :“ לא הייתי רוצה ללמוד באוניברסיטה הזו כי.. \רמת הלימודים נמוכה\רמת המחייה נמוכה\רמת המרצים נמוכה\לא תעבור את מבחן הרישוי\לא תעבור את הסטאז‘\לא תעבור“ …וכי הפתרון נמצא כמובן באוניברסיטה שהם מייצגים במישרין או בעקיפין , בגלוי או בנסתר והם מועילים בטובם להכווינכם לאוניברסיטה ולעולם שכולו טוב - הידד. לי ישנה החובה (ואולי גם הזכות) המוסרית לסבר את אוזנכם .עולם הנציגיות והמכינות ללימודי רפואה בחו“ל היא תעשייה שמגלגלת מאות אלפי שקלים בשנה והיא עסק לכל דבר - אם כל הציניות והאינטרסים הכלכלים המלווים לכך. לי חשוב שתבררו לפני שאתם מחליטים ללמוד בחו“ל מס‘ פרמטרים (גורמי ליבה) ,שיעזרו לכם לבחור את האוניברסיטה שמתאימה לכם (לכם!) ,ולא לגוף כלכלי כזה או אחר. ראשית עם כן נמנה את הגורמים שצריכים להשפיע על כל החלטה היכן ללמוד : 1. אתם באמת צריכים לרצות את זה - לימודי רפואה -בייחוד בחו“ל - מלווים בקושי מנטאלי,סביביתי,חברתי,כלכלי,אינלקטואלי ברמה האישית והמשפחתית (כן, גם המשפחה בעניין..) 2. זה עולה כסף-גם ביינתן ותלכו על האופציות הזולות ,הנטל הכלכלי הוא גדול : לרוב ייפול על הוריכם או על משפחה קרובה .ובכן, הנטל הינו כפול :לא רק שאתם לומדים בחו“ל למספר שנים אלא, שאתם מנוטרלי תעסוקה ולכן פוטנצייל ההשתכרות שלכם שואף לאפס. 3. אתם צריכים לחשוב על היום שאחרי - נכון שזה נראה רחוק ומעבר לאופק ,אבל הלימודים באוניברסיטה הם רק חלק קטן מהמסלול שלכם בתור רופאים , אתם צריכים להבין שלמעשה אתם מתחילים את המסלול רק אחרי סיימתם 6 שנות לימוד ,יש מבחן רישוי-סטאז‘-התמחות ..ואז ”החיים האמתיים“ של של רופא בכיר עם כל המשמעות שבכך.ולכן אתם צריכים לשאול את עצמכם : האם אני בנוי\ה לריצת המרתון הזו? 4. רפואה זה לא מקצוע - המקצוע הזה הוא חייכם, אין פה לו“ז קבוע של 09:00-17:00 , המקצוע הזה הוא גם חלק מהותי בחייכם,קשה עד בלתי אפשרי לבצע הפרדה מנטאלית ופיזיתבין העבודה לבין חיי המשפחה וחייכם האישיים, התובענות והדרישות של המערכת גובים את מחירם.אתם תשלמו מחיר על היותכם רופאים ,אך יותר חשוב ,משפחתכם תשלם אף היא. 5. ביצועים-האוניברסיטה שתבחרו בה צריכה להיות עם ביצועים מוכחים - אחוזי מעבר הרישוי?, אופן שילוב הרופאים במחלקות? , ואפילו באילו מחלקות, האם במחלקות מבוקשות יותר או מבוקשות פחות? ( מחלקות מבוקשות לדוגמא כיר‘ פלסטית , א.א.ג,רפואת עיניים,רפואת עור, נשים…) 6. חוק המספרים הגדולים - האם באוניברסיטה יש קומץ ישראלים? האם מדובר בעשרות בודדות ? במאות ?, כשיש מסה של סטודנטים ישראלים אז כך גם משקלו הסגולי של הסטודנט הבודד עולה- המשמעות שלך יש יותר כוח אל מול גורמי האוניברסיטה.האם יש מועצת סטודנטים ישראלים חזקה שיכולה להכווין לימי חופש בחגי ישראל?,לרכז את מועדי א‘ במבחני הגמר על מנת ליצור חופשת קיץ ארוכה יותר?. ובכן , ככל שקבוצת הסטודנטים (כמו כל קבוצה שהיא),גדולה יותר - כך גם משקל ההשפעה. 7. עלות\תועלת -במילים אחרות האם את\ה צריך להשקיע את מיטב כספך וברוב המקרים את מיטב כספי הורייך על מנת ללמוד רפואה ?, האם יש אלטרנטיבות אחרות מלבד אוניברסיטאות שזוחלות משנה לשנה לשכר לימוד למשפחות של עשירים בלבד?,ומצד שני האם אתם צריכים לקחת את הסיכון ולבחור אוניברסיטה זולה,אך ביצועייה האקדמאיים אינם מוכחים ? ,ולמעשה אתם לוקחים סיכון מסויים בשל כך? 8. LOCATION,LOCATION,LOCATION- האם אתם צריכים ל“הרגיש“ סביבה אורבנית פעילה כגון לימודים בעיר בירה? או לחילופין אתם מעדיפים ללמוד באווירה רגועה יותר אך מנותקת וללא פעילות חוץ אקדמאית כמו בערי הספר. 9. אוניברסיטאות בחו“ל הם עסק לכל דבר , אזי אתם הלקחות - וכמו כל מודל עסקי גם לאוניברסיטאות יש רצון להגדיל את שולי הרווח ,אחת ה ”שיטות“ לכך היא למנוע מסטודנט אשר נכשל במקצוע כזה או אחר להתקדם לשנה אקדמאית הבאה, ולכן לפני שאתם בוחרים אוניברסיטה חשוב לברר טרם המעבר למדינה כזו או אחרת האם האוניברסיטה מפעילה סנקציות על הסטודנט? או שמה האוניברסיטה נוטה לגישה יותר סובלנית ואנושית כלפיי הסטודנט ונותנת לסטודנט הזדמנות (בצורה של מועדי ב‘ \ ג‘ ואפילו ד‘ ) ,או אפילו מעבר שנה על תנאי.(עד להשלמת המקצוע ”שנגרר“ משנה מקודמת) 10. לסיכומו של דבר ,עלייך - הסטודנט המתחיל לברר טרם יציאתו לחו“ל את רמת הלימודים, רמת המחייה,אחוזי מעבר ,עלות הלימודים הכוללת (שכר לימוד+מחייה), אוכלוסיית הסטודנטים (מדינות מוצא) שיילמדו איתך באותה הכיתה,מיקום האוניברסיטה כאשר כל הפרמטרים מונחים ע“פ העיקרון של עלות אל מול תועלת . טוב כמובן ישנם עוד הרבה גורמי ליבה שאת מוכרחים להתחשב בהם ל-פ-נ-י שאתם יוצאים לדרכם , אך השעה מאוחרת ויש לי מחר תורנות , לשאלות נוספות אשמח לענות לכם המייל :[email protected] הכותב הינו בוגר אוניברסיטה בחו“ל ,בשפה האנגלית ומתמחה בכירורגיה כללית שנה II,בבי“ח במרכזהארץ ,עבר יחד עם כל קבוצתו מהלימודים את מבחן הרישוי הישראלי בפעם הראשונה.
זה פורום מתרפאים ולא פורום רופאים אז בשביל מה העלית את זה כאן?
שמי טלי בת 27 סובלת מpanic disorder מעל 6 שנים בחמש השנים הראשונות טופלתי ב 40 מ"ג פריזמה והרגשתי נהדר. הייתי יציבה מאוד וחייתי חיים מלאים ושלווים ביום בהיר אחד הכדור הפסיק להשפיע, חזרו החרדות, ההימנעויות, המחשבות הטורדניות בראש, והדריאליזציה מאז כבר שנה ו-3 חודשים שאני מחליפה תרופות, מינונים, ושילובי תרופות וכלום לא עוזר. גם טיפול cbt שהצריך ממני המון זמן אנרגיה וכסף לא עזר. עקב המצב הקשה והמתסכל נכנסתי גם לדיכאון הייאוש עמוק ואיני יודעת כבר מה לעשות תרופות שניסיתי עד למינון המקסימלי ולא עזרו: פריזמה, ציפרלקס, פאקסט, אנפרניל, וויפאקס, מודאל, נמנעת מבנזואפידים כי מפחדת. עזרה?
יש עדיין תרופות שעשויות לעזור.. גם שילובים כדאי לעשות..
גדלתי בתור ילד ביישן מאוד , חסר בטחון עצמי ומופנם ומסוגר בלי חיים חברתיים ורגיש מאוד , גדלתי בלי חברים (למעט בביה"ס היסודי) ועד היום אין לי חברים. כתלמיד בביה"ס הייתי מהמצטיינים בכיתה וסיימתי כיתה י"ב עם בגרות מלא (זכאי לבגרות) וציון פסיכומטרי גבוה ובהצטיינות . בתור תלמיד בביה"ס בשעות אחרי הצהריים הייתי מבלה כמעט רוב הזמן בבית בעיקר בללמוד ובהכנת שיעורי בית , הייתי לומד הרבה בבית , את שאר הזמן הייתי מבלה בצפייה בטלוויזיה ובמשחקי מחשב , בשעות אלו אחרי זמן ביה"ס הייתי ממעט לצאת מהבית אם בכלל (לא הייתי יוצא לבלות עם חברים) . גדלתי כבנאדם רגיש מאוד לדברים שנאמרים עליי והנוגעים בי , רגיש לתגובות ולפידבקים של אחרים , ואם הייתי מרגיש שנעלבתי או נפגעתי ממשהו הייתי מתנתק ממנו ומפסיק כל מגע איתו . אחרי סיום התיכון עשיתי הפסקה של שנה לפני האונברסיטה , בשנה הזאת עבדתי במפעל קטן בכפר . בשנה הזאת החלו להופיע אצלי סימפטומים של דיכאון והתחלתי להרגיש בדידות קטלנית וקשה גם רגשות שליליים ורגשות עצב , ,גם כעס פנימי על המצב שנקלעתי אליו (הדכדוך והבדידות) וכעס על ההורים בגלל שחשבתי שחינכו אותי בצורה לא טובה גם כעס על הסביבה שבה גדלתי כי חשבתי שהסביבה גרמה לי לחלות במחלת נפש בגלל הערות שליליות שהייתי מקבל מאנשים בסביבה הזאת (הערות על כך שאני בודד) , והתחלתי להסתגר בתוך הבית , בתוך החדר והתחלתי להתנתק מהסביבה שבה אני חי עד כדי הסתגרות מוחלטת בתוך הבית . בינתיים אחרי שנת ההפסקה (השבתון) שהייתה לי התחלתי לימודים באוניברסיטה כשאני נושא מטען נפשי כבד . במקביל ללימודים באונברסיטה התחלתי לפתח פחד לצאת מהבית ופחד מלפגוש אנשים , פחד חברתי ממצבים חברתיים ובמקביל לזה התחלתי לפתח הימנעות מוחלטת מלהימצא בחברת אנשים , נמנעתי ממצבים חברתיים והסתגרתי באופן מוחלט בתוך הבית והתחלתי לחשוב מחשבות שאומרות שכאשר אני הולך ברחוב האנשים מסתכלים עליי ולועגים לי , ושאינני מסוגל ללכת ברחוב , ושהרגליים שלי לא מסוגלות לשאת את הגוף שלי כך שאלך ברחוב , היו בראש שלי מחשבות שאומרות שאינני מסוגל לעמוד מול אנשים , אינני מסוגל להיות בחברת אנשים . בינתיים סיימתי שתי שנות לימודים באונברסיטה בהצלחה ונכשלתי בשנה השלישית בגלל המצוקה הנפשית שממנה אני סובל (ההסתגרות , ההימנעות , המחשבות , החרדה , הדיכאון , הפרעות שינה , הכעס , התפרצויות הכעס והזעם ). ואז אושפזתי בפעם הראשונה בביה"ח רמב"ם במחלקה פסיכיאטרית פתוחה ושם אובחנתי כסובל מהפרעה טורדנית-כפייתית OCD (חזרה באופן אובססיבי על פעולה מסוימת מספר פעמים כדי לוודא שהכל בסדר כמו למשל לוודא מספר פעמים שהדלת סגורה וגם מחשבות שמופיעות בראש באופן אובססיבי שאומרות למשל שהדלת לא סגורה ) , אובחנתי גם כסובל מחרדה חברתית והפרעת אישיות נמנעת ודיכאון שנקרא double dystemia depression והאבחנה הפסיכיאטרית הייתה : Schizoaffective Disorder סובל ממחלה בספקטרום השניידריאני עם מרכיב אפקטיבי. יצאתי מהאשפוז עם הטיפול הזה : Risperdal 4 mg \פעם ביום Lustral 150 mg \ פעם ביום Clonex 0.25 mg \ פעם ביום Dekinet 2 mg \ 3 פעמים ביום בהמשך באשפוז יום פסיכיאטרי ברמב"ם העלו לי את הלוסטרל (lustral) ל 300 מ"ג ביום והורידו את הריספירדאל (risperdal) ל 2 מ"ג ביום . בסך הכל יצאתי מהאשפוז מחוזק עם יותר בטחון עצמי והתחלתי לאט לאט לצאת לעולם אל מחוץ לבית . בהמשך הייתי במעקב אצל פסיכיאטרית שעשתה לי שינויים תרופתיים בתדירות גבוהה ובתוך זמן קצר , ובנתיים חזרתי לאוניברסיטה , אבל עוד פעם הייתה החמרה במצבי הנפשי ומצבי הנפשי התדרדר (הדרדר) ואז אושפזתי בפעם השנייה בביה"ח העמק בעפולה במחלקה פסיכיאטרית פתוחה בגלל הסיבות הבאות : כישלון בלימודים , הסתגרות מוחלטת בבית , הימנעות מוחלטת מלהיות בחברה מחוץ לבית , פחד לצאת מהבית , פחד מלפגוש אנשים , חרדה חברתית , ייאוש דיכאון ועצב , רגשות שליליים , התפרצויות כעס\זעם שכללו זריקת ושבירת חפצים וקילול ההורים והשם , מחשבות על כך שאינני יכול ללכת ברחוב בגלל שאנשים מסתכלים עליי ולועגים לי , הרגשתי לא שייך , אין לי כח ללכת ברחוב . שוחררתי מהאשפוז עם הטיפול הזה : Modal 50 mg \ 3 ביום Nocturno 7.5 mg \ 1 ביום Seroquel XR 300 mg \ 2 ביום Efexor XR 150 mg \ 1 ביום יצאתי מהאשפוז עם האבחנה Simple Schizophrenia . בסך הכל האשפוז בעמק עזר לי מאוד יצאתי משם מחוזק ועם בטחון עצמי , ועם רגשות חיוביים , ואופטימיות , ועם הרגשת רוגע ושמחה וגם נפטרתי כמעט לגמרי מהמחשבות שמגבילות אותי בנוגע ליציאה מהבית ושמגבילות אותי במישור החברתי והפכתי לבנאדם חופשי שיכול לצאת לאן שהוא רוצה , גם נפטרתי מהעצבנות ומהלחץ והמתח ומרגשות הכעס . אחרי האשפוז הזה הייתי בבית כמעט שנה וחצי . בזמן זה הייתי במעקב אצל פסיכיאטר במרפאה קהילתית בביה"ח הלל יפה בחדרה שעקב ירידה במצב הרוח הרופא העלה לי את האפקסור ל 300 מ"ג ביום . אחרי האשפוז בעמק בכמעט שנה וחצי חלה הדרדרות והחמרה במצבי הנפשי : דיכאון , ייאוש , עצב , כעס , התפרצויות כעס \ זעם , השתוללויות , זריקה ושבירת חפצים , תוקפנות\אלימות מילולית כלפי ההורים (חשבתי שההורים גרמו לי לחלות מחלת נפש על ידי כך שלא חינכו אותי בצורה נכונה) , גם היו הפרעות שינה , מעביר ימים ללא אוכל , מרשל את עצמי , היגיינה ירודה , כעס פנימי אדיר , הרגשת חוסר אונים . אז הגיע האשפוז השלישי בנצרת שבכלל לא עזר לי , אשפוז זה נמשך חודש ושם טופלתי בטגרטול cr 400 מ"ג ביום שנועד להרגעת התפרצויות כעס , וטופלתי בנוסף ב רסיטל 20 מ"ג\יום בנוסף המשכתי עם הסרוקוול xr 600 מ"ג\יום . האשפוז הזה לא עזר לי , להיפך הייתה החמרה במצבי הנפשי , והתחלתי להרגיש תחושת אי שקט פנימי נפשי, ולהרגיש חוסר מנוחה , כך שאינני מסוגל לשבת בנינוחות ולהתרכז בדבר (צפייה בטלוויזיה , קריאה , אינטרנט), הרגשתי מצב דמוי אקטיזיה , ואז הפסקתי את האשפוז על דעת עצמי וחזרתי להמשיך מעקב אצל הפסיכיאטר שלי בהלל יפה כשהמצב שלי לא מאוזן , מרגיש דיכאון , לא שקט ולא רגוע , הפסיכיאטר כתב שהאבחנה שלי היא : Schizophrenia vs Schizoaffective Disorder ונתן לי את הטיפול הבא : Seroquel XR 600 mg \ ביום Modal 150 mg \ ביום Ambien CR 12.5 mg \ ביום לשינה Depalept Chrono לטיפול בהתפרצויות כעס \ זעם : להתחיל 500 מ"ג ולעלות ל 750 מ"ג ביום . להפסיק Viepax להתחיל Clonex 0.5 מ"ג 2 פעמים ביום . אחרי הטיפול הזה ב 20 יום לא הרגשתי הטבה , ותחושת האי שקט הפנימי נמשכה (התחושה שהזכרתי למעלה) , כלומר עדיין מרגיש מצב דמוי אקטיזיה (חוסר מנוחה) , ואז חזרתי לרופא שלי למעקב בהלל יפה , הרופא כתב במכתב הביקור שאני סובל מהפרעה סכיזואפקטיבית באבחנה מבדלת עם סכיזופרניה . הוא כתב שישנו מרכיב אובססיבי בולט בתמונה , שמקבל ביטוי ברצון חוזר וטורדני לשנות את הטיפול ולפנות מחדש לכל מיני מקומות לצורך לשנות את הטיפול . הוא כתב שישבתי בבדיקה ללא שום ביטוי של אי שקט פסיכומוטורי . הפסיכיאטר המליץ לי על הטיפול הבא שאני מקבל אותו עכשיו (כיום) : Seroquel XR 800 mg \ ביום Depalept Chrono 750 mg \ ביום להפסיק מודאל (modal) בטענה שלא עוזר לי , וגורם לי לתחושת האי שקט . להמשיך Viepax XR 300 mg ביום . לקחת Cipralex 10 מ"ג ביום . Clonex 0.5 מ"ג \ 3 פעמים ביום . להתחיל Deralin 10 מ"ג \ 2 פעמים ביום . להרגעת האי שקט . Ambien CR 12.5 mg לשינה . בימים אלו (כיום) אני מקבל את הטיפול הזה . יש לי מספר שאלות : 1- חוות דעת על הטיפול התרופתי שאני מקבל עכשיו ואיך הטיפול הזה עשוי להועיל לי ? 2- האם יש צורך להעלות את מינון הדירלין ל 40 מ"ג 2 פעמים ביום כי אני עדיין מרגיש אי שקט ? 3- מה המטרה של השילוב של ה Viepax XR 300 mg עם ה Cipralex 10 mg ואיך זה עשוי להועיל לי ? 4- האם ה Depalept Chrono אמור למנוע את התפרצויות הכעס\זעם וכמה זמן צריך כדי שתורגש השפעתו במלואה ? 5- האם אפשר לקחת Seroquel XR 800 mg (כל המנה) בבת אחת בערב ? 6- האם Modal 150 mg ביום יכול לגרום לתחושת אי שקט ? 7- האם אני יכול לוותר על ה Modal ולהסתפק ב Seroquel כתרופה אנטי-פסיכוטית ? 8- חוות דעת על האבחנה הפסיכיאטרית שלי ? 9- חוות דעת על האבחנה הפסיכולוגית שלי ? 10- חוות דעת על טיפול פסיכיאטרי מומלץ ? 11- חוות דעת על טיפול פסיכולוגי מומלץ ? 12- חוות דעת על אפשרויות שיקום דרך ביטוח לאומי ו\או סל שיקום ?
1. הטיפול שאתה מקבל כולל טיפול אנטיפסיכוטי, מייצב מצב רוח, טיפול למחשבות הטורדניות, טיפול לתופעות לוואי, טיפול להשריית שינה. 2. בלי בדיקה פסיכיאטרית אין אפשרות להמליץ על טיפול תרופתי. 3. לפעמים אם הושג שיפור חלקי עם תרופה אחת לא עוברים לתרופה אחרת אלא מוסיפים תרופה. 4. דפלפט הינו מייצב מצב רוח, ויכול להביא לירידה בעצמות הרגשיות ולהפחית אימפולסיביות. ההשפעה מורגשת בדרך כלל תוך שבועיים מהגעה לרמת תרופה בדם יעילה. 5. כן. 6. כן, אם כי אתה נוטל מספר תרופות שיכולות לגרום לאי שקט. 7. כן, סרוקוול 800 מ"ג הוא מינון עם השפעה אנטיפסיכוטית. מודל 150 מ"ג אינו מינון שיש לו השפעה אנטיפסיכוטית משמעותית. 8. עברת מספר אשפוזים וטיפול מרפאתי במספר מרכזים לבריאות הנפש, והאבחנה שלך נשקלה ע"י מספר רב של רופאים עם ידע ממקור ראשון על מצבך הנפשי, לא נראה לי שאפשר לתת חוות דעת אחרת ומקריאת ההודעה. 9. אין אפשרות מהודעה לבצע אבחון פסיכולוגי. 10. בלי בדיקה אין אפשרות להמליץ על טיפול. 11. בלי בדיקה אין אפשרות להמליץ על טיפול. 12. יש אפשרויות שיקום רבות דרך סל שיקום, כדאי להתייעץ עם עו"ס במרפאה על כך.
שלום שירלי, אני יועצת צעירה בתחילת דרכי ורציתי לשאול בבקשה היכן אוכל למצוא חומרים לתוכנית העבודה הייעוצית לשנה הבאה? האם כל שנה יוצאת תוכנית מובנית או שאני אמורה לחבר אותה לפי צרכי בית הספר שלי? אני מתכוונת לתוכנית שנתית חוץ מכישורי חיים.. תודה רבה!
ליטל שלום, תוכנית העבודה השנתית צריכה להתבסס על צרכי ביה"ס בתיאום מראש עם המנהל/ת. היועצת הבכירה צריכה לסייע לך בהכנתה בשנתך הראשונה. לעיתים ישנן השתלמויות בנושא, שמסייעות בבניית תוכנית העבודה. איני חושבת שקיימת תוכנית מובנת, אך קיים מודל של תוכנית עבודה. אעביר לך במייל תוכנית כזו לדוגמה, שתסייע לך בבניית התוכנית שלך. מאחלת לך בהצלחה גדולה וכל טוב, שירלי
אבקש לשאול האם ככל שאדם מתבגר ויש לו קשריות שאינן גודלות ךמרות שמתווספות נטספות אבל גם אינן גודלות, ואינו מעשן כלל, זה דפוס שלאורך זמן יכול להעיד שמדובר בנטיה לפתח קישריות בלי שיש להן בסיס להפוך לסרטניות. או שזה לא עובד כך, וזה כמו פוליפים במעיים, שהמצאות פוליפים לאורך זמן בהכרח מתפתח בסבירות מסוימת לסרטן. איזה מודל קרוב יותר למציאות הראדון או השני של הפוליפים. בנוסף האם נטיה לקישריות בראות מתאימה לנטיה מסוימת לקשריות ברקמות אחרות כמו בבלוטת התריס למשל, זה שייך או אין קשר. תודה
שלום שמואל, כמו פוליפים - רוב הקשריות הן לא סרטן ואינן מתפתחות לסרטן אבל בריאות כאשר קשרית קטנה מאד - אי אפשר לדעת אם היא שפירה או גידול ממאיר בראשיתו ולכן מומלץ לעשות מעקב, במיוחד באנשים בסיכון גבוה כמו מעשנים או אנשים עם היסטוריה של סרטן . בברכה,
לא ברור לי אם הבדיקה להלן היא נחשבת ניתוח תוצאות ביופסיה (ולא רק הסבר שנעשתה ביופסיה, איפה וכו׳). האם לחכות לבדיקה של ניתוח הגלילים? להלן הדברים: Fusion mri biopsy סיבת ההפניה : PSA מוגבר. ממצא הדמייתי ב-MRI. .9.14 :PSA בדיקה רקטאלית :ללא ממצא מישושי. לאחר קבלת נתונים מהפקס בנית מודל תלת מימד נלקחו ביופסיות: 1-ROI צד: RT, מיקום: פריפרי בסיס, מס' גלילים: 5. ביופסיות רנדומליות: ימין - 3 גלילים. שמאל - 5 גלילים. סיבוכים : לא היו בזמן הבדיקה. ניתן דף הנחיות לנבדק לאחר ביופסיה. ניתן הסבר למטופל להמשיך טיפול אנטיביוטי שהחל טרם הבדיקה. הערות : המטופל קיבל 160 מ"ג גנטמיצין תוך שרירי בתחילת הבדיקה. הרדמה מקומית לידוקאין 1% פריפרוסטטי
זו אינה תשובת הביופסיה אלא סיכום הפעולה. לוקח כ-3 שבועות לקבל תשובה של הפתולוגיה
שלום, הייתי ברשותכם מבקש לשאול 1) האם זה אפשרי/ מומלץ/ לפני השחזת השיניים וגשר זירקוניה קבוע, לקחת מידות לגשר זמני של שש שיניים קדמיות בלסת עליונה, עם סורק דיגיטלי בשיטה ממוחשבת כדי לקבל גשר זמני יותר מדויק ויפה מבלי שיבוצעו שינויים כל שהם בגשר הזמני כמו בשיטה הקלסית הישנה? האם הסורק דיגיטלי בשיטה ממוחשבת יכול לבצע התאמת גוון חוץ מהצורה והגודל? 2)באופן כללי מה יותר נכון לעשות גשר שלם או כל שן בניפרד בצורה בודדת במקרה של בעיה עתידית? אודה לתשובתכם בהקדם האפשרי.תודה.
מידות לגשר זמני הנלקחות לפני השחזה אינן יכולות להיות מדוייקות ואין משמעות לטכניקה, סורק אינו קשור לבחירת הגוון וזו נעשית עי הטכנאי והרופא , בכל מקרה בו ניתן לבצע כתרים בודדים ולא גשר מחובר זהו הפתרון המומלץ
האם מודאל יכול לעזור בטיפול בטינטון? תודה
מודאל משמשת בעיקר לטיפול בסחרחורת, ובחרדה. אם הטינטון גורם לחרדה יתכן ותהיה בה תועלת, אך לא זו התרופה בה הייתי מציע להשתמש ראשונה לטיפול בחרדה.
הי, סליחה שאני שואלת כאן. אין פורום אחר. אם החלו לי לכמה רגים בכל פעם. בעיה רגעית של איבוד שיווי משקל זה בא מהראש. והגוף נוטה ליפול. תנועה הכי קטנה בראש ויש את התחושה גם בישיבה. שוב זה לכמה רגים תופעה חדשה קרה 3 פעמים אחת על הבוקר. האם ויתכן וזה קשור ללחץ דם? למרות שאין תחושה של ערפול שקמים מישיבה לעמישה או קימה. האם זה קשור ללב? בזמן האחרון היו לי "כאבים" אי נעימות בחזה בעיקר מתוך שינה. בא והולך. התחלתי ברור קרדיולוג. או שאין קשר... תודה
פני לרופא א.א.גרון, יתכן מאד שקשור למנגנון הוסטיבולרי.
אני ובעלי ביחד 6 שנים ונשואים כמה חודשים, לפני שנה ראיתי שהוא צופה בפורנו גברים אך קראתי באינטרנט שזה תקין , בעוד אנחנו שוכבים ומסופקים אחד מהשני , פשוט הבנתי שזה איזה שהי סקרנות וזה לא הטריד אותי. אתמול ראיתי שהוא צופה אך ורק בזה, הרבה ובאופן גורף, בנוסף כל מיני חיפושים הזויים שעדיף שלא אפרט. שאלתי אותו על זה כי נורא היה קשה לי לשמור לעצמי והוא הכחיש צחק ובלה בלה בלה בלי יותר מידי תשובות חדות. אמר שסקרנות, פרסומות שקופצות ועוד חארטות. אני בהיריון ממנו וקצת מרגישה שנשמטת לי האדמה מתחת לרגליים , ולא כי אולי הוא הומו , אלא כי אני לא יודעת, ומרגישה שגם לא אדע, לא יודעת אם הוא אומר את האמת או לא ואין לי שום דרך לדעת. הוא מצפה ממני להאמין לו… מאוד קשה לי הידיעה שאני פשוט לא יודעת. שיכול להיות שהוא תכף ישכב עם גברים או לא יודעת מה ואני פשוט לא אדע מזה וזה שובר אותי. אני בת 23 אני רוצה גבר שיעוף עליי ורק עליי ואני מתה מפחד שעוד עשר שנים יגיד לי ״טוב אני הומו״. אמרתי לו שאני סומכת עליו, שאני לא מתכוונת לחטט לו ושאנחנו חברים מספיק טובים בשביל שהוא ישתף אותי בדבברים כאלה. הוא נשבע בילד שלנו שהוא סטרייט ב7000% ואז התאכזב מאוד שאני לא מאמינה לו.ֶמה עושיםםםםםם????
לעיתים גברים רואים פורנו רק של גברים. כול עוד זה רק בפורנו והוא לא ממש את הענין, אין דאגה.
שלום רב , לפני כעשרים שנה עברתי ניתוח לייזר בעיניים . הוא החזיק כמה שנים ועתה יש מספרים ונדרש ניתוח חוזר . המספר הוא 3 ( לרחוק ) ובעין אחת יש גם צילינדר . עובי הקרניות בשני העיניים האחת 540 והשניה 520 . נבדקתי ועד שלא סיפרתי שנותחתי נדמה היה שמציעים לי גם את שיטת הלאסיק כשהזכרתי שנותחתי שונה הטון לשימוש ב prk . השאלה שלי האם קטגורית : ניתוח חוזר מחוייב המציאות ביצוע רק בשיטת prk ? עד כמה מסוכן לבצע ניתוח חוזר בלאסיק ? יש שיטה המכונה iq - שכבודו כתב עליה שהיא לאסיק , ובכל זאת אבקש הרחב , כי לך כתפיים רחבות . ולנו הדיוטות התשובה קריטית כי שם מנותחים באופן חוזר בשיטה ( שכתבת בתשובה שהיא לאסיק ) . נודה לך , אם תוכל להתייחס טיפה לשיטה זו - ששום שהיא חריגה ושונה. שאף אם אתם חושבים אחרת , שיש שם מומחיות לגיטימית ואנו בתוך הרפואה. ושלכל היותר זה הילל ושמאי . ולהרגיע שלא מדובר בשיטה - מסוכנת מידי הרפתקנית . בתודה מראש .
שלום רב, טיפול משלים לתיקון מספר נוסף לאחר ניתוח לייזר בעבר יכול להתבצע בכל מיני אופנים. הדרך המקובלת כיום במרבית המקומות היא ביצוע prk - גם במקרה בו בוצע lasik בעבר וגם במקרה שבוצע prk בעבר. לא מקובל לחתוך קרנית שבוצע בה prk בעבר או להרים פרוסת קרנית שעברה lasik בעבר. הסיכון בכך גבוה מידי והסיכון ב prk במקרה זה הרבה פחות. לגבי iq: לא ידוע לי על שיטת iq. יש מכשיר לייזר עם מודל מסויים שנראה iq אבל אין מדובר בשיטה השיטות כיום הן: 1. חיתוך וליטוש (lasik ו- intralasik) 2. ליטוש בלבד (prk, lasek, epi-k) 3. Smile בהצלחה
שלום רב, האם מותר לקחת שילוב של מודאל, בונסרין וואבן , לפני השינה ?
אין מניעה, רק יש לעקוב אחרי מצב ההכרה
ד"ר בבקשה תשובתך- יש לי מגיל נערות הפרעת חרדה שהחמירה להפרעת פאניקה בגיל 25. אז לראשונה פניתי לפסיכיאטר שהמליץ על ציפרלקס 10 מ"ג ואמר שאצטרך כנראה 20 מ"ג. לצערי, הכדורים ממש לא עזרו וגם חיזוק של כדורי מירו לא הועילו. כך התרחש גם עם רסיטל, פאקסט וויאפקס. לבסוף ניתן לי קלונקס 2 מ"ג וזה עזר. תחת ביקורת פסיכיאטר המשכתי לקחת את הקלונקס שנים כי שום דבר אחר לא הראה יעילות. לצד הקלונקס לקחתי גם ויאפקס כי הוא עזר לי לאנרגיה טובה אך לא לחרדה. עם השנים, הטיפול כבר לא היה יעיל ואני תקוע עם קלונקס. היה ניסיון למקסם את מינון הויאפקס ובמקביל להוריד את הקלונקס בהדרגה למינון 1 מ"ג. סבלתי גיהנום מהירידה במינון הקלונקס וכצפוי העלאת מינון של ויאפקס לא הועילה. אני תקוע על קלונקס 1 מ"ג וסובל מחרדות. הפסיכיאטר נתן לי לוסטרל שידועה ביעילות גבוהה לפי מחקרים אך גם כאן, אין שיפור משמעותי או יציב גם בחלוף 4 חודשי טיפול. אני מיואש שכך אצטרך לחיות את שארית חיי, גם עם כדורים ובפרט שהם לא יעילים משמעותית ואין יום שעובר ללא תסמיני חרדה כבר שנים.זה מן הסתם לא עוזר לשיפור מצב הרוח ומוביל לדיכאון ופסימיות. מה אפשר לעשות במצבי? למי לפנות? שהרי טיפול תרופתי מקובל לפי הספר אינו עוזר לי ואם ארד בקלונקס יתגברו החרדות ואם אשאר תחת אותו מינון אמשיך עם חוסר מענה מספק לחרדות. יש אור בקצה המינהרה? כדורים כמו מודאל יכולים להיות התשובה ואחרי איזון חרדה איתם אז יהיה אפשרי להוריד לאט לאט את הקלונקס?
דוד שלום. המצוקה שלך נוגעת ללב וקיימת אצל אנשים רבים כמוך. אני ממליץ לך על שילוב של טיפול פסיכולוגי קוגניטיבי התנהגותי CBT יחד עם טיפול תרופתי בקומבינציה של נוגדי דיכאון וחרדה כמו פרוקטין וטראזודיל יחלד עם תרופות אנטי פסיכוטיות במינון נמוך כמו סרוקוול. ניתן כיום לסייע ולהקל על הפרעות חרדה. בהצלחה
הפרעת חרדה ופאניקה- עם לוסטרל 100 מ"ג חל שיפור חלקי ולא מספק. מזה 5 שבועות לוקח מינון לוסטרל 150 מ"ג וחש התגברות בתסמיני חרדה במקום הטבה. בשלב זה, עובדתית עבורי נראה כי מינון 150 מ"ג לוסטרל עושה לי יותר חרדות מאשר היו תחת מינון של 100 מ"ג. הבנתי שכדאי לתת לזה עוד קצת זמן משהו כמו 6- 8 שבועות לקבלת איזון. בנתיים, האם תוכל לכוון אותי לכדור זמני שהוא מרגיע חרדות חזק שעובד תוך מספר ימים (לא כדור שגורם לשינה) פרט לכדורי בנזודיאזפינים עד לקבלת השפעה מלאה של הלוסטרל במינון הגבוה יותר? האם במקרה בו 150 מ"ג לוסטרל לאחר חודש וחצי עדיין מגביר חרדה יותר מאשר 100 מ"ג, אז בכל זאת מומלץ להעלות מינון הלוסטרל ל-200 מ"ג?כמובן בידיעת הפסיכיאטר המטפל.
שלום רב. ממליץ בהחלט לשקול העלאת מנון לוסטרל עד ל-200 מ"ג ולבחון אפקט טיפולי לאורך חודשיים. בינתיים ניתן להיעזר בתרופות הרגעה ממשפחת בנזודיאזפינים ובתרופות הרגעה והורדת חרדה כמו מודאל, בונסרין, טראזודיל. בהצלחה
היי, הבן הבכור שלי בן 10. ילד נבון, חכם חברותי ובלי שום קשיים חברתיים או לימודיים. המריבות היחידות שקיימות בבית מולו זה בנושא הגבלת זמן מסך. היום עידכנתי אותו שאין לו אפשרות לבלות במשחקי מחשב כי המשפחה הגיעה אחרי חודש וחצי והיה לי חשוב שהוא יהיה נוכח לאחר שאתמול לא הגבלתי אותו. הוא לא ככ הסכים לזה ונוצרה מריבה. אני במלוא העצבים אמרתי שאם המריבות האלו יימשכו שוב ושוב אני אשבור את האקס בוקס. והוא אמר לי את יודעת מה אני אעשה אם תעשע את זה? אמרתי לו מה כבר תעשה?אתה כל הזמן רב איתנו ולא מכבד את הבקשות וזה יוצר מריבות. ולקח לו כמה שניות ואז אמר אני אתאבד. אני נחרדתיייייי. זו פעם ראשונה שהמילה הזו עלתה בבית וגם בהקשר לא תואם בכלל. הוא התחיל לבכות וכעסתי נורא שבכלל בחר לאיים עליי עם כזה דבר. אחרי כמה זמן הוא נרגע ויצא לאכול ושיחק עם המשפחה כאילו שכלום לא היה. בערב ביקשתי לשוחח איתו והסברתי שאין מקום למילה הזו בבית שלנו ואיפה הוא פגש אותה בכלל... והוא אמר ראיתי באיזה סדרה. אמרתי לו אתה יודע מה המשמעות שלה? הוא אמר כן. ביקשתי שיסביר והוא אמר לי שהוא לא רוצה להגיד ושבכלל לא התכוון לזה באמצע המריבה כשזרק אותה ושזו לא היתה הכוונה שלו. עכשיו הכל בסדר והסברתי שאין לזה מקום. איך אני ממשיכה מפה? אני לא רגועה מהקלות שבה הוא זרק את זה באוויר.
הי ריי, אני חושבת ששניכם "יצאתם מהכלים", "איבדתם את העשתונות"... קודם את עם המילה "לשבור", מילה המבטאת איבוד שליטה עצמית, איבוד עשתונות, זעם והתנהגות לא רציונאלית, והוא בעקבותייך בחר במילה -להתאבד - שבמידה מסוימת משדרת את אותו עולם תוכן רגשי. נכון יותר יהיה ששניכם תוכלו לבחור טוב יותר את המילים שלכם. את יכולה לשאול אותו בדיעבד אם היה יכול להחליף את המילה "להתאבד" במילים אחרות, באילו מילים היה משתמש (כעסתי, הרגשתי חוסר אונים, הרגשתי שאת לא מבינה אותי וכו') , וגם את יכולה לומר לו איפה ומדוע את "נפלת" בלשונך ואיזו מילה אחרת היית בוחרת להבא. האפשרות שלך להכיל את רגשותייך יהוו גם עבורו מודל (וגם מודל מופנם) אבל כן..זה מתחיל בנו ההורים. שניכם בחרתם מילים קשות לבטא מצב של תסכול כעס וחוסר אונים, ובהחלט חשוב שאפשר יהיה לבחור אחרת. מעבר לזה לא נראה לי שיש כאן דאגה ממשית למצבים אובדניים אבל אם ממשיך להתקיים בך ספק גשי להתיעצות פנים מול פנים עם איש/אשת מקצוע. כל טוב, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגית קלינית מומחית ילדים מתבגרים ומבוגרים 0523873044
לאחר קריאה על סרט העתיד להתפרסם, ''בית הספר לפיתוי'' המפרט כיצד נשים ברוסיה לומדות איך לפתות גברים עשירים ומיומנויות שונות הקשורות להליכה, יציבה, ריקוד וגם מיומנויות הקשורות במין ובמקביל לכך קיימים ''מדריכי פיתוי'' שבמקרה הרע הם מהווים מטרד אבל במקרה הטוב הם ממש מביאים גברים חסרי ביטחון להשגים זוגיים לפי רצונם (להביא ידידה למיטה, להשיג הרבה סקס או קשר ארוך טווח), אלו מבוססים על תהליכים מאוד סכמתיים ופעולות מוגדרות מראש, מעיין בנק תרחישים ותגובות. ומנגד, קיים גם הספר ללא סופר משנות ה-60 נדמה לי ''המדריך לאישה חושנית'' שמפרט איך לעשות הכל. השאלה שלי, אם קיים מודל אוניברסלי שמתאים ליותר ממחצית האוכלוסייה לצורך תחילת אינטראקציה ומינית וכולל מאפיינים שמושכים ומגרים ונעימים לרוב האנשים - מדוע לא מלמדים זאת וזה מעיין סוד בתשלום? אני עד לשני מכרים שללא ספק חייהם השתנו בעקבות סדנאות ''פיתוי'' וצפיתי בסרט שנעשה בעבר על נושא הנשים ברוסיה שמראה שהן לומדות בקבוצה איך לעשות מין אוראלי נכון ומתאמנות על ויברטורים. זה היה מוזר לצפייה, אבל כנראה שכן יש צורה עיקרית שבה מין אוראלי, למשל, נעים לגבר. אני אוסיף שגם יש גברים ונשים שבלי לעבור סדנאות למדו בעצמם מעצמם איך לענג בצורה נהדרת. כמעט באף אחד מהמקרים אין שאלות מכוונות לפרטנר/ית תוך כדי אלא פשוט הבנה עמוקה של משהו שכדאי שכולם ידעו, לא? בהמשך, ובסתירה לרוב מה שמדברים עליו, החוויות המיניות הטובות ביותר שלי היו עם בנות שלא שאלו ולא ביקשו הכוונה, וגם משיחות עם נשים, הגברים הטובים ביותר במיטה הם ה''לא מתחשבים''. אלו שעושים ולוקחים בלי לשאול, ולא אלו ה''המכילים'' והממתינים בסבלנות. דעתך מעניינת אותי בנושא, ואם יש לך ספר מומלץ אשמח גם להפנייה אליו.
שלום לך אני לא חושבת שיש חוקים אוניברסלים שאפשר ללמוד באוניברסיטה מהסיבה הפשוטה שכל אדם גבר או אישה שונה וייחודי ויש לו את הצרכים וההעדפות שלו... שונים גם באופן יצירת הקשר, וגם מבחינת העדפותיהם. אתה מדבר על לימוד " טכניקות אוניברסליות" ושוב גם כאן, כל אחד ואחת זקוקים לקשר אחר, מגע אחר, התחלה אחרת. לגבי התנהגות בזמן המגע המיני, אני חושבת שנושא ההתחשבות או אי ההתחשבות הוא לא הנקודה, אלא אתה מדבר על תחושה של " זרימה" של הארוע המיני.... אני עדיין תומכת בנקודה שצריך לדבר על העדפות מיניות, צרכים מיניים, אולי לא בהכרח בארוע המיני עצמו.. אבל תקשורת מינית היא דבר מאד חשוב בין בני זוג. שגורמת לבני הזוג להכיר יותר ולהרגיש נח מבחינה מינית וגם היא גורמת לזרימה של המיניות אבל בצורה יותר מדוייקת. בברכה אפרת מנור מטפלת מינית מוסמכת www.efratmanor.com
שלום אני לא יודעת מה לעשות כבר אני לא מצליחה לצאת מזה לפניי חמישה חודשים התחיל לי צלצול באוזניים ומאז אני לא מצליחה לחזור לעצמי ואני לא רוצה לחיות כבר. אני בת 40 ,רווקה גרה עם ההורים והם כבר לא יודעים מה לעשות איתי בחיים לא לקתי תרופות פסיכיאטריות ובגלל הטנטון התחלתי לקחת ושום דבר לא עזר לי לחרדות האלה ואני כבר פוחדת להישאר לבד בבית(לא קורה הרבה) בהתחלה הרופא אף אוזן גרון רשם לי קלונקס זה אומנם עזר לי לישון יותר טוב בלילה ואולי טיפה הרגיע אותי אבל זה היה רק לחודש ואז הפסיכיאטר נתן לי פרפנאן וגם לא עזר ועכשיו אני עם סרווקל וגם לא עוזר, מה אני אעשה!!!? ההורים כבר אומרים לי שאם אני לא אצא מהדיכאון יאשפזו אותי, מה לעשות!? הייתי בחורה שמחה וחזקה לפניי זה מה עושים?!!
תנסי לבקש מהפסכאטר לקחת גם קפסולה של מודאל 50 מג
אני בת 60 וסובלת מצניחת רחם ושלפוחית השתן בדרגה 4. לאחר שנפגשתי עם שני אורוגניקולוגים בכירים (עם השני לקבלת חוו"ד נוספת) הומלצו לי שתי גישות ניתוחיות שונות לחלוטין ואני בדילמה. הגישה הראשונה שהומלצה לי היא הגישה ה"קלאסית" - וגינלית וכוללת כריתת רחם , קולפורפיה קדמית ואחורית ו- TVT כטיפול מניעתי (כרגע אין לי תלונות על בריחת שתן). שיטה זו הומלצה לי ע"י אורוגניקולוג בכיר וותיק. שיטה שנייה שהומלצה לי ע"י אורוגניקולוג לא פחות בכיר (והבנתי שגם אתה בין הממליצים עליה), היא שיטה לפרוסקופית, הכוללת כריתת רחם ללא צוואר הרחם וכן הכנסת רשת לצורך תיקון האגן, כאשר נטען שאחוזי ההצלחה בגישה זו (דהיינו מניעת הישנות) טובים משמעותית מהשיטה הנרתיקית הקלאסית שאינה כוללת רשת (עקב בעיות בשימוש ברשת בשיטה הנרתיקית הרגילה). כמו כן נאמר לי שאין שום סיבה ל - TVT. צפיתי עכשיו ברשת בראיון מחודש אפריל 2019 של ד"ר קרסו עם אורוגניקולוג בכיר נוסף הממליץ על מודל חדש, של שימוש ברשת בשיטה הוגינלית (עם מחטים ייעודיות) שמאפשר את הכנסת הרשת למקום גבוה ללא הסיבוכים שהיו בעבר. לטענתו אין הצדקה בשימוש בשיטה הלפרוסקופית ונרמז שההמלצה לשימוש בשיטה זו נובעת ממניעים שאינם דווקא רפואיים. אני במבוכה רבה, לאור כל הגישות, הדעות והרמיזות השונות ואיני יודעת במה לבחור. מעוניינת מאוד לשמוע את דעתך בנושא תוך התייחסות לסיבות להבדלי הגישות - אנא השתדל להיות גלוי ככל האפשר.
דינה שלום, זו שאלה טובה שיכולה לאכלס סימפוזיון במשך כמה ימים בקלות. אבל בקצרה, כמנתח חשוב שיהיו לך בארגז הכלים מקוון גדול ככל האפשר של אפשרויות כדי להתאים את הפתרון הכירורגי למצב הקליני הספיציפי של המטופלת שניצבת מולך. יש מצבים בהם יש יתרון לגישה הבטנית (לפרוסקופית/רובוטית) ויש מצבים אחרים בהם יש יתרון לגישה הוגינלית. אגב האפשרות לשימוש ברשת בגישה וגינלית מבחינה פרקטית עברה מן העולם בעקבות איסור אחרון של איגוד ה-FDA האמריקאי על החברות המסחריות להמשיך לשווק רשתות בארה"ב עקב חשש מסיבוכים ספיציפיים. בעקבות זאת החברות משכו את מוצריהן מהמדפים בכל העולם כולל בארץ. עדיין ניתן לבצע ניתוח משקם ולטפל ביעילות בצניחה גם דרך הנרתיק (ללא רשת) וגם דרך דופן הבטן כאמור (שם אין מגבלה על השימוש ברשת במידת הצורך). השיקולים בהחלטה כוללים את גיל המטופלת, מחלות רקע, הסטוריית ניתוחים קודמים אם היו, וכן העדפותיה והעדפות המנתח במקרה שיש כאלה. אישית אני במקרים מסויימים מעדיף את השיטה הלפרוסקופית (או רובוטית כיום) ולעיתים את הגישה הוגינלית. כאמור 'אין חליפה אחת שתואמת לכל המידות'. ולעניינך האישי, אין תחליף להערכה ספיציפית ע"י רופא מומחה בתחום. לאחר ששמעת דעות שונות ושיקולים שהעלו רופאים שונים עליך לשקלל את כל שנאמר ולהחליט מה נראה לך הטוב ביותר עבורך. בברכה, ד"ר בני פיינר, מנהל היחידה לאורוגינקולוגיה ורצפת האגן
יש לי דיספפסיה פונקציונלית לחץ מוגבר לושט העליונה מעי רגיש כאביפ מאד חזקים ברום הבטן בבית החזה שום סותר חומצה לא עוזר נגד כאבים טראמאדקס חונק אותי אופטלגין גורם לתחושת עילפןן ואקמול לא עוזר ואופיאטים לא מעונינת כח יש לי עצירות כרונית בזמן אחרון אחרי כל אכילה יש כאבים בגב עליון יש לחץ כמראה מהושט גם לשם מה לעשות למי זה שייך מיואשת אולי יש פתרון ניתוחי או תרופתי לבעיותיי? קבלתי מבעיות העיכול טחורים פיסורה צניחת אקטום חלקי שום משחה לא עוזרת הצילו ....מדוכאת ןלרדה מהסבל הרב
האם נשללו כל האופציות: רפלוקס? ספזם של הושט? כיב קיבה ? להפרעה פונקציונלית ניתן לטפל בתרופות כגון אלטרול, מודאל מציע שתפני ליעוץ גסטרואנטרולוגי מסודר
שלום רב, במשך שנתיים נטלתי ציפרלקס ומודאל. לפני כחודש וחצי התחלתי הפסקת אלו ומעבר לוולבוטרין. מזה כ 10 ימים כבר נוטלת באופן רציף כדור וולבוטרין בלבד. מזה 5 ימים סובלת מסחרחורות ובחילות נוראיות ברמה שמקשה על תפקוד. כמו כן חוסר מצברוח. בשיחה עם הםסיכאטרית המטפלת היא שללה שאלו תוםעות של הכדור, וזאת למרות שקראתי שאלו כן תופעות שיכולות להיות קשורות לכדור. אשמח לשמוע דעתכם וכן, אם קשור לוולבוטרין, כמה זמן צפוי להימשך? תודה
התכשיר ציפרלקס מכיל את החומר הפעיל escitalopram -מעכב סלקטיבי לקליטה חוזרת של סרוטונין, התכשיר מודאל מכיל את החומר הפעילsulpiride שהינו אנטי דופמינרגי. התרופה מיועדת בין היתר, לטיפול בורטיגו והפסקה פתאומית שלו עלולה לגרום לבחילות וסחרחורות. התכשיר וולבוטרין מכיל את החומר הפעיל bupropion, שהינו מעכב סלקטיבי לקליטה חוזרת של נוראדרנלין ודופמין. רב נוגדי הדיכאון, לוקח זמן עד שמושגת השפעה מלאה של התרופה. כמו כן, תחושת בחילה וסחרחורת הינן תופעות לואי שכיחות לתרופה וולבוטרין. עלייה הדרגתית במינון אמורה להפחית את חומרת התופעות. מובן שקיימים גורמים אחרים לסחרחורות ובחילות ויש לשלול אותם. באם המצב לא משתפר, יש לפנות לרופא לייעוץ.
היי אז ככה כל הזמן כל הזמן!!!!! אומרים לי שאני אנורקסית. כל הזמן. ולא ניראה לי שעובר יום כזה בלי שאומרים לי את המילה הזו. המורה שלי (אני סטודנטית) תמיד מוציאה מהפה לה את המילה הזו. וממציאה שאני איזו חולה. בקיצור: תמיד אומרים לי תעלי במשקל יהיה בסדר... תיראי טוב...וכו'...= לא הולך. אני מנסה דיאטות- ויורדת הכל חזרה (שעליתי בקושי 1.5 קילו) אני אוכלת בכמויות מאוד קטנות. שבעת מהר. קשה לי להעמיס. וגם בין ארוחה לארוחה אני מאוד מאוד שבעה. אני בת 19 (ממש עוד כמה ימים...) גובה-1.53. שוקלת- 36. אם אפשר לא לציין את המשקל בפורום- פוחדת שייקחו מודל לחיקוי. (בתור ילדה הייתי נכנסת לפורום מסוג זה, והייתי לוקחת מודל לחיקוי במשקל) תודה רבה. ומקווה בעזרת ה' לעלות קצת= ל ב ד ! ! !
שלום לך אני. הייתי מבקשת להבין ממך ממתי את זוכרת שאת מתמודדת עם שאלת המשקל והאכילה. השאלה החשובה היא לא המשקל עצמו אלא האם את נמנעת או מגבילה את האכילה שלך ומהן הסיבות לכך. מצפה לתשובתך.
שלום לך. אני מאובחן כ ptsd ו התקפי חרדה. לאחורנה מזה כמה שבועות יש לי מין דכדוך וחרדות שקשה להשתלט עליהם. אני מטופל ב סרוקסט 40 מג. קלונקס 2מג. מירו 45מג. ופנרגן 25מג. לפני שבועיים נתנו לי מודל 200מג. ש100 בבוקר 100 בערב. אני יכול להגיד שלאחר שבועיים ההרגשה היא שונה ומעט יותר טוב. שאלתי היא האם יש צורך בכל הכדורים האלו והאם היה צורך במודל 200מג. כמו כן יש לי תופעות לוואי של הפרעות שינה שבינתיים לא עוברות. ועדיין יש חוסר איזון שאני מרגיש כמו רגוע אבל נגיד לא יכול לראות סרט או שלא בא לי. זה נורא מבלבל. בקיצר האם התופעות הנ"ל יחלפו במיוחד בהפרעות שינה? להרדם קל לי כי אני לוקח את המירו לפני השינה. והאם היה צורך במתן מודל כי לאחר 3 ימים כבר הרגשתי טוב. ולעניות דעתי ב3 ימים כדור לא משנה תחושה. מקווה לתשובה. האם יש צורך במודל ואם כן עד מתי ? כי נאמר לי שלאחר חודש לרדת ל50כפול 2. ערב נעים וסליחה על הפוסט הארוך. מחכה לתשובה
מני ראה נא תשובותיי לנעה וטובי, הסמוכות לשאלתך ! יש בהן מענה רלוונטי וראוי גם לשאלתך.