תוצאות חיפוש עבור צהבת-חסימתית

שלום בן 60 צמחוני עוסק בספורט רזה ל/ ד. 110/70 דופק במנוחה 65-7 קולונוסקופיה לפני 5 שנים 2 פוליפים שפירים 0.2 מילימטר הוסרו בחודשים האחרונים מידי פעם צואה. בצבע אפור בהיר אין קושי מיוחד ביציאה גודל. היציאה תקין צורה תקינה וכמו כן גם הצורה ללא כאבי בטן טרום היציאה ולא לאחר היציאה חום הגוף הממוצע 36.7 משקל יציב צבע שתן : תקין תאבון : סביר גוון עור. רגיל ( אין סימנים של צבע צהוב בעור/ עיניים (.. ביציאה אחת יתכנו מקטעים עם שינוי צבע צבע חום בהיר. ו אפור ) ישנם ימים שהצבע הוא. תקין בהחלט. 1 לאור הנ"ל. ולא תלונות נוספות האם הצבע האפור מהווה בעיה ? 2- האם במחלה כמו צהבת חסימתית. ו/ או מחלות כבד או בעיות. כיס מרה יתכן רק סימפטום אחד מסך כל הסימפטומים ? יהיה נחמד עד נחמד מאוד אם תתנו לי צפירת הרגעה לגבי הצבע האפור שמופיע מידי פעם אשמח לשמוע ש לצבע ללא סימפטומים נוספים אין משמעות בתודה מראש לוגי

שלום רב שמי יגאל, ואמי מאושפזת זה למעלה מחודש במחלקה האונקולוגית של הדסה אמי סובלת מגידול ממאיר בכבד והתגלתה בגופה צהבת חסימתית המאופיינת בצהיבות בעיניים ובגוון עורה כמו כן חום גבוה מאוד (39 מעלות), המוגבלובין נמוך (מקבלת מנות דם), בילורובין גבוה, עייפות וחולשה, כמו כן נפיחות באיזור הבטן וכפות הרגליים. היא קיבלה לאחרונה שתי מנות של כימותרפיה כללית לגוף בעירוי וניסו לבצע פתיחה של החסימה שיש לה בכבד, אך ללא הצלחה. אני מאוד מודאג לשלומה, ובני משפחתה מרגישים חסרי אונים. אני שואל את אימי לשלומה ואת אבי על מצבה, אך הם אומרים שהם לא יודעים דבר, כי הרופאים לא יודעים מה לעשות. המצב נראה כאילו הוא רק מחמיר מידי יום ביומו, והתחושה שאני מקבל היא של התנהלות מאוד איטית בטיפולה, כאילו מנסים למשוך זמן אל הלא נודע. ואני מאוד מוטרד מכך. אני לא יודע מה לעשות, למי לפנות. אני לא רוצה להתפרץ לדלתות פתוחות. רציתי לפנות למישהו, לקבל קצת מידע על הסיטואציה הזו, אולי ישנם מקומות נוספים בארץ או בחו"ל שניתן לפנות אליהם על מנת לקבל טיפול אחר, מהם הסכנות הכרוכות במצבה , מהם מאפייני הטיפול הנוספים שניתן לבצע לאחר שנסיונות פתיחת החסימה כשלו. אודה לך מאוד על התיחסות למייל זה בהקדם האפשרי אני ממש דואג ומפחד תודה יגאל

אימי (בת 72) אובחנה כחולה בסרטן הלבלב+גרורות בכבד, להלן העתקת בדיקת ה CT ו"מהלך ודיון": טומוגרפיה ממוחשבת בטן לפני ולאחר ח.נ. ושתיה בחתכים אקסיאליים עם שחזורים קורונלים. בת 72 נפיחות בטנית בצ.ב.ס חסימת מעיים התקבלה עם CBD-צהבת חסימתית – באולטרא סאונד בטן מודגם גוש בחלק דיסטלי של ה....(השמטה במקור). שאלה של חשד לפזור משני בכבד. לא נכתבה שאלה לבדיקה ולכן קשה לתת תשובה. זונדה בושט. בקע סרעפתי גולש. פיזור משני נרחב נצפה בכבד. כיס מרה דיסטנטי עם משקע חלקיקי בתוכו. זנב הלבלב וגוף הלבלב אטרופים. גוש אינפילטרטיבי בקוטר 4.4 סמ נצפה בראש הלבלב. כמו כן נצפית הרחבה ניכרת של דרכי מרה תוך כבדיות. כולדוכוס מעט מורחב. תפליט פלאורלי בכמות בינונית נראה בהקף אונה ימנית תחתונה עם קוסולידציה אטלקטטית של האונה הימנית התחתונה. בלוטות לימפה היפודנסיות נראות פזורות סביב ראש הלבלב הגוש באונצנייט פרוסס נראה מסנן את החלק השלישי של התרסריון חוסם את הכולדוכוס. הלבלב עצמו לא נראה חסום. צנור הלבלב עצמו לא נראה מורחב. תהליכים היפודנסים ככל הנראה ציסטות קורטיקליות נראות באספקט מדיאלי כליה ימנית. לולאות מעי דק נראות מורחבות עם הרניאציה של לולאת מעי באזור הטבור, לולאת מעי הכלואה בבקע היא לולאת מעי דק ולמעשה יש פה שתי מחלות אחת היא חסימת מעי דק על רקע טבורי והמחלה השניה היא תהליך נאופלסטי מפושט בלבלב עם לימפאדנופתיה ופזור מטסטטי נרחב. מהלך ודיון התקבלה עם צהבת חסימתית. עברה US בטן כבד מוגדל הטרוגני מוסנן כולו ע"י תהליכים מישנים. כיס מרה גדול תפול עם אבנים ומשקע. דרכי מרה תוך וחוץ כבדיות מורחבות. CBD מורחב לפי 20 מ"מ חשד לגוש סלידי בכצהו. במעבדה BILIRUBIN TOTAL 28.15 BILIRUBIN DIRECT 18.13 SGOT 215, SGPT 219 ALKAL PHOS 395 CA 19-9 95486.20 209.9 CEA. שאלותי בנידון הן: 1. האם ניתן להסתמך בוודאות על תוצאות אלו אף על פי שאין התייחסות של אונקולוג בכל מהלך הבדיקות ושאין בדיקת ביופסיה? 2. הוצע לנו כטיפול סטנט לניקוז נוזלי המרה שנחסמו אך לא טיפול במחלה עצמה, מהו סדר הגודל של תוחלת החיים הצפויה במצב המתואר? (ברור לי שלא ניתן לקבוע בוודאות את התוחלת המדויקת). בתודה מראש על תשובתך. בברכה ליאור

תודה על תשובתך בעניין הסמן ca-19-9 (ראה לפני שתי שאלות). אינני מעשנת והשאלה איזו מחלת ריאות יש לבדוק "או לחפש" לאור עליית הסמן? תודה רבה

שלום רב, אבי בן 84 - עצמאי ופעיל, מתאמן 4 פעמים בשבוע. לפני ארבע שנים עבר כריתה של כיס מרה, לאחר שהגיע עם צהבת חסימתית, ונצפו אבנים בכיס המרה ובדרכי המרה. מאז כל בדיקות הכבד היות תקינות. בדצמבר 2021 אובחן בתסמונת MDS, מצוי במעקב המטלוגי ומקבל זריקת ווידזה - שבעה ימים בחודש כל שלושה שבועות וכדור ביולוגי - וונטוקלס. בנוסף, לוקח על בסיס יומי כדור לוריואל לטיפול בשיגדון. בחודש האחרון - החלה עליה באנזימי הכבד. בבדיקת הדם שנערכה בשני האחרון תוצאות תפקודי הכבד היו כדלקמן: ggt- 550 alp-500 ast- 69 alt-126 בהקשר זה אציין שבהשוואה לבדיקת שעשה לפני כשבועיים - שתי הבדיקות הראשונות בעליה מתונה מאוד ואילו שתי הבדיקות התחתונות בשיפור. הבילירובין - שלושת הבדיקות תקינות, וכך גם שאר הבדיקות -אלבומין, כולסטרול וכיוצ ב. בבדיקת האולטרסאונד שנערכה בשבוע שעבר נרשם בסיכום כך: כבד שומני הרחבה קלה של דרכי המרה עם אוויר בתוכן. ספלנוגמליה קלה. ציסטות בכליות. ברמה הקלינית- סובל בחודש וחצי האחרונים, מתחושה של סחרחורות ועייפות, מרגיש שאינו מצליח להתרכז. מעבר לכך, אין לו כאבי בטן, חום, בחילות והקאות. בנוסף, הסתבר שלקח בחודשיים האחרונים נטל ברמה יומית פרמין נגד בחילות. (טעה וחשב שהוא נדרש ליטול ברמה יומית), בנוסף, צרך ברמה יומית 60 טיפות אופטלגין. שאלותי: האם ייתכן וזריקת הווידזה - שבעלון לצרכן שלה נרשם לגביה שהיא עשויה במקרים נדירים לפגוע בתפקודי כבד), גרמה לבעיה בתפקודי הכבד? שכן, מאז שקיבל את הזריקות חלה העליה בתפקודי הכבד. אנו כעת שבועיים אחרי סיום סבב של חמישה ימי זריקות. ככל שמדובר בהרעלה של התרופה- מה משך הזמן עד שאמורה להופיע התאוששות של הכבד? האם זה טבעי ששבועיים אחרי עדיין ממשיכה עליה מתונה של ה-GGT I ALT? האם ייתכן והאוויר בדרכי המרה יכול ומעיד על זיהום שם? כי על פניו לא נצפת שם בהדמיה חסימה גידולים /אבנים. בנוסף, הבילירובין תקין. מה נכון לעשות כעת? להמשיך במעקב או לבקש הדמיות נוספות? בנוסף, אשמח לדעת מה ניתן לעשות כדי לחזק פיזית את אבי, כך שיוכל להתחזק ולחזור להתאמן. תודה

האם יש סכנה למטפל במרפאת שיניים לטפל במטופל שחולה בצהבת חסימתית כתוצאה מסרטן( הוא אומר שאין לו צהבת בי או סי. זה פשוט צהבת כתוצאה מבילורובין שנחסם והוא כולו צהוב אז זה קצת מרתיע? האם יש סכנה לי שטיפלתי בו? האם זה מדבק?

האם יש סכנה למטפל במרפאת שיניים לטפל במטופל שחולה בצהבת חסימתית כתוצאה מסרטן( הוא אומר שאין לו צהבת בי או סי. זה פשוט צהבת כתוצאה מבילורובין שנחסם והוא כולו צהוב אז זה קצת מרתיע? האם יש סכנה לי שטיפלתי בו? האם זה מדבק?

שלום רב, בת 49,מרגישה טוב ,ללא ירידה במשקל. מזה כחודש יש לי גרד מטריד משעות הערב בעיקר.פניתי לרופא משפחה ועשיתי בדיקות דם של תפקודי כבד יצא תקין.אלבומין תקין.ספירת דם תקינה מלבד חריגה בטרידליצרידים.סוכר תקין.בילירובין ישיר 0.49 בילירובין טוטאל 1.6כשהמקסימם 1.2. שאלותיי 1. האם הגרד הזה מופיע לפני צהבת חסימתית? 2. האם יש צורך בבדיקת אולטרה סאונד כדי לראות אם יש בעיה בדרכי המרה? 3.האם יש צורך בבדיקות מכוונות ללבלב כמו מרקרים,עמילאז וליפאז וכו 4.האם יש צורך בהמשך בירור? תודה רבה מראש על המענה ויום טוב. ...

שלום בן 60 צמחוני עוסק בספורט רזה ל/ ד. 110/70 דופק במנוחה 65-70 סטבל מכיב בתרסריון מזה כ 40 שנה ( עם הפוגות ) במצבי כאב קשים משתמש בזנטאק 150mg קולונוסקופיה לפני 5 שנים 2 פוליפים שפירים 0.2 millimeter הוסרו בחודשים האחרונים מידי פעם צואה. בצבע אפור בהיר אין קושי מיוחד ביציאה גודל. היציאה תקין צורה תקינה וכמו כן גם המירקם ללא כאבי בטן טרום היציאה ולא לאחר היציאה חום הגוף הממוצע 36.7 משקל יציב צבע שתן : תקין תאבון : סביר גוון עור. רגיל ( אין סימנים של צבע צהוב בעור/ עיניים (.. ביציאה אחת יתכנו מקטעים עם שינוי צבע צבע חום בהיר. ו אפור ) ישנם ימים שהיציאה היא. בצבע תקין בהחלט. שאלותי 1 לאור הנ"ל. וללא תלונות נוספות האם הצבע האפור כשלעצמו בעיתי לי ? 2- האם במחלה כמו צהבת חסימתית. ו/ או מחלות כבד או בעיות. כיס מרה יתכן רק סימפטום אחד מסך כל הסימפטומים ? יהיה סימפטי מצדכם אם תתנו לי צפירת הרגעה לגבי הצבע האפרפר שמופיע מידי פעם ותשמחו אותי לצבע שלעצמו ללא סימפטומים נוספים אין משמעות בתודה מראש לוגי

שלום, אני בת 22 ובזמן האחרון שמתי לב שמידי פעם הצואה שלי יוצאת בצבע אפור - חימר כזה, באסלה הצבע של הצואה כזה אבל על הנייר הצבע חום. האם צריך לבדוק את הצבע של הצואה כשהוא בתוך המים באסלה או כשאני מנגבת? יש לציין שאני נוטלת גלולות, כדורי ברזל, כדורי לקטזין(לפני שאני אוכלת מוצרי חלב) וכדורי פרוביוטיקה. וחשוב לי להבהיר שלא תמיד הצואה שלי בצבע כזה לפעמים זה בצבע חום בהיר, היום מקרים גם שכשהלכתי לשירותים הצבע היה חום ואז לקראת הסוף יצא לי מין חיוור אפרפר כזה. האם זה יכול להיות חלק מתוספי המזון שאני לוקחת?

שלום רב, השאלה עבור אישתי, היסטוריה- אישתי עברה כריתת כיס מרה לפני כשנה לאחר מצב של נמק וניתוח חירום. בהווה היא הגיעה לבית חולים עם צהבת חסימתית ודרכי מרה מורחבות (רואים בצילום) כיום לאחר שבועיים בבית חולים ושני בדיקות ERCP כושלות הוצע שתעבור בדיקת PTC. לדעתנו, אין סיבה לעבור בדיקה פולשנית נוספת כאשר בכלל אין לה אבחנה ובדיקות הדם שלה מראות שיפור במצב, האם יש בדיקה שכדאי לה לעבור לפני בדיקת ה-PTC שהרופאים מסיבה כזו או אחרת שכחו/הזניחו? תודה רבה אורן.

דר שלום, גילו אצלי אבני מרה קטנות ואני יודעת בוודאות שזה מהגלולות שלקחתי כי לעולם לא סבלתי מכולסטרול גבוה, וכמה חודשים אחרי שלקחתי את הגלולות החלו לי התקפים חזקים. עכשיו השאלה שלי האם אתה או רופא אחר בארץ יכול לבצע ריסוק אבני מרה? כי רוב הסיכויים שלא האבנים לא יחזרו הרי כי הם אינם אבני כולסטרול.. אלא נוצרו מהגלולות. אני רוצה ממש להמנע מניתוח.

לפני 8 חודשים אושפזתי עקב צהבת חסימתית ועברתי ercp . לאחר שבועיים עברתי ניתוח לפרסקופי להסרת כיס מרה, אבל מאז החלו שתי תופעות שלא היו קודם: 1. בניגוד למה שנאמר בפורום, היציאות הפכו להיות קשות מאוד ומכאיבות. 2. מידי פעם (כמעט כל יום)אני מרגיש מעין התכווצות פיתאומית וכאב בצד ימין באיזור הניתוח שלפעמים מקרין לגב. זה נמשך מספר דקות ונעלם, אבל מטריד מאוד. מה ניתן לעשות ?

שלום. לאחר התקף עקב אבנים בכיס מרה עברתי ercp שבו בוצע פפילוטומיה וניקוי עץ מרתי עם בלון. נוקזה מרה סמיכה מאוד כהה עם הרבה מאוד בוץ מרתי ופירורי אבן קטנים. שוחררתי עם הזמנה לניתוח (ללא תאריך) לכריתת כיס מרה. היום (3 ימים אחרי ercp)מרגיש טוב אבל בזמן האוכל וגם לאחריו יש מעין התכווצות באיזור הקיבה עם כאב עמום שחולף לאחר מספר דקות. זה קורה גם בעת שתיית נוזל קר. האם זה בגלל הבדיקה ? האם זה יחלוף ? האם כדאי לגשת לניתוח פרטי בהקדם או אפשר לחכות ?

אימי עשתה בדיקות דם ובבדיקת דם ca19-9 יצאה גבוה האם מדובר בסרטן או שיכול להיות שזה ציסטה בבקשה תשובה דחופה , נ.ב יש לציין ששאר בדיקות הדם יצאו טוב

שלום, יש לי שאלה עקרונית, בבקשה. האם הכנסת סטנט בזמן בדיקת ERCP לצורך שחרור רעלים במצב של צהבת חסימתית, הינו פעולה כירורגית? תודה! לימי.

שלום, פונה לגבי סבי - כבן 81, צלול ועצמאי. ברקע ידוע על COPD קשה, ע"ר עישון כבד, פנקראטיטיס כרונית, כמו כן סבל זה כ- 10 שנים מסכרת קלה שהייתה מאוזנת במטפורמין בלבד. לפנ כ-5 חודשים - בערך ממאי הייתה יציאה דרסטית מאיזון הסכרת עם ערכי גלוקוז של עד 400, פוליאוריה וירד במשקלו כ-15 ק"ג (מ60 ל45 ק"ג). HBA1c של 13. עבר CT בטן והודגם תהליך בראש הלבלב מעט היפרוסקולרי בגודל של 2.6 ס"מ, עם מרכז היפודנסי, פרנכימת הלבלב אטרופית עם הרחבה של צינור הלבלב עד 11 ממ מקסימלית. התהליך גרם לחסימה עם הרחבה קלה בלבד של דרכי מרה תוך כבדיות, והדגשה קלה של ה- CBD. התהליך לא עירב את כלי הדם, ולא הודגם פיזור משני. הגידול הוגדר כנתיח, נשקלה התערבות כירורגית אך בשל מצבו הכללי הירוד עם קחכסיה ו-COPD הוחלט לא להתערב. לפני כ-10 ימים החל לסבול מצהבת חסימתית. בוצע US בטן שהראה הרחבה ניכרת של דרכי מרה תוך וחוץ כבדיות עם כולדכוס ברוחב 2 ס"מ. כיס מרה תפוח, הלבלב אטרופי, הוירסונג מורחב לכל אורכו עד כ1 ס"מ, ובאיזור ראש הלבלב נצפה תהליך בגודל של 3.5 ס"מ עם הסתיידויות גסות, שגבולותיו אינם מוגדרים היטב, ללא מימצא בכבד. במעבדה בילירובין ישיר עד 12.6, GGT 1120, ALP 650. אלבומין 28. INR 0.96 מרקרים עדכניים CEA= 199, CA 19-9= 4400, CA -125 =140 בוצע ERCP אתמול בנסיון להחדיר סטנט, אך ללא הצלחה בקנולציה של הפפילה. בדו"ח נכתב שבוצע גם ניסון פריקט של גג הפפילה אך גם אז ללא הצלחה בצינתור. הומלץ לשקול PTC ורונדה וו בשלב השני?? סבי מוטרד מאוד מכך שיצטרך להסתובב עם שקית של הנקז דרכי מרה לאחר ה- PTC, ומכל המשמעויות של הנקז, שאלותי הן : 1. האם כשמבצעים PTC - משאירים נקז חיצוני לכמה זמן ? האם זה מיועד לרוב לזמן ארוך שבועות-חודשים?? או שמקובל לנסות ERCP חוזר ? במידה וכן, אחרי כמה זמן יש היגיון בביצוע ERCP חוזר בד"כ? 2. מהו הנזק שעשוי להיווצר בעקבות הישאורתו במצב של צהבת חסימתית ללא טיפול מעבר לגרד - שאינו סובל ממנו כרגע. קראתי שלאחר ביצוע PTC יש שכיחות מגוברת של כולנגיטיס ואנשים לפעמים צריכים קורסים חוזרים אנטיביוטים ואשפוז ומאידך אני מבין שגם ללא ניקוז דרכי מרה יש שכיחות יתר של כולנגיטיס ע"ר סטאזיס מרתי - מניסיונך מה שכיח יותר? 3. האם הצטברות בילירובין וחסר ניקוז המרה גורמים נזק נוסף כמו נזק נוירולוגי או נזק מצטבר לכבד שיכול להגיע לאי -ספיקת כבד? אי ספיקת כליות? 4. במידה ועוברים את החסימה ב- PTC וממקמים סטנט - האם גם אז צריך להשאיר נקז חיצוני או שמוציאים את הקטטר? 5. האם לדעתך כדאי לשקול אולי לנסות ERCP חוזר בידיים של גסטרו אחר לפני ביצוע ה- PTC? האם כישלון בביצוע הפעולה יתכן על רקע חוסר מיומנות טכנית או שזה בד"כ עקב בעייה שקשורה לגידול שלא מאפשר קנולציה. 6. האם אופציות כירורגית למעקף דרכי מרה לתריסריון מקובלות לאחר ERCP כושל או רק במקרה של כישלון PTC? תודה רבה.

שלום, פונה לגבי סבי - כבן 81, צלול ועצמאי. ברקע ידוע על COPD קשה, ע"ר עישון כבד, פנקראטיטיס כרונית, כמו כן סבל זה כ- 10 שנים מסכרת קלה שהייתה מאוזנת במטפורמין בלבד. לפנ כ-5 חודשים - בערך ממאי הייתה יציאה דרסטית מאיזון הסכרת עם ערכי גלוקוז של עד 400, פוליאוריה וירד במשקלו כ-15 ק"ג (מ60 ל45 ק"ג). HBA1c של 13. עבר CT בטן והודגם תהליך בראש הלבלב מעט היפרוסקולרי בגודל של 2.6 ס"מ, עם מרכז היפודנסי, פרנכימת הלבלב אטרופית עם הרחבה של צינור הלבלב עד 11 ממ מקסימלית. התהליך גרם לחסימה עם הרחבה קלה בלבד של דרכי מרה תוך כבדיות, והדגשה קלה של ה- CBD. התהליך לא עירב את כלי הדם, ולא הודגם פיזור משני. הגידול הוגדר כנתיח, נשקלה התערבות כירורגית אך בשל מצבו הכללי הירוד עם קחכסיה ו-COPD הוחלט לא להתערב. לפני כ-10 ימים החל לסבול מצהבת חסימתית. בוצע US בטן שהראה הרחבה ניכרת של דרכי מרה תוך וחוץ כבדיות עם כולדכוס ברוחב 2 ס"מ. כיס מרה תפוח, הלבלב אטרופי, הוירסונג מורחב לכל אורכו עד כ1 ס"מ, ובאיזור ראש הלבלב נצפה תהליך בגודל של 3.5 ס"מ עם הסתיידויות גסות, שגבולותיו אינם מוגדרים היטב, ללא מימצא בכבד. במעבדה בילירובין ישיר עד 12.6, GGT 1120, ALP 650. אלבומין 28. INR 0.96 מרקרים עדכניים CEA= 199, CA 19-9= 4400, CA -125 =140 בוצע ERCP אתמול בנסיון להחדיר סטנט, אך ללא הצלחה בקנולציה של הפפילה. בדו"ח נכתב שבוצע גם ניסון פריקט של גג הפפילה אך גם אז ללא הצלחה בצינתור. הומלץ לשקול PTC ורונדה וו בשלב השני?? סבי מוטרד מאוד מכך שיצטרך להסתובב עם שקית של הנקז דרכי מרה לאחר ה- PTC, ומכל המשמעויות של הנקז, שאלותי הן : 1. האם כשמבצעים PTC - משאירים נקז חיצוני לכמה זמן ? האם זה מיועד לרוב לזמן ארוך שבועות-חודשים?? או שמקובל לנסות ERCP חוזר ? במידה וכן, אחרי כמה זמן יש היגיון בביצוע ERCP חוזר בד"כ? 2. מהו הנזק שעשוי להיווצר בעקבות הישאורתו במצב של צהבת חסימתית ללא טיפול מעבר לגרד - שאינו סובל ממנו כרגע. קראתי שלאחר ביצוע PTC יש שכיחות מגוברת של כולנגיטיס ואנשים לפעמים צריכים קורסים חוזרים אנטיביוטים ואשפוז ומאידך אני מבין שגם ללא ניקוז דרכי מרה יש שכיחות יתר של כולנגיטיס ע"ר סטאזיס מרתי - מניסיונך מה שכיח יותר? 3. האם הצטברות בילירובין וחסר ניקוז המרה גורמים נזק נוסף כמו נזק נוירולוגי או נזק מצטבר לכבד שיכול להגיע לאי -ספיקת כבד? אי ספיקת כליות? 4. במידה ועוברים את החסימה ב- PTC וממקמים סטנט - האם גם אז צריך להשאיר נקז חיצוני או שמוציאים את הקטטר? 5. האם לדעתך כדאי לשקול אולי לנסות ERCP חוזר בידיים של גסטרו אחר לפני ביצוע ה- PTC? האם כישלון בביצוע הפעולה יתכן על רקע חוסר מיומנות טכנית או שזה בד"כ עקב בעייה שקשורה לגידול שלא מאפשר קנולציה. 6. האם אופציות כירורגית למעקף דרכי מרה לתריסריון מקובלות לאחר ERCP כושל או רק במקרה של כישלון PTC? תודה רבה.

שלום, פונה לגבי סבי - כבן 81, צלול ועצמאי. ברקע ידוע על COPD קשה, ע"ר עישון כבד, פנקראטיטיס כרונית, כמו כן סבל זה כ- 10 שנים מסכרת קלה שהייתה מאוזנת במטפורמין בלבד. לפנ כ-5 חודשים - בערך ממאי הייתה יציאה דרסטית מאיזון הסכרת עם ערכי גלוקוז של עד 400, פוליאוריה וירד במשקלו כ-15 ק"ג (מ60 ל45 ק"ג). HBA1c של 13. עבר CT בטן והודגם תהליך בראש הלבלב מעט היפרוסקולרי בגודל של 2.6 ס"מ, עם מרכז היפודנסי, פרנכימת הלבלב אטרופית עם הרחבה של צינור הלבלב עד 11 ממ מקסימלית. התהליך גרם לחסימה עם הרחבה קלה בלבד של דרכי מרה תוך כבדיות, והדגשה קלה של ה- CBD. התהליך לא עירב את כלי הדם, ולא הודגם פיזור משני. הגידול הוגדר כנתיח, נשקלה התערבות כירורגית אך בשל מצבו הכללי הירוד עם קחכסיה ו-COPD הוחלט לא להתערב. לפני כ-10 ימים החל לסבול מצהבת חסימתית. בוצע US בטן שהראה הרחבה ניכרת של דרכי מרה תוך וחוץ כבדיות עם כולדכוס ברוחב 2 ס"מ. כיס מרה תפוח, הלבלב אטרופי, הוירסונג מורחב לכל אורכו עד כ1 ס"מ, ובאיזור ראש הלבלב נצפה תהליך בגודל של 3.5 ס"מ עם הסתיידויות גסות, שגבולותיו אינם מוגדרים היטב, ללא מימצא בכבד. במעבדה בילירובין ישיר עד 12.6, GGT 1120, ALP 650. אלבומין 28. INR 0.96 מרקרים עדכניים CEA= 199, CA 19-9= 4400, CA -125 =140 בוצע ERCP אתמול בנסיון להחדיר סטנט, אך ללא הצלחה בקנולציה של הפפילה. בדו"ח נכתב שבוצע גם ניסון פריקט של גג הפפילה אך גם אז ללא הצלחה בצינתור. הומלץ לשקול PTC ורונדה וו בשלב השני?? סבי מוטרד מאוד מכך שיצטרך להסתובב עם שקית של הנקז דרכי מרה לאחר ה- PTC, ומכל המשמעויות של הנקז, שאלותי הן : 1. האם כשמבצעים PTC - משאירים נקז חיצוני לכמה זמן ? האם זה מיועד לרוב לזמן ארוך שבועות-חודשים?? או שמקובל לנסות ERCP חוזר ? במידה וכן, אחרי כמה זמן יש היגיון בביצוע ERCP חוזר בד"כ? 2. מהו הנזק שעשוי להיווצר בעקבות הישאורתו במצב של צהבת חסימתית ללא טיפול מעבר לגרד - שאינו סובל ממנו כרגע. קראתי שלאחר ביצוע PTC יש שכיחות מגוברת של כולנגיטיס ואנשים לפעמים צריכים קורסים חוזרים אנטיביוטים ואשפוז ומאידך אני מבין שגם ללא ניקוז דרכי מרה יש שכיחות יתר של כולנגיטיס ע"ר סטאזיס מרתי - מניסיונך מה שכיח יותר? 3. האם הצטברות בילירובין וחסר ניקוז המרה גורמים נזק נוסף כמו נזק נוירולוגי או נזק מצטבר לכבד שיכול להגיע לאי -ספיקת כבד? אי ספיקת כליות? 4. במידה ועוברים את החסימה ב- PTC וממקמים סטנט - האם גם אז צריך להשאיר נקז חיצוני או שמוציאים את הקטטר? 5. האם לדעתך כדאי לשקול אולי לנסות ERCP חוזר בידיים של גסטרו אחר לפני ביצוע ה- PTC? האם כישלון בביצוע הפעולה יתכן על רקע חוסר מיומנות טכנית או שזה בד"כ עקב בעייה שקשורה לגידול שלא מאפשר קנולציה. 6. האם אופציות כירורגית למעקף דרכי מרה לתריסריון מקובלות לאחר ERCP כושל או רק במקרה של כישלון PTC? 7. מה משמעות רון דהוו המוזכר בדוח?? תודה רבה

שלום ד"ר, האם אבנים בכיס מרה הם תופעה ידועה לאחר ניתוח שרוול? האם יש אפשרות להמנע מהמקרה? רק הערת שוליים מדוע לא אומרים על כך בתהליך עצמו לקראת ניתוח? אשמח לתשובתך, המשורוולת הטריה

שלום, לפני כחודש ביצעה אמא שלי בדיקת כבר והתוצאה ישאה שיש לה כבד שומני. אמא שלי צורכת הרבה מאוד אלכוהול (משהו כמו בקבוק וודקה ליום) ביום שישי האחרון אושפזה בבית חולים, היום אני עדיין לא יודעת מה יש לה הרופא טוען שיש לה קצת צהבת חסימתית אני ממש לא יודעת ומפוחדת מאוד אני רק רוצה לדעת אם יכול להיות שלאמא שלי יש סרטן..? ואיך אני אמורה לדעת אם עושים לה בדיקה לבדיקת הסרטן ? האם יש שם מיוחד לבדיקה כזאת?? אשמח מאוד לקבל תשובה בהקדם תודה רבה.

שלום רב דוקטור אימי אושפזה בעקבות צהבת חסימתית נתגלה בהדמיה כי יש פגיעה בדרכי המרה התוך כבדיים, וכן גידול כבד באונה השמאלית ( גידול ראשוני לאחר ביופסיה שני מוקדים בקצה אונה השמאלית) . נעשה סטנט שעבד חלקית, אבל רמת הבילירובין לא ירד, ולאחר שבועיים נעשה שעובד.PTC - צינורות צד ימין בכבד. הניקוז טוב לאחר שבוע נוסף יורד באיטיות, צינורות בימין הכבד. בימים האחרונים לראושנה הופיע הצטברות נוזלים התחלתית מיימת וקושי במתן שתן, וקושי באכילה וירידה בחלבון - ומה שמתלווה לזה. זה מספר ימים בלבד, עשו ניקור בטני להוצאת נוזלים פעם אחת בלבד ועבר בהצלחה. הבעיה היא שהכל נתגלה לפני מספר שבועות בלבד !, בתחילה רצו לבצע הליך ניתוחי מיידי להסרת הגידול, לאחר מכן החליטו לנסות קודם להתקדם עם כימו ואז להכנס להליך ניתוחי, מתוך מחשבה שעל פי אמצעי ההדמיה זה היה נתיח, ולא מפושט -הגידול יחסית קטן באונה השמאלית של הכבד, על מנת להקטין קודם את הגידול, באופן ברור נאמר שהוא ניתן לכריתה מלאה. ( הגדרת הגידול היתה באונה השמאלית אדנוקרצינומה, ולצד זה נאמר כילונגיטיס- כילונגקרצינומה). אולם כרגע מרגע שהופיעה המיימת פעם אחת, מסלול הטיפול נעצר, באופן שאין מה לעשות אלא להמתין לסיום רע, כפי שניתן להבין המצב קריטי. נאמר כי לא קיימת תרופה או דרך לעצור את המיימת ( ההשערה היא שהמיימת נובעת מהגידול עצמו בכבד ודרכי המרה, לא נקתבלה תוצאה סופית עדיין) נעשה ניקוז פעם אחת בלבד. השאלה: האם יש תרופה או טיפול לעצירת המיימת - בהנחה שהיא נובעת מהגידול הסרטני לחלל הבטן ? דפנות - התפשטות בעצם של הסרטן? שאלה שניה: האם מוכר לך התכשיר REMOVAB _ (CARUMAXOMAB כתוב שהוא בהתוויה כאשר יש מיימת סרטנית - CD3 -/ EPCAM POSITIVE האם לדעתך יש מקום לנסות בצוע של טיפול עירוי כזה? ואם כן אם זה יעיל לאפשר חזרה למסלול טיפול בכימותרפיה? אם בכלל יקדם את האפשריות טיפול בה? אודה מראש לתשובתך או הפניה לגורם כלשהוא בהקדם אם ניתן -תודה? .

בעקבות צהבת חסימתית נגלה גידול אדנוקרצינומה בגודל 2.5*2.5 סמ באונה שמאלית בכבד. בנוסף בעיה בניקוז דרכי מרה ימין. בוע סטנט ואחכ נקז עם פתח חיצוני. כל זה לקח שבוע לאחר עשרה ימי צהבת, רמת הבילירובין לא ירדה אלא מעט ל 10 . הכל היה מוכן לניתוח הסרת הידול, לאחר ביופסיה שהראתה גידול ראשוני, כל הצילומים סיטי והאם אר איי הראו כי הממצא ניתן לנתוח. בכל זאת רצו לשנות את ההליך והוחלט על כימותרפיה לצורך הקטנת הגידול, לפני ניתוח. הנקז עבר תקלה עקב טעות בטיפול בו, והיתה המתנה של 24 עד שזה תוקן. תוך יומיים, נוצר סיבוך שאיני יודע אם הוא קור לנקז, ונוצרה מיימת בבטן, רק לאחר שלשה ימים בוצע ניקוז בטני, ונאמר כי לא ניתן לבצע כל נוח או טיפול כימותרפי, כיוון שלמעשה תאי הגידול התפטתו בנוזל לפנות הבטן ובעצם סיטי היה שגוי ונתן תמונה לא נכונה. וכעת יש לשבת ולהמתין למוות. וכי זהו מהלך טיפסי של גדול כבדי שבתוך מספר ימים מתפרץ !!!!!!!! האם זה סביר ומוכר מהלך כזה? מה הסבירות שגידול ראשוני אדנוקרצינומה יתנהג ככה, וכן האם ניתן לאמר שזה סרטן דרכי המרה בעצם או שניהם יחד? והאם יש דרך בשלב שנעשה ניקוז ראשון לעצור את המהלך ולהחזירו למצב שלפני המיימת? או שזה אבוד. האם זה התנהגות מוכרת ל מצב שכזה, והאם סרטן דרכי המרה וגידול כבד ראשוני יכולים להטעות כך, וכיצד ניתן להתגבר על כך בשלב זה אם בכלל, תודה על תשובתך.

שלום רב דוקטורת בעקבות צהבת חסימתית נתגלה בהדמיה כי יש פגיעה בדרכי המרה התוך כבדיים, וכן גידול כבד באונה השמאלית ( ראשוני לאחר ביופסיה). נעשה סטנט שעבד חלקית, אבל רמת הבילירובין לא ירדה, ולאחר שבועיים נעשה PTC הניקוז טוב לאחר שבוע נוסף, אבל יש הצטברות עצירת נוזלים התחלתית וקושי במתן שתן, וקושי באכילה וירידה בחלבון - ( נפיחות ברגליים( אמנם רק 10 ימים לערך ) כל זאת כאשר רוצים במקביל להתחיל בכימותרפיה למרות שהגידול יחסית קטן באונה השמאלית של הכבד, ( רצו קודם לנתח את הגידול אבל חזרו בהם, ( רוצים להקטין קודם את הגידול, באופן ברור נאמר שהוא ניתן לכריתה, רק שהוא בכמה חלקים ולא אחד). שתי שאלות, 1-האם במצב גופני של בעית המערכת בדרכי מרה - ואי יכולת לאכול ותחילת בצקת ועצירת נוזלים שתארתי, כדאי לשקול בכלל כימותפריה?, או להמתין עד שהמצב הגופני ישתפר קודם?. 2- האם חומרת הבעיה בדרכי מרה כבדיים בימין הכבד לאחר התקנת הנקז היא מצב שבו אנשים בכלל יוצאים מזה?( מניסיונך האישי) ומתחילים לעבור כימותרפיה או שזה מקרה שהכיוון שלו הוא למעשה התדרדרות לכיוון שלא יאפשר טיפול בכלל בכימותרפיה ו- או ניתוח בגידול הכבדי? 3 -מה ניתן לעשות כדי לקדם התאוששות בתפקוד דרכי המרה עם PTC כדי שניתן יהיה לא לוותר על כימו ו-או ניתוח להסרת הגידול הראשוני ( המצוי בשמאל? ( זו השאלה הכי חשובה באופן מיידי אם ההבנה האמוד בסיסית שלי שניתן להבין לא?) 4- האם בנסיון שלך יש מצב שבעיות דרכי מרה תוך כבדיים-במצב שתואר - החזיקו לאורך זמן שאיפשר תפקוד נורמלי של אדם, ובמקביל לו כימותרפיה וניתוח להסרת הגידול בכבד, והביאו לריפוי מלא וחיים תקינים? או שבעית הדרכי מרה והפרת האיזון התפקודי שציינתי והתדרדרות היא בכיוון אחד ומכריעה בד"כ את הכף לקריסה, ומיתרת או מונעת בסופו של דבר את האפשרות לטפל בגידול ולנסות להבריא, ? 5- ממה להתחיל קודם? במה להתמקד במצב כזה כאשר נאמר שיש סיכוי להסיר את הגידול הכבדי כי הוא ראשוני ? עובד עצות, והסיבה לשאלה ותודה שאתם מקדישים התיחסות היא שניסיון של אנשי מקצוע כמוכם הוא איכותי מעין כמוהו, ובפועל יתן פרופורציות לבחירה, וברור שכל מקרה לגופו, תודה רבה מקרב לב על כל תשובה.