תוצאות חיפוש עבור קולוסטומיה

משה שלום קודם כל עליך לפנות לבדיקת רופא. רצוי גסטרואנטרולוג שיבצע גם קולונוסקופיה כדי לבדוק את המעי הגס. איתו גם תתייעץ לגבי טיפול תרופתי ל"מעיים עצלים". אם לא יימצא כל פתרון, האפשרות הכירורגית היא יצירת סטומה של המעי הגס, אבל זהו באמת הפתרון האחרון בהחלט..

ניתוח שרוול קיבה בד"כ מבוצע בשיטה לפרוסקופית, אך עקב הניתוחים הקודמים שלך יהיה קושי טכני רב לבצע את הניתוח. ניתוח תיקון בקע באיליאוסטויה או קולוסטומיה, נחשב ניתוח גדול עם תחלואה ותמותה. לפיכך צריך לעבור ניתוח שרוול קיבה ולאחר שנה לעבור ניתוח לתיקון הבקעים כולל כריתת העור העודף

לאחר ניתוח קולוסטומיה כאשר נותר גדם שלא עוברת בו צואה יש מצב של היוצרות דלקת בגדם . עברו ארבע שנים מאז הניתוח שלך. יש צורך לראות מה קורה בגדם ע"י אנדוסקופיה לכן מומלץ לפנות לגסטרואנטרולוג באופן מסודר התשובות בפורום אינן מהוות חוות דעת רפואית או תחליף להתייעצות עם רופא / בדיקה רפואית מסודרת

שלום רב לכם השאלות שלך מאד מובנות לי כמו הדאגה לשלום ביתך. בניתוח הצפוי אנחנו אמורים לנתק את הפיסטולה מהנרתיק ולהוציאה מהמקום המיועד לפי הטבעת. את הניתוח ניתן לעשות בשתי גישות, אחת כפי שתארת, דרך חתך בין העכוזים והשניה באופן לאפרוסקופי עם גישה מהבטן וחתך קטן במיקום של פי הטבעת. הגישה ניקבעת בהתאם למיקום הפיסטולה ומיומנות של המנתח. הניתוח אכן אינו פשוט אך ניתן להגיע לתוצאות טובות ובדרך כלל אין צורך בניתוחים נוספים. בזמן הניתוח אנחנו מבצעים גירוי חשמלי וכך מזהים את סיבי השריר שאמורים לאפשר שליטה על היציאות ואת הפיסטולה מעבירים דרכם. בעיית השליטה על הסוגרים כפי שאת מציינת, היא אכן הבעיה הקשה שיכולה להיות. במקרים הקשים אין בכלל שליטה ואז צריך להעזר בחוקנים, אך לרוב יש שליטה סבירה. בברכה,

עשלום , ממה שאת מתארת לתינוקת יש כנראה אילאוסטומי תוכן המעי שמופרש באילאוסטומי מכיל אנזימים שמעכלים את העור סביב הסטומה, עם הציוד לא נידבק נופל ומשתחרר כנראה הוא לא ציוד מתאים לילדה לגודלה ולסוג הסטומה , מה שאת כרגע מנסה לעשות לא מספיק טוב, את חייבת להיפגש עם אחות סטומה מיומנת מקצועית שמכירה את הטיפול בילדים להדרכה והתאמת ציוד מחודשת אחרת תגיעו לכוויות סביב הסטומה דבר שיגרום נזק לילדה ולכם אם יש לך אחות סטומה אנא פני אליה ליעוץ והדרכה אם לא אני ממליצה לך להזמין תור למרפאה שלי ברמת אביב ניתן לבקש החזר מהקופה בצרוף קבלה ומכתב סיכום ביקור שאני אתן בסיום הביקור טלפון לזימון תורים 036401234 תור למרפאת סטומה , יש להגיע עם ציוד שאתם משתמשים ומכתב שחרור / ניתוח בברכה בלה

מור שלום, הגישה הלפרוסקופית לניתוחי רקטום כוללת מספר חתכים קטנים בדופן הבטן, דרכם מכניסים מצלמה ומכשירים, באמצעותם מבוצע הניתוח בתוך הבטן. בהשואה לניתוח פתוח, החתכים יותר קטנים, שזה יותר קוסמטי. הכאב לאחר הניתוח מעט נמוך יותר וההחלמה מעט מהירה יותר. יחד עם זאת, מבפנים זה אותו ניתוח, ולכן יעילותו דומה כמו גם שיעור הסיבוכים. ניתוח לפרוסקופי לכריתת הרקטום דורש מיומנות גבוהה של המנתח בתחום זה. מומלץ לדון על הגישות הניתוחיות השונות עם הכירורג המנתח. בהצלחה!

בוקר טוב לגבי שאלתך השניה האם לעולם לא תהיה לך צואה מוצקה התשובה תלויה בסוג הסטומה / הניתוח שבוצע במידה ובוצע לך כריתה מלאה של המעי הגס ויש לך סטומה מסוג אילאוסטומיה (הטיה של מעי הדק לדופן הבטן) תמיד הצואה תהיה רכה ולא מוצקה במידה ומדובר בהטיה של מעי גס אל דופן הבטן ובוצע לך קולוסטומיה ייתכן ועם הזמן הצואה תהפוך להיות יותר מוצקה , הרכב הצואה גם תלוי מאד בסוג המזונות שאוכלים תאית וסיבים רבים גורמים לצואה להיות יותר רכה ולהפך לגבי השאלה הראשונה שהצואה לא תמיד ניכנסת לשקית אלה דולפת מהצדדים ניתן לפתור בקלות ע,י התאמת ציוד מחודשת - ממליצה לך לגשת לאחות סטומה מיונת וותיקה שמכירה את כל מגוון פירטי הציוד להתאמה אופטימאלית ע"פ מבנה הבטן אין סיבה לחשוש ולהיות תמיד בפחד שעוד רגע הכל יפתח וידלוף ציוד מותאם אופטימאלית אמור להחזיק על הגוף ארבעה ימים ויותר חשוב לזכור כי זאת זכותך המלאה להיות נקי בהצלחה בלה

שלום שמרית, כמו שאמרתי לך בטלפון. בהצלחה מחר.

דניאלה שלום, כעיקרון יש מגוון טיפולים שיכולים לשפר את איכות החיים באנשים הסובלים מחוסר שליטה, החל מביופידבק, שהיא פיזיוטרפיה מיוחדת לשיפור השליטה בפי הטבעת, שאינה כרוכה בכל סיכון, דרך פעולות כירורגיות קטנות כגון הזרקת חומרים מעבים סביב פי הטבעת, ועד פעולות כירורגיות גדולות, כגון השתלת קוצב על העצבים היוצאים מעמוד השידרה והולכים לאגן, או השתלת סוגר תותב. על מנת לכוון נכון את הטיפול, מומלץ ראשית להבדק על ידי כירורג קולורקטאלי או גסטרואנטרולוג בעל התמחות ספציפית בתנועתיות מערכת העיכול או רצפת האגן, ולעבור סדרת בדיקות המדגימות את מבנה ותפקוד איזור פי הטבעת. מעט מידע כללי על בעיות שליטה בפי הטבעת: ירידה ביכולת השליטה בסוגר פי הטבעת, המתבטאת בקושי בשליטה במעבר גזים או צואה, הוא אחד המצבים המביכים ביותר, היכולים לפגוע באיכות החיים באופן ניכר. קושי בשליטה אינו נדיר, אולם רבים מהסובלים ממצב זה לא פונים לעזרה בשל המבוכה שהם חשים. מאחר שברוב המקרים טיפול נכון יכול לשפר את איכות החיים במידה ניכרת, חשוב לשוחח על נושא זה בפתיחות עם רופא המומחה לתחום זה. ישנן דרגות שונות של חוסר שליטה בפי הטבעת. במקרים קלים הפגיעה בשליטה יכולה להתבטא בחוסר יכולת לשלוט בגזים, ואילו במקרים קשים יכולה אף להיות חוסר שליטה מוחלטת לכל סוג יציאה. הסיבה השכיחה ביותר לפגיעה בשליטה היא נזק הנגרם לנשים בזמן לידה. קרעים סביב תעלת הלידה יכולים לפגוע בשרירים הטבעתיים שסביב פי הטבעת, ולחץ בזמן ההריון והלידה יכול גם לפגוע בעצבים השולטים בשרירים אלו. לעיתים נזק זה גורם לקושי בשליטה מייד לאחר הלידה, אולם ברוב המקרים הנזק אינו מלא והשרירים הנותרים יכולים למלא את החסר למשך שנים רבות. במצבים אלה הנזק המתרחש בזמן הלידה, יכול להתבטא בקושי בשליטה רק שנים או עשרות שנים אחר כך, כשכל שרירי רצפת האגן נחלשים. ניתוחים באיזור פי הטבעת, או דלקות באיזור זה, יכולים גם הם לגרום לעתים רחוקות לפגיעה בשליטה. ישנם מומחים מולדים נדירים בהם אין התפתחות תקינה של איזור פי הטבעת, המתבטאים בפגיעה בשליטה, בד"כ במשולב עם חסרים נוספים בהתפתחות רצפת האגן. בגיל מבוגר, שכיח כי שרירי רצפת האגן נחלשים, ופעמים רבות יכולת השליטה יכולה להחמיר על ידי מחלת השכיחות בגיל מבוגר כגון סכרת. כיצד לאבחון את סיבת הפגיעה בשליטה? שיחה גלויה עם רופא המומחה בתחום זה היא הצעד הראשון והחשוב ביותר באבחנה של סיבת הפגיעה בשליטה ובהכוונת הטיפול. לעיתים קרובות, יעזר הרופא בבדיקות נוספות, כגון: • מנומטירה – בדיקה אובייקטיבית של הלחץ המופעל על ידי שרירי פי הטבעת. הבדיקה מבוצעת על ידי צנתר דק המוחדר בעדינות לפי הטבעת, ואינה כואבת כלל. • אולטרסאונד של פי הטבעת, המדגים את מבנה שרירי פי הטבעת. • בדיקת העצבים המוליכים לשרירי פי הטבעת. מה אפשר לעשות בכדי לשפר את איכות החיים? אפשרויות הטיפול בקושיים בשליטה הן מרובות, ועל סמך תוצאות הבדיקות ניתן להתאים לכל מטופל או מטופלת את מסלול הטיפול המתאים ביותר עבורם. במקרים קלים, שינוי הרגלי תזונה ותרגילים לחיזוק רצפת האגן יכולים לתת מענה הולם. לעיתים יש צורך בתרגול מסודר של השרירים (מעין פיזיותרפיה לשרירי פי הטבעת), בהדרכת מטפל או מטפלת המומחים לתחום זה, טיפול הנקרא ביופידבק. קרעים במנגנון הסוגרים, המתגלים בבדיקות ההדמיה, נזקקים בדרך כלל לתיקון כירורגי של הקרע. בניתוח מזהים את שני צידי השריר הטבעתי הקרוע ותופרים אותם שוב על מנת ליצור טבעת שלמה. בעבר, חולים שלא ניתן היה לשפר את איכות חייהם באמצעים הנ"ל וסבלו מפגיעה קשה באיכות חייהם, נזקקו לעיתים לסטומה, שהיא שקית המוצמדת לדופן הבטן ובה נאספות היציאות. כיום ישנה התקדמות רבה בטיפול בחוסר שליטה וברוב המקרים ניתן להימנע מסטומה. בשנים האחרונות ישנה התקדמות רבה בטיפולים חדשניים לשיפור השליטה, ואמצעים חדשניים רבים נכנסו לשימוש בשנים האחרונות. במקרים בהם חוסר השליטה קל יחסית, ניתן להזריק לרקמה שסביב פי הטבעת חומרים (כגון סיליקון) המעבים את הרקמה ומשפרים את האטימה של פי הטבעת. במקרים בהם שרירי הסוגרים אינם מתפקדים ולא ניתנים לשחזור, ניתן כיום ליצור סוגר חדש לפי הטבעת, המאפשר את חידוש השליטה. ניתן ליצור סוגר זה באמצעות שריר הנלקח מהירך, אולם ניתוח זה מורכב ולאחרונה פחת השימוש בו. בשיטה התופסת לאחרונה תאוצה, מושתל תותב סיליקון מתנפח סביב פי הטבעת, האוטם את המעבר. למטופל יש יכולת שליטה מלאה בניפוח התותב, וכך מושגת שוב שליטה בפי הטבעת. טיפול חדשני נוסף כולל השתלת קוצב על העצבים המוליכים לאיזור פי הטבעת, פעולה הנקראת קיצוב עצבי העצה, או SNS. מדובר בפעולה כירורגית יחסית פשוטה, עם החלמה מהירה, ושיעור סיכונים נמוך, ולמרות שעדיין לא ברור לחלוטין איך זה עובד, ידוע היום שפעולה זו מצליחה לשפר את יכולת השליטה באופן ניכר בחלק ניכר מהמטופלים.

מעולה! :) בקולוסטומיה, בניגוד לאילאוסטומיה, אפשרי באמת לעשות את זה. יש הרבה בעלי קולוסטומי שלא מסתובבים בכלל עם שקית, אלא פשוט עם איזושהי תחבושת או פד גאזה, משום שיש להם יציאות בשעות מסויימות וזהו, אז אין צורך להסתובב עם השקית כל היום. המון בריאות :)

זו המטרה, שייכנסו כמה שיותר אנשים וישאלו כמה שיותר שאלות. אחרת, בשביל מה פתחנו פורום..? רק הייתי רוצה שייכנסו גם כמה שיותר עונים.... אולי בעתיד יהיה יותר פעיל כאן. בכל אופן, אני ממש לא יודעת להגיד לך. אני לא נשואה ולא טובלת, אבל אולי אנסה לברר בשבילך, בע"ה ב"ל. יש לך רב שאת יכולה לשאול אותו?

סיגל יקרה, גם אני עברתי מסלול דומה לשלך כחולת קרוהן. אנסה בדבריי גם לתת לך טיפים ורעיונות וגם לנסות ולהראות לך את הצד החיובי של הסטומה, חלק מכך מתוך הסיפור האישי שלי. חחתכן שאחזור על דברי קודמי, אני מתנצלת אם כן. אני גם כן הגעתי לסטומה מן הקרוהן. אחרי 4 חודשי אשפוז ולאחר טיפול רשלני ביותר עם כמויות אדירות של סטרואידים שהובילו אותי לקריסת מערכות הגעתי לניתוח כריתה מלאה של המעי הגס. כיון שהאבחנה שלי לא היתה ברורה וכיון שתמיד סבלתי אך ורק מדלקות במעי הגס הוחלט לנסות ליצור פאוץ. בבית החולים בו אושפזתי המשיכו לדחוף לי סטרואידים בכמויות כיון שביצעתי אנאפילקטיק שוק לכל התרופות הביולוגיות. גופי הגיע ממש למצב של סכנת חיים. למזלי אמי סחבה אותי לקבלת חוות דעת שנייה מרופא גסטרו אחר שפשוט היה בשוק לראות אותי (נראיתי נורא ואיום יותר משניתן לתאר) ולא הבין כיצד אני עדיין כאן בעולם עם המדדים הרפואיים שהיו לי. הוא אמר לי חד משמעית שאם לא אעבטר כריתת מעי ומהר זמני קצוב. או אז גיליתי שהמשימה של מציאת מנתח אינה פשוטה כיון שבכל בית חולים אליו פנינו סירבו לנתח אותי כיון שאמרו שלא אשרוד את הניתוח ואין טעם לנתח. למזלי הגעתי לבסוף לפרופ' רייסמן המופלא בשערי צדק שמיד הסכים לנתח אותי. ואני שהכנתי כבר נאום תחנונים בראש נשארתי עם פה פעור לאור הסכמתו המיידית. שאלתי אותו אם הוא לא מפחד לנתח אותי כיון שיש סיכוי רב שגופי במצבו לא יעבור את הניתוח והוא פשוט אמר שאם לא אעבור את הניתוח אז בטוח אין לי סיכוי ולכן האפשרות היחידה היא לנתח ולקוות לטוב. בזכותו אני נמצאת כאן היום. עברתי ניתוח ליצירת פאוץ בשלושה שלבים כאשר בין הניתוח הראשון לאחרון היתה לי סטומה. עקב מצבי הגופני הרעוע עברתי המון סיבוכים ודלקות בדרך. שנאתי את הסטומה בתקופה זו. כיון שכולי הייתי נפוחה ומלאת בצקות הסטומה שקעה פנימה וכל הזמן סבלתי מדליפות ומבסיסים מתפרקים. גם העובדה שיש לי אטופיק דרמטיטיס (מחלת עור) גרמה לכך שהשנה בה הייתי עם סטומה היתה גיהנום כיון שכל הזמן סבלתי מגירויים, אדמומיות, פצעים וסטומות שדולפות ומתפרקות בכל מקום כולל במקומות הומי אדם. הדבר היחיד שהחזיק אותי הוא הידיעה שאני צריכה לשרוד את השנה עד שהסטומה תיסגר והפאוץ יתחיל לעבוד ואקבל אתחיי בחזרה. אחרי שנה מרובת סיבוכים סוף סוף הגעתי לניתוח הסגירה. הייתי בטוחה שזהו, נפטרתי מהסטומה השנואה לתמיד והנה אקבל את חיי בחזרה. לצערי המציאות טפחה על פני. לאחר הניתוח סבלתי מאיליאוס (שיתוק מעיים) ממושך שגרם למכאובים מרובים וסבל רב. האשפוז, גם הוא, התארך לכן לכדי מספר שבועות. לבסוף כשהמעיים החלו לפעול ידעתי כי עלי לצפות לתקופה קשה עם שלשולים מרובים אך בסופה הפאוץ' יסתגל ואגיע למצב בו יהיו לי 6-8 יציאות ביום (לכל היותר) ללא דחיפות, תכיפות או דליפות. אך אצלי זה לא קרה. הזמן חלף ועבר אך אני המשכתי לשלשל 30-40 פעם ביום, חייתי בשירותים ללא מנוחה, יום וליל. שוב, ניסיתי את כל התרופות האפשריות (ושוב הגוף הגיב לרובן בצורה לא טובה או שהן פשוט לא עזרו) ולאט לאט חדרה בי ההכרה שהפאוץ' לא מתפקד. זה היה הרגע בו נשברתי והתמוטטתי. מצד אחד חייתי בגיהנום של שלשולים וכאבים ומצד שני המחשבה לחזור לסטומה, בזוכרי כמה סבלתי עימה, נראתה לי פשוט כגיהנום אחר. לא יכולתי יותר ופשוט התפרקתי נפשית. רציתי למות והרגשתי שאינני יכולה יותר. לא אפרט את הפרטים המדויקים מאותה תקופה, רק אומר שהגעתי לתחתיתו של התהום. התחלתי בטיפול נפשי כדי לנסות ולהתמודד עם המצב. לשמחתי פגשתי במטפלת מדהימה שלא ויתרה עלי בשום שלב, גם כשאני הייתי מוכנה לוותר על עצמי. שנתיים וחצי לאחר הניתוח השלישי, שנתיים וחצי בהם שלשלתי 30-40 ביום, כל יום, הבנתי כי אין ברירה והגוף קורס, ואני חייבת לחזור לסטומה. הייתי שלמה עם ההחלטה אבל פחדתי כי זכרתי את הגיהינום שחוויתי עם הסטומה בסיבוב הקודם. לבסוף, לפני שנה וחצי עברתי את הניתוח ליצירת סטומה. גם בניתוח הזה דברים הסתבכו (כרגיל אצלי) ועברתי הפסקת נשימה במהלך ההתאוששות. שבוע אחרי הניתוח הסטומה שקעה וראיתי לנגד עיני את הגיהינום של הסטומה חוזר. אבל הפעם גיליתי שבמהלך השנתיים וחצי בהן הייתי בלי סטומה הציוד השתדרג בכמה וכמה רמות טובות ובעזרת כמה אחיות סטומה נפלאות ובעזרת הציוד המתקדם, הפעם אין בעיה. יש ציוד שמתאים, אין דליפות ו"הפתעות". קיבלתי את איכות חיי בחזרה. פעמים רבות אני חושבת שבדיעבד הייתי צריכה לעשות את הניתוח קודם. אני לא יכולה להתחיל ולתאר לך כמה טוב לי היום עם הסטומה. אחרי שנתיים וחצי עם 30-40 שלשולים ביום, שנתיים בהן פשוט חייתי בשירותים, הטוסיק בער ושרף והיה מפוצץ בטחורים בגודל כדורי פינג פונג (אני לא מגזימה, יש לי תיעוד רפואי להוכיח :-) סוף סוף היה לי שקט. סוף סוף יכולתי לחיות. כמה ששנאתי את הסטומה בסיסוב הראשון, ככה היום אני אוהבת אותה ומודה לה על קיומה ועל שאפשרה לי להיפטר מהגיהנום בו חייתי. אני לא מבינה היום איך שנתיים וחצי הייתי מסוגלת לחיות בגיהנום בו חייתי. היום אין סיכוי שאוותר על הסטומה. לא מוכנה לחזור לגיהנום הזה. ובאמת, אני אומרת לך באופן אישי, הציוד היום כל כך מתקדם (ולא עולה אגורה שזה מאוד חשוב כי פעם היתה השתתפות עצמית וזהו ציוד מאוד יקר) והסבל שהיה לי לפני הסטומה היה כל כך גדול שהסטומה פשוט הצילה אותי. אני מקווה שלא ייגעתי ועייפתי אותך בסיפורי האישי (גם הוא מקוצר, חתכתי קטעים אלו ואחרים). פשוט כמישהיא שהיא גם חולת קרוהן ויודעת ומבינה מה עבר ועובר עלייך אני באמת ובתמים מאמינה שאת תגלי שעם הסטומה החיים שלך יהיו כל כך אבל כל כך הרבה טובים. את תקבלי את איכות חייך בחזרה. ועם ציוד הסטומה המתקדם שיש היום מאוד קל למצוא לכל אדם את הקומבינציה שמתאימה לו ומאפשרת לו לחיות חיים איכותיים ללא דליפות ותקלות. אני לא אשקר ואומר שאין מדי פעם תקלות, אבל איכות הציוד היום גורמת להן להיות הרבה יותר נדירות, בואי נגיד בערך עשירית מהתקלות שהיו לי עם הקרוהן כאשר הייתי חייבת לשלשל ולא הספקתי להגיע לשירותים בזמן וזה פשוט ברח לי... וחשוב לי לאמר ולציין שאני לא חולת הקרוהן היחידה שעברה את המסלול הזה ושהסטומה פשוט שינתה את חייה לטובה. אני מכירה כמה וכמה חולי קרוהן שמבחינה רפואית ניתן לסגור להם את הסטומה אך הם לא מוכנים לסגור אותה כי מבחינתם הם עברו מספיק ולא מוכנים לקחת את הצ'אנס של לחזור שוב לגיהנום שהיה קודם ולכן הם מבחירה מלאה נשארים עם סטומה ולא סוגרים אותה. כעת לחלק היותר טכני בו אשתדל להסביר לך פחות או יותר מה הולך לקרות ולתת לך כמה עצות וטיפים מנסיוני. ביום של טרום הניתוח את תעברי בדיקת רופא כירורג, בדיקת אחות ובדיקת רופא מרדים במו בכל ניתוח (את זה את כבר מכירה למרבה הצער). בנוסף, את תפגשי גם אחות סטומה (אחות שאחראית על הטיפול בסטומה, אני כשהוזמנתי לטרום ניתוח לא הבנתי למה כותבים סטומה עם ט' ולא עם ת' ולמה קוראים לאחות סתומה, עד כדי כך בורה הייתי בנושא...:-). אחות הסטומה תסביר לך במדויק מה הולך לקרות בניתוח. היא תראה לך תמונות של סטומה ותראה לך ציוד לדוגמא ותיתן לך הסבר כללי על אופן השימוש בו. לא הסבר לעומק, אלא רק הסבר כזה שיבהיר לך לקראת מה את הולכת. לאחר הניתוח, בימים הראשונים, האחיות במחלקה יטפלו בסטומה לך כיון שאת עדיים תהיי תחת תרופות משככות כאבים שמטשטשות. כשתתחילי להתאושש תגיע אלייך אחות הסטומה של המחלקה/ביה"ח ויחד איתך ובאופן יסודי ומפורט תלמדו כיצד לטפל בסטומה, שלב אחר שלב. היא גם תתאים לך ציוד בהתאם לסטומה שלך. כעיקרון, את לא תשתחררי מבית החולים עד שיימצא ציוד שמתאים לך ועד שתהיה לך שליטה מלאה בתפעול הסטומה (החלפת שקיות ובסיסים), לא לדאוג את תוך יומיים תהיי ספץ בנושא. לגבי סוג הציוד - כעיקרון קיימות שלוש חברות בארץ שמספקות ציוד סטומה והן הוליסטר-ניאופארם, קונווטק-פילטל וקולופלסט. בהמשך אתן לך את פרטי הקשר עם כל אחת מהחברות. כעיקרון כל בית חולים נוהג לעבוד עם חברת ציוד מסוימת וזהו הציוד בו ישתמשו לאחר הניתוח שלך. איכלוב בו את אמורה לעבור את הניתוח עובד עם חברת פילטל-קונווטק. כעיקרון, אחות הסטומה של בית החולים אמורה להציג בפנייך את הציוד של כל שלוש החברות, להסביר לך על היתרונות והחסרונות של כל אחד מסוגי הציוד ויחד איתך לבחור את החברה וסוג הציוד שמתאים לך. בפועל, זה לא תמיד הולך כך ורב אחיות הסטומה נוטות להתאים למטופל בבית החולים את הציוד של החברה עימה עובד בית החולים, במקרה שלך קונוטק-פילטל. אבל, אין זה אומר שאת חייבת להישאר עם הציוד הזה. מה שרב האנשים עושים ומה שמומלץ לעשות הוא עם היציאה מבית החולים ליצור קשר עם כל אחת משלוש החברות ולבקש שאחות סטומה מטעם החברה תגיע אלייך הביתה ותתאים לך ציוד של אותה חברה. שירות זה ניתן בחינם והחברות מאוד שמחות לשלוח אלייך אחות סטומה מטעמן כי כמובן האינטרס שלהן הוא שתשתמשי בציוד שלהן. מה שמומלץ לעשות הוא להתנסות עם הציוד של כל אחת מהחברות. יש חברות שיש להן יותר מקו אחד של מוצרים ואז כדאי לבקש להתנסות בכל אחד מסוגי המוצרים של החברה. זה לא בעיה, החברה תשמח לתת לך דוגמיות לצורך התנסות. בזמן שאת מתנסה חשוב שתשימי לב ואפילו תרשמי לעצמך את ההתרשמות שלך מהציוד שאותו את מנסה. למשל יש חברות שבהן הבסיס יושב בצורה מאוד נוחה על העור אבל השקיות לא נוחות לשימוש או שהבד שלהן לא נעים וכו'. לאחר שתתנסי בכל הציוד של כל החברות תוכלי לבחור לעצמך את הציוד שמתאים לך. ניתן גם בהחלט לשלב ציוד של חברות שונות (למשל אני משתמשת בבסיסים ושקיות של קולופלסט אבל בטבעות אטימה ובספריי מסיר דבק של הוליסטר. אל תיבהלי אם את לא יודעת מה זה בסיס ומה זה טבעת אטימה ומה זה ספריי מסיר דבק. אין טעם שבשלב הזה לפני הניתוח תתחילי להתעמק בדברים הללו כי את במילא לא תזכרי הכל וזה רק ילחיץ ויבלבל אותך. אני מבטיחה לך שלאחר הניתוח תקבלי הסבר מקיף ומעמיק (באיכילוב ריבה היא אחות הסטומה והיא ידועה בתור אחות סטומה מאוד יסודית ומנוסה) ואחרי כמה ימים את כבר תשלטי בהכל בעצמך. אחות הסטומה בבית בחולים תלמד אותך גם כיצד להחליף את הציוד. ייתכן שתמליץ לך לעשות זאת במקלחת, ייתכן שתמליץ לעשות זאת בישיבה ואולי תמליץ בשכיבה. כל אחות "בטוחה" שהדרך שלה היא הדרך הנכונה. המלצה חשובה - אל תקחי שום דבר כתורה מסיני. במשך הזמן את תגלי בעצמך מהי הדרך הנוחה לך. אחרי הניתוח תוכלי גם לקבל המלצות מחברי הפורום על הדרך בה הם מעדיפים להחליף את הציוד ושוב תוכלי להתנסות ולבחור לעצמך את מה שמתאים לך, גם זה לא לעכשיו, חכי עם זה עד לאחר הניתוח. כמה הערות קטנות וטיפים קטנים: יוחאי דיבר על מדבקות שעוזרות לו. הכוונה היא לטבעות אטימה. זהו סוג של ציוד עזר שנועד לעזור במניעת דליפות ובהדבקת הבסיס לעור אצל אנשים שיש אצלם בעיה כזו או אחרת. המלצתי האישית היא לא להיכנס בשלב הזה שלפני הניתוח לרמת עומק כזו מבחינת סוגי הציוד וייעודם. זה יעשה לך בלאגן שלם בראש ורק יפחיד אותך. אלו דברים שיבוא זמנם אחרי הניתוח. לאחר הניתוח חשוב לזכור שיש תקופה של חודשיים שלושה שבה על הגוף להסתגל לסטומה. ראשית, לאחר הניתוח הסטומה בדר"כ מבוצקת ולכן גדולה יותר. במהלך החודש-חודשיים שלאחר הניתוח גודלה יצטמק והיא תגיע לגודלה הסופי. זה ידרוש לעיתים שינוי בציוד בו את משתמשת כדי להתאים אותו לגודל הסטומה החדש. לכן לאחר הניתוח עצמו לא מומלץ ישר לרוץ ולהזמין ערימות של ציוד. בתקופה זו גם הגוף וגם הסטומה עוברים הסתגלות ואת בוחנת ציודים מסוגים שונים ולכן ייתכנו יותר דליפות ותקלות. אל תיבהלי. כל זה יסתדר לאחר חודשיים שלושה ברגע שהסטומה תתייצב ותגיע לגודלה הסופי.[ בשלושת החודשים הראשונים שלאחר הניתוח חשוב מאוד גם להקפיד על נושא התזונה (מן הסתם את כבר רגילה בגלל הקרוהן) כדי לתת למעיים ולסטומה להסתגל לסוגי האוכל השונים. לאחר מכן אפשר לאט לאט להוסיף סוגי מזון שונים ולראות כיצד המעיים והסטומה מתמודדים עימם. הרבה חולי קרוהן מגלים (כך גם היה אצלי) שעם סטומה הם פתאום יכולים לאכול דברים שבמשך שנים היו רק חלום (היית מאמינה שהיום אני יכולה לאכול פעם בשבוע סלט ירקות בלי לשלשל ולהתפתל מכאבים?!?). דבר נוסף שחשוב שתדעי הוא שהסטומה שלך היא מסוג אילאוסטומי. כעיקרון קיימים שלושה סוגי סטומה: קולוסטומי (סטומה של המעי הגס), אילואוסטומי (סטומה של המעי הדק) ויורוסטומי (סטומה של שלפוחית השתן). כיון שיכרתו לך את כל המעי הגס תהיה לך אילאוסטומי. מה שחשוב לדעת על אילאוסטומי הוא שכיון שאין מעי גס היציאות נוטות להיות מאוד נוזליות וכן הסטומה פועלת באופן מאוד אינטנסיבי (אצלי כל הזמן יוצא נוזל החוצה בלי הפסקה בכלל). זאת בניגוד לקולוסטומי שם היציאות קשות יותר ויוצאות בהפסקות. הסיבה לכך היא שבאילאוסטומי אין את המעי הגס שסופח נוטזלים ויכול להתרחב ולהכיל צואה. באילאוסטומי המעי הדק אינו מסוגל להתרחב ולהכיל את הצואה וכל מה שבא יוצא ולכן היציאות הן מרובות. ללא המעי הגס בעצם אין לך את החלק בגוף שאמור לספוג את הנוזלים ואת המינרלים ואת הויטמנים. לכן חשוב מאוד להרבות בשתיה (לפחות 3 ליטר ביום אם לא יותר) וחשוב לדאוג לקחת ויטמינים ומינרילים באופן מלאכותי (לרב כדורי מולטי ויטמין עושים את העבודה). אי הקפדה על שתיה מרובה כאשר אין מעי גס עלולה להביא להתייבשות מהירה ולכן מאוד חשוב להקפיד על כך. מה שכן, לאחר הניתוח יומלץ לך לקחת כדורי אימודיום על מנת לעזור למצק את היציאות. בן אדם ללא מעי גס יכול לקחת עד 8 כדורי אימודיום ביום (ויש רופאים הגורסים כי גם 12). אל תהססי להשתמש בכדורים אלו על מנת למצק את היציאה וכן להגביר את יכולת ספיחת הנוזלים של המעי. לאורך הזמן המעי הדק לומד לאט לאט לספוח נוזלים גם בעצמו והיציאות יהיו פחות נוזליות אבל הן אף לא יהיו מוצקות אלא מקסימום דייסתיות. את גם תלמדי אלו סוגי מאכלים עוזרים לך להפוך את היציאות לדייסתיות יותר (מה שעוזר לאבד פחות נוזלים והופך את החיים עם הסטומה לנוחים יותר). כאשר תדעי בוודאות מהו גודל הסטומה שלך, כמה חודשים לאחר הניתוח, אני ממליצה לך לדאוג שתמיד יהיה לך מלאי ציוד בבית ללפחות שלושה חודשים מראש. כבר היו מקרים בהם אוניות עם סחורה נתקעו והיה מחסור בציוד כזה או אחר בקופות ומש לא כדאי להגיע ללחץ של להגיע ממש לקצה של מלאי הציוד. דבר נוסף שחשוב לזכור - בכל קופה יש מנגנון שונה בכל הקשור לאופן קבלת הציוד. יש קופות בהן המרשם לציוד ניתן ע"י רופא המשפחה, ישנן כאלה בהן הוא ניתן ע"י האחות בקופה וכו'. בכל מקרה חשוב לזכור את הדברים הבאים: 1. ציוד הסטומה (בסיסים, שקיות וכל ציוד העזר) מסופק לך חינם אין כסף. אסור לדרוש ממך ולו אגורה על כך. 2. אסור לקופה או לאחות הסטומה של הקופה (שכחצתי לציין כי לאחר הניתוח, בקהילה, לכל קופה ישנה אחות סטומה באיזור מגורייך שתפקידה ללוות אותך, לעזור לך בהתאמת ציוד ולפתור בעיות במידת הצורך) להגביל אותך בציוד - לא בסוג הציוד ולא בכמות. אסור לחייב אותך להשתמש בציוד של חברה מסוימת ולא של אחרת, אסור לחייב אותך להשתמש בקו ציוד מסוים של חברה בעוד שאת מעוניינת בסוג אחר של ציוד של אותה חברה. וסור בשום פנים ואופן להגביל אותך בכמות הציוד. הדברים הללו מעוגנים בחוק ביטוח בריאות ממלכתי. לצערי, יש ויהיו מקרים בהן אחיות סטומה מסוימות או קופות מסוימות ינסו להפר כללים אלו. במקרה שכזה, צרי עימי קשר ישירות דרך הפורום או לחלופין צרי קשר עם ארגון בעלי סטומה. מהו ארגון בעלי סטומה? זהו ארגון המסונף לאגודה למלחמה בסרטן (כיון שרב בעלי הסטומה מגיעים מכיוון סרטן המעי הגס והרקטום) ומאגד בתוכו את כל בעלי הסטומה בארץ. יש להירשם לארגון. לאחר הניתוח אתן לך הטלפון על מנת שתוכלי להירשם. הארגון דואג להגן על החולים במידה והקופה מנסה להפר את אחת מזכויות היסוד של בעל הסטומה (כפי שפירטתי לעיל) וכן מארגנת כנס שנתי לבעלי סטומה, מוציאה בטאון שנתי וכו'. לגבי ביגוד - אין ספק, הסטומה משנה את מבנה הבטן ולאחר הניתוח אנו רוצים ללבוש בגדים שלא ילחצו על הסטומה, בגדים שבהם השקית לא תבלוט כשהיא קצת מלאה וכו'. יש אנשים שבכח מנסים להמשיך לאחר הניתוח ללבוש את בגדיהם הישנים למרות שלא תמיד הם מתאימים לסטומה ולדעתי, חבל שכך. חשוב מאוד שהבגדים שאת לובשת יתאימו לסטומה, יהיו נוחים לך ויתנו לך תחושה שלא רואים מה שלא צריך לראות. אל דאגה, זה ממש לא אומר שאת צריכה ללבוש בגדי שק. נשים רבות הולכות עם בגדים צמודים וחתיכיים. כל אחד מוצא את מה שנח לו. אני אישית אוהבת ללכת עם שמלות ומשתחתן טייץ. הטייץ מחזיק את השקית בצורה יציבה והשמלה יוצרת את הגזרה :-) כל אחד והאעם שלו. תוכלי לשמוע כאן בפורום שלל עצות וטיפים. אני אישית לא ממליצה ללכת לקנות בגדים לפני הניתוח כי את לא יודעת עד שתצאי מבית החולים היכן בדיוק ממוקמת הסטומה (גם אם יש תכנון למקום ספציפי זה יכול להשתנות בגלל הידבקות במעי בגלל ניתוחים קודמים ועוד שלל סיבות נוספות, למרות שברב מוחלט של המקרים המיקום המתוכנן הוא המיקום בפועל). גם כל ניסוי שתעשי לא ייתן את ההרגשה האמיתית. במילא בתקופה הראשונה שלאחר הניתוח לא תצאי לבילויים כיוון שתהיי בתקופת החלמה ואז תאמיני לי טרנינג נח וגדול זה אידאלי. ברגע שתרגישי שאת מסוגלת לכך ושהבטן החלימה מהניתוח אז אני מציעה לגשת לנושא הביגוד. ראשית, עברי על כל הבגדים שיש לך, מכנס מכנס, חולצה חולצה, חצאית חצאית וכו' ומידדי אותם. חשבי על כל בגד האם הוא נח לך, האם הוא מסווה את הסטומה בצורה הנראית לך וכו'. כדאי לעשות את המדידה הזאת אפילו כשהשקית קצת מלאה כדי לראות איך הבד נראה כשיש בשקית תוכן. מה שלא טוב ולא מתאים - לא לשמור בשום פנים ואון. שום מזכרת. את לא צריכה שום בגד שישב בארון כשאת לא יכולה ולא תוכלי ללבוש אותו שוב ולא משנה גם אם הוא נתפר לך בייצור אישי ע"י ארמאני. את יכולה לתרום את הבגדים ואז תעשי גם מצווה בדרך. ואז לאט לאט, בלי להיחפז תתחילי לקנות בגדים. אל תעשי בבת אחת מסע שופניג ותקני מלתחה שלמה. קני בגדים מכמה סוגים ולכי איתם, תבדקי איך הם בפועל. כך לאט לאט תלמדי מה מתאים לך, מה את אוהבת ותבני לך מלתחה חדשה. והכי חשוב - תשתדלי להנות מהתהליך של קניית הבגדים. נסי להסתכל על זה כהתחלה חדשה. אני גם לא התביישתי לשתף את המוכרות בכך שיש לי סטומה ולהיעזר בהם למציאת בגד מתאים. תזכרי - השנה הראשונה עם הסטומה היא שנת החלמה, פיזית ונפשית. לרב האנשים לוקח כשנה עד שהם מתרגלים אל הסטומה הן פיזית והן ברמה הנפשית. אל תהססי לפנות לטיפול נפשי תומך במידה ואת מרגישה קושי. אל תשמרי בבטן, שתפי, נצלי את הקרובים לך לקבלת תמיכה ותזכרי תמיד שהפורום הזה נמצא כאן וכולנו נשמח לעזור ולתמוך כמיטב יכולתנו. מה לעשות עד לניתוח? 1. לנוח ולתהחזק. ככל שתגיע לניתוח במצב גופני טוב יותר כך ההחלמה תהיה מהירה יותר וקלה יותר. 2. המשיכי במה שאת עושה עכשיו - שאלי שאלות, קראי בפורום וקבלי כמה שיותר מושג לקראת מה את הולכת. נסי לא להתעמק בפרטים הקטנים של איזה ספריי מסיר דבק של איזה חברה טוב יותר אלא בנסיון להבין מהי סטומה, איך היא נראית, איך מטפלים בה וכו'. חשוב לזכור שכל סטומה שונה מראותה. יש סטומות קטנות ויש גדולות, יש בולטות ויש שקועות, יש עגולות ויש אליפטיות וכך הלאה והלאה. את יכולה לחפש בגוגל תמונות של סטומות ולראות איך זה נראה. אם תיכנסי ליוטיוב ותקלידי את המילה סטומה תקבלי לינקים לאינספור סרטונים שמסבירים על סטומה או אנשים שצילמו את עצמם בתהליך החלפת הבסיס של הסטומה. את יכולה להסתכל בסרטים אלו על מנת לקבל מושג מה צפוי לך. 3. את יכולה להתקשר לשלוש חברות הציוד ולהזמין דוגמא של שקית ובסיס. הם ישלחו לך הביתה ללא בעיה. כך תוכלי לגעת, למשש ולהתנסות בחיבור השקית לסטומה וכו'. בשום פנים ואופן אל תנסי להדביק את הבסיס על הגוף בפועל - אינך יודעת כיצד לעשות זאת בצורה נכונה וההדבקה, או יותר גרוע, הסרת המדבקה ללא הציוד המתאים יכולה לגרום לך לבעיות בעור וזה הדבר האחרון שאת רוצה לפני הניתוח. להלן שמות החברות והטלפונים שלהם: קונווטק-פילטל 1-800-800-150 קולופלסט 1-800-69-69-68 הוליסטר-ניאופארם 1-800-30-68-68 אלו המוקדים של החברות. במוקד לא תענה לך סתם מרכזנית שלא מבינה כלום אלא נציגת שירות לקוחות בעלת ידע נרחב. דרך המוקדים את יכולה גם להזמין דוגמאות אליך הביתה וגם להזמין לאחר הניתוח אחות סטומה מטעם החברה שתגיע אליך ותעזור לך בהתאמת הציוד. בחיים שלי לא כתבתי הודעה כל כך אבל כל כך ארוכה... מקווה ששרדת את כולה. השתדלתי באמת לכתוב את כל המידע שיש לי ואת כל מה שאני יכולה לכתוב ולאמר כדי להקל עליך ולו במעט את ההגעה לניתוח ואת המעבר לחיים עם סטומה. וכל שנשאר לי לאמר לך הוא ברוכה הבאה ואם יש לך איזשהיא שאלה/בעיה תרגישי חופשי לשאול. כמו שבודאי שמת אנחנו פורום די מלוכד שלא משאיר פצועים בשטח :-) גם אם קשה לך, עצוב לך או שסתם בא לך לפרוק, הפורום הזה הוא בדיוק המקום המתאים!

שלום אבי וסליחה על העיכוב בתשובה (הייתי בחו"ל). אני רק רוצה להיות בטוח שהבנתי נכון: האם הסטומה של אשתך קבועה או זמנית? ז"א האם מדובר בניתוח עם קולוסטומיה קבועה, או שזו אילאוסטומיה זמנית? האם בניתוח נכרת גם פי הטבעת (כי הגידול היה ממש נמוך), או שבוצעה השקה של המעי הגס והאילאוסטומיה הוצאה כהגנה להשקה הזו? לאחר שתענה על שאלות אלה אוכל לתת תשובה מושכלת יותר. תודה

היי ליאת, בכל הפוסטים שלך בעבר כתבת שיש לבן שלך אילאוסטומי. כעקרון, קולוסטומי זוהי סטומה ממעי גס ואילאוסטומי זוהי סטומה ממעי דק. לשני הסוגים יש בדר"כ שתי אפשרויות: סטומה קבועה (end ostomy) וסטומה זמנית (loop ostomy). אני יודעת שלבן שלך יש סטומת LOOP (לולאה), שזוהי לולאת מעי שמוצאת דרך דופן הבטן, אותה חותכים, אבל לא עד הסוף, משאירים חיבור מסויים שמאפשר המשך אספקת דם לשאר המעי הלא פעיל. בסטומה כזאת ישנם שני פתחים, האחד, העליון, מחובר לקיבה ומפריש את הצואה, והתחתון מפריש ריר שמצטבר במעי הלא פעיל. אין לי שום דרך לדעת איזו לולאה הוצאה אצל בנך, של מעי דק או של מעי גס. זהו משהו שתצטרכי לשאול את הרופא המנתח, או להסתכל בדו"ח הניתוח ולראות אם כתוב ileostomy או colostomy.

שלום דניאל, בוודאי שיש הדרכות. האם לא הודרכת בצאתך מבית החולים? הואיל ולא מדובר בהדרכה פשטנית, פנה למחלקה בה נותחת ובקש לפגוש דיאטנית של המחלקה. בברכה,דנה

שלום דניאל, בוודאי שיש הדרכות. האם לא הודרכת בצאתך מבית החולים? הואיל ולא מדובר בהדרכה פשטנית, פנה למחלקה בה נותחת ובקש לפגוש דיאטנית של המחלקה. בברכה,דנה

יש לגשת עם הממצאים לרופא המטפל, לא ניתן לפרש ממצאים כאלו בפורום. ד"ר גל

בעיה של אי שליטה במתן צואה אינה מעי רגיש. קוליטיס היו אמורים לראות או לאבחן בביופסיות מהמעי הגס. האם נלקחו דגימות מהמעי בשאלה זו? לגבי אי השליטה. נכון הדבר שאם היתה שליטה יותר טובה בשלשול היה פחות אי שליטה. אני משערת שתרופות כגון אימודיום או קודאין כבר נוסו אצלך. נכון ש-SNS אינו מבטיח הצלחה של 100% אך הפרוצדורה עצמה יחסית פשוטה אם משווים אותה ליתר האפשרויות העומדות לרשותנו בבעית אי שליטה שהן ניתוח לתיקון פי הטבעת, ניתוח להשתלת סוגר מלאכותי, או במקרים קיצוניים קולוסטומיה. מציעה לך טרם החלטה להתייעץ גם עם פרוקטולוג טוב המתמצה באפשרויות השונות. לד"ר רוזן כירורגית מוולפסון יש הכי הרבה נסיון בארץ בהשתלת SNS אולי כדאי להתייעץ איתה לפני החלטה כה משמעותית. ד"ר אסולין

רבקה שלום, אני מבין את מצוקתך, אולם לצערי אין ביכולתנו (ולא יהיה אחראי מצידנו) לבצע אבחנות פרטניות באינטרנט ללא בדיקה.איני יודע מה מצבך הרפואי ומה הם גורמי הסיכון, לאיזה ניתוח בדיוק את נזקקת, ומהם שיקולי התועלת הצפויה למול הסיכונים. כעיקרון, אם ישנו בקע באתר הסטומה, ניתן לתקנו ניתוחית, למרות ששיעורי ההצלחה לטווח ארוך בינוניים-סבירים, ואם ישנו בקע בצלקת הניתוחית, ניתן לשקול לתקן אותו עם שיעורי הצלחה טובים. נדיר שיש אינדיקציה לניתוח פלסטי לתיקון בעיות לאחר ניתוח לכריתת מעי, אולם כאמור איני יכול לחוות דעה מוצקה ללא בדיקה.

שלום דליה, הטיפול באניזמוס יכול להיות די מתסכל. ביופידבק הוא הטיפול המומלץ ויש צורך לעבור לפחות 12 טיפולים של כשעה כל אחד בכדי שזה ייקרא טיפול שלם. אני מציע שתגשי להתייעץ עם כירורג קולורקטלי או גסטרואנטרולוג שמתמצא בפיזיולוגיה של ריצפת האגן בכדי לקבל ייעוץ. במקרים חריגים מאוד הטיפול הוא ניתוחי, אך רוב החולים מעדיפים לא להינתח כי משמעות הניתוח היא יצירת קולוסטומיה - פתח בדופן הבטן דרכו תצא הצואה. כך עוקפים את כל בעיות ריצפת האגן. תחשבי על זה. שבת שלום, דר' פרסון

סם שלום, אלפי התנצלויות על העיכוב במתן התשובה דוקא בנושא כל כך חשוב. בנתונים שתארת אין די בכדי להתוות תכנית טיפול חד משמעית. בוודאי נלקחה מגוש זה ביופסיה ובוודאי יש כבר תשובה. אם הגוש שפיר ואינו מאד גדול, ניתן לשקול לנסות להסירו ללא כריתת המעי דרך פי הטבעת בקולונוסקופיה או בטכניקה ניתוחית המבוצעת דרך פי הטבעת הנקראת TEM. אם הגוש גדול או ממאיר אז בעיקרון יהיה דרוש ניתוח לכריתתו ביחד עם מקטע המעי המכיל אותו. לפני קביעת תכנית הטיפול יהיה חשוב לבצע רקטוסקופיה על ידי כירורג על מנת לקבוע את המרחק המדוייק של הגוש מפי הטבעת, לבצע אולטרסאונד דרך הרקטום, ובדיקת CT. על פי התשובות ניתן יהיה לתכנן את מסלול הטיפול, הכולל כאמור ניתוח. בגובה המתואר רוב הסיכויים שניתן יהיה להמנע מסטומה קבועה, אך יתכן שיהיה צורך לבצע סטומה זמנית.

שלום רבקה, קצת התבלבלת עם המושגים שלך... אני מניח שהתכוונת לקולונוסקופיה ולא קולוסטומיה - שני דברים שונים בתכלית! לגבי קולונוסקופיה את צריכה להתייעץ עם גסטרואנטרולוג, ויש מספיק פורומים שלהם באינטרנט. בהצלחה וגמר חתימה טובה.

בוקר טוב סוגיה שלך אינה פשוטה מדובר בהפרעה מעוטית בהתרוקנות של רקטום בשל חוסר פריסטליטיקה באזור הזה מצב הזה מוכר ודי קשה לטפל בו לעיתים ריכוז סובין תזונתיים עוזר שאר הדברים אתה עושה נכון