רבים מהמשתמשים בסמים לוקים בסכיזופרניה ולהפך. משרד הבריאות...
בעוד בתי החולים בישראל נערכים לקליטת החטופים מעזה לאחר 460...
מניעת פצעי לחץ או טיפול איכותי בפצעים שכבר נוצרו עשוי להיות...
1. סרוקוול רגיל משתחרר מהר יותר ומגיע לרמה יותר גבוהה בדם ולכן יותר סדטיבי. אין שינוי בהשפעה הטיפולית מאחר ולאורך זמן יש רמה די קבועה בדם. 2. אפשר, לא מומלץ לקחת מעל 600 מ"ג סרוקוול רגיל בבת אחת בגלל תופעות לוואי לבביות. 3. אין אפשרות לתת חוות דעת ללא בדיקה. 4. ל-OCD, להפרעת אשיות אין טיפול תרופתי, הטיפול המומלץ הוא פסיכותרפיה. 5. אפשר ביחד בבוקר, עדיף לא לקחת על קיבה ריקה בגלל תופעות לוואי כמו בחילות. 6. כן. 7. כן. לדיכאון מינון ממוצע 150 מ"ג, להפרעות חרדה גבוה יותר. 8. למיקטל מאושר לטיפול בדיכאון בי פולרי וכמייצב לטיפול אחזקתי בהפרעה בי פולרית. ניתן כאוגמנטציה לדיכאון OFF LABEL. 9. אביליפיי מאושר כאוגמנטציה לדיכאון. אין מחקר שהשווה בין הטיפולים, בכל מקרה התגובה אישית לטיפול. אפשר לקחת אביליפיי וסרוקוול יחד. 10. סרוקוול אינו גורם לתופעות לוואי אקסטרפירמידליות, ואפילו עוזר להפחית תופעות אלו. אין אפשרות להמליץ על טיפול חלופי ללא בדיקה. 11. מירו גורם לעליה בתיאבון בתלות במינון. גם ההשפעה הסדטיבית שלו תלויה במינון. התופעות בדרך כלל חולפות לאחר הסתגלות. 12. קשה לדעת, תלוי במקרה האישי ובשילוב של כל התרופות, כדאי לשאול את הפסיכיאטר המטפל לגבי ההערכה שלו מתוך היכרות איתך. 13. אתה לוקח מספר תרופות סדטיבית (סרוקוול, פרומטזין, קלונקס, בונדורמין, מירו) שיכולות לגרום לקושי בהתעוררות. אפשר לנסות לקחת את התרופות הסדטיביות יותר מוקדם בערב. 14. התרופות מתפנות דרך הכבד ולכן יש לבצע פעם בשנה בדיקות שגרה (כמו כל אדם) שכוללות תפקודי כבד. 15. שיקום תעסוקתי הוא שיקום שנע ממועדון תעסוקתי או מפעל מוגן ועד תעסוקה נתמכת לעזרה בחיפוש עבודה בשוק החופשי. שיקום חברתי כולל מועדון חברתי או עמותות שעובדות דרך מתנסים כמו "עמיתים". סל שיקום הוא סל הטבות שניתן לקבל אם יש מעל 40% נכות נפשית ויש להגיש אותו דרך עובד סוציאלי במרפאה לבריאות הנפש או בלשכת הרווחה. לביטוח לאומי יש אפשרויות שיקום תעסוקתי שאינו מחייבות הכרה בנכות. לשם כך יש לפנות ללשכת הרווחה באזור מגוריך. שיקום תעסוקתי וחברתי אינו מחייב שינוי בדיור, אבל דרך סל שיקום אפשר לקבל סיוע בשכר דירה. 16. תרופות פסיכיאטריות יכולות לגרום לעליה במשקל דרך עליה בתיאבון או שינויים מטבוליים. רובן לא משפיעות על בלוטת התריס.
שיקום חברתי הוא חלק חשוב בטיפול בסכיזופרניה וכדאי לפנות למרפאה כדי לקבל עזרה בכך. אם חוסר חשק מיני הוא תופעת לוואי של הטיפול התרופתי כדאי לשקול שינוי בטיפול. לגבי השלב בו כדאי לשתף בן זוג במחלה - מדובר בהחלטה אישית השונה מאדם לאדם.
כדאי לפנות לביטוח הלאומי בשני מקרים, כאשר אדם אינו מסוגל לפרנס את עצמו ולכן זקוק לקצבת נכות, וכאשר הוא זקוק לשירותי שיקום כמו דיור, שיקום חברתי או תעסוקתי, וזאת מאחר וכדי להיות זכאי ל"סל שיקום" יש צורך בלפחות 40% נכות נפשית. אם בנך מצליח להתקדם ללא שירותי השיקום ולהתקיים ללא קצבת נכות, הוא אינו זקוק לביטוח הלאומי. מבחינה מקצועית יש מקומות עבודה, בעיקר ציבוריים, שדורשים ויתור על סודיות רפואית כדי להתקבל לעבודה, אבל עצם העובדה שלאדם יש נכות נפשית לא בהכרח מונע ממנו להתקבל לעבודה, אסור להפלות אדם על רקע נכותו, אלא אם כן היא יכולה למנוע ממנו לבצע את העבודה כנדרש. השיקול אם לפנות לביטוח הלאומי הוא אישי ותלוי ביכולת הכלכלית של המשפחה, בצרכי השיקום ובמשך המחלה (אם מדובר בזמן קצר אולי כדאי לחכות ולראות אם המצב משתפר).
רבים מהמשתמשים בסמים לוקים בסכיזופרניה ולהפך. משרד הבריאות...
בעוד בתי החולים בישראל נערכים לקליטת החטופים מעזה לאחר 460...
מניעת פצעי לחץ או טיפול איכותי בפצעים שכבר נוצרו עשוי להיות...
1. סרוקוול רגיל משתחרר מהר יותר ומגיע לרמה יותר גבוהה בדם ולכן יותר סדטיבי. אין שינוי בהשפעה הטיפולית מאחר ולאורך זמן יש רמה די קבועה בדם. 2. אפשר, לא מומלץ לקחת מעל 600 מ"ג סרוקוול רגיל בבת אחת בגלל תופעות לוואי לבביות. 3. אין אפשרות לתת חוות דעת ללא בדיקה. 4. ל-OCD, להפרעת אשיות אין טיפול תרופתי, הטיפול המומלץ הוא פסיכותרפיה. 5. אפשר ביחד בבוקר, עדיף לא לקחת על קיבה ריקה בגלל תופעות לוואי כמו בחילות. 6. כן. 7. כן. לדיכאון מינון ממוצע 150 מ"ג, להפרעות חרדה גבוה יותר. 8. למיקטל מאושר לטיפול בדיכאון בי פולרי וכמייצב לטיפול אחזקתי בהפרעה בי פולרית. ניתן כאוגמנטציה לדיכאון OFF LABEL. 9. אביליפיי מאושר כאוגמנטציה לדיכאון. אין מחקר שהשווה בין הטיפולים, בכל מקרה התגובה אישית לטיפול. אפשר לקחת אביליפיי וסרוקוול יחד. 10. סרוקוול אינו גורם לתופעות לוואי אקסטרפירמידליות, ואפילו עוזר להפחית תופעות אלו. אין אפשרות להמליץ על טיפול חלופי ללא בדיקה. 11. מירו גורם לעליה בתיאבון בתלות במינון. גם ההשפעה הסדטיבית שלו תלויה במינון. התופעות בדרך כלל חולפות לאחר הסתגלות. 12. קשה לדעת, תלוי במקרה האישי ובשילוב של כל התרופות, כדאי לשאול את הפסיכיאטר המטפל לגבי ההערכה שלו מתוך היכרות איתך. 13. אתה לוקח מספר תרופות סדטיבית (סרוקוול, פרומטזין, קלונקס, בונדורמין, מירו) שיכולות לגרום לקושי בהתעוררות. אפשר לנסות לקחת את התרופות הסדטיביות יותר מוקדם בערב. 14. התרופות מתפנות דרך הכבד ולכן יש לבצע פעם בשנה בדיקות שגרה (כמו כל אדם) שכוללות תפקודי כבד. 15. שיקום תעסוקתי הוא שיקום שנע ממועדון תעסוקתי או מפעל מוגן ועד תעסוקה נתמכת לעזרה בחיפוש עבודה בשוק החופשי. שיקום חברתי כולל מועדון חברתי או עמותות שעובדות דרך מתנסים כמו "עמיתים". סל שיקום הוא סל הטבות שניתן לקבל אם יש מעל 40% נכות נפשית ויש להגיש אותו דרך עובד סוציאלי במרפאה לבריאות הנפש או בלשכת הרווחה. לביטוח לאומי יש אפשרויות שיקום תעסוקתי שאינו מחייבות הכרה בנכות. לשם כך יש לפנות ללשכת הרווחה באזור מגוריך. שיקום תעסוקתי וחברתי אינו מחייב שינוי בדיור, אבל דרך סל שיקום אפשר לקבל סיוע בשכר דירה. 16. תרופות פסיכיאטריות יכולות לגרום לעליה במשקל דרך עליה בתיאבון או שינויים מטבוליים. רובן לא משפיעות על בלוטת התריס.
שיקום חברתי הוא חלק חשוב בטיפול בסכיזופרניה וכדאי לפנות למרפאה כדי לקבל עזרה בכך. אם חוסר חשק מיני הוא תופעת לוואי של הטיפול התרופתי כדאי לשקול שינוי בטיפול. לגבי השלב בו כדאי לשתף בן זוג במחלה - מדובר בהחלטה אישית השונה מאדם לאדם.
כדאי לפנות לביטוח הלאומי בשני מקרים, כאשר אדם אינו מסוגל לפרנס את עצמו ולכן זקוק לקצבת נכות, וכאשר הוא זקוק לשירותי שיקום כמו דיור, שיקום חברתי או תעסוקתי, וזאת מאחר וכדי להיות זכאי ל"סל שיקום" יש צורך בלפחות 40% נכות נפשית. אם בנך מצליח להתקדם ללא שירותי השיקום ולהתקיים ללא קצבת נכות, הוא אינו זקוק לביטוח הלאומי. מבחינה מקצועית יש מקומות עבודה, בעיקר ציבוריים, שדורשים ויתור על סודיות רפואית כדי להתקבל לעבודה, אבל עצם העובדה שלאדם יש נכות נפשית לא בהכרח מונע ממנו להתקבל לעבודה, אסור להפלות אדם על רקע נכותו, אלא אם כן היא יכולה למנוע ממנו לבצע את העבודה כנדרש. השיקול אם לפנות לביטוח הלאומי הוא אישי ותלוי ביכולת הכלכלית של המשפחה, בצרכי השיקום ובמשך המחלה (אם מדובר בזמן קצר אולי כדאי לחכות ולראות אם המצב משתפר).
הטיפול בסכיזופרניה, כמו בשאר ההפרעות הנפשיות מורכב מטיפול תרופתי, פסיכולוגי וחברתי. הטיפול התרופתי המקובל היום הוא עדיין תרופות אנטי פסיכוטיות. תרופות מסוג זה ממשיכות לצאת לצאת לשוק כמו אסנפין (סאפריס), אילופרידון (פאנאט), לורסידון. החיסרון של רוב התרופות האנטיפסיכוטיות הוא שהן משפיעות בעיקר על סימנים החיוביים ופחות על השליליים, ובעיקר, לא משפרות את הפגיעה הקוגניטיבית שמופיעה במחלה. התרופה היחידה שהוכח שמשפרת סימנים שליליים היא קלוזפין (לפונקס) והיא גם התרופה שניתנת במקרים בהם אין תגובה לתרופות אנטיפסיכוטיות אחרות. בחוסר תגובה לקלוזפין אפשר להוסיף תרופה אנטיפסיכוטית אחרת, סולפיריד (מודל), אמיבולפיריד (סוליאן), ריספרידון (ריספרדל), אריפיפרזול (אביליפיי), זיפרזידון (גאודון). נעשים ניסיונות לפתח תרופות המשפיעות על הרצפטורים לחומצות האמינו גלוטאמאט ו-NMDA. סרין, סרקוזין, גליצין נמצאו על מספר קטן של חולים כמשפרות תפקוד קוגניטיבי, עדיין אין ניסויים ארוכי טווח והמלצות מינון. נעשה נסיון לטפל בתסמינים דיכאוניים ובסימנים שליליים אצל אנשים עם סכיזופרניה בתרופות נוגדות דיכאון כמו טרזודון ומירטזפין, ריטאנסרין, וגם ב-SSRI ו-SNRI. תרופות מייצבות כמו ליתיום קרבמזפין (טגרטול) ולמוטריג'ין (למיקטל) שיפרו תוצאות טיפול באופן כללי, אין הוכחות לשיפור קוגניטיבי. טיפול פסיכולוגי יכול להיות קוגניטיבי התנהגותי או דינאמי, אין הוכחה שטיפול אחד טוב יותר מהשני. טיפול חברתי, משפחתי וקבוצתי משפיע על הסימנים החיוביים והשליליים ועל איכות החיים והפרוגנוזה.
שלום רב, כדי לענות על שאלה כזו תשובה ספציפית צריך לדעת יותר דברים, לפחות: מה האבחנה של מצבו של בנך ומה תכנית השיקום שהוצעה לו ובאיזו מסגרת (למשל: סל שיקום?) באופן עקרוני, התשובה היא שיש מסגרות כאלה והן יכולות להביא תועלת רבה.
לאימא שלום רב וברוכה הבאה לפורום שלנו, לפי ראות עיני יש שתי דרכים לנסות לפתור את הקושי שאת מדברת עליו. אפשרות אחת היא לנסות לפנות לביטוח הלאומי ולשנות את ההגדרה על מנת שבנך כן יהיה זכאי לסל שיקום. אפשרות נוספת היא להשתמש בשרותי השיקום של הביטוח הלאומי. כל מי שיש לו 20% נכות ומעלה זכאי לשיקום באמצעות הביטוח הלאומי. החיסרון של פיתרון זה הוא שבאמצעות הביטוח הלאומי ניתן לקבל שיקום מקצועי בלבד. דהיינו בנך יוכל לקבל עזרה בלימודים ועזרה במציאת עבודה אך לא שיקום חברתי. אני מאחלת לבנך הצלחה ענת
שלום ליז כפי שאת יודעת, הביטויים הקליניים של cerebral palsy הם בלתי הפיכים, אך בכל זאת ביכולתו של טיפול השיאצו לסייע ברמת המתח השרירי באזור הפגוע (במקרה של בנך ביד השמאלית) אפשרות נוספת היא על ידי דיקור (בעיקר דיקור קרקפת). לגבי השאלה האם טיפול השיאצו יכול לסייע לבנך ברמה החברתית והביטחון העצמי התשובה היא: כן, בהחלט. טיפול השיאצו הינו טיפול מאוד אינטימי, המגע האישי מרגיע ומסייע בהסרת השריון שאנו בונים סביבנו בכדי לא להיפגע. כאשר מדובר בתהליך מסוג זה חשוב לדעת שלכל אחד יש קצב התקדמות שונה. בכל מקרה מדובר בתהליך לא קצר של מפגשים על בסיס שבועי. בנוסף אני גם ממליץ לך להפנותו לפעילויות המפתחות קואורדינציה והתמצאות במרחב כגון ג'אגלינג. המוח שלנו הוא סבך המקושר על ידי גשרים ותרגילי קואורדינציה מסיעים בבניית גשרים נוספים. בארץ ישנם מטפלי שיאצו רבים ולכן עלות ומיקום הטיפול נתון לשיקולך. בהצלחה אלי
שלום ברכה, טיפול התנהגותי-קוגניטיבי אכן יכול לעזור מאוד באגורפוביה ולעיתים גם להחליף את הטיפול התרופתי. אינני מכיר מטפלים מתאימים באזור חיפה, אך אם תשאירי כאן כתובת דוא"ל שלך, ייתכן שהגולשים יוכלו לשלוח לך המלצות, שבגלל כללי הפורום לא ניתן להשאיר על גבי הפורום. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין
לרפאל אכן נראה שהמסגרות הטיפוליות עוזרות פחות או שמיצו את עצמן. כעת כדאי לנסות ולהוסיף את השיקום. שיקום חברתי ותעסוקתי עשויים לשפר גם את המצב הנפשי. סאמט הוא רעיון טוב, וגם מסגרות של עמותת "אנוש", או כל עמותה/מסגרת של שיקום תעסוקתי, מועדון חברתי, ולאט לאט גם יציאה מהבית לדיור מוגן. בהצלחה דר' גיורא הידש
שלום לכולם, תודה על התוכנית ובודאי כל אחד ימצא דבר אשר יעניין אותו. מה אנחנו נעשה באתר דוקטורס או בפורום כדי לציין את השבוע ולהגביר את המודעות? דר' גיורא הידש