בדיקת מח עצם נעשית לרוב לצורך אבחון ומעקב במחלות המטולוגיות...
עד לפני שנים ספורות, מיאלומה נפוצה הייתה מחלה קטלנית עם...
טיפול חדש וראשון בעולם מעניק תקווה לחולים במחלת דם נדירה,...
הסקירה נכתבה ע"י אורלי יו-טוב ומעיין דרור סטודנטיות שנה ג'...
הממצאים בהחלט יכולים להתאים למחלה המטולוגית ראשונית אך הטווח רחב. קרוב לוודאי שהמטולוג שמכיר את המקרה ובעיקר את תוצאות מח העצם יכול לתת תשובה יותר מדוייקת.
אני מניחה כי בדיקת מח העצם בוצעה בשל עליה במספר הטסיות, כדי להגיע אבחנה של טרומבוציטוזיס ראשונית, כאשר סיבה נוספת לעליה בטרומבוציטים היא חסר ברזל. ניתן לבדוק מחסני ברזל במח העצם, אך במקביל יש לבדוק גם מחסני ברזל בדם- בדיקה בסיסית וטובה. ההמטולוג המטפל אוסף מידע בבדיקות דם שונות ומח העצם כך שיוכל להגיע לאבחנה.
אין מספיק מידע בשאלה (כמו האם מדובר בבדיקת מח עצם ראשונה שבוצעה לאחר ההשתלה ומה סטטוס המחלה בבדיקת מורפולוגיה ופקס). יחד עם זאת, כדאי להבהיר שבדיקת הכימריזם בודקת את אחוז תאי התורם ואת אחוז תאי המקבל. במקרה זה יש 92% תאי תורם. תשובה זו יכולה להיות תקינה, בהתחשב בעובדה שפרוטוקול הטיפול לפני ההשתלה היה פרוטוקול מופחת מינון (REDUCED INTENSITY) בברכת בריאות.
בדיקת מח עצם נעשית לרוב לצורך אבחון ומעקב במחלות המטולוגיות...
עד לפני שנים ספורות, מיאלומה נפוצה הייתה מחלה קטלנית עם...
טיפול חדש וראשון בעולם מעניק תקווה לחולים במחלת דם נדירה,...
הסקירה נכתבה ע"י אורלי יו-טוב ומעיין דרור סטודנטיות שנה ג'...
על ההתמודדות של שני נערים עם מחלת הסרטן ועל הכוח להחלים,...
הטיפול במיאלומה נפוצה עבר בעשור האחרון מהפכה של ממש: כיום,...
אחוזי הריפוי בסרטן לימפומה מסוג הודג'קין הינם טובים...
האם אפשר להידבק ולהדביק, להשתיל מח עצם או לתרום דם?
מטרתה של בדיקת קולפוסקופיה היא אבחון מוקדם של נגעים טרום...
מונעים את התקף הלב הבא: פיתוח חדשני מאפשר לזהות איסכמיה...
הממצאים בהחלט יכולים להתאים למחלה המטולוגית ראשונית אך הטווח רחב. קרוב לוודאי שהמטולוג שמכיר את המקרה ובעיקר את תוצאות מח העצם יכול לתת תשובה יותר מדוייקת.
אני מניחה כי בדיקת מח העצם בוצעה בשל עליה במספר הטסיות, כדי להגיע אבחנה של טרומבוציטוזיס ראשונית, כאשר סיבה נוספת לעליה בטרומבוציטים היא חסר ברזל. ניתן לבדוק מחסני ברזל במח העצם, אך במקביל יש לבדוק גם מחסני ברזל בדם- בדיקה בסיסית וטובה. ההמטולוג המטפל אוסף מידע בבדיקות דם שונות ומח העצם כך שיוכל להגיע לאבחנה.
אין מספיק מידע בשאלה (כמו האם מדובר בבדיקת מח עצם ראשונה שבוצעה לאחר ההשתלה ומה סטטוס המחלה בבדיקת מורפולוגיה ופקס). יחד עם זאת, כדאי להבהיר שבדיקת הכימריזם בודקת את אחוז תאי התורם ואת אחוז תאי המקבל. במקרה זה יש 92% תאי תורם. תשובה זו יכולה להיות תקינה, בהתחשב בעובדה שפרוטוקול הטיפול לפני ההשתלה היה פרוטוקול מופחת מינון (REDUCED INTENSITY) בברכת בריאות.
נוכחות בנס גוהנס משמעותה שיש מצב טרום ממאיר או ממאיר של תאי דם לבנים מסוג תאי B/פלזמה. התאים הללו שוכנים בדרך כלל במח העצם. הם מפרישים בכמות גדולה חלבון חד שיבטי (ובנס גוהנס הוא החלבון המופרש בשתן). החלבון עלול להיות טוקסי (זאת אומרת לגרום נזק) לאברים שונים בניהם הכליה . אחוז תאי הפלזמה החד שבטיים במח העצם הוא אחד הקריטריונים להגדיר מיאלומה אבל לא קובע את הטוקסיות של החלבון. החלבון יכול לגרום לפגיעות שונות ומגוונות במנגנונים שונים שלא ארחיב עליהם כעת. בכדי לאבחן מיאלומה (גידול ממאיר) דרושים שלושה תנאים : ביופסיית מוח עצם שבה הודגם ריבוי תאי Plasma חד שבטיים (מוגדר כמעל 10 אחוזים), חלבון חד שבטי בדם או בשתן או הפרעה ביחס ובמספר המוחלט של השרשרות הקלות החופשיות בדם, אנמיה/היפרקלצמיה/נגעים ליטים בעצמות או פגיעה כלייתית . מי שאין לו קריטריונים למיאלומה עדין יכול לסבול מפגיעה כלייתית עקב רעילות החלבון המונוקלונאלי המופרש בשתן. הדבר מכונה Monoclonal gammopathy of renal significance . פגיעות כלייתיות מישניות לחלבון חד שיבטי הן כדוגמא AL amyloidosis אך יש רבות אחרות . את צריכה לפנות להמטולוג (אילו הרופאים האמונים על טיפול בשק המחלות הזה – plasma cell dyscrasia ), בוודאי יציעו לך לבצע ביופסיית מח עצם והערכה נוספת. אם לא תאובחן מיאלומה תוצע לך ביופסיית כליה ואם הנזק הכלייתי מישני לחלבון המונוקלונאלי אזי תקבלי טיפול מכוון לתאי הפלזמה.בהצלחה.
מיאלופיברוזיס של מח העצם הוא תהליך בו מח העצם מצטלק כתוצאה מהפרשת חלבוני צלקת מתאים המתרבים במח העצם. התסמינים האופיניים הם ירידה בהמוגלובין ולעיתים מושפעים גם שאר תאי הדם (הלבנים וטסיות הדם). אין כיום תרופה, למעט השתלת מח עצם, אשר מאפשרת ריפוי התהליך, אולם יש דרכים שונות לעזור. השתלת מח עצם בגיל 75 היא לרב לא אפשרית. יש מגוון תרופות שמתאימים אותן לפי התסמינים. חלקן, מעודדות ייצור תאי דם וחלקן גורמות להטבה בתוצאות תהליך יצירת הצלקת. פעמים רבות, בייחוד בגיל הקשיש, מספיק להיטיב את תוצאות התהליך הצלקתי, ובכך לשפר את איכות החיים. אני בטוח שההמטולוג שלכם יוכל להמליץ עליהן. בברכת בריאות שלמה.
יש הפרעה בהבשלה של התאים ללבנים, וריבוי מגקריוציטים שקשורים ליצור הטסיות. לא ניתן להגיד מה המשמעות בלי להכיר את המטופל היטב. מומלץ לפנות להמטולוג המטפל.
אבחנה של גידולים המטולוגים כגון לימפומה נעשית על ידי ביופסיה, לרב מבלוטת לימפה וזו הבדיקה הדחופה ביותר. ההחלטה על אופן הטיפול נעשית על פי תוצאות הביופסיה. במקרים רבים יש צורך גם בבדיקת מח עצם וpetct אך לעיתים זה מבוצע לאחר קבלת תשובת ביופסיה. עד לקבלת האבחנה יש להקפיד שהמטופל מקבל מספיק נוזלים ולעיתים נדרשת תרופה בשם אלוריל השומרת על הכליות מפני חומרים המופרשים מהגידול. בחלק מהמקרים ניתן לתת טיפול ראשוני בסטרואידים אך לרב מומלץ להתחיל טיפול זה רק לאחר שנלקחה כבר ביופסיה וממתינים לתשובה.
הגדלה של הטחול וירידה בטסיות יכולה להיות מסיבות שונות חלקן מסיבות שאינן מחלה המטולוגית. MDS אינה מתבטאת לרב בהגדלת טחול. ממליצה לחכות בסבלנות לתוצאות בדיקת מח העצם.
מדובר במחלה מיאלופרולפרטיבית - כנראה טרומבוציטוזיס ראשונית. המחלה כרוכה בנטיה לקרישי דם דוגמאת אירועים מוחיים, תסחיפים לריאות ועוד... במטופלים בסיכון גבוה, למשל מעל גיל שישים, הוכח כי טיפול בהידראה מפחית את הסיכון לקרישי דם. לא הוכח שהידראה גורם ללויקמיה.
יש כמות לא גדולה של חלבון חד שבטי. הממצא דורש בשאלה של מחלה מקבוצת המחלות של תאי פלסמה. כיוון שהכמות קטנה, קרוב לוודאי שהממצא דורש מעקב בלבד והכותרת היא mgus. אך יש להסתכל על פרמטרים שונים כמו רמת ההמוגלובין, התפקוד הכלייתי וצילומי עצם. לעיתים נדרשת בדיקת מח עצם כדי להיות בטוחים שאין מחלה משמעותית במח העצם.
על מנת לאבחן מיאלומה נפוצה יש לראות במח העצם, באספירציה או ביופסיה כ10 אחוז תאי פלסמה או יותר. קשה לענות לגבי המקרה הספציפי בלי לראות את על התוצאות.
ניתן לראות כי רמות IGG מוגברות מעבר לכךקשה לענות בלי לראות את הבדיקות בצורה מלאה ביחוד כי חסר מידע על נוכחות חלבון מונוקלונלי באלקטרופרזה של חלבונים. צצליצה על מעקב המטולוגי מסודר.
איני יכולה לראות קבצים
אחת הסיבות להגדלת טחול היא מחלה המטולוגית ראשונית מסוגים שונים, לא בהכרח לויקמיה. לעיתים כחלק מבירור הגדלת טחול עושים בדיקת מח עצם. לציין כי הסיכון למחלה המטולוגית משמעותית בסיטואציה זו אינו גדול מאד. אך לעיתים מומלץ להשלים את הבירור המלא ליתר בטחון.
קרוב לוודאי שכאבי הבטן אחרי האוכל לא קשורים למצב ההמטולוגי- כיוון שגודל הטחול תקין. ממליצה לפנות לרופא המשפחה.
כאשר יש עליה בהמוגלובין יש לוודא שלא מדובר במחלה ראשונית של מח העצם- פוליצטמיה וורה. אבחנה של פולצטמיה וורה מורכבת ממספר קריטריונים כולל רמת המוגלובין, מוטציה בJAK2, רמות אריתרופואטין ולעיתים נדרשת בדיקת מח עצם. במקביל יש לברר האם יש מצבים אחרים הגורמים לעליה בהמוגלובין כמו עישון, תרופות ועוד...לכם מומלץ לפנות לבירור מסודר אצל המטולוג ולעבור הערכה מלאה.
הדרך המדוייקת והרגישה ביותר לעקוב אחרי לויקמיה כדי לראות אם היא "מתעוררת"היא בדיקת מח עצם. ניתן גם לעקוב אחרי בדיקות דם אך הן פחות רגישות ויגלו לויקמיה בשלב מאוחר יותר. ממליצה לדון על הנושא ועל תדירות בדיקת מח העצם עם הרופא המטפל המכיר את המקרה לעומק.
שלום רב אבי, תהליך ביופסיה הינו הליך כירורגי אשר לרוב נעשה בהרדמה מלאה - יחסית פעולה כירורגית קטנה בטוחה מאוד עם מעט מאוד סיבוכים. ההרדמה כשלעצמה היא פעולה מאוד בטוחה שנעשת עשרות אלפי פעמים בשנה בארץ. אני מבין את החשש והלחץ מהפעולה אבל כנראה שהתועלת שהיא תביא עולה על הסכנה מביצועה. בקשר לתוצאות.... ברגע שיהיו לך אוכל לפרש ולהאיר את עינייך שיהיה הרבה הרבה בהצלחה
כשהרופאים באיכילוב גבשו את מסקנתם לגבי האבחנה עמדו לפניהם הררי מידע בהשואה למעט שתרמת לי כך שאין ביכולתי להציע לך חלופות
ההחלטה לגבי ביצוע בדיקת מח עצם אינה מתבצעת רק על סמך מספר התאים, יש חשיבות לבדיקות קודמות, תת החלוקה של הלויקוציטים, ומחלות הרקע. כדאי לדון בנושא עם ההמטולוג שעוקב אחריך. בברכת בריאות.
מונוציטוזיס יכול להיות קבוע וגבולי ללא משמעות קלינית. בדיקת הפקס (אימונופנוטיפ) אינה יודעת תמיד להבדיל בין מונוציטים תקינים למונוציטים שהם חלק מתהליך מיאלופרוליפרטיבי של מח העצם. יש עוד מספר גורמים שמביאים בחשבון לפני שמאבחנים CMML ואני בטוח שההמטולוג שלך מביא אותם בחשבון. במקרים מסוימים ניתן גם לבצע בדיקת מח עצם כדי לאשש את האבחנה. בברכת בריאות.
אין לי מושג ללא כל התשובה. יתכן וזה מספר סידורי של בדיקה/ביופסיה?
אין לי פרטים על המקרה שלך ועל הסיבה בעטייה בוצעה בדיקת מח עצם. ישנן מחלות אשר ה"מרקרים" הם שליליים וביופסית מח עצם שופכת אור על האבחנה. בברכת בריאות.
ראשית, משמח לשמוע שהלויקמיה בהפוגה מלאה. יש מקרים נדירים בהם ההישנות של לויקמיה עם כרומוזום פילדלפיה, נשנתה גם שנים לאחר הטיפול הראשוני, ולכן ההמלצה היא (במיוחד מכיון שלא עברת השתלה) היא להמשיך את הטיפול בפונטיניב ללא הפסקה (אין ממש נקודת זמן אבל ההמלצה שלי להמשיך לפחות לעשר שנים). את המעקב עדיף לעשות מדגימת מח עצם, אבל אני חושב שאם ממשיכים פונטיניב, אפשר להתפשר על מעקב מדגימת דם. בברכת בריאות.