האם ניתן לומר כי ניתוח הסרת משקפיים בלייזר הוכיח את עצמו...
בשורה לחולי קטרקט: העדשות המולטי-פוקאליות החדשות דומות...
ליקוי ראייה אצל ילדים כרוך בהתפתחות של עין עצלה...
ניתוח הלייזר לתיקון הראייה ולהסרת משקפיים נחשב מזה שנים...
השתלת עדשות תוך עיניות, טיפול בעזרת גלי רדיו ועוד - בכנס...
טיפול בקטרקט מולד הוא מורכב ודורש מומחיות בתחום רפואת עיניים ילדים. מספר המשקפיים/ עדשות מגע נקבע בבדיקת רפרקציה במרפאה שם גם נעשה מעקב אחר התפתחות הראיה שאמורה להתקדם בהדרגה כעת. בהצלחה.
הרבה מידע חסר אך ניראה שכן כדאי לפנות לנוירולוג
ערן שלום. לא הצלחתי לראות את הקובץ המצורף אך כעקרון פער של 1 דיופטר ומעלה עשוי לגרום לעין עצלה. טווח המעקב לאור גילו של הילד הגיוני. בגיל הזה לעיתים פערים משתפרים לבד, אך גם יכולים לגדול וחשוב לעקוב.
האם ניתן לומר כי ניתוח הסרת משקפיים בלייזר הוכיח את עצמו ברחבי העולם? איך ניתן לדעת איזו מבין השיטות המוצעות מתאימה לעיניים של כל אחד מאתנו?
בשורה לחולי קטרקט: העדשות המולטי-פוקאליות החדשות דומות לעדשות המשקפיים. באמצעות ניתוח ניתן להסיר משקפי ראיה לרחוק ולקריאה
ליקוי ראייה אצל ילדים כרוך בהתפתחות של עין עצלה (Amblyopia). בדיקת הסקר, שהיא בדיקת ראייה מתוכננת המתבצעת בקרב תינוקות וילדים צעירים, נועדה לאתר עין עצלה.
ניתוח הלייזר לתיקון הראייה ולהסרת משקפיים נחשב מזה שנים רבות מדויק, מהיר ובטוח. תכירו את המילה האחרונה בתחום: מכשיר Amaris 1050RS
השתלת עדשות תוך עיניות, טיפול בעזרת גלי רדיו ועוד - בכנס הבינלאומי השלישי לרפרקציה וקרנית
מעתה ניתן לטפל בראייה ירודה באופן מדויק יותר, בניתוח קצר, באמצעות מערכת לייזר חדשנית. ד"ר שמואל לוינגר: הטכנולוגיה תעלה את שיעור הצלחת הניתוחים לכ-100%
באסטיגמציה, "צילינדר", מוקד הראייה מתקבל בשתי נקודות שונות בעין. כדי לשפר את הראייה ניתן להיעזר באמצעים אופטיים, בניתוחים או בהשתלת עדשות
קשה להאמין, אבל הניתוח להסרת משקפיים בלייזר חוגג שלושה עשורים. מדובר בהזדמנות טובה, כדי לבחון את החידושים, כולל טכנולוגיית אינטראלאסיק
כואבות לכם העיניים ואתם מחפשים תשובות ברשת? מובן, אך צריך להיזהר ממידע לא מהימן. ריכזנו עבורכם את השאלות הנפוצות ביותר ברפואת עיניים, עם תשובות מוסמכות
שימוש בלייזר בכל שלבי ניתוח קטרקט, ניתוח חדשני לטיפול בראייה ומחקר על הגורם הגנטי במחלת הקרטוקונוס וחידושים נוספים מכנס בינ"ל לרפואת עיניים. צרכנות רפואית
מערכת ה-LenSx מעלה את רמת הבטיחות והדיוק של הניתוח, בעיקר כאשר משתילים עדשות מתקדמות מולטי פוקליות אשר מיקומן בעין הוא בעל חשיבות עליונה לדיוק בראייה
בישראל מבוצעות מדי שנה מאות השתלות קרנית, והדרך הכי טובה לבצע את הניתוח הוא באמצעות קרן לייזר, ללא שימוש בסכין, וכמעט ללא תפרים
ישנים או מתרחצים עם עדשות מגע? צמודים מסביב לשעון למסך המחשב והסמארטפון? משפשפים את העיניים בחוזקה? אתם פוגעים בראייה שלכם. אם תקפידו לקיים את הטיפים החשובים שלנו, תשמרו היטב על העיניים שלכם
מה יקרה אם תביטו בשמש? מה מבטא קוטר האישון שלנו ומי ממצמץ יותר - גברים או נשים? לרגל יום הראייה הבינ"ל - 15 עובדות מרתקות על הראייה שלנו
מדיוויד בואי ועד אליזבת טיילור: הטרוכרומיה היא תופעה שבה קשתית עין אחת היא בעלת צבע שונה מקשתית העין השנייה. לרגל יום המודעות להטרוכרומיה (12.7) שוחחנו עם מומחה למחלות עיניים אודות התופעה המרתקת
צלקת בקרנית עלולה להיגרם מפגיעת גוף זר, חומר כימי או זיהום בעין - ולפגוע בראייה. לעתים ניתן לפתור את הבעיה בעזרת עדשות ולעתים מומלץ לנתח
השיטות המתקדמות להסרת משקפיים בלייזר מעלות את דרגת הבטיחות ומשיגות חדות ראייה משופרת. מדריך מקיף לכל הניתוחים והטיפולים החדשניים בתחום
הניתוחים לשיפור הראיה שהיו נהוגים עד היום בוצעו על ידי חיתוך קרנית העיין. הכתבה שלהלן מתארת שיטה חדשנית ושונה לשיפור הראיה
קשה להאמין, אך חלפו כבר כשלושה עשורים מאז בוצע הניתוח הראשון להסרת משקפיים. מדריך מיוחד ומקיף על כל החידושים בתחום, כולל השתלת עדשה תוך-עינית
בעיות ראייה בקרב ילדים מצריכות אבחון וטיפול מיוחדים, אצל רופאי עיניים לילדים. הורים, שימו לב: האם הילד לא רואה טוב? אולי הוא סובל מפזילה או עין עצלה?
גורמים שונים כולל שימוש לא אחראי בעדשות מגע עלולים לפגוע בקרנית. היעדר טיפול עלול לגרום לחדירת הזיהום לשכבות הפנימיות של הקרנית ולפגיעה קשה בראייה. הכירו את התסמינים המחייבים פנייה דחופה לרופא עיניים
בשנים האחרונות פותחו עדשות תוך עיניות מסוגים שונים וטכניקות השתלה המקנות רמת דיוק גבוהה ויתרונות אופטיים נוספים. היכרות עם טכנולוגיה רפואית חדשה
טיפול בקטרקט מולד הוא מורכב ודורש מומחיות בתחום רפואת עיניים ילדים. מספר המשקפיים/ עדשות מגע נקבע בבדיקת רפרקציה במרפאה שם גם נעשה מעקב אחר התפתחות הראיה שאמורה להתקדם בהדרגה כעת. בהצלחה.
הרבה מידע חסר אך ניראה שכן כדאי לפנות לנוירולוג
ערן שלום. לא הצלחתי לראות את הקובץ המצורף אך כעקרון פער של 1 דיופטר ומעלה עשוי לגרום לעין עצלה. טווח המעקב לאור גילו של הילד הגיוני. בגיל הזה לעיתים פערים משתפרים לבד, אך גם יכולים לגדול וחשוב לעקוב.
שאלות מצוינות. הבדיקה שלה באמת תקינה חוץ מירידה קלה בראיית עומק (סטיריאו). המצב גבולי מבחינת הצורך במשקפיים. נראה לי שמה שרשמת בסעיף 2 הגיוני לחלוטין. הרכבת המשקפים לא תפגע בה והיא לא תפתח תלות.
שלום רב, יש להתחשב בכלל הנתונים כולל רפרקציה וצילומים. בחלק מהמקרים ניתן לשקול ליטוש נוסף ובחלק זה לא מתאפשר. זה צריך להיות נדון מול המנתח באופן פרטני בברכה, ד"ר אורי מלר
עינת שלום, יש לבצע בדיקה מלאה הכוללת רפרקציה ציקלופלגית אצל רופא עיניים ילדים.
טיפות הרחבת אישונים גורמות לטשטוש ראיה שחולף כעבור מס שעות. בזמן בו האישונים מורחבים אין לנהוג. הדבר גורם לסינוור וכן מפריע לראיה מקרוב.
בדיקת רפרקציה להתאמה מדוייקת של מספר משקפיים/עדשות מגע אמורה להעשות לאחר 3-6 ימים ללא עדשות רכות. אם את מרכיבה כבדה של עדשות רכות אז כדאי להיגמל מעדשות פרק זמן ארוך יותר של כשבועיים
שלום אלחנן מהסיפור שלך נראה שאתה סובל משילוב של יובש בעיניים כתוצאה מהשימוש בעדשות ומבעיית רפרקציה כלשהי. כדאי להתייעץ עם אופטומטריסט ובכל מקרה כדאי לקחת טיפול נגד יובש אם אתה משתמש בעדשות. אתה בהחלט יכול ללכת להיבדק במכון שמסיר משקפיים בלייזר ולראות אם יוכלו לעזור לך בהצלחה
שלום רב ראשית אני כבר שנים לא מבצע ניתוח להסיק. החל משנת 2013 אנו מנתחים בתחום זה את האינטראלסיק בו החיתוך מבוצע עם לייזר ולא מכאנית בעזרת סכין ממונעת. לגבי השאלה - מאוד קשה להשיב ללא בדיקה ולא ניתן לדעת מה הסיבה לטשטוש כך שאני ממליץ לחזור לרופא המנתח במטרה לבדוק האם קיימת בעיה ואם כן - מה ניתן לעשות. בהצלחה
מעיד על קוצר ראיה אבל המספר נמוך ועדין לא מצריך מתן משקפים הייתי בודקת שוב עוד חצי שנה לראות באם יש שינוי בממצאים בברכה ד"ר פרילינג
שלום רב, בדיקת רפרקציה מציינת בדיקת ראיה בלי ועם בדיקה של עדשת הראייה. לאור יש חשיבות בראייה עקב שינויים בגודל העישון . בברכה, ד''ר לוינגר
בקש מרופא העינים שלך לבצע בדיקת רפרקציה בחשיכה, יש מצב שנקרא "NIGHT MYOPIA". אם אכן זו הבעיה - פשוט יש צורך במשקפיים ללילה. אגב, למרות גילך ה"מופלג" הייתי ממליץ בחום על בדיקת רפרקציה תחת ציקלופלגיה מלאה (ציקלוג'יל ומידרמיד).
שלום, מוכרים לי מקרים לא מעטים , של קוצר ראייה בלילה, כלומר שבלילה בלבד, אתה צריך משקפיים עם מספר נמוך מאוד, בין0.25- ל 0.75- , קוראים לזה מיופיית-לילה. כבר נתתי משקפי נהיגה לנהג מקצועי שזקוק להם רק בלילה, עובדה היא שעם משקפיים של חבר ראית טוב. בברכה, אייל ברקו אופטומטריסט-קליני. "אופטיקה הדור השלישי" - בקרוב בקניון גבעתיים...
שלום רב, בנושא הקשור להתאמת עדשות מגע או משקפיים לקרטוקונוס - יש לגשת לבדיקה אצל אופטומטריסט. ראייה תפקודית עם רפרקציה בלבד (משקפיים) בקרב חולי קרטוקנוס תלוי בגורמים רבים. בברכה, ד"ר ניר ארדינסט
בקצרה: מוח “מעדיף” את העין הטובה: במבוגר זה לא יוצר עין עצלה חדשה. אמבליופיה מתפתחת בילדות. יחד עם זאת, דיכוי כרוני יכול לגרום לעייפות/חוסר נוחות. לרוב פתרון פשוט הוא איזון משקפיים או עדשה מגע לעין החלשה; לפעמים תוספת קטנה לקריאה/מסכים. צילינדר במבוגרים: יכול להשתנות בהדרגה עם השנים (שינויים בקרנית/עפעפיים), לרוב מעבר “עם/נגד” הציר. שינוי מהיר או גדול מצדיק מיפוי קרנית לשלול קרטוקונוס/פטריגיום וכד’. ראייה פחות טובה גם מקרוב בעין ימין: לא בהכרח קטרקט. שכיח יותר שמדובר ב: רפרקציה (מספר/צילינדר/פרסביופיה) לא מעודכנים משטח עין (יובש/בלפריטיס) פחות שכיח: קטרקט או בעיית מקולה. בדיקה נכונה: חדות+פין־הול, רפרקציה מלאה, בדיקת משטח עין, מנורת סדק; לפי צורך מיפוי קרנית ו־OCT מקולה. שורה תחתונה: לא מסוכן לעין ה”פחות פעילה”, אבל כדאי לאזן תיקון אופטי ולטפל במשטח העין. אם אין שיפור—להיבדק למדוד מספר, מיפוי קרנית ולשלול קטרקט/מקולה. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל mimouni.co.il dryeye.co.il linkedin.com/in/michaelmimouni facebook.com/mimouni.michael/ instagram.com/michaelmimouni/
אפשר בהחלט לשקול ניתוח/התערבות נוספת אחרי נקז אחמד, אבל חשוב להבין מה מקור הירידה בראייה. הורדת לחץ לא מחזירה נזק שכבר נגרם לעצב הראייה. לפעמים הירידה בראייה אחרי נקז נובעת מגורם בר־תיקון: קטרקט שהחמיר, בצקת בקרנית, בצקת מקולרית, או לחץ נמוך מדי (hypotony maculopathy). במקרים אחרים זו התקדמות של נזק גלאוקומטי שאינו הפיך. מה בודקים ומה אפשר לעשות: הערכה מלאה: חדות ורטינוסקופיה/רפרקציה, בדיקת עצב הראייה ושדה ראייה, OCT מקולה/עצב, קרנית (בצקת/מגע צינור), ומדידת לחץ. אם הבעיה בנקז עצמו: לעיתים עוזר needling של הקפסולה, החלפת/מיקום-מחדש של הצינור, או מעבר לציקלופוטוקואגולציה (עדיף MPCPC). יש גם אפשרות לנקז נוסף או טרבקולקטומיה—בהתאם למצב הלחץ והלחמית. אם יש לחץ נמוך ופגיעה במקולה—יש דרכים להעלות לחץ (קשירה/צמצום זרימה, visco בגבול העין). אם יש קרנית פגועה או קטרקט משמעותי—שוקלים ניתוח קרנית (למשל DMEK/DSAEK) או ניתוח קטרקט בעיתוי נכון. אם מדובר בנזק גלאוקומטי מתקדם—המטרה היא ייצוב, לא החזרת הראייה. בשורה התחתונה: יש מה לעשות, אבל הבחירה בניתוח הבא תלויה בסיבה המדויקת לירידה בראייה ולמצב הלחץ. ממליץ לקבוע הערכה מסודרת עם בדיקות שציינתי ועם צילומי הניתוח הקודם, כדי לבנות תוכנית מדויקת. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל mimouni.co.il dryeye.co.il linkedin.com/in/michaelmimouni facebook.com/mimouni.michael/ instagram.com/michaelmimouni/
במקרה שלך, עם היסטוריה של קרטוקונוס או חשד לקרטוגלובוס, וכל פציעה שטחית אפילו שנראית קלה – חשוב מאוד להיות במעקב הדוק, גם אם הכאב חלף מהר. לגבי השאלות שלך: האם צריך לגשת לרופא עיניים גם כמה ימים אחרי הפציעה? כן. גם אם הכאב עבר, פציעה בקרנית על רקע רקמה דקה (כמו בקרטוגלובוס) יכולה לפעמים להחמיר עם הזמן, לגרום לאברזיה חוזרת או להשפיע על היציבות המבנית של הקרנית. הבדיקה הקרובה שלך במרפאת קרנית בהחלט רלוונטית – ואם יש החמרה בראייה, כאב, רגישות לאור או דמעת – לא לחכות, אלא לפנות מוקדם יותר. האם צריך בדיקת אופטומטריסט חדשה בגלל עליית צילינדר? לא מיד. אם מדובר בפציעה שטחית, הסבירות שהיא תשפיע על הצילינדר לטווח ארוך נמוכה. עם זאת, אם את מרגישה שינויים בראייה או טשטוש שלא היה קודם, כדאי לשלב גם בדיקת תשבורת (רפרקציה) במעקב הבא, אך עדיף שרופא הקרנית יכוון אותך אם זה נדרש. האם מכה כזו יכולה להחמיר קרטוקונוס/קרטוגלובוס? באופן תיאורטי – כן, כי הקרנית במצבים אלו דקה ושברירית יותר. לרוב מכה שטחית לא תגרום להחמרה מהירה, אך כדאי להימנע משפשופים או טראומה חוזרת ולעדכן תמיד את הרופא שבודק אותך על כל אירוע כזה. לסיכום: אם אין תסמינים חמורים – סביר להמתין לבדיקה הקרובה במרפאת הקרנית תוך כדי מעקב עצמי. אם יש שינוי בראייה, כאב חוזר, אדמומיות משמעותית או רגישות לאור – לגשת מוקדם יותר לרופא עיניים. רפואה שלמה פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il
במקרה שלך, עם היסטוריה של קרטוקונוס או חשד לקרטוגלובוס, וכל פציעה שטחית אפילו שנראית קלה – חשוב מאוד להיות במעקב הדוק, גם אם הכאב חלף מהר. לגבי השאלות שלך: האם צריך לגשת לרופא עיניים גם כמה ימים אחרי הפציעה? כן. גם אם הכאב עבר, פציעה בקרנית על רקע רקמה דקה (כמו בקרטוגלובוס) יכולה לפעמים להחמיר עם הזמן, לגרום לאברזיה חוזרת או להשפיע על היציבות המבנית של הקרנית. הבדיקה הקרובה שלך במרפאת קרנית בהחלט רלוונטית – ואם יש החמרה בראייה, כאב, רגישות לאור או דמעת – לא לחכות, אלא לפנות מוקדם יותר. האם צריך בדיקת אופטומטריסט חדשה בגלל עליית צילינדר? לא מיד. אם מדובר בפציעה שטחית, הסבירות שהיא תשפיע על הצילינדר לטווח ארוך נמוכה. עם זאת, אם את מרגישה שינויים בראייה או טשטוש שלא היה קודם, כדאי לשלב גם בדיקת תשבורת (רפרקציה) במעקב הבא, אך עדיף שרופא הקרנית יכוון אותך אם זה נדרש. האם מכה כזו יכולה להחמיר קרטוקונוס/קרטוגלובוס? באופן תיאורטי – כן, כי הקרנית במצבים אלו דקה ושברירית יותר. לרוב מכה שטחית לא תגרום להחמרה מהירה, אך כדאי להימנע משפשופים או טראומה חוזרת ולעדכן תמיד את הרופא שבודק אותך על כל אירוע כזה. לסיכום: אם אין תסמינים חמורים – סביר להמתין לבדיקה הקרובה במרפאת הקרנית תוך כדי מעקב עצמי. אם יש שינוי בראייה, כאב חוזר, אדמומיות משמעותית או רגישות לאור – לגשת מוקדם יותר לרופא עיניים. רפואה שלמה פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il
שלום, קוצר הראיה שנמצא הינו קל בינוני, קונטור פובאלי( באופן תקין: הכוונה היא שמרכז הראיה הוא בעל מבנה דו כיפתי / דבשת כפולה המייצגת את עובי הסיבים הראייתיים) ברגע שישנה השטחה - המבנה הכיפתי נעלם. לדעתי מדובר בוראיבליות תקינה של העין ולא כפתולוגיה במיוחד שאורך העין מעט ארוך יותר מהנורמה .
יכול להיות קשור למצב שנקרא foveal hypoplasia אבל במצב הזה לרב הראיה ירודה ומתפתח לעיתים ניסטגמוס (תנועות בלתי רצוניות של העיניים), מה שלא נראה שקיים אצלכם. בכל מקרה כדי לענות בצורה אינטיליגנטית צריך לבדוק את הילד ולראות את הצילומים עצמם.
המושג יכול להעיד על הפרעה מבנית במרכז הראיה- הצילומים צריכים להבדק ע״י מומחים בתחום ובהקשר של הממצאים הקלינים. ממליצה לחזור לרופא.ה שבדקו ותארו ולשאול אותם בהקשר של מה שראו בבדיקה ובצילומי ה oct עצמם- מה הם חושבים. מה באבחנה המבדלת ומה נדרש מבחינת המשך הבירור.
הידרדרות בראייה לאחר השתלת עדשה תוך עינית יכולה להיות קשורה לשינויים בקרנית, לנסיגה של המספר, להיווצרות קטרקט (אם העדשה המקורית של העין עדיין קיימת). כדאי לבצע בדיקה מקיפה שכוללת רפרקציה מדויקת, בדיקת קרנית (טופוגרפיה), בדיקת עדשה תוך עינית, ובדיקת רשתית עם הרחבת אישונים. אם מדובר בסטייה קטנה במספר, משקפיים לנהיגה בלילה או עדשות מגע רכות לשימוש מזדמן עשויות להיות פתרון פשוט. אם יש החמרה משמעותית במספר או הפרעה אחרת, אפשר לשקול החלפת העדשה התוך עינית, אבל זה הליך יותר מורכב ויבוצע רק אם אין אלטרנטיבה טובה יותר. חשוב לעבור בדיקה יסודית כדי להבין את הגורם לירידה בראייה ולהחליט על הפתרון המתאים ביותר למצבך. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il
יש צורך בהתאמת משקפיים אצל אופטומטריסט ובדיקה של רופא עיניים