מרץ הוא חודש המודעות לסרטן המעי הגס אחת ממחלות הסרטן...
סובלים מכאבי בטן, תחושה של נפיחות או שינויים בהרגלי היציאה?...
סרטן המעי הגס הוא סרטן שכיח וקטלני. גילוי מוקדם באמצעות...
מחלת קרוהן (Crohn's disease) הינה מחלה דלקתית כרונית של...
Proctocolectomy ileoanal pouch Proctocolectomy,...
אילנית שלום, דימום כפי שאת מתארת בהחלט יכול לנבוע מטחורים פנימיים, אולם לא ניתן לומר לפי צורת הדימום מה מקורו, ולכן בכל מקרה של דימום אנו ממליצים לבצע גם בדיקה כלשהי של המעי הגס, שהיקיפה תלוי לרוב בגילך ובגורמי סיכון אחרים כגון סיפור משפחתי של מחלות מעי. אם בדיקה זו תהיה תקינה, נדע שמקור הדמם הוא האיזור פי הטבעת, ונוכל כולנו לישון יותר טוב בלילה. אם הדימום אכן נובע מהטחורים, והוא פוגע באיכות חייך, מומלץ לטפל בהם, ומומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת טיפול זה.
שלום רב, ראשית המון סליחה על העיכוב במתן התשובה, שנבע משילוב של נסיעה לחו"ל ותקלת מחשב. איני יודע להגיד חד משמעית ממה נגרם הדמם ממנו אתה סובל, אך דמם שמקורו בטחורים הוא אחת האופציות השכיחות. נרות מיועדות לרוב לטיפול בטחורים, אולם פרט ליעילותם בהקלה על הסימפטומים, השפעתם על ריפוי טחורים שנויה במחלוקת. כעיקרון, לא ניתן לומר לפי צורת הדימום מה מקורו, ולכן בכל מקרה של דימום אנו ממליצים לבצע גם בדיקה כלשהי של המעי הגס, שהיקיפה תלוי לרוב בגילך ובגורמי סיכון אחרים כגון סיפור משפחתי של מחלות מעי. אם בדיקה זו תהיה תקינה, נדע שמקור הדמם הוא האיזור פי הטבעת, ונוכל כולנו לישון יותר טוב בלילה. בדמם שמקורו באיזור פי הטבעת, מומלץ בכל מקרה להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני על בסיס פסיליום שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה. אם הדמם עדיין יפריע לאחכות חייך, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך.
אליקוויס 2.5 פעמיים ביום לא נותן הגנה מספקת במטופלים עם תפקוד כלייתי תקין. במידה ולא ניתן ליטול נוגדי קרישה בשל דימומים יש אפשרות לבצע צנתור לב לסגירת אוזנית העליה השמאלית ובכך לא להזדקק לנוגדי קרישה. לצורך שקילת אופציה זו יש להגיע להערכה מסודרת במסגרת המרכז למ ניעת שבץ מוחי בבילינסון.
מרץ הוא חודש המודעות לסרטן המעי הגס אחת ממחלות הסרטן...
סובלים מכאבי בטן, תחושה של נפיחות או שינויים בהרגלי היציאה?...
סרטן המעי הגס הוא סרטן שכיח וקטלני. גילוי מוקדם באמצעות...
מחלת קרוהן (Crohn's disease) הינה מחלה דלקתית כרונית של...
Proctocolectomy ileoanal pouch Proctocolectomy,...
הרפואה הסינית מציעה מגוון פתרונות לזיהומים במערכת העיכול....
התרופה הטובה ביותר היא מניעה: הפסיקו לעשן, עשו ספורט ואיכלו...
סרטן הוא גורם התמותה המוביל בישראל ובכל שנה מאותרים בארץ...
דם בצואה, שלשולים ממושכים, עצירות, כאבים באזור פי הטבעת -...
סרטן המעי הגס עלול להיגרם על רקע גנטי וכן על רקע אורח חיים...
כאבים בלתי פוסקים בבטן? נפיחות מטרידה? מדובר בסימנים...
רופאים מתקשים להבדיל בין טחורים לפיסורה, למרות השוני. על...
רוב החולים בסרטן המעי הגס מאובחנים בשלב מאוחר, בשל ההיענות...
מקרים רבים של סרטן ניתנים למניעה או לטיפול יעיל על ידי...
אילנית שלום, דימום כפי שאת מתארת בהחלט יכול לנבוע מטחורים פנימיים, אולם לא ניתן לומר לפי צורת הדימום מה מקורו, ולכן בכל מקרה של דימום אנו ממליצים לבצע גם בדיקה כלשהי של המעי הגס, שהיקיפה תלוי לרוב בגילך ובגורמי סיכון אחרים כגון סיפור משפחתי של מחלות מעי. אם בדיקה זו תהיה תקינה, נדע שמקור הדמם הוא האיזור פי הטבעת, ונוכל כולנו לישון יותר טוב בלילה. אם הדימום אכן נובע מהטחורים, והוא פוגע באיכות חייך, מומלץ לטפל בהם, ומומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת טיפול זה.
שלום רב, ראשית המון סליחה על העיכוב במתן התשובה, שנבע משילוב של נסיעה לחו"ל ותקלת מחשב. איני יודע להגיד חד משמעית ממה נגרם הדמם ממנו אתה סובל, אך דמם שמקורו בטחורים הוא אחת האופציות השכיחות. נרות מיועדות לרוב לטיפול בטחורים, אולם פרט ליעילותם בהקלה על הסימפטומים, השפעתם על ריפוי טחורים שנויה במחלוקת. כעיקרון, לא ניתן לומר לפי צורת הדימום מה מקורו, ולכן בכל מקרה של דימום אנו ממליצים לבצע גם בדיקה כלשהי של המעי הגס, שהיקיפה תלוי לרוב בגילך ובגורמי סיכון אחרים כגון סיפור משפחתי של מחלות מעי. אם בדיקה זו תהיה תקינה, נדע שמקור הדמם הוא האיזור פי הטבעת, ונוכל כולנו לישון יותר טוב בלילה. בדמם שמקורו באיזור פי הטבעת, מומלץ בכל מקרה להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני על בסיס פסיליום שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה. אם הדמם עדיין יפריע לאחכות חייך, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך.
אליקוויס 2.5 פעמיים ביום לא נותן הגנה מספקת במטופלים עם תפקוד כלייתי תקין. במידה ולא ניתן ליטול נוגדי קרישה בשל דימומים יש אפשרות לבצע צנתור לב לסגירת אוזנית העליה השמאלית ובכך לא להזדקק לנוגדי קרישה. לצורך שקילת אופציה זו יש להגיע להערכה מסודרת במסגרת המרכז למ ניעת שבץ מוחי בבילינסון.
שלום אורן, 1. גם אני לא יודע אם היה דם או נוזל זרע על האצבעות של האדם המדובר. 2. אינני מכיר מקרה מוכח של הדבקה בנגיף ה'איידס' במהלך יחסי מין שכללו רק החדרת אצבעות לפי הטבעת אצל אדם המטופל ב'פרפ'. הרבה בריאות אפי
אביטל שלום, כן, יש טיפולים שונים. בעיות באזור פי הטבעת (טחורים, פיסורה) מטופלות ע"י רופאים מתחום הכירורגיה הכללית עם מומחיות ספיציפית בתחלואה של מעי גס ורקטום ('פרוקטולוגים'). רקטוצלה או צניחה המבליטה את הרקטום בכיוון הנרתיק מטופלת ע"י רופאים מתחום האורוגינקולוגיה. במקרה שנחוץ טיפול ניתוחי ניתן לשלב את הטיפול בבעיות השונות באותו הניתוח תוך שיתוף פעולה בין רופאים משתי הדיסיפלינות. בברכה
לא ניתן לדעת את סיבת רמות הברזל הנמוכות. אם יש לך דימום מפי הטבעת לאורך זמן כדאי לטפל במקור הדימום (כנראה טחור/ים) כדי להפסיק את איבוד הדם
לו היה היה קורה משהו דומה הייתי שוכח ממנו.
אין בעיה להשתמש בנרות גליצרין. יכולה להשתמש בכל תכשיר אחר לטחורים.
ללכת לרופא משפחה לבירור כללי
אין שום סיבה לדאגה. כנראה דימום קל מהרירית של פי הטבעת שיחלוף
היי חייב לבדוק אותך לא לזלזל
אין שום מניעה לבדוק אותה גם בגילה המתקדם ומצבה המנטלי.
היי דימום אפילו קל ואף סמוי מתמשך יוצר את האנמיית חוסר הברזל של אמך תחליף רופא כירורג חייבים לטפל בזה
צריך לחזור על הקולונוסקופיה אחת ל5-10 שנים. התייעץ עם הגסטרואנטרולוג שלך. בדיקת דם סמוי בצואה אינה יכולה להבדיל בין הסיבות השונות לדם סמוי שפירטת בפניה.
נולה שלום, אתחיל ואומר שפורום זה אינו עוסק באנדומטריוזיס, ושלכך קיימים פורומים אחרים ספיציפיים יותר. במידה שהנגע במעי ממוקם במקום כלשהו במעי הדק, גם אם הוא חודר לחלל המעי לא צפוי שייראה בקולונוסקופיה (שבודקת רק את המעי הגס) או בגסטרוסקופיה. דימום מפי הטבעת בהחלט יכול להיגרם ע"י טחורים אבל פחות אופייני דימום בעל אופי מחזורי כפי שאת מתארת. יתכן שיש מקום לשקול טיפול הורמונלי שמונע ביוץ ולו לתקופה מסויימת כדי לבחון כיצד הדבר ישפיע על הדימום מפי הטבעת (אפילו כאמצעי אבחנתי) ו/או לשקול התערבות ניתוחית במטרה לאתר +/- להסיר את הנגע המדובר. אבל כאמור עליך להיוועץ במומחה בנושא אנדומטריוזיס ספיציפית. בברכה
הפסקת מדללי הדם יכולה לגרום לשבץ מוח שכן מטרת מדללי הדם בפרפור עליות היא למנוע שבץ מוחי תסחיפי - קריש דם שנוצא בלב ומוצא את דרכו למוח. יש להוייעץ ברופא גסטרו / כירורג לגבי האפשרות לחדש את הטיפול. במידה ולא ניתן לחדשו יש לגשת להערכת נוירולוג ווסקולרי וקרדיולוג ולשקולת צנתור לב לסגירת אוזנית שמונע שבץ מוחי במקום מדדלי דם. ההערכה נעשית במסגרת המרכז למניעת שבץ מוח בבילינסון
לסרטן מעי גס אין סימפטומים ברורים ויש אפשרות לטווח רחב של תסמינים, ולעיתים אין תסמינים בכלל. הרופא המטפל המכיר היטב את המטופל מפעיל שיקול דעת איזה בדיקות צריך ורצוי לבצע.
אני לא רואה קשר בין הדברים הירידה הקלה בהמוגלובין סביר והיא באה מהדמם בטחורים יש לעקב בבדיקות דם
הטחור יכול להמשיך לדמם. בקשר להרגשה שלך - יש צורך בבדיקה גופנית כדי לדעת בדיוק במה מדובר
הטחור שאובחן בבדיקת הפרוקטולוג בהחלט מסביר את התלונה. אם טיפול תרופתי לא פתר את בעיית הדימום ניתן אולי לבצע קשירה של הטחור
רוב הסיכויים שזה כלום, במיוחד שנבדקת ע"י מוןמחה
היי קרוב לוודאי טחור יש מקום לבדיקה עיי רופא כירורג
לא ניתן לענות על השאלה בלי בדיקה גופנית
דימום כמתואר בבחורה צעירה הסבירות הכי הגיונית היא שמדובר בטחורים. אולם אי אפשר לדעת בוודאות עד שלא בודקים. ישנן עוד סיבות לדימומים שאומנם פחות שכיחות בגיל זה. בכל מקרה, פני לבדיקת פרוקטולוג.