ה"וורקוהוליק" דורש מעצמו את הבלתי אפשרי, ומצוי במרוץ...
אזרחים רבים בישראל כלל לא מודעים לזכויות שיש להם או מוותרים...
בראיון מיוחד ל-doctors, מבהיר סגן שר הבריאות: "הרופאים...
ממה נובעת התנהגות אלימה של גברים כלפי בנות הזוג שלהם? כיצד...
שלום אסף, במגבלות ובהסתייגויות המתבקשות מ"אבחון" מצב נפשי בלי לראיין אותך פנים אל פנים, לפי תיאוריך נשמע שאתה סובל מהפרעת אישיות טורדנית-כפייתית (OCPD), המאופיינת ע"י חלק מהתסמינים הבאים: עיסוק יתר בפרטים, סדר, ארגון ותכנון-יתר, פרפקציוניזם שלילי העלול לגרום דחיינות, התמכרות לעבודה, מוסריות-יתר ונוקשות, לעתים גם קושי להיפטר מחפצים חסרי ערך רגשי, חסכנות/קמצנות *קושי וחוסר רצון לעבוד בשותפות כאשר הדברים אינם נעשים בדיוק בדרך בה בחר הלוקה בהפרעה. *חסכנות והחזקה בתפיסה כי יש לאגור את הכסף למקרי חירום העשויים לקרות בעתיד. *הפגנת נוקשות ועקשנות, בעיקר כשהדברים אינם נעשים בדרכך שלך: https://www.giditherapy.co.il/?p=1088. המילה "הפרעה" קצת מטעה משום שחלק גדול מהתכונות הנ"ל הכרחיות במקצועות מסוימים (מחקר, ספרנות, ארכיונאות, מידענות, ראיית חשבון וכד'), אך רמת התכונות הללו מקשה מאוד על שיתוף פעולה עם עמיתים לעבודה, חברים ובני זוג, בעיקר בחברות כמו החברה הישראלית שבה קיימת מנטליות של "זרימה", אימפולסיביות ו"יהיה בסדר" (בחברות אחרות כמו באנגליה או גרמניה רמה גבוהה של אותן תכונות הן לא רק נורמליות אלא גם מוערכות וייתכן שהיית סובל פחות). במקצועות המושתתים על סדר ודיוק תכונות אלו חיוניות וגם סביבת העבודה האנושית מורכבת מטיפוסים דומים והן תורמות להישגים גבוהים. אין לבלבל הפרעה זו עם OCD שבו האובססיות והפעולות הכפייתיות אינן רציונליות והקשר בין המחשבה לפעולה הכפייתית רופף. עם זאת, ייתכן מצב (שיש לבדקו בטיפול) שחלק מהסובלים מהפרעת האישיות הזו יסבלו גם מ-OCD (תחלואה כפולה). כך או כך - שתי ההפרעות מלוות חרדה, שבהפרעת האישיות היא תוצאה של קונפליקט בין הסטנדרטים הגבוהים של האדם לרוב הסובבים אותו. כפי שכתבת החלום שלך הוא מציאותי מאוד. הטיפול בהפרעה (ר' קישור) הוא שילוב בין טיפול תרופתי נוגד חרדה, לרוב כזה המעכב ספיגה חוזרת של הסרוטונין במוח (SSRI - פרוזק, ציפרלקס וכד') עם טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) שנועד להגמיש את העמדות הנוקשות מדי (למשל, "הכול או לא כלום"). עם זאת, כפי שמצוין במאמר, הואיל והתכונות חיוביות מאוד, חשוב רק למתנן ולפעול למען הסתגלות לסביבה שאינה כזו (למשל, ע"י הנמכת ציפיות). במה שלא ניתן ולא רצוי לשנות מכוון הטיפול לקבלת עצמך כמות שאתה. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין giditherapy.co.il
שלום מיה, תיאורייך תואמים להפרעת אישיות טורדנית-כפייתית (OCPD): https://www.giditherapy.co.il/?p=1088 יש להבדיל בינה לבין OCD שבה מופיעות אובססיות בעלות תוכן מוזר ולא הגיוני עם או בלי "טקסים". במקרה של הפרעת האישיות OCPD מדובר במבקץ תכונות שחלקן הגדול חיובי אלא שהן מוקצנות מאוד וכשהן מופיעות יחד הן עלולות לפגוע בהסתגלות. יש ל"הפרעה" זו יתרונות רבים, במיוחד במקצועות הדורשים קפדנות וסדר, משמעת עצמית, שליטה בדחפים, יכולת לדחות סיפוקים וכיו"ב תכונות בהחלט חיוביות. פרפקציוניזם הוא אחד הקריטריונים של האבחנה. הוא אינו הפרעה בפני עצמה, אך כשהוא מוגזם הוא עלול לגרום למשל לדחיינות כי מרוב שאיפה לשלמות, האדם עלול להימנע מלהתחיל פרויקט או להתחיל ולא לסיים. עיקר הבעיה הוא בתקשורת בין-אישית והדבר מאוד תלוי סביבה ותרבות. למשל, בגרמניה או אנגליה, ייתכן ולא היית מאובחנת כלל כסובלת מההפרעה. בישראל האימפולסיבית, לעומת זאת, צפויות לך הרבה יותר התנגשויות עם אנשים "זורמים". "רשימת מכולת" לחיפוש זוגיות היא רעיון איום ונורא, כמעט מתכון לכישלון למצוא זוגיות. הגישה צריכה להיות הכרות (רצוי בסביבה טבעית כמו אוניברסיטה) ואם יש קליק ראשוני ועניין הדדי, לבדוק לאיזו פשרה את מוכנה. המלצתי היא לפנות לטיפול. בגילך הצעיר עדיין ניתן להגמיש ולרכך חלק מהתכונות, אך החכמה היא לשמור על היתרונות שב"הפרעה" זו. אי אפשר להפוך אותך ל"זורמת", וגם לא רצוי, אך אפשר "לחנוך לנער על פי דרכו" (ר' הקישור שצירפתי) ולהבדיל בין מה שניתן ורצוי לשנות לבין מה שלא. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין giditherapy.co.il
שלום אופק, אתה משתמש שלא לצורך ביותר מדי שמות של הפרעות נפשיות בצורה לא נכונה ולא רלוונטית למצבך. לא מאניה ולא הפרעת אישיות סכיזואידית אינן רלוונטיות למצבך. וורקוהוליזם בפני עצמו אינו מהווה הפרעה נפשית, אם כי הוא אחד מהקריטריוניים לאבחון הפרעת אישיות כפייתית: http://www.giditherapy.co.il/?p=1088 אם אתה נהנה מחברת אנשים מחוץ לעבודה, ברור שאינך סובל מהפרעת אישיות סכיזואידית. אנשים סכיזואידים מעדיפים להימנע מחברת אנשים ואף נוטים לבחור בעיסוקים שאינם מחייבים מגע רב מדי עם אנשים. רבים האנשים ששומרים, מדעת או שלא מדעת, על הפרדה בין חיי העבודה וחיי החברה שלהם ורבים לא היו רוצים לראות מחוץ לעבודה את אותם אנשים שהם נאלצים לעבוד איתם. במידה והוורקוהוליזם שלך הוא אכן חלק ממבנה אישיות כפייתי שגורם לך עימותים עם הזולת וכתוצאה מכך חרדה, דיכאון או מצוקה אחרת - בהחלט קיים מקום לשקול התייעצות עם איש מקצוע. צריך לבדוק יותר לעומק מה הייתה הסיבה להתמכרותך הקיצונית לעבודה והאם סיבה זו באה על פתרונה או עתידה להתבטא בצורה אחרת. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין giditherapy.co.il
ה"וורקוהוליק" דורש מעצמו את הבלתי אפשרי, ומצוי במרוץ...
אזרחים רבים בישראל כלל לא מודעים לזכויות שיש להם או מוותרים...
בראיון מיוחד ל-doctors, מבהיר סגן שר הבריאות: "הרופאים...
ממה נובעת התנהגות אלימה של גברים כלפי בנות הזוג שלהם? כיצד...
הפרפקציוניסטים חיים במרדף תמידי אחר השלמות. חלקם מגיעים...
פרפקציוניזם משפיע לרעה על המשאבים האישיים ומהווה גורם סיכון...
מתי הרגל הופך להתמכרות? האם חשיש ו-L.S.D ממכרים? על הדומה...
במקום לחזק את הצדדים החלשים שלכם, מוטב שתחזקו דווקא את...
מקרצפים כל היום ומרגישים שזקוקים לטיפול? גאים בניקיון -...
מדוע נשים מפתחות דיכאון פי שניים מאשר גברים? ד"ר גידי...
במשך שנים התעלם הממסד הרפואי ממטופלים שהתלוננו על תשישות...
שלום אסף, במגבלות ובהסתייגויות המתבקשות מ"אבחון" מצב נפשי בלי לראיין אותך פנים אל פנים, לפי תיאוריך נשמע שאתה סובל מהפרעת אישיות טורדנית-כפייתית (OCPD), המאופיינת ע"י חלק מהתסמינים הבאים: עיסוק יתר בפרטים, סדר, ארגון ותכנון-יתר, פרפקציוניזם שלילי העלול לגרום דחיינות, התמכרות לעבודה, מוסריות-יתר ונוקשות, לעתים גם קושי להיפטר מחפצים חסרי ערך רגשי, חסכנות/קמצנות *קושי וחוסר רצון לעבוד בשותפות כאשר הדברים אינם נעשים בדיוק בדרך בה בחר הלוקה בהפרעה. *חסכנות והחזקה בתפיסה כי יש לאגור את הכסף למקרי חירום העשויים לקרות בעתיד. *הפגנת נוקשות ועקשנות, בעיקר כשהדברים אינם נעשים בדרכך שלך: https://www.giditherapy.co.il/?p=1088. המילה "הפרעה" קצת מטעה משום שחלק גדול מהתכונות הנ"ל הכרחיות במקצועות מסוימים (מחקר, ספרנות, ארכיונאות, מידענות, ראיית חשבון וכד'), אך רמת התכונות הללו מקשה מאוד על שיתוף פעולה עם עמיתים לעבודה, חברים ובני זוג, בעיקר בחברות כמו החברה הישראלית שבה קיימת מנטליות של "זרימה", אימפולסיביות ו"יהיה בסדר" (בחברות אחרות כמו באנגליה או גרמניה רמה גבוהה של אותן תכונות הן לא רק נורמליות אלא גם מוערכות וייתכן שהיית סובל פחות). במקצועות המושתתים על סדר ודיוק תכונות אלו חיוניות וגם סביבת העבודה האנושית מורכבת מטיפוסים דומים והן תורמות להישגים גבוהים. אין לבלבל הפרעה זו עם OCD שבו האובססיות והפעולות הכפייתיות אינן רציונליות והקשר בין המחשבה לפעולה הכפייתית רופף. עם זאת, ייתכן מצב (שיש לבדקו בטיפול) שחלק מהסובלים מהפרעת האישיות הזו יסבלו גם מ-OCD (תחלואה כפולה). כך או כך - שתי ההפרעות מלוות חרדה, שבהפרעת האישיות היא תוצאה של קונפליקט בין הסטנדרטים הגבוהים של האדם לרוב הסובבים אותו. כפי שכתבת החלום שלך הוא מציאותי מאוד. הטיפול בהפרעה (ר' קישור) הוא שילוב בין טיפול תרופתי נוגד חרדה, לרוב כזה המעכב ספיגה חוזרת של הסרוטונין במוח (SSRI - פרוזק, ציפרלקס וכד') עם טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) שנועד להגמיש את העמדות הנוקשות מדי (למשל, "הכול או לא כלום"). עם זאת, כפי שמצוין במאמר, הואיל והתכונות חיוביות מאוד, חשוב רק למתנן ולפעול למען הסתגלות לסביבה שאינה כזו (למשל, ע"י הנמכת ציפיות). במה שלא ניתן ולא רצוי לשנות מכוון הטיפול לקבלת עצמך כמות שאתה. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין giditherapy.co.il
שלום מיה, תיאורייך תואמים להפרעת אישיות טורדנית-כפייתית (OCPD): https://www.giditherapy.co.il/?p=1088 יש להבדיל בינה לבין OCD שבה מופיעות אובססיות בעלות תוכן מוזר ולא הגיוני עם או בלי "טקסים". במקרה של הפרעת האישיות OCPD מדובר במבקץ תכונות שחלקן הגדול חיובי אלא שהן מוקצנות מאוד וכשהן מופיעות יחד הן עלולות לפגוע בהסתגלות. יש ל"הפרעה" זו יתרונות רבים, במיוחד במקצועות הדורשים קפדנות וסדר, משמעת עצמית, שליטה בדחפים, יכולת לדחות סיפוקים וכיו"ב תכונות בהחלט חיוביות. פרפקציוניזם הוא אחד הקריטריונים של האבחנה. הוא אינו הפרעה בפני עצמה, אך כשהוא מוגזם הוא עלול לגרום למשל לדחיינות כי מרוב שאיפה לשלמות, האדם עלול להימנע מלהתחיל פרויקט או להתחיל ולא לסיים. עיקר הבעיה הוא בתקשורת בין-אישית והדבר מאוד תלוי סביבה ותרבות. למשל, בגרמניה או אנגליה, ייתכן ולא היית מאובחנת כלל כסובלת מההפרעה. בישראל האימפולסיבית, לעומת זאת, צפויות לך הרבה יותר התנגשויות עם אנשים "זורמים". "רשימת מכולת" לחיפוש זוגיות היא רעיון איום ונורא, כמעט מתכון לכישלון למצוא זוגיות. הגישה צריכה להיות הכרות (רצוי בסביבה טבעית כמו אוניברסיטה) ואם יש קליק ראשוני ועניין הדדי, לבדוק לאיזו פשרה את מוכנה. המלצתי היא לפנות לטיפול. בגילך הצעיר עדיין ניתן להגמיש ולרכך חלק מהתכונות, אך החכמה היא לשמור על היתרונות שב"הפרעה" זו. אי אפשר להפוך אותך ל"זורמת", וגם לא רצוי, אך אפשר "לחנוך לנער על פי דרכו" (ר' הקישור שצירפתי) ולהבדיל בין מה שניתן ורצוי לשנות לבין מה שלא. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין giditherapy.co.il
שלום אופק, אתה משתמש שלא לצורך ביותר מדי שמות של הפרעות נפשיות בצורה לא נכונה ולא רלוונטית למצבך. לא מאניה ולא הפרעת אישיות סכיזואידית אינן רלוונטיות למצבך. וורקוהוליזם בפני עצמו אינו מהווה הפרעה נפשית, אם כי הוא אחד מהקריטריוניים לאבחון הפרעת אישיות כפייתית: http://www.giditherapy.co.il/?p=1088 אם אתה נהנה מחברת אנשים מחוץ לעבודה, ברור שאינך סובל מהפרעת אישיות סכיזואידית. אנשים סכיזואידים מעדיפים להימנע מחברת אנשים ואף נוטים לבחור בעיסוקים שאינם מחייבים מגע רב מדי עם אנשים. רבים האנשים ששומרים, מדעת או שלא מדעת, על הפרדה בין חיי העבודה וחיי החברה שלהם ורבים לא היו רוצים לראות מחוץ לעבודה את אותם אנשים שהם נאלצים לעבוד איתם. במידה והוורקוהוליזם שלך הוא אכן חלק ממבנה אישיות כפייתי שגורם לך עימותים עם הזולת וכתוצאה מכך חרדה, דיכאון או מצוקה אחרת - בהחלט קיים מקום לשקול התייעצות עם איש מקצוע. צריך לבדוק יותר לעומק מה הייתה הסיבה להתמכרותך הקיצונית לעבודה והאם סיבה זו באה על פתרונה או עתידה להתבטא בצורה אחרת. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין giditherapy.co.il
שלום איקון, התמכרות לעבודה ממלאת תפקיד של בריחה מבעיות אחרות. לכן, עצם הפסקת ההתמכרות בלי טיפול מעמיק יותר בשאלה ממה אתה בורח והתמודדות חזיתית עם מה שאתה בורח ממנו אינה מספקת. במצב כזה עדיף להמשיך בהתמכרות לעבודה שאכן ממלאת תפקיד של "ריפוי בעיסוק" או הסחת דעת. אם אתה רוצה לפתור את הבעיה מן השורש, תצטרך לפנות לטיפול פסיכולוגי. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין giditherapy.co.il
שלום עודד, ראשית, אתנצל על העיכוב הגדול בתגובה עקב חופשה ותקלות שונות בפורום. שנית, התמכרות לעבודה כשמה כן היא - סוג של התמכרות. אתה כותב שגם כשיצאת לנופש מהר מאוד "התמכרת" לתחושה הנעימה ואני חושב שהבחירה במילה "התמכרות" אינה מקרית. ככל הנראה, יש לי בעיה בוויסות או במינון של הדברים שאתה אוהב והייתי בודק אם אתה "מתמכר" או "נסחף" בתחומי חיים נוספים. לפעמים כל הנטייה להתמכר מתרכזת בתחום מסוים (למשל, עבודה) ולפעמים יש רק תחום אחד שאנו מודעים לו אך בבדיקה מעמיקה יותר מסתבר שהאדם מתמכר בתחומי חיים נוספים (אכילה, פעילות גופנית, פרפקציוניזם שמופיע לא רק בעבודה ועוד). המנגנון הזה, שמאחוריו האמונה של "או הכלום או לא כלום", הוא זה שיש לטפל בו. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין giditherapy.co.il
היי מיק הן מתוך מה שכתבת והן מתוך הפתרון המתחשב שמצאת (לכתוב כאן במקום לפסיכולוגית שלך בחופשה), ניתן ללמוד שהנך בחורה חכמה ויצירתית. נשמע שמאד מאד סוער אצלך בראש ובלב. לפעמים, אפשר להרשות לעצמנו להניח לרגע בצד את המחשבות, הדאגות והאובססיביות ולנסות לחשוב מה מתוך ההיכרות שלנו עם עצמנו הוא הסחת הדעת הטובה ביותר. נסי לחשוב מה מכל הדברים שאת עושה/אנשים שאת מכירה/מקומות שאת אוהבת/פעולות שאת עושה - תופס את תשומת לבך בצורה המקסימלית. אני מתכוונת לדברים שאינם פוגעים בך באופן עקיף כמובן. נסי פשוט להגיד לעצמך שעד שהפסיכולוגית חוזרת כל מטרתך היא להעסיק את הראש בדברים שלא קשורים לקושי. תאמיני לי שזה יכול לעבוד. אבל את צריכה באמת להסכים להניח לכך בצד לכמה ימים ולדעת שהמחשבות לא יברחו לשום מקום ותוכלי לחזור אליהן כשהפסיכולוגית תהיה אתך. מעבר לכך, נשמע לי שבמקום אשפוז ניתן לחשוב על טיפול אינטנסיבי יותר ואולי לערב עוד גורמים טיפוליים כגון תזונאית שמומחית בהפרעות אכילה. מה דעתך?
שלום אירית, אני מבין את מצוקתך, אך מציע לך בחום להימנע מאבחון עצמי באינטרנט. לא נראה לי שהאבחנה שמצאת לעצמך מתאימה. אני גם לא מבין למה הפסקת את הציפרלקס ואת ממשיכה עם הסרנדה שבעליל אינה מניבה תוצאות משביעות רצון. את סובלת מדיכאון וכנראה מוצאת מפלט לכך בעבודה, שהיא אולי התחום החזק שלך, או התחום ה"שמור" שנפגע הכי פחות. לכך יש להוסיף הפרעת אכילה קלה מסוג Binge Eating Disorder, שאכן נוטה להתחזק בשעות אחה"צ, הערב ולפעמים, יותר מכך, בלילה עצמו. המלצתי היא לפנות קודם כל לפסיכיאטר המתמחה בהפרעות אכילה, שיוכל להתאים לך טיפול תרופתי נוגד דיכאון שלפחות אינו מגביר תיאבון כמו הציפרלקס (למשל, פרוזק או לוסטרל הן תרופות הנמצאות בשימוש נרחב במרפאות להפרעות אכילה). זה לא ה-טיפול ה-אולטימטיבי בהפרעה ויש להוסיף לו טיפול פסיכולוגי, אבל זה לפחות עשוי להבטיח שהטיפול נגד הדיכאון לא יגרום להתגברות התיאבון. דיכאון והפרעות אכילה נוטים להופיע יחד במקרים רבים והטיפול הוא משולב, תרופתי ופסיכולוגי, כאשר בחלק של הפרעות אכילה יש משמעות רבה לקבוצות תמיכה, אפילו לא מקצועיות כמו אלו של שומרי משקל וכללים בסיסיים כמו לא להכניס אויבים (מזונות משמינים) הביתה. זו עבודה קשה מאוד, שאת חלקה את בוודאי מכירה, אך זהו מאבק מתמיד. בקיצור, פני לטיפול מקיף שיכלול אופני טיפול רבים: פסיכיאטרי, פרטני, קבוצתי (בעיקר קבוצת תמיכה להפרעת האכילה), פעילות גופנית "נסבלת" שתוכלי להתמיד בה וכו'. חשוב שהטיפול יהיה רב-תחומי ויכלול את רוב תחומי חייך. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין http://www.giditherapy.co.il
שלום לך, אתה מתאר תחושה של מוח שעובד על טורים מאוד גבוהים לא לצורך עד כדי כך שאתה מרגיש עייף ממנו. כמו מנוע שהתקלקל, עובד ללא הפסקה ואי אפשר לכבות אותו. לא נראה לי שמדובר בסכיזופרניה אלה יותר מזכיר באמת מצב של מחשבות טורדניות / חרדה. ישנן מספר דרכים להתמודד עם מצב של "Busy brain". הדרך הפסיבית להרגיע את המוח היא באמצעות שני דברים: א. טכנולוגיה של נוירופידבק. ב. לבדוק ולהעריך מחדש את הטיפול התרופתי (לעלות מינון או להחליף תרופה לתרופה אחרת, להוסיף תרופה נוספת וכו'). הדרך האקטיבית היא טיפול CBT עם ביופידבק. הדרך הטובה ביותר היא השילוב של כל מה שתיארתי: לבדוק תרופות, CBT עם ביופידבק ונוירופידבק. מידע רכב ומקצועי על כל הטיפולים שהזכרתי תוכל למצוא באתר: www.mindclinictlv.co.il תודה על פנייתך לפורום, אשמח לענות על שאלות נוסות, ד''ר אירנה נתנאל Ph.D פסיכותרפיסטית מוסמכת CBT "מיינד קליניק" מרכז לטיפול מתקדמים שד' דוד המלך 1 תל אביב 03-6962733
יש התמכרות לעבודה. אנני יודעת מהמידע המועט שכתבת לי האם זו התמכרות או בריחה או משהו אחר.אני ממליצה לקבל הפניה ותוכנית טיפול בפגישה עם איש מקצוע. בהצלחה
שלום לך רונית. אכן לא קל לגדל ילדים ובמיוחד כאשר שניים מהם היפראקטיביים. אני מציע לך לקרוא את הספר שכתבתי - זוגיות והורות . יתכן שהדרך שאני מציע שם תוכל לעזור גם לך. בכל מקרה , ניתן גם ללכת לפסיכולוג בשבילך או בשבילכם ההורים. מה דעתך? אהוד גלבוע
שלום, אני צריכה שתפרטי יותר את מהות הבעיה ואת מהלך חייך: מצב משפחתי, חברתי, עיסוק, אווירה בעבודה ותמונת מצב של חייך, כולל סופי שבוע. 6את יכולה גם למייל: [email protected]
אני לא שמעתי ולא קראתי שום דעה מדעית שעוסקת בהשערה. לא אוכל לחדש בהצלחה
החששות הללו טבעיות לחלוטין, אני מעריכה הנך נמצא בשלב של בנייה מקצועית. אנך מכור, אלא אדם צעיר (אני מעריכה )עם שאיפות ואמביציות.
שלום אורלי. למחלת היפים סיבות רבות. מנסיוני, יש בתופעה זו, הרבה "רמזים" של עומס יתר, התמכרות לעבודה, קצב חיים שאינו מתאים לאדם זה, מתח ועצבנות. ולכן, כדי לקבל תוצאות טובות בשימוש בתמציות פרחי באך, יש להכיר את האדם הסובל מתופעה זו ולמקד את "הפרח" לפי אופיו, אורחות חייו, אמונותיו, רגשותיו ופרשנותו לחוויותיו ולמציאות של חייו. בברכה - רון.
סיגלית היקרה, אני מבינה שאת חווה חוסר סיפוק מחיי הנישואין אך מתוך המידע שמסרת לא ברורה לי עוצמת חוסר הסיפוק: 1. בעלך עובד 9 שעות מול המחשב שזהו זמן העבודה התקני. יש אנשים שעובדים גם 10-12 שעות ביום 2. בעלך לוקח חלק פעיל בטיפול בילדה בשעות הערב וגם קם אליה במהלך הלילה כך שנראה כי הוא אב משקיע. מתוך המכתב לא ברור מקור החיכוכים ביניכם והשאלה היא האם לא הצלחת להבהיר עצמך בדייקנות או שמה יש כאן דיכאון סמוי מבחינתך (זה עשוי לקרות אחרי לידה) ואז קיים קושי להיות מסופק ושבע רצון מן הדברים הסבירים והטובים שקיימים. הייתי מציעה לך לבירור העניין לעומק לפנות לטיפול פסיכולוגי בקופ"ח אליה את שייכת. התחילי עם שיחות אישיות ובררי עם המטפל אם הוא גם מטפל זוגי כך שבעלך יוכל להצטרף בהמשך. שיהיה בהצלחה.
היי סיגלית, מתנצל על העיכוב בתשובה. אחת הבעיות המרכזיות בזוגיות היא איך לשמר אותה לצד התרחבות המשפחה והצורך לתחזק את המשפחה מבחינה כלכלית ובכלל. לצערי זה נושא שחוזר על עצמו בלי סוף. אחרי לידה הזוגיות מתחילה להתפרק ואם לא מטפלים ומחזקים את הזוגיות - היא עלולה להיפגע עד כדי גירושין. החדשות הטובות הן שזה לא חייב להיות כך. אם את עדיין אוהבת את בעלך והזוגיות חשובה לך, והוא נמצא באותו מקום, צריך לשבת ולחשוב מה ניתן לעשות כדי לשפר את הזוגיות. תשע שעות עבודה ביום זה לא מעט, אבל אני מניח שזה פחות או יותר הממוצע במשק. צריך לבחון איך אפשר, למרות העבודה והמחוייבויות של שניכם, לאפשר לכם מעט זמן איכות. ואני רוצה לשאול אותך: 1. מה את מרגישה כלפי בעלך? 2. איך את מרגישה כלפי הזוגיות הזאת בכלל? 3. מה את עושה כדי לנסות ולשפר את הזוגיות היום? 4. איך בעלך מגיב לניסיונות האלה? 5. מה לדעתך השתנה בקשר? אשמח לקבל תשובותיך ונחשוב איך אפשר לעזור. בהצלחה, יובל
שלומית שלום, מניסיוני ההתמכרות הרגשית באה למלא חלל ריק אצל אדם, בגדול לא משנה כ"כ הסם או התופעה אליה התמכר האדם, אלא חוויה הפנימית - רגשית שלו. אני משערת שצורך לעשות הבחנה אצל הרבה אנשים, בא ממקום של התגוננות - שזה לא נורא להיות מכור לעבודה, ספורט וכד', הרי הרב יותר גרוע להיות נרקומן. התמכרות היא אותה התמכרות, כמובן שהצורך להתנתק מהעולם דרך סמים ואלכוהול, מצביע לעיתים קרובות על חלל גדול יותר ולא מעט נסיונות כושלים למלאו. בהצלחה
ברור שהשינויים בסדר היום עושים קצת "בלגן" לגוף ולוקח זמן עד שחוזרים למצב יציב ונורמלי. תן לזה זמן, ותראה שדברים יסתדרו.
אענה באופן כללי: הרבה איכויות טובות ורצונות טובים אינם מגיעים למימוש, ואפילו מתרסקים בדרך וגורמים לנזק - בשל ענייני תעסוקה והאופן בו נתפשת המחויבות לפרנסה, שמשפיעה על האופן בו המטלות התעסוקתיות מתבצעות. נוכעת באופן ספציפי: ההתרשמות מפנייתך היא שבעלך אינו מאלו שבורחים לעבודה ומחפשים שם את הטרמפ שיצדיק העדר מחויבות משפחתית. ולכן סביר שהוא יוכל להשתנות אם תגיעו יחד לבניית "תסריט" שמקובל על שניכם לגבי אופי העיסוק שלו וההשלכות על רמת ההשתכרות, במידה ויקצץ את שעותיו, שהן "סביב לשעון". זהו עניין שמצריך הרבה גיבוי, ופעמים רבות מתבצע רק תוך כדי ולאחר תהליך של יעוץ זוגי מקצועי. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם
שלום איילת, הדבר הראשון שאת צריכה לעשות הוא להתנתק מהלחץ החברתי, להתעלם מנישואי חברותייך ולבדוק את הזוגיות לגופו של עניין. ייתכן שיש מקום לבדוק את המשך הזוגיות במסגרת טיפול זוגי (גם אם חברך אינו מוכן לכך, הוא עשוי לשנות את דעתו כשתפני לבדך למטפל זוגי). הודעתך רוויה אווירת לחץ: דחפת למגורים משותפים, נלחצת מהם, כעת את נלחצת מנישואי חברותייך - באווירה כזו לא תוכלי לנהל זוגיות ומה שגרוע יותר, גם לא לחיות בשלום עם עצמך. להערכתי, הלחצים שאת מפעילה על עצמך מצריכים טיפול פסיכולוגי. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com
ליולי איני בטוח שהבנתי את כל השאלות אבל אנסה לענות. לאדם מבנה אישיות אשר פחות או יותר נשמרת מגיל ההתבגרות ועד המוות, לכן אדם הסובל מהפרעת אישיות גבולית ישאר כזה אם אינו עובר טיפול. כאשר לא מתקיימים כל הקריטריונים להפרעת אישיות גבולית אז מדברים על קווים, כמובן ש"קווים" הם דבר פחות מחייב והמצב פחות חמור. הפרעת אישיות גבולית היא די מוגדרת לפי ה DSM, כך שצריך לבדוק אם הקריטריונים של ה DSM (שהיא שיטת סיווג) מתקיימים ואז האבחנה מוסכמת על הרופאים. כל טוב דר' גיורא הידש
שלום יולי, כל הפרעת אישיות מבטאת תכונות אישיות שקיימות בצורה זו או אחרת בכולנו, אלא שבהפרעות האישיות השונות הן מופיעות בצורה קיצונית הפוגעת בהסתגלות של האדם לסביבה. בין התכונות הבולטות האופייניות להפרעת אישיות גבולית ניתן למנות חוסר יציבות רגשית, תנודות קיצוניות במצב הרוח, אימפולסיביות ותנודות מהירות מאידיאליזציה של האובייקט (בן זוג, מטפל או דמות משמעותית אחרת) לדה-וליואציה (המעטה בערכו עד זלזול ורצון/צורך לנתק איתו את הקשר) שלו. אדם בעלי קווים מכל הפרעת אישיות הוא אדם שאינו עונה באופן מלא על הקריטריונים הנדרשים לאבחון עפ"י ה-DSM. שילוב בין הפרעת אישיות גבולית והפרעת אישיות טורדנית-כפייתית הוא נדיר, אם קיים בכלל, הואיל ומדובר בשתי הפרעות די מנוגדות: למשל, לאדם בעל הפרעת אישיות גבולית יש צורך עצום בשינויים תכופים והוא חסר יציבות בעוד שלאדם בעל הפרעת אישיות טורדנית-כפייתית יש קושי עצום עם כל שינוי שהוא ודבקות במוכר ובקיים, הראשון אימפולסיבי מאוד והאחר מתוכנן, לעיתים קרובות יתר על המידה. כל הפרעת אישיות ניתנת למיתון בטיפול ארוך טווח, אך עיקר הקושי הוא במוטיבציה של האדם בעל הפרעת האישיות להשתנות. חלק גדול מאנשים אלה אינו מעוניין להגיע לשינוי, ואף אינו מגיע לטיפול, משום שהם מרגישים באמת ובתמים שאין בהם כל פגם וההתנקשויות עם הסביבה הם תוצאה של נסיבות או של פגמים הקיימים בזולת ולא בהם. אצל חלק אחר - למשל, בעלי הפרעת אישיות גבולית - הטיפול אינו מתאפשר בגלל הקושי שלהם להתמיד בו והצורך המתמיד בריגושים, בשינויים ובכלל בהחלפת מטפלים. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com
שלום יולי, 1. המונח 'אישיות גבולית' הוא קיצור של המונח המלא 'הפרעת אישיות גבולית'. 'קווים' הנו מושג פסיכולוגי עמום, שנועד לבטא את התחושה שיש שם "משהו", אבל הוא אינו בהכרח תואם באופן מלא את ההפרעה. לאור זאת, אפשר להניח ש'קווים' מרמזים על מצב פחות פתולוגי. 2. אבחנה פסיכיאטרית מתבססת על נוכחותם של מספר סימפטומים מינימלי כלשהו, מתוך מגוון אפשרי רחב יותר (המתואר בפירוט בספרי אבחנות שונים). למשל, במקרה של הפרעת אישיות גבולית יש צורך לזהות לפחות חמישה מאפיינים מתוך שמונה אפשריים. לכן, תיאורטית, אפשר לאבחן את ההפרעה גם ללא המאפיינים שציינת. 3. האבחנות ששאלת לגביהן שייכות לשני צירים אבחנתיים שונים, ובהחלט אפשר לקבל אבחנות בשני הצירים (דוגמת OCD בציר הראשון, והפרעת אישיות כלשהי בציר השני). 4. הפרעות אישיות נוצרות כאשר קווי אישיות מסויימים מתפתחים בצורה מוגזמת ונוקשה, והם מובילים לדפוסי תגובה והתנהגות לא אדפטיביים שהם מושרשים עמוק וממושכים. לכן, זוהי במידת מה 'חתונה קתולית', אך הפרוגנוזה לשיפור תמיד קיימת. 5. לא שאלת זאת בבירור, אך אני מבינה בין השורות שהתעוררה אצלך התהייה האם אפשר להיות קר רוח ופרפקציוניסט, ובו בזמן לקבל אבחנה הנתפסת כסוערת וזועמת... ובכן, סביר ואפשרי שהתמונה הנפשית תהיה מורכבת ורבת גוונים, וזו בדיוק הסיבה לכך שאנשים (גם אנשי מקצוע!) לא מאבחנים את עצמם... אני מאחלת לך אושר רב, אורנה
שלום נטלי, מה שכתבת מראה כי חסרה לך הבנה של עקרון בסיסי מאוד בתחום רפואת הפריון, והוא: שאף רופא בעולם, ואני חוזרת, אף רופא - עדיין לא הצליח "להכניס זוג להריון". הליך ההתעברות ויצירת חיים חדשים הוא הליך שעדיין, למרות הרפואה שנחזית כמתקדמת (והיא אכן התקדמה מאוד בשנים האחרונות) - אינו מובן עד סופו, ולחלוטין אינו בשליטת הרופאים. אז מה הרופאים כן יכולים לעשות? בגדול, שני דברים: 1. לתת מענה לבעיה ספציפית ע"י עקיפתה או טיפול בה. לדוגמה: אשה ששתי החצוצרות שלה סתומות לא תוכל להרות באופן טבעי מכיוון שלביצית אין דרך להפגש עם הזרע, והליך ההפרייה המתבצע מחוץ לגוף האשה עוקף את המכשול הזה. דוגמה נוספת: זרע חלש מאוד שמתקשה להגיע לביצית ולהפרותה מקבל עזרה כאשר מזריקים אותו ישירות לתוך הביצית. בשתי הדוגמאות ההליך מאפשר התעברות מקום בו היא לא היתה אפשרית קודם לכן, אולם עדיין אין ערובה להפריה ולהתעברות. 2. להעלות את סיכויי ההצלחה. שימי לב: העליה היא סטטיסטית בלבד, כלומר היא יכולה לשפר את הסתברות ההתעברות במחזור נתון מגובה של 2%, לדוגמה, ל-35% - אבל עדיין לא מגיעה (ואפילו לא מתקרבת) ל-100%. לכן המסקנה שהסקת לגבי זיידמן מהתוכנית אינה מעוגנת במציאות. ומה אני חושבת עליו, בתור פציינטית לשעבר? קודם כל, למיטב ידיעתי לא היו מלכים במדינתנו כבר די הרבה זמן, ולכן זיידמן הוא כנראה לא "מלך". מה הוא כן? הוא רופא מומחה מהשורה הראשונה בתחומו בארץ, מקצוען, מעודכן בכל חידושי הרפואה בתחומו, עובד מסביב לשעון ונותן את נשמתו לפציינטים שלו, מסור, רגיש, חם, אמפטי והוגן. וכן, סיפורי ההצלחה שלו בהחלט מרשימים. אולי זה לא מלך, אבל בשבילי זה היה הכי טוב שיש. מקווה שעניתי על שאלתך. שבוע טוב!