תוצאות חיפוש עבור חרדה-אקוטית

שלום ותודה האם שילוב בין רונקסין לטגריול יכול ליצור ריאקציות בעייתיות? מדבר בילדה עם הפרעת חרדה חריפה

שלום רב. אני בן 40 סובל מגיל נערות ממגוון תסמינים שאובחנו כהפרעת חרדה כרונית. בגיל 25 התחילו לי קפיצות בשרירים, הדבר הפחיד אותי מאוד. עשיתי המון בדיקות כולל EMG, EEG והכל תקין. הפנו אותי לפסיכיאטר שניסה לתת לי שאיבחן חרדה חריפה מתמשכת ורשם כדורי ציפרלקס למשך כמה חודשים שלא עזר בכלל ואף הגביר את קפיצות השרירים. הוחלף לכדור אחד בשם VIEPAX עד מינון 225 מ"ג - אותה התוצאה בערך.לכן המליץ על כדור קלונקס במינון 2 מ"ג בלילה. הקלונקס עצר את התופעה ולכן הפסיכיאטר המליץ להמשיך עם הקלונקס 2 מ"ג ככדור קבוע.אני כבר 14 שנה לוקח בכל לילה את הקלונקס 2 מ"ג ונמצא במעקב של הפסיכיאטר אחת לשנה (אותו פסיכיאטר פרטי). לטענתו אין כל בעיה שאקח קלונקס 2 מ"ג לכל החיים כל עוד אני לא עובר את המינון עד דעת עצמי. שאלתי אותו על נזקים האפשריים כמו פגיעה בזיכרון/קורדינאציה, בילבול והוא אמר שמדובר בכדור מאוד בטוח ושאני זקוק לכדור הזה. אציין שוב - מדובר בקלונקס במינון 2 מ"ג בכל לילה. אשמח לשמוע את דעתך לגבי החששות שהעלתי כאן... תודה רבה.

אני בן 37 וסובל מהפרעת חרדה. לאחר ניסיונות טיפול בכדורים רבים משך 8 שנים נמצא כי השילוב הסביר ביותר עבורי הוא VIEPAX XR במינון 150 מ"ג וקלונקס במינון 2 מ"ג אותו אני לוקח בלילה לפני השינה. יחד עם זאת שנים שאני שותה קוקה קולה בסביבות פחית או שתיים כל יום. ב-3 שנים האחרונת נעשו נסיונות להפסיק לגמרי את שתיית המשקה. בכל הניסיונות לאחר מספר ימים ללא מגע עם המשקה, עלתה תחושה של חרדה חריפה ודיכאון וכאשר חזרתי לאחר כמה שבועות לשתות קולה הכל "הסתדר". בניסיון הגמילה האחרון החזקתי מעמד 3 חודשים ללא מגע עם המשקה תחת התעצמות אדירה של תחושות חרדה.הפעם בסיוע ניסיון להעלות מינון VIEPAX XR ל-225 מ"ג משך 10 שבועות בהם לא הרגשתי שינוי לטובה ואפילו עוד עצבנות ותשישות. הפסיכיאטר שלי טוען שסביר שבמשקה הקוקה קולה יש מעט קוק או תמצית מעלי קוק שגורם למוח לעירנות, אנרגטיות ותחושת שחרור ממתח עקב השפעה על המעביר העיצבי דופאמין וסרטונין ושעליי לרדת חזרה למינון 150 מ"ג VIEPAX XR לחזור לשתות קולה תוך ויתור על מאכלים עתירי סוכר אחרים כמו עוגות, מאפים מתוקים ושמירה על מאזן קלורי כדי לא להשמין יתר על המידה משתייה יום-יומית של הקולה. איך אתה כפסיכיאטר ותיק היית מתמודד עם מטופל שהעדר קולה גורם לו החמרה בהפרעת החרדה על אף הטיפול התרופתי?היית חושב על טיפול תרופתי מסוים לגמילה כמו זייבאן שנותנים לנגמלים מעישון או תרופה אחרת שנותנים למכורים לאלכוהול? במקרה שלי, הזמן "לא עשה את שלו" והתסמינים לא חלפו אלא רק כאשר חזרתי לשתות קולה. אודה להתייחסותך בהרחבה. (לציין כי במשך הגמילה צרכתי במידה מסוימת קפאין וסוכר דרך נס-קפה פעמיים עד שלוש ביום וזה בכלל לא שיפר את הרגשת החרדה החזקה התמידית).

שלום קוראים לי שרון ואני בת 16 אני פוחדת מהחושך ולהיות לבד בבית בחושך יש לילות שאני לא מצליחה להירדם עד שהשמש עולה כדי להירדם הדלקת האור לא עוזרת לי אני מרגישה תמיד שמישהו צופה בי אני מרגישה כאילו כול שנייה הולכת לקפוץ עלי מפלצת ומתחילה לבכות ולהילחץ אני פוחדת לעצום עניים כי אני מרגישה שיש משהו מעליי (אני ישנה על הבטן) אני חייבת לעשות משהו כדי להרפות מהפחד הזה עצות ?

שלום רב, אני סובל מהפרעת חרדה (OCD+PANIC DISORDER) לא מאוזנת, למרות נסיונות תרופתיים רבים. אחד הביטויים של החרדה הוא חרדה מפני רופאים ובדיקות רפואיות כלשהם. גם כשאני מודד לחץ דם בבית אני נכנס לחרדה חזקה מהפחד שהתוצאה לא תהיה תקינה - וכתוצאה מזה בדיקת לחץ דם תמיד יוצאת אצלי עם דופק מעל 100. לעצם השאלה שלי - בבדיקת סוכר בדם מהאצבע בקופ"ח (פעם ראשונה בחיים שבודקים לי סוכר ולכן ברור שזה היה עם הרבה חרדה) הייתה תוצאה 115 שהיא לא תוצאה תקינה. כשאמרתי לאחות שיתכן ולא הייתי בצום כנדרש (אלא יתכן שאכלתי משהו מתוק תוך כדי שינה כ-4-5 שעות לפני הבדיקה) היא אמרה לי שזה לא משנה וזה בכל מקרה לא תקין. כעבור 3 שעות חזרתי על הבדיקה כשאני עדיין בצום (במכשיר בדיקה ביתי אצל חבר), הפעם באווירה פחות לחוצה והפעם התוצאה הייתה 97. שאלתי - במידה ואכלתי משהו 4-5 שעות לפני הבדיקה האם התוצאה תקינה ? במידה ולא אכלתי, או בכל מקרה - האם חרדה חריפה לפני הבדיקה עלולה להשפיע בצורה משמעותית על התוצאה ? חשוב לי לדעת את זה כי ברגע שיש חשד לבעיה של סוכר אני אצטרך לעבור את הבדיקה הזאת שוב בזמן הקרוב, אולי יותר מפעם אחת ולצערי גם זה כנראה יהיה עם הרבה חרדה. ואני חושש ממצב בו התוצאה תצא שגויה בגלל זה. תודה רבה מראש.

שלום רב, אני סובל מהפרעת חרדה לא מאוזנת, למרות נסיונות תרופתיים רבים. אחד הביטויים של החרדה הוא חרדה מפני רופאים ובדיקות רפואיות כלשהם. גם כשאני מודד לחץ דם בבית אני נכנס לחרדה חזקה מהפחד שהתוצאה לא תהיה תקינה - וכתוצאה מזה בדיקת לחץ דם תמיד יוצאת אצלי עם דופק מעל 100. לעצם השאלה שלי - בבדיקת סוכר בדם מהאצבע בקופ"ח (פעם ראשונה בחיים שבודקים לי סוכר ולכן ברור שזה היה עם הרבה חרדה) הייתה תוצאה 115 שהיא לא תוצאה תקינה. כשאמרתי לאחות שיתכן ולא הייתי בצום כנדרש (אלא יתכן שאכלתי משהו מתוק תוך כדי שינה כ-4-5 שעות לפני הבדיקה) היא אמרה לי שזה לא משנה וזה בכל מקרה לא תקין. כעבור 3 שעות חזרתי על הבדיקה כשאני עדיין בצום (במכשיר בדיקה ביתי אצל חבר), הפעם באווירה פחות לחוצה והפעם התוצאה הייתה 97. שאלתי - במידה ואכלתי משהו 4-5 שעות לפני הבדיקה האם התוצאה תקינה ? במידה ולא אכלתי, או בכל מקרה - האם חרדה חריפה לפני הבדיקה עלולה להשפיע בצורה משמעותית על התוצאה ? חשוב לי לדעת את זה כי ברגע שיש חשד לבעיה של סוכר אני אצטרך לעבור את הבדיקה הזאת שוב בזמן הקרוב, אולי יותר מפעם אחת ולצערי גם זה כנראה יהיה עם הרבה חרדה. ואני חושש ממצב בו התוצאה תצא שגויה בגלל זה. תודה רבה מראש.

שלום רב, אני בן 33, עם רקע של OCD והפרעת חרדה חריפה וכן שנים רבות של בעיות במערכת העיכול, שלא נמצא להם הסבר מלבד מעי רגיז. לאורך השנים עברתי כל מיני בדיקות שלא העלו דבר, לפני כ-4 שנים התחלתי לסבול מתופעה של גיהוקים בטעם ביצה מקולקלת (ללא קשר לאכילת ביצים כמובן), תוך כמה שעות מתווסף לזה שלשול, בחילה, כאבי בטן, בסופו של דבר אחרי כ-12 שעות השלשול הופך להיות נוזלי לגמרי ואז אחרי שיוצא הרבה שלשול, מפסיקים הגיהוקים בטעם ביצה מקולקלת ולאט לאט התסמינים נרגעים, אחרי בערך שבועיים של רוגע יחסי שוב הכל חוזר על עצמו. באותו הזמן עברתי גסטרוסקופיה, סיגמואידוסקופיה, בדיקות דם ובדיקת נשיפה להליקובקטר והכל יצא תקין, ככה שלרופאים לא היה שום הסבר לתופעה מלבד מעי רגיז. אחר כך התופעה נעלמה לבד, אם כי המשכתי לסבול מהתופעות האחרות של מעי רגיז. עכשיו התופעה חזרה, התקף לפני שבועיים ושוב התקף עכשיו, קודם גיהוקים בטעם ביצה מקולקלת, אחר כך בחילה, שלשול נוראי וכאבי בטן. אין לי כבר כוחות נפש לעבור שוב אצל אותם הרופאים שהלכתי אליהם בעבר ולעבור את אותם הבדיקות. שאלתי היא, לפי התסמינים שתיארתי, מה יכול להיות התהליך שכל פעם מתרחש אצלי בבטן שגורם להיווצרות של הדבר המגעיל הזה, שאחר כך ככל הנראה יורד למטה יותר וגורם לשלשול ? האם יש משהו שניתן לעשות כשההתקף רק מתחיל כדי למנוע את ההתקדמות ? מקריאה באינטרנט אני רואה שתסמינים דומים יכולים להיגרם מטפיל בשם גיארדיה, האם יתכן הדבר ואיך בודקים זאת ? קראתי גם שזה יכול לקרות כשיש הפרעות בתנועה של המזון בתוך הקיבה ואז הקיבה לא מתרוקנת והמזון מתחיל להירקב. היתכן כזה דבר, מה עושים עם זה ואיך בודקים זאת ? מה עוד מומלץ לעשות כדי לאבחן נכון ולהגיע לפתרון ? תודה.

שלום רב ! לגבי ילדה בת 5 אשר הוריה התגרשו בהיותה בת שנה - ילדה מקסימה ביותר, מפותחת מאוד מבחינה קוגניטיבית : 1. האם העובדה כי היא נוהגת כיום לצייר בחצאים - מעבירה קו ומציירת מימינו ומשמאלו את חלקי התפוח, הלב, גוף אדם וצובעת כ"א בצבע אחר - מעידה אולי על בעיה , אם בכלל. איזו ? 2. האם יש להתייחס לפחד מפורצים. האם ניתן לספר שאין פורצים בעיר שלנו וכ' על מנת להרגיעה ? זה תקין ? האם יש "להסב" את המציאות "לעדנה" , לשקר ??? 3. האם ילדה להורים גרושים מגיל 1 זקוקה בהכרח לטיפול ולמה כדאי לשים לב ? תודה

שלום רב דר ברק,בנוגע לעמידות של תרופות פסיכופרמקולוגיות{anti psychotics,benzodiazepines,narcotic opiates}שניתנות בגלל חרדה אקוטית,יש עוד פרמטרים שיכולים להצביע על חוסר תגובתיות לטיפול חוץ מליקויים בt3 t4,עוד הפרעות הורמונליות שיכולות לעקב או למנוע השפעות של תרופות??בברכה

שלום רב, אנחנו תושבי המרכז. ביום חמישי עם האזעקה הראשונה והכניסה למקלט ילדתי הגיבה בתגובת הקאה במקלט. אתמול עם השמע האזעקה בבוקר(תפסה אותנו במרחב לא מוגן-תחת כיפת השמיים)ילדתי הגיבה בבכי היסטרי.באזעקה השנייה בערב התחילה להקיא ללא הרף גם במהלך הלילה ללא הפסקה. בבוקר היה בסדר(עכשיו זה הבוקר...). האם זו תגובה נורמלית? מה עושים? עניין נוסף יש לי גם ילד בן 8 עם צרכים מיוחדים שמגיב בהיסטריה לאזעקות-לרעש האזעקה ומתהלך אחר-כך שעות וצועק "אין אזעקה". האם זה נורמלי? מה עלינו לעשות? יש למי לפנות? בברכת יום טוב ותודה מראש. יום רגוע!

היי ליאת אני גרה בקריית מלאכי ואחי הקטן כתוצאה מה קאסמים כל פעם שהוא שומע הוא מחוויר ומתחיל לבכות היום התחילו לו פשוט כאבי בטן ושילשולים והוא כל היום בוהה במשהו מה אפשר לעשות

שלום , בימים האחרונים סבלתי מהתקף חרדה חריף בעקבותיו נאלצתי להפסיק לנהוג. הסימפטום העיקרי ממנו אני סובל עד עכשיו מאז ההתקף הוא בליעת רוק מרובה וחשש תוך כדי להיחנק מכך. מה אני יכול לעשות בשביל לפתור את הבעיה , אני במצוקה גדולה מכך ולא מתפקד כלל כבר יומיים. האם ייתכן שבליעת הרוק קשורה לאלרגיה בכלל ? ברור לי שחוויתי התקף חרדה אך היתכן ששילוב של אלרגיה יחחד עם ההתקף גורמת להופעת הסימפטום הזה? תודה! נדב

שלום ליאת, מה אני עושה? עברתי פסיכוזה וחצי , אומנם ללא הזיות ו/ שמיעת קולות אלא, רק מחשבות יחס פרנואידיות עם חרדה חריפה וארוכה. יש לי ויכוח ארוך עם הפסיכיאטר שלי- הוא טוען חד וחלק שאינני סכיזופרנית (שלזה ייתכן כי אני מאמינה), אבל אני טוענת שיש לי את כל הנזקים שנגרמים בשל הפסיכוזות. יש לי ירידה משמעותית קוגניטבית ורגשית. בעקרון, אני חשה עדיין מנותקת לא מהמציאות אלא מעצמי- זה בהחלט יכול להיראות כמו סוג של דכאון כי אין את השמחה והחיוניות. אני למעשה חשה מוזר- כאילו כרתו לי חלק מהאונה- משהו מן המודעות ותחושת הממשות נעלמו לחלוטין. אני מנהלת את הויכוח הזה כשנה אתו ואינני מבינה מדוע הוא אינו מסכים איתי- הוא טוען שאין לי נזקים/ ליקויים ויש לי דכאון! אבל בעברי ביב לי דכאון כך שאני יודעת להשוות ולראות שזה ממש לא זה. בדכאון חשתי עצמי במלוא עוצמתי עם כל הכאב והעצב. כאן אני איננה- כמובן,יש לעיתים תחושת עצב שנובעת מהאבל של עצמי ומהאובדן. מטפלת אחת שראתה אותי לדעתה זה דפרסונליזציה או דיסוציאציה- אבל גם זה לא. אני לא חשה את עצמי מחוץ לגוף אלא, לא ממשית אבל ניתן לפרש זאת כך וניתן גם לומר שזו הירידה הקוגניטבית שמתרחשת. התפקוד שלי הוא על פני השטח, אני לא ממש חיה. אז מה אני עושה בנידון? להתחיל להסתובב בין רופאים ולבזבז כסף שאין לי? בכל מקרה הנזקים הם קבועים ובלתי הפיכים!!! אני לא מאמינה שזה דיסוציאציה וגם אם כן אין סיכוי שזה יעבור אחרי 4 שנים כשגורם החרדה נעלם לו זה מכבר. אז מה באמת עושים במצב זה? ניסיתי פעם לרמוז לאימי שקרה לי משהו קשה ביותר ובשל כך נגרמו לי נזקים- היא מייד הכחישה בכל תוקף ואמרה שאפסיק לקרוא באינטרנט דברים ולהכניס לעצמי שטויות בראש. אבל מה אם זאת האמת עד כמה שהיא מצערת? אני רוצה לדעת!!!! שבת שלום

שלום ד"ר נעמן, התפתחה אצלי בעיה מטרידה ביותר (בלשון המעטה). לפני כ- 4 שנים...עברתי תקופה סוערת במיוחד ולצערי הרב, היא נמשכה כחצי שנה תמימה! במהלכה חוויתי חרדה קשה ביותר ואינטנסיבית...שכידוע, כאשר היא קשה ואינטנסיבית הפרופורציות נאבדות וכל דבר שנחשב לשגרתי לתפקוד בחיי היומיום הופך ומתעצם לגירוי מלחיץ שבמקרה שלי התלווה לזה מחשבות קצת פרנואידיות כאשר התוכן היה תוקפני ושלילי לגבי הדימוי העצמי. בכל אופן, מאז אני סובלת מחרדה על החרדה, מחרדה מלמעשה כל דבר...לא משהו ממוקד אלא, חרדה מהכל...אני לא יודעת כ"כ להסביר אבל זה בעיקר פחד מאיבוד השליטה (שהיתה אז דרסטית במהותה), פחד ותסכול רב שאינני יכולה להתמודד בהצלחה (כפי שהיה לפני האירוע), בפני מצבים רגילים חברתיים והצליח להשפיע ולחולל שינוי. אין לי מילים לתאר...ד"ר נעמן, את הנזק הנפשי ובאיכות החיים בשל כך. היו לי המון יכולות רגשיות וחברתיות שהניעו אותי למוטיבצייה ולעשייה וכמו- כן, לשביעות עצמית רבה ולשמחה שכ"כ חסרה לי מאז.... לצערי, קראתי אודות תופעה זו - שאחרי גלישה פסיכוטית או חרדה חריפה שאליה נקשרו טריגרים והצפה רגשית מדברים של מה בכך...יהוו סבל וחרדה פוסט טראומטית עד סוף ימי חיי. אני בחורה בת 34 שמאז גיל 30 אני כבר לא חייה. מנסה לתפקד, מתחילה דברים ומפסיקה כיוון שהמתח הגבוה כבר קשה לי פיסית. ובעיקר התסכול שאני חסרת אונים כלפי החיים שלי. אני במשך 4 שנים מחפשת טיפול שאולי אולי יכול לעזור לי- ושאני מתכוונת שיעזור לי , אני אומרת שיחזיר אותי למצב הקודם (האם זה אפשרי?). מהו הטיפול שאני צריכה לפנות אליו? פסיכיאטר החליט לתת לי עכשיו ואבן פעמיים ביום למשך שבועיים ולאחריו להתחיל שוב טיפול אנטי דכאוני- חרדתי. אני לא מאמינה בטיפולים האלו ובייחוד של הואבן שהוא מבחינתי כמו אקמול וגם שכבר ניסיתי מספר טיפולים ממשפחת הssri אני לא מסוגלת לווסת ולהרגיע את הדאגות והחששות בדבר נזקים בלתי הפיכים למשך כל החיים? אני התלבטתי בין טיפול" קוגניטיבי התנהגותי , פסיכולוגי- דינמי ו-emdr בבקשה- ראה מה ניתן לעשות ו/ להמליץ לי (אפילו מבחינת מכונים ספציפיים או אשפוז וכו'ב), על מנת לעזור לי. תודה רבה

אני בן 40, סובל כ-20 שנה מהפרעת חרדה חריפה+אגורפוביה. כתוצאה מכך אני נוטל תרופות פסיכיאטריות במינונים: נרדיל (5 כדורים), גבפנטין (5 כדורים - כל אחד 300 מ"ג) וקלונקס (2.5 כדורים כ"א 2 מ"ג). בשנים האחרונות אני סובל מאימפוטנציה כמעט מוחלטת. פעם אחת ניסיתי את הויאגרה, אולם לא היתה כמעט השפעה (גם בגלל שנכנסתי לחרדה מהשימוש בכדור). ברור לי שאחוז גבוה מהמצב שלי נובע מהשפעת הכדורים וגם ממצבי הנפשי. רציתי לדעת בכל זאת האם יש אפשרויות עזרה נוספות, כי מצבי בהחלט בלתי נסבל והוא מוריד את איכות חיי עוד יותר.(עלי לציין שלא הייתי בטיפול סקסולוגי במרפאה יחודית) תודה רבה על התשובה מראש!

האם רודיולה משפיע ישירות על רמת הסרוטונין במח?הוא אכן מעלה אותה? האם זה לא מסוכן? שנית,האם אפשר לקחת עם זה(לא ביחד) מידי פעם(בשעת חרדה חריפה) כדור הרגעה בשם קלונקס 0.5 מ"ג?

שלום, אני בת 33 נשואה ואמא לשני ילדים קטנים ( 4 שנים ו 3 חודשים) החרדות לגורלה של המשפחה שלי הוחמרו כמובן מאז שנולדו הילדים . לפעמים החרדות כ"כ חמורות שאני מתחילה לדמיין כבר שקורים דברים. מאז המלחמה בצפון נהייתי חרדתית מאד לבעלי (והוא אפילו לא נקרא למילואים) ואני פוחדת שיקרה לו משהו. אני יכולה אפילו לדמיין שמודיעים לי שקרה לו משהו, ואיך אני מתמודדת, אבל מיד אני מסיתה את דעתי מהמחשבה הזו ומנסה לחשוב מחשבות חיוביות. הרופאת משפחה נתנה לי תרופה טבעית בשם "רמוטיב" אבל עדיין לא התחלתי לקחת. האם התןפעות שאני מתארת נורמליות לחרדה ואני באמת צריכה טיפול ? האם זה עובר מעצמו והאם הכדורים הטיבעיים יכולים לעזור? תודה מראש על עזרתך ענת

אני בן 52 וסובל ב 35 שנים האחרונות מחרדה שלא תאומן (ומתמדת) שמחליפה סימפטומים. לפני כ 10 שנים הרגשתי שינוי לטובה כאשר לקחתי פבוקסיל , ואז הפסקתי אחרי כ 3 חודשים בגלל ההשפעה על התפקוד המיני(זיקפה ללא פליטה. פליטה רק פעם בחודש). אולי הייתי פזיז? כעת החלטתי לתפוס את העניינים בידיים. האם ציפרלקס או תרופה אחרת שתרצה להציע, טובה עבורי. האם תוכל להסביר קצת? תודה מראש לצוות הנכבד.

היי גידי אז ככה... נסעתי עם חבר שלי לטיול במזרח של חודש. חלק מהטיול כלל נטילת כדור למניעת מלריה שעשוי לגרום לתופעות לוואי די קשות (חולשה, בחילה, חרדה חריפה, אי שקט, מתח, הפרעות שינה וירידה בתאבון..). החודש עבר די בשלום אלא שבשבועיים האחרונים החלתי לחוש את כ-ל התופעות הללו. ממש כאילו אני מסטולה 24 שעות ביממה. באופיי אני טיפוס די לחוץ ואני יודעת שתשומת לב יתרה לתופעות הללו והתמקדות בהן... תשמר אותן. יש לי לימודים בפתח עוד כשבוע והרופאה אמרה שתופעות כאלו נמשכות אף מס' שבועות לאחר סיום הטיפול של הכדורים. אני מנסה להרגיע את עצמי ולקבל את התופעות אך הלחץ שאני אמורה ללמוד אוטוטו וחייבת לחוש בטוב כבר משגע אותי.... האם תוכל להמליץ לי על דרך בנתיים להרגע קצת?.... תודה רבה :) חג שמח

אני בן 19 סובל מ CP, לפני כ 6 ימים השתחררתי מביה"ח לאחר אישפוז לא קצר (חודש וחצי) עקב חרדה חריפה ודיכאון (ועכשיו מתברר שאני סובל גם מ OCD) אני לא מפסיק לחשוב שאני חולה,אני כל הזמן קורא על מחלות פסיכוטיות ומחלות אחרות ומכניס לעצמי שהן קימות אצלי כשבעצם הן לא קיימות כלל.. ובכלל אני סובל ממצב חרדתי קשה, העניין הוא שניסיתי המון כדורים במשך הזמן (סרוקסט,אדרונקס,אפקסור,לוסטראל,ציפראמיל,רמרון ואיקסל) ואפילו רספרידל למרות שאני לא סובל מסכיזופרניה (בניגוד למה שאני חושב, אבל חששתי לקחת את התרופה לאורך הזמן כי פחדתי מ "תנועות לא רצוניות של הענים הפנים והלשון) בכל אופן,האיקסל עזר במידה זו או אחרת אבל הופיעו תופעות של אקומודציה (נטייה לסינוור), ועכשיו חזרתי לאפקסור שגם הוא כבר הפסיק להשפיע מזמן,כמו כן עדיין מופיעות תחושות סינוור וטשטוש הפסיכיאטרית בבית החולים הציעה לתת לי סרוקסאט במינון מאוד גבוה של 80 מ"ג,הגענו ל 60 ולא יכולתי לסבול את זה עוד,הופיעו רעידות בידיים,בשפתיים,ובכל הגוף.. לאחר מכן היא הציעה טיפול משולב של ציפראמיל עם רספרידל (2 מ"ג) שסרבתי לקחת כלומר לקחתי את זה רק לכמה ימים, ואחר כך היה מצב שלא יכולתי אפילו לעמוד על רגליי וקישרתי את זה לרספרידל הרופאה טוענת שמדובר בחרדה רציתי לשאול את דעתך בקשר למס' דברים: 1. האם לדעתך אכן מדובר רק בחרדה? כי הגעתי למצב שאני ממש מתקשה בהליכה,הרבה יותר מפעם,ממש קשה לי לעלות במדרגות,היו רעידות בידיים שפסקו לרעידות בשפתיים שעדיין לא פסקו,קושי בנשימה,לחצים בחזה וכדומה... כמו שכתבתי שם טענו שמדובר רק בחרדה מה דעתך? 2. כמו כן ישנה תופעה מוזרה שלא היתה קודם לכן,צלליות של דברים מפריעים לי,לדוגמא,הצל שלי,או כל צל של כל דבר אחר ממש מטריד אותי בצורה קיצונית האם נתקלת בתופעה מעין זו האם היא ממקור חרדתי או בגלל האקומודציה 3. הרופאה החזירה אותי חזרה לאפקסור משום שביקשתי,אבל היא טענה שזה לא יעזור למחשבות הטורדניות שלי,ואכן אני רואה שאין שיפור במצב,העניין הוא מה כבר יכול לעזור ניסיתי כ"כ הרבה כדורים... ושם בכלל אמרו לי שאני לא צריך כדורים,והסיבה שממשיכים את הכדורים זה רק בגלל שהתחלתי כבר קודם,אבל אני תוהה איך בכלל אפשר לומר לי דבר כזה כשהחרדה שלי היא כ"כ כרונית האם אתה יכול להמליץ על טיפול מסויים אחר,שלא ניסיתי? אני כבר ממש מיואש,אני לא רואה שום תקווה המצב הזה נמשך כברכ למעלה מחצי שנה האם יש לי עוד תקווה? סליחה על אורך המכתב בתודה רבה מראשו,אלמוג

היי לכולם ולד"ר הידש היקר כפי שכתבת פעם ישנם אנשים שהחרדה שלהם מאד עקשנית , אני , לצערי אחת מהן , זוכר שכתבתי לך שחטפתי שפעת לפני שבוע , ובכן השפעת עברה אבל חטפתי התקף חרדה נוראי היום , רעדו לי הרגליים והרגשתי שאני מתעלפת , אבל , לשם שינוי , נרגעתי ממנה די מהר , ועכשיו שאני כותבת לך אני מרגישה בסדר גמור , לא אשקר ואגיד שאני לא מצפה ומפחדת מן ההתקף הבא , אבל הפעם התמודדתי איתו אחרת , ואולי באמת הטיפול הפסיכולוגי מקל מעט על הפחד מן הפחד. לשאלה שלי - האם אין ברירה וההתקף הזה מראה שאני חייבת לחזור לתרופות ? אולי מספיק לקחת קסמקס ( מינון של 0.25) במקום את הסרוקסט שהרופא הציע לי, כלאמר לתקוף את זה נקודתית ולא באופן קבוע? שוב שאלה על ההריון- אני מאד רוצה עוד תינוק (יש לי שתי בנות), אבל מתה מפחד, האם אפשר לנסות להכנס להריון עם כדורים מסוג סרוקסט או קסנקס, או להמתין עד שהחרדות יחלפו (אם כך אולי אצטרך להמתין כל החיים עד שאהיה זקנה) , חוץ מזה האם אתה , ד"ר הידש , מאמין שמדיטציות ומחשבות חיוביות אכן יכולות לשפר את מצב החרדות? או שאולי הכל כימי וחבל על הכסף(של הטיפולים האלטרנטיבים)? אשמח לתשובות חברי הפורום ולתשובתך ביי ושבוע טוב יונית

האם אתה ממליץ על טיפולים ברפואה משלימה ,למשל ב"כללית" ,כעזר לתהליך ההחלמה מדיכאון? תודה.

אני בן 37 ונראה צעיר יותר. בעיתי היא שאני סובל כ20 שנה מחרדות ממקומות סגורים או ממקומות רחוקים ולא מוכרים. ניסיתי כל מיני שיטות אלטרנטיביות כולל 4 שנים מדיטציה עים מורה צמוד אבל זה לא פתר את הפחד והחרדה. אני סובל למשל מחרדה שהסימפטומים שלה הם: קשיי נשימה דפיקות לב מואצות וחולשה בכל הגוף כאילו אני הולך למות. הופנתי ע"י רופאת המשפחה למרכז לטיפול בנפש ביד-אליהו והפסיכיאטר מנהל המקום שלך אותי לבדיקות דם EEG EKG בשבוע הבא יגיעו התשובות ושאלתי היא האים סרוקסט יעזור לי אלי לציין שבדיקות דם ו EKG בגדר הנורמה. אני נעול על הסרוקסט כי ראיתי אנשים שסבלו כמוני ויצאו מהבעיות ע"י הכדור. אנא תשובה מהסובל..