כולסטאטומה היא החמורה מבין מחלות האוזן התיכונה הדלקתיות...
טיפול ניתוחי במחלות האוזן התיכונה עשוי להציל את כושר...
האוזן התיכונה פועלת כמגבר שמעביר צלילים מהאוויר לאוזן...
מהי לקות שמיעה? מהם הסימנים לירידה בשמיעה? מה הקשר של...
דלקות באוזן התיכונה בקרב ילדים הינה תופעה שכיחה, אשר ברוב...
שלום התשובה לשאלותיך מעט מורכבת, ניסיתי לענות עליהן ולהלן תשובתי: כולסטאטומה הינה מצב בו עור צומח בתוך האוזן התיכונה והמבנים שסביבה (בינהם עצם המסטואיד), מקום בו לא אמור לצמוח עור. כולסטאטומה מתפתחת עקב מצבים בהם המנגנון של איוורור האוזן התיכונה לא תקין ועור התוף שוקע פנימה והעור של עור התוף צומח פנימה. באופן נדיר מתפתחת כולסטאטומה עקב מצב מולד. ללא טיפול גורמת המחלה להרס מבני האוזן וזיהום. עלולה להרוס את המעטפת של האוזן, כלומר עלולה לחדור לחלל התוך גולגולתי ולגרום לזיהומים מסוג דלקת קרום המוח, או לחדור לצוואר. כלולה לפגוע במבנים כמו עצב הפנים או לפגוע בשבלול של האוזן ולגרום לליקוי שמיעה. את עצמות השמע, כמעט תמיד כולסטאטומה הורסת במידה כזו או אחרת ולכן נוצר ליקוי שמיעה שמקורו בפגיעה בעצמות השמע מבלי שניפגע השבלול של האוזן. הטיפול הוא ניתוחי ואין טיפול שאינו ניתוחי. המחלה הינה מחלה עקשנית ונוטה מאוד להתפשט. כמו-כן נטיית המחלה לחזור גבוהה מאוד. הסיבה להמצאות מחודשת של כולסטאטומה לאחר שנראה כי הוסרה לחלוטין בניתוח הינה מכיוון שנשאר באוזן מקטע מיקרוסקופי של כולסטאטומה שלא ניתן היה לראות אותו בעת הניתוח, או מכיון שעור התוף שוקע מחדש עקב הבעיה של החולה עצמו שעליה לא ניתן לשלוט והוא מפתח מחדש את התופעה של שקיעת עור תוף. כולסטאטומה חוזרת בשיעור של 30% בממוצע בכלל האוכלוסייה הסובלת כולסטאטומה. לכן בחלק גדול של המקרים משמעותו של הטיפול הניתוחי הינו יותר מאשר ניתוח אחד. המעקב אחרי הניתוח הינו קודם כל במרפאה בעזרת מיקרוסקופ. בבדיקה זו ניתן לראות אם עור התוף שקע ואם מתפתחת מחדש כולסטאטומה, ולנתח כאשר צריך בטרם התפתח זיהום או סיבוכים מיותרים. מעקב בעזרת מיקרוסקופ אינו מגלה באם נישאר מקטע נסתר של מחלה בתוך האוזן, מעבר לעור התוף אשר שוקם בניתוח. את זאת ניתן לזהות בעזרת בדיקת MRI מיוחדת לכולסטאטומה בתנאי שהאוזן לא מזוהמת (כאשר האוזן מזוהמת בדיקת ה MRI אינה מדוייקת ולא ניתן להיסתמך עליה). בעבר, בטרם פותח ה MRI הנ"ל, אכן היה מקובל לבצע שני ניתוחים כדי לגלות מיקטעי כולסטאטומה שצמחו לאחר הניתוח שבוצע ושאותם לא ניתן לראות בבדיקה במירפאה. כיום אין צורך לבצע אוטומטית ניתוח חוזר אלא יש לבצע MRI כשנה לאחר הניתוח ולהמשיך לעקוב בעזרת MRI ובדיקה במירפאה. לא ניתן לומר אחרי כמה שנים אין יותר צורך במעקב. בכל מיקרה מדובר בהרבה מאד שנים. לגבי מדדים להצלחת הניתוח, הללו קשורים למטרות הניתוח. מטרות הניתוח הינן קודם כל להגיע לאוזן בטוחה מבחינה רפואית כללית (מניעת סיבוכים מסכני חיים, מניעת זיהומים חוזרים באוזן, מניעת פגיעות במבנים חיוניים וכו') במטרה זו חייבים להצליח תמיד, כלומר גם אם חזרה מחלה יש לסלקה ורצוי מאד בטרם התפתח זיהום פעיל. שיעור ההצלחה מבחינה זו בכירורגיה קפדנית הינו מאד גבוהה בתנאי שמתקיים המעקב הקפדני במירפאה כמתואר קודם לכן ובתנאי שישנו מעקב בעזרת בדיקות MRI לפי המלצת הצוות המנתח. מטרה נוספת הינה להגיע לאוזן נוחה כלומר אוזן שניתן למנוע בה אפילו זיהומים קלים. מטרה זו קשה הרבה יותר להשגה, ולו רק משום שאוזן בה עור התוף נוטה לשקוע (גם מבלי שמתפתחת כולסטאטומה) נוטה לזיהומים. אולם אם המטופל מקפיד על הוראות הצוות המנתח גם מטרה זו ניתנת להשגה. ומטרה שלישית הינה השגת שמיעה טובה ככל האפשר, אם בעזרת תיקון כירורגי של עצמות השמע או בעזרת מכשירי שמיעה, רגילים או מושתלים. מטרה זו ניתנת להשגה אולם כמובן שנידרשת הענות של המטופל שכן הצלחת שיקום שמיעה ניתוחי על ידי שיקום של עצמות השמע תלויה בגורמים רבים מאד בין השאר במצב עצמות השמע ומידת ההרס שלהם על ידי המחלה ונטיה של עור התוף של המטופל לשקוע. גורמים אלו אינם ניתנים לשליטה. הרבה מאד מטופלים מסרבים להשתמש במכשירי שמיעה והאוזן נותרת ללא שיקום שמיעה. בברכה פרופ לונץ
אם אין רסטרקציה משמעות הדבר שאין חשד לכולסטיאטומה
כולסטאטומה היא החמורה מבין מחלות האוזן התיכונה הדלקתיות...
טיפול ניתוחי במחלות האוזן התיכונה עשוי להציל את כושר...
האוזן התיכונה פועלת כמגבר שמעביר צלילים מהאוויר לאוזן...
מהי לקות שמיעה? מהם הסימנים לירידה בשמיעה? מה הקשר של...
דלקות באוזן התיכונה בקרב ילדים הינה תופעה שכיחה, אשר ברוב...
דלקות אוזניים אצל ילדים כרוכות פעמים רבות בזיהום בתעלה...
שלום התשובה לשאלותיך מעט מורכבת, ניסיתי לענות עליהן ולהלן תשובתי: כולסטאטומה הינה מצב בו עור צומח בתוך האוזן התיכונה והמבנים שסביבה (בינהם עצם המסטואיד), מקום בו לא אמור לצמוח עור. כולסטאטומה מתפתחת עקב מצבים בהם המנגנון של איוורור האוזן התיכונה לא תקין ועור התוף שוקע פנימה והעור של עור התוף צומח פנימה. באופן נדיר מתפתחת כולסטאטומה עקב מצב מולד. ללא טיפול גורמת המחלה להרס מבני האוזן וזיהום. עלולה להרוס את המעטפת של האוזן, כלומר עלולה לחדור לחלל התוך גולגולתי ולגרום לזיהומים מסוג דלקת קרום המוח, או לחדור לצוואר. כלולה לפגוע במבנים כמו עצב הפנים או לפגוע בשבלול של האוזן ולגרום לליקוי שמיעה. את עצמות השמע, כמעט תמיד כולסטאטומה הורסת במידה כזו או אחרת ולכן נוצר ליקוי שמיעה שמקורו בפגיעה בעצמות השמע מבלי שניפגע השבלול של האוזן. הטיפול הוא ניתוחי ואין טיפול שאינו ניתוחי. המחלה הינה מחלה עקשנית ונוטה מאוד להתפשט. כמו-כן נטיית המחלה לחזור גבוהה מאוד. הסיבה להמצאות מחודשת של כולסטאטומה לאחר שנראה כי הוסרה לחלוטין בניתוח הינה מכיוון שנשאר באוזן מקטע מיקרוסקופי של כולסטאטומה שלא ניתן היה לראות אותו בעת הניתוח, או מכיון שעור התוף שוקע מחדש עקב הבעיה של החולה עצמו שעליה לא ניתן לשלוט והוא מפתח מחדש את התופעה של שקיעת עור תוף. כולסטאטומה חוזרת בשיעור של 30% בממוצע בכלל האוכלוסייה הסובלת כולסטאטומה. לכן בחלק גדול של המקרים משמעותו של הטיפול הניתוחי הינו יותר מאשר ניתוח אחד. המעקב אחרי הניתוח הינו קודם כל במרפאה בעזרת מיקרוסקופ. בבדיקה זו ניתן לראות אם עור התוף שקע ואם מתפתחת מחדש כולסטאטומה, ולנתח כאשר צריך בטרם התפתח זיהום או סיבוכים מיותרים. מעקב בעזרת מיקרוסקופ אינו מגלה באם נישאר מקטע נסתר של מחלה בתוך האוזן, מעבר לעור התוף אשר שוקם בניתוח. את זאת ניתן לזהות בעזרת בדיקת MRI מיוחדת לכולסטאטומה בתנאי שהאוזן לא מזוהמת (כאשר האוזן מזוהמת בדיקת ה MRI אינה מדוייקת ולא ניתן להיסתמך עליה). בעבר, בטרם פותח ה MRI הנ"ל, אכן היה מקובל לבצע שני ניתוחים כדי לגלות מיקטעי כולסטאטומה שצמחו לאחר הניתוח שבוצע ושאותם לא ניתן לראות בבדיקה במירפאה. כיום אין צורך לבצע אוטומטית ניתוח חוזר אלא יש לבצע MRI כשנה לאחר הניתוח ולהמשיך לעקוב בעזרת MRI ובדיקה במירפאה. לא ניתן לומר אחרי כמה שנים אין יותר צורך במעקב. בכל מיקרה מדובר בהרבה מאד שנים. לגבי מדדים להצלחת הניתוח, הללו קשורים למטרות הניתוח. מטרות הניתוח הינן קודם כל להגיע לאוזן בטוחה מבחינה רפואית כללית (מניעת סיבוכים מסכני חיים, מניעת זיהומים חוזרים באוזן, מניעת פגיעות במבנים חיוניים וכו') במטרה זו חייבים להצליח תמיד, כלומר גם אם חזרה מחלה יש לסלקה ורצוי מאד בטרם התפתח זיהום פעיל. שיעור ההצלחה מבחינה זו בכירורגיה קפדנית הינו מאד גבוהה בתנאי שמתקיים המעקב הקפדני במירפאה כמתואר קודם לכן ובתנאי שישנו מעקב בעזרת בדיקות MRI לפי המלצת הצוות המנתח. מטרה נוספת הינה להגיע לאוזן נוחה כלומר אוזן שניתן למנוע בה אפילו זיהומים קלים. מטרה זו קשה הרבה יותר להשגה, ולו רק משום שאוזן בה עור התוף נוטה לשקוע (גם מבלי שמתפתחת כולסטאטומה) נוטה לזיהומים. אולם אם המטופל מקפיד על הוראות הצוות המנתח גם מטרה זו ניתנת להשגה. ומטרה שלישית הינה השגת שמיעה טובה ככל האפשר, אם בעזרת תיקון כירורגי של עצמות השמע או בעזרת מכשירי שמיעה, רגילים או מושתלים. מטרה זו ניתנת להשגה אולם כמובן שנידרשת הענות של המטופל שכן הצלחת שיקום שמיעה ניתוחי על ידי שיקום של עצמות השמע תלויה בגורמים רבים מאד בין השאר במצב עצמות השמע ומידת ההרס שלהם על ידי המחלה ונטיה של עור התוף של המטופל לשקוע. גורמים אלו אינם ניתנים לשליטה. הרבה מאד מטופלים מסרבים להשתמש במכשירי שמיעה והאוזן נותרת ללא שיקום שמיעה. בברכה פרופ לונץ
אם אין רסטרקציה משמעות הדבר שאין חשד לכולסטיאטומה
צריך לדאוג שהאוויר יהיה מספיק חם ( פושר) מצד אחד ומצד שני לא לעשות כיוויה לאוזן עם אוויר חם מדי. באשר לאוזן הנגדית , צריך קודם לדעת מה מצבה, ואם בכלל יש צורך ביבוש שלה.
שלום נתנאל, הבעיה שאתה מציג מוכרת ואפילו לא נדירה, לשאלתך,בהחלט שיש ברפואה בארץ אלטרנטיבות אחרות לניתוח BAHA. האלטרנטיבות האלו אף נחשבות למתקדמות יותר מבחינה טכנולוגית. ואני מציעה שתפנה לקבלת הסבר לצוות המטפל בך. בברכה
שלום עינבל אכן כולסטאטומה נוטה לחזור והמעקב לאחר הניתוח מיועד לאיבחון החזרה וביצוע ניתוח באופן מבוקר בטרם יתפתח זיהום מסכן. לגבי שאלתך בעיניין ביצוע מסטואידקטומיה רדיקלית עם השארת חלל פתוח, ניתוח זה אכן מאד לא מומלץ, כמעט 'בכל מחיר' כיון שהחולה נותר עם מצב מאד לא נוח ונטיה רבה מאד לזיהומים חוזרים של האוזן גם כאשר מתקיימת השגחה רפואית קפדנית לאחר הניתוח, ובודאי כשאר ההשגחה אינה מספיק קפדנית. לפיכך גם אם נאלצים לבצע ניתוח נירחב ובו נאלצים להוריד את הקיר הפמריד בין האוזן התיכונה והחיצונית וחלל המסטואיד (החלל שהתוך העצם הנמצאת מאחורי האוזן), או שהמחלה עצמה כבר הרסה קיר זה, יש בסיומו לבנות מחדש את קיר האוזן החיצונית ולבנות מחדש עור תוף. אני מקוה שתשובה זו מבהירה את הדברים בברכה פרופ' לונץ
שלום מריה, כעת חשוב להשלים היסטוריה רפואית ובדיקה גופנית ואוטוסקופיה על ידי רופא אאג, שכן נוזלים בתאי המסטואיד יכולים להיות ממצא אקראי וחסר משמעות קלינית ויכולים גם להעיד על מחלות דוגמת כולסטאטומה. חשוב להגיע עם בדיקות השמיעה האחרונות ובדיקת ההדמיה עצמה לרופא האאג, על מנת שיוכל להמליץ על המשך בירור כראוי. רק בריאות, ד"ר אורי חבקין מומחה אא"ג וכירורגיה של ראש וצוואר מחלקת אא"ג וניתוחי ראש וצוואר המרכז הרפואי "שמיר" (אסף הרופא)
מדובר במלאות של חללי העצם המקושרים לאוזן תיכונה. לממצא הזה אין משמעות אם אין הקשר לתשאול ובדיקה. נא לפנות לרופא המטפל. בריאות פרופ' חיים גבריאל. מומחה אא"ג, מנתח ראש וצוואר. מנהל מחלקת אא"ג וניתוחי ראש וצוואר. מרכז רפואי אסף הרופא, מסונף לאוניברסיטת ת"א. טל 08-9779660 פקס 08-9779661 סניפי אסותא מרכזים רפואיים. https://sites.google.com/site/drgavrielhaim נייד לקביעת תור 053-9956570
מדובר במלאות של חללי העצם המקושרים לאוזן תיכונה. לממצא הזה אין משמעות אם אין הקשר לתשאול ובדיקה. נא לפנות לרופא המטפל. בריאות פרופ' חיים גבריאל. מומחה אא"ג, מנתח ראש וצוואר. מנהל מחלקת אא"ג וניתוחי ראש וצוואר. מרכז רפואי אסף הרופא, מסונף לאוניברסיטת ת"א. טל 08-9779660 פקס 08-9779661 סניפי אסותא מרכזים רפואיים. https://sites.google.com/site/drgavrielhaim נייד לקביעת תור 053-9956570
נא לפנות לפורום המתאים. בריאות פרופ' חיים גבריאל. מומחה אא"ג, מנתח ראש וצוואר. מנהל מחלקת אא"ג וניתוחי ראש וצוואר. מרכז רפואי אסף הרופא, מסונף לאוניברסיטת ת"א. טל 08-9779660 פקס 08-9779661 סניפי אסותא מרכזים רפואיים. https://sites.google.com/site/drgavrielhaim נייד לקביעת תור 053-9956570
אשמח לעזור. אם מוזמנים כמובן למירפאה כדי לסייע בצורה המיקצועית ביותר.
לפי הכתוב הבדיקה נראתה שיפור. במצב זה עלולה להימשך תחושת האטימות. במידה והאטימות מתמשכת יש לשקול המשך טיפול, וכן ביצוע MRI. בריאות פרופ' חיים גבריאל. מומחה אא"ג, מנתח ראש וצוואר. מנהל מחלקת אא"ג וניתוחי ראש וצוואר. מרכז רפואי אסף הרופא, מסונף לאוניברסיטת ת"א. טל 08-9779660 פקס 08-9779661 סניפי אסותא מרכזים רפואיים. https://sites.google.com/site/drgavrielhaim נייד לקביעת תור 053-9956570
שלום אורלי, לא ידוע כל קשר בין מיגרנה לבין כולסטיאטומה. יש לטפל במיגרנה בנפרד.
לעיתים אכן יש צורך בשתי בדיקות דימות. בדיקת סיטי מסייעת בין היתר להבין את מימדי התהליך, ובדיקת ה-MRI את אופיו.
1 - שעווה לא גורמת לכולסטאטומה. 2- לרוב לא ניתן להגיע אל הממצא שחשוד ככולסטאטומה בלי לבצע ניתוח, וכדי להמנע מכך מבוצעת בדיקת דימות, דוגמת CT, שיכול ללמד אותנו אם מדובר בכולסטאטומה או בממצא אחר. 3- שעווה בתעלה יכולה לגרום לטינטון מכיון שהיא חוסמת את התעלה ומשנה את התכונות האקוסטיות של האוזן.
שעווה אינה סיבה לכולסטאטומה. לרוב כולסטאטומה נימצאת באוזן תיכונה ונטילת ביופסיה מצריכה הליך כירורגי בהרדמה כללית. בריאות פרופ' חיים גבריאל. מומחה אא"ג, מנתח ראש וצוואר. מנהל מחלקת אא"ג וניתוחי ראש וצוואר. מרכז רפואי אסף הרופא, מסונף לאוניברסיטת ת"א. טל 08-9779660 פקס 08-9779661 סניפי אסותא מרכזים רפואיים. https://sites.google.com/site/drgavrielhaim נייד לקביעת תור 053-9956570
לא בכל מקרה זה שמתפתח עם השנים
מורכב לא לדיון באתר מסוג זה. בחרי לך רופא נוסף להתייעצות. בריאות פרופ' חיים גבריאל. מומחה אא"ג, מנתח ראש וצוואר. מנהל מחלקת אא"ג וניתוחי ראש וצוואר. מרכז רפואי אסף הרופא, מסונף לאוניברסיטת ת"א. טל 08-9779660 פקס 08-9779661 סניפי אסותא מרכזים רפואיים. https://sites.google.com/site/drgavrielhaim נייד לקביעת תור 053-9956570
בוקר טוב בדיקת MRI עם פרוטוקול מסויים DWI יכולה להגיד אם יש או אין כולסטיאטומה, מה שרשמת לא אומר שיש כולסטיאטומה
ברוב המוחלט של המיקרים טינטון לא מלמד על גידול בתעלת השמע הפנימית. אם הופנית לבדיקה מומלץ לבצעה ואת מוזמנת לייעוץ. בינתיים אפשר להיעזר במיסוך, ולזכור שיש סיכוי מצויין לכך שהטינטון יחלש.
שלום רב בהחלט מקובל להשתמש בפן
במקרה של הבת שלך צריך שני דברים : צריך לנתח ולסגור את הנקב והדבר השני עד אז ז"א כל זמן שישנו נקב יש לשמור לא להכניס מים או אדים לאוזן , כמובן בכל דרך , גם בעזרת פין שיכול להפחית רטיבות באוזן אבל להשים לב לא לעשות כיוויה לאוזן בגלל החום של הפין
אנא פנה עם דיסק הבדיקה לרפא ששלח אותך. חשוב להסתכל על הבדיקה עצמה ולא על הפענוח
יש להיוועץ עם רופא מטפל לאחר הניתוח. ההחלמה תלויה בסוג הניתוח שיבוצע. בריאות פרופ' חיים גבריאל. מומחה אא"ג, מנתח ראש וצוואר. מנהל מחלקת אא"ג וניתוחי ראש וצוואר. מרכז רפואי אסף הרופא, מסונף לאוניברסיטת ת"א. טל 08-9779660 פקס 08-9779661 סניפי אסותא מרכזים רפואיים. https://sites.google.com/site/drgavrielhaim נייד לקביעת תור 053-9956570