על המשבר שממנו סובלים כמעט כולם, על דרכי הטיפול ועל הדרך...
כתבי היפוקרטס מצטיינים בדיווחים הרפואיים המפורטים הכלולים...
בקשתית העין ניתן לראות מצבים המעידים על ראשיתו של תהליך,...
דיכאון קשור במחסור בסרוטונין. אבל האם ידעתם כי 90%...
מסתמנת תמונה קודרת וקשה בתסמונות ADD ו-ADHD: נראה שתופעות...
הי במבי, יהיה סתיו, ותהיה יום הולדת, ותהיה במבי שתצליח במאבק הקשה הזה. אודי
שלום יקיר. התרופה וולבוטרין היא תרופה אנטי דיכאונית מעוררת ועל כן מתאימה לטיפול במצבי דיכאון בהם יש מלנכוליה והיעדר כוחות. כמו-כן התרופה יכולה לעזור בשיפור קשב וריכוז. וולבוטרין פחות יעילה בטיפול בחרדות ולעתים אף עלולה להגביר חרדות ולכן לא מומלץ להיעזר בה בהפרעות חרדה. בהצלחה.
איש באמונתו יחיה- זוהי איננה שאלה רפואית.
על המשבר שממנו סובלים כמעט כולם, על דרכי הטיפול ועל הדרך...
כתבי היפוקרטס מצטיינים בדיווחים הרפואיים המפורטים הכלולים...
בקשתית העין ניתן לראות מצבים המעידים על ראשיתו של תהליך,...
דיכאון קשור במחסור בסרוטונין. אבל האם ידעתם כי 90%...
מסתמנת תמונה קודרת וקשה בתסמונות ADD ו-ADHD: נראה שתופעות...
טיפול תרופתי לא תמיד יעיל במצבי דיכאון. בעזרת טיפול...
חג החנוכה מספק תירוץ מצוין לבחון מעט את האור, אותה אנרגיה...
החדשות הרעות: הדיכאון לסוגיו הופך נפוץ יותר ויותר. החדשות...
הסיוט הגדול של כל ההורים: התמכרות של ילדיהם המתבגרים -...
הי במבי, יהיה סתיו, ותהיה יום הולדת, ותהיה במבי שתצליח במאבק הקשה הזה. אודי
שלום יקיר. התרופה וולבוטרין היא תרופה אנטי דיכאונית מעוררת ועל כן מתאימה לטיפול במצבי דיכאון בהם יש מלנכוליה והיעדר כוחות. כמו-כן התרופה יכולה לעזור בשיפור קשב וריכוז. וולבוטרין פחות יעילה בטיפול בחרדות ולעתים אף עלולה להגביר חרדות ולכן לא מומלץ להיעזר בה בהפרעות חרדה. בהצלחה.
איש באמונתו יחיה- זוהי איננה שאלה רפואית.
המומחיות שלי איננה בילדים.
הי אביב, שתהיה שבת טובה, עם הרבה גשם בחוץ וחם ונעים בפנים. אודי
פונה יקרה, את רווקה בת 27. חלילה לי מלומר שאת עדיין צעירה כי ככל הנראה לפי התפישה הפנימית שלך "צעירה" בשביל נישואין או מתאימה לנישואין זה משהו סביב גיל 23-24, אולי. אם אכן זה החישוב הפנימי שלך את כבר רואה את עצמך כמי שאיחרה את הרכבת. נכון שיש הרבה בנות רווקות בגילך - השאלה היא לא כמות הרווקות אלא המצב הנפשי הפנימי. האם את אופטימית לגבי עצמך, האם מצב רוחך בדרך כלל טוב או ירוד? האם את יוצאת בחברה? האם את יוצאת לבלות? האם יש לך מעגלים חברתיים של אנשים שאת נפגשת איתם ומקבלת מהם סיפוק רגשי וחברתי? משום מה אני מקבלת את הרושם שאת פסימית לגבי יכולתך להכיר בחורים ושיש לך דעות כגון "בחורים אינם רציניים", "בחורים רוצים רק סקס" ועוד דעות שליליות הקוטלות מראש את האוכלוסיה הגברית. להערכתי גיל 27 הוא אחלה גיל להכיר בו גברים מגיל 27-35, רבים טובים נמצאים באתרים האיכותיים של היכרויות באינטרנט ואל תגידי שכבר ניסית והתאכזבת, כי בהחלט יש שם אוכלוסיה ראויה. משום מה אני חושדת שהבעיה היא מצב רוח פסימי וירוד ואם כך הוא הדבר, שווה לחשוב על ייעוץ מקצועי לשינוי נקודת ההשקפה על העולם. כל טוב ובהצלחה, אילנה
שלום. הדיכאון העמוק עם הרבה סימפטומים כמו היעדר רגשות, מחשבות קשות על החיים ועל העתיד, ועוד נקראת מלנכוליה. דיסטימיה היא דיכאון כרוני פחות עמוק שמלווה את האדם למשך שנתיים או יותר. פרופ' לאון גרינהאוס מיינד קליניק www.grunhaus.co.il www.mindclinictlc.co.il 036962745 036962733
שלום שרון, מתיאורך עולה החשד שבתך סובלת מדיכאון - העצבות העמוקה, הפסימיזם, הייחוס הפנימי (האשמה עצמית על דברים שליליים שקורים). דיכאון יכול להופיע בשל כל מיני סיבות (סביבתיות או תורשתיות) אולם זה בדרך כלל לא משנה את הטיפול. כיום ישנם טיפולים מאוד יעילים בדיכאון - הן טיפול תרופתי והן טיפול פסיכולוגי בגישה קוגנטיבית-התנהגותית (CBT). מומלץ לפנות להערכה פסיכולוגית (אצל איש מקצוע שעובד בגישה קוגנטיבית התנהגותית) או להערכה פסיכיאטרית ראשונית. בהצלחה, אמיר.
לנכלאת, מה שלומך? הנסיגה שלך בתפקוד מדאיגה. גם אם אינך מרגישה עצבות, הניתוק הרגשי שאת מתארת מצדיק התייחסות, הן מצד הפסיכולוגית שלך והן מצד פסיכיאטר שישקול טיפול תרופתי. בהצלחה יעל
שלום לך אדווה, ותודה על מילותיך. שאלות רבות לך, ואתחיל בזו שהיא ככל הנראה בעלת המשמעות הסובייקטיבית המכרעת ביותר עבורך. מעניין שבסוף שאלתך השלישית את מתייחסת לדיכאון בלשון עבר (האם הדיכאון שירת אותי?) . עצם הטיית הפועל בזמן עבר מצביעה על מרחק כלשהו ממה שאת מכנה דיכאון. גם עדותך כי כתבת לאנליטיקאי שלך הודעה בדבר החלטה לצאת מהדיכאון מצביעה על רגע משמעותי --אגב, מדוע לכתוב ולא לדבר באנליזה עצמה...? אך המשמעותית ביותר היא השאלה הסובייקטיבית שאת מעלה: האם הדיכאון שרת אותי באיזה שהוא אופן? שאלה כזו עשויה להיות פוריה ביותר להמשך חקירה וקריאה באנליזה. יש בה עמדה שונה לחלוטין מזו המנוסחת בתחילת השאלה (אני מאובחנת עם דיכאון מזורי), ניסוח שבו את אובייקט סביל של מגדיר אוניברסלי. הפסיכואנליזה אינה עובדת עם אבחנות מעין אלו הנשענות על אוסף של תופעות אמפיריות ומכנסות אותן לכדי מה שנקרא הפרעות נפשיות, הן משום שהקליניקה שלה, קליניקה של מבנים סובייקטיביים העולים באנליזה עצמה, היא קליניקה של הפרטיקולרי, לא האוניברסלי (מה שהופך אותך לאדווה, כולל האופן בו את סובלת) הוא בדיוק מה שאי אפשר ללכוד אותו בהגדרה כוללנית, והן משום שהיא אינה גורסת כי תופעות סובייקטיביות הן הפרעות ביחס לנורמה כלשהי. אלו הן דרכים של הסובייקט לחיות, בחירות סובייקטיביות מול הטראומה שהיא עצם המפגש של החומר החי עם השפה, בחירות שלעיתים בא עימו סבל אותו ניתן להתיר באנליזה. השאלה שלך מאפשרת תחילתה של התרה כזו: מהו דיכאון עבורך, כהתנסות ולא כאוסף של תופעות אמפיריות? אילו עוד מילים עומדות מאחורי ההגדרה הזו? לאילו התנסויות מוקדמות יותר קשור הדכאון? האם את יכולה לומר משהו על מה, בהיסטוריה האישית שלך, הביא למה שאת מכנה דיכאון? וכן, גם הדיכאון, כתופעות סובייקטיביות אחרות שהפסיכואנליזה נותנת דעתה עליהן, הוא בחירה. בחירה לא מודעת של הסובייקט שכרוכה בה התענגות, כלומר סיפוק בסבל. פרויד, למשל, דיבר על כך שהמצב אותו כינה מלנכוליה הוא תולדה של סרוב לא מודע של הסובייקט לוותר על אובייקט אהוב שמסיבה כלשהי כבר אינו נוכח בחייו. כתוצאה מאותו סרוב, במקום להפחית את השקעת הליבידו בייצוג האובייקט שאבד, כך שישתחרר ליבידו (מה שאת מכנה כח) שיוכל להיות מושקע באובייקטים אחרים או אפילו לספק את תחושת החיות, אותו ייצוג נספג אל תוך האני. בעקבות זאת, האני משתנה, מתפצל לייצוג האובייקט שאבד ולחלק המבקר ומעניש את החלק הראשון על כך שנטש... במקום הבסיס לקוהרנטיות, האני הופך להיות שדה קרב בו החלק המעניש מתעמר בחלק המזוהה עם האובייקט האהוב שאבד -- לעיתים עד כדי הרס מוחלט שלו שמוצא לפועל על גופו של הסובייקט עצמו. הדיבור באנליזה, החל משאלות סובייקטיביות כמו זו ששאלת, מאפשר לשחרר ליבידו מאותה השקעה בייצוג אובייקט אהוב שאבד שנספגה לתוך האני. לעצם דיבור זה, דיבור בנוכחות שותקת בעיקר של אנליטיקאי, דרושה הסכמה סובייקטיבית, כמו גם לשחרור הליבידו מייצוג האובייקט שאבד ולוויתור על הסיפוק מן הסבל הכרוך במאבק בין שני חלקי האני אך יש לזכור כי כמו בכל עניין באנליזה, מדובר בהכרעה סובייקטיבית, הווה אומר לא מודעת, ולא בהחלטה מודעת . בהצלחה, פרופ שירלי שרון-זיסר
תשובה למעלה...
שלום. כמו תמיד, אתה כותב דברים מרתקים ומקוריים הבאים מנקודת ראות ייחודית שרק אחד שחווה את הדברים בעצמו יכול לראות, וזאת בניגוד לרב התאוריות הפסיכואנליטיוצת שבאות מאנשים שמעולם לא חוו מצב פסיכוטי. אגב יש הקבלה מסויימת לבין מה שאתה אומר (במיוחד על אישיות לא ממומשת) לבין התאוריות של תיאורטיקנים של יחסי אובייקט כגון וויניקוט שדיבר על ה"עצמי הכוזב" (false self) שנוצרת שלא נותנים לאדם להתפתח לפי האמת הפנימית שלו, מה שיכול להוביל בהמשך להפרעות נפשיות שונות. לגבי טיפול - אני מסכים אתך לגמרי שטיפול פסיכולוגי בכיוון מימוש העצמי (מה שאתה קורה "מתן ידע רגשי") הוא חיוני במבקיל לטיפול התרופתי. בכל מקרה תודה על ששיתפת אותנו בתובנות שלך. בברכה, ד"ר אהוד ססר
שלום לך, לחשוב על כמה הכול תפל ושחייך חסרי משמעות לא יעיל גם אם תוכן של המחשבה הוא נכון. מחשבות בכיוון הזה רק מדרדרות אותך וגורמות לך להרגיש עוד יותר רע. התיעצות עם פסיכולוג/ית, פסיכותרפיסט/ית בגישה התנהגותית - קוגניטיבית יכולה מאוד לעזור. תודה על פנייתך לפורום, אשמח לענות על שאלות נוספות, בברכה,
שולחת חיבוק ולא סתם! מקווה שישפר איתך אידה עו"ס MSW נפגעות תקיפה מינית
אני רוצה לעזור לכי להודעה שכתבת על כך שאת אוהבת את השיר פתחי אותה תלחצי על הוספת תגובה.... וכתבי שורה אחרי שורה תעתקי כמו שכתוב(חפשי בגוגל) אני איתך....לא כועסת! אידה
ילדה יקרה ספרי על החיבור? מה שנראה מובן...לא תמיד... אני מקווה שבעתיד תוכלי להתחבר לשחרים שיתנו לך תחושת אור ותקווה איתך אידה
שלום רב, זו בהחלט אפשרות. כדאי מאד לשקול טיפול פסיכולוגי. בברכה, ד"ר אילן טל
את יכולה... אם תאמיני... אם תיהיה סבלנית... תוכלי להפרד מכל המסביב... ולהשאר אותה ילדונת... תאמיני אידה
שלום לך שאלה מאוד מעניינת. "מלנכוליה - את אהובתי" האם היית בתהליך טיפולי אי פעם? שאלתך מורכבת מאוד, כדי לענות אני צריכה קצת פרטים. את יכולה לשלוח גם במייל: innaar@015.net.il
היי לילך, שלומי טוב, שמחה לשובך לכאן.. געגוע לאנשים אהובים זה מכאיב במיוחד כאשר הפרידה ארוכה. טוב שאת יכולה לכתוב על כך, ותוך כדי כך אולי גם משהו נרגע בך ואת יכולה להרדם... לילה טוב, שרון
אני שלום, עצב על קשרים משמעותיים שהיו לנו במהלך החיים יכול ללוות שנים ארוכות ולפעמים לתמיד, הרי אנו נזכרים ומתגעגעים גם לזכרונות ילדות או קשר חם עם אנשים שהכרנו. במיוחד כאשר הקשר היה עמוק כפי שתארת ואולי גם בגלל אופי הפרידה, שהיתה בלית ברירה ו'נחתכה' כפי שתיארת. יתכן וחלק בך עדיין עסוק בשאלה מה היה אילו לא נחתך הקשר או בשאלות אחרות הקשורות בו. ניכר כי אהבתן מאד, ואולי זה מעורר כמיהה לקירבה כזו שוב עם מישהו אחר. העובדה שהיית (או עדיין) בטיפול והיתה לך הזדמנות להתמודד עם המצב חשובה. אני מקווה שיחד עם העצב תבוא גם אהבה חדשה, אפשרית. בהצלחה, שרון
שלום לך משוררת לרגע, הכאב הוא הדלק של היצירה האנושית. מקווה שפרץ היצירתיות הביא איתו גם מידה של הקלה. לילה שקט ליאת
שלום לך, את מתארת בצורה עשירה מאוד, חיה מאוד, בליל של תחושות קשות, הגורמות הצפה, קושי להתמקד. אבל בעיקר שמעתי ממך את אי היציבות הרגשית. את התחושה הקשה שגם כאשר את מרגישה טוב, אופטימית, התחושות הקשות אורבות לך וחוזר חלילה. את נראית כמשוועת ליותר יציבות, ואני מקווה שאת מנסה גם להיעזר בדרכך להשגתה. דרור