תוצאות חיפוש עבור רטיניטיס-פיגמנטוזה

שלום רב. ניתן להשאיר הודעה בטלפון 03-3741603

שלום לכם, לא ידועים לי פרטים קליניים לגבי בעלך ולכן איני יכולה לענות על השאלה. ממליצה להיוועץ ולשאול את הרופא המטפל. לגבי פיתוחים חדשים - קיים מחקר ענף בנוגע לריפוי גנטי (השתלה של וירוס הנושא על גביו עותק תקין של הגן). כרגע קיים טיפול גנטי המאושר בארה"ב ל- RP על רקע מוטציות ב- RPE 65 - זו צורה נדירה וחמורה של RP, המופיעה בילדות. . מחקר לגבי השתלות תאי גזע נמצא עדיין בשלבים ראשוניים יותר. כמו כן קיימים פתרונות לראיה מלאכותית בסיסית מאד, המיועדים לעיוורים. קצב המחלה שונה בין כל פרט, ויש בהחלט גם כאלו השומרים על ראיה מרכזית עד סוף חייהם.

באיזור המרכז אפשר לבצע בבית חולים איכילוב.

שלום, בשנים האחרונות מתקיים ברחבי העולם מחקר עשיר שמטרתו לפתח טיפולים חדשים ל RP. ברוב המקרים עדיין לא קיים טיפול ספיציפי המוכח כיעיל, אולם נקווה לעדכונים משמחים בעתיד. רק בריאות.

שלום, רטיניטיס פיגמנטוזה אכן הנה מחלה גנטית תורשתית ולכן לעיתים מספר בני משפחה עלולים להיות חולים. יחד עם זאת, חומרת המחלה וקצב ההתקדמות שלה לעיתים אינם זהים בקרב כל בני בני המשפחה החולים. אני מצטערת לשמוע ששניים מילדיכם סובלים ממצב זה. ממליצה מאד לפנות למעקב רפואי מסודר אצל מומחית.ה למחלות ניווניות של הרשתית.

שלום יש המון סוגי של מחלות RP בצורות תורשה שונות. יתכן והמחלה במשפחתכם היא בהורשה דומיננטית- אזי סיכון ההישנות היא 50%. ברםיש צורות תורשה שונות, להן סיכויי השינות אחרים. הדרך הכי נכונה לענות על זה היא על ידי אבחון גנטי של בן הזוג, ואז ניתן יהיה לתת תשובה מדויקת ואף להציע דרכים להמנע ממצב זה בצאצאים, אם רלוונטי ( אבחון בהריון או אפילו אבחון טרום השרשה בעוברי IVF )

הראיה אינה מלאה עקב הניסטגמוס. זו יכולה להיות הסיבה לראיה הירודה בלילה. אפשר לבקש מרופא העיניים לשקול אם יש מקום לבדיקות נוספות.

קודם כל תמיד יש מקום לקבלה דעה שניה. באופן כללי. ההחלטה על טיפול וסוגו ל-Atrial tachycardia מתקבלת על בסיס הרבה מרכיבים. אבלציה לסוג הזה של הפרעות קצב באמת בדרך כלל זאת אופציה לא ראשונה, קודם מנסים טיפול תרופתי. חוץ מקרדילוק יש עוד תרופות אחרות, חלקם פחות משפיעות על ל"ד. בכל מקרה אני ממליץ לפנות לקבלה של דעה שניה.

מיכל שלום, באופן כללי הטיפול הגנטי יעיל בעיקר בשלבים ראשוניים של המחלה ובגיל צעיר. כרגע הטיפול ל- RPE65 אינו מאושר בארץ. אין לי מידע מדויק לגבי תוצאות הטיפול בגיל מבוגר, אך סביר להניח כי הטיפול יהיה בעל יעילות מוגבלת, אם בכלל.

שלום רב, אין עדיין תרופות יעילות לטיפול ב RP. חשוב מאד לקחת בדיקת דם על מנת לאפיין את הגן הגורם למחלה. המחקר הגנטי מתפתח מאד בשנים האחרונות. OPTISAFE היא תרופה המקובלת לטיפול במחלת רשתית מסוג AMD, ואינה טיפול מקובל ב RP. ניתן ליצור קשר בטלפון 03-3741603

שלום רב. 1. באיזה פרוצדורת לייזר מדובר? אם מדובר בלייזר להסרת משקפיים, יש להתייעץ עם מומחה קרנית להסרת משקפיים, אך סביר להניח כי לא ירצו לנתח. 2. בקרב חולי RP יש שכיחות מוגברת של קטרקט,אשר מופיע בגיל צעיר מאשר לשאר האוכלוסיה ובד"כ מערב את הקופסית האחורית. 3. אני מניחה שאתה מתכוון ל- RP אשר נובעת ממוטציה בגן שנקרא CERKL, ואופיינית ליהודים ממוצא תימני. בברכה, ד"ר נוימן

רחל שלום, איני רואה את שדה הראיה. בכל מקרה, בהחלט יתכן כי חדות הראיה טובה והראיה המרכזית שמורה, ואילו שדה הראיה ההיקפי פגום. RP מערבת בשלבים מוקדמים בד"כ את הרשתית המרוחקת ולכן שדה הראיה מצומצם, כאשר שכבת קולטני האור במרכז הרשתית (פובאה) שמורה ולכן חדות הראיה טובה. עם התקדמות הניוו ברשתית, שדה הראיה מצטמצם. בשלבים מאוחרים תיתכן גם פגיעה במרכז הרשתית עם ירידה בחדות הראיה. בברכה, ד"ר נוימן

אלון שלום. כדאי להתחיל ב Oct, צילום אוטופלורוסנסיה ושדה ראיה. לגבי erg חוזר, הרופא שיבדוק אותך יחליט אם יש צורך לחזור על הבדיקה - בהתאם לתוצאות הבדיקה הקודמת (יש להביא עימך). אפשר לפנות לבדיקה ליחידה לאלקטרופיזולוגיה או למחלות רשתית תורשתיות באחד מבתי החולים. יש לקבל הפניה והתחייבות קודם לכן מרופא העיניים בקופת החולים. בברכה, ד''ר נוימן.

יאיר שלום. בצקת במרכז הרשתית יכולה בהחלט להופיע ברטיניטיס פיגמנטוזה (RP) ולגרום לירידה בראיה המרכזית. הטיפול המקובל במקרים אלו הוא טיפות עיניים או טיפול פומי במעכבי האנזים קרבוניק אנהידרז (כגון אזופט ואורמוקס). התגובה לטיפול משתנה בין אנשים. בחלקם הבצקת חולפת תחת טיפול , אולם תיתכן הישנות או העדר תגובה לטיפול. בברכה, דר נוימן

לא ידוע לי על אישור כזה.

שלום, ניוון רשתית תורשתי, כולל רטיניטיס פיגמנטוזה, הנם מצבים בהם נגרמת פגיעה בתאי הרשתית על רקע שינויים גנטיים. מצבים אלה אינם ניתנים לתיקון ע"י ניתוח. לעיתים רטיניטיס פיגמנטוזה מלווה בהיווצרות קטרקט (עכירות של עדשת העין), ואז הטיפול המתאים הנו ניתוח קטרקט. יחד עם זאת, ניתוח קטרקט אינו משפר את תפקוד הרשתית ולפיכך השיפור בראייה אינו מלא גם אחרי ניתוח מוצלח. לגבי השאלה השניה, האם הכוונה לגן RP1? הגן REP1 משתתף במחלת כורואידרמיה, ששונה מרטינטיס פיגמנטוזה. בשני המקרים, קיימים טיפולים חדשים שנמצאים בשלבים מוקדמים של מחקר ופיתוח. נקווה לעדכונים חיוביים בעתיד.

אם הכוונה היא לבדיקת X שביר עם 29 חזרות- זו תשובה תקינה. הייתי מוודאת מול המעבדה

לא ידוע לי על תרופה שאושרה לשימוש. יש מחקרים רבים, והקישור ששלחת - הוא שה- FDA אישור לבצע מחקר קליני. לא אישור לטיפול ..

לדעתי - רק בשלב מחקרי צ'יפ המושתל ברשתית ובמוח

אין קשר בין שתי המחלות

שלום, ממליצה לפנות למכון מרא"ה, הם מומחים מובילים בצפון בתחום אלקטרופיזיולוגיה של מערכת הראייה. במידת הצורך יוכלו גם להפנות לבדיקות גנטיות. בהצלחה.

לחולי RP יש בדרך כלל קטרקט מסוג תת קופסיתי אחרונ שיכול לגרום לתחושת מיסוך או וילון. אין שום דבר דחוף בניתוח הקטרקט.

מצטער. לא מכיר משהו קליני ….. בשטח

שלום אביגיל, מציעה לפנות בשאלה זו אל קופת החולים בה אתם מבוטחים. בריאות.