תוצאות חיפוש עבור הצפה-רגשית

הי לכולם .. אודי שמחה שחזרת מקווה שנהנית ..אישית החופש כאן הפעם עשה לי ממש טוב . מהמרחק יכולתי יותר לראות מעבר לכאב. להבין יותר את כל הצדדים של כולן . מבחינתי זה עניין של כבוד הדדי . אנחנו קבוצה וקבוצה מורכבת לא פשוטה כואבת מלאה בבאגים ושיחזורים. כשכל טריגר יכול להפעיל טריגר אצל אחרת . אני חושבת שמכוון ואנחנו שונות הפגיעה שונה החוזקות של כל אחת מאיתנו שונות ...גם הטיפול בנו שונה. כך שמה שנכון למטופל אחד לא בהכרח נכון למטופל השני .יתרה מכך לעיתים אנחנו פשוט עדין לא שם ...זה לא אומר שאם אנחנו מתנגדים למילים של האחד זה מבטל אותם,זה אומר שזה לא נכון לנו באותו הזמן . עכשיו בקשר אלי למקום כאן ולפיצוץ הזה שהשאיר אותי מפורקת. ניסיתי להסביר את עצמי רק שהייתי במקום מעורבב עם שיחזור מה שהביא למצב קרבני (תוקפני או נמחק ) עכשיו במרחק אני אנסה להסביר ...מה שחשתי כאן לאורך כל הזמן הזה ,זה חוסר כבוד לכאב שלי.. גם אני אשמה נתתי לזה יד והייתי שותפה למילים "מקיאה "וכאלה ... אז לא אני לא בגלישה פסיכוטית אני לא כותבת תחת חומרים ממממכרים ואני בטח לא בשגעון . אני כותבת את הכאב הרב שיש בתוכי. הכאב שעולה, בגלל היותו ממודר ממני עולה בצורה מאוד גולמית .יחד עם זאת בגלל היותו באינטרנט יש בו מבחינתי יתרון כי יש כן בלימה ומעצור מהסיכוי שיזהו אותי ..וכך יוצא שזה רק טיפה מהכאב ואני מסוגלת להתחבר אליו ולהביא אותו לטיפול לעבודה משותפת . כשהיה הפיצוץ ההוא שירה שאלת מה הצורך של כל אחד מהפורום זה הצורך שלי .. האמת וזה ישמע לכן אולי מוזר לא אמיתי אבל אני גם לא מצפה לתגובות כבר מזמן שלא ....הצורך הוא פשוט להניח את זה ואז כשאני קוראת את זה אני יכולה להתחבר לזה . אז למה לא לעצמי כי יש צורך בזר השלישי שמחבר בניינו יש לי צורך בעד הזה שיראה ...ובאינטרנט גם כשאין תגובה יש עד ...בנוסף המקום זמין תמיד ואני יכולה לכתוב בשעות שלכל גורם תמיכה אחר אני לא אכתוב ועכשיו לקונפליקט הכואב ....קראתי, ראיתי מה הכתיבה שלי גורמת לאחר ,צר לי על כך באמת ואני גם הכי מבינה בעולם . נראה לי וזה בגדר רעיון אשמח להקשיב להיבטים /רעיונות אחרים . כדי שאני לא אמחוק את עצמי (כן יש לי מקומות אחרים לכתוב בהם אבל זה מוחק אותי מכאן ) וגם לא אכאיב לשני. אני מוכנה לקחת באחריותי לסמן את ההודעות האלו שניכתבות מתוך הצפה ריגשית בטריגר ... גם על השני מוטלת האחריות אם לקרוא הודעה כזו או לא ... אנחנו אנשים מבוגרים ויש לנו גם את האחריות לשמור על עצמיינו . אני יודעת שזה לא אידאלי אבל זה נראה לי אמצע הוגן ושומר ומכבד אותי ואת השני .. סוריקטה את מכולם חשובה לי דעתך ...אבין גם אם לא תגיבי . תודה אודי על המקום הזה שמאפשר כל כך הרבה צמיחה ותהליכים

היי רציתי לדעת מהי הדרך הכי טובה להתמודד עם עומס והצפה של רגשות שכבר לא יודעים מה לעשות ואין מוצא רק בורחים לאינטרנט ואז זה רק מחמיר.... אשמח לתשובה תודה רבה

שלום, החלום הראשון התחיל בחדר בבית שלי, במקום רצפה היה פשוט מים, ומסביב למים קופסאות צמודות לקירות ואני עמדתי עליהן, קפצתי מקופסה לקופסה בניסיון להגיע לצד השני, אבל הפלתי דברים והרגשתי שאני עומד ליפול אז הפסקתי, הסתכלתי על המים לראות אם יהיה מסוכן ליפול משם, בהתחלה לא ראיתי כלום, עד שראיתי תנין, ענק, ומשם החלום התחיל להיות מאוד מוחשי, חלקים מהתקרה שהיו עשויים מעץ החלו ליפול, גם על התנין, ואז כריש בא ונשך אותו, ואחרי זה פשוט הייתי במים, והתחלתי לחשוב שאין טעם להאבק, שאין לי מה לעשות, התנין והכריש במים איתי ואין לי איך להיחלץ אז כדאי פשוט לוותר, ניסיתי להאבק במחשבה הזאת, עד כדי כך שהערתי את עצמי.

שלום עירית. אמנם כתבתי בפורום כבר אבל בלי שום קשר על מה שכתבתי אשמח לקבל טיפ איך אפשר לצאת מהצפה רגשית. אני מרגישה שאני יותר מידי מתעסקת במחשבות שליליות ואני רוצה לחזור לשמחת חיים שהייתה לי איך עושים את זה? אני ממש אודה לך עם תוכלי לענות לי וסליחה על ריבוי השאלות סוף שבוע נפלא

אני מוצאת את עצמי לא מפסיקה לתלוש שיערות מהשורש של הרא ששלי !! כבר יש לי קרחות כל שיערה שנתלשת מהשורש מספקת אותי ברמות ושמתי לב שאני נוגעת בשיער בכל פעם שאני מוטרדת או חושבת הבעיה שאני מוטרדת וחושב 24/7 וכבר שלי קרחות ואמא שלי שואלת אותי מה זה אני גם לא מבינה למה אני עושה את זה הבעיה שאני לא שולטת בזה ואני נורא מפחדת וחוששת מזה שאולי נהייתי חולה בנפש אפשר עזרה מימך?

חלמתי שאני ובעלי יוצאים מהרכב לכיוון קניון ובחנייה היה שליליות מהגשם והכל היה רטוב בעלי רץ ואני פחדתי לרוץ להחליק.. פתאום ראיתי נחש קטן זוחל לא מתקרב אליי רק מרים את הראש כל הזמן אני מנסה להתקדם ולברוח ולא מצליחה מנסה לצעוק לבעלי אבל אין לי קול ולא מצליחה להתקדם. מה החלום אומר ?

הקדמה לסיטואציה : 1) יש לי שחלות פוליציסטיות, גלולות לא עבדו, כעת בדיקור סיני , היה לי מחזור שנגמר לפני שבוע. 2)אובחנתי אם פוסט טראומה מורכבת עקב התעללות רגשית קשה, כל הילדות שלי עד הייתה לי בעיה של אוננות כפייתית ולא הבנתי מה זה ולמה. בילדות עד כיתה ט בערך זה היה בכל רגע נתון גם ברחוב, בכיתה, ליד אנשים, כל היום, לא הצלחתי להתרכז ולעשות כלום, אחר כך לבד הצלחתי להפסיק, אבל עדיין כשהייתי לבד וכ'ו לא הצלחתי להפסיק, עד רמת כאב, אובססיה, לא נהנית, פשוט גורמת לעצמי סבל זמן ארוך ורציף. בסופו של דבר הצלחתי לבד להפסיק גם את זה. עכשיו אני בטיפול פסיכולוגי ואני מצליחה אפילו יותר להתרכז ולשלוט בעצמי, אבל פתאום חווה רגרסיה קשה, חזרתי לבית שלי, חווה את אותם הדברים, הצפה רגשית מטורפת, מעדיפה לגרום לעצמי סבל מיני מאשר לווסת את עצמי עם לחתוך ורידים... לכן אוננתי, חזק כואב הרבה רציף הרבה גמירות ברצף. וכואב לי מאז, שלושה ימים, כואב לי הגב התחתון והשחלה בצד ימין, אני מסריחה משם אפילו דרך המכנס, מזעזע, והפרשות מטורפות פשוט נזילה לבנה שלושה ימים. עשיתי לעצמי משהו? הגוף שלי רגיל מהילדות להתעללות המינית הזו בעצמי וכן זוכרת שכאב לי הרבה אבל עכשיו זה לא היה בשיא ועדיין ישר אחרי זה כל התסמינים האלה שפירטתי. המחזור היה לפני שבוע, וכואב לי כאילו אני מקבלת מחזור. אשמח לעזרה / הסבר / יעוץ

במהלך חיי אני חולמת רבות על ים ועל גלים בים הלילה חלמתי פעם ראשונה על גלים ענקיים שהם כולם קצף ומתנפצים עלי בחוף אך הם חוזרים חזרה לים מבלי שקורה לי כלום באופן כללי מאוד מסקרנים אותי החלומות החוזרים ונשנים על גלים גבוהים וים מה זה אומר?

כצופה מהצד זה נראה לרגע שהפורום המיוחד הזה עושה את עבודתו נאמנה.. תומך בועט מרגיש אוהב מפרגן מקלל חווה כנה ואומר את אשר על לב הכותבים ממש כמו בטיפול... זה באמת תמיכה אמתית לדעת לכעוס ולרצות לשפוך ולסגור לאהוב ולשנוא להתרפק ולהתפרק טוב תמשיכו כך...... והכי חשוב זה לתמוך ולאהוב להבין ולהיות ליד ימין!! שהיה יום נפלא ורגוע לכולם..

היי, אני לכאורה אני אמורה להיות אדם מאושר,היו לי הרבה שינויים שקרו בשנה האחרונה: הצלחתי להשיג דברים טובים להשיג את כל מה שאני רוצה... רק שאני מרגישה ריקנות שום דבר לא מרגש אותי במיוחד בתחביבים שהיו לי באותו זמן שאני מרגישה ריקנות אני מוצפת איך אני יכולה להרים את עצמי שיש הצפה רגשית?

אני באמת מודה לך שהשקעת משבה וכתיבה בי , אולי אר כך אחזור ואקרא את הכל כרגע זה יותר מידי מילים ... יותר מידי נחרצות שבטוחה שיודעת מה נכון לי !!!!!!!!!!!!!! את יודעת מה גורם לי להתנגדות הנחרצות הזו ... אז אני כאן, נכנסתי כרגע זה נכון אבל מתוך הרגל ולא מתוך שתיקה רועמת ....כשנכון לי אני גם כותבת. לא תמיד יש לי זמן ...הרבה דברים במציאות. הימים שלי מאוד מאוד עמוסים . בחמישי היה לי יום עם הצפה רגשית, לא יכולתי לכתוב כאן כי פשוט לא מרגיש לי נכון , כן יש השפעה של האמירות הנחרצות שלך על הפיצול ועוד...(דרך אגב עניתי לך למטה רק זה לא עלה , ולא היה לי כוח וחשק לענות לך שוב במיוחד שדעתיינו שונות ואני יודעת איך זה משפיע עלייך כשאני מתנגדת לדברייך וגם לא היה לי חשק לפתוח לזה הודעה נפרדת) .למרות שדעתי שונה משלך , כל בני האדם מפצלים את עצמם במציאות . אני לא נוהגת אותו הדבר בתור אמא בתור אשת איש או בתור איש מקצוע אני לא נוהגת אותו הדבר כאני בקבוצה או לבד אני לא נוהגת אותו הדבר בחברות שונות ....ככה כל בני האדם .... אני לא מביאה דכאון וכאב לכל מקום אני גם לא מביאה אושר עילאי ....אני מביאה אותי על מי שאני באותו הרגע נכון למקום . גם המטפלים שלנו כבני אדם כאלה ...המטפלת לא תצעק עלי גם אם היא כועסת עלי על ילדייה כן ...אז הפיצול נמצא אצל כולם . וועכשיו אני ממש אבל ממש פגועה !!!!!!!! כתבתי שם על עץ ישן מתוך כאב עצום על כך שאני לא יכולה להביא לכאן את רגשות הכאב שלי כדי לא לפגוע בך, גם ביקשת ממני וכיבדתי אותך לא לפתוח שם הודעות ...לא יאמן שהלכת אחורה כמעט שני דפים ונתקלת בהודעה שלי כן הוא על עץ שלי . היה ברור שזאת אני הלא ידוע כי ככה הרגשתי בתוך ההצפה וחוסר היכולת שלי (בתוך הקונפליקט הזה אם לפגוע בך או לכתוב בלי לעשות חשבון ) לכתוב כאן . אני מבקשת ממך סוריקטה בכל לשון של בקשה , לא להביא אותי משם לכאן זה שלי אם ארצה אביא אם לא אז לא ....אני מודה לך ומבינה שהרצון שלך לשלם ולתיקון והרגשה טובה ...יש דברים שייקח להם זמן. אני בהחלט בלי קשר למה שקרה כאן , מנסה כמה שפחות להיות במדיה, כן כמו שאמרתי הצורך שלי הוא רגעי באותם רגעי הצפה קשים ...זה לא שאין לי תמיכה ובחמישי אף קיבלתי תמיכה מרובה אבל היה צורך ביותר ...הפיצול הזה בן מקומות כמו שאת קוראת לו בעיני הוא כלי לוויסות ,בן התמיכות השונות . כי בסופו של יום בתוך ה24 שעות לרוב אנחנו צריכות להתמודד לבד זאת הדרך שלי להוציא את הקיטור ולהמשיך לתפקד ... בבקשה סוריקטה מתחננת אלייך , אנחנו שונות ,מאוד שונות ומאוד דומות...אני לא את ואת לא אני ...אל תצאי מהנחות שאת בטוחה מה נכון לי ... לגבי שירה , כשכתבתי לבמבי שאני הייתי הראשונה זה לא הכוונה שהייתי ראשונה באיזו תחרות הכוונה שאני הכי שמחה והייתי במקום שעודד את שירה לכתוב בגלוי ולא בתחתית שירשור , דרך אגב גם לך אמרתי זאת המון פעמים . יקרה , אני לא בתחרות עם אף אחד באמת שלא... ואני יודעת שגם כאן את חלוקה איתי ובטוחה שאני בתחרות ומקנא ועוד כל מיני .....אני לא מקנא שלמטפלת שלי יש עוד מטופלים אני שמחה על כך שאני לא היחידה אני לא רוצה להיות היחידה זה דווקא מפחיד אותי.(דרך אגב זה מה שהיה אחד המשברים בטיפול הקודם שהיא אמרה לי שהיא מצמצמת את הקליניקה וגם אם אשאר מטופלת יחידה היא תמשיך לעבוד איתי , הפחד הוא מורכב , מכמובן נראות יתר אבל גם כלכלי משהו כאילו אם אני יהיה היחידה היא עלולה להחליט לסגור את הקליניקה כמו אין רצפה ) זה לא אומר שאני לא יודעת שיש לי את המקום הייחודי שלי בליבה ...וכשאני מקנא אני אומרת גם כאן גם בטיפול ....תאמיני לי שאני מדברת על הכל בטיפול ...אבל ממש הכל כולל הדברים הכי מביכים הכי כואבים הכי קשים ....אין דבר שנכתב במדיה או שקיבלתי תמיכה מאיזה גורם שלא מגיע לטיפול ...אני לא מפצלת לטיפול אני מגיעה מאוד מאוד שלם . גם כאן , אחרי כל כך הרבה שנים אני מודעת למקום שלי ובזכות זה אני גם יכולה להאסף ולהיות אני, זה גם מה שנתן לי את היכולת להביא לכאן גם את החלקים הפגועים והכואבים שלי . בקיצור מה שאני מנסה להגיד לך זה שאנחנו שונות וגם דומות ותנסי לקבל את השוני בניינו בבקשה !!!!!!!!!!! תני לי את הקצב שלי לחזור לכאן עם הכאב תוך התחשבות בך ובעצמי , אני יעשה את זה בקצב שלי בדרך שלי ....ואני כאן כמה ואיך שנכון לי . גם לא על כל כאב נכון לי כאן... במדיה בכלל לעיתים זה יחשוף אותי ואני מעדיפה להוציא רק את הצעקה והקושי מאשר לגרום לעצמי להרס עצמי . שוב באמת סוריקטה תודה על המילים על זה שבחרת לראות אותי עם הקושי שלך ...

קראתי אותך קראתי שוב ... קראתי גם את ענפי ההמשך קראתי מה שכתבת לשירה על הרגישות הזאת לראות אז יכולה לומר לך שאני ניחנתי ברגישות הזאת ...ואולי זה מה שקרה לי כאן ..אני רואה גם אותך באמת לעיתים בנימים הקטנים קטנים ...לא תמיד יש מילים וכן כולנו מגיבות באופן שונה אבל כולנו מי שכאן מורכבת עם המון קושי על הגב.. היום לא יהיה לי יותר מכמה דקות של תגובה ...והפעם אני רוצה לקרוא אותך בשקט ,להצליח להיות אתך ורק אתך ... כרגע רק אומר שרואה את הכאב את הקושי הפחד התסכול והמחיר על האבדנים ....המחיר הכבד כל כך ... אין לי מילים מנחמות לכאב הזה רק להגיד שאני אתך בלב ובובה זה נהדר חיבוק

הי אודי, הרשתי לעצמי להתגנב לפה, הייתי לזמן מה קוראת שקטה... בעיקר בשל חוסר כוחות, לאחרונה הסכמתי לטיפול תרופתי, בשל הדרדרות קשה. עכשיו אני פה. רציתי לשאול אותך כמטפל , כתבתי למטפלת על מחשבה אלימה מאד כלפי אדם קרוב אלי, מיותר לציין שלא באמת אפגע באף אחד, האם היא יכולה לעשות עם הדבר הזה משהו?

שלום. בת 29. מזה שנה וחצי לא מצליחה למצוא עבודה. אני שולחת קורות חיים .הולכת לראיונות. ולא מצליחה להתקבל .זה מרסק לי את הדימוי העצמי . אני לא מצליחה לישון בלילות כבר תקופה .גם כשאני פיסית עייפה. המחשבות הרעות לא נותנות לי לישון. מרגישה הצפה רגשית. כל דבר ממוטט אותי נפשית . וגורם לי לחשוב עליו כל היום וקשה לי לתפקד ככה. אני רק מציינת שבעקרון האבחנה אצלי היא הפרעת אישיות גבולית. בעבר טופלתי גם אצל פסיכולוגים שלא עזרו (דינמיים ) וגם בעבר קבלתי תרופות .שמבחינתי. תרופות ממש עשו לי רע .אני ממש לא רוצה לחזור לקחת תרופות פסיכיאטריות. הייתי רוצה למצוא מטפלת שהיא יותר מטפלת בצורה מעשית במקום דינמית. ושלא תחייב אותי ליטול תרופות. ואני רוצה לציין. שאני מאוד רוצה להתקדם. ומבחינתי לחזור לטיפול נפשי זה להראות חולשה. אבל במצב של כיום אני כבר מרגישה שאין לי ברירה.

שלום וברכה לפני מס' שנים הייתה לי אפיזודה פסיכוטית עם מאפיינים מאניים ופרנואידים. התחילו סימנים של התנהגות מוזרה כבר חודש וחצי לפני שהתפרץ ההתקף במלואו.. אבל למרות הסימנים שהיו דווקא תפקדתי פחות או יותר.. כשההתקף התפרץ ממש אז ישר טיפלו בי בהלידול ויצאתי מהמצב במהירות. נראה לי שההתקף במלואו ארך לא יותר מיום-יומיים.. מאז אני לא נוטל אנטי פסיכוטיים אלא רק למיקטל ולוסטרל 50 מ"ג. הייתי באותו זמן בלחץ נפשי עם מחסור בשעות שינה, לא הייתי ישן שינה עמוקה בלילה אלא שינה שטחית, ולחץ בעבודה שלא היה לי טוב שם בכלל, אך הייתי חייב את הכסף בשביל לא להיכנס לחובות ונשארתי שם בכוח, למרות שלא היה לי טוב, כמו כן היה ברקע מעבר דירה והייתי מטופל פסיכולוגית וכנראה הייתי ב"הצפה" (כך טען הפסיכולוג בזמנו). רציתי לדעת איך ניתן לדעת אם האירוע היה כתוצאה ממחלה נפשית, או שזו "גלישה פסיכוטית" כתוצאה מהפרעת אישיות? יש לציין שבאותה אפיזודה שהייתה לקחתי SSRI במינון גבוה (סרוקסט 60 מ"ג) וגם אפקסור (הייתי במעבר בין התרופות שזה קרה). יש לציין שברקע יש "מבנה אישיות גבולי" ואבחנה של הפרעת אישיות (קווים קלסטר b ו-c, תלותיות). אשמח לתשובה ע"פ התיאורים הנ"ל. תודה.

שלום יקרים, התייעצות קטנה. אני כרגע על ברינטליקס 10 מ"ג ליום לטיפול בדיכאון וחרדה. מכיוון שהפגישה הקרובה שלי עם הפסיכיאטרית איתה אני נפגש בד"כ היא רק בעוד כ 3 שבועות והיא כרגע בחופשת קיץ בחו"ל אני תוהה אם יש סיכון בכך שאעלה ל 20 מ"ג, מבלי שיש לי את האפשרות להתייעץ עמה כרגע. רקע לשאלתי - בשלושת השבועות האחרונים אני חווה תופעות שמאפיינות את המצב הלא מאוזן שלי ללא הכדורים - משמע בלבול, תשישות, חוסר מוטיבציה, תחושות הדומות להתקף חרדה כגון הצפה רגשית, חוסר משמעות וכו'. החלטנו ביחד לעבור לברינטליקס כדי לבדוק אם היא תאפשר לי למצות עוד יותר מהפוטנציאל שלי ולא רק להשאיר אותי מאוזן כמו שויפאקס 150 מ"ג עשתה. עשינו את המעבר לפני כחודשיים ותקופת המעבר עברה ללא כל תופעות לוואי, או תסמיני גמילה מהוויפאקס. המעבר היה הדרגתי. אני תוהה אם זה פשוט אומר שמה שוויאפקס עשתה התנקה מהמערכת וברינטליקס 10 מ"ג הוא פשוט מינון שלא מחזיק את אותה רמה ולכן אני חווה את כל זה ? איני לוקח תרופות נוספות וחוצמזה אני בריא באופן כללי. תודה רבה

האם "הצפה רגשית" היא בעצם מצב פסיכוטי?

האם "הצפה רגשית" היא בעצם מצב פסיכוטי?

האם "הצפה רגשית" היא בעצם מצב פסיכוטי?

האם "הצפה רגשית" היא בעצם מצב פסיכוטי?

אבחנו לי לפני כ-3 שנים (באשפוז ראשון ויחיד) הפרעת אישיות קלאסטר B וגם C (תלותיות) לפני כחצי שנה עשיתי אבחון פסיכולוגי מקיף והאבחנה השתנתה להפרעה סכיזואפקטיבית ברקע הייתה אפיזודה פסיכוטית (ב-2013) על שימוש 60 מ"ג פאקסט כיום נוטל 150 מ"ג למיקטל ו-100 מ"ג לוסטרל מה שקורה שהסימפטומים שמפריעים לי כרגע זה חרדה בעוצמה פחותה עד בינונית במשך היום. עוד גם מה שמפריע ונכתב באבחון שיש פגיעה בבוחן המציאות במצבים טעונים רגשית (בוחן מציאות גבולי) וש"מבחינה בינאישית עולה הצפה רגשית ויכולות לקרות פגיעה בשיפוט וקושי להבין ולנהל את הסיטואציה באופן יעיל. ככלל מול מצבים רגשיים יכול להיות אימפולסיבי ולבטא רגש באופן עוצמתי, בלתי מווסת וסוער" בעקבות החרדות ומה שכתבתי חשבתי לקחת שוב פרפנאן במינון 4 מ"ג (לקחתי בעקבות המתח והחרדות שהיו לי כשהשתחררתי מהאשפוז וזה די עזר), העניין שאני מתבלט בגלל המשקל שאני רוצה להפחית (שוקל 100 קילו) ואני פוחד שהתרופה תאט לי את קצב הירידה במשקל ואת המטבוליזם, חוץ מזה יש לי אישור לאביליפיי מהקופה, שלקחתי אותה כמה זמן במינון של 2.5 מ"ג, אך רציתי לדעת מבחינת תופעות לוואי של המשקל ומבחינת השפעת נוגד חרדה (וגם דיכאון) למי יש יתרון לאביליפיי או לפרפנאן? יש לציין הענות חלקית לתרופות SSRI ושלקחתי פאקסט במינון 60 מ"ג הייתה אפיזודה מאנית - פסיכוטית שלמעשה הייתה לי הרגשה שהתגברו לי החרדות במקום שיפחתו תחת אותו טיפול. בנוסף גם יש לעתים התעסקויות טורדניות בנוגע לאבחנות השונות שנתנו לי עם הזמן אך איני יודע אם לייחס זאת ולסווג זאת כ"הפרעה" או שמא כדי באמת לדעת "מי אני" ואיזו בעיה יש לי.. יש לציין עוד שהיה לי בעבר overvalued idea אחרי שפניתי למיון בעקבות מחשבות טורדניות אשמח לעזרה תודה מראש

אבחנו לי לפני כ-3 שנים (באשפוז ראשון ויחיד) הפרעת אישיות קלאסטר B וגם C (תלותיות) לפני כחצי שנה עשיתי אבחון פסיכולוגי מקיף והאבחנה השתנתה להפרעה סכיזואפקטיבית ברקע הייתה אפיזודה פסיכוטית (ב-2013) על שימוש 60 מ"ג פאקסט כיום נוטל 150 מ"ג למיקטל ו-100 מ"ג לוסטרל מה שקורה שהסימפטומים שמפריעים לי כרגע זה חרדה בעוצמה פחותה עד בינונית במשך היום. עוד גם מה שמפריע ונכתב באבחון שיש פגיעה בבוחן המציאות במצבים טעונים רגשית (בוחן מציאות גבולי) וש"מבחינה בינאישית עולה הצפה רגשית ויכולות לקרות פגיעה בשיפוט וקושי להבין ולנהל את הסיטואציה באופן יעיל. ככלל מול מצבים רגשיים יכול להיות אימפולסיבי ולבטא רגש באופן עוצמתי, בלתי מווסת וסוער" בעקבות החרדות ומה שכתבתי חשבתי לקחת שוב פרפנאן במינון 4 מ"ג (לקחתי בעקבות המתח והחרדות שהיו לי כשהשתחררתי מהאשפוז וזה די עזר), העניין שאני מתבלט בגלל המשקל שאני רוצה להפחית (שוקל 100 קילו) ואני פוחד שהתרופה תאט לי את קצב הירידה במשקל ואת המטבוליזם, חוץ מזה יש לי אישור לאביליפיי מהקופה, שלקחתי אותה כמה זמן במינון של 2.5 מ"ג, אך רציתי לדעת מבחינת תופעות לוואי של המשקל ומבחינת השפעת נוגד חרדה (וגם דיכאון) למי יש יתרון לאביליפיי או לפרפנאן? יש לציין הענות חלקית לתרופות SSRI ושלקחתי פאקסט במינון 60 מ"ג הייתה אפיזודה מאנית - פסיכוטית שלמעשה הייתה לי הרגשה שהתגברו לי החרדות במקום שיפחתו תחת אותו טיפול. בנוסף גם יש לעתים התעסקויות טורדניות בנוגע לאבחנות השונות שנתנו לי עם הזמן אך איני יודע אם לייחס זאת ולסווג זאת כ"הפרעה" או שמא כדי באמת לדעת "מי אני" ואיזו בעיה יש לי.. יש לציין עוד שהיה לי בעבר overvalued idea אחרי שפניתי למיון בעקבות מחשבות טורדניות אשמח לעזרה תודה מראש

אבחנו לי לפני כ-3 שנים (באשפוז ראשון ויחיד) הפרעת אישיות קלאסטר B וגם C (תלותיות) לפני כחצי שנה עשיתי אבחון פסיכולוגי מקיף והאבחנה השתנתה להפרעה סכיזואפקטיבית ברקע הייתה אפיזודה פסיכוטית (ב-2013) על שימוש 60 מ"ג פאקסט כיום נוטל 150 מ"ג למיקטל ו-100 מ"ג לוסטרל מה שקורה שהסימפטומים שמפריעים לי כרגע זה חרדה בעוצמה פחותה עד בינונית במשך היום. עוד גם מה שמפריע ונכתב באבחון שיש פגיעה בבוחן המציאות במצבים טעונים רגשית (בוחן מציאות גבולי) וש"מבחינה בינאישית עולה הצפה רגשית ויכולות לקרות פגיעה בשיפוט וקושי להבין ולנהל את הסיטואציה באופן יעיל. ככלל מול מצבים רגשיים יכול להיות אימפולסיבי ולבטא רגש באופן עוצמתי, בלתי מווסת וסוער" בעקבות החרדות ומה שכתבתי חשבתי לקחת שוב פרפנאן במינון 4 מ"ג (לקחתי בעקבות המתח והחרדות שהיו לי כשהשתחררתי מהאשפוז וזה די עזר), העניין שאני מתבלט בגלל המשקל שאני רוצה להפחית (שוקל 100 קילו) ואני פוחד שהתרופה תאט לי את קצב הירידה במשקל ואת המטבוליזם, חוץ מזה יש לי אישור לאביליפיי מהקופה, שלקחתי אותה כמה זמן במינון של 2.5 מ"ג, אך רציתי לדעת מבחינת תופעות לוואי של המשקל ומבחינת השפעת נוגד חרדה (וגם דיכאון) למי יש יתרון לאביליפיי או לפרפנאן? יש לציין הענות חלקית לתרופות SSRI ושלקחתי פאקסט במינון 60 מ"ג הייתה אפיזודה מאנית - פסיכוטית שלמעשה הייתה לי הרגשה שהתגברו לי החרדות במקום שיפחתו תחת אותו טיפול. בנוסף גם יש לעתים התעסקויות טורדניות בנוגע לאבחנות השונות שנתנו לי עם הזמן אך איני יודע אם לייחס זאת ולסווג זאת כ"הפרעה" או שמא כדי באמת לדעת "מי אני" ואיזו בעיה יש לי.. יש לציין עוד שהיה לי בעבר overvalued idea אחרי שפניתי למיון בעקבות מחשבות טורדניות אשמח לעזרה תודה מראש

אבחנו לי לפני כ-3 שנים (באשפוז ראשון ויחיד) הפרעת אישיות קלאסטר B וגם C (תלותיות) לפני כחצי שנה עשיתי אבחון פסיכולוגי מקיף והאבחנה השתנתה להפרעה סכיזואפקטיבית ברקע הייתה אפיזודה פסיכוטית (ב-2013) על שימוש 60 מ"ג פאקסט כיום נוטל 150 מ"ג למיקטל ו-100 מ"ג לוסטרל מה שקורה שהסימפטומים שמפריעים לי כרגע זה חרדה בעוצמה פחותה עד בינונית במשך היום. עוד גם מה שמפריע ונכתב באבחון שיש פגיעה בבוחן המציאות במצבים טעונים רגשית (בוחן מציאות גבולי) וש"מבחינה בינאישית עולה הצפה רגשית ויכולות לקרות פגיעה בשיפוט וקושי להבין ולנהל את הסיטואציה באופן יעיל. ככלל מול מצבים רגשיים יכול להיות אימפולסיבי ולבטא רגש באופן עוצמתי, בלתי מווסת וסוער" בעקבות החרדות ומה שכתבתי חשבתי לקחת שוב פרפנאן במינון 4 מ"ג (לקחתי בעקבות המתח והחרדות שהיו לי כשהשתחררתי מהאשפוז וזה די עזר), העניין שאני מתבלט בגלל המשקל שאני רוצה להפחית (שוקל 100 קילו) ואני פוחד שהתרופה תאט לי את קצב הירידה במשקל ואת המטבוליזם, חוץ מזה יש לי אישור לאביליפיי מהקופה, שלקחתי אותה כמה זמן במינון של 2.5 מ"ג, אך רציתי לדעת מבחינת תופעות לוואי של המשקל ומבחינת השפעת נוגד חרדה (וגם דיכאון) למי יש יתרון לאביליפיי או לפרפנאן? יש לציין הענות חלקית לתרופות SSRI ושלקחתי פאקסט במינון 60 מ"ג הייתה אפיזודה מאנית - פסיכוטית שלמעשה הייתה לי הרגשה שהתגברו לי החרדות במקום שיפחתו תחת אותו טיפול. בנוסף גם יש לעתים התעסקויות טורדניות בנוגע לאבחנות השונות שנתנו לי עם הזמן אך איני יודע אם לייחס זאת ולסווג זאת כ"הפרעה" או שמא כדי באמת לדעת "מי אני" ואיזו בעיה יש לי.. יש לציין עוד שהיה לי בעבר overvalued idea אחרי שפניתי למיון בעקבות מחשבות טורדניות אשמח לעזרה תודה מראש