תוצאות חיפוש עבור חוסר-איזון-של-פלורת-המעיים

שלום רב לפני כיומיים הייתי אצל רופא עור אשר הוריד לי מס נקודות חן מהפנים באמצעות חנקן נוזלי. מדובר בנקודות חן רגילות לחלוטין. הרופא לא הסביר ולא אמר מה התופעות הנילוות לטיפול ופשוט פעל. אני כבר יומיים נדהמת מהתוצאה שלפוחית גדולה שהלכה והצטמקה אודם כתמים חומים שנדמה כאילו גלד. אני עובדת במקום בו אני משמשת כדמות יצוגית ופשוט מתביישת. מעולם לא הייתי במצב שכזה ואילו ידעתי שזו התוצאה לא הייתי מסכימה לעשות זאת מלכתחילה. אודה לכם מאוד באם תעדכנו כמה זמן יעבור עד שהעור ישוב לקדמותו . אני רואה שמיום ליום יש שיפור אבל עדיין יש כתמים חומים מעין גלדים מזעזעים ולא אסתטיים . בבקשה בבקשה כמה זמן עד שזה יעבור והאם יש משהו שאני יכולה לעשות על מנת לזרז את ההחלמה המייגעת . בהזדמנות זו מנצלת את ההזדמנות להגיד לכל מי שקורא שלא יעז לעשות חנקן נוזלי בפנים !

היי ד"ר. בעת קיום יחסי מין, לעיתים תכופות יש לי ריח רע מאיזור הנרתיק, וזה גורם לי לאי נוחות. זה קורה רק בעת קיום יחסי המין, בדרך כלל אין לי ריח רע. ואני מתקלחת לפני יחסי המין. לעיתים קורה שכשאני חוזרת מהעבודה אני מריחה ממגן התחתון שלי ריח נוראי גם. בלתי נסבל. אני מקפידה על הגיינה, מקלחות,ואף השתמשתי עד לא מכבר בנוזל לשטיפה אינטימית. רציתי לדעת מדוע זה קורה ואיך אפשר לטפל בכך?

אני לא רופא , אלא בן 16 שחקר באינטרנט ובפורום וכותב למען התיקונים. ישנן 72 תרופות פסיכיאטריות (שאני מכיר). כל התרופות משפיעות על נוירוטרנסמיטורים , מעבירים עצביים , שהם הורמונים , כלומר שליחים כימיים , שתפקידם להעביר פקודות למוח. ניתן לחלק ל4 סוגים: 1) נוגדי דיכאון~ מעלים סרוטונין ונור~אדרנלין. מעבירים עצביים אלה אחראים על מצב הרוח. כלומר , כשהרמה שלהם עולה , הם גורמים לאופוריה. סרוטונין בעיקר כשאוכלים. נו-אדרנלין מסייע להתמודדות עם לחץ. 2) נוגדי פסיכוזה~ מאזנים את רמות הדופמין. בדור החדש גם סרוטונין.. חוסר איזון במעבירים עצביים אלה גורמים בעיקר לבלבול , חוסר ארגון מחשבתי , ושאר התסמינים של פסיכוזה. 3) נוגדי חרדה , ביניהן 8 בנזודיאזפינים , תרופות הרגעה לחרדה שהם גם כדורי השינה , אשר החומר הפעיל בהן הוא מלטונין (גאבא~GABA) שהוא הורמון השינה. היחידות שפועלות תוך 30-120 דקות. לעומת השאר שפועלות תוך 1-6 שבועות ומגיעות לשיא תוך 4 חודשים. ו2 אחרים: אוטרקס וסורבון. 4) תרופות למחלות אורגניות , ביניהן: מייצבי מצב רוח~ מאזנות את רמת הסרוטונין ונור-אדרנלין. וכן שומרות על האיזון מפני שינויים. משפיעות גם על גלי המוח , ולכן משמשות לטיפול גם באפילפסיה. נוגדי דיכאון ישנן 24 נוגדי דיכאון ב7 משפחות: 1)פרוזק המשפחה הכי חלשה וחדשה היא הפרוזק. פותח ב1988. המיוחד בה הוא , שכל נוגדי הדיכאון מעלים סרוטונין ונור-אדרנלין ונוגדים היסטמין ואצטיל-כולין. אבל פרוזק מעלה סרוטונין בלבד ולא נוגד היסטמין ואצטיל כולין. מה שעושה את זה לתרופה הקלה ביותר. מאותה סיבה היו מקרים שלא ניצפו תופעות לוואי. תופעות לוואי: דיכוי תיאבון , כאב ראש , הפרעות שינה , דיכוי חשק מיני , טשטוש , שלשול וכאבי בטן. אלה השכיחות שנעלמות עם הזמן. במקרה של פרכוסים , יש לפנות לחדר מיון. במקרים של פריחה וגרד , הקאה או קצב לב לא תקין יש להחליף תרופה. תרופות במשפחה יש 6 תרופות במשפחה: 1)פריזמה. מעורר. לכן משלבים עם חצי מ"ג קלונקס למקרה של היפראקטיביות או הגברת מחשבות המוות. 20-80 מ"ג. 2)סרוקסאט. מרגיע. 20-60 מ"ג. 3)פווקסיל. הכי חלש. 50-300 מ"ג. 4) לוסטרל. חלש. 50-200 מ"ג. טראומה. 5) ציפרמיל. הכי מדוייק. 20-60 מ"ג. גריאטריה. עלול לעורר מחשבה אובדנית שניתן להרגיע בעזרת חצי מ"ג קלונקס. 6) ציפרלקס. חרדה. הכי חזק. הכי מהיר. פועל אחרי שבועיים. לעומת 3-6 שבועות פרוזק. 5-20 מ"ג. עלול לעורר מחשבה אובדנית שניתן להרגיע בעזרת חצי מ"ג קלונקס. 2)אדרונקס. פועל רק על נור-אדרנלין. ובזה יחודו. לטיפול בסובלים מתסמינים של חוסר מוטיבציה וערך עצמי. 4-12 מ"ג. פועל תוך שעתיים למשך 12-16 שעות. השפעה מורגשת תוך 10-14 ימים. תופעות לוואי: התייבשות והשתנה , הפרעת שינה , עצירות , הזעה , כאב ראש , בחילה , סחרחורת , פגיעה מינית , דיכוי תיאבון. במקרה של הגברת קצב הלב , יש להחליף תרופה. 3) סרזוניל/טרדוזיל/רמרון/בונסרין יש לו פעולה מיוחדת. חוסם קולטן אלפא2. כך מעלה סרוטונין ונור-אדרנלין. רמרון: 15-45 מ"ג. בונסרין: 30-90 מ"ג. סרזוניל/טרדוזיל: 50-600 מ"ג. מתחיל להשפיע אחרי שעתיים למשך יומיים. לאנהדוניה. תופעות לוואי: עייפות , עליית כולסטרול , עצירות , התייבשות והשתנה, תיאבון מוגבר , בלבול , קושי בהשתנה , התנהגות , הקאה , שפעת. במקרה של התנפחות רגליים , יש להחליף תרופה. מיוחס יותר לרמרון. לסרזוניל פחות תופעות לוואי. 4)זייבאן. מעלה דופאמין ונור-אדרנלין. לכן דיכוי התיאבון שלו הכי חזק. משמש בעיקר לגמילה מעישון. 150-300 מ"ג. 44.2% גמילה אחרי 6 שבועות. תחילת ההשפעה אחרי שבוע. אך כמעט ולא משתמשים בו לדיכאון. כי לפרוזק פחות תופעות לוואי. תופעות לוואי: אי-שקט , חרדה , עצירות , קשיי שינה , סחרחורת , התייבשות והשתנה , כאב ראש , הזעה , בחילה. במקרה של: פרכוסים , הקאה , טשטוש , קצב לב , יש לפנות לחדר מיון. 5) אפקסור איקסל וצימבלטה. אפקסור 37.5-225 מ"ג. איקסל 200-600 מ"ג. צימבלטה 120 מ"ג. פועלים תוך 1-8 שעות למשך יום. לדאגנות והפרעות אכילה. כמעט ולא משתמשים לדיכאון , כי לפרוזק פחות תופעות לוואי. בעיקר סרוטונין וגם נור-אדרנלין. לדיכאון קשה. תופעות לוואי: איקסל: עצירות , התייבשות והשתנה (שתו מים ומסטיק/סוכריה), עייפות , בחילה , סחרחורת (אסור לעבור משכיבה לעמידה) , כאבי ראש, פגיעה מינית , עייפות. במקרה של: קצב לב לא תקין , טשטוש , שיווי משקל , חולשה , יש להחליף תרופה. אפקסור: בחילה , כאב ראש , הפרעת שינה , התייבשות והשתנה , נמנום , אי-שקט , הזעה. 6) אורוריקס. נרדיל ומובמיד. מפרקים חומרים במוח. מעלים לחץ דם. לכן זו המשפחה הכי פחות שימושית. הכי חזק אחרי טריציקליים. נרדיל 15-90 מ"ג. נוגד חרדה. מגביר אנרגייה. תופעות לוואי: מגביר תיאבון , סחרחורת , נדודי שינה , שפיכה מאוחרת, כאב שרירים , כאב ראש , קישיון צוואר , בחילה , דפיקות לב , הפרעת ראיה , כאב חזה. להמנע מ: חלב , בירה , נקניקים , כבד , דגים , אבוקדו , שעועית , בננה, תאנה. מובמיד 150-700 מ"ג. 7) טריציקליים וטטרציקליים. הכי חזקים. סרוטונין ונור-אדרנלין. טריציקליים: טופרניל. התקפי חרדה. הכי ממריץ. נדודי שינה. 75-200 מ"ג. 2-6 שבועות. הכי חזק. נורטילין. כאב. הרטבת לילה. 30-100 מ"ג. 2-6 שבועות. אלטרול. מגביר תיאבון. לטיפול בנדודי שינה. מרדים. פעימות לב. 25-250 מ"ג. 2-4 שבועות. משך השפעה 6 שבועות. אנפרניל. אובססיה. זריקה. 10-250 מ"ג. 4 שבועות. תרופות נוספות במשפחה , פחות שימושיות/נפוצות: דפרקסל וסורמונטיל. טטראציקלים: מלודיל: דיכאון קליני. מרדים. פירכוסים ולב. 25-150 מ"ג. 2-6 שבועות. גילקס: 75-300 מ"ג ליום. 2-6 שבועות. תופעות לוואי חוסם אותות חשמליים בלב. מומלץ לבצע בדיקות: כבד , ספירת דם , לחץ דם , א.ק.ג. כל 3 חודשים. טטראציקליים: מרדים , יובש בפה , סחרחורת , פגיעה מינית. במקרה של עילפון להודיע לרופא. במקרה של פריחה או קושי בהשתנה יש להחליף תרופה. במקרה של דפיקות לב ופרכוסים יש להגיע לחדר מיון. גילקס: טשטוש , הזעה , הסמקה , בנוסף. טריציקליים: בנוסף , עצירות. נוגדי פסיכוזה: יש 3 דורות: הדור הישן (טיפיות): הכי חזק , אבל הכי הרבה תופעות לוואי. רק דופמין. הדור החדש (אטיפיות): ריספרדל , סרוקוול , זיפרקסה וקלוזאפין. קלוזאפין הוא סכנת מוות אבל הוא היחיד שעוזר לתסמינים פסיביים. אם לא הורג , תופעות לוואי קלות. ריספרדל משמש גם לחרדה. דופמין וסרוטונין. הדור השלישי: גאודון. מדכא תיאבון. חזק מריספרדל. תופעות לוואי של לחץ דם נמוך ומרדים. מרגיע חרדה. הדור הישן: 1) התרופה הראשונה היא כלורפרומאזין ועד היום משתמשים בה לפרנויה. פותחה בשנות ה50. מינון: 75-800 מ"ג. בהתאם לעוצמת המחלה. (כדי לזהות זאת צריך להיות פסיכיאטר מנוסה). תחילת ההשפעה: כדור: 30-60 דקות. זריקה: 15-20 דקות. השפעה חלקית 3 שבועות. תופעות לוואי: צהבת , ספירת דם , הפרעת תנועה , עייפות , השמנה , טשטוש , וסת , פגיעה מינית. במקרה חמור של תרדמה יש לדווח לרופא. במקרה של פארקינסון לדווח לרופא. במקרה של: סחרחורת , עילפון , פריחה , צהבת , יש להחליף תרופה. 2)הלדול שייכת למשפחת הבוטירופנונים והכי נפוצה לסכיזופרניה. תופעות לוואי: דיסטוניה (תנועה לא רצונית. ניתן למנוע ע"י מינון) , נוקשות שרירים , עייפות , עלייה במשקל , רעד , סחרחורת , עילפון , פגיעה מינית. במקרה של פריחה יש להחליף תרופה. במקרה של: חום , שיכחה , בלבול , צהבת , שריר תפוס~ לחדר מיון. מינון: 1.5-20 מ"ג. זריקה 2-10 מ"ג. משפיע תוך 4 שבועות. 3)פרפנן~ 1957. רעד ותנועות לא רצוניות. הכי שימושי והכי חלש. 4)רידזין~ 1959. לתוקפנות. לתקשישים בגלל פחות רעד. יותר בעיות עיניים. 25-800 מ"ג. עובד תוך 2-3 שעות. מורגש אחרי 6 שבועות. משך ההשפעה 4-10 שעות. 5)פולדקאט~ 1960. הכי חזקה. זריקה ממושכת. תנועות לא רצוניות , רעד , כבד. תופעות לוואי: קישיון , פארקינסון , כבד , ליקוי תנועה , תמונת דם , עין, יובש והשתנה , סחרחורת , עילפון , חום , גודש/כאב שד , פגיעה מינית. במקרה של צהבת~ לחדר מיון. מינון: 1-20 מ"ג. זריקה 25-100 מ"ג. 6) אטומין~ פחות השפעה על השרירים (נוקשות/רעד/תפוס[דיסטוניה]) ויותר: נמנום , טשטוש , התייבשות , השתנה . 7) מודל~ כבר לא משתמשים בה לפסיכוזה כי היא ישנה מדי , אלא: סחרחורת , לחץ , דיכאון , בחילה , מעי רגיז , כיב תריסריון. תופעות לוואי: עצבנות , לחץ דם , הפרשת חלב , אי-אונות. יותר מסוכן: תנועות לא רצוניות , דיכוי מח העצם. 8) פרומתזין~ 1950. מרדים. 15-225 מ"ג. אחרי 6 שנים: 75 מ"ג. אחרי 10 שנים 20 מ"ג. כדי למנוע טרדיב דיסקינזיה. תופעות לוואי: יובש , טשטוש וכבד. במקרה של פריחה וצהבת להחליף תרופה. הדור החדש 1)הכי חלשה היא ריספרדל והכי פחות משמינה. 1-16 מ"ג. 2)זיפרקסייה~ זו התרופה הכי נפוצה. 3)סרוקוול~ עובד בצורה שונה ולכן תחליף. 4) נוזינן הכי חזקה לחרדה. 5) קלוזאפין משמשת לתסמינים האקטיביים (חיוביים) כגון: הזיות , מחשבות שווא , הלוצינציות (קולות , ריחות) , אך בעיקר לנעלמים (שליליים) כגון: הסתגרות , אובדן הנאה , חוסר מוטיבציה וכו'. 1% מהאוכלוסייה רגישים להשפעה שלה על כדוריות הדם הלבנות , ואם ייטלו אותה , ימותו. כבר קרו מספר מקרים. אך זו התרופה היחידה לתסמינים הפסיביים. תופעות לוואי: דיכוי ייצור תאי דם לבנים , פרכוסים , ריור , טשטוש , עלייה במשקל , נמנום , פגיעה מינית. במקרים של: חום , כאב גרון , קושי בהשתנה , דופק מהיר , לחדר מיון. בנזודיאזפינים אלה הן כדורי הרגעה לחרדה , היפראקטיביות , וכדורי שינה. החומר הפעיל הוא מלטונין , הורמון השינה , שאחראי גם על חרדה. 1)לדאגנות משתמשים בקלונקס חצי מ"ג. 2)בנומבון. היא 1 מ2 התרופות הכי חזקות , עקב זמן מחצית-חיים ארוך. 12 שעות. לכן משמש ליקיצה מוקדמת. פועל תוך שעתיים. תופעות לוואי: תלות , תרדמה , סחרחורת , כאב ראש , טשטוש , אי-יציבות , פריחה , שיחכה , בלבול. 3)ואבן זו התרופה הכי חזקה ואיטית. זמן מחצית-החיים הוא 6-36 שעות בהתאם לגוף של המטופל. ואבן ונומבון משמשים גם ליקיצה מוקדמת (ולא השראת שינה). פועלים תוך שעתיים. תופעות לוואי: תלות , תרדמה , סחרחורת , כאב ראש , טשטוש , אי-יציבות. במקרה של שיחכה , בלבול או פריחה~ לחדר מיון. מינון: 10-120 מ"ג. לטראומה. 4)להשראת שינה משתמשים בבונדורמין. זמן חיים קצר , 4-8 שעות. 5)טרנקסאל משמש לגמילה ואפילפסיה. 6)קסנקס משמש להתקפי חרדה מלווים בדיכאון 0.25 מ"ג. 7)לוריבן לעצבים 1-6 מ"ג. 8)אסיוול (ואליום) זו התרופה הכי נפוצה להתקפי חרדה 2-60 מ"ג. תרופות לטיפול במחלות אורגניות , שאני לא יודע אם משתייכות לפסיכיאטריה או נוירולוגיה: מאניה-דיפרסיה בהתחלה משתמשים בתרופות המפחיתות את המעבר החד בין הקטבים. 1) התרופה הכי חזקה למטרה זו היא ליתיום. התרופה הראשונה , משנות ה40. תופעות לוואי: כליות , בלוטת תריס , לב , כבד (5-15 שנים). עלייה במשקל , טעם מתכתי , צמא השתנה. במקרה של: בחילה , שלשול , רעד , עייפות , טשטוש , פריחה~ להחליף תרופה. 300-1800 מ"ג. 2) דפלפט היא קצת יותר חלשה מליתיום. 200-1800 מ"ג. 3) טריל 200-1200 מ"ג. 4) למיקטל~ משתמשים בה כמוצא אחרון , כי היא מסכנת חיים. אח"כ משתמשים בנוגד פסיכוזה למאניה. ולבסוף נוגדת דיכאון. תרופות למאניה מייצבות את רמות הסרוטנין והנור-אדרנלין. בדרך אחרת מנוגדי הדיכאון , ובאיזור אחר במוח. יש גם השפעה מועטה על הזרמים החשמליים במוח , ולכן הם ממשפחת נוגדי הפרכוסים ומשמשים גם לטיפול בפארקינסון ואפילפסיה. שטיון אלצהיימר מגבירים אצטיל-כולין. מעלים תפקוד. טאקרין~ מעכב כולינאסטראז. שלבים ראשונים. 40-80 מ"ג. עצבנות , בחילה , הקאה , יובש , קושי בהשתנה , שלשול , פריחה. במקרה של הרעלת כבד יש להחליף תרופה. אסנטה=דונפזיל=אריספט=ממוריט~ התרופה הראשונה. הופסק. 5-10 מ"ג. כאב ראש , בחילה , שלשול , עייפות , התכווצות שרירים , איבוד תיאבון , כאבי פרקים , שינה , כאב בטן , השתנה. במקרה של דופק נמוך ופרכוסים לחדר מיון. אקסלון=ריבאסטיגמין~ בינוני. לא מפסיק את המחלה. 1.5-12 מ"ג. שלשול , כאבי בטן , בחילה , ירידה במשקל , סחרחורת , כאבי ראש , שינה , בלבול , חרדה , הזיות , קושי השתנה. במקרה של התעלפויות או צואה שחורה או דמית יש לפנות לחדר מיון. ריטלין וניטאן לקשיי קשב וריכוז. עייפות ונרקולפסיה (נפילה לשינה). ניטאן 37.5-120 מ"ג. תחילת השפעה תוך 2-4 שעות למשך 8 שעות. 2-6 שבועות. ריטלין. 10-60 מ"ג. השפעה תוך 30-60 דקות למשך 8-15 שעות. תופעות לוואי: עצבנות. הפרעות שינה. תיאבון. פריחה. במקרים של: דפיקות לב. התנהגות מוזרה. פרכוסים. לחדר מיון. מחקרים חדשים מראים שלא משפיע על הדיכאון. ישנן 11 תרופות לטיפול במחלת הפארקינסון. ו3 נגד תופעות לוואי. אבל אני אמצא זמן לפרט ...

שלום רב, מזה כמה חודשים אני מרגיש חולשה שמלווה אותי מהקימה בבוקר ולאורך כל היום.. קושי לקום בבוקר (הרגשה של הנגובר), בכל מהלך היום הרגשת ריחוף, לא מחובר.. אדישות לדברים, לחץ על הראש באזור המצח ותחושת חום באזור, לחץ על העיניים והרגשת מן שריפה בעיניים.. לא משנה מה אני מנסה לשנות במהלך הימים שום דבר לא עוזר.. עודף שינה, חוסר שינה, שינה נורמטיבית, שינוי תזונה, הכנסת כושר, תמיד אותה הרגשה שמלווה אותי לאורך רוב היום... האם מוכרת? אשמח מאוד לתשובה..

שלום רב, בתי בת חודש, אוכלת כ-8 ארוחות ביום 60 מ"ל סימלאק, ופולטת הרבה. נולדה במשקל 1980 (שבוע 39), ועלתה בחודש ל-2500. הרופא המליץ להוסיף אבקת קורנפלור, ארוחה כן ארוחה לא. קניתי אבקה של חברת מטרנה. השאלות שלי הן: 1. על האבקת קורנפלור רשום מגיל 4 חודשים. והבת שלי בת חודש - מותר? ואם כן כמה להוסיף ל-60 מ"ל? כפית?! 2. האם מותר להוסיף מטרנה קורנפלור לתמ"ל סימלאק? אשמח לקבל את עזרה וייעוץ בעניין. תודה רבה.

האם יש לדאוג מהופעת בועות /מעט קצף בשתן ? תודה

שלום ===== אני בן 22 סובל מחוסר G6PD , ממוצא איראני. (לכל המשפחה יש את זה). לאחרונה אני מנסה לברר המון : אילו עוד מאכלים מלבד פול לא כדאי לנו לאכול ??? תמיד קיבלתי תשובות שאסור בעיקר פול. אבל שאלתי היא מה עוד חוץ מפול ?? ( כל סוגים של הקטניות ? חלקן ? סויה ? חומוס ? ). אודה על תשובתך.... שי.

בשבועות האחרונים סובלת מזרמים וכאבים בשתי הידיים בעיקר אך גם ברגליים. קשה לי להחזיק סלולארי בשל הזרמים. בשכיבה הכאב מתגבר. בנוסף מרגישה נימול בעיקר בפנים. קבעתי תור לemg ולנוירולוג ואורתופד אך זה לוקח זמן. מה עוד ניתן לעשות?

שלום לכם: > אני בגיל 67 . לפני כ- 10 ימים הרגשתי ב"זיוף" בחוש הטעם. לחלק מהמזון הרגשתי חוסר טעם מוחלט ולחלק הטעם היה סביר, ועכשיו חוש הטעם נעלם לגמרי. לדוגמה אני שותה קוקה קולה ואני מרגיש כאילו אני שותה מי סודה . אני אוכל דבש הידוע במתיקותו ולא מרגיש כלל את מתיקות הדבש. > המוזר הוא שאם אני שותה יין תירוש, אני די מרגיש את הטעם. > לפני כשנתיים או יותר נעלם לי חוש הריח ממש תוך יום. הרגשתי מין ריח קשה ומאד לא נעים כל היום ולמחרת אבד לי חוש הריח וכך ממשיך עד היום. > אני נוטל כל יום נורמיטן 25 מ"ג , וכן כל יומיים אספירין 70 מ"ג מסוג " קלופידקסל" וכן נוטל כל יום "טמסולוסין" 0.4 מ"ג > האם אוכל לקבל עצה לפני הפנייה לרופא שלי האם יש סיכוי להחזיר את חוש הטעם והריח? וכמובן מה יכולה להיות הבעיה. > אני מבין שעם הגיל חוש הטעם והריח יורדים, אבל לא ניראה לי שזה כמו שקרה לי שחוש הטעם נעלם תוך 10 ימים וחוש הריח תוך יום בתודה לתשובתכם.

שלום, אשמח לדעת מה אומרים הממצאים: א.ס כליות ודרכי שתן * כאבים במותניים . בוצעה השוואה לצילומים קודמים מתאריך : 2018/02/26 * בדיקה תת מיטבית בשל חוסר שיתוף פעולה של הנבדקת . הכליות הודגמו תת מיטבית, בגודל דומה ותקין . פרנכימה בעובי ואקוגניות שמורים . לא נצפו גושים סולידיים, אבנים . בכליה ימנית הודגמה הרחבה מינימאלית של המערכת המאספת . שלפוחית השתן בקיבולת טובה , ללא ממצא פתולוגי גס . הודגם סילון שתן מימין . התרוקנות שלמה . סיכום: סיבת ההפניה: ממצאים: בדיקה תת מיטבית . הידרונפרוזיס קל בכליה ימנית

שלום רב. מזה שנה אך בעיקר מתגבר בתקופה האחרונה , חשה התקפים מספר פעמים ביום של חולשה פתאומית חזקה וטרום עילפון, כאילו מסך חולשה קיצוני יורד מהראש לכיוון הרגליים. מתלווה לזה אח"כ ראייה קצת חלושה ובעיקר בחילה. לציין כי עד היום בדיקות CT MRI מוח תקינים, אקו לב והולטר לב תקינים , כל אלו מלפני 8 חודשים. א.א.ג בדיקה תקינה. הולטר ל"ד תקין. בדיקות דם תקינות לחלוטין כולל ויטמינים וברזל. נזרקת מרופא אחד לשני ללא מענה. כל פעם טוענים שזה נפשי אך גם זה נבדק ולא נמצא סיבה. מיואשת. מפחדת להסתובב בחוץ או בעבודה שמא אתעלף פתאום. הפסקתי להתאמן . נהייתי אדם אחר . מותש ומיואש. אינני מכירה את עצמי ככה ולא יודעת למי עוד לפנות .....אשמח לכל עצה

אני בת 25, בריאה משתמשת מספר חודשים בנוברינג. אתמול בלילה במהלך קיום יחסים שמנו לב שיש דימום, לא היה שום כאב או חוסר נוחות. מחר אני צריכה להוציא את הטבעת בשביל שבוע הפסקה. כשקמתי בבוקר כל האיזור הפנימי הרגיש לי מאוד סגור ומכווץ.. אני לא יודעת אם יש קשר אבל החודש כשהכנסתי את הטבעת היא הוכנסה באיחור של 6 שעות, מבירור שעשיתי הבנתי שאני מוגנת אם עד היום ההתנהלות הייתה תקינה ובמקסימום בשבוע הראשון אצטרך להשתמש באמצעי מניעה נוסף. קיימתי יחיסים רק בשבוע האחרון שזה השבוע השלישי עם הטבעת והייתי מאוד פעילה השבוע. חשוב לי לומר שמעולם לא עשיתי בדיקת פאפ כיוון שעשיתי חיסון לסרטן צוואר הרחם בגיל 17. יש לי סיבה לדאוג??

בת 24.5, בעבר (גיל 15) נטילת רואקוטן אחרי אקנה חריפה בהתבגרות. אחרי רואקוטן שקט עד עכשיו. נטלתי גלולות במשך 5 שנים מגיל 19 והחלטתי להפסיק מטעמי בריאות. 3 חודשים אחרי הפסקת הגלולות התפרצות אקנה (ממקור הורמונלי?) באזור הסנטר וצדי הלחיים בלבד. כך כבר 4 חודשים. מטופלת על ידי דיקור סיני לאיזון הורמונלי שבנתיים מסייע בסידור המחזור אך לא נראות תוצאות בפצעים. האם מומלץ לחזור לסבב שני של רואקוטן גם אם המקור הוא הורמונלי וריכוז הפצעים במקומות ספציפיים בלבד? האם יש פיתרון אחר? (תזונה טבעונית כבר במשך 3 שנים). תודה רבה

בני בן שישה וחצי חודשים, תינוק בריא, עירני ופעיל מאוד. בתקופה האחרונה, הוא מזיע מאוד במהלך השינה, בפרט בתחילת שנת הלילה. יש לציין כי אני מקפידה על טמפ' חדר נעימה, מלבישה אותו דק, ואף מכסה אותו בשמיכה דקה. על אף זאת, אני מוצאת שלולית מתחת לראשו.(בשעה שאני, המכוסה יותר לא מזיעה כלל).הוא מזיע בעיקר בעורף, או כך לפחות נראה לי. מהי משמעות הזיעה הזו? לאן עליי לפנות? אני מאוד מודאגת.

לפני שנה וחצי הופיעו לי כל מיני תסמינים מוזרים כמו תחושת סחרחורת, רעד בידיים וברגליים, ראיה חשוכה לפעמים, רגליים וידיים רדומות, חוסר איזון, תחושת שריפה בפנים בידיים ורגליים, קוצר נשימה כאילו על סף עילפון, דופק מהיר, כאב בחזה וכו.. אציים שבכל םעם חשתי תסמינים אחרים באים והולכים. ביצעתי mri מוח שיצא תקין, בדיקה נוירולוגית תקינה, vep/sep תקין. האם אני יכולה להיות רגועה שלא מדובר בטרשת? האם יכול להיות שכל התסמינים הטלה מקורם בלחץ נפשי? הדבר שהכי קשה לי כרגע הוא תחושת חוסר יציבות ברגליים, קל יותר ללכת מאשר לעמוד במקום ולשמור על יציבות. מה עליי לעשות??

בת 74.סובלת חצי שנהלאחר הצטננות ויראלית מנזלת אחורית וקידמית. מטופלת במי מלח . פעם ביום סטרונאז . וכבר כמעט 4 חודשים בפרדינזון. התחלתי ב20 מג והיום ירדתי ל5 מג. מרגישה רע קשיי נשימה חוסר שינה ואף גדוש סתום לפעמים מנוזל. ובעיקר נזלת אחורית שצריכה לבלעה כל מספר דקות ושוב נוצרת מחדש.כמובן שהייתי אצל מספר רופאי אאג. עברתי ct סינוסים שלא מצאו דבר. הייתי אצל אלרגולוגים שנתנו סטרונאז ואריוס. הייתי אצל גסטרולוג וניירולוג שלא איבחנו בעיה.לאחרונה הייתי אצל מומחית א.א.ג לבליעה והיא איבחנה שהזליגה היא מבלוטות רוק בפנים מנאוזיפרינקס לכיוון אורפורינקס ללוע. הרוק צמיגי ותקוע בחיך. המליצה לשתות הרבה. אדים .שטיפות מי מלח.סוכריות מציצה. וסטרונאז שלי נדמה שגורם ליובש ואי נוחות באף.כמו כן ראתה 2 ציסטות קטנות ולקולריות עג קפל גלוסואפיגולטי. למעשה לא נתנה לי טיפול חדש ואני אובדת עצות. סובלת נורא. לא ישנה בלילות. לעיתים חוסר יכלות לנשום דרך האף רק דרך הפה. הזליגה האחורית הלא פוסקת משגעת את מערכת העצבים שלי. האם ניתן לעזור? לפחות להרגיע של אצטרך כל דקה לבלוע ושוב יצטבר רוק סמיך בלוע? מה קורה איתי? הייתי אצל רופאי אאג רבים ולא קיבלתי מענה לבעיתי! האם אפשר לעזור? למי לפנות? האם יש תקוה שהדבר יחלוף??? האם ניתן לנסות משהו להרגעת הנזילה האחורית? למה בלוטות רוק בפנים מפרישות רוק צמיגי? למי לפנות??? אודה לתשובותיך!

אחד הדברים היותר מעצבנים כאשר חולים זה חוסר הטעם בפה... אני יודע שזה לא שאלה הכי רצינית אבל זה באמת מציק... אולי מישהו יודע על איזה פעולה כלשהי שמחזירה את הטעם כי פשוט אין חשק לאכול לשתות וכו'... תודה!

דר' הלפרין שלום רב, לפני כשנה תקף אותי נשא HIV והזריק לי דם בישבן(נראו "שבילי דם מתחת לעור ופצע שהגליד לאחר שבועיים), קיבלתי טיפול מונע(PEP)לאחר 15ש' לאחר 3-4 שבועות החלו תסמינים שונים : חוסר תיאבון, חולשה, פריחה בצורות שונות, כאבי בטן, פצעים אדומים בתיקרת הפה+כיב אדום, בלוטות לימפה מאחורי האוזן, כנראה גם במיפשעות(היה כאב במיפשעות) לאחר חודשיים מהאירוע ועד היום רגליים "שורפות", עיקצוצים, זרמים, לפני 5 חודשים עשיתי ביופסייה של הסיבים הדקים-התגלה נירוופתיה קלה, שיכולה להיגרם ממחלה דלקתית(ביניהם HIV)בה המערכת החיסונית "תוקפת" את מערכת העצבים ההיקפית הפריפרית, סוכרת ואף לפעמים לא נימצאת סיבה(כך לדברי הנוירולוג) כבר 7-8 חודשים בלוטות לימפה בשני בתי השחי בקוטר כ-2 סמ, שמורים, כך רשום ב-US, כפות ידיים אדומות במיוחד קצות האצבעות אדומות מדם, כתמי דם בכפות ידיים, מידי פעם פצע הרפס בשפתיים, כמוכן פצעים אדומים בתיקרת הפה(כמו שהיו חודש לאחר האירוע), קונדילומה שהייתה לי בפי הטבעת לפני כ-10 שנים חזרה... בספירת דם אחרונה: CRP בנורמה ESR-14 הומוגלובין ירד ל-12.6(לפני האירוע היה 14.9) Hematocrit 38.4(לפני האירוע היה 44) RBC 4.18(לפני האירוע היה 4.75) WBC ירד ל-5 (כל חודש ממשיך לרדת,לפני האירוע היה 6.6), ניבדקתי ל-HIV מס' רב של פעמים (לפחות פעם בחודש מאז המיקרה)-שלילי. אפילו עשיתי בדיקת VIRAL LOAD 10 חודשים מהאירוע (בתשלום של כמה אלפי שקלים)-שלילי. כמוכן ניבדקתי מס' פעמים ל-HCV-שלילי, לשאלותיי, הייתכן עדיין שמדובר ב-HIV? הבדיקה האחרונה מראה אנמיה, קבעתי תור להמטולוג(ייתכן שמדובר ב"הרס" של תאי הדם האדומים עקב מחלה אוטואימונית? יש לך שביב של רעיון, טיפ שיעזור לי להבין במה מדובר, ידוע לי שזה "רק" פורום שבמיסגרתו אתה יכול רק להביע דעה בגדר המלצה, כי לא ראית אותי,אך כבר נואש, כי ביקרתי אצל לא מעט רופאים... מיצטער על כל הסיפור הארוך ותודה מראש.

שלום, יש לי שני בנים שנוטלים ריטלין בתקופת הלימודים באופן קבוע. לאחרונה ראיתי פירסומים משכנעים על תוסף תזונה של "טבע", אשר נחקר לינית ונמצא יעיל בהפחתת התסמינים של ADHD. אשמח לדעת עמדתך בטיפול זה במקום ריטלין. תודה רבה, מרב

האם הכדור מירו יכול להזיק לעיניים כאשר סובלים מלחץ? האם הכדור מירו גם נועד לשינה

שלום, ביתי בת 4.4 , 95 ס"מ גובהה. אנו בתהליך בדיקת הורמון גדילה. אחרי שני טסטים עם תוצאה של חוסר (4.7 מקסימום) ולפני MRI מח. בצילום כף יד התקבלו התוצאות הבאות: -------------- על פי האטלס ע"ש גרויליך ופייל(נקבה) גיל העצמות שורש כף יד מתאים לשנתיים וחצי.גיל MC וגלילים מתאים ל 4 שנים וחודשיים. גיל כרונולוגי 4 ו 4 חודשים סטיית התקן לגיל : 8 חודשים -------------- מה משמעות התוצאות והאם יש לך מהנתונים היבשים עיצה/ הכוונה / דיעה לגבי המשך הטיפול / התיחסות תודה !

ד"ר אסא לב-אל שלום רב , לאחר חודשיים של סבל גדול וכאבים קשים ביותר בצוואר להלן תוצאות הסי.טי שערכתי ואודה מאוד על באור קצר . סריקת C1-2 (מדלג הכל נראה לכאורה תקין ) . סריקת C2-3 - גופי החוליות הקשתות האחוריות והמפרקים האונקו-ורטבליים תקינים . מודגמת ארטרופטיה פצטרית ימנית ניכרת עם שינויים ציסטיים ניכרים במפרק ימין .התעלה הגרמית תקינה.הנקבים הבינחוליתיים תקינים.הדיסקית הבינחוליתיית בצפיפות וצורה תקינה . סריקת C3-4 מודגמת היפרטרופיה אונקו-ורטברלית ימנית קשה עם הצרות קשה של הנקב הבינחוליתי הימני זיזים אחוריים בשולי גופי החוליות מלווים בלט אחורי של הדיסקית עם לחץ על השק הדוראלי . סריקת C4-7 מודגמים שינויים ניווניים קשים עם זיזים בשולי גופי החוליות והיפרטרופיה של המפרקים האונקו- ורטברליים הנקבים הבינחוליתיים מוצרים מאוד זיזים אחוריים בשולי גופי החוליות מלווים בלט אחורי של הדיסקית עם לחץ על השק הדוראלי.בגובה C6-7 התעלה הגרמית מוצרת . סריקה C7-D1 מודגמת היפרטרופיה פצטרית ניכרת. לסיכום :שינויים ניווניים ניכרים כמתואר . ברשותך (וסליחה על אריכות הדברים) מה מצבי ,מה כל המונחים "המפחידים" הללו . יש לי תור גם ל-MRI בנושא .האם הוא גם רצוי ו/או הכרחי ויתן תמונה בהירה יותר או שניתן להסתפק בממצאים עד כה . תודה מראש ושנה טובה

שלום לך, מזה כחודש אני סובלת מסחרחורות שהן אינן סיבוביות אלא תחושת חוסר שיווי משקל כאילו שאני עומדת ליפול, הן מלוות בבחילות, כשאני רוצה לישון ומניחה את הראש על הכרית אני מרגישה לחץ נוראי בראש כאילו מישהו הפך אותי. בדיקות כלליות יצאו תקינות ניקור מותני, דם, סיטי ראש, א.א.ג, וכו' מה זה ואיך ניתן לטפל בזאת?

שלום, בתי בת 7. מתחת לאחוזון שלוש אבל ללא חוסר הורמון גדילה (קומה משפחתית נמוכה). המליצו לנו לתת לה הורמון גדילה. האם הורמון גדילה לילדים שלא חסר להם הורמון גדילה מקבלים הורמון גדילה במימון גבוה יותר מאשר ילדים שחסר להם? כמה זמן יש שימוש בהורמון גדילה אצל ילדים כאלה (הבנתי שבעוד שהורמון גדילה אצל ילדים שחסר להם נמצא בשימוש כבר 40 שנים , אצל ילדים שלא חסר להם השימוש הוא רק ב15-20 שנים האחרונות)? כמה התרופה נחשבת לבטוחה? תודה